שלטון החוק..

[מלפפון]

יש לכם טיפים ועצות להשתלטות על כיתה של 40?
מה שמאד עזר זו העמידה ליד הדלת עד שמשתרר שקט בכיתה וכל הרגליים עומדות יציב לכבוד המורה..
יש טיפים נוספים?

 

[inspiration]

לדבר בשקט בקול רגוע שהתלמידות תתאמצנה לשמוע.
לא לתת פתח לפטפוט קל שבקלים. הערות רק באצבע.
שיעורים מרתקים ולהשחיל הרבה העשרה מחוץ לחומר הנלמד גם בנושאים אחרים לגמרי כדי לעניין את כולן.
לשים לב גם לבנות שיושבות בסוף הכיתה ולתת להן במה.
לבא עם כל הכח והמרץ לשיעור.
בהצלחה!!!

 

[שלוומי]

בלי איומים, זה מראה לכיתה שהמורה מפחדת לאבד שליטה
להכניס מלא סיפורים, זה ממש מוסיף!
תמר

 

[ת'כלס]

להתחיל מיד לדבר ובקול.
להתחיל עם משימה קטנה

 

[שלוומי]

להתחיל מיד לדבר ובקול.
להתחיל עם משימה קטנה

ההפך, כשמדברים בשקט-מקשיבים לך הרבה יותר!

 

[האיה]

לזהות מוקדי בעיות מיד שנכנסים לכיתה (במיוחד אחרי הפסקה) ולהטיל עליהם משימות קטנות - שולחת אותן לשליחות/לחלק שכפולים /לאסוף סידורים עד שהכיתה נכנסת לאוירה...
בד"כ למפריעות פחות נעים להפריע...

 

[ת'כלס]

ההפך, כשמדברים בשקט-מקשיבים לך הרבה יותר!

לא צרחות.
אבל לא להתחיל שיעור בשפיפת קומה,
או "אני מחכה לשקט"
נו ...
פשוט להתחיל ובצורה ברורה

 

[רותי12]

מצוין לעמוד בדלת עד השקט
להחליט מראש כבר מה המהלך שתנקטי כשבת תדבר (הוצאה הערה ביומן ...)
ולבצע מיד כשהראשונה פותחת את הפה

אפילו הערות שקשורות לשיעור יהיו רק באצבע
לדבר הכי בשקט. לא לצרוח. לא לאיים.
להביא שיעור מעניין וכולל פעילות. לא רק פרונטלי.
בהמשך כשתרצי שקט בזמן קריאת 40 שמות תעשי בוחן קצר שצריך למסור עד סוף קריאת השמות. זה מאד עוזר להכניס מיד לאוירת השיעור ולשקט. תבדקי רק 5 כל פעם. אל תגידי להם את זה כמובן.
הצלחות

 

[לאה ולדמן]

לבוא מוכנה כמה שיותר. עם מהלך השיעור והתוכן.

 

[בתיה G]

טיפים להתמודדות מול כיתה של 40+

מה שהכי! חשוב - זה לשדר בטחון ושוב בטחון! הבנות מרגישות שזאת מורה חזקה ןאי אפשר לשחק איתה!
אז כיצד עושים זאת? דבר ראשון - להבהיר לבנות בצורה ברורה וחד משמעית מהם הכללים שלך (עדיף לא יותר מ 2-3 כללים ברורים) ועליהם את תעמדי בכל תוקף ללא ויתורים. אמנם יתכן שבתחילה הן תנסינה אותך, אך תצטרכי להראות להן שאת חזקה, עקבית, ובטוחה בעצמך. הבנות תקבלנה את המסר ותהיינה יותר ממושמעות.
זה מצד המקל.
צד הגזר - תשתדלי מאוד להתחבב על הבנות, שתאהבנה אותך ותשמחנה שאת נכנסת לכיתתן. אם תצליחי להתחבב עליהן - ממילא בעיות המשמעת תפחתנה באופן משמעותי!
וכיצד עושים זאת? תשתדלי לעניין את הבנות בסיפור או משל הפותחים את השיעור, או לעשות להן משהו חביב ו/או פעיל במהלך או בסוף השיעור (לא חייב בכל שיעור, אבל מידי שני שיעורים או שלוש), כך הבנות תצפינה לשיעור הבא שלך ולמשהו המעניין שתביאי איתך.
ולסיום - טיפ קטן נוסף - בסוף כל שיעור תשאירי חלק מהסיכום במחברות לתחילת השיעור הבא - כך בצחילת השיעור תוכלי להתחיל הכתיבה, הבנות תהיינה איתך, ומיד אח"כ תתחילי בשיעור.
מנסיון אישי - (מחנכת בט' ל 41 בנות תוססות) זה עובד יופי!
מליון הצלחה, וכמובן אל תשכחי להתפלל על כך. אני אישית - לפני כל שיעור, בדרך מחדר המורות לכיתה, ממלמלת 3 פעמים את 3 הפסוקים הראשונים ממזמור א' בתהילים - סגולה בדוקה להצלחה!

 

[מלפפון]

השאלה איך משתלטים אם מהרגע שנכנסים לכיתה אין אפילו שניה של שקט.
כל הכיתה ברברת..

 

[בתיה G]

פעם פעם כשהייתי תלמידה בכיתה סוערת במיוחד עם הרבה בעיות משמעת, נכנסה מורה לכיתה ולא היה לה בכלל אל מי לדבר כי המצב בכיתה היה כמו שתארת ואולי אף גרוע מזה...
מה עשתה?
כתבה לנו על הלוח את מה שרצתה לומר, בשילוב הומור קל. הבת הראשונה ששמה לב-הפנתה את תשומת ליבן של החברות שמסביבה ואלו הפנו את תשומת ליבן של החברות שמסביבן וכך הלאה. ברגע שהמורה ראתה שרוב הכיתה ממוקדת במשפט שכתבה על הלוח, המשיכה וכתבה הלאה. וכך המשיכה להתכתב איתנו משך מספר דקות עד שכולנו היינו ממוקדות בה, וכך יכלה לפתוח בשיעור.
אמנם זה גרם לנו לצחקוקים על הדרך המקורית, אך המטרה הושגה!

 

[רותי12]

לגבי מה ששאלת הפטפטת כשאת נכנסת פשוט תעמדי ליד הדלת ותתמקדי בכמה בנות שמדברות תסתכלי עליהן מבלי לומר מילה, פתאום תראי שהן משתתקות ,כך הלאה תמשיכי לשלוח מבטים לעוד בנות שמדברות ותמשיכי לעמוד בדלת עד שיהיה שקט ממש
בהצלחה

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

השאלה די משעשעת.
40 בנות, איזה גיל? מורה מחנכת? מקצועית? ממלאת מקום (ח"פ או לזמן מה)?

רבע'ס שבאים להתייעץ איתי בתחילת דרכם נשאלים את השאלה הבאה:

מה היה קורה אם באמצע ארוחת ערב חגיגית עם זוגתך, בשנתכם הראשונה, היה מתפרץ ילד לביתכם, פותח את המקרר, מוציא עוגת קצפת ומתיישב לאכול. מה היית עושה - אבל באמת?

התשובה הברורה היא שהם עונים היא מגוון שיטות איך להעיף אותו החוצה, ומיד.
שם אין להם ספיקות או חששות.
למה???
כי שם הם מרגישים שזה הבית ש-ל-ה-ם.
גם הכיתה היא הבית ש-ל-ך, ואתה המלך שם.

כל מורה שמאמצת אל ליבה את ההרגשה הזאת, אבל באמת באמת, תראה את ההשפעה מיד.

(וזה - לפני כל השיטות והטריקים, שהם טובים מאד - אחרי ההבנה וההפנמה הזאת)

אגב, אם חיים כך לא נאלצים להשתמש בכח או הפחדות, הסמכותיות נשפכת החוצה מאליה.

בהצלחה.

 

[Art Studio]

אילו ילד היה מתפרץ לביתי ופותח את המקרר - היתה עולה בי המחשבה שמא הוא רעב. ילד לא מגיע סתם לכזה מצב.

אז נכון שזהו רק משל, והגיוני לומר שהכתה היא ביתך - אולם מהכיוון החיובי; להגיע מתוך הבנה שהתלמיד הוא כבן. תלמיד אינו מתפרץ ללא סיבה, ואף להפריע אינו מפריע ללא סיבה. השאלה היא, אולי, מה לעשות בעיתות חרום.

והאמת שתלוי מאד גם באיזה בית ספר מלמדים; בית יעקב קהילתי / חסידי / רגיל, בית ספר תורני או כל סגנון אחר. אינו דומה "בית יעקב" רגיל לבית ספר מאתגר יותר.

 

[מלפפון]

השאלה די משעשעת.
40 בנות, איזה גיל? מורה מחנכת? מקצועית? ממלאת מקום (ח"פ או לזמן מה)?

רבע'ס שבאים להתייעץ איתי בתחילת דרכם נשאלים את השאלה הבאה:

מה היה קורה אם באמצע ארוחת ערב חגיגית עם זוגתך, בשנתכם הראשונה, היה מתפרץ ילד לביתכם, פותח את המקרר, מוציא עוגת קצפת ומתיישב לאכול. מה היית עושה - אבל באמת?

התשובה הברורה היא שהם עונים היא מגוון שיטות איך להעיף אותו החוצה, ומיד.
שם אין להם ספיקות או חששות.
למה???
כי שם הם מרגישים שזה הבית ש-ל-ה-ם.
גם הכיתה היא הבית ש-ל-ך, ואתה המלך שם.

כל מורה שמאמצת אל ליבה את ההרגשה הזאת, אבל באמת באמת, תראה את ההשפעה מיד.

(וזה - לפני כל השיטות והטריקים, שהם טובים מאד - אחרי ההבנה וההפנמה הזאת)

אגב, אם חיים כך לא נאלצים להשתמש בכח או הפחדות, הסמכותיות נשפכת החוצה מאליה.

בהצלחה.

מסכימה עם זה בהחלט.
זו הגישה הראשונית שצריכה ללוות מורים בתחילת דרכם.
אחרי שזה מגיע,צריך גם שיטות להשתלט (למי שהסמכותיות ממנו והלאה)..

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

אילו ילד היה מתפרץ לביתי ופותח את המקרר - היתה עולה בי המחשבה שמא הוא רעב. ילד לא מגיע סתם לכזה מצב.

אז נכון שזהו רק משל, והגיוני לומר שהכתה היא ביתך - אולם מהכיוון החיובי; להגיע מתוך הבנה שהתלמיד הוא כבן. תלמיד אינו מתפרץ ללא סיבה, ואף להפריע אינו מפריע ללא סיבה. השאלה היא, אולי, מה לעשות בעיתות חרום.

דברים כדרבנות!
מסכים עם כל מילה. והלוואי שכולנו נפנים את זה.
אני אישית משתדל לחיות כך, ויעידו עלי מכירי מן המקום הזה.

אני זוכר שבתחילת דרכי אמרתי לאשתי שאני בטוח שאם ילד יאחר או יפריע, אני אוכל לחייך אליו חיוך גדול, ולדבר עמו, וזה לא יחזור.
היום זה כך, ב"ה.
אבל אז - ממש לא! צוציקים בכיתה ב' צוחקים לך בפרצוף בציפצוף מוחלט!

מה נשתנה?

לאחר מחשבה, בדיקה ועבודה עצמית הסקתי את האמור לעיל.
כמובן שבני תלמידי ותלמידי בני. אבל בלי סמכות התלמיד לא מקבל את זה כראוי.
חד משמעית.

 

[און קיי]

כמו שאמרו קודמי לעמוד על יד הדלת ולחכות שיהיה דממה ולהתמקד בילדים שמדברים
ואם נשארו 2 -3 תלמידים ש"עדין לא שמו לב שהמורה מחכה"
שישארו לעמוד עוד 5 דקות בזמן שכל הכיתה כבר התישבה והמורה התחילה בשיעור.
בהצלחה רבה!!!

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

אילו ילד היה מתפרץ לביתי ופותח את המקרר - היתה עולה בי המחשבה שמא הוא רעב. ילד לא מגיע סתם לכזה מצב.

ידוע המעשה בתלמיד שהראה לרבה שאיחר את השעון, והרבה כמעט העניק שצי סטירות, אבל חשב שוב ובדק מה רצה התלמיד לומר לו, ונענה שסך הכל היה לתלמיד שעון חדש, ומרוב אהבת התלמיד לרב רצה להראות לו את שעונו החדש מיד כשהרבה הגיע. נס שלא הביא לו סטירה.

ממש לאחרונה קרו אצלי בכיתה מקרים כאלו.
ילד שהתעסק עם השעון שלו, והתעסק והתעסק והתעסק, וזה הפריע. גם לו וגם לסובב (הציפצופים). לא עזרו ההערות שלי ולקחתי לו את השעון.
ואז נזכרתי במעשה דלעיל, קראתי לו ושאלתי אם השעון חדש.
הוא השיב שאכן כך.
שאלתי אותו, אני מבין שהשעון מושך בגלל שהוא חדש, אני צודק?
כן, השיב לי הינקוא.
הסברתי לו בנעימות אלו הפרעות נגרמות מהשעון וסיכמנו שאני אשמור לו אותו ואח"כ הוא יקח אותו חזרה אליו, ושלום על ישראל.

ב"ה שזכיתי לעזור במקום לשבור.

(ושאף אחד לא יקשה כעת היכן החינוך שבדבר? מה הילד למד מזה? וכו' וכו', כי צריך להכיר כל ילד וילד ולדעת מתי להגיד מה! ואצלו זה לא היה שייך באותו רגע.)

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

השאלה די משעשעת.
40 בנות, איזה גיל? מורה מחנכת? מקצועית? ממלאת מקום (ח"פ או לזמן מה)?

ועדיין אני שואל זאת.
זה משנה את הכל מערך השיטות למיניהן.
תפרטי ונשתדל לעזור בעז"ה.