- הוסף לסימניות
- #21
אז בואו נדבר באמת על צילום בשקיעה.
לא סתם קוראים לזה שעת קסם, הזמן הזה עובר מהר מאוד, ואחנו רוצים להעביר לתמונה שלנו גם את הצבעים היפים של השמים, גם את התאורה הרכה שיכולה לשמש כתאורה אחורית קסומה, גם אנחנו רוצים להוסיף דמות לתמונה שתראה בחשיפה טובה ולא צללית, וגם וגם וגם...
אז זהו שאמנם השעה היא שעת קסם, אבל המצלמה שלנו עדיין לא יודעת להפעיל קסמים (אלא אם נלחש לה את מילות הקסם...
)
האתגר פה נוצר בגלל המגבלה של הטווח הדינמי. במילים קצרות, כאשר בפריים אחד יש הבדלים משמעותיים בין האזורים המוצלים לאזורים המוארים, המצלמה לא יכולה להגיע לחשיפה אחת שתיראה כמו שאנחנו רואים בעיניים שלנו. זה מגיע לידי ביטוי בהרבה מקרים, ובמיוחד בזמן השקיעה. אם נרצה להדגיש את הצבע השמים ולצלם בחשיפת חסר, הדמות שבתמונה תראה צללית. ואם נרצה להאיר את הדמות בחשיפה טובה, אז השמים יהיו בהירים מידי.
בעיה.
הצלם תומר יעקובסון מסביר את זה בצורה יפה של עקרון "השמיכה הקצרה":
כאשר רוצים להתכסות, והשמיכה קצרה, אם נרצה לכסות את הראש, הרגליים לא יכוסו טוב. ואם נכסה את הרגליים, אז הראש לא יכוסה.
אם נאיר את החלק הכהה, אז החלק הבהיר יהיה בהיר מידי. אם נחשיך את החלק הבהיר, אז החלק הכהה שבתמונה יהיה חשוך מידי. ככה זה בחיים. לא אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה. לא רוקדים על 2 חתונות. (אם כי בבני ברק זה מצוי לגמרי....
)
אז מה עושים?
1. מצלמים בקובץ raw שמגדיל את הטווח הדינמי.
2. מצלמים בכמה חשיפות ומחברים לתמונה אחת (Hdr) (וזה מתבצע כשכל תמונה מצולמת 3 פעמים בצילום רציף, וכל תמונה עם חשיפה שונה. קובעים את זה בהגדרות במצלמה. חסרון - פחות מתאים לצילום דמויות.
3. שרביט הקסמים - שימוש בפלאש חיצוני.
מכיוון שלא התכוננתי לכתוב על זה פה בלוג שלם, ולא באתי מוכנה, אשתף בתמונות שצולמו ללא פלאש, ונראה את המגבלה שנוצרה והתוצאה בהתאם.
התמונה הראשונה זו תמונה מקורית שצולמה בקובץ RAW אין פה שום עיבוד. עשיתי פה פשרה בין הדמות שתהיה מספיק מוארת, לבין השמים שאמנם הם נראים בהירים מידי, אבל בגלל שצילמתי ברואוו זה איפשר לי אח"כ להוריד Highlights ולהחזיר את הצבע השמים למקור. ה
צמצם 7.
תמונה 2 אחרי העיבוד הנ"ל. (אגב פה השארתי ספייס למטה כי זה מתאים.)
(באופן כללי אפשר להגיד שכדי לתפוס את קרני השמש היפות נסגור צמצם, ונוריד מהירות תריס. ואיסו נמוך.)
לא סתם קוראים לזה שעת קסם, הזמן הזה עובר מהר מאוד, ואחנו רוצים להעביר לתמונה שלנו גם את הצבעים היפים של השמים, גם את התאורה הרכה שיכולה לשמש כתאורה אחורית קסומה, גם אנחנו רוצים להוסיף דמות לתמונה שתראה בחשיפה טובה ולא צללית, וגם וגם וגם...
אז זהו שאמנם השעה היא שעת קסם, אבל המצלמה שלנו עדיין לא יודעת להפעיל קסמים (אלא אם נלחש לה את מילות הקסם...
האתגר פה נוצר בגלל המגבלה של הטווח הדינמי. במילים קצרות, כאשר בפריים אחד יש הבדלים משמעותיים בין האזורים המוצלים לאזורים המוארים, המצלמה לא יכולה להגיע לחשיפה אחת שתיראה כמו שאנחנו רואים בעיניים שלנו. זה מגיע לידי ביטוי בהרבה מקרים, ובמיוחד בזמן השקיעה. אם נרצה להדגיש את הצבע השמים ולצלם בחשיפת חסר, הדמות שבתמונה תראה צללית. ואם נרצה להאיר את הדמות בחשיפה טובה, אז השמים יהיו בהירים מידי.
בעיה.
הצלם תומר יעקובסון מסביר את זה בצורה יפה של עקרון "השמיכה הקצרה":
כאשר רוצים להתכסות, והשמיכה קצרה, אם נרצה לכסות את הראש, הרגליים לא יכוסו טוב. ואם נכסה את הרגליים, אז הראש לא יכוסה.
אם נאיר את החלק הכהה, אז החלק הבהיר יהיה בהיר מידי. אם נחשיך את החלק הבהיר, אז החלק הכהה שבתמונה יהיה חשוך מידי. ככה זה בחיים. לא אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה. לא רוקדים על 2 חתונות. (אם כי בבני ברק זה מצוי לגמרי....
אז מה עושים?
1. מצלמים בקובץ raw שמגדיל את הטווח הדינמי.
2. מצלמים בכמה חשיפות ומחברים לתמונה אחת (Hdr) (וזה מתבצע כשכל תמונה מצולמת 3 פעמים בצילום רציף, וכל תמונה עם חשיפה שונה. קובעים את זה בהגדרות במצלמה. חסרון - פחות מתאים לצילום דמויות.
3. שרביט הקסמים - שימוש בפלאש חיצוני.
מכיוון שלא התכוננתי לכתוב על זה פה בלוג שלם, ולא באתי מוכנה, אשתף בתמונות שצולמו ללא פלאש, ונראה את המגבלה שנוצרה והתוצאה בהתאם.
התמונה הראשונה זו תמונה מקורית שצולמה בקובץ RAW אין פה שום עיבוד. עשיתי פה פשרה בין הדמות שתהיה מספיק מוארת, לבין השמים שאמנם הם נראים בהירים מידי, אבל בגלל שצילמתי ברואוו זה איפשר לי אח"כ להוריד Highlights ולהחזיר את הצבע השמים למקור. ה
תמונה 2 אחרי העיבוד הנ"ל. (אגב פה השארתי ספייס למטה כי זה מתאים.)
(באופן כללי אפשר להגיד שכדי לתפוס את קרני השמש היפות נסגור צמצם, ונוריד מהירות תריס. ואיסו נמוך.)
הנושאים החמים



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //