הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
למרות שאנו עמוק בשנות המאה עשרים ואחת, האנושות בעידן רביצה אין סופית תחת עכברה ותחת מקלדתה, לא צריך לזוז לשומקום, הדיאגנוזה הרפואית מאבחנת את הצמודים למסך כבעלי עיניים וחושים של טייסי קרב אך גוף מנוון כשל מעשנים כבדים, בכל זאת או שמא דווקא משום כך, שולי האנושות בעל כרחם מככבים במרכז הבמה, בהפגנות סוערות נוסח ימי הקרב על הבסטיליה, הטורקים והפלסטינאים מצד אחד ולהבדיל הציבור החרדי מצד שני, הפגנות סוערות מלאי אמוציות שכלל אינם תואמים את ימי התקופה העולמית,
אם נתמקד קצת במה שמעניין אותנו בני המגזר החרדי, אם קראנו ושמענו את הפרשנות הציבורית הכללית לעצרת ההוד קדומים, ראינו פרשנות לעומתית ולא מפרגנת אם כי בנפח קטן מאוד, לעומת פרשנות מטווח רחב של הקשת הציבורית שמהללת בנימת קנאה בלתי מוסתרת את האירועים, ובראשם פרשנות "העין השביעית" שצטטתי מוקדם יותר, בו משבחים את הקמפיין היחצנ"י עד כדי קריאה למארגני הארוע לעמוד בחזית ההסברה הישראלית, ללא ספק הם צודקים, ומדליית היישר כוח מזהב טהור תגיע לידיים רבות במלוא ההערכה.
אבל אם ננתח את רמת ההצלחה, נגיע לתובנות נוספות בנוגע לעד כמה המומנטום נוצל, מבחינה תקשורתית יהיה קשה לומר זאת, אך הקרדיט לדעתי מגיע לסמכויות התורניות שליוו את הארוע, להם ולא לזולתם, בא נחשוב קצת מה היה קורה אילו לארוע היו מגיעים כמות אנשים בלתי רלוונטית, מישהו היה מתיחס כלל לארוע? מומנטום היה נוצר? או היינו חוטפים גול עצמי? התשובה ברורה להפליא, נכון שהליווי התקשורתי יחצנ"י הפנימי והפוליטי שלנו היה נפלא, אך לא ברמות חריגות, הייתי מעיז יותר ואומר, כל עוד שליווי לארוע כזה אינו ברמה של דברור לקוי ומזיק, היינו מגיעים לאפקט כלשהו, אך לא יותר מזה, רווחי רייטינג בתוך המדינה הושגו, בא נשאל עכשיו, מה היה קורה אילו בתקשורת העולמית שצמאה לשמוע כותרות ישראליות ובפרט שאינן מחמיאות הנושא היה מכוסה בכיסוי נרחב, כמה זה היה משפיע ומקרין לתוך הרייטינג והפוליטיקה הישראלית, אולי מספיק רק להזכיר שכעת נזכרו במסמוס מה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, ולא משנה כרגע אם זה טוב ל"יהודים" או לא,
נחזור לטורקים, נושא אמנם יותר שמן מכל הבחינות, עול ההסברה נוצח בידי גוף אנונימי בשם "לאטמה", שהביאו מליוני צפיות בהסברה קומדית ומושחזת כדבעי, איך הם עשו זאת?
אז שהם לא מסתירים וזה מה הם כותבים: "הסוד בהפקה כה זריזה של סרטון תגובה לאירועי המשט טמון בתכנון מראש. לדבריה, עוד לפני שכוחות צה"ל התעמתו עם נוסעי הספינה, צוות "לאטמה" התכונן להפיק סרטון שיועד למהדורה השבועית בשפה העברית, וזאת משום ש"הבנו שזה הולך להיות מִרמה בסדר גודל גדול". בעקבות תוצאות מבצע "רוחות שמים", ו"כשהיתה ההתנפלות המיידית של כל אומות העולם על ישראל הקטנה", כדברי גליק, הוחלט לכתוב בזריזות מלים באנגלית ולכוון את השיר לקהל הבינלאומי". עכ"ל.
או במילים פשוטות יותר תכנון מראש, וכשיש תכנון מראש, התוצאות שונות ב180 מעלות,
נוכל לדמיין מה היה קורה אילו התקשורת שלנו היתה מחוברת ולו במעט לנותנים את הטון בסדר היום הציבורי, אילו היה מערך משומן שמביא את התקשורת הבין לאומית, ומעל הכל אילו היו תכניות מגירה במישור הפוליטי למינוף העצרת לפעולות בשטחים נרחבים ברמת החוק והמשפט, מה שכעת מתמסמס עם כל יום נוסף שעובר, כמו שאנו יודעים זאת גם הצד שכנגד יודע ופועל בכל רגע נתון כולל עכשיו, למצב את העצרת ההיסטורית, כקרנבל שיחרור קיטור המוני וריקודים סוערים נטולי תוכן גרידא, עד כאן, תוכנית מגירה, וכמה שיותר מגירות זה יותר טוב, לנו, לכל עסק, ובפרט בפרסום ושיווק,
יש עומק למגירה הזו? או איזה עומק המגירה צריכה להיות? בוודאי, כאן נסגור את המגירות ונעבור לברבורים שחורים, או בשמה המדוייק "תאוריית הברבור השחור", לפני שנגיע לציטוט נוכל רק להוסיף, כי ישנם מגירות רבות עמוסים בברבורים שחורים, אם נשאל היכן הם נוכל להסתכל לכיוון גופים מנצחים, (או סתם תיקי חבצלות),
תאוריית הברבור השחור מתוך ויקיפדיה:
"על פי תאוריית הברבור השחור שגובשה על ידי המסאי-הפילוסוף וסוחר ניירות הערך נאסים טאלב, ברבור שחור הוא אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלא היה ניתן לצפייה מראש - אך מבחינה היסטורית, יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה.
המושג ברבור שחור מגיע מהתפיסה המערבית העתיקה הטוענת כי "כל הברבורים לבנים". בהקשר זה, ברבור שחור שימש כמטפורה למשהו בלתי אפשרי. משמעות המושג השתנתה במאה -17 כשגילוי ברבורים שחורים באוסטרליה הוכיח כי גם מה שנתפס כבלתי אפשרי עלול להתגלות כאמת. באופן שבו טאלב משתמש בו, "ברבור שחור" הוא מאוד יוצא דופן ובלתי צפוי, אך יש לצפות שלא כל הברבורים יהיו לבנים.
ההוגים שדנו בבלתי צפוי בעבר כמו מיל, דייוויד יום וקרל פופר התמקדו בבעיית האינדוקציה מבחינה לוגית, בפרט באפשרות להסיק מסקנות כלליות מתוך אירועים ספציפיים. מושג הברבור השחור של טאלב מתמקד בשני מאפיינים אחרים של הבלתי צפוי: ההשפעה האדירה שלו, והעובדה שבכל זאת ניתן לחזות את בואו.
טאלב טוען שרוב מוחלט של האירועים המכוננים בהיסטוריה היו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים באמצעות סיבתיות רציונלית.
טאלב מגדיר ככשל לוגי הנקרא כשל לודי (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי האקראיות הכאוטית בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד המציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות ניתוח סטטיסטי של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים להתפלג באופן נורמלי. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות, כגון פרקטל, הזנב הארוך ועוד. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר.
טאלב רואה הרבה מהתגליות המדעיות החשובות בהיסטוריה כברבורים שחורים, לא מכוונים ובלתי צפויים. דוגמאות אחרות של טאלב לאירועי ברבור שחור הם פיגועי 11 בספטמבר, התמוטטויות בורסה שונות ואסונות טבע. למשל, גל הצונאמי המתרחש רק לאחר רעידת אדמה משמעותית הינו אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו. אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים, ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכן להתמודד איתה".
אם נתמקד קצת במה שמעניין אותנו בני המגזר החרדי, אם קראנו ושמענו את הפרשנות הציבורית הכללית לעצרת ההוד קדומים, ראינו פרשנות לעומתית ולא מפרגנת אם כי בנפח קטן מאוד, לעומת פרשנות מטווח רחב של הקשת הציבורית שמהללת בנימת קנאה בלתי מוסתרת את האירועים, ובראשם פרשנות "העין השביעית" שצטטתי מוקדם יותר, בו משבחים את הקמפיין היחצנ"י עד כדי קריאה למארגני הארוע לעמוד בחזית ההסברה הישראלית, ללא ספק הם צודקים, ומדליית היישר כוח מזהב טהור תגיע לידיים רבות במלוא ההערכה.
אבל אם ננתח את רמת ההצלחה, נגיע לתובנות נוספות בנוגע לעד כמה המומנטום נוצל, מבחינה תקשורתית יהיה קשה לומר זאת, אך הקרדיט לדעתי מגיע לסמכויות התורניות שליוו את הארוע, להם ולא לזולתם, בא נחשוב קצת מה היה קורה אילו לארוע היו מגיעים כמות אנשים בלתי רלוונטית, מישהו היה מתיחס כלל לארוע? מומנטום היה נוצר? או היינו חוטפים גול עצמי? התשובה ברורה להפליא, נכון שהליווי התקשורתי יחצנ"י הפנימי והפוליטי שלנו היה נפלא, אך לא ברמות חריגות, הייתי מעיז יותר ואומר, כל עוד שליווי לארוע כזה אינו ברמה של דברור לקוי ומזיק, היינו מגיעים לאפקט כלשהו, אך לא יותר מזה, רווחי רייטינג בתוך המדינה הושגו, בא נשאל עכשיו, מה היה קורה אילו בתקשורת העולמית שצמאה לשמוע כותרות ישראליות ובפרט שאינן מחמיאות הנושא היה מכוסה בכיסוי נרחב, כמה זה היה משפיע ומקרין לתוך הרייטינג והפוליטיקה הישראלית, אולי מספיק רק להזכיר שכעת נזכרו במסמוס מה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, ולא משנה כרגע אם זה טוב ל"יהודים" או לא,
נחזור לטורקים, נושא אמנם יותר שמן מכל הבחינות, עול ההסברה נוצח בידי גוף אנונימי בשם "לאטמה", שהביאו מליוני צפיות בהסברה קומדית ומושחזת כדבעי, איך הם עשו זאת?
אז שהם לא מסתירים וזה מה הם כותבים: "הסוד בהפקה כה זריזה של סרטון תגובה לאירועי המשט טמון בתכנון מראש. לדבריה, עוד לפני שכוחות צה"ל התעמתו עם נוסעי הספינה, צוות "לאטמה" התכונן להפיק סרטון שיועד למהדורה השבועית בשפה העברית, וזאת משום ש"הבנו שזה הולך להיות מִרמה בסדר גודל גדול". בעקבות תוצאות מבצע "רוחות שמים", ו"כשהיתה ההתנפלות המיידית של כל אומות העולם על ישראל הקטנה", כדברי גליק, הוחלט לכתוב בזריזות מלים באנגלית ולכוון את השיר לקהל הבינלאומי". עכ"ל.
או במילים פשוטות יותר תכנון מראש, וכשיש תכנון מראש, התוצאות שונות ב180 מעלות,
נוכל לדמיין מה היה קורה אילו התקשורת שלנו היתה מחוברת ולו במעט לנותנים את הטון בסדר היום הציבורי, אילו היה מערך משומן שמביא את התקשורת הבין לאומית, ומעל הכל אילו היו תכניות מגירה במישור הפוליטי למינוף העצרת לפעולות בשטחים נרחבים ברמת החוק והמשפט, מה שכעת מתמסמס עם כל יום נוסף שעובר, כמו שאנו יודעים זאת גם הצד שכנגד יודע ופועל בכל רגע נתון כולל עכשיו, למצב את העצרת ההיסטורית, כקרנבל שיחרור קיטור המוני וריקודים סוערים נטולי תוכן גרידא, עד כאן, תוכנית מגירה, וכמה שיותר מגירות זה יותר טוב, לנו, לכל עסק, ובפרט בפרסום ושיווק,
יש עומק למגירה הזו? או איזה עומק המגירה צריכה להיות? בוודאי, כאן נסגור את המגירות ונעבור לברבורים שחורים, או בשמה המדוייק "תאוריית הברבור השחור", לפני שנגיע לציטוט נוכל רק להוסיף, כי ישנם מגירות רבות עמוסים בברבורים שחורים, אם נשאל היכן הם נוכל להסתכל לכיוון גופים מנצחים, (או סתם תיקי חבצלות),
תאוריית הברבור השחור מתוך ויקיפדיה:
"על פי תאוריית הברבור השחור שגובשה על ידי המסאי-הפילוסוף וסוחר ניירות הערך נאסים טאלב, ברבור שחור הוא אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלא היה ניתן לצפייה מראש - אך מבחינה היסטורית, יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה.
המושג ברבור שחור מגיע מהתפיסה המערבית העתיקה הטוענת כי "כל הברבורים לבנים". בהקשר זה, ברבור שחור שימש כמטפורה למשהו בלתי אפשרי. משמעות המושג השתנתה במאה -17 כשגילוי ברבורים שחורים באוסטרליה הוכיח כי גם מה שנתפס כבלתי אפשרי עלול להתגלות כאמת. באופן שבו טאלב משתמש בו, "ברבור שחור" הוא מאוד יוצא דופן ובלתי צפוי, אך יש לצפות שלא כל הברבורים יהיו לבנים.
ההוגים שדנו בבלתי צפוי בעבר כמו מיל, דייוויד יום וקרל פופר התמקדו בבעיית האינדוקציה מבחינה לוגית, בפרט באפשרות להסיק מסקנות כלליות מתוך אירועים ספציפיים. מושג הברבור השחור של טאלב מתמקד בשני מאפיינים אחרים של הבלתי צפוי: ההשפעה האדירה שלו, והעובדה שבכל זאת ניתן לחזות את בואו.
טאלב טוען שרוב מוחלט של האירועים המכוננים בהיסטוריה היו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים באמצעות סיבתיות רציונלית.
טאלב מגדיר ככשל לוגי הנקרא כשל לודי (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי האקראיות הכאוטית בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד המציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות ניתוח סטטיסטי של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים להתפלג באופן נורמלי. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות, כגון פרקטל, הזנב הארוך ועוד. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר.
טאלב רואה הרבה מהתגליות המדעיות החשובות בהיסטוריה כברבורים שחורים, לא מכוונים ובלתי צפויים. דוגמאות אחרות של טאלב לאירועי ברבור שחור הם פיגועי 11 בספטמבר, התמוטטויות בורסה שונות ואסונות טבע. למשל, גל הצונאמי המתרחש רק לאחר רעידת אדמה משמעותית הינו אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו. אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים, ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכן להתמודד איתה".
