הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אני חשבתי שזה מה שיהיה:
[FONT="]חברות תיווך נטולי אנשי שיווק פרסום ועיצוב, המורכבות מבוס וקלדנית, ובחברות הענק גם כמה מזכירות, שיתווכו ויקלידו הצעות לבחירת שם, מיתוג, קמפיין, וכל השאר, את כל השאר יעשו כל הסטודנטים באפריקה, עקרות הבית מאוקראינה, ומוכי הגורל בשרידי התפוח הגדול, תמורת קופוני קנייה ברשת המקומית או אפילו סכום נאה, עיבוד הנתונים והבחירה הסופית יעשו בידי מונופול מפלצת עכבישי רשת באוטומציה מלאה הנשלטת ע"י סטודנט הודי הממומן בידי היאקוזה היפנית...[/FONT]
התגיות אמורות להיות כאלו:
[FONT="]תגיות: ביטול משרדי פרסום, קהל צווחני אקטיבי, רובוטים, אין עבודה.
"עלייתן של המכונות"...
[/FONT] אבל פיתוח ישראלי הולך עוד צעד קדימה, וזורק גם את הקהל החוצה. בוס ומכונה.
הנה:
http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3181647,00.html
הפרסומאי האוטומטי של קוגניטיקל
ד"ר רונן טל־בוצר וגיל קוטון טוענים שיש להם ביד את הג'וקר הבא של הפרסום המקוון: תוכנה שיודעת לחולל בעצמה קמפיינים טובים יותר. מה הסוד? בינה מלאכותית
גיל קוטון וד"ר רונן טל־בוצר רוצים להחליף את אנשי הקריאייטיב במשרדי הפרסום. תוכנת קוגניטיקל שפיתחו אמורה להיות יצירתית וזולה יותר מהקופירייטר המצוי, ומבטיחה להפוך את המחשב לכלי שמסוגל לתפעל רגשות במיומנות של פרסומאי מוצלח: קנאה, גאווה ואפילו צחוק. "אנחנו מנסים למחשב רגשות", אומר בפשטות טל־בוצר, "לטפל ביצירתיות וברגשות באופן סינתטי". הפיתוח שלהם, הם מקווים, הוא גם מה שיהפוך את הפרסום המקוון למדויק ופוגע מאי פעם.
את ההשראה לקוגניטיקל שאבו השניים מניסוי מפורסם של הקמעונאית וול־מארט, שהציבה באחד מסניפיה ב־1996 בקבוקי בירה ליד מדפי החיתולים. מכירות הבירה באותו סניף זינקו. התברר שאבות צעירים כמעט ואינם מוצאים זמן לבלות בפאבים מחוץ לבית, ומרבים לקנות בירה לשימוש ביתי. בעולם הפרסום מכונה תופעה זו סרנדיפיות, כלומר צירוף מקרים לכאורה. טל־בוצר שמע על הניסוי הזה, ומכירות הבירה המוגברות נתנו לו השראה לפיתוח האלגוריתם של קוגניטיקל.
איך התוכנה עובדת? "האלגוריתם סורק את הרשת ומחפש הקשרים בין מילים", אומר טל־בוצר, "כלומר, אילו מילים ברשת מקושרים לאילו נושאים. למשל - אם המילה 'שברולט' מקושרת ל'מכונית', התוכנה תאנדקס את המידע הזה. זהו קישור מובן מאליו, אך קוגניטיקל מתמחה במציאת הקשרים מובנים פחות. לאחר מציאת הקשרים חדשים ומפתיעים, האלגוריתם ימליץ על קמפיין פרסומי שמנצל את ההקשרים המפתיעים האלה, למשל על ידי רכישת מילות פרסום בגוגל".
קוטון: "התוכנה המליצה לבעל מספרה לפרסם מודעות שיופיעו דווקא בתוצאות חיפוש מעולם הדיאטה וההרזיה. כאשר ניסינו להתחקות אחר השיקולים הבנו שהמחשב הפעיל הומור עוקצני: 'במקום לעשות דיאטה, פשוט תסתפר'". טל־בוצר מסביר כיצד התוכנה מנתחת הומור: "המחשב לא באמת 'מבין' את השפה, אבל הוא מכיר ביטויים מצחיקים מפורסמים, ומכיר ביטויים שבוודאות אינם מצחיקים. מומחה אנושי (כך מכנים במדעי המחשב את המאסטרנט המתחיל שסונג'ר למחקר) הזין לאלגוריתם הלמידה דוגמאות למשפטים מצחיקים, והאלגוריתם מחפש אלמנטים שמופיעים במשפטים מצחיקים ולא מופיעים במשפטים לא מצחיקים. אלגוריתם הלמידה מנסה לבנות מודל מתמטי, שיודע לזהות לבד משפטים מצחיקים ומבין מדוע הם מצחיקים. באמצעות ניסוי וטעייה ובקרה אנושית האלגוריתם משתפר. מובן שזה על רגל אחת. במציאות זה הרבה יותר מסובך, ומשלב גם הרבה היוריסטיקות ייעודיות שאנחנו פיתחנו. ההיוריסטיקות הללו הן מעין ניחושים מלומדים, שמתעדפים בתוך כל התהליך הנ"ל מסקנה אחת. זה מתבצע על ידי אלגוריתמים מתחום הביואינפורמטיקה, שיועדו במקור לפרש רצפי דנ"א ולפצח את הגנום האנושי".
השניים מכנים את התהליך הזה "טרגטינג קוגנטיבי". "אנחנו מגייסים את חוכמת ההמונים בשביל לאתר קישורים לא צפויים. זה כאילו ששבעה ימים בשבוע ו־24 שעות ביממה מתקיימות ישיבות בריינסטורמינג של פרסומאים, שחושבים על האסטרטגיה הנכונה ביותר לקמפיין".
נתנו לתוכנה של קוגניטיקל לנתח ביטויים מצחיקים: "סבתא חיה מתה" מהסרט "מבצע סבתא", ו"שלושים שנה, לך תזכור", מהסרג "גבעת חלפון אינה עונה". התוצאה הינה ניתוח סטטיסטי של הביטויים לפי הקריטריונים של התוכנה, שמנסה להסביר מדוע הביטויים מצחיקים אותנו.
קוגניטיקל נמצאת רק בתחילת הדרך, ובשלב זה היא פועלת מתוך המרתף של חנות המוזיקה של אחיו של קוטון, ברחוב בר כוכבא בתל אביב.
ד"ר טל־בוצר (33), דוקטור למדעי המחשב ולביולוגיה, ייסד עם קוטון את החברה לפני כשנה. במהלך הקריירה האקדמית שלו פיתח התמחות יוצאת דופן במערכות ממוחשבות שמנבאות שיקולים של רופאים, ובזכות עבודתו נכלל ברשימת מאה המדענים המבטיחים של הפורום הביולוגי העולמי.
כרגע עובדים בחברה שני המייסדים וארבעה מתכנתים פרילנסרים, והמימון מגיע מחסכונותיו של קוטון, שמסרב להסגיר את הסכום המדויק שהשקיע עד כה. זהו הסטארט־אפ הראשון של טל־בוצר והרביעי של קוטון. הסטארט־אפ האחרון של קוטון פיתח סינתיסייזר לגיטרות: "יש יותר נגני גיטרות בעולם מכל כלי אחר. למה להם אין סינתיסייזר?", הוא מסביר מדוע החליט לתכנת מכשיר שמפיק צליל של תופים מגיטרה.
הלקוח הראשון של קוגניטיקל היה עסק ההוצאה לאור המשפחתי של טל־בוצר, שמפרסמת בין השאר ספרי בריאות ותזונה. טל־בוצר היה מתוסכל כשלא הצליח להגדיל את מכירות הספרים. "קנינו מילים הקשורות לבריאות בגוגל, אך המילים היו יקרות והמכירות לא הוכיחו את עצמן", הוא טוען. "התוכנה שלנו עזרה לי. היא ייעצה לי לפרסם ספרי בריאות תחת מילים הקשורות דווקא לעולם הגירושים. המערכת ניבאה שאנשים גרושים, שהם אנשים מבוססים יחסית שמוכנים לשלם הרבה בשביל להראות טוב, יהיו קהל אוהד לספרות הבריאות. וזה עבד".
כמו מדיח כלים לעומת הדחה ידנית
אחרי יישום הטכנולוגיה בעסק המשפחתי, השלב הבא היה לפנות ללקוחות אמיתיים. טל־בוצר וקוטון החלו להריץ קמפיינים מומצאים, ובמקביל גייסו כעשרה חברות וגופים מסחריים שהשתתפו בפרויקט פיילוט של רכישת מודעות בגוגל על פי מילות חיפוש ובניסוחים שהציע התוכנה של קוגניטיקל. "לפי הממצאים שלנו הקמפיינים שהתוכנה פיתחה - אפקטיביים", טוען טל־בוצר, "אבל עדיין נדרשנו להרבה מאוד עבודה ידנית שחורה. בעתיד הקרוב אנחנו מתכננים לקבל השקעת סיד כדי להשלים את פיתוח התוכנה, מה שיאפשר לנו להתחיל לשרת לקוחות בתשלום. יותר מהרווח שהלקוחות הללו עתידים להכניס לחברה, נוכל להוכיח קבל עם ועולם שהאלגוריתם יכול לייצר פרסומות רווחיות, וגם לבנות מסדי נתונים מפורטים וגדולים דיים כדי להיות בעמדה מובילה לעומת מתחרים אחרים שיקומו בעקבותינו".
הקמפיינים של קוגניטיקל המפרסם:
מכבי תל אביב
חנות כלי נגינה
חברת ביטוח המציעה פוליסה לרכב
הפרסומת:
לפני שהבלגן מתחיל... זה הזמן האחרון לקבוע עובדות בשטח!
מינוי למכבי אלקטרה תל אביב במבצע.
השכנים עושים לך צרות? אולי זה הזמן להתחיל לנגן על גיטרה חשמלית
בנפול אויבך אל תשמח
ייתכן שיש לו ביטוח רכב של החברה שלנו. הקלק עכשיו להצעת מחיר וחסוך מאות שקלים
הפרסומת מופיעה כשמחפשים:
"די.ג'יי", "dj", "תקליטן" ו"תקליטנים"
"תרבות הדיור", "שכנים", "ועד בית" ואפילו "ילדות"
"מבזקי חדשות" ו"פוליטיקה"
ההסבר:
חתונה. ניסיון להגיע לפלח שוק של גברים בני 25–35, שבזמן חיפושים של מידע הקשור לחתונה עלולים להתפתות לרכוש מינוי
"גיטרות" ו"שכנים" מתקשרים לרעש
קשר לתחושת לחץ וחרדה. ביטוח מתקשר לאסון ולשליליות. חדשות מעוררות לחץ, וכשאדם נמצא במצב של לחץ הפרסומת תהיה קרובה יותר ללבו
מדוע שלקוח יעדיף לעבוד איתכם ולא עם משרד פרסום רגיל? "מאותן סיבות שעדיף מדיח כלים על פני הדחה ידנית: מצד אחד, חיסכון ברור בכוח אדם יקר. מצד שני, התוצאה הסופית עשויה להיות טובה יותר עבור המקרה הממוצע. ייתכן שפרסומאי גאון ימציא אסטרטגיה יותר יצירתית מזו של המחשב. אבל עבור קמפיין הפרסום הממוצע ובהתייחס לפרסומאי הממוצע, התוצאות שלנו יהיו טובות יותר ברוב המקרים. זה קורה כי אלגוריתמי בינה מלאכותית רוקדים על שתי החתונות. מצד אחד, הם יכולים לחשוב, או כאילו לחשוב, כמו בן אדם, גם אם פחות טוב ממנו. במקביל, הם יכולים להשתמש ביכולת המחשב לבצע מיליוני חישובים סופר־מסובכים בדקה, ובעיקר - לשלב את שני התהליכים הללו יחד.
"בסופו של דבר אני ביולוג", מוסיף טל־בוצר, "ובתור שכזה אני מחזיק בדעה שהאדם הוא בסך הכל מכונה. אנחנו יודעים איך המכונה הזו עובדת, ולכן זה לא בשמים שיבוא יום ומחשב יוכל לחקות את זה. יש הרבה דוגמאות אחרות שבהן משתמשים בבינה מלאכותית כדי 'לחשוב'. הדוגמה המוכרת ביותר היא גוגל, שהצליחה בעיקר כי היא מנסה להבין מה מעניין את המשתמש. אנחנו רוצים להבין לא רק מה מעניין אותו, אלא גם את השיקולים שמביאים אותו להתנהג בצורה מסוימת. הרי בכל זמן נתון מיליוני אנשים שמחוברים לאינטרנט עושים פעולות אינטליגנטיות, שכולן מתועדות. בטוח אפשר ללמוד מזה משהו".
[FONT="]חברות תיווך נטולי אנשי שיווק פרסום ועיצוב, המורכבות מבוס וקלדנית, ובחברות הענק גם כמה מזכירות, שיתווכו ויקלידו הצעות לבחירת שם, מיתוג, קמפיין, וכל השאר, את כל השאר יעשו כל הסטודנטים באפריקה, עקרות הבית מאוקראינה, ומוכי הגורל בשרידי התפוח הגדול, תמורת קופוני קנייה ברשת המקומית או אפילו סכום נאה, עיבוד הנתונים והבחירה הסופית יעשו בידי מונופול מפלצת עכבישי רשת באוטומציה מלאה הנשלטת ע"י סטודנט הודי הממומן בידי היאקוזה היפנית...[/FONT]
התגיות אמורות להיות כאלו:
[FONT="]תגיות: ביטול משרדי פרסום, קהל צווחני אקטיבי, רובוטים, אין עבודה.
"עלייתן של המכונות"...
[/FONT] אבל פיתוח ישראלי הולך עוד צעד קדימה, וזורק גם את הקהל החוצה. בוס ומכונה.
הנה:
http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3181647,00.html
הפרסומאי האוטומטי של קוגניטיקל
ד"ר רונן טל־בוצר וגיל קוטון טוענים שיש להם ביד את הג'וקר הבא של הפרסום המקוון: תוכנה שיודעת לחולל בעצמה קמפיינים טובים יותר. מה הסוד? בינה מלאכותית
גיל קוטון וד"ר רונן טל־בוצר רוצים להחליף את אנשי הקריאייטיב במשרדי הפרסום. תוכנת קוגניטיקל שפיתחו אמורה להיות יצירתית וזולה יותר מהקופירייטר המצוי, ומבטיחה להפוך את המחשב לכלי שמסוגל לתפעל רגשות במיומנות של פרסומאי מוצלח: קנאה, גאווה ואפילו צחוק. "אנחנו מנסים למחשב רגשות", אומר בפשטות טל־בוצר, "לטפל ביצירתיות וברגשות באופן סינתטי". הפיתוח שלהם, הם מקווים, הוא גם מה שיהפוך את הפרסום המקוון למדויק ופוגע מאי פעם.
את ההשראה לקוגניטיקל שאבו השניים מניסוי מפורסם של הקמעונאית וול־מארט, שהציבה באחד מסניפיה ב־1996 בקבוקי בירה ליד מדפי החיתולים. מכירות הבירה באותו סניף זינקו. התברר שאבות צעירים כמעט ואינם מוצאים זמן לבלות בפאבים מחוץ לבית, ומרבים לקנות בירה לשימוש ביתי. בעולם הפרסום מכונה תופעה זו סרנדיפיות, כלומר צירוף מקרים לכאורה. טל־בוצר שמע על הניסוי הזה, ומכירות הבירה המוגברות נתנו לו השראה לפיתוח האלגוריתם של קוגניטיקל.
קוטון: "התוכנה המליצה לבעל מספרה לפרסם מודעות שיופיעו דווקא בתוצאות חיפוש מעולם הדיאטה וההרזיה. כאשר ניסינו להתחקות אחר השיקולים הבנו שהמחשב הפעיל הומור עוקצני: 'במקום לעשות דיאטה, פשוט תסתפר'". טל־בוצר מסביר כיצד התוכנה מנתחת הומור: "המחשב לא באמת 'מבין' את השפה, אבל הוא מכיר ביטויים מצחיקים מפורסמים, ומכיר ביטויים שבוודאות אינם מצחיקים. מומחה אנושי (כך מכנים במדעי המחשב את המאסטרנט המתחיל שסונג'ר למחקר) הזין לאלגוריתם הלמידה דוגמאות למשפטים מצחיקים, והאלגוריתם מחפש אלמנטים שמופיעים במשפטים מצחיקים ולא מופיעים במשפטים לא מצחיקים. אלגוריתם הלמידה מנסה לבנות מודל מתמטי, שיודע לזהות לבד משפטים מצחיקים ומבין מדוע הם מצחיקים. באמצעות ניסוי וטעייה ובקרה אנושית האלגוריתם משתפר. מובן שזה על רגל אחת. במציאות זה הרבה יותר מסובך, ומשלב גם הרבה היוריסטיקות ייעודיות שאנחנו פיתחנו. ההיוריסטיקות הללו הן מעין ניחושים מלומדים, שמתעדפים בתוך כל התהליך הנ"ל מסקנה אחת. זה מתבצע על ידי אלגוריתמים מתחום הביואינפורמטיקה, שיועדו במקור לפרש רצפי דנ"א ולפצח את הגנום האנושי".
השניים מכנים את התהליך הזה "טרגטינג קוגנטיבי". "אנחנו מגייסים את חוכמת ההמונים בשביל לאתר קישורים לא צפויים. זה כאילו ששבעה ימים בשבוע ו־24 שעות ביממה מתקיימות ישיבות בריינסטורמינג של פרסומאים, שחושבים על האסטרטגיה הנכונה ביותר לקמפיין".
נתנו לתוכנה של קוגניטיקל לנתח ביטויים מצחיקים: "סבתא חיה מתה" מהסרט "מבצע סבתא", ו"שלושים שנה, לך תזכור", מהסרג "גבעת חלפון אינה עונה". התוצאה הינה ניתוח סטטיסטי של הביטויים לפי הקריטריונים של התוכנה, שמנסה להסביר מדוע הביטויים מצחיקים אותנו.
קוגניטיקל נמצאת רק בתחילת הדרך, ובשלב זה היא פועלת מתוך המרתף של חנות המוזיקה של אחיו של קוטון, ברחוב בר כוכבא בתל אביב.
ד"ר טל־בוצר (33), דוקטור למדעי המחשב ולביולוגיה, ייסד עם קוטון את החברה לפני כשנה. במהלך הקריירה האקדמית שלו פיתח התמחות יוצאת דופן במערכות ממוחשבות שמנבאות שיקולים של רופאים, ובזכות עבודתו נכלל ברשימת מאה המדענים המבטיחים של הפורום הביולוגי העולמי.
כרגע עובדים בחברה שני המייסדים וארבעה מתכנתים פרילנסרים, והמימון מגיע מחסכונותיו של קוטון, שמסרב להסגיר את הסכום המדויק שהשקיע עד כה. זהו הסטארט־אפ הראשון של טל־בוצר והרביעי של קוטון. הסטארט־אפ האחרון של קוטון פיתח סינתיסייזר לגיטרות: "יש יותר נגני גיטרות בעולם מכל כלי אחר. למה להם אין סינתיסייזר?", הוא מסביר מדוע החליט לתכנת מכשיר שמפיק צליל של תופים מגיטרה.
הלקוח הראשון של קוגניטיקל היה עסק ההוצאה לאור המשפחתי של טל־בוצר, שמפרסמת בין השאר ספרי בריאות ותזונה. טל־בוצר היה מתוסכל כשלא הצליח להגדיל את מכירות הספרים. "קנינו מילים הקשורות לבריאות בגוגל, אך המילים היו יקרות והמכירות לא הוכיחו את עצמן", הוא טוען. "התוכנה שלנו עזרה לי. היא ייעצה לי לפרסם ספרי בריאות תחת מילים הקשורות דווקא לעולם הגירושים. המערכת ניבאה שאנשים גרושים, שהם אנשים מבוססים יחסית שמוכנים לשלם הרבה בשביל להראות טוב, יהיו קהל אוהד לספרות הבריאות. וזה עבד".
כמו מדיח כלים לעומת הדחה ידנית
אחרי יישום הטכנולוגיה בעסק המשפחתי, השלב הבא היה לפנות ללקוחות אמיתיים. טל־בוצר וקוטון החלו להריץ קמפיינים מומצאים, ובמקביל גייסו כעשרה חברות וגופים מסחריים שהשתתפו בפרויקט פיילוט של רכישת מודעות בגוגל על פי מילות חיפוש ובניסוחים שהציע התוכנה של קוגניטיקל. "לפי הממצאים שלנו הקמפיינים שהתוכנה פיתחה - אפקטיביים", טוען טל־בוצר, "אבל עדיין נדרשנו להרבה מאוד עבודה ידנית שחורה. בעתיד הקרוב אנחנו מתכננים לקבל השקעת סיד כדי להשלים את פיתוח התוכנה, מה שיאפשר לנו להתחיל לשרת לקוחות בתשלום. יותר מהרווח שהלקוחות הללו עתידים להכניס לחברה, נוכל להוכיח קבל עם ועולם שהאלגוריתם יכול לייצר פרסומות רווחיות, וגם לבנות מסדי נתונים מפורטים וגדולים דיים כדי להיות בעמדה מובילה לעומת מתחרים אחרים שיקומו בעקבותינו".
מכבי תל אביב
חנות כלי נגינה
חברת ביטוח המציעה פוליסה לרכב
הפרסומת:
לפני שהבלגן מתחיל... זה הזמן האחרון לקבוע עובדות בשטח!
מינוי למכבי אלקטרה תל אביב במבצע.
השכנים עושים לך צרות? אולי זה הזמן להתחיל לנגן על גיטרה חשמלית
בנפול אויבך אל תשמח
ייתכן שיש לו ביטוח רכב של החברה שלנו. הקלק עכשיו להצעת מחיר וחסוך מאות שקלים
הפרסומת מופיעה כשמחפשים:
"די.ג'יי", "dj", "תקליטן" ו"תקליטנים"
"תרבות הדיור", "שכנים", "ועד בית" ואפילו "ילדות"
"מבזקי חדשות" ו"פוליטיקה"
ההסבר:
חתונה. ניסיון להגיע לפלח שוק של גברים בני 25–35, שבזמן חיפושים של מידע הקשור לחתונה עלולים להתפתות לרכוש מינוי
"גיטרות" ו"שכנים" מתקשרים לרעש
קשר לתחושת לחץ וחרדה. ביטוח מתקשר לאסון ולשליליות. חדשות מעוררות לחץ, וכשאדם נמצא במצב של לחץ הפרסומת תהיה קרובה יותר ללבו
מדוע שלקוח יעדיף לעבוד איתכם ולא עם משרד פרסום רגיל? "מאותן סיבות שעדיף מדיח כלים על פני הדחה ידנית: מצד אחד, חיסכון ברור בכוח אדם יקר. מצד שני, התוצאה הסופית עשויה להיות טובה יותר עבור המקרה הממוצע. ייתכן שפרסומאי גאון ימציא אסטרטגיה יותר יצירתית מזו של המחשב. אבל עבור קמפיין הפרסום הממוצע ובהתייחס לפרסומאי הממוצע, התוצאות שלנו יהיו טובות יותר ברוב המקרים. זה קורה כי אלגוריתמי בינה מלאכותית רוקדים על שתי החתונות. מצד אחד, הם יכולים לחשוב, או כאילו לחשוב, כמו בן אדם, גם אם פחות טוב ממנו. במקביל, הם יכולים להשתמש ביכולת המחשב לבצע מיליוני חישובים סופר־מסובכים בדקה, ובעיקר - לשלב את שני התהליכים הללו יחד.
"בסופו של דבר אני ביולוג", מוסיף טל־בוצר, "ובתור שכזה אני מחזיק בדעה שהאדם הוא בסך הכל מכונה. אנחנו יודעים איך המכונה הזו עובדת, ולכן זה לא בשמים שיבוא יום ומחשב יוכל לחקות את זה. יש הרבה דוגמאות אחרות שבהן משתמשים בבינה מלאכותית כדי 'לחשוב'. הדוגמה המוכרת ביותר היא גוגל, שהצליחה בעיקר כי היא מנסה להבין מה מעניין את המשתמש. אנחנו רוצים להבין לא רק מה מעניין אותו, אלא גם את השיקולים שמביאים אותו להתנהג בצורה מסוימת. הרי בכל זמן נתון מיליוני אנשים שמחוברים לאינטרנט עושים פעולות אינטליגנטיות, שכולן מתועדות. בטוח אפשר ללמוד מזה משהו".
