איך אמר ראש ישיבה של אחת הישיבות המפורסמות:
בא אלי בחור ואומר שיש לו שתי הצעות על הפרק.
שתי ההצעות מצוינות, בחורות איכותיות ויראות שמים ממשפחות טובות.
אבל הצעה אחת עם דירה והשניה לא. למה לפנות קודם?
מה אגיד לו? לפנות לזו בלי הדירה?
לא רואה סיבה לציניות.
המצב בשוק לטובתם, ואין סיבה שבחור שכבר הגיעה לידיו הצעה כזו שמעולה מכל הבחינות - יסרב לה למען הציבור.
בעיני, זה יהיה גם חוסר אחריות וחוסר שכל לשלוח בחור שיכל לקבל בקלות סידור מעולה לשממה כלכלית.
כל אחד צריך לדעת איך להתנהל בחלק שלו.
מסכימה לרעיון של לעבוד בצד של הסמינרים והורי הבנות - כי זה האינטרס שלהם.
אבל לצפות מהבחורים לא לקבל את מה שכבר מציעים להם??
אוקיי,
ואם היה מדובר בבן שלך, היית מתעלמת מהמקרה הספציפי כדי לא להטביע את כלל ההורים בים של התחייבויות?
ציטטתי את הנ"ל כדי להסביר שמבחינת הבחורים ומורי דרכם כל עוד יש מי שייתן להם את זה - אין שום סיבה שלא יקחו.
ואין שום סיבה שראש ישיבה שרוצה בטובת תלמידיו (ואולי גם בטובת הישיבה, אבל זה לא משנה) יאסור עליהם לקבל דירות, כמו שהוצע פה.
אני חושב שחוסר האחריות וחוסר השכל האמיתי הוא השארת המצב הקיים
ומה שאנו מציעים הוא בכלל לא שממה כלכלית, אדרבא הוא סידור לחיים מצויינים הרבה יותר
מה עדיף: להתחיל לשלם בגיל 34 דירה אחד ודי, או להתחיל בגיל 42 לשלם 7 דירות?
ראש ישיבה שרוצה באמת בטובת תלמידיו, לא ירצה שמעוד 20 שנה והלאה יפול עליהם תיק של 4 מליון, שזה יחייב אותם כמובן להתחיל לדאוג לזה קודם (וללא הועיל...)
ואני מסכים שכל עוד לא יהיה שינוי ציבורי אז האינטרס של כל בחור בפני עצמו הוא לקבל את הסכום הגבוה יותר, אבל השינוי הציבורי עצמו צריך להיות אינטרס של כל בחור אם יש לו מעט שכל.
ואני חוזר על דברי, שלדעתי כדי ליצור שינוי הדרך היחידה לשנות הוא ליצור אוירה ציבורית נגד התופעה, על ידי תעמולה חזקה, מחושבת, מקצועית ומאסיבית, שחזקה עליה שאינה חוזרת ריקם
ואני חושב שהתעמולה צריכה להתבסס בעיקר על 3 נקודות
1. הציות לדעת תורה. זה דבר שאם עושים אותו נכון יכול מאוד להשפיע בציבור שלנו. ע''ע בחירות.
2. הטפשות בהשארת המצב
לגבי הבחורים והאברכים הצעירים עצמם. שכן המצב הנתון אינו מקנה להם כלל שלות נפש, גם אם מקבלים דירה שלמה. שהרי בדרך כלל מדובר כאן על בחורים ואברכים חכמים, שרואים קצת יותר ממטר קדימה, וברור לכל אחד מהם שאם הוא רוצה איכשהו לשרוד בתקופה שבעוד 20 שנה, כשיידרש לתת 4 מיליון, הוא מוכרח לדאוג לזה מעכשיו, (ולא שהוא יודע איך לעשות את זה... ). ומצד שני כאן אנו מציעים מתווה שגם לא יכביד כלל בשנים הראשונות, וגם יקנה שלות נפש לגבי השנים המאוחרות.
שלא לדבר על נקיפות המצפון של אברכים צעירים, אם הם רגישים, ולא ארחיב בזה.
3. הטעות הגדולה מצד הורי הבנות, להתחייב דבר שאי אפשר לעמוד בו, ושגורם לסחרחרה של גלגולי חובות ודקדוקי עניות ומחלות (ולא אמשיך..). יש להדגיש גם את
העוולה שבדבר להתחייב התחייבויות כאלו על דבר שאין מחויבים בו כלל, על חשבון דברים רבים שמחויבים בהם,
שלא לדבר על אי עמידה בהתחייבויות שזו בעיה בפני עצמה
בכל אופן, האינטרס צריך להיות של כל אחד ואחד מאיתנו. הרי מדובר ברווח של יותר מ-3 מליון לכל אחד מאתנו. זה לא סכום מספיק כדי לדרבן כל אחד להשקיע?
הנושאים החמים
