דרוש מידע תמונה חדשה מהחפץ חיים

  • פותח הנושא lab
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #61
עוד משהו, על הדמות המרכזית יש צל בצד ימין. אם כך מאיפה התאורה על הפנים של הדמות השמאלית היה צריך להיות פנים מוצלות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
עוד משהו, על הדמות המרכזית יש צל בצד ימין. אם כך מאיפה התאורה על הפנים של הדמות השמאלית היה צריך להיות פנים מוצלות?
פשוט מאד. הפלש של הצלם עמד מימין לדמות השמאלית.
1609236510490.png

אולי אפילו הצלם בעצמו עשה את הפלש עם ידו השמאלית שהוצאה מחוץ למצלמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
פשוט מאד. הפלש של הצלם עמד מימין לדמות השמאלית.
צפה בקובץ המצורף 793338
אולי אפילו הצלם בעצמו עשה את הפלש עם ידו השמאלית שהוצאה מחוץ למצלמה...
נורת הפלאש הומצאה בשנת 1927
החפץ חיים זצ"ל נפטר בשנת 1933
א"כ התמונה אמורה להיות ממש בזיקנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אני נהנת לראות איך מתמונה אחת של צדיק גדול (או שכן או שלא)
אלפי איש מתוכחים בודקים חוקרים וחשוב להם הדבר אפילו שזה רק תמונה קטנה ולא ברורה...
זה מחמם לב
"לא תשכח מפי זרעו" לא נאמר רק על התורה ,אלא גם על אשכול זה ודומיו...
(אשמח לשמוע מה האמת מאחורי התמונה [לציור בשמן]
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אני נהנת לראות איך מתמונה אחת של צדיק גדול (או שכן או שלא)
אלפי איש מתוכחים בודקים חוקרים וחשוב להם הדבר אפילו שזה רק תמונה קטנה ולא ברורה...
זה מחמם לב
"לא תשכח מפי זרעו" לא נאמר רק על התורה ,אלא גם על אשכול זה ודומיו...
(אשמח לשמוע מה האמת מאחורי התמונה [לציור בשמן]
תודה
ציור בשמן הכוונה לתמונה שעל כריכת הספרים?
לדעתי היא עיבוד חופשי לגמרי של התמונה הימנית. רואים שהיא מסתמכת עליה.
הצייר ידע לצייר יפה- אך לא העתיק את תווי הפנים במדוייק בכלל. מה שבעצם הוא העיקר.
מצחיק אותי שהציור מוכר לציבור הרבה יותר מהתמונה המקורית, ובעצם הוא שחרוט בתודעה כ"תמונת החפץ חיים".
ציור של רב שאינו צמוד לגמרי למקור מבחינת תווי הפנים הוא חסר משמעות לדעתי, כי זה פשוט תמונה של אדם אחר.
הוספת צבע, יד, בגד וכדו'- הרבה פחות משמעותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
לא מצליח להבין איזו נפקא מינה יש בשאלה האם זו תמונת ה'חפץ חיים' או לא.
זו תמונה שנמצאה בין חפצים שהיו קשורים לחפץ חיים, הדמות נראית דומה לדמותו של החפץ חיים כפי שהיא מוכרת מהתמונה המפורסמת בפתח ביתו של בנו, נראה שמדובר בדמות שהיושבים משני צדי השולחן רוחשים אליה כבוד והערכה למרות הכובע הפשוט שהיא חובשת, הדמות יושבת רכונה בענווה, באופן שמזכיר את הליכתו של ה'חפץ חיים' בסרט מהכנסייה הגדולה, ואין לי כל סיבה לחשוב שמדובר דווקא במישהו אחר.
אם מישהו בכל זאת מעדיף לחשוב אחרת - שיערב לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לא מצליח להבין איזו נפקא מינה יש בשאלה האם זו תמונת ה'חפץ חיים' או לא.
זו תמונה שנמצאה בין חפצים שהיו קשורים לחפץ חיים, הדמות נראית דומה לדמותו של החפץ חיים כפי שהיא מוכרת מהתמונה המפורסמת בפתח ביתו של בנו, נראה שמדובר בדמות שהיושבים משני צדי השולחן רוחשים אליה כבוד והערכה למרות הכובע הפשוט שהיא חובשת, הדמות יושבת רכונה בענווה, באופן שמזכיר את הליכתו של ה'חפץ חיים' בסרט מהכנסייה הגדולה, ואין לי כל סיבה לחשוב שמדובר דווקא במישהו אחר.
אם מישהו בכל זאת מעדיף לחשוב אחרת - שיערב לו.
אכן, היות וזה לא משנה את הפירוש לספריו- אין לזה ממש משמעות.
במיוחד שמדובר בתמונה כל כך מטושטשת ברמה שבאמת אפשר לשייך אותה לאין ספור דמויות יהודיות נוספות. היא לא מספרת שום דבר חדש, על מראהו או על ארחות חייו והנהגותיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא מצליח להבין איזו נפקא מינה יש בשאלה האם זו תמונת ה'חפץ חיים' או לא.
זו תמונה שנמצאה בין חפצים שהיו קשורים לחפץ חיים, הדמות נראית דומה לדמותו של החפץ חיים כפי שהיא מוכרת מהתמונה המפורסמת בפתח ביתו של בנו, נראה שמדובר בדמות שהיושבים משני צדי השולחן רוחשים אליה כבוד והערכה למרות הכובע הפשוט שהיא חובשת, הדמות יושבת רכונה בענווה, באופן שמזכיר את הליכתו של ה'חפץ חיים' בסרט מהכנסייה הגדולה, ואין לי כל סיבה לחשוב שמדובר דווקא במישהו אחר.
אם מישהו בכל זאת מעדיף לחשוב אחרת - שיערב לו.
ענין של אופי, יש בני אדם שנוטים יותר לשלול עד שלא יוכח שכן ב1000%. ויש בני אדם עם אופי הפוך.
וזה קורא עם נפ"מ ובלי נפ"מ.
אגב לדעתי זה הח"ח. ויש השוואה לאחת התמונות שהביאו למעלה. [האמיתיות]
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
במבנה הגבות והאף של הדמות בתמונה זו ניתן לראות דמיון ברור לכל התמונות האמיתיות של החפץ חיים, כך גם בצורה של הפאות.

לגבי הטענה על הפלאש, מי אמר שהיה כאן פלאש, אולי זו מנורת נפט התלויה על הקיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
לא מזמן היה סיפור דומה עם גדול אחר,
לפני חודש היה היארצייט ה-100 של ה"שפתי צדיק" מפילץ (נכד ה"חידושי הרי"ם" מגור, בן דוד וגיס של ה"שפת אמת")
התמונה הידועה לאורך השנים היתה תמונה שצולמה לצורך מסמך ממשלתי כלשהוא.
בעיתון באמריקה שהוצא לפני חודש, התפרסמה בעמוד השער, תמונה בלעדית וחדשה שהתגלתה!
מבירור שנערך ע"י הנכדים (מישהו רצה למכור את התמונה) התברר שהמצולם הינו רב ליטאי אחר.....
אפילו שכולם בהתחלה אמרו, תראו איך זה דומה.../תראו כמה הנכד היה דומה לו.....
בלי נתונים ברורים ומהימנים לגבי מקור התמונה והמצולמים, קשה להסתמך על ניחושים/דמיון/התאמה ממוחשבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לא מזמן היה סיפור דומה עם גדול אחר,
לפני חודש היה היארצייט ה-100 של ה"שפתי צדיק" מפילץ (נכד ה"חידושי הרי"ם" מגור, בן דוד וגיס של ה"שפת אמת")
התמונה הידועה לאורך השנים היתה תמונה שצולמה לצורך מסמך ממשלתי כלשהוא.
בעיתון באמריקה שהוצא לפני חודש, התפרסמה בעמוד השער, תמונה בלעדית וחדשה שהתגלתה!
מבירור שנערך ע"י הנכדים (מישהו רצה למכור את התמונה) התברר שהמצולם הינו רב ליטאי אחר.....
אפילו שכולם בהתחלה אמרו, תראו איך זה דומה.../תראו כמה הנכד היה דומה לו.....
בלי נתונים ברורים ומהימנים לגבי מקור התמונה והמצולמים, קשה להסתמך על ניחושים/דמיון/התאמה ממוחשבת
זה בדיוק מה שהיה ימים ספורים לפני שהתגלה הסרטון על הח"ח, מישהו 'גילה' סרטון אחר, שגם שם התחילו ויכוחים והתברר שאכן זה לא היה הח"ח... כמו כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
מתוך הידברות
  • מתעד כל מסמך
  • 15 שנות עבודה
זה היה לפני כשנה. דן שלזינגר הגיע כהרגלו, כמו מידי בוקר, אל שוק הפשפשים, במטרה לחפש אחר תמונות, ניירת וכתבים ישנים. "מניסיונו של נברן", הוא אומר בחיוך, "אני יודע שהפריטים בעלי הערך הרב ביותר מתגוללים לא פעם דווקא על רצפות השוק, לאחר שסוחרים עסקו בהם לפני שנים. זוהי בדיוק הסיבה שאיני מוותר מידי יום על תענוג החיפושים".
אלא שלא כמו בכל יום, כאשר הוא לרוב יוצא מהשוק בידיים ריקות, הפעם הבחין שלזינגר בתמונה שמן הרגע הראשון צדה את עיניו. "אני עוסק בתיעוד כתבים עתיקים כבר מאז גיל 17, היום אני בן 72, כך שיש לי מספיק ניסיון", הוא אומר, "די לי בטביעת עין קלה כדי להבין האם מדובר במסמך בעל ערך, או שאין מה לעשות בו". הפעם הוא שיער כבר מן הרגע הראשון שלתמונה המתגוללת על רצפת השוק יש ערך מרבי, שכן נראה כי הדמות המופיעה בה היא לא פחות מדמותו של החפץ חיים – רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל.
כמה שילמת על התמונה?
"20 או 30 שקלים, אולי קצת יותר, אני לא זוכר בדיוק. אף אחד לא חשב לדרוש עליה יותר, בסך הכל הרמתי אותה מהרצפה, זה לא שהיה מדובר בתמונה שמישהו הבין את ערכה".
אלא שבימים האחרונים, כשנה אחרי שהתמונה נחשפה, ולאחר ששלזינגר דאג לתעד אותה ולוודא מעבר לכל ספק שאכן מדובר בתמונתו של החפץ חיים, הוא פרסם אותה יחד עם חוברת מיוחדת שהוציא על דמותו של החפץ חיים, והיא עושה רעש בכל העולם היהודי. תמונה נדירה של גדולי ישראל, היא תמיד מעניינת, אך כאשר מדובר בחפץ חיים, גדל העניין פי כמה וכמה, שכן כידוע – החפץ חיים היה סרבן צילומים מושבע.

זו החוברת שהוא הוציא על החפץ חיים
זו החוברת שהוא הוציא על החפץ חיים


מתעד כל מסמך
דן שלזינגר הוא דור שלישי של מוציאי ספרים, והוא שייך למשפחת שלזינגר הידועה, בעלת הוצאת הספרים 'סיני' הנחשבת לאחת הוותיקות שבהוצאות הספרים היהודיות. ההוצאה נוסדה כבר בשנת 1853 בפרסבורג, תחת השם 'יוסף שלזינגר' ופעלה בווינה ובבודפסט עד מלחמת העולם השנייה. ערב המלחמה עברו הבעלים – משפחת שלזינגר, לארץ, וכאן שונה השם ל'הוצאת סיני'.
למרות שבמשך שעות היום מתמקד שלזינגר במכירת ספרי יהדות, ספרי קודש ותשמישי קדושה בחנותו בתל אביב, התחביב האמתי שלו הוא כאמור בשעות הבוקר, כאשר הוא מחפש כתבים שונים, מסמכים וחומרים מעניינים.

דפים מתוך החוברת
דפים מתוך החוברת

"אני נברן בלתי נלאה", הוא אומר, "יש לי בבית אינספור קלסרים וניירת, עם כל מיני התכתבויות ותיעודים שונים – החל ממכתבים על ביבי, עבור בניירת של מתורגמן מפורסם שעסק בשפות שונות, ועד למכתבים שכתבו אדמו"רים ורבנים ידועי שם.
"לפעמים אני משלם הרבה מאוד כסף עבור הפריטים האלו, אך עושה זאת רק כאשר אני יודע שיש להם באמת ערך רב. לרוב זה קורה כשמגיעות לשוק ספריות שלמות של אנשים חשובים, עם ספרים ישנים ועליהם הקדשות מעניינות ותמונות של בני המשפחות. אני יכול לזהות במהירות אם מדובר במשהו ששווה השקעה, ואם כן – אני מוכן להשקיע. אם תגיעו אליי הביתה תראו שאין שם שום שולחן או מדף ריק. גם אם אשתי תסדר ותפנה, היא תגלה מהר מאוד שהכל מתמלא במסמכים חדשים. כזה אני".
את התחביב, לדבריו, הוא ירש מאביו. "אבא לימד אותי ששווה להסתכל על כל דבר פעמיים, וכבר היינו לא פעם בהרפתקאות משותפות כשקנינו מסמכים שהתגלו לאחר מכן כבעלי ערך רב ומרגש".
אתה יכול לזהות כבר במבט ראשון אם מדובר בפריט בעל ערך?
"בדרך כלל כן. לא פעם אני גם מחטט בגניזות, ומסוגל לראות עוד לפני שאני מרים את הספר מתחתית המכולה אם אכן שווה להתכופף בשבילו והוא 'מריח' מספיק ישן".
אפרופו גניזה, שלזינגר נזכר בסיפור מעניין: "יום אחד הסתובבתי בשכונת נווה צדק, באזור בו התגורר 'הסנדלר הקדוש' וגיליתי את פח האשפה על יד ביתו עמוס בניירת. החיישנים שבי נדלקו מיד והתחלתי לאסוף מסמכים מעניינים מכל הבא ליד. כחצי שנה לאחר מכן מצאתי דווקא בגניזה, מסמכים שהשלימו לי את המסמכים ששמרתי וחשפו דברים שלא ידענו על הסנדלר. זה היה מרגש מאוד".
מה המטרה שלשמה אתה אוסף את הכל? מסחר?
"ממש לא. אני לא סוחר במכתבים ובתמונות, אלא בסך הכל שומר אותם אצלי בבית, אפילו לא בצורה מסודרת. אם תשאלו את אשתי ייתכן שהיא תגיד לכם שזהו תחביב מוזר, אבל התחושה שלי היא שכאשר אתה מוצא מכתב של איש חשוב, רבנים או אדמו"רים, אתה מרגיש פתאום קשר ישיר אליהם, וכבר לא מסוגל לזרוק אותו".
בדרך כלל שלזינגר אינו עושה שימוש מיוחד בכתבים, מעבר להיותם שמורים בביתו, אך לפני כ-15 שנה נאספו אצלו כתבים, צילומים ומסמכים של הרב יצחק הכהן קוק זצ"ל כאשר התקבלה הידיעה על זיכוי סטבסקי ברצח ארלוזורוב. הוא לא התאפק, ופרסם במהדורה מיוחדת לקט מתוך אותם אוצרות היסטוריים, מה שכלל גם את יציאתו הנחרצת של הרב קוק כנגד הרשעת סטבסקי. במרכזה של החוברת מופיע צילום ותעתיק כתב היד של שיר שכתב הרב קוק עם היוודע לו על זיכוי הנאשמים. "החוברת הזו זכתה לתהודה גדולה", הוא מציין, "וכבר מאז שהיא פורסמה, תכננתי להוציא חוברת נוספת בנושא אחר, אלא שהיו כל כך הרבה תחומים שהעסיקו אותי והיה לי קשה להחליט במה מהם לעסוק. בנוסף, הייתי עסוק במכירה בחנות בתל אביב, כך שלא היה לי די זמן כדי להקדיש לכתיבה נוספת".

15 שנות עבודה
אלא שאז הגיעה הקורונה, וכמו רבים מבעלי העסקים, הבין גם שלזינגר שיהיה עליו להישאר בבית למשך פרק זמן בלתי ידוע. "אם כבר נשארים בבית – אז לפחות לעשות בזמן הזה משהו מועיל", הוא טוען, ומגלה: "כבר בימים הראשונים של הקורונה התקבלה אצלי ההחלטה, שאחרי 15 שנים בהן לא הוצאתי לאור אף חוברת או ספר, אתיישב סוף-סוף כדי לכתוב ספר נוסף, כשהפעם אנסה להשיב על אחת השאלות המרתקות שליוו את תולדותיו של החפץ חיים".
למה החלטת לכתוב דווקא על הנושא הזה?
כדי להבין זאת מחזיר אותנו שלזינגר 20 שנה לאחור: "זה התחיל כשקניתי בשוק הפשפשים כמה ארגזים של אדם בשם יוסף לוי חגיז. בזמנו הוא התגורר בתל אביב ובירושלים, בהמשך עבר לבני ברק וגם לטבריה. מצאתי במכתביו מסמכים מעניינים מאוד, כאשר ביניהם היה מכתב בו הוא התכתב עם אשתו של החפץ חיים – מרת פרידה ע"ה".

זו תמונה של יוסף חגיז
זו תמונה של יוסף חגיז

באלו נושאים עסקה ההתכתבות?
"חגיז היה סוחר נייר והחזיק ברשותו חנות בכניסה לשער יפו שעסקה בצרכי נייר. עם אשתו של החפץ חיים הוא התכתב בנוגע למכירת ספר המשנה ברורה. זה מה שהוא עשה בעיסוק הרשמי שלו. במקביל לכך, בעיסוק הלא רשמי הוא עסק רבות בגאולת קרקעות של ארץ ישראל, זאת מאחר שהוא היה איש נדל"ן גדול וגם עשיר מאוד, עד ליום בו פשט רגל".
ואיך זה מתקשר לגילויים חדשים על החפץ חיים?
"החפץ חיים כתב במשך עשרות שנים מכתבים לארץ ישראל. בימים בהם הוא התגורר בראדין, היה אצלו אדם מקורב מאוד בשם אדון פוטש, שנחשב ממש לבן בית. בשלב מסוים החליט פוטש לעלות לארץ, והוא התבקש על ידי החפץ חיים לדאוג גם לו לעלייה. מבחינתו של החפץ חיים הייתה זו החלטה ברורה, והוא אף התנה זאת עם חתנו שנשא את בתו, וסיכם אתו שברגע שהוא יעלה ארצה, הוא לא יצטרך עוד להאכילו בביתו, כך שלא יהיה שום דבר שיעצור את עלייתו.
"הדברים הללו אינם ידועים בזכותי, אלא הם סופרו על ידי משה בלוי, איש ירושלים, שסיפר על כך שקיבל הוראה מהרב פוטש שיש לדאוג לחפץ חיים לכסף לצורך העלייה וכן לפספורט ולוויזה. בעקבות זאת היו רבנים שבנו עבור החפץ חיים בית בפתח תקווה, ואת התפקיד להשיג כסף וויזה לקח משה בלוי על עצמו. הוא ניגש לרב זוננפלד וביקש ממנו שיחתום על בקשה לוויזה בשביל החפץ חיים. למרות שהיה זה בחול המועד סוכות, ימים בהם הרב זוננפלד לא נהג לכתב, הוא אמר: 'לכבוד החפץ חיים אני מוכן לחתום בשתי ידיים'. לאחר מכן היה צורך להשיג 100 לירות, לצורך העלייה. משה בלוי סיפר שהוא הסתובב במהלך חג הסוכות, כאשר לפתע בא לקראתו אדם וסיפר לו שהוא שמע שהחפץ חיים עומד לעלות לארץ, ואם כך יהיה – המצב בארץ בוודאי ישתפר מאוד. כשבלוי שמע זאת הוא ביקש מאותו יהודי לממן את 100 הלירות הנדרשות, והוא אכן השיג את הכסף.
"עד כאן הדברים סופרו ותועדו, אך לא על ידי", מדגיש שלזינגר, "אלא שבמשך שנים נותרה התעלומה – מיהו אותו אדם שתרם את הכסף? שאלה זו גם נשאלה שוב ושוב על ידי החפץ חיים עצמו, שכן העלייה נמנעה ממנו, בתחילה כי אשתו חלתה, אחר כך כי בתו חלתה ובפעם השלישית כי הרופאים כבר לא אפשרו לו במצבו לעלות. החפץ חיים הבין שהוא לא יזכה לראות את הארץ, וביקש להחזיר את 100 הלירות לאותו אלמוני שתרם אותן. הוא כתב שוב ושוב במכתביו: 'תנו לי להחזיר את הכסף לאיש'.
"כשניסיתי לענות על השאלה הזו גיליתי שהיה אדם נוסף שהתעסק בדיוק עם אותה שאלה – זהו הרב אורי דסברג שכתב בנושא גם מאמר מעניין, אך לא הצליח להגיע למסקנה סופית. דסברג נהרג בתאונת דרכים בעיצומו של המחקר בנושא, אך כשקראתי את מה שהספיק לכתוב נדהמתי – הסתבר לי שהוא לא הגיע לפתרון, כי חסרו לו מכתבים שהיו אצלי. אני גיליתי שמי שתרם את הכסף הוא לא אחר מיוסף חגיז, אותו אדם שמצאתי ארגזים שלמים עם כתביו. כך בניתי את החוברת שיצאה לאור בשבוע האחרון תחת השם 'סוד המאה ליטרה שקיבל החפץ חיים זצ"ל'. בחוברת יש מסמכים וגילויים מאוד מעניינים בנושא. למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן להבין עד כמה שהחפץ חיים נכסף לעלות לארץ, ומה בדיוק עבר עליו באותה תקופה".
ואיך מתקשרת לכך התמונה שמצאת?
"את התמונה צירפתי לחוברת, אך היא לא חלק מהסיפור. כפי שציינתי, קניתי אותה בשוק הפשפשים – זהו צילום מקורי של החפץ חיים שהיה ארוז בתוך שקית ניילון, יחד עם איור של החפץ חיים חתוך מעיתון, כאילו כדי להראות שמדובר באותו האיש. בצילום ניתן לראות את החפץ חיים יושב על יד השולחן, כאשר משני צדדיו יושבים שני מארחים המזכירים באופן מופלא את הרבנים שליוו אותו בביקורו בכנס בווינה, בסרטון שנחשף עליו לפני כמה שנים".
איך אתה מסביר שהוא הצטלם על יד השולחן, למרות היותו סרבן תמונות?
"נכון, ידוע שהחפץ חיים לא הסכים מעולם להצטלם, מלבד מאשר בתמונה בה הוא נדרש לעשות זאת לצורך הוויזה לעליה ארצה. אני משער שבתמונה הנדירה שבידיי הוא הצטלם בכל זאת, כי הלך לאסוף כספים עבור הישיבה. הגבירים כיבדו אותו באוכל וביין, ואז הכניסו מצלמה הביתה וכבר לא יכול היה לסרב. אין לי ספק שהוא לא אהב את זה".
ולסיום אי אפשר שלא לשאול - מהו ערכה של התמונה בימים אלו?
"כפי שציינתי קניתי אותה בעשרות שקלים. ברור לי שכעת היא שווה הרבה יותר, אך אין לי מושג כמה ואני גם לא בודק. איני מתכוון למכור אותה. יש דברים שאני שומר רק לעצמי".
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
הדבר שמוזר בעיניי, הוא שהכתפיות של החליפות מוגבהות, רואים בבירור שיש בחליפות כריות כתפיים. מה שנראה לא תואם לתקופת הח"ח.
קביעה זו, על־סמך מה היא באה?
לאופנת־הנשים אכן חדרו הרפידות רק בשנות ה'ת"ש; אך אין לזה קשר לחליפות־הגברים.

מתוך הידברות
" . . משני צדדיו יושבים שני מארחים המזכירים באופן מופלא את הרבנים שליוו אותו בביקורו בכנס בווינה, בסרטון שנחשף עליו לפני כמה שנים".
גם 'אבחון' זה קשה למצוא לו ביסוס הגיוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
שמעתי שבביתו של החפץ חיים שולחנו לא היה בצורה מלבנית אלא עגולה על מנת שאף אחד לא ירגיש נחות.
בתמונה שלפנינו באמת השולחן נראה עגול.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה