תעזרו לי להמשיך את התסריט - איך מבקשים סליחה?

[תהילה חזקיאן]

נתקעתי. בואו נעשה סיעור מוחות. אני חייבת להמשיך לכתוב...
ובכן התסריט הוא כזה-
נניח ובן משפחה מדרגה ראשונה/שניה או חבר טוב וקרוב, מתוך כוונה טובה להיטיב ולהועיל, פעל על דעת עצמו וגרם לנזק אמיתי. לא משנה באיזה מובן (כלכלי, "שם טוב" וכו').
הסכסוך העמיק והתרחב. הקשר נותק. וחלפו למעלה משנתיים. כעת המזיק רוצה לפייס ובאמת. ניקח בחשבון שאת הנעשה אין להשיב.
מה היינו מציעים למזיק לעשות?
מה היה מפייס את הנפגע?
איך בכלל ניגשים לדבר עם אדם שיש בליבו עלינו כ"כ הרבה זמן?
מה נותנים? אומרים? כותבים?
מערבים משהו נוסף?
וכו'...

אודה לכם אם תזרקו כל רעיון שעולה בדעתכם. תביעו. תבקרו. תעלו עוד שאלות.
סיעור מוחין. אפשר?

 

[inspiration]

שולחים לו מתנת יום הולדת עם מכתב מצורף משהו מלא אמוציות

 

[♦ברכי קעניג♦]

עושים לו טובה שתתן לו להרגיש חייב
כמו תיקון שם טוב
שידוך לבת המתבגרת
הלוואה כלכלית גדולה בתנאים נוחים
וכו'

 

[שירי כהן]

זה ארוך!
אני מאמינה שאדם שנפגע מחכה לפיוס לא פחות מהפוגע,
יש אולי אנשים קשים יותר, שלא יתרצו מיד בהתחלה ויהיו זקוקים להרבה פיוסים,
אבל בד"כ אנשים רוצים להיות אוהבים ונאהבים ולחיות בשלום, בסופו של דבר.

דבר ראשון צריך לבוא מתוך הכנעה והבנה,
להסכים לשמוע ולקבל ביקורת גם אם היא תהיה מאד לא נעימה,
לא לבוא עם ציניות או ביקורת או עליונות. לבוא בתחנונים, כן!

לדעת לקבל את זה שהנפגע לא חייב מיד לשוש ולשמוח לבואכם,
או לסלוח לכם מיידית, לכבוש את האגו.

לא להסביר את מה שעשיתם - אם הוא היה דבר לא נכון לעשות אותו - אלא לומר: עשיתי כך וכך וזו היתה טעות גדולה, אני מאד מאד מצטער, זה לא היה דבר נכון לעשות אותו ואין לדבר שום הצדקה.
גם אתם סבורים שיש.
כשבאים ומסבירים למה פגעתם,
ההרגשה של ה-אמור להיות מפויס היא, שבאתם לטהר את עצמכם ולא לפייס אותו.

הנטייה לבקש סליחה היא לקצר בדברים, מתוך הרגשה של אי נעימות - בואו לא נזכיר מה שהיה, העיקר שאני מתנצל וסליחה.
אבל ההפך הוא הנכון - ככל שהמפייס יאריך בגודל הפגיעה שהיתה, ויפרט כמה פגע וכמה נורא זה היה - כך ירגיש הנפגע שהפוגע מבין את מה שעשה, ומבין את הכאב הגדול שנגרם לו.
ואם הנפגע קוטע את הדברים ומוסיף עליהם מרגשותיו הכועסים - להסכים אתו, להבין אותו, לא להגרר להמשיך את הסכסוך. ככה הוא מרגיש, ככה להבין את זה.

אפשר להביא איזו עוגה או משהו בצירוף מכתב ובו כתוב כל מה שאמרתם בעל פה, למקרה שהכעס כה גדול והדברים שבעל פה לא הצליחו להבקיע את החומה, אולי המכתב יעזור.

ובשום אופן לא לסיים במקרה שלא הצלחתם לרצות במשפט כמו: טוב, אני את שלי עשיתי, ואתה מתעקש להמשיך את המריבה, וכד'.
אם מתמידים בדרך הנכונה, פעם, פעמיים - בסוף בעז"ה זה יצליח...
בהצלחה!
וסליחה על המגילה!

 

[שרה סגל]

לנסות לשלוח לו משהו אישי עם מכתב שמבין ומכיל את צערו ומודע עד כמה הפגיעה הייתה כואבת ומזיקה, וכמובן לחשוב ולהרגיש את זה באמת!
ואז לתאר את הצער שהיה לו עצמו כשהבין שכונותיו הטובות גרמו את ההפך הגמור
ועכשיו ברצונו לפייס ולדבר בע"פ על הצער ואיך יוכלו שתיהם לצמוח מתוך הצער והכאב הזה
הרעיון הוא להיות כנה ולהרגיש באמת , דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב
וכשמכניס את עצמו אל הצער אז הם באותו צד
הצער של המזיק היא לא יותר קטנה משל הניזוק!

 

[אסתי3311]

הכי חשוב זה לבקש סליחה ולתת לשני את ההרגשה הטובה.
יש אנשים שלא נעים להם להודות שנפגעו, והם מתחמקים מהתנצלות. צריך לדעת להתנצל בטעם שהשני ירגיש תחושה שהוא לא היה מושפל.
מקווה שהובנתי

 

[ניקול]

השאלה איך זה קרה
אם כבר לפני כן היה רקע לסכסוך, או שלפני כן היחסים פרחו ורק כתוצאה מהמקרה הזה נהיה משבר.

במקרה הראשון, אני באמת לא יודעת איך פותרים את זה.
במקרה השני, לדעתי להגיע אל הבנאדם הביתה עם מאכל כלשהו, ולפתוח את הנושא (כמובן לברר באיזושהי דרך אם זה נוח להגיע באותו יום וכו')

 

[יעל אייזיקוביץ]

האדם רוצה הכרה בעוול שנעשה לו ורוצה הכרה בכך שזה לא בסדר, רוצה שיודו בטעות ושיכירו בפרטי הנזק ללא הכחשה.
רוצים שהפוגעים יעמדו מול המעשה, יצטערו ויתנצלו מעומק הלב.
הדרך בה המסר יעבור פחות משנה, לדעתי.

 

[Efratush]

הכי חשוב, לפייס.
לא ללכת ולומר סליחה מתוך רצון שלך יהיה יותר נוח/קל/טוב על הלב.
סליחה אמיתית זה שאתה באמת ובתמים מצטער על מה שעשית בלי קשר להשלכות שזה הביא/יביא עלייך (לא לעשות את זה מתוך מטרה שתדברו, או מטרה שהכל יחזור על מקומו בשלום) אז אפשר לבקש סליחה כנה.
וכשמבקשים סליחה פשוט לומר את האמת ולהראות את הרגשות האמיתיים של הצער גם אם זה לא קל, כי במצבים כאלה כנות כמעט תמיד פועלת וכמובן "ניכרים דברי אמת".

וברגע שהפיוס יהיה אמיתי , כבר בעז"ה הקשר והיחסים יחזרו לאט אבל בטוח.

 

[Efratush]

סליחה, כפילות

 

[ariels]

אפשר לערב מישהו נוסף בתנאי שהאינטרסים שלו נקיים
(כמו שכתוב על אהרון הכהן שהיה משכין שלום)
שיגש בתור שלב מקדים לנפגעים ויאמר להם שפלוני מאוד מתחרט על מה שעשה, והוא באמת מתייסר מכך ומאוד רוצה לבקש את סליחתם פנים אל פנים
אם יסכימו - מה טוב
אם לא - כנראה צריכים עוד ריכוך...
ומאוד חשוב שפלוני הפוגע לא ינסה בשום אופן להסביר את עצמו כי זה משאיר טעם רע.
הסליחה צריכה להיות נקיה לחלוטין, אפילו אם הצד השני גם פגע, וגם היה אולי לא בסדר.
לנסות לחשוב על כל ההשלכות שהיו לפגיעה ולנסח התנצלות בצורה מפורטת ולא סתם "סליחה שפגעתי בכם"
אדם שרואה שמכירים בפגיעה שלו, מבינים אותו, חושבים על הנזק שנגרם לו - מרגיש אחרת מאדם שמרגיש שרק רוצים ליישב איתו את ההדורים.

 

[חרדי]

הדבר הראשון שצריך לקחת בחשבון, זה שיש מצב והצד השני לא יתרצה מייד.
זה יכול לפגוע באגו שלך עצמך, ש"הנה התקפלתי והתנצלתי, והצד השני לא שם עלי ומנסה לשחק אותה גיבור". ברגע שתקחו את זה בחשבון מראש, אפשר להמשיך הלאה.
אם שולחים גוף שלישי או מכתב, הדבר החשוב ביותר - לא להזכיר את מה שהיה, כדי שלא להציף את הזיכרון הרע, להתנצל מעומק הלב, להביע צער ולבקש על העתיד.
דבר שני, לנסות לקבוע מפגש ולדבר פנים אל פנים שזה האפשרות הכי טובה בלי מסיכות ויש ללב.
בהצלחה!
"הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום"