תשישות כרונית

prog_office · 27/5/09

אם עברת תשישות כרונית (אובחנת ע"י רופאים מומחים שזו התופעה, ולא יכולת לזוז, וכו', איני מבקש תשובה מאנשים שהיו קצת עייפים או קצת חלשים), ויצאת מזה, אנא ענה לי מה עשית כדי לצאת מזה לגמרי.

שלמה · 27/5/09

בדקו אם אין חוסר B12 או ברזל.
ניתן לגלות בבדיקת דם רגילה.

לו יצוייר · 27/5/09

תשישות כרונית היא לא חוסר ברזל ולא ב-B12. יכולות להיות בדיקות דם מצוינות והבנ"א מרגיש כמו סמרטוט. אין לי הצעות לעזרה, אולי אחרים יוכלו לעזור.

piku · 27/5/09

כדאי שתשים לב בבדיקות הדם מה קורה בפרטים הבאים:

B12, מקווה שביצעת, המון סובלים מכך אבל לא כל קופות החולים מפרגנות כי זה עולה להם יקר ולך הם יוציאו את הנשמה בשביל זה.
ברזל, IRON ו-Feritin(מקווה שרשמתי נכון) משקפים את המצב האמיתי של הברזל בדם.
בלוטת התריס, כדאי את המפורט.
מונו, זה נראה לי כלול בחבילה.

אם התשישות היא נורא כרונית לדוגמא שלפעמים אתה רוצה לדבר ואין לך אפילו את הכח לשחרר הגה כנראה שזה או מחסור חמור ב-B12 או שזה מונו.

אפשר לצאת משני המצבים הללו, אתה צריך קודם הגדרה מדוייקת(הכרת הבעיה היא חצי מהפתרון).

מאן דאמר · 27/5/09

תרדו מהB12 ומהTSH, זה לא קשור לעניין בכלל. תסמונת התשישות הכרונית נקראת CFS, יש מאות אנשים שסובלים מזה, ואין להם שום ממצא בבדיקה.

MV25 · 28/5/09

סבלתי
היה לי אחרי החגים התקף לא נורמלי חוץ מלישון לא עשיתי פשוט כלום זה לא היה עייפות זה היה משהוא לא נורמלי
בכל זאת הייתי חייבת לצאת מהמיטה אבל הצלחתי לעשות זאת עד המיטה הקרובה הבאה ומה שהכי הפחיד אותי שעליתי קומה אחת במדרגות במשך רבע שעה וכשסיימתי אמרו לי שאני נראית נורא.

בבדיקות דם אובחן מונו בערכים גבוהים
זאת אומרת שעבר כבר זמן מההדבקה הראשונית
הרופאה ניחמה אותי בזה שזה אם כך לא ההתקף הראשון וכמו שיצאתי ממנו אצא גם עכשיו
ואכן התאוששתי לאט, היה לי שבוע עם קפיצת התאוששות פתאומית ומשמעותית
אם כי מידי פעם אני מרגישה את ספיחיה

לרפואה הקונונציונלית אין מה להציע
לאלטרנטיבית יש כן אבל צריך לזה ים של כסף( טיפול וחיזוקים בביקו&#1501

וכשהשוואתי עם חברה שאובחנה וטיפלה לא ראיתי שהיא התאוששה יותר טוב

לסיכום מה יש לי לומר?
שזה מלחיץ ומעייף...
אבל הפיך וילך כמו שזה בא בע"ה.

זו אניאני · 31/5/09

תסמונת העייפות הכרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תסמונת העייפות הכרונית (באנגלית: CFS - Chronic fatigue syndrome) מתאפיינת בעייפות ממושכת ובתסמינים נוספים שאינם חולפים לאחר מנוחה. היא דומה לתסמונת המכונה דאבת השרירים ויש הטוענים ששתיהן נובעות מאותה מחלה. הגורם המדויק לתסמונת טרם התברר. ידוע שנשים נוטות ללקות בתסמונת זו באחוז גבוה יותר מאשר גברים. היא פורצת לרוב בין גיל 40-20.
אין אפיון סוציו-אקונומי ללוקים בתסמונת, והכינוי שלה, 'מחלת היאפים', נתגלה כבלתי מבוסס.
תוכן עניינים

[הסתרה]

<LI class=toclevel-1>1 תסמינים <LI class=toclevel-1>2 גורמים אפשריים
- <LI class=toclevel-2>2.1 תת-פעילות של בלוטת יותרת הכליה <LI class=toclevel-2>2.2 סיבות פסיכולוגיות <LI class=toclevel-2>2.3 תקלה בתפקוד תעלות יונים <LI class=toclevel-2>2.4 היחלשות המיטוכונדריה <LI class=toclevel-2>2.5 רגישות לחומרים <LI class=toclevel-2>2.6 עודף ברזל <LI class=toclevel-2>2.7 גורמים גנטיים וסביבתיים <LI class=toclevel-2>2.8 זיהומים נגיפיים וחיידקיים
- 2.9 רגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס
<LI class=toclevel-1>3 אבחון <LI class=toclevel-1>4 טיפול במחלה
- <LI class=toclevel-2>4.1 טיפול בפעילות גופנית <LI class=toclevel-2>4.2 טיפול בסוכר D-ריבוז <LI class=toclevel-2>4.3 טיפול בפוספוליפידים <LI class=toclevel-2>4.4 חיזוק מערכת החיסון <LI class=toclevel-2>4.5 טיפול בקורטיזול <LI class=toclevel-2>4.6 הטיפול המשולב <LI class=toclevel-2>4.7 התרופה ואלציט
- 4.8 טיפול אנטיביוטי
<LI class=toclevel-1>5 ראו גם <LI class=toclevel-1>6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

//
[עריכה] תסמינים

התסמינים לרוב הם: תשישות אשר לא חולפת לאחר מנוחה, חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, סיבולת גוף נמוכה, בעיות קוגניטיביות (פגיעה בזיכרון ובריכו&#1494

, מעי רגיז, אלרגיות, אובדן משקל או עליית משקל, בלוטות לימפה מוגדלות, בעיות שינה, דיכאון, חרדה ועוד. אדם יכול לסבול מאחד או מכמה תסמינים בבת אחת ותחושותיו יכולות להשתנות לאורך תקופה (הוספת/הורדת תסמיני&#1501

. הבעיה הגדולה באבחון תסמונת העייפות הכרונית היא היות התסמינים לא-ספציפיים. כלומר, לא ניתן לייחס אותם לתקלה במערכת כלשהי בגוף, אשר לה הם אופייניים. כל אחד מהתסמינים יכול להופיע במגוון מחלות אחרות ולכן, קשה לאבחן בוודאות את המחלה.

[עריכה] גורמים אפשריים

[עריכה] תת-פעילות של בלוטת יותרת הכליה

לאורך השנים בוצעו מחקרים רבים על תפקוד בלוטת יותרת הכליה בחולים בפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית. ההתמקדות הייתה בהורמון החשוב ביותר, קורטיזול. נמדדו רמות קורטיזול בדם ובשתן, תחת תנאים שונים ובמצבים שונים. השוו רמות קורטיזול בין קבוצות של חולים לקבוצות ביקורת בכל מיני דרכים. ברוב המכריע של המחקרים נמצא הבדל בעל משמעות סטטיסטית המראה כי בממוצע, רמות הקורטיזול בחולים נמוך יותר. כמו כן ניסו במחקרים רבים לתת טיפול בקורטיזול לחולים, עם תוצאות מעורבות ומנוגדות בחלק מהמחקרים, ללא מסקנות חד משמעיות. בסקירה של כל המחקרים הללו שפורסמה בעיתון Journal of Chronic Fatigue Syndrome הוסקה המסקנה שקיימת בחלקם של החולים בתסמונת התשישות הכרונית וגם בחולי פיברומיאלגיה הפרעה בציר ה-HPA אשר גורמת לייצור מופחת של קורטיזול (היפואדרנליזם), והוצע לתת טיפול לתקופת ניסיון. עם זאת לא הובהרה הסוגייה האם מדובר בגורם למחלה או תוצאה הנגרמת עקב המחלה. [1] כמו כן נמצא שבחולים בתסמונת התשישות הכרונית קיימת תקלה במחזור הקורטיזול היומי בגוף, אך לא ברור אם תקלה זו גורמת לתסמינים האופייניים או שהיא תוצאה של גורם אחר. [2]
הוצעה תאוריה, הנתמכת בעדויות מחקריות, לפיה הסימפטומים של מחסור בקורטיזול שנצפים בחולים רבים בתסמונת העייפות הכרונית ומחלות אחרות, נובעים מקיומם של נוגדנים להורמון ACTH. הורמון זה, המופרש מבלוטת יותרת המוח, הוא הנותן פקודה לבלוטת יותרת הכליה להפריש את הורמון הקורטיזול. אם הפרשתו של הורמון ה-ACTH נפגעת עקב קיומם של נוגדנים הפוגעים בפעילותו בגוף, הדבר יגרום לפגיעה בהפרשת הקורטיזול כלומר לפעילות מופחתת של בלוטת יותרת הכליה. הוצע לפצות על תת-הפעילות בעזרת נטילת ההורמון החסר. [3]

[עריכה] סיבות פסיכולוגיות

במחקרים רבים נמצא שהפרעות פסיכיאטריות דווחו בחולים בתסמונת התשישות הכרונית. הוצע שבעיות פסיכיאטריות קודמות, או שילוב של גורמי סיכון שונים להפרעות פסיכיאטריות, תורמות במקרים מסוימים להתפתחות תסמונת התשישות הכרונית. נערך מחקר שמטרתו לבדוק האם לחולים הייתה קיימת הפרעה פסיכיאטרית לפני התפרצות המחלה. נמצא שלאנשים בעלי הפרעות פסיכיאטריות קודמות בחיים קיים סיכוי גדול יותר להיות מאובחנים בתסמונת התשישות הכרונית בעתיד. רמות גבוהות של מחלות פסיכיאטריות, בעיקר דיכאון וחרדה, היו קיימות לפני פריצת המחלה. המסקנה היא שייתכן שבמקרים מסוימים, הפרעות פסיכיאטריות יכולות לתרום להתפתחות המחלה. [4]
הוצעה היפותזה, אשר לפיה הקיום של מספר הפרעות פסיכולוגיות יחדיו יכול לתרום להתפתחות התסמינים האופייניים לתסמונת, במקרה זה תסמונת המעי הרגיז. כדי לבדוק את ההיפותזה בוצעה סקירה של כל המאמרים שפורסמו בנושאים אלה. נמצא שקיימת קורלציה גבוהה בין דיכאון, חרדה, והפרעות פסיכיאטריות לבין הפרעות במערכת העיכול. נמצא שקיימת קורלציה גבוהה בפיברומיאלגיה, אשר בה 49% סובלים מתסמונת המעי הרגיז, תסמונת התשישות הכרונית (51%), ועוד מחלות. על פי כותב המאמר, תוצאות הסקירה מרמזות על כך שקיים גורם משותף לביטוי של תסמונת המעי הרגיז בכל המחלות, והוא כנראה פסיכולוגי. הוא טוען שכל הפרעה פיזיולוגית כזו נובעת משילוב של ביטוי של גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.[5]

[עריכה] תקלה בתפקוד תעלות יונים

הוצעה היפותזה, לפיה הסימפטומים של תסמונת העייפות הכרונית נובעים מתפקוד לא תקין של תעלות יונים. הרעיון הוא כי תקלה בתפקוד של תעלות היונים גורמת לסימפטומים. כבר ידוע על תקלות גנטיות שונות הגורמות לתפקוד לא תקין של תקלות יוניות וגורמות למחלות שונות ולסימפטומים שונים. ההיפותזה נתמכת על ידי ממצא של סריקות לב בשיטת SPECT. נטען שהתסמונת יכולה להתפרץ לאחר חשיפה לרעלנים מסוימים, אשר ידוע שיכולים לפגוע בתפקוד התעלות היוניות (בעיקר תעלות נתרן). כמו כן ידוע שבתסמונת עולה ערך REE (resting energy expenditure). ערך זה מייצג כמות אנרגיה אשר מתוכה משתמש הגוף ב-30% כדי לשמור על הפרשי הפוטנציאל (גרדיינטי&#1501

בין שני הצדדים בתעלות היוניות. תעלות יוניות אשר יש בהן תקלה ויונים דולפים מהם, דורשות יותר אנרגיה לשמירת הפוטנציאל ולכן עולה ערך REE. [6]
היפותזה זו נתמכת על ידי מחקרים בהם נבדק ביטוי גנים בחולים בתסמונת התשישות הכרונית. בשיטת מערכי גנים (microarrays), וניתוח תוצאות ממוחשב, נמצא שהגנים בעלי הביטוי השונה בחולים קשורים בין השאר לפעילות של תעלות יוניות, כמו גם לפעילות עצבית ולעוד תהליכים פיזיולוגיים. [7]

[עריכה] היחלשות המיטוכונדריה

המיטוכונדריון הוא תחנות הכוח של התא. זהו אברון בתא, בו מתרחשים תהליכים ביוכימיים חשובים אשר באמצעותם מופקת האנרגיה בה משתמש התא. ישנן עדויות רבות המעידות על תפקוד לא תקין של המיטוכונדריה בחולים בתסמונת התשישות הכרונית, והנושא נבדק במגוון שיטות. בעזרת ביופסיה של שרירים של חולים, נמצאו עדויות לפגיעה במיטוכונדריה. לכן הוצעה תאוריה לפיה המחלה נובעת מהיחלשות המיטוכונדריה, אשר היא עצמה נגרמה כתוצאה מזיהום ויראלי. [8] כמו כן נמצא כי בחולים קיים מחסור בחומר קרניטין בדם. לחומר זה תפקיד חשוב ביצירת האנרגיה במיטוכונדריה, והועלתה האפשרות שהמחסור בו גורם לתקלה בתפקוד המיטוכונדריה ומכאן לסימפטומים האופייניים. כמו כן נמצא שעם תהליך ההבראה והשיפור ממצב של עייפות, כמות הקרניטין נוטה לעלות. [9] [10] עם זאת עדיין לא ידוע אם היחלשות המיטוכונדריה מהווה גורם או תוצאה לתסמונות והאם היא זו שתורמת ישירות לסימפטומים.

[עריכה] רגישות לחומרים

במחקר שבחן אנשים שסבלו מהפרעות נוירולוגיות, בחנו האם ההפרעות נבעו מחשיפה לכל מיני חומרים כימיים העלולים להזיק. נמצא ש-39% מהאנשים מילאו את כל הסימפטומים של תסמונת התשישות הכרונית, ולכן הוסקה המסקנה שאבחנה של תסמונת התשישות הכרונית יכולה להופיע עקב רגישות כימית לחומרים מסוימים. [11]

[עריכה] עודף ברזל

בוצע מחקר שמטרתו לבדוק האם קיימת המחלה המוכרומטוסיס (haemochromatosis) בחולים ב-CFS. מחלה זו נובעת מפגם בגן הנקרא HFE, אשר גורם להצטברות ברזל בגוף ולכן לעודף ברזל. לגוף קשה להיפטר מברזל ולכן הוא מצטבר באיברים וגורם לנזק מתמשך. במחקר נמצא שמתוך 88 החולים שנבדקו, בשניים ייתכן שקיימת המחלה, על פי בדיקות הדם ובדיקות ה-DNA שבוצעו. לכן הוסקה המסקנה שייתכן ש-2.5% מתוך החולים ב-CFS, למעשה חולים במחלה זו שאינה מאובחנת אצלם כראוי. הסימפטום הנפוץ ביותר במחלה זו הוא עייפות, ולכן קל לבלבל בינה לבין CFS. אם המחלה מאובחנת כראוי ומוקדם מספיק, הוצאה של עודף הברזל בעזרת הקזת דם יכולה למנוע התפתחות של נזק בלתי הפיך לרקמות ולאפשר חיים נורמליים. [12]

[עריכה] גורמים גנטיים וסביבתיים

הוצעה היפותזה, לפיה גורמים גנטיים וסביבתיים יחדיו יוצרים אינטראקציה הגורמת לפיתוח הסימפטומים האופייניית לתסמונות. אלה לטענת הכותב נגרמים על ידי כשל בתפקוד מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את ציר ה-HPA, את המסלולים היוצרים כאב, ואת מערכת העצבים האוטונומית. תקלות אלה גורמות לתקלות בתפקוד מערכת החיסון, אשר לפי ההיפותזה הן התוצאה ולא הגורם למחלה.[13]
בהיפותזה אחרת, הוצע ששינויים גנטיים מסוימים המשולבים עם קווי אופי אופייניים, מהווים גורמים מקדימים להתפתחות המחלה, בשילוב עם גורמים נוספים. [14]
במחקר שבדק מאגר גנטי של חולים בתסמונות, נמצא כי ישנה מובהקות סטטיסטית בהבדל בין ביטוי גנים מסוימים, אשר חלקם התבטאו יותר וחלקם פחות בחולים. המסקנה היא שייתכן שהחולים בעלי בעיה גנטית אשר גרמה להתפתחות המחלה. הטענה היא כי הבעיה הגנטית גורמת לתקלה במערכת החיסון ובדרך בה היא מגיבה לזיהומים מסוימים. [15]

[עריכה] זיהומים נגיפיים וחיידקיים

מחקרים רבים הראו כמות גבוהה של זיהומים כרוניים בחולים. אלה כוללים את הנגיף אפשטיין בר (EBV), ציטומגלווירוס (CMV), נגיף ההרפס האנושי (HHV-6), וזיהומים חיידקיים כמו מיקופלסמה, כלמידיה, פנאומוניה, ובורליה בורגדורפרי (מחלת ליים). כדי לאבחן אותם דרושות בדיקות מתוחכמות, והשתמשו בכל מיני סוגים של בדיקות נוגדנים, בדיקות PCR, בדיקות ברקמות, בדיקות בעזרת תרבית תאים, ועוד. השיטות המורכבות לאבחנה נדרשות משום שלפי מחקרים, השיטה המקובלת בעזרת רמות הנוגדנים מסוג IgM אינה תמיד אמינה לאבחנה, ובשיטות אחרות כן ניתן לאבחן באמינות גבוהה יותר. [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] במקרים מסוימים ייתכן שאפילו אבחנה בעזרת IgG תיתן תוצאה לא נכונה. [16] [24] [25] עם זאת, לעתים כן ניתן לאבחן בעזרת IgM. [26] [27]
במחקרים נמצא שהנגיף HHV-6 נפוץ במיוחד כזיהום פעיל בחולים, וייתכן שהוא תורם לסימפטומים.
סיכום מאמרים שבדקו זיהום HHV-6 בחוליםשנהמחברמקור % זיהום בחולים % זיהום בקבוצת הביקורתשיטת הבדיקהגודל קבוצת החוליםגודל קבוצת הביקורת2008Kondo[28]71%0%בידוד חלבון הקשור לירוס--2003Nicolson[29]31%9%PCR2001002002Koelle[30]0%0%PCR22222000Ablashi[27]57%15%IgM35252000Reeves[31]
0%0%בידוד הנגיף26521996Zorenzenom[18]73%0%CPE/IFA52511996Wagner[20]39%-תרביות תאים107-1995Patnaik[26]77%12%IgM1191651995Secchiero[32]3%0%PCR39371992Buchwald[33]70%20%תרביות תאים113401991Josephs[22]43%0%תרביות תאים72
[עריכה] רגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס

הוצעה תאוריה לפיה מחלות שונות, ביניהן תסמונת התשישות הכרונית, אי-תפקוד כלייתי ועוד, נובעות מרגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס ברקמות. הבעיה יכולה לנבוע מפגמים במעבר ההורמון לרקמה, משימוש בהורמון בתאים, פגמים במעבר ההורמון לגרעין התא, קשירה לא תקינה של קולטני ההורמון ועוד. על פי ההיפותזה, סימפטומים קליניים יכולים לנבוע במטופלים רבים הסובלים מבעיה זו, למרות שבדיקות הדם תקינות. לכן נדרש חיפוש דרכים אחרות לבדוק את פעילות הורמון בלוטת התריס ברקמות, והמאמר קורא לחוקרים לחפש שיטות כאלה. [34]

[עריכה] אבחון

לא ידוע ממה נגרמת התסמונת. יש החולים בה אחרי מחלת הנשיקה (אשר יכולה לנבוע מנגיף אפשטיין בר (EBV) או מציטומגלווירוס (CMV)). אחרים חלו ללא כל קשר לנגיפים אלו.
ישנו קושי עצום באבחון המחלה בשל חוסר אמון מצד הממסד הרפואי. אנשים הלוקים בה בצורתה הקשה מתקשים לתפקד באופן נורמלי, נצרכים לשעות מנוחה מרובות ולעתים מאבדים את היכולת להתפרנס. לעתים התסמונת חולפת מעצמה לאחר זמן מה, אך בדרך כלל היא נמשכת מספר שנים רב.

[עריכה] טיפול במחלה

עדיין לא נמצא מרפא למחלה, ולפיכך הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ובתמיכה נפשית וגופנית עד שהמחלה תחלוף מאליה. הטיפול עשוי לכלול פעילות גופנית מבוקרת, תרופות אנטי דיכאוניות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית, ושינוי התזונה והרגלי האכילה. כיוון שהמחלה עשויה להימשך זמן רב, והיא פוגעת בצורה קשה בתפקוד היומיומי, החולים עלולים לפתח דיכאון ותחושת תסכול שמכבידה עוד יותר על מצבם. לפיכך יש חשיבות רבה לתמיכה נפשית מהסביבה הקרובה.

[עריכה] טיפול בפעילות גופנית

בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים הבודקים האם פעילות גופנית מתונה יכולה להועיל לחולים בתסמונת העייפות הכרונית. מבין המחקרים, נסקרו 5 מחקרים בהם הטיפול היה מבוקר כפול סמיות. נמצא שלאחר 12 שבועות, אלה שטופלו בפעילות גופנית היו פחות עייפים מאלה שבקבוצת הביקורת. עם זאת, בקבוצת המטופלים בפעילות גופנית היו יותר כאלה שפרשו מהמחקר. הדיכאון שופר גם הוא יותר בקבוצה שטופלה, אך לשיפור זה לא הייתה מובהקות סטטיסטית. כמו כן נמצא שמטופלים בפעילות גופנית היו פחות עייפים מכאלה שקיבלו טיפול בפרוזאק (fluoxetine). מסקנות הסקירה הן שקיימות עדויות מעודדות לכך שפעילות גופנית יכולה להועיל לחולים, ואין ראייה לכך שהטיפול יכול לקלקל את תוצאות הטיפול, בממוצע. לכן יש להציע למטופלים הסובלים מהתסמונת טיפול בפעילות גופנית. עם זאת נדרשים מחקרים נוספים בנושא כדי להעריך את היעילות של הטיפול. [35]

[עריכה] טיפול בסוכר D-ריבוז

המבנה הכימי של ריבוז

המיטוכונדריה היא האברון בתא אשר מייצר את האנרגיה אשר דרושה לתפקודו. החלשות המיטוכונדריה יכולה לגרום לעייפות. המיטוכונדריה יכולה להיות מוחלשת על ידי שלל רעלנים וזיהומים אשר חודרים לגופנו. D-ריבוז הוא סוג של סוכר, חד-סוכר ממשפחת הפנטוזות. הוא מופיע באופן טבעי בכל תאי הגוף ומהווה מולקולת מפתח בתהליך יצירת האנרגיה במיטוכונדריה. ההגיון המנחה הוא שאספקת ריבוז טהור בכמויות גדולות תסייע לגוף בתהליך הפקת האנרגיה. במחקר בו נוסה הטיפול בריבוז (בעזרת תוסף מזון הנקרא Corvalen), כ-66% מהמטופלים חוו שיפור בעזרתו, הייתה עלייה ממוצעת של 45% באנרגיה, ושל 30% בשיפור מצב החולים על פי הפרמטרים שנמדדו. [36]

[עריכה] טיפול בפוספוליפידים

טיפול זה מתבסס על כך שהיכולת של תא לתפקד נמדדת, בין השאר, ביכולת שלו לתקשר עם תאים אחרים, דבר הדורש מממברנת התא להיות נוזלית למחצה. נפוץ מאוד שנגרם לתאים נזק על ידי רדיקלים חופשיים, אשר מפחיתים את רמת הנוזליות של הממברנה. הדבר פוגע ביכולת התקשורת בין התאים ובתפקודם. לכן הגיוני שאם נגן על שלמות מעטפת התא (הממברנה), נשפר את בריאות התא ואת יכולתו להפיק אנרגיה. הדבר יעזור למיטוכונדריה לתפקד טוב יותר על ידי שיפור העברת המסרים ממנה החוצה ואליה מהתאים הסמוכים ויאפשר העברת חומרים טובה יותר בין התאים. דרך אחת לשפר את שלמות הממברנה היא על ידי אספקה שוטפת של ליפידים (שומני&#1501

לתא, שיחליפו את השומנים שנפגעו בממברנה. נמצא שטיפול בפוספוליפידים יכול להוריד את רמת העייפות במטופלים ב-33% בממוצע, לאחר 8 שבועות של לקיחת תוסף מזון (ששמו NT Factor) המכיל פוספוליפידים [37]

[עריכה] חיזוק מערכת החיסון

נגיף אפשטיין בר

כפי שצויין, ברבים מהחולים ניתן לזהות את הנגיפים EBV\CMV ואחרים. אך לא ברור האם הדבר מרמז על זיהום פעיל בגוף, או פגיעה במערכת החיסונית. נמצא שבחולים אלה מספר פרמטרים חיסוניים בבדיקת הדם אינם תקינים: גדל מספר תאי ה-T של מערכת החיסון מסוג CD8, וקטן מספר תאי ה-NK (הנקראים natural killer cells). בלוטת התימוס היא האיבר המרכזי השולט במערכת החיסון ואחראית בין השאר על יצירת תאי ה-T שאחראים על התגובה החיסונית בגוף. נמצא שטיפול בחולים בעזרת תוסף מזון (ששמו Proboost) המכיל את החלבון A של בלוטת התימוס (Thymic Protein A), שיפר רבים מהסימפטומים של המחלה, ביניהם שינה טובה יותר, ירידה בדיכאון, שיפור בזיכרון ועוד. כמו כן השתפרו פרמטרים רבים הקשורים לתפקוד מערכת החיסון. [38] במחקר אחר עם התוסף נמצא שבחולים בעלי רמת נוגדנים גבוהה של הנגיף EBV (אפשטיין בר), שימוש בתוסף הוריד באופן משמעותי את רמת הנוגדנים והביא לשיפור בסימפטומים. [39]

[עריכה] טיפול בקורטיזול

המבנה הכימי של קורטיזול

במרץ 2008 פורסם מאמר בכתב העת המדעי Journal of Chronic Fatigue Syndrome. לטענת המאמר, חולים במחלות סובלים ברובם המוחלט (קרוב ל-100%) מהיפואדרנליזם (תת-פעילות של בלוטת יותרת הכלי&#1492

, אשר לא ניתן לאבחנה בבדיקות הדם הדינאמיות המקובלות. לטענתו, הם יכולים לשפר רבות את מצבם בעזרת טיפול הורמונלי בהורמון קורטיזול במינון נמוך (5-15 מ"ג ליום שבו לא נצפו תופעות לווא&#1497

. הטיפול מוצע עבור חולים בתסמונת, אשר הסימפטומים מהם הם סובלים כוללים גם סימפטומים אופייניים לחוסר בקורטיזול (אף אם בדיקות הדם אינם מראות זא&#1514

, כגון לחץ דם נמוך וסימפטומים אופייניים נוספים. המאמר מפרט בהרחבה מדוע ללקיחת מינונים נמוכים של קורטיזול אין תופעות לוואי לא בהפחתת מסת העצם, לא בדיכוי מערכת החיסון ולא בדיכוי הפרשת הקורטיזול של הגוף, כפי שידוע שקיימות בלקיחת מינונים גבוהים. הטיפול נבדק על יותר מ-4000 חולים כחלק מטיפול משולב, ונמצא שאינו מזיק ומאוד בטיחותי. לאחר טיפול משולב שבו נכלל קורטיזול במינון זה, רמות האנרגיה עלו ביותר מפי 2 עד הפגישה הרביעית עם הרופא, ולאחר מכן המשיכו לעלות עוד. [40]

[עריכה] הטיפול המשולב

בחולים בתסמונת העייפות הכרונית (ובחולי פיברומיאלגי&#1492

נמצאו ליקויים רבים בתפקוד ההיפותלמוס. ליקויים אלה יכולים לגרום לשינה לקויה, חוסר בהורמונים מסוימים (אך לא ברמה בה ימצא החוסר בבדיקות מעבדה שגרתיו&#1514

, וליקויים במערכת החיסון. לכן הגיוני שביצוע טיפול משולב לחולה אשר יטפל בכל הליקויים במקביל, יראה שיפור משמעותי בחולה, יותר מכפי שיושג על ידי טיפול בכל אחד מהליקויים בנפרד. לשם כך בוצע מחקר בו השתתפו חולים בעייפות כרונית ופיברומיאלגיה. לחולים ניתנו, לכל אחד באופן אינדיבידואלי על פי קריטריונים שנקבעו מראש, תרופות שונות. התרופות שניתנו: כדורים לשיפור השינה, מולטי ויטמין, כדורי ברזל, ויטמין B12, תירוקסין, קורטיזול, DHEA, טסטוסטרון, אסטרוגן, אוקסיטוצין, ועוד. ההורמונים ניתנו על פי קריטריונים מאוד ליברליים. כלומר הטווח הנורמלי היה צר בהרבה מהטווחים הסטנדרטיים. כלומר, רוב החולים למעשה לא היו "זכאים" לטיפול ההורמונלי על פי רמות ההורמונים שנמדדו והשוואתן לטווח ה"תקין" הסטנדרטי. בסיום המחקר, 30 מתוך 33 המטופלים אמרו כי חל שיפור במצבם. 12 מתוך 33 מטופלים אשר קיבלו פלצבו (טיפול דמ&#1492

גם אמרו כי מצבם השתפר. במעקב לטווח הארוך אחרי החולים, נראה שיפור לאורך זמן, למרות שהחולים הורידו את רוב הטיפולים שקיבלו בהתחלה. [41]

[עריכה] התרופה ואלציט

המבנה הכימי של ואלציט (Valganciclovir)

במקרה שבגוף קיים זיהום הנובע מהנגיפים EBV (אפשטיין בר), HHV-6, או CMV (ציטומגלווירוס), ניתן לתת טיפול בעזרת התרופה ואלציט (valganciclovir), והדבר לעתים מביא להחלמה מלאה. התרופה הופכת בגוף למולקולה אשר מעכבת את שכפול הנגיף CMV. בתאים בגוף אשר נגועים ב-CMV, התרופה מעכבת ייצור DNA באופן מוגבר, ביחס לתאים בריאים. [17] [42]

[עריכה] טיפול אנטיביוטי

במקרים מסוימים, אם מאותר הגורם לזיהום בגוף אשר גרם למחלה, ניתן בעזרת הטיפול האנטיביוטי המתאים להביא להבראה מלאה מהמחלה. גורם זה יכול להיות מיקופלסמה, בורליה בורגדורפרי (מחלת ליים) או אחרים. [43] [23] [44]

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

אס"ף, אס"ף - אגודת חולי סי.אף.אס ופיברומיאלגיה
על CFS, מתוך האתר הישראלי על פיברומיאלגיה
קריטריונים לאבחון, קריטריונים לאבחון CFS (FUKUDA,1994)
אתר העוסק בהתמודדות עם תסמונת העייפות הכרונית

הילה בי · 31/5/09

למי יש כח לקרוא את כל זה???????
גם בלי שום בעיה רפואית.....
לילה טוב!

eshkolit · 31/5/09

מכירה משהו שתוך שבוע ע"י טיפול נעמד על הרגליים אומנם מתנדנד אבל כבר הצליח לעמוד וקצת לפסוע
פרטים באישי

מאן דאמר · 31/5/09

יש פה שתי דברים נפרדים. מונו זה דבר אחד, ותסמונת התשישות הכרונית זה דבר שני.
מונו זה דבר חולף, לא כרוני, יוצאים ממנו אחרי חודש חודשיים.
תסמונת התשישות הכרונית יכולה להמשך שנים רבות לסירוגין, מופיעה חודש ונעלמת.

שורילי · 31/5/09

לא יודעת אם זה אמור לעזור לבעיתך, אבל גם אני הייתי במצב של חוסר כוח מוחלט מסיבות אחרות. וכמה כפות של שקדיה (מקורית!) ליום, הרימו אותי על הרגליים.
הוראת המטפל היתה 11 כפות ליום, אני לקחתי בפועל 4, במצבך הייתי ממליצה להצמד להוראות...
תאמיני, תנסי, זה שווה לך. (כל שקל...)

mig · 31/5/09

יש כאן ערבוב של כמה דברים.
עיפות כרונית אינה סתם חולשה או עיפות או חוסר בברזל או בסידן או מונו או או ... זאת תסמונת מו7כרת ומתסכלת בעבר קראתי כתבה ניסיתי לשחזר היכן ולא הצלחתי שדברה על כך שזו מחלה מודרנית בעקבות צורת החיים והמזון המודרניים, שם השתמע שהמנעות ממזונות (מנסודיום גלוטומט, חומרים משמרים, וכן כל שאר המלאכותיים)וחומרים כימיים (נקיון ותרסיסים) וכד' יכול מאד להועיל.

אושר · 1/6/09

נכתב ע"י מאן דאמר;261208:
מונו זה דבר חולף, לא כרוני, יוצאים ממנו אחרי חודש חודשיים.
תסמונת התשישות הכרונית יכולה להמשך שנים רבות לסירוגין, מופיעה חודש ונעלמת.

מעודד נורא!

מאן דאמר · 1/6/09

מתנצל, לא התכוונתי 'לעודד'. רק כתבו פה כל מיני עצות שהם אולי יעילות, אבל לא לדבר המסוים הזה. לכן היה חשוב לי לחלק.

זו אניאני · 1/6/09

אז סתם לידיעה, תסמונת העייפות הכרונית יכולה להיגרם מכך שיש בעצם מונו...

- ומונו- ברפואה הקונבנציונלית מוגדרת כמחלה שנפטרים ממנה גג עד חצי שנה!
ובפועל - הסטטיסטיקות מוכחות שמחלת המונו או לפחות חלק מהתסמינים עוברים רק לאחר שנתיים!!

אגב, מי שכתב ש"למי יש כח לקרוא... אז זהו ש... בנאדם שסובל... מוכן לקרוא גם מגילה ארוכה ממש, אם היא נוגעת במכאוביו...

piku · 1/6/09

ישנם שני סוגים של מונו.
מונו הנשיקה ומונו כבד.
מונו נשיקה מופיע בעיקר אצל ילדים והוא מדבק יש לו גם תופעה של חום ומשך המחלה יכול להיות בין חודש לשנה.
מונו בכבד תוקף בעיקר את המבוגרים ויכול להמשך על פני כמה שנים.
במתכוון לא ציינתי תסמינים של כל אחד מהם כדי לא לייאש אף אחד.
אין אפשרות להסיק שמונו נשיקה קל יותר בעקבות תקופת המחלה התסמינים יכולים להיות גם זהים.

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמ"י!

רונצ · 2/6/09

האמת שגם לי לא היה סבלנות לקרוא את החומר ששמו פה מויקיפדיה, למרות שזה מאד נוגע אלי..
אני סובלת מתשישות כרונית כבר קרוב ל3 שנים עם עליות וירידות בחומרת המצב.
זה נקרא "פיברומיאלגיה" (לקח לי שבועיים ללמוד להגיד את ז&#1492

, זה תשישות כרונית שמלווה בכאבי שרירים ופרקים, והיא מאובחנת על ידי ראומטולוג.
זה אומר שאני לא עובדת, בקושי קצת עבודות מהבית, וגם לזה אני מפחדת להתחייב, וזה כמובן אומר שהמצב הפיננסי בבית קשה, זה גם אומר שהתפקוד היומיומי שלי בבית ירד, בתקופות ה"רעות" כמעט לגמרי, מצב שמצריך עוזרת 4 פעמים בשבוע, כי אם לא........ וזה כמובן עולה כסף, אז כל המתח הזה מהפרנסה והחובות לא מוסיף בכלל למצב..
לרפואה הקונבנציונלית אין הרבה מה להציע. עשיתי במשך התקופה הזאת כמה פעמים בדיקות דם, בדיקת בלוטת התריס, ועוד כמה, ולדברי הרופאים לא היה שום דבר חריג מאד. לפעמים אמרו ברזל קצת נמוך, שגם כשלקחתי ברזל לא היה שיפור, אמרו מגנזיום גבולי, לקחתי ולא עזר. אמרו לחץ דם נמוך, אבל לא משהו שאמור להשפיע עד כדי חוסר תפקוד.
בסוף השתכנעתי לפנות לרפואה האלטרנטיבית. זה קרה רק לפני שבוע ומשהו, כך שאני עדין לא יכולה לומר מה התוצאות, אבל יש עבודה.
פניתי לנטורופט מומחה ובעל נסיון רב (שכמובן עולה בהתאם..), ממבט ראשון שלו על תוצאות הבדיקות האחרונות שלי, עוד בלי להתעמק, הוא היה המום לשמוע שרופא אמר לי שאין משהו מיוחד. הוא טען שהגוף שלי במצב מאד מאד לא טוב, יש לי המון חסרים, למשל ברזל, חלבון, מערכת חיסונית חלשה, חוסר דם ועוד כהנה וכהנה.... בקיצור הוא הסביר לי מאיפה נובעת ההרגשה שלי, והוא בעצם היה הבנאדם הראשון שהבין כשאמרתי שאין לי כח לכלום. הוא לא התפלא בכלל שאין לי כח. הוא בדק רגישויות ב"ביקום" שהזכירו קודם, זה מכשיר שבודק רגישויות, והמכשיר גילה שאני אכן רגישה לכמה דברים בסיסיים, כגון חיטה, חלב ניגר, ועוד רשימה נכבדה, שהדברים האלה גורמים לגוף שלי לא לספוג את מה שהוא צריך. ז"א שאם אני אוכלת דברים בריאים, זה לא נשאר בגוף.
שורה תחתונה, התחלתי בדיאטה שהוא רשם לי, אני אוכלת דברים מסויימים ולא אוכלת דברים אחרים, אני לוקחת כמויות של כל מיני תוספי תזונה וויטמינים וברזל ועוד כמה דברים שלא כיף לבלוע, בתקוה שזה מה שיציל אותי.
הוא בטוח שאם אני יעמוד בזה ויתמיד, תוך כחצי שנה אני אמורה לחזור לעצמי של פעם פחות או יותר.
בתור בנאדם סקפטי לגבי אלטרנטיבי וכל הדברים האלה, במיוחד ששומעים היום על כל מיני רמאים בשוק הפרוץ הזה, ביררתי הרבה על הנטורופט הזה ושמעתי על הרבה שהוא אכן עזר להם, ובאמת התרשמתי ממנו בתור בנאדם, הוא חובש כיפה ומשתמש הרבה בדברים של הרמב"ם.
אני אשמח לבשר לכם בקרוב על שיפור, ואולי אני אהיה שליחה לעזור לעוד מישהו..
פתאום אני שמה לב כמה כתבתי... כמעט יותר מההודעה הארוכה ההיא מויקיפדיה.. פשוט תבינו, עד שמעלים כזה נושא, זה לא קורה הרבה. לא הרבה מבינים מה עובר על בנאדם שסובל מזה..

בכל אופן רפואה שלימה לכל מי שזקוק, שיעבור מהר ובקלות!

רונצ · 2/6/09

ואגב - למי שפרסם את הנושא הזה -
אם קיבלתם תגובה רצינית על מישהו שאכן יצא מזה, אשמח לשמוע גם.
הצעות ורעיונות מאנשים יש הרבה, לכי לזה, תעשי את זה, תקחי את זה.. וכו', אבל עדין לא שמעתי על מישהו שסבל ויצא מזה.
תודה!

ariels · 3/6/09

האתר הישראלי לפיברומיאלגיה

פרוגבוט

פרסומת

תשישות כרונית

Administrator

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש צעיר

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש צעיר

משתמש רשום

משתמש מקצוען

משתמש רשום

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש צעיר

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

פרוגבוט

תוכן שיווקי

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!