Dlink-225 מנטרל שוב ושוב מחשבים מסויימים מהרשת

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לנוכחים :)
אנסה להבהיר כמה שיותר את המצב, אך אם לא הובנתי עד הסוף - אשמח לענות לשאלות שיעזרו לי:
ישיבתינו משתמשת בחברת רימון לסינון האינטרנט, באמצעות Dlink-225, שממוקם בארון תקשורות, ממנו יוצאים יציאות פיזיות לשניים שלשה משרדים, שבכל אחד מהם יש סוויטצ' אחד או יותר בהתאם לצריכת החיבורים (אני לא בטוח בשם המכשיר, פשוט אחד כמו זה).
עד כאן הכל טוב ויפה, לכאורה.

בעבר השתמשנו ברשת היברידית של רימון עם שני רמות הגנה שונות, כך שיצרנו משרד א עם רמה אחת ומשרד ב עם רמה שניה.
בעקבות אי אילו בעיות שצצו*, (ובעקבות חוסר צורך בחלוקות רמות ההגנה), ביקשנו לבטל את חלוקת הרשתות ולאחד לרשת אחת.
*אני לא בטוח אם הבעיה הנוכחית החלה לפני ביטול החלוקה או אחרי.

לגופו של עניין, נוצר מצב בו הראוטר מנטרל באופן קבוע את המחשבים שהיו ברמת הגנה שונה (להלן: משרד ב) מגישה לרשת הפנימית והחיצונית, בעוד במשרד השני (להלן: משרד א) הכל עובד תקין.
ניהלתי כמה וכמה שיחות עם תמיכת רימון, כשבפעמים הראשונות כיבוי והדלקה של הראוטר פתר את הבעיה (עד שהבנתי שזה עוזר בערך לשלש שעות בכל פעם).
לאחר תקופה שבה מאסתי בשטות הזו, הם הואילו בטובם להעביר אותי מהתמיכה לצוות 'מומחים'.
לפני שבוע אכן דיברתי עם אחד כזה משם, שאע''פ שאינני יכול להעיד שהוא מומחה - הוא וודאי ידע יותר על מה הוא מדבר במקום התמיכה הרגילה.... בכל אופן, הוא טען שהבעיה היא שהראוטר עדיין מחלק כתובות שהוגדרו ידנית לאותם מחשבים, ולכן אחרי ביטול הרשת ההיברידית הם נשארים ללא רשת משלהם.
בהדרכתו ביצעתי ריסט מלא לראוטר - ואז הוא הגדיר מחדש את הכל בצורה פשוטה.
נראה שהכל בא על מקומו בשלום - הכל עובד תקין, כל המחשבים מזהים אחד את השני ברשת וכו' וכו'.

אתמול בערב נפלה הרשת שוב בכל המשרדים, ולאחר כיבוי והדלקה של הראוטר - קיבלתי את המצב שלפני השיחה עם המומחה: משרד א עובד תקין, משרד ב מקבל רשת בשעות הראשונות - ולאחמ''כ כלום. [בזמן שהוא כן מקבל, שם הרשת שונה מאשר במשרד א למרות שחלוקת הIP הפנימית נמצאת על הרצף הרגיל].

בטרם יגיע יום א בו נציג או שניים יזכו במטח כבוד, אשמח לשמוע אולי יש פה מישהו שיוכל להחכים אותי מה המקור לצרות אלו (המקור הפשוט, מעבר לסיבת הרוע הפושט בעולם), וכן האם יש דרך לפתור לבד את החידה.

תודה למי שקרא עד כאן :)

@bris @עשרים ושתיים @למדן וידען ושאר מומחי הרשת דכאן - אשמח לדעתכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה הוריד עדכוןשל ההגדרות מאתרוג וצריך להגדיר אותו עוד פעם (או פשוט לקנות ראוטר לבד בחנות וולהפסיק אם כל הבעיות האלה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה הוריד עדכוןשל ההגדרות מאתרוג וצריך להגדיר אותו עוד פעם
ידוע.
השאלה היא - למה הוא עושה את זה אחרי ששוב ושוב ביטלנו אצלנו ואצלם את הפרדת הרשתות.

(או פשוט לקנות ראוטר לבד בחנות וולהפסיק אם כל הבעיות האלה)
חשבתי שאני חייב ראוטר שלהם בכדי להיות מחובר להגנה שלהם. לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #9
:(

ניסית לאפס?
בהדרכתו ביצעתי ריסט מלא לראוטר - ואז הוא הגדיר מחדש את הכל בצורה פשוטה.
נראה שהכל בא על מקומו בשלום - הכל עובד תקין, כל המחשבים מזהים אחד את השני ברשת וכו' וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תפסיק לשרשר, זה הפתרון!
ציטטת בעצמך את החלק הרלוונטי - אין אפשרות כזו.
בנוסף, אני קצת לא מבין מה הקשר לבעיה הנוכחית - ראוטר ששונא שלשה מחשבים מסויימים ומדיר את כרטיס הרשת שלהם שוב ושוב. (כן, כאשר מחברים אחד מהם בכרטיס wi-fi חיצוני לדו', הם מתחברים אליו יופי. כבר התחלת לחשוב על החלפת \הוספת כרטיס הרשת בשלושת המחשבים הנ''ל ע''מ לפתור את זיהוי הmac) שלהם בראוטר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
יש להם כנראה בעיה בשרתים שלהם שנשארה ההגדה הקודמת של של הרשת ההיברידית ,

כמו שכתבו לך , הפתרון הכי מהיר והכי זול זה לקנות ראוטר חדש (עלות כ 200 שח +-) ולגמור סיפור

אם אתה ממש מתעקש לבזבז זמן יקר כדי לחסוך 200 שח , נס לאפס שוב ולבטל בהגדרות את ה TR69 שזה הפרוטוקול שבו ה ISP משתמשים כדי לקנפג את הראוטר (אאכ ביטלו את האפשרות לבטל גם את זה , מה שלא נראה לי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש להם כנראה בעיה בשרתים שלהם שנשארה ההגדה הקודמת של של הרשת ההיברידית ,

כמו שכתבו לך , הפתרון הכי מהיר והכי זול זה לקנות ראוטר חדש (עלות כ 200 שח +-) ולגמור סיפור

אם אתה ממש מתעקש לבזבז זמן יקר כדי לחסוך 200 שח , נס לאפס שוב ולבטל בהגדרות את ה TR69 שזה הפרוטוקול שבו ה ISP משתמשים כדי לקנפג את הראוטר (אאכ ביטלו את האפשרות לבטל גם את זה , מה שלא נראה לי)
תודה, אבדוק.

בהנחה ואעבור לראוטר פרטי, איך אדע להגדיר אותו וכו' בכדי להתחבר לרימון?

*עריכה*
את הדרך לחיבור כבר מצאתי, ואפילו שרפתי 55 דק' על הקו עם התמיכה שלהם.....
כמו שכתבו לך , הפתרון הכי מהיר והכי זול זה לקנות ראוטר חדש (עלות כ 200 שח +-) ולגמור סיפור
יש מוצר ספציפי שאתה ממליץ לקנות?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
נתקל באותה בעיה עם ראוטר היברידי של רימון.
עברתי סינון וספק. ואחד מתוך שני מחשבים זורק אותי לאתר של רימון כל הזמן - אין גישה לשום רשת אחרת.
רימון לא מצליחים לעזור.
מה ניתן לעשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נתקל באותה בעיה עם ראוטר היברידי של רימון.
עברתי סינון וספק. ואחד מתוך שני מחשבים זורק אותי לאתר של רימון כל הזמן - אין גישה לשום רשת אחרת.
רימון לא מצליחים לעזור.
מה ניתן לעשות?
אע"פ שיש עונש חמור בפורום למי שמקפיץ אשכול ישן, אענה לך בשמחה;

לפני שבוע +/- נתקלתי בכזו בעיה במוסד שתחת אחריותי.
לאחר שנציג תמיכה בלבל לי במוח במשך 10 דק', ולאור נסיון העבר (המובא פה לעיל באריכות),
התעקשתי לדבר עם תומך בכיר (הם קוראים לזה כך, או טכנאי בכיר וכו').
אחרי שהוא ישב על המדוכה זמן ממושך,
הוא עלה על הבעיה ופתרונה:
רימון הפסיקו את שירות ההיברידות הישן.
מבחינתם, העסק לא קיים.
כך שאם הוגדרה לך בעבר רשת היברידית,
אחד מרמות ההגנה פשוט ייחסם לכל גלישה - חוץ מגישה לאתר של רימון.
ההפניה לרימון מגיעה (ע"פ ההסבר של הטכנאי הנ''ל) בעקבות כך שהמחשב/ראוטר/בבלת מנסה להשיג אישור גלישה לרשת, ונתקל בסירוב מהשרת של רימון).
הפתרון שלו היה - מחיקת הגדרות הלקוח, ואיפוס מלא.
לאחמ"כ הוגדר פרופיל המשתמש שלי מחדש, כמשתמש רימון פשוט,
והכל עובד בשלום וכרגיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא ידעתי... אבל מקווה שזה יעזור למי שנתקל בבעיה הזו.
השאלה, מה אני עושה כעת אחרי שאינני לקוח של רימון יותר ואין לי רשת אצלם בכלל.
מבחינתם, כל דקה שהתמיכה שם עונה לי זה צדקה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
השאלה, מה אני עושה כעת אחרי שאינני לקוח של רימון יותר ואין לי רשת אצלם בכלל.
מבחינתם, כל דקה שהתמיכה שם עונה לי זה צדקה...
מעיף את הזבל הזה לפח, ושם במקומו אחד נורמאלי.

לחלופין, בדוק ששינו את הגדרות ה'חייגן' בראוטר לספק החדש.
אה, בדוק גם שאין תוכנת הגנה של רימון על המחשב עצמו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

גילוי נאות: תוכן וניסוח הטקסט להלן נכתב ע"י כותבת השורות בלבד, ועבר פיסוק ומיקוף עפ"י כללי האקדמיה ללשון עברית באמצעות בינה מלאכותית.


מאיפה מתחילים לכתוב ביקורת נורמלית על ספר שעוסק כולו באב-נורמליות, אנשים נורמליים שמנסים להיות נורמליים ולהבין את הלא-נורמלים ואיך הגיעו לאן שהגיעו, כלומר ללהיות לא-נורמלים??

כנראה שבהתחלה ממש.
הספר שלנו מתחיל במפגש בין עולמות הרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. יותר נכון, כרחוק פפואה גינאה החדשה מרחוב מלכי ישראל, כרחוק רווק חרדי מבוגר ומאותגר ממרכזה של החברה החסידית, או כרחוק אשת שאלים קטנה אחת מהמיינסטרים הנשי החרדי הענוד סברובסקי ועטוי זארה.

הוא מפגיש באומנות יצירתית שלרגע לא מרגישה מלאכותית את איציק, הרווק הירושלמי המבוגר, עם ג'ו וברנדין, יוצאי כפר ילידי קטן ושכוח־אל בפפואה גינאה החדשה; את פייגי, אחותו של איציק, עם שרה'לה אשת שאלים גרושה; את צדוק ואשתו מרים המסורה עם ירושלים המעטירה.

הוא מפגיש אותנו, הקוראים החרדים, עם צביעותנו המכוערת שלנו. נשים עם צניעות, גברים עם גזענות, כולנו עם שיפוטיות. הוא ספר ששוחט פרות קדושות – אבל באלגנטיות של סכין מנתחים, עם חצי חיוך, ויכוחים משפחתיים עד לב השמים וסרקזם חד, אבל לא יותר מדי.


כל אחת מהדמויות הולכת לה לכיוון הנורמליות – או הכי רחוק ממנה – רק כדי לגלות שאין אמת אחת.
איציק מאס בלהיות נורמלי – הוא לא מצא שידוך בזמן, השעון מתקתק, השדכנים כבר פחות, ואחותו פייגי פטרונית ועולה לו על העצבים. אה, וגם מדינת הכיבוש והחרדים שהם אוטומטית ימניים. ומימין תיפתח הרעה.
אז הוא מתרחק מהנורמליות כמטחווי קשת. הוא משכיר דירה לג'ו וברנדין שחורי העור מהמזרח הרחוק בטבורה של שכונה חרדית ומצפצף על השכנים שמרססים גרפיטי נגד ה"כושים" (סוף־סוף מישהו מתייחס לתופעה הזו בציבור החרדי), מצפצף על השדכנים שחושבים שהוא בררן מנותק, מצפצף על פייגי אחותו ובעלה ונוהג בהם בגסות רוח מרשימה, מטפח דעות שמאלניות ועוכרות ישראל למגינת לבה של משפחתו הימנית (הא?) ומצפצף חזק בצופר האוטו שלו מדגם סמארט שונא־אדם For-two – כן, כן. עם שני מקומות בלבד, ועדיף במושב הסמוך איילה ענוגה ולא את האישה שכנראה לעולם לא תגיע.


ג'ו מאס בלהיות נורמלי בצד השני של הגלובוס. הוא מתרחק הכי רחוק שאפשר מכפר מכורתו, ממדורת השבט ומהריקודים האליליים. הוא בורח ממזרח למערב תרתי משמע – הרחק מהפגאניות ועבודת האלילים – רק כדי לקדש לו אלילים אחרים: המערב והקדמה. ועל הדרך מקווה להציל את כל הכפר שלו מבורותם הכפרית העלובה ורדופת רוח התנין.

ברנדין מאסה ביעודה להפוך לכלתו של צעיר פפואי שכוחו ביכולות ציד הציפורים שלו, ובחרה להיעזר בנחישותו של ג'ו כדי לקנות לה עתיד משלה בלימודי אחיות במערב. אבל גופה במערב וליבה במזרח. המערב אינו קונה אותה, והיא לא מסתנוורת מאורות הלפטופ ושלטי החוצות המתחלפים. מדורת השבט עדיין מחממת את ליבה. היא זהירה, חשדנית, טועמת את המערב בזהירות, ובאופן כללי – הדמות הכי חכמה ושקולה בספר הזה.

שרהל'ה מורחקת מהחברה הנורמלית ע"י מוסכמות חברתיות מכוערות בנוסח "התגרשת מבעל ? קבלי צו גירוש גם מהמיינסטרים". כתגובה להרחקתה היא חוזרת לישן, למוכר, ולנורמלי – שיעורי הצניעות מהסמינר, אבל על ספידים. משם הדרך קצרה, עד להצטרפותה לכת. הקבוצה הקיצונית אליה מצטרפת שרהל'ה אמנם מתפקדת ככת לכל דבר, אולם יש מחוסר הגינות בחוסר ההבהרה בספר על כך שיש נשים שנוהגות ללבוש שאל, אינן שייכות לשום כת, וגם לא טוענות ששמור להן מקום בשורה הראשונה שתקבל פני משיח.

פייגי, אחותו העיתונאית של איציק, כותבת כתבה על נשות השאלים, וכך מכירה את שרהל'ה – ובאמצעותה גם את חברתה מרים ואת בעלה צדוק, שלאורך כל העלילה לא ברור האם הוא נביא שקר או אמת, המספק בלבול מהסוג המענג יחד עם רחמים מהסוג המענה. צדוק אמנם מציג עוד צד של התֵמה המובילה את הספר, כפי שיפורט בהמשך, ובאופן מכוון מאוד – לא מספק סגירה ברורה על מהותו.

השפה כאן פשטנית, ישירה, לא מנסה לרגע להתחכם. מה שיש – זה מה שמקבלים. וכמה שהיא פשוטה – כך היא צוללת לעומקים, על אף שאין בה קישוטים, כפל משמעות ולשון או השראות ומובאות ממקורות אחרים.
ואם כבר השראות –
ספריה של הכותבת מצטיינים בנקודה הזו. מקורות ההשראה שלה, ומן הסתם הם רבים, מוסווים היטב. הם לא מותזים לאורך הדפים כמו אצל סופרים אחרים, וממילא הם מעובדים ומקבלים צורה וצבע משלהם בדרך החשיבה שלה.


והחשיבה – ניכרת פה לכל אורך הספר. כי בדומה לספריה האחרים של קפלר, גם הוא מציג חשיבה מהפכנית, על גבול האנרכיסטית, שלוקחת את המובן מאליו, הופכת אותו על פיו, מבלגנת ומסדרת מחדש בתהליכים לוגיים סדורים.
הוא לא ספר שדומה למשהו במיוחד, הוא לא שואב השראה ממקור מסוים באופן בולט. הוא עומד בפני עצמו.
בדיוק כמו איציק שעומד על היותו שמאלן וליברל על סף המטורלל מול משפחה מיואשת ומעוצבנת; כמו ג'ו שעומד עם לווין בימינו ואיזמל מנתחים בשמאלו מול מחנה של ילידים שמעדיפים לרקד סביב המדורה ולצלות שורשים בבור – ועזבו אותם מנפלאות הרשת האלחוטית; כמו שרהל'ה שעומדת מול העוילם וזועקת באלם קול: "תנו לי להיות משהו, לא משנה מה – רק שאני אחליט מה זה יהיה".

הכתיבה היא בגוף ראשון מצידה של שרהל'ה ומכניסה אותנו עמוק לראשה של חברה בכת, ובגוף שני אצל הדמויות האחרות.
שרהל'ה היא דמות שחייב לכתוב בגוף ראשון. עבור הקורא החרדי הסטנדרטי אמור להיות קשה לקרוא אותה. בפועל זה בכלל לא קשה.

היא מביאה קול כנה, ישר, נטול יומרות וצביעות — היישר ממוחה הקודח ורגשותיה המבולבלים ועד המונולוגים האסוציאטיביים שלה.
לא קשה להבין למה התגרשה, לא קשה להבין איך לכל הרוחות והסירים היא מצאה את עצמה כבולה לכת.
כשנכנסים לראש שלה ומאמצים את נקודת מבטה, הכל נראה אחרת והכל ברור מאוד.
להיכנס לראש שלה — הכי קל בעולם. וזו אחת מנקודות החוזק המשמעותיות של הספר הזה.

וכשמחליקים לתוך תודעתה של שרה'לה, פתאום מבינים מה מספקת לה הרבנית חנה:
טעם — לאחר שאיבדה את דרכה ואת שני בניה בגירושין מכוערים,
משמעות רוחנית נעלה לסבל שלה — לאחר שקיבלה חינוך דוגמטי קיצוני, וזו השפה היחידה בה היא מדברת,
ופנטזיה — שהכוח על חייה הוא בידיים שלה, מקצה הגרב שהיא גורבת ועד השורה הראשונה בביאת משיח.
לפחות עד פתיחת הרכבת ונפץ הירי.


דמותו של איציק, לעומת זאת, אינה נכתבת בגוף ראשון.
אנחנו לומדים עליו לא רק דרך תיאור ישיר אלא בעיקר דרך יחסיו עם הדמויות סביבו.
הוא הדמות הכי פחות רחוקה — חרדי, ישראלי, לא זקוק לכתוביות בעברית — ובכל זאת, בחוויית הקריאה, הוא נותר הכי רחוק רגשית.
הוא נכתב כאילו מבחוץ, לא מתוך הזדהות וקִרבה, אלא ממבט רציונלי, קר, חוקר, לא מחויב ואפילו מסויג.
זה מאפשר להוציא אמירות ותובנות מורכבות ולא חד־צדדיות, אבל גם יוצר ריחוק מול דמות הגיבור — ולא בגלל שהוא מיזנתרופ (את זה לא אני אמרתי).

קל להבין למה איציק ממורמר — כי הוא “אלטער”, כי הוא מרגיש שלא מקבלים אותו.
קל להבין למה הוא מתעקש להיות שונה — כי המיינסטרים דוחה אותו, תרתי משמע.
אבל קשה להבין אותו באמת.
אולי דווקא משום שהוא ניצב לאורך הקריאה כמו מראה שעומדים צמוד אליה. ישנה, מוכרת, בדופן הפנימית של דלת הארון שלנו.
אבל כדי להזדהות ולהיכנס אליה — צריך לנפץ אותה. ולהיפצע על הדרך.

לשם ההשוואה — אל ג'ו, על אף זרותו והיותו גוי מארץ רחוקה — קל להתחבר.
קל להבין את מאבקיו ושנאתו לכפר מכורתו.
ג'ו, על אף צבעו, שפתו ומולדתו הרחוקה, מזכיר לקורא את שלב ההתבגרות — בו חשבנו שהמבוגרים סביבנו טיפשים, צרי אופקים, או פשוט לא רוצים להבין אותנו.
עם איציק — למרות שההתמודדויות שלו הרבה יותר מוכרות לקרוא מאשר אלו של ג'ו וברנדין — זה פשוט לא עובד.


הספר לכאורה מעביר את הרעיון הפוסט־מודרני המקדש את המורכבות.
לאורך כל הספר, כל קווי העלילה של הגיבורים השונים מחזיקים תֵמה אחת רציפה — אין אמת אחת.
ומשכך, את השאלה החתרנית: אם אין אמת אחת — אז מהו בכלל נורמלי?

הוא גם מטפל יפה, בסבלנות ובמסירות, אבל לא יותר מדי ולא־בכפית־עד־הפה, בתוצאות של ההקצנה בתשובה לשאלה הזו:
התרחקות ממקום הולדתך, ומה קורה כאשר מקצינים נורא וזורקים את כל הישן והמוכר מאחור.

כל זה חשוב וטוב ויפה —
אבל בעיניי, הספר הזה, יותר מכל, מדבר על היכולת (או חוסר היכולת, אם אתה אחד משכניו צרי המוחין של איציק) להיכנס לראש של אדם אחר, שונה ממך בתכלית.
לנסות לחשוב כמוהו, מתוך חוסר שיפוטיות אמיתי וכנה, ובעיקר — מתוך כבוד עמוק אל המקום שממנו בא.
לא משנה כמה הוא חשוך, פרימיטיבי או מטורף בעיניך.

המסר והעיקרון עובדים נהדר עם שרהל'ה, עם צדוק, עם ברנדין ועם ג'ו.
ואיכשהו, כשזה מגיע לאיציק — הפרוטגוניסט — קורה ההיפך.

קל להבין מבחוץ למה איציק הוא מי שהוא.
קל להבין למה הוא מרגיש — וגם רוצה — להיות כל כך שונה.
למה נראה שהוא מתאמץ לעצבן את הסביבה הקרובה שלו.
אפשר להזדהות עם המשיכה והסקרנות שלו מול תרבויות אחרות ורחוקות, לימוד האנגלית, השכרת דירה לגויים בתוך שכונה חרדית, ואימוץ נלהב של דעות שמאלניות קיצוניות.
אבל לנעליים שלו — קשה להיכנס.

התהליך שעובר הקורא עם איציק הוא התהליך שגם מציג את הצד הפחות יפה של הנאורות והליברליזם חסר המודעות העצמית — ולכן גם הצבוע.
הוא כל כך נאור להכיר את האחר והרחוק — עד שהוא לא שם לב שהוא בז למי שבאמת מגלה כלפיו אכפתיות.
הוא כל כך סקרן ומשכיל — עד שהוא לוקח לו מושאי מחקר אקזוטיים ומוכן להיות חבר שלהם, אבל הם נותרים תת־כותרת, מקור אקדמי, מקום לשאול בו שאלות אנתרופולוגיות מסקרנות — ותו לא.
הם לא באמת חברים שלו.

והוא עוד קורא לעצמו נאור, משכיל, ומכבד את הבריות.
הוא נאור כי הוא לא חושב כמו כל הדוסים האלו בשטיבלך — אבל הוא בעצם חשוך מספיק כדי לחשוב שכל הדוסים כולם זהים זה לזה.
הוא משכיל כי הוא למד אנגלית וכי אכפת לו מאיכות הסביבה — אבל הוא מאמץ דעות שמאלניות שהורתן בשנאה עצמית, והציטוטים שלהן מפיו מעידים בעיקר על בורות עמוקה וחלקיקי ידע.
הוא כל כך לא צר מוחין — עד שהוא מוצא לו מושאי מחקר מהמזרח הרחוק, אבל לרגע לא חשב להיכנס לנעליים של אחד מקרוביו מהמזרח התיכון.


תבוא שרהל'ה קטנה וטהורת לב אחת ותיישר אותו? אולי. ואולי לא.
ייתכן שחלק מהסתירות הללו באישיותו ובהזדהות הקורא איתו — מכוונות. וייתכן שלא.
כך או אחרת — גם הן מתיישרות בדיוק עם המסר השזור לכל אורך הספר.


מה שבטוח — זה שכיף לחתור יחד עם הספר, תחת יסודות הנורמליות.
זה פשוט לא כיף לעשות את זה עם איציק.
אם כבר — עם שרהל'ה יש הרבה יותר צחוקים.


לסיכום, ספר מרתק, חדשני, מעורר מחשבה. מהסוג שתענוג לחזור אליו שוב, רק כדי לחשוב עוד קצת.


ב"ה
אחרי שהסתבכתי ונסיתי להבין בעזרת הצ'אט,
משתפת לטובת מי שגם מנסה להבין,
לכבוד חג ה"אור".
יש לי פלאש גודוקס V1 עם מרכך אבל אני לא יודעת איך לכוון אותו נכון, אפשר הסבר טכני לגבי הכפתורים אני בלי משדר זה על המצלמה.

בשמחה.
אני אתן לך הסבר טכני וברור, שלב־שלב, רק למה שרלוונטי כש-ה-Godox V1 יושב על המצלמה בלי משדר.



הכפתורים והחוגה – מה כל דבר עושה​

🔘 כפתור ON / OFF​

ברור 🙂
הפלאש צריך כמה שניות לטעינה אחרי הדלקה.



🔘 כפתור MODE​

זה הכפתור הכי חשוב.
כל לחיצה מחליפה מצב:
  • TTL – הפלאש מודד לבד כמה אור לתת
  • M – ידני, את קובעת בעצמך את העוצמה
💡 טיפ למתחילות:
להבנת הפלאש – עבדי ב-M, זה מלמד הרבה יותר.



🔄 החוגה הגדולה​

החוגה משמשת לשינוי ערכים:

במצב M:​

  • מסובבים → עוצמת פלאש
  • הערכים:
    • 1/1 = עוצמה מלאה
    • 1/2 חצי
    • 1/4
    • 1/8
    • 1/16
    • 1/32
    • 1/64
    • 1/128 (חלש מאוד)
📌 כלל אצבע עם מרכך:
  • התחילי ב־1/8 או 1/16



🔘 כפתור ZOOM​

שולט על פיזור האור.
  • 24–28mm → אור רחב ורך
  • 50–105mm → אור ממוקד וחזק
עם מרכך:
👉 שימי על 24–28mm
אין סיבה למקד.



🔘 כפתור H (HSS)​

לא צריך כרגע.
  • מיועד למהירויות תריס מעל 1/200–1/250
  • גורם לפלאש לעבוד קשה ולהיחלש
📌 בלי משדר ועל המצלמה – תשאירי כבוי.



🔘 כפתור ⚡ TEST​

בודק שהפלאש יורה.
טוב לוודא שהכול עובד.



כיוון הפלאש פיזית (קריטי!)​

עם מרכך:
  • לא לירות ישר קדימה
  • הטיה קלה למעלה (כ-45°)
  • אם יש תקרה בהירה – מצוין
    אם אין:
  • עדיין הטיה למעלה נותנת אור פחות שטוח



סט הגדרות התחלה מומלץ (צילום רגוע)​

על המצלמה:
  • ISO: 100–400
  • צמצם: 4–5.6
  • תריס: 1/160–1/200
על הפלאש:
  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16
  • ZOOM: 24mm
  • ראש: מוטה מעט למעלה
מכאן:
  • כהה מדי? מעלים ל-1/8
  • חזק מדי? יורדים ל-1/32



טעות נפוצה​

❌ לשנות כל הזמן מצלמה במקום פלאש
✔️ בפלאש – משחקים בעוצמה
✔️ במצלמה – קובעים אווירה



אם תרצי, בשלב הבא אני יכולה:
  • לבנות לך “סט קבוע” לפורטרט רך
  • להסביר איך הפלאש והאור הטבעי עובדים יחד
  • או לעבור איתך על סצנה מסוימת שאת מצלמת
תגידי מה הכי יעזור לך עכשיו.

אני שואלת איך אני יודעת שערכים נכונים לפלאש ולא למשדר שלא באמת קיים?

זו שאלה מצוינת – ואת נוגעת בדיוק בנקודה שמבלבלת הרבה צלמות, אז נעשה סדר טכני וחד.
התשובה הקצרה:
👉 כשאין משדר – הפלאש עצמו הוא המשדר.
כל מה שאת רואה על המסך של ה-V1 הוא מה שקובע בפועל.
ועכשיו בהסבר ברור:



מה זה “משדר” ומה התפקיד שלו בעצם​

משדר הוא רק שלט מרחוק.
הוא לא יוצר אור, לא מחשב עוצמה, ולא מוסיף מידע קסום.
כשפלאש יושב על המצלמה:
  • אין “חוליה חסרה”
  • אין ערכים חבויים
  • אין משהו שלא הוגדר
📌 הערכים שעל מסך הפלאש = הערכים האמיתיים



אז איך אני יודעת שהפלאש עובד לפי מה שהגדרתי?​

יש 3 בדיקות פשוטות, חד־משמעיות:

1️⃣ שינוי עוצמה → שינוי בתמונה​

  • שימי את הפלאש על M
  • צלמי ב-1/16
  • צלמי שוב ב-1/8
אם התמונה השנייה בהירה יותר –
✔️ הפלאש מגיב לערכים
✔️ אין “משדר נסתר”



2️⃣ שינוי ZOOM → שינוי פיזור אור​

  • ZOOM על 24mm → אור רך ורחב
  • ZOOM על 105mm → נקודה חזקה וממוקדת
רואים שינוי?
✔️ ההגדרות פעילות



3️⃣ כיבוי פלאש → חושך​

  • צלמי עם פלאש
  • כבי את הפלאש
  • צלמי שוב באותם ערכי מצלמה
אם התמונה נופלת דרמטית:
✔️ האור הגיע מהפלאש
✔️ לא ממשהו אחר



למה התחושה שיש “משהו שחסר”?​

כי כשעובדים עם משדר:
  • רואים ערכים על המצלמה
  • מרגיש “יותר מקצועי”
אבל טכנית:



מה כן משתנה כשיש משדר?​

לא העוצמה.
לא הדיוק.
רק:
  • שליטה מרחוק
  • עבודה עם כמה פלאשים
  • נוחות



כלל זהב שחשוב שתזכרי​

אם האור בתמונה משתנה – הפלאש מציית.
אין מצב ביניים.
את לא “מדמיינת” הגדרות,
ואין מערכת שלא קיימת.



אם תרצי, אני יכולה:
  • ללמד אותך איך לקרוא תמונה ולהבין אם הפלאש חזק/חלש
  • לתת לך תרגיל קצר של 5 דקות שמקבע את הביטחון בזה
  • או להסביר איך תדעי מתי משדר באמת נחוץ ומתי לא
רק תגידי.

לא זה פשוט שיש כפתורים שמגדירים משדרים ואני לא יודעת אם נגעתי בהם אז יש כמה אופציות ואני לא יודעת למה זה מכוון.

עכשיו אני מבינה אותך לגמרי.
את לא שואלת עקרונית – את שואלת טכנית: “אולי נגעתי במשהו מיותר בפלאש עצמו”.
אז הנה סדר ברור, בלי ניחושים.



קודם כל – איפוס מהיר ובטוח (מומלץ)​

כדי לדעת ב־100% שאין הגדרת משדר פעילה:
  1. כבי את הפלאש
  2. הדליקי אותו
  3. לחצי לחיצה ארוכה על כפתור MODE (כ־2–3 שניות)
  4. יופיע RESET / CLR
  5. אשרי
👉 עכשיו הפלאש חזר לברירת מחדל של פלאש על מצלמה.



עכשיו נבדוק מה לא צריך להיות פעיל​

🔹 סמל אנטנה / גל רדיו​

אם את רואה:
  • MASTER
  • SLAVE
  • Rx
  • Tx
  • CH / GR
❌ זה מצב אלחוטי
✔️ לצילום על המצלמה – אסור שזה יופיע
כדי לבטל:
  • לחיצה קצרה על הכפתור עם סמל האנטנה
  • עד שאין שום ציון של רדיו על המסך
המסך צריך להיראות “נקי”.



איך צריך להיראות המסך כשאת בסדר​

על המסך:
  • MODE: M או TTL
  • ערך עוצמה (למשל 1/16)
  • ZOOM (למשל 24mm)
❌ בלי:
  • ערוץ (CH)
  • קבוצה (GR)
  • Master / Slave
  • סמל רדיו



הכפתור שמבלבל הכי הרבה​

🔘 כפתור האנטנה (Wireless / 2.4G)
הוא לא עושה כלום כשלא משתמשים בו,
אבל אם נוגעים בו בטעות:
  • הפלאש עובר להמתנה לפקודות שלא יגיעו
  • ואז מרגיש “לא ברור” או לא מגיב



בדיקה סופית פשוטה​

אחרי האיפוס:
  1. MODE על M
  2. עוצמה 1/16
  3. צלמי
אם יש אור –
✔️ את במצב הנכון
✔️ אין שום הגדרת משדר פעילה



משפט חשוב להרגעה​

אי אפשר “לקלקל” את הפלאש מהכפתורים האלה.
מקסימום הוא מחכה לפקודה – וברגע שמבטלים רדיו / עושים RESET – הכל חוזר.
אם את רוצה, את יכולה:
  • לכתוב לי בדיוק מה מופיע לך על המסך עכשיו
  • או לצלם את המסך ואני אגיד לך מיד: “תקין / לא תקין”
את לגמרי בסדר – זו בלבול נפוץ מאוד.

איפה אני מגדירה את הזום

מצוין, זה ממש פשוט ברגע שיודעים איפה להסתכל.

איפה מגדירים ZOOM ב-Godox V1​

🔘 כפתור ZOOM
הוא נמצא בצד שמאל של המסך (מתחת או ליד כפתור MODE, תלוי בדגם).

איך משתמשים:​

  1. לחצי פעם אחת על ZOOM
  2. המספר שעל המסך (למשל 24 / 28 / 35 / 50 / 70 / 105) יתחיל להבהב
  3. סובבי את החוגה הגדולה כדי לשנות
  4. לחצי שוב על ZOOM או חכי שנייה – וזה נשמר



מה את אמורה לראות על המסך​

בשורה העליונה או בצד:
  • ZOOM 24mm
  • ZOOM 28mm
  • וכו'
אם את רואה AUTO ליד הזום –
זה אומר שהפלאש מתאים את עצמו לעדשה.
👉 עם מרכך:
✔️ העבירי ל־ידני (לא AUTO)
✔️ בחרי 24mm או 28mm



טיפ קטן אבל חשוב​

אם את משנה עדשה וה-ZOOM על AUTO –
הפלאש ישנה פיזור לבד.
לכן בצילום אומנותי / רך:
  • עדיף ZOOM ידני
  • פחות הפתעות



הגדרת ברירת מחדל מומלצת לך​

  • ZOOM: 24mm
  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16
אם תרצי – אעשה לך “צ’ק ליסט” קצר לפני כל צילום, כדי שלא תתעסקי בזה כל פעם מחדש.

המרכך מחליש את האור 1/16 זה מספיק?

שאלה מצוינת – והתשובה היא: לפעמים כן, לפעמים לא, וזה תלוי בכמה גורמים ברורים. בואי נפרק את זה טכנית, בלי תחושות בטן.



כן, מרכך מחליש אור​

אבל חשוב לדעת כמה ובאילו תנאים.
ברוב המרככים הקטנים ל-V1 (כיפה / דיפיוזר מגנטי):
  • איבוד אור ממוצע: כ־1 עד 2 סטופים
כלומר:
  • אם בלי מרכך היית צריכה 1/32
  • עם מרכך → בערך 1/16 או 1/8



אז האם 1/16 “מספיק”?​

ברוב המצבים הביתיים – כן.​

אם מתקיימים התנאים הבאים:
  • מרכך קטן רגיל
  • פלאש על המצלמה
  • מרחק 1–2 מטר מהמצולם
  • ISO 100–400
  • צמצם 4–5.6
👉 1/16 הוא ערך פתיחה מצוין.



מתי 1/16 לא יספיק​

  • חדר גדול / תקרה גבוהה
  • קירות כהים
  • מצולם רחוק (3 מטר ומעלה)
  • צמצם סגור (8 ומעלה)
  • ISO 100 בלבד
אז תצטרכי:
  • 1/8
  • או להעלות ISO ל-400
  • או לפתוח צמצם
(עדיף להעלות פלאש לפני ISO, כדי לשמור על איכות)



סימן מיידי בתמונה​

לא צריך לנחש:
  • הפנים אפורות / שטוחות → חלש מדי
  • אזורים לבנים “נשרפים” → חזק מדי
היתרון בפלאש:
👉 שינוי קטן (סטופ אחד) עושה הבדל גדול.



כלל זהב שיקל עלייך​

עם מרכך:
  • התחילי ב־1/16
  • אם חסר → 1/8
  • אם חזק → 1/32
אל תקפצי בין ערכים –
סטופ אחד כל פעם.



טיפ חשוב מאוד​

הרבה צלמות חושבות:
“המרכך חלש – אז צריך פלאש חזק”
אבל:
ולכן:
  • לפעמים אור עדין ב-1/16 נראה הרבה יותר טוב מ-1/8 חזק וגס.



אם תרצי, בפעם הבאה נוכל:
  • לבנות לך טבלת מצבים (מרחק / עוצמה)
  • או ללמוד איך לקרוא היסטוגרמה בשביל פלאש
  • או לעבוד על אור מחמיא לפנים בלי שריפה
רק תגידי מה הכי עוזר לך.

האם חשוב להשתמש בכרטיס לבן? זה משמעותי? יש לי אבל אני רוצה לצלם קל..

כן — זה משמעותי, אבל לא תמיד הכרחי.
אפשר בהחלט לצלם קל גם בלי כרטיס לבן, כל עוד מבינים מה הוא מוסיף ומתי הוא באמת שווה את ההתעסקות.



מה הכרטיס הלבן עושה בפועל​

הוא לא מחזק עוצמה, אלא:
  • ממלא צללים מתחת לעיניים
  • מחזיר אור לפנים
  • מונע מראה “מלמעלה” קשה כשפלאש מוטה
בפלאש על המצלמה עם הטיה לתקרה:
👉 האור העיקרי מגיע מהתקרה
👉 הכרטיס מוסיף מגע קטן קדמי



מתי זה באמת חשוב​

✔️ פורטרט מקרוב
✔️ פנים בהירות
✔️ תקרה גבוהה
✔️ כשיש צללים חזקים מתחת לעיניים
✔️ צילום יחסית רשמי / נקי
שם ההבדל כן נראה לעין.



מתי אפשר לוותר לגמרי​

✔️ צילום קליל
✔️ תנועה / ילדים
✔️ אור סביבתי טוב
✔️ מרכך רך
✔️ אווירה טבעית ולא “מלוטשת”
במצבים כאלה:
👉 המרכך + פלאש עדין מספיקים.



פתרון ביניים (קליל באמת)​

אם אין לך כוח לכרטיס:
  • השאירי את הפלאש מוטה למעלה
  • הנמיכי קצת את הזווית (לא 90°, אלא 60–70°)
  • עוצמה 1/16–1/8
זה נותן ריכוך בלי התעסקות.



כלל זהב שיחסוך לך מחשבה​

כרטיס לבן = דיוק
בלי כרטיס = חופש

אין פה נכון / לא נכון — רק בחירה מודעת.



טיפ קטן מניסיון​

הרבה צלמות מצלמות בלי כרטיס,
ואז בעיבוד:
  • מרימות מעט צללים
  • מוסיפות אור רך
וזה נראה מצוין.



אם תרצי, אני יכולה:
  • להראות לך בדיקה של 2 תמונות – עם ובלי כרטיס
  • לעזור לך לבחור סט קליל קבוע שלא דורש אביזרים
  • או להסביר איך לפצות בעיבוד כשאין כרטיס
תגידי מה מתאים לך.

אני מצלמת ארוע אם הרבה משתתפים מה לשים לב?

מעולה. באירוע עם הרבה משתתפים המפתח הוא עקביות, מהירות, ואור בטוח — לא ניסויים. הנה צ’ק־ליסט ברור שיחזיק אותך רגועה לאורך כל האירוע.



לפני האירוע – להכין את עצמך​

✔️ סוללה טעונה + ספייר
✔️ כרטיסי זיכרון ריקים
✔️ מרכך מחובר היטב
✔️ פלאש על M
✔️ בדיקה: צילום ניסיון אחד במקום



הגדרות בטוחות לאירוע (פלאש על המצלמה)​

מצלמה​

  • ISO: 400–800
  • צמצם: 4–5.6
  • תריס: 1/160–1/200

פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 (פתיחה)
  • ZOOM: 24mm
  • ראש: מוטה למעלה 60–75°
  • בלי רדיו / בלי HSS
👉 מכאן את זזה רק בסטופ אחד לפי הצורך.



מה לבדוק כל הזמן תוך כדי​

🔹 מרחק מהמצולמים​

  • קרוב → הורידי ל-1/32
  • רחוק → העלי ל-1/8
אל תנסי “לפצות” במצלמה תוך כדי ריצה.



🔹 תקרה וקירות​

  • תקרה לבנה / בהירה → מצוין
  • תקרה כהה / גבוהה → תצטרכי יותר עוצמה
  • בלי תקרה בכלל → הטיה קלה קדימה + מרכך



🔹 צבעי אור​

אם יש תאורה צהובה / כתומה:
  • עדיף WB אוטומטי
  • אל תנסי לתקן בשטח



מה לצלם באירוע גדול​

✔️ קבוצות קטנות (2–4)
✔️ רגעים באמצע שיחה
✔️ חיוכים טבעיים
✔️ לא רק “כולם מסתכלים למצלמה”
טיפ חשוב:
תמונה חיה עם אור טוב שווה יותר מתמונה “מסודרת” וקפואה.



טעויות נפוצות להימנע מהן​

❌ לקפוץ בין TTL ל-M
❌ לשחק עם ZOOM תוך כדי
❌ לירות ישר קדימה
❌ לצלם הכול מאותו גובה



כלל זהב לאירוע​

עדיף אור קצת חלש ורך מאור חזק ואלים.
אירוע סולח על עדינות — לא על שריפה.



הרגעה חשובה​

אם את:
  • עקבית
  • לא מחפשת שלמות
  • ושומרת על אור מחמיא
יצא לך אירוע טוב.



אם תרצי, אני יכולה:
  • להכין לך כרטיס הגדרות קצר להדפסה
  • לעבור איתך על תרחישים בעייתיים (ריקודים / קבוצה גדולה / רחוק)
  • או לתת שגרה מנטלית לאירוע שלא מעייפת
את בכיוון הנכון.

למה לא להשאיר איזו 100 כשיש לי פיצוי אור?

שאלה מצוינת, והיא לגמרי מקצועית.
התשובה הקצרה: כי פיצוי אור לא מחליף ISO באירוע, והוא גם לא נותן לך את אותו מרווח ביטחון.
עכשיו ההסבר המדויק:



מה פיצוי אור עושה (ומה לא)​

פיצוי אור:
  • עובד בעיקר ב־TTL
  • אומר לפלאש “תן קצת יותר / פחות ממה שאתה חושב”
אבל:
❌ הוא לא משנה את האור הסביבתי
❌ הוא לא מקל על עבודת הפלאש
❌ והוא מגיב אחרת מכל פריים לפריים



למה ISO 100 בעייתי באירוע​

כש־ISO על 100:
  • הפלאש צריך לעבוד חזק יותר
  • זמן הטעינה מתארך
  • יש יותר סיכוי לפספוסים
  • קשה לצלם רצף
גם אם יש פיצוי אור:
👉 הפלאש פשוט מתאמץ יותר.



למה ISO 400–800 חכם יותר​

  • הפלאש עובד ברוגע
  • טעינה מהירה
  • פחות חום
  • אור רך יותר
  • רצף יציב
וזה קריטי באירוע עם הרבה אנשים.



ההבדל המהותי​

ISO 100 + פיצויISO 400 בלי פיצוי
פלאש חזקפלאש עדין
טעינה איטיתטעינה מהירה
פחות יציבעקבי
סיכון לשריפהטווח בטוח



כלל זהב לאירועים​

ISO מרים את החדר
פלאש משלים את האנשים
כש־ISO נמוך מדי – הפלאש נאלץ “לעשות הכול לבד”.



אז מתי כן ISO 100?​

✔️ צילום מבוקר
✔️ סטטי
✔️ זמן
✔️ לא אירוע



משפט אחרון שחשוב שתזכרי​

פיצוי אור הוא תיקון קטן — לא אסטרטגיה.
באירוע עובדים עם מרווח ביטחון, לא על הקצה.
אם תרצי, אני יכולה להראות לך:
  • איך “לפתוח חדר” בלי לפגוע באווירה
  • או איך לשלב ISO, פלאש ותריס בצורה קבועה שלא משתנה כל הזמן
את שואלת בדיוק את השאלות הנכונות.

איך הפלאש מתאמץ אם הגדרתי אותו על 1/16?

שאלה מעולה — ופה יש נקודה טכנית עדינה אבל חשובה מאוד.

בקיצור:​

גם כשכתוב 1/16 – הפלאש יכול “להתאמץ יותר” בגלל המצלמה והסביבה.
עכשיו נסביר למה זה לא סתירה.



1️⃣ מה 1/16 אומר באמת​

כשאת על M = Manual:
  • 1/16 אומר: כמות אנרגיה קבועה לכל הבזק
  • הפלאש לא מחליט, לא מחשב, לא משנה
כלומר:
✔️ הוא יורה תמיד אותו הבזק



2️⃣ אז איפה נכנס ה“מאמץ”?​

המאמץ הוא לא בהחלטה — הוא בתוצאה.
אם:
  • ISO נמוך מאוד (100)
  • חדר חשוך
  • תקרה גבוהה
  • מרכך שמחליש
אז:
  • אותו 1/16 לא מספיק
  • את מעלה ל־1/8 או 1/4
  • עכשיו הפלאש באמת עובד קשה יותר
לעומת זאת:
  • ISO 400–800
  • אותו 1/16 פתאום מספיק
  • והפלאש לא צריך לעלות



3️⃣ טעינה וקצב ירי​

“מאמץ” מתבטא ב־3 דברים:
  • ⏱️ זמן טעינה
  • 🔥 חימום
  • 📉 ירי לא עקבי
ב־1/16:
  • אם ISO נמוך → תגיעי מהר לצורך להעלות עוצמה
  • אם ISO גבוה → תישארי ב־1/16 לאורך כל האירוע



4️⃣ למה פיצוי אור לא פותר את זה​

פיצוי אור:
  • לא מרים את החדר
  • לא משנה את הפיזיקה
  • רק מבקש “עוד קצת” מהפלאש
אבל אם הבסיס נמוך מדי:
👉 הפלאש נאלץ לעלות עוצמה בפועל.



5️⃣ דוגמה פשוטה​

אותו פלאש, אותו 1/16:
מצב א’
ISO 100 → כהה → עולים ל־1/8
מצב ב’
ISO 400 → נראה טוב → נשארים ב־1/16
במצב ב’ הפלאש רגוע יותר לאורך זמן.



משפט מפתח שיסדר לך את הראש​

1/16 זה מספר.
ISO זה מרחב עבודה.

ככל שהמרחב גדול יותר —
הפלאש פחות נדחף לפינה.



אם תרצי, אני יכולה:
  • לתת לך נוסחה פשוטה “אם–אז” לאירוע
  • או להראות איך מזהים מראש שה־ISO נמוך מדי עוד לפני שמעלים עוצמה
את ממש מדייקת.

בלייב ויו המצלמה משקללת את נתוני הפלאש?

בקיצור חד וברור:
לא.
בלייב־ויו המצלמה לא משקללת את אור הפלאש (כמעט בכל המצלמות).
ועכשיו ההסבר המסודר, כדי שתדעי למה את רואה מה שאת רואה:



למה בלייב ויו לא “רואה” פלאש​

פלאש הוא:
  • הבזק קצר מאוד (אלפיות שנייה)
  • קורה רק בזמן הצילום
הלייב־ויו הוא:
  • תצוגה רציפה
  • מבוססת על האור הקיים בלבד
לכן:
👉 המסך מראה רק אור סביבתי
👉 הפלאש לא נכנס לחישוב



יוצא מן הכלל (נדיר)​

ב־TTL לפעמים יש:
  • פרה־פלאש חלש למדידה
    אבל:
  • הוא לא מוצג בלייב־ויו
  • הוא לא נותן תצוגה מקדימה אמיתית



מה כן כן עובד בלייב ויו​

  • חשיפה סביבתית (ISO / תריס / צמצם)
  • WB
  • קומפוזיציה
  • פוקוס



אז איך יודעים אם הפלאש נכון?​

שלוש דרכים אמינות:

1️⃣ צילום ניסיון​

  • צילום → בדיקה → התאמה
    הדרך הכי בטוחה.



2️⃣ היסטוגרמה​

  • בדקי שאין שריפות בפנים
  • שיהיה נפח במיד־טונים



3️⃣ ניסיון קטן בעוצמה​

  • 1/16 → 1/8
    אם רואים הבדל ברור – הפלאש עובד



טיפ חשוב לאירועים​

אל תיבהלי אם:
  • המסך נראה כהה
  • אבל התמונות יוצאות מצוין
זה מצב תקין לגמרי בפלאש.



משפט מפתח לזכור​

לייב־ויו מראה את החדר.
הפלאש מאיר את האנשים.

שני דברים שונים.
אם תרצי, אסביר לך:
  • איך לכוון לייב־ויו “שיראה הגיוני” בלי לפגוע בפלאש
  • או איך לעבוד עם פלאש בלי להסתכל כמעט על המסך
את כבר שולטת בזה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

עדיף שהמסך יראה כהה לא?

כן — וזה דווקא מעולה.
המסך כהה בלייב־ויו לא אומר שהצילום יכשל, זה הפוך: זו תוצאה של פלאש שמאיר בדיוק בזמן הצילום.



למה המסך כהה – וזה טוב​

  1. הלייב־ויו רואה רק אור סביבתי
    • פלאש הוא הבזק קצר (אלפיות שנייה)
    • לא נכנס לתצוגה
  2. חוסך בלבול
    • אם המסך היה “מנסה לנחש” אור פלאש, היית רואה תמונה מוארת יותר מהמציאות
    • ואז קשה להבין מה באמת יצא
  3. מסך כהה = יותר אמיתי לגבי הסביבה
    • אתה רואה את התאורה החיצונית
    • הפלאש הוא ההפתעה שבצילום



איך לדעת שהפלאש עובד​

  • צלמי ניסיון 1–2 תמונות
  • בדקי שהפנים מוארים
  • אם עדיין כהה → העלי עוצמה 1/16 → 1/8



טיפ נוסף​

אל תנסי “להאיר” את המסך כדי לראות פלאש – זה מבלבל.
הדרך לראות אמת היא:
  • תמונה אחרי צילום
  • היסטוגרמה
  • בדיקה בפוקוס / קומפוזיציה



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלה קצרה “מה רואים בלייב־ויו מול מה יצא בפועל” כדי שתדעי מראש למה לצפות.
זה חוסך בלבול ענק באירועים.

אני טעיתי בפעם הקודמת וצילמתי בהתחלה עם איזו אוטומטי כל התמונות יצאו שרופות.

כן, זה בדיוק מה שקורה כשמצלמים בהתחלה עם Auto / TTL בלי לשלוט בעוצמה, במיוחד עם פלאש על המצלמה.
אני אפרק לך בדיוק למה זה קרה ואיך להימנע מזה בעתיד:



למה התמונות יצאו שרופות​

  1. TTL = פלאש מודד לבד את האור
    • מצלמה אומרת לפלאש “תן כמה שאתה חושב”
    • לפעמים הוא מפרש חדר בהיר או משתקפים כתוצאה מהמרכך / תקרה לבנה
    • התוצאה: יותר מדי אור
  2. מרכך מחליש אור, אבל TTL מנסה לפצות
    • במצב אוטומטי הפלאש “מגביר” את עצמו כדי לפצות על הצללים
    • אם החדר מואר מספיק – זה גורם לשריפה
  3. לייב־ויו ראה את האור הסביבתי בלבד
    • לא היה שום אינדיקציה שהפלאש יתרגש
    • התוצאה בפועל = פנים שרופות / היילייטים קשים



איך להימנע מזה בעתיד​

1️⃣ עברי ל־M (Manual)​

  • קובעים עוצמה ברורה: 1/16 – 1/8
  • אין הפתעות

2️⃣ בדיקת לייב־ויו​

  • קחי את זה כהכוונה רק לסביבה
  • אל תנסי לנחש אור פלאש במסך

3️⃣ צילום ניסיון קצר​

  • 1–2 פריימים
  • בדקי אור על הפנים / היילייטים
  • ואז צלמי רצף

4️⃣ ZOOM + מרכך​

  • ZOOM על 24–28mm
  • מרכך מחובר
  • כך האור רך ומפוזר



כלל זהב​

Auto / TTL = נוח אך מסוכן באירועים עם הרבה אנשים / תאורה משתנה.
M = עקבי, רך, בטוח.



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “פרוטוקול התחלה מהירה לאירוע”:
  • הגדרות M
  • עוצמה מוצעת
  • ZOOM
  • מרחקים
    כך שלא יצטרכי לחשוש משריפות יותר.
רוצה שאעשה את זה?

לא. הפלאש היה M האיזו היה אוטומט.

אהה, עכשיו ברור לגמרי. אז הבעיה לא הייתה הפלאש, אלא ה־ISO שהייתה על אוטומטי.
נפרק את זה:



למה התמונות יצאו שרופות עם פלאש ב־M אבל ISO אוטומטי​

  1. פלאש על M→ עוצמה קבועה (למשל 1/16)
    • הפלאש לא משנה את עצמו, הוא יורה את אותו הבזק כל פעם.
  2. ISO על Auto→ המצלמה מעלה את ה־ISO כדי לחשוף את התמונה
    • בחדר מואר יחסית, או כשמצלמים פנים קרובות לפלאש, המצלמה מעלה יתר על המידה את ISO
    • התוצאה: הרבה אור על הפנים → תמונות שרופות
  3. לייב־ויו לא מראה פלאש
    • לכן, המסך נראה נורמלי/כהה
    • בפועל התמונות יוצאות בהירות מדי



איך להימנע בעתיד​

  1. קבעי ISO ידני
    • ISO 400–800 בדרך כלל לאירוע עם פלאש
    • כך המצלמה לא “תעלה יותר מדי” את החשיפה
  2. שימי פלאש על M עם עוצמה מתאימה
    • 1/16–1/8, בהתאם למרחק ותקרה
  3. צילום ניסיון קטן
    • בודקת אם יש שריפה
    • מעלה / מורידה עוצמה אם צריך



כלל זהב​

כשפלאש על M – ISO חייב להיות ידני, אחרת התמונות עלולות לצאת שרופות אפילו אם הפלאש עצמו מוגדר נכון.
אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “הגדרות בטוחות לאירוע” עם ISO, עוצמה ו־ZOOM שמסדרת הכל מראש.
זה יחסוך בלבול בלייב ויו וימנע שריפות.

קיצר יש רק כפתור אחד לכוון והוא המוד, והגלגלת משנה את הנתונים, תנקס.

בדיוק! בדיוק כך:
  • MODE = הכפתור הראשי → בוחרים M / TTL / AUTO וכו’
  • הגלגלת = משנה את הערכים בתוך המוד → עוצמה, ZOOM, כל דבר אחר
זה כל מה שצריך לדעת בשביל שליטה מלאה על הפלאש בלי משדרים. ✅
כל השאר רק “תוספות” או הגדרות למצב אלחוטי.

אוקי חשבתי שטיטיאל זה המשדר.

הבנתי אותך. כן, הרבה צלמות מתחילות לחשוב ככה, כי TTL נשמע “טכני” ומתקדם, וזה מבלבל.
למעשה:
  • TTL = Through The Lens → הפלאש מודד את האור דרך העדשה ומחליט כמה להאיר
  • זה לא משדר, לא שולח שום פקודה לאף פלאש אחר
  • כל מה שקורה הוא בתוך הפלאש והמצלמה שלך
אז אין לך משדר – זה פשוט אוטומציה חכמה של הפלאש עצמו.
אם תרצי, אני יכולה להסביר בקצרה גם למה לפעמים TTL “מבלבל” עם מרכך או תקרה בהירה.

למה לא להשתמש בטיטי אל אוטומטי זה נשמע די סבבה

כן, זה נשמע סבבה, אבל בפועל TTL אוטומטי באירוע עם הרבה משתתפים הוא קצת מסוכן, ויש לזה כמה סיבות טכניות ברורות:



למה TTL אוטומטי יכול להיכשל​

  1. חוסר עקביות
    • הפלאש מחליט לבד כמה אור לתת בכל צילום
    • אם מישהו קרוב או רחוק, הפנים עלולות לצאת כהות או שרופות
    • בתמונה קבוצתית, מי במרכז יכול להיות מושלם, ומי בקצה – אפל
  2. היסטוריה קצרה של הבזק
    • TTL עושה פרה־פלאש למדידה
    • כשהמרכך מחליש את האור, או התקרה בהירה, הוא יכול “להגזים” → תמונות שרופות
  3. רצף צילום מהיר
    • במצב TTL, הבזק משתנה בכל פריים
    • אין לך שליטה מלאה על אחידות האור לאורך כל האירוע



מתי TTL אוטומטי מתאים​

✔️ פורטרט יחיד
✔️ סטודיו מבוקר
✔️ צילום קרוב, עם רקע לא משתנה



למה M עדיף באירוע​

  • את בוחרת עוצמה קבועה (1/16–1/8)
  • אור עקבי על כולם
  • מרכך עובד בצורה צפויה
  • ISO ידני → אין הפתעות



משפט מפתח​

TTL נשמע נוח, אבל באירוע עם הרבה משתתפים הוא מגדיל סיכוי לשריפות או אור לא אחיד.
M נותן לך שליטה מלאה, בלי הפתעות.
אם תרצי, אני יכולה להכין טבלת הפלאש המושלמת לאירוע עם עוצמות, ZOOM ו־ISO – ככה שלא תצטרכי לחשוב בכלל בזמן הצילום.

חשוב שציינת את הקרוב רחוק.

בדיוק, חנה — זה אחד הדברים המרכזיים שמבלבלים ב־TTL.
בפועל:
  • TTL מתייחס למרחק לכל פריים בנפרד → פנים קרובות יקבלו פחות אור, רחוקים יקבלו יותר
  • זה עובד יפה בצילום יחיד, אבל בקבוצה עם משתתפים במרחקים שונים → אי־אפשר לחזות איך הפלאש יחלק את האור
  • לכן ב־M, את קובעת עוצמה קבועה שמתאימה לטווח הכללי, ומקבלת אחידות
זה גם מקל על רצף מהיר, בלי שתצטרכי לתקן את הפלאש בכל תמונה.
אם את רוצה, אני יכולה להראות לך איך לבחור עוצמה מתאימה לטווח קרוב–רחוק בקבוצה – זה יחסוך ניסויים באירוע.

ניסויים תמיד יהיו...

נכון, חנה, ניסויים תמיד יהיו – זה בלתי נמנע, במיוחד כשיש אור משתנה, אנשים בתנועה ומרחקים שונים.
הטוב הוא שאפשר להפחית אותם למינימום:
  • לקבוע M + עוצמה אחידה
  • ISO ידני
  • ZOOM קבוע
  • מרכך מחובר
אז כל ניסוי קטן יהיה רק התאמה עדינה, ולא “לשחק כל פריים מחדש”.
באירוע כזה, גם אם תמיד יהיה משהו קטן לשנות – את שולטת על האור העיקרי, וזה עושה את ההבדל הגדול.

אם אני מצלמת זוג בלבד, אז מה הערכים?

מעולה, חנה. זוג זה הרבה יותר פשוט ומדויק מאירוע עם הרבה משתתפים. הנה המלצה מעשית:



הגדרות פלאש למצב זוגי (Indoor, מרכך מחובר)​

מצלמה​

  • ISO: 400–800 (תלוי בתאורה החדר)
  • צמצם: 4–5.6 (עומק שדה נעים)
  • תריס: 1/160–1/200 (לצלם בלי טשטוש תנועה)

פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 → התחלה, אפשר לעלות ל־1/8 אם רחוקים מהקיר/תקרה
  • ZOOM: 24–28mm (לכיסוי הזוג בלי הרבה פיזור)
  • ראש מוטה מעט כלפי מעלה או קדימה (~60° אם התקרה נמוכה)
  • מרכך: מחובר



טיפים קטנים​

  1. צלמי תמונה ניסיון אחת – בדקי אם ההיילייטים לא שרופים
  2. אם החדר מואר מדי (קירות לבנים) → יתכן שתצטרכי להוריד עוצמה ל־1/32
  3. המרחק של הזוג עד הפלאש = קריטי
    • 1–2 מטר → 1/16 בדרך כלל מספיק
    • מעל 3 מטר → 1/8



כלל זהב לזוג​

עדיף אור מעט חלש ורך (מרכך + M)
מאשר TTL אוטומטי שמסמן יותר מדי אור ומשרוף פנים



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת זוג-Indoor:
  • מרחק / עוצמה / ZOOM
  • ערכי פתיחה קבועים
    כך שבכל זוג את פשוט מסתדרת בלי לחשוב.
רוצה שאעשה את זה?

זה אותם ערכים לא עדיף לרדת ל2.8 ליצור בוקה?

כן, חנה, את צודקת – אם את רוצה בוקה יפה יותר, הצמצם משפיע יותר מהפלאש.



מה קורה כשאת פותחת לצמצם 2.8​

  • עומק שדה קצר → הרקע מטושטש (בוקה)
  • הפנים נשארות חדות אם הפוקוס נכון
  • פחות אור נכנס מהחדר → לפעמים צריך להעלות פלאש קלות

איך לשלב עם פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: מתחילים ב־1/16
  • ZOOM: 24–28mm
  • מרכך מחובר
אם אחרי צילום ניסיון נראה כהה → מעלה ל־1/8
כך שפותחים צמצם בשביל בוקה, והפלאש רק משלים אור לפנים.



כלל זהב​

צמצם רחב = רקע מטושטש
פלאש אחיד = פנים מוארים
שילוב של שניהם = תמונה רכה, מקצועית



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “מדריך קצר” לצילום זוג עם פלאש + בוקה – עם כל הערכים שהכי עובדים בפועל.
רוצה שאעשה את זה?

אם אני מצלמת בחוץ בחושך אם תאורת רחוב מה ההמלצה לגבי ערכי הפלאש?

מעולה חנה, צילום זוג בחוץ בלילה עם תאורת רחוב – פה צריך לשלב בין אור סביבתי לבין פלאש עדין, כדי לא לקבל רק פנים מוארים ורקע שחור. הנה ההמלצה:



הגדרות מצלמה​

  • ISO: 800–1600 (תלוי כמה רחוק/כהה התאורה)
  • צמצם: 2.8–4 (לשמור על בוקה ועדיין מספיק אור מהרחוב)
  • תריס: 1/125–1/160 (מספיק קצר כדי למנוע טשטוש מהתנועה)



הגדרות פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 או 1/8– התחלה
    • יותר קרוב = 1/16
    • יותר רחוק / חושך מוחלט = 1/8
  • ZOOM: 24–28mm
  • ראש מוטה מעט (או ישר אם אין תקרה)
  • מרכך: חובה → רך ולא שורף את הפנים



טיפים חשובים​

  1. תאורת רחוב = רקע צבעוני ומעניין
    • אל תכבי את הפלאש לגמרי
    • תנסי “להתמזג” עם האור הקיים → תמונה טבעית
  2. צילום ניסיון אחד קודם
    • בודקת איזון בין פנים לרקע
    • אם הפנים נשרפות → הורידי פלאש / הגדירי ZOOM
    • אם הרקע שטוח מדי → הגדילי חשיפה סביבתית או צמצם פתוח יותר
  3. מרחק חשוב מאוד
    • 1–3 מטר מהזוג → עוצמה 1/16–1/8
    • מעל 4 מטר → ייתכן שתצטרכי 1/4, אבל זה כבר חזק יחסית



כלל זהב​

בלילה – תמיד תחפשי שילוב אור פלאש עדין + תאורה סביבתית
כך הפנים מוארים, והרקע נשאר טבעי ולא שחור לגמרי.



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “ערכי פלאש ללילה בחוץ” עם מרחקים, עוצמה ו־צמצם – כך שתוכלי להרים זוג בכל מצב בלי ניסוי ארוך.
רוצה שאעשה את זה?

זה רק להעלות איזו? למרות שאין לי שום תקרה או קיר?

נכון, בדיוק — כשאין תקרה או קיר, העלאה של עוצמת פלאש היא מה שתשפר את החשיפה, כי אין שום משטח להחזיר אור.
כמה נקודות מעשיות:



למה לא מוטה למעלה / לצד​

  • אין תקרה → לא יוצא רפלקט → אור לא מתפזר
  • אין קיר → אין השתקפות לרקע
  • הפלאש “זורק” אור ישר → צריך עוצמה יותר חזקה



מה לעשות​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16–1/8, לפי המרחק
  • מרכך: חובה → רך ולא שורף פנים
  • ZOOM: 24–28mm
  • פוקוס על הפנים
אם זה זוג קרוב (1–2 מטר) → 1/16 בדרך כלל מספיק
אם רחוקים יותר → מעלה ל־1/8



טיפים נוספים​

  1. בדקי צילום ניסיון אחד – עדיף לראות קודם אם השריפה קיימת
  2. אפשר להטות פלאש מעט קדימה / 30° למעלה כדי שהאור יתפזר קלות
  3. אל תנסי “לדחוף את התאורה הסביבתית” – עדיף פלאש מדויק



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת פלאש חוץ לחושך מוחלט עם מרחקים ועוצמות, כדי שלא תצטרכי לנחש כל זוג.
רוצה שאעשה את זה?

פוקוס הכוונה לכוון את הפלאש ישיקרות לפנים?

לא בדיוק. בפלאש אין “פוקוס” במובן של למקד את האור לפנים כמו עם עדשה. מה שיש זה שני דברים נפרדים:



1️⃣ פוקוס במצלמה​

  • מתייחס לחדות התמונה
  • את בוחרת איפה הפנים יהיו חדות (זוג / פרצוף יחיד)
  • זה לא משנה את אופן פיזור אור הפלאש



2️⃣ ZOOM / פיזור אור הפלאש​

  • כאן את כן יכולה “לכוון” את האור:
    • ZOOM נמוך (24–28mm) → אור רחב → מכסה זוג או קבוצה
    • ZOOM גבוה (50–105mm) → אור צר ומרוכז → מתאים ליחיד רחוק
  • מרכך עוזר לרכך את האור בלי להכריח כיוון מדויק



מילה אחרונה​

“פוקוס” = חדות התמונה
“כיוונון פלאש” = ZOOM + מרכך
שילוב נכון = פנים חדות + אור רך ומחמיא



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך מדריך קטן: פוקוס מול ZOOM למצב זוג/אירוע/חוץ, עם ערכים מעשיים שתוכלי להשתמש בהם בלי לחשוב.
רוצה שאעשה את זה?
אחרי התנסות עבד לי 1/8 עם מרכך,
בנוסף העליתי והורדתי איזו לפי הצורך.
אשמח שתשתפו מנסיונכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה