Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
בהמשך לאשכול הנדיר הזה:


שבשבילי היה קבוצת תמיכה חשבתי לפתוח אשכול למשחקים שילדים אוהבים וגם קל לאסוף.
למי אין כניסה?
*לגו
*פליימוביל (חוץ מהדמויות)
*קליקס
*צינורות וכו'...

אני אתחיל :)
עמי חכמי. מעסיק הרבה זמן ילדים בגילאים 5-8
עם כמה תנאים קשוחים:
רק ליד השולחן.
כל פעם מוציאים דף אחד וחייבים להחזיר את השאר ולסגור את המכסה.
מחכה לעוד רעיונות...
  • תודה
Reactions: עוד משהי1 //
4 תגובות
תמונה.jpg
כבר שבועיים שאני מחכה ליום הזה.

האמת היא, שעד שלשום כמעט הספקתי לשכוח.

אבל אתמול בערב כשאבא אמר לאימא שמחר הולך להיות 'גשום וסוער', נזכרתי במטרייה החדשה שאימא קנתה לי.

וכן, התרגשתי מאוד. וואו, איזה כיף... כנראה שגם את המגפיים הכחולות אלבש מחר.

בבוקר התעוררתי לקול נקישות נחמדות. הגשם כבר דופק על אדן החלון.

בשקט בשקט, גררתי כיסא מהמטבח. הצמדתי לחלון. והנה... כן, גשם!!!

ההתרגשות הייתה גדולה ממני.

רק חזקי כבר התעורר. אך לא התאפקתי והערתי גם את חני הקטנה, למרות שאמא לא כל כך אוהבת.

סיפרתי לה שיורד גשם. חזק.

היא פתחה מולי עיניים גדולות, אבל חשתי שהיא מבינה. גם את ההתרגשות שלי היא הבינה.

היי, מה קורה? אבא שואל מפתח חדר ההורים.

איך פתאום כולם התעוררו? עוד לא שש!

'אבל אבא' שאלתי, 'היום אלבש את המגפיים? וגם את המטרייה אקח לחיידר?'

נראה שאבא התבלבל קצת, אבל מיד עשה לי חיוך גדול כמו שהוא עושה לי תמיד..

'כן, היום ממש גשום', אמר אבא, 'בטח. תלבש את המגפיים החדשות ותיקח גם המטרייה...

'... אבל בוא מנחם, עכשיו בקושי בוקר, תיכנס מתחת לפוך, ותתחמם קצת לפני שאנחנו יוצאים אל האויר הקר'.

פתחתי את המגירה, הוצאתי את המגפיים. מגפי סיליקון קשיחות ומבריקות. הנחתי אותן על המכתבייה.

גם את המטרייה הוצאתי מהארון והנחתי אותה על המכתבייה.

חזרתי למיטה... והסתכלתי עליהן מרחוק. הן כל כך יפות, המגפיים. גם המטרייה יפה.

ובכן, אחרי כשעה וחצי, יצאנו מהבית.

אבא עם מטרייה שחורה וענקית. מחזיק את חני על הידיים.

אני וחזקי, עם המגפיים המבריקות, כשהמטריות החדשות פרושות מעלינו.

את הדרך לכיוון התחנה עשיתי בצעדים קלילים. נהנה לשמוע את הגשם דופק על המטרייה...

אממה, דומה כי ההתרגשות הייתה גדולה מדי.

היא פשוט לא החזיקה מעמד. כמעט...

אחרי כמה דקות של התרגשות, מצאנו את עצמנו שוב... בבית (!!!)

חני בוכה חזק, חזקי ממש רוטן ועצבני, ואני... קצת עצוב לי.

גם אבא נראה די כעוס. אפשר לומר טיפה חסר אונים.

אה, שכחתי. לא סיפרתי מה קרה.

***

עמדנו ליד התחנה. תחנה מפוצצת באנשים, ממתינים עד בוש לאוטובוס המזדחל לאיטו בשעות הבוקר העמוסות.

לצד התחנה הבחנתי בשלולית ענקית. ילדים חסרי אחריות קפצו לתוך השלולית, ונהנו מהשפריצים הנחמדים.

גם אני השתעשעתי במחשבה אולי לקפוץ לתוך השלולית... הרי יש לי מגפיים!

אבל אני ילד גדול, ואני יודע שמסוכן לרדת לכביש, אז התאפקתי.

ואז זה קרה.

רכב אפור, חדש ויפהפה, דהר לכיווננו במהירות. כנראה גם הוא ממהר בשעות הבוקר הקצרות.

תוך שניות אחדות חלף הרכב על פני התחנה. ואותנו... אנחנו הממתינים בקור בתחנה... השאיר עם מקלחת בוקר מלוכלכת... וקפואה (!!!)

כך, חזרנו הביתה. רטובים וסחוטים עד לשד עצמותינו.

חני בכתה חזק, חזקי ממש עצבני ורוטן, ואני... עצוב.

גם אבא היה נראה כעוס וחסר אונים.

המעיל והמגפיים, המטרייה והצעיף, ואפילו הכפפות לא הועילו כלום.

התרטבנו, התלכלכנו.

אפילו הלחם בתיק נפגע בזירה.

אבל, מי לא מכיר אבא הנפלא?

אחרי כשלושת רבעי שעה, הספקנו להחליף ביגוד.

במקום התיקים המלוכלכים והסחוטים, לקחנו שקיות ניילון מרשרשות.

במקום הלחם שהפך לספוגי והקורנפלקס שהתנפח, אבא הכניס לנו לחמניות וופלים שקנה במכולת.

ובמקום נסיעה באוטובוס, נסענו לחיידר ולגן עם מונית. מונית אמיתית, עם כובע צהוב על הגג ומוֹנֶה מתקתק.

אבא אמר שאין מה לעשות, מאוד מאוחר.

***

אז כן. אם יש לך רכב, ואתה מאוד מאוד ממהר בבוקר חורפי.

חשוב שתכיר את הסיפור שלי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה