Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
עשתונות

עינים אפתיות יש לו לזלמן, עיניים שאין כמוהם בשביל לבטאות את האתנחתא האינסופית בה הוא שרוי. זלמן, או כפי שמכונה הוא: "זלמלה" ידוע בשערים באדישותו לכל מאורע והתרחשות, לב דומם. מבע סתום. תנוחה קרה וריקנית הוא משדר ביומיום. בכולל ובעבודה, ברחוב ובבית מדרש. לא אחת היו שואלים אותו לפשר הרוגע המופתי שהוא שרור בו, הוא לא מבין כלל מה הפליאה. הוא בטוח שזה הכי טבעי בעולם. זה מציאות, ככה זה הולך, היה משבר את אוזני חבריו המתלהמים.

סובביו לפעמים מתלהמים על עצם שלותו. לדוגמא, החברותא ירמיוהי ניתן במזג חם, הוא כאב את כאב החטופים, ושמח בהיבחרו של טראמפ. הוא הצמיד את שפורפרת הטלפון בשביל לשמוע את ההודעות השימחה בקו, הוא לא ניתק מיד כששמע את השם המתארס, הוא הקשיב לכל הפטפטפת הנשרכת להודעות מסוג זה. נשאב להתרגשות. ידע גם לכעוס. אבל כל יום בשעת הלימוד עם זלמן, לא היה יכול לאפק את פיו, לא הצליח שלא להפריח משפטי תמיהה. לא הצליח לכלוא את עשתונותיו לנוכח חברו הנינוח, זלמלה. המרחף בעולם קסום. נדמה היה ממעוף הציפור, כי זלמלה חי בעולם מקביל ומקסים. שט לו ברוגע, על מי מנוחות. חי באטמוספרה של אורגינליות היברידית. ללא סולר ובנזין. הכל מאופק מובן מאיליו.

התמהגותו המופתית של זלמן היתה לצנינים בעיני מכריו, הם ראו בו כפסימי ומנותק. בני ביתו אף התרעמו על האדישות שהוא הפגין. היה קשה למעשה בלתי אפשרי, להוציא אותו משלוותו. גם אם הציקו לו, והציקו לו, לא היה הוא מתרעם כלל וכלל. הרי שבזמנים כתיקונם זהו תכונה מבורכת וחיובית. אדם שאינו רגזן ומתלהם, הרי הוא חי יותר בקרבת השם. אבל, אצל זלמן, זה היה מוגזם. כך העידו כולם. ההבנה הזו נתחדדה ביתר שאת באותו יום, באותו צהריים בכולל של הרב פלס.

שיגרה מבורכת אפפה את הכולל, הציבור התאסף כבכל יום לישיבה מתמשכת על ספסלי העץ, ברחוב טוראי בביה"כ אמונת חוסן. החברותות התחילו את הלימוד, וזלמן, שהספיק להופיע בזמן הרגיל, הלך להכין לו קפה. בוחש את מצרכי התמהיל הידוע, טועם ומשפר. משהגיע למתכונת הטעימה לו, התחיל לנוע יחד עם הכוס הרותחת לכיוון המקום שלו. הוא צעד מעדנות, כשבכפות ידיו לפותה כוס מהבילה של קפה רותח. כך הוא מתקרב אל הטור שלו, ו.. תאונה. הרב יגאל שהתרומם בשביל לעמוד על סברתו, מתנגש בעוצמה עם כוס הקפה. הכל נשפך הישר על חליפתו החדשה של יגאל. הציבור עוקב ומתבונן, שום תו בשריריו של זלמן לא נעו. הוא סב על עיקבותיו. הכין קפה חדש, וחזר עם ממחטות. לא התנצל או התלהב כלל.

הצורה הזו, הבינו כולם. היא שיא של ניתוק. שום התנצלות או שיח בעניין, כלום. הרי שהוא אינו כי אם איש נטול רגשות הוגנים. איש מוזר בהחלט. כל זה לא הפריע לחברותתו להמשיך ללמוד איתו, וכן ליגאל להתעשת, להוריד את החליפה ולחזור ללימוד. הוא הבין שלא יצא לו כלום מלצעוק, זלמן הינו אטום לב. אדיש ומופניו. ערשו ערש ברזל. ליבו אטום כפלדה. זה האיש והבן אדם. אטימות של שיגרה. הרי שאין טעם להעיר לו או להסב את תשומת ליבו, פשוט כי אן לו את הלב, ועל תשומה מי מדבר .

היו אלו שניסו את עצביו, הם עיצבנו אותו. ניסו להוציא אותו משלוותו. יש אנשים שרוגע משבש אותם, הם חייבים שכולם יהיו בטרפת. יש גם את האלו שסתם כך ששים אלי עקשן, אוהבים לערער על גבולות השלווה של זלמלה. אבל הוא עומד בנסיון. אותם אנשים, פעם ביזו אותו. פעם השפילו את קהילתו. היו שהגדילו ועשו מעשה של דחיפה. אבל, הוא בשלו, הוא וארש פניו. וכן התנהגותו המתוכנתת, הרגועה והנינוחה. כולם בטוחים היו, עד שלא טרחו למצוא עוד סימוכין. כי לזלמן אין רגש, פשוט אין. הוא נטול רגש. נטול שרעפים כלשהם. זה האיש וזהו.

  1. בדברים מסוימים זה מבורך, בהחלט לטובה עניין הקרירות והבלתי התענינות. כך כמשל שעה שאורח בטעות התישב על מקומו. אחר היה מרמז בעדינות. ומשלא קם אותו ברנש היה מרעים וזועם, עד אשר יפנה אותו פולש את מקומו הקבוע. אבל אצל זלמן זה כמובן רחוק מאוד. הוא נעמד בקירוב, התבונן בשלווה באורח, במקומו לסירוגין. ליטף את זקנו בניחותא. ומשראה כי האורח לא מבין שזהו מקומו. הוא פשוט הלך למקום אחר, פשוט. לא צעק, אפילו לא הוציא הגה, יש מקום אחר אזי הוא שם. בלי הסברים והבעות. הלך. למקום פנוי. מובן מאילו.
ככה החברה שלי מתקשרת אלי בוכה ומספרת
היא נשואה כבר מספיק שנים והיא מכירה את חמיה הוא בן אדם עצבני ושהוא עצבני הוא מוציא את כל העצבים על אשתו והילדים שלו
לדוגמה הוא יכול כל סעודת שבת לצרוח על אשתו נגד כל המשפחה שלו כולל כלות נכדים וכ''ו והוא מקלל וצורח כל הקללות שיכול לעלות בדעתכם החברה אומרת לי שהיא נסתה כבר כמה פעמים להגיד לחמותה שהיא חייבת לעצור את זה והיא טוענת שהיא מכירה אותו כבר 35 שנים והיא כבר ניסתה את כל הטכניקות וככה הוא ואין מה לעשות
לפני שבוע חברה שלי הייתה שם לשבת וחמיה התחיל לצרוח על בעלה לעיני החברה והילדים שלה והוא צרח וקילל עד שחברה שלי התחילה לבכות מרוב שזה כאב לה
אחרי שבת בעלה מקבל טלפון מחמותה שחמיה מאשים את בעלה בזה שהוא צעק אליו כי הוא הרגיז אותו ועכשיו בעלה צריך לבקש סליחה מאבא שלו על זה שהוא צעק אליו
חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם אם התנהגות ממשיכה ככה היא טוענת שהיא כל כך משקיעה שבעלי ירגיש המלך בבית ושהילדים רואים איך שהסבא שמבזה ומשפיל את אבא שלהם זה בטוח משפיע משהו על הנפש של הילדים שלה
יש להם עוד שבוע שבת שמחה והיא לא רוצה לעשות דרמה מזה מצד שני היא לא מוכנה לנסוע שהמצב ממשיך ככה אם יש למישהו איזה דרך או עצה לעזרה אשמח ממש למנוע פה ריב בבית בישראל

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה