Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
הרי בעז"ה יום אחד זה ייגמר
חודש חודשיים, שנה שנתיים, אבל זה יקרה בעז"ה.

איפה נמצא את עצמנו אז?

אנושיים יותר?

כשמישהו יבקש מאיתנו טובה שקצת תפגע בנוחות שלנו, נחזור להיענות בחיוב ובשמחה, או שנתרגל לחיים של תן לי לעשות מה שנוח לי גם אם תמות. (את ה"אידיאולוגיה" המתאימה, נצליח למצוא...)

נחזור לכבד חוק, או שנתרגל שכל מה שלא מוצא חן בעינינו הוא להמלצה בלבד?

אנחנו בטוחים שנצליח להעביר לילדינו את ההבדל בין (אי) שמירת חוקי הקורונה, ל(אי) שמירת חוקי תנועה וכדו'?

יש איזשהו סיכוי שנוכל להחזיר את התמימות ומידת האמת שהייתה לילדים עד לרגע שהם שמעו את אבא הצדיק שבטוח אף פעם לא משקר, אומר לשוטר בכניסה לבני ברק בדרך לסבתא שנגמרה לנו תרופה נדירה?

נצליח לחזור להיות ציבור צייתן במהותו? (לרבנים וגדו"י. כן, מדבר על המיינסטרים הליטאי שנגרר בהמוניו אחרי ההתנהגות החסידית)

נצליח לשכנע את הדור הצעיר שלשרוף פחים ולזרוק אבנים זה לא אידיאלי, ופעם פעם, לפני הקורונה, זה היה נחלתם של קבוצות חוליגנים שוליים וקיצוניים?

וכו' וכו'

ובמילה אחת, האם הנסיעה לדודים בסוכות שווה את המכלול של סטיה מאורח החיים הנעלה שידענו עד היום.

נקודה למחשבה.
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
היו הרבה אשכולות בחודשים האחרונים על נושא ה- בתי חולים
עלו טענות הזויות, קונספירטיביות לחלוטין על בתי חולים שהורגים בהם חולי קורונה.

קרוב משפחה שלי, פונה לפני יומיים לבית חולים. לאחר כאבי גב נוראיים ובלתי נסבלים.
הוא היה כבר שבועיים עם חום וקורונה. אבל לא חשב אפילו לפנות לקבלת טיפול רפואי.

הוא בא למיון. לאחר בדיקת דם. התברר שיש לו דלקת קרום הלב.
איחור בהגעה לבית חולים, היה יכול ממש לסכן אותו.

בהרבה מחלות, זיהומים. בעיות. ככל שמגיעים מוקדם יותר לטיפול רפואי, כך אפשר לטפל טוב יותר. ולהציל חיים.

אני יודע על כמה מקרים של אנשים שנמנעו מלהגיע לבית חולים בזמן. המצב שלהם הידרדר. ורק אז נזכרו לבוא לבית חולים.
ואז רח"ל תוך כמה ימים הגיע הסוף...
ואז מה אומרים? הנה עוד ראייה שהבית חולים הורג אנשים....

אז מצווה לפרסם. ולהסביר.
כל עיכוב בהגעה לבית חולים במצבים מסוכנים.
(ולא תמיד מבינים שהמצב מסוכן. צריך להיות ערניים)
יכול לסכן חיים!

אל תתנו לכל מיני הזיות. קונספירציות. למנוע ממכם לקבל טיפול מציל חיים.
כל החיים השקעתם בי, נתתם לי, קניתם לי.
כל החיים אהבתם אותי, נישקתם, חיבקתם, נתתם לי להרגיש הכי יקר לכם בעולם.
כל החיים עשיתם בשבילי הכל, קרעתם בשבילי את הים, חיפיתם, גוננתם, דאגתם.

ופתאום.

למה עזבת אותי, אימא?
למה נטשת אותי בחדר הזה?
למה סגרת אותי מאחורי הניילון העבה, צמא לחיבוק, למגע?

איך נתת לזה לקרות, אבא?
איך הסכמת שאני ורק אני, אהיה פה לבדי??

שבועיים.
שבועיים של עצב וריק.
שבועיים של בדידות. ונטישה.
שבועיים של לבד. לבד. לבד.

שבועיים.
שבועיים שאני מרגיש מצורע, מנודה, שנוא.
שבועיים שאני מרגיש בלתי רצוי.
שבועיים שאני בוכה פה לבדי אל השקט, מרגיש נגוע, מקולקל, חולני.
בטוח שלא רוצים בי יותר.
לא רוצים אותי.
ולא ירצו אותי לעולם.

לא אאמין בכם יותר. אבא ואימא.
את כל ליבכם נתתם לי. את כל כולכם. כל מה שיש לכם. את כל נשמתכם.

עד שביום אחד, ברגע קטן, זנחתם אותי לבד.
לא רוצים לגעת, לא רוצים להיות איתי, לא מכירים בי כבן שלכם, כמו שאר הילדים שמחוץ לסגר הביתי הזה.
שוכחים שאני חלק מבשרכם.

אז אני פה לבד.
בבידוד הנורא הזה.
חנוק מדמעות.
גלמוד בבדידות.
דחוי מאהבה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה