קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
אימון אישי וקואצינג. כיצד מאמן אישי טוב גורם לך להרגיש ביחס אליו וביחס לעצמך ? כיצד אתה אמור להרגיש אחרי אימון טוב כלפי עצמך וכלפי המאמן שלך ? אילו תחושות אמורות לשדר לך שעליך לברוח מהמאמן האישי שלך ? כיצד יכול להיות שמאמן אישי טוב יגרום לך אולי לזילות של עצמו בעיניך ? מתי אתה אמור להעריך את האימון הטוב שקיבלת למרות שזה יכול להראות אחרת ? כיצד תדע האם המרצה שלך הוא מרצה טוב או לא, גם בלי שאתה מבין בתחום שלו ? כיצד תדע על רעיון חיובי שהוא טוב יותר מרעיון אחר ?

בחיים אנחנו כל הזמן לומדים, שומעים רעיונות שמתיימרים לקדם אותנו ולסייע לנו בחיים, אנחנו קוראים ספרים שונים שמתיימרים להראות לנו את הדרך אל האושר, אנחנו שומעים הרצאות ממורים באקדמיה וגם ממאמנים וקואצ'רים אישיים, אנחנו מעבירים ביקורת על עצמנו, אנחנו מלמדים אנשים אחרים, את הילדים שלנו דברים שונים שאמורים לסייע להם בחיים.

כשם שמורה רוחני טוב יכול לגרום להצלחה בחיים, כך אימון אישי ממורה לא טוב יכול לגרום לנזק. כשם שרעיון טוב יכול לגרום להגשמת חלומות, כך צורת לימוד ושיטת חיים שאינה טובה יכולה לגרום לכישלון גם אם היא מתיימר להיות טובה. כשם שביקורת בונה יכולה לקדם אדם, כך ביקורת שלילית עלולה לפגוע ולהרחיק אדם משלמותו.

כיצד נדע האם הרעיון שמוצג לנו הוא אכן רעיון טוב ? כיצד נדע האם המאמן הקואצ'ר שלנו הוא אכן מדריך טוב ? כיצד נדע האם הביקורת שאנחנו מעבירים על עצמנו היא חיובית ומקדמת אותנו - או אולי היא ביקורת שלילית ועלינו להימנע ממנה ? כיצד נדע האם תהליך הלמידה שלנו הוא אכן טוב ?

התשובה לכך בקצרה היא: מאמן טוב יגרום לך להרגיש גדול יותר, יגרום לך להאמין בעצמך שגם אתה יכול לעשות ולהשיג את כל מה שהוא הציג בפניך. לעומת זאת מדריך שאינו טוב יגרום לך להרגיש שהדברים שהוא אמר הם נפלאים, הם מרתקים, הם מדהימים, אבל אין שום סיכוי שאתה עצמך היכן שאתה וכפי שאתה מכיר את עצמך יכול להשיג אותם.

אם סיימת לשמוע הרצאה והיא גרמה לך להרגיש קטן יותר, אם עד עכשיו חשבת שאתה לא יכול ושהדברים קשים להשגה ועכשיו אתה בטוח בכך, אם אתה נדהם מהמרצה מכמה הוא חכם, מאיך הוא מבין דברים כל כך מסובכים, אם עכשיו אתה מרגיש שהמרחק בין המרצה לבינך גדול יותר מאשר חשבת לפני ששמעת את דבריו, אם אחרי שאתה שומע רעיון כל שהוא אתה נדהם מהרעיון אבל מרגיש שהוא רחוק מאוד ממך. כל וריאציה כזאת היא שלילית ולא משנה מי אמר אותה, או מה הוא אמר בדיוק. הדברים האלו גורמים לך לנזק. לא רק שהם לא גורמים לך תועלת הם גורמים לך נזק.

לעומת זאת, אם לפני שהגעת אל אותו מאמן, אם לפני ששמעת את אותה התיאוריה חשבת שאתה לא יכול, שקשה לך, שהכל נשגב מבינתך, אך אחרי ההרצאה, אתה אומר לעצמך, מה ? זה הכל ? מה, זה כל כך פשוט ? לא יכול להיות ! אם אתה מרגיש שאתה יכול להשיג הכל, אם התמלאת בביטחון עצמי, אם אתה מאמין ביכולות שלך יותר, אם אתה חושב שהדברים מאוד פשוטים, אולי אפילו פשוטים מידי. אם לפעמים מדהים אותך שהדברים פשוטים מידי, אולי אפילו ישימים מידי, אולי אפילו לא מסובכים כמו שציפית שהם יהיו. אם הם נראים לך כברורים מאליהם אולי ללא זוהר והילה של כבוד, אם אתה מבין שהדברים בצורה שבה הם נאמרו הם פשוטים מאוד לביצוע וליישום, אם אתה מבין שהם בהישג ידך, זה אכן מרצה ומאמן טוב, דבק בו. זו אכן שיטת לימוד נכונה, אמץ אותה.

מרצה טוב אמור לגרום לדבר המסובך ביותר להיות הכי פשוט בעולם בעיניך. מרצה טוב גורם לך לא להבין את אלו שלא מבינים, גורם לך להתפלא מהפשטות של הרעיון, מכך שהוא בכלל לא מסובך, אולי עד כדי כך שלפעמים אתה בטעות עלול לזלזל בו בגלל שהוא נראה לך פשוט ולא מספיק מהפכני. מרצה טוב אמור לקחת אותך שאתה קטן בעיניך וביכולות שלך בעיני עצמך ולגרום לך להרגיש גדול, להרגיש פחות קטן ויותר גדול מאשר קודם לכן, לנטוע בך תקווה ואמונה בעצמך, שגם אתה יכול להשיג הכל, שגם אתה יכול להיות בדיוק כמוהו. מרצה טוב מצליח לפשט עבורך את הדבר הגדול והמורכב ביותר לדברים הפשוטים ביותר שהם בתפיסתך.

וההפך להפך, ביקורת לא בונה, אולי גורמת לך לתדהמה מהרעיון, לחשוב עליו כמה הוא נפלא, אולי לומר ואוו על המרצה, על כמה הוא חכם ואיך הוא מבין דברים כאלו שאתה לא מבין בכלל. הוא גורם לך להרגיש מול עצמך קטן יותר מאשר קודם , מה שגורר בעצם את זה שהוא נהיה גדול יותר בעיניך מאשר לפני ששמעת את דבריו. כי הוא הרי מדבר דברים נפלאים ומסובכים כ"כ שאתה לא מסוגל להבין. הוא עושה את עצמו גדול על ידי זה שהוא הופך אותך לקטן. דע לך כי מאוד יכול להיות שהוא לוקח רעיונות ופתרונות פשוטים והופך אותם למורכבים, הוא מסבך אותם לחינם ומרחיק אותך מהפתרון. לעומת המאמן הטוב שלוקח את הדבר המסובך ביותר ומפשט לך אותו להשגתך.

מסקנה, אם אחרי שאתה שומע רעיון כל שהוא זה מרפה את ידך בצורה כל שהיא וגורם לך להאמין פחות ביכולת שלך לעשות את הנאמר, ברח משם כמו אש ולא משנה מה נאמר ומי האומר. לעומת זאת אם רעיון כל שהוא גורם לך להאמין בעצמך יותר, לחשוב שאולי גם אתה יכול, אם הרעיון לוקח אותה למקום חיובי, דבק בו, אמץ אותו כל הדרך אל ההצלחה. ביקורת חיובית ובונה, היא ביקורת שמקדמת את השומע אותה (שזו גם יכולה להיות ביקורת שאתה מעביר על עצמך) למשהו חיובי יותר מאשר קודם לכן. אם הביקורת מקדמת אותך ונוטעת בך תקווה היא חיובית, אך אם להפך, אם היא גורמת לך להתייאש ולהרפות את ידך היא שלילית.

נקודה נוספת למחשבה, כל הנ"ל נכון גם אם ברצונך להשוות את מידת האפקטיביות של 2 רעיונות חיוביים. כדי לדעת מי חיובי יותר ובמי להתמיד יותר. ככל שהרעיון פשוט וישים יותר בעיניך, ככל שהרעיון מצליח לגרום לך להתקדם יותר אל המטרה שלך כך הוא טוב יותר. אחוז את כלל האצבע הנ"ל בידך והצמד לרעיונות הטובים יותר. בהצלחה.
את חיים ונדב פגשתי לראשונה לפני נראה לי 7 שנים בתערוכה 2 בחורים צעירים (נדב וחיים)עם דוכנון קטנטן, וקטלוג אקורדיון עם מינימום פונטים... הסתכלתי על השלט "פונטביט" לקחתי קטלוג והלכתי משם.

באותה תקופה מאסטר פונט היו החברה המובילה בשוק ולא היה גרפיקאי מתחיל שלא החזיק את הפונטים שלהם, (בכוונה החזיק ולא קנה) זוכרים את גרפיטי, אישית, ונרקיס תם?

כשהגעתי לדוכן של מאסטרפונט היה להם דוכן דוכן, וקטלוג קטלוג, אבל משום מה במקום להתעכב אצלהם, עשיתי אחורה פנה וחזרתי לדוכן של פונטביט, נעמדתי במרחק מה והסתכלתי על צורת השווק בה חיים מציג ומציע את הפונטים... עמדתי שם אולי רבע שעה, וידעתי שיום יבוא ופונטים של פונטביט יכבשו את השוק הישראלי, חיכיתי לראות רק מתי, וזה הגיע הרבה מעבר למשוער....

שאלתי את עצמי מה היה כ"כ מיוחד בשווק של חיים? (נדב מהרגע הראשון היה היצרן האומן)אז לא ידעתי להגדיר את זה, אולי גם היום לא, אבל בכ"ז משהוא קטן שלמדתי מ1/4 שעה של צפיה....

תאמינו במוצר שאתם משווקים!!! תאמינו בו יותר חזק!!! תאמינו בו יותר חזק!!! ומתוך האמונה הזאת צאו לעשות נפשות.... (מסיונרים לדבר בלע"ז)

בדוכן של פונטביט לא מכרו גופנים בכדי להתפרנס, מכרו גופנים בשביל שגם את/ה תהנה מפסגת היצירות שלהם....

אחרי שנה נפגשנו שוב בתערוכה, הפעם כבר דוכן והיה קטלוג אלבומי 16 עמוד עם כריכת זהב והרבה מעריצים....

....

עברו כמה שנים מאז במהלכן יצרתי קשר עם פונטביט והתחלתי לשווקם במגזר החרדי, אולם רק כשביקרתי בבית פונטביט קלטתי את עוצמת השווק שם. את האיכות וההשקעה ללא פשרות, אני אישית למדתי מהם המון!

.....

כיום פונטביט לוקחת את כל המתחרות ושמה בכיס קטן, בתערוכת מנטור 2008 בינואר הקרוב נפגוש אותם עם קטלוג של 480 עמוד, ואלפי לקוחות מרוצים....

רוצים לדעת "איך עושים את זה? אתם מוזמנים לשאול שאלות את חיים כדורי באשכול זה ובעז"ה לקבל תשובות.
ניהול דיונים וישיבות עבודה. כיצד חכם מנהל ישיבת עבודה ? מה הכי חשוב לטיפש בישיבת עבודה ? כיצד תדע האם אתה טיפש או חכם ? מה כ"כ רע בהתנהגות של הטיפש ? כיצד תהפוך את הדיונים שבהם אתה משתתף לפרודוקטיביים יותר ? כיצד תזהה אדם חכם / טיפש מהצורה שבה הוא מתנהל בתוך דיון ?כבר התבאר כי הטעויות והשגיאות של האדם נובעות מכך שהוא לא מקשר בין התכלית של מעשיו למעשיו. דהיינו שהוא עושה מהאמצעי מטרה. נביא דוגמא מנושא של ניהול דיונים. נאמר בתנ"ך (משלי יח 2) "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו". הפירוש הוא כי הכסיל שאינו חכם אינו חפץ בתבונה דהיינו אינו רוצה להבין ולהשכיל אלא הוא חפץ בהתגלות ליבו, היינו בלבטא את עצמו. הטיפש יותר מאשר חשוב לו להבין מה נכון חשוב לו לומר מה הוא חושב ושישמעו את דעתו.

כאשר מנהלים דיון ומטרת הדיון היא להגיע למסקנה מסוימת, הטיפש הופך את האמצעי למטרה. זה שהוא צריך להביע את דעתו זה רק אמצעי כדי להגיע למטרה שהיא להבין מה הדבר הנכון ביותר לעשות. הטיפש אינו יעיל והוא הופך את האמצעי דהיינו את הזכות שלו להביע את דעתו למטרה של הדיון, הוא מתנהג כאילו הדיון נועד לשמוע מה הוא חושב. הטיפש אינו חפץ בתבונה הוא אינו חפץ ורוצה להבין מה המסקנה המעשית הוא חפץ ורוצה בהתגלות ליבו ולהתבטא.

להלן מספר שאלות שתוכל לשאול את עצמך כדי לדעת האם ועד כמה אתה טיפש או חכם. כאשר מתנהל דיון, האם לאורך כל הדיון אתה זוכר את מטרת הדיון ? האם כל השאלות והתשובות שלך קשורות לתכלית הדיון ? האם התועלת של הסקת המסקנה הנכונה מהדיון חשובה לך יותר מהתועלת האישית שלך ? האם אתה מבין שהמטרה שלשמה אתה משתתף בדיון אינה כתחליף לטיפול פסיכולוגי שבו אתה מבטא את עצמך, אלא לצורך הסקת מסקנות מעשיות ? אם במהלך הדיון מתברר שדעתך מוטעית האם אתה שמח על כך שלמדת משהו חדש, או עצוב על כך שדעתך מוטעית ? אם טענת טיעון מסוים והפריכו לך אותו, האם אתה אובייקטיבי לגבי הרצון שלך להצדיק את דבריך ואתה באמת מתייחס לדברים בצורה אובייקטיבית או שאתה אינסטינקטיבית מנסה להגן על דבריך ? אם מישהו במהלך הדיון העלה טיעון שסותר את דבריך, האם תרגיש את הצורך לסיים ולומר מה שחשבת למרות שאתה מבין שזה מוטעה או לא רלוונטי לתכלית של הדיון ? אם תוך כדי שאתה מעלה טיעון מסוים ומביע את דעתך, אם תוך כדי זה אתה פתאום רואה שיש בעיתיות בדברים שלך, האם אתה חושף את הבעייתיות בדבריך או שאתה מנסה לחפות עליה ? אם אתה קולט שטעית האם אתה שמח שהבנת שטעית או שאתה עצוב כי חשוב לך להיות צודק ? אם מתברר לך שאתה טועה פעם אחרי פעם, האם זה משמח אותך שאתה משכיל כל פעם מחדש, או שאתה מנסה לגונן על עצמך כי לא נעים לך לטעות כל הזמן ? עד כמה אתה משוחד כדי להצדיק את הטענות שלך ולא להצדיק את האמת גם אם מישהו אחר אמר אותה ? אם התחלת לומר משהו שמבוסס על הנחת יסוד כל שהיא וכבר בהתחלה מישהו מעיר לך שהנחת היסוד שלך מוטעית, האם אתה מתעקש לסיים את דבריך, או שאתה מתמודד עם הטיעון על הנחת היסוד שלך ? מה מפריע לך יותר, לטעות או לא לדעת מה האמת ? האם אתה תמיד מגיב עניינית למה ששאלו אותך, או שאתה עונה תשובות אישיות שאינן מן העניין ? אם התחלת לומר משהו ולא סיימת. האם זה יפריע לך שלא סיימת לדבר למרות שאתה מבין שהבינו את דבריך גם בלי שתסיים אותם ? עד כמה חשוב לך להתבטא ? האם בכלל חשוב לך שישמעו את דעתך או שאתה רוצה רק לדעת מה התובנה הנכונה ? האם אתה זוכר שמטרת הדיבור שלך היא אך ורק התכלית ולא למטרת זה שישמעו מה אתה חושב ?

לטיפש כמובן חשוב להתבטא, הוא שוכח שהתכלית היא להגיע למסקנות ולא שהוא יתבטא. לכן הכסיל יגן על דבריו, יאמר גם דברים שהוא מבין שאינם מן העניין ואינם קשורים לתכלית הדיון או מייעלים את הדיון. הכסיל יכעס אם יקטעו את דבריו ולא משנה לו עד כמה דבריו משרתים את נושא הדיון ועד כמה הדברים שאמרו לו נכונים. הכסיל צריך להתבטא, הוא חפץ בהתגלות ליבו, הוא צריך שיכבדו אותו, הוא צריך לומר את דברו, כדי להרגיש שגם הוא שווה משהו. הטיפש מתעצב כאשר הוא טועה, החכם לעומתו שמח כאשר מעמידים אותו על טעותו. החכם שמח שהוא לומד משהו חדש אך הכסיל עצוב וכועס כי פגעו לו באגו ובכבוד שלו. החכם יהיה מאושר כאשר הוא מחכים, הטיפש לעומתו יפגע מכך שהוא לא מספיק חכם. החכם אם ישללו את כל דבריו בדברי טעם הוא ישמח, אך הכסיל כמובן ינסה לגונן על דבריו, כי מה פתאום שישללו את כל דבריו מיסודם. זאת משום הנ"ל כי החכם חפץ בתבונה ולהבין את מה שהוא לא מבין כי זאת הרי התכלית של הלמידה שלו אבל הכסיל והטיפש חפץ בהתגלות ליבו כי הוא רוצה להתבטא.

אם תשאל ומה רע בכך שהטיפש רוצה להתבטא, יש לו צורך נפשי להתבטא ומה רע בכך, אז למה מי שחפץ בהתגלות ליבו הוא כסיל ? התשובה על כך היא בגלל שהוא לא חפץ בתבונה, דהיינו בגלל שהאלטרנטיבה היא תבונה. ז"א כאשר אדם הולך לפסיכולוג / משוחח עם חברו על בעיותיו, המטרה של השיחה היא כדי להתבטא. המטרה היא להוציא מהפה את מה שיושב על הלב. במקרה כזה לא ניתן לומר על הטיפש שהוא אינו חפץ בתבונה, כי אין שם תבונה ותובנות יש שם רק להתבטא. לעומת זאת כאשר מנהלים דיון בישיבת עבודה וכיו"ב, שם המטרה של הדיון היא התבונה ולא התגלות הלב של אלו שמביעים את דעתם. הטיפש גם אז אינו חפץ בתבונה כי אם בהתגלות ליבו.

לכן תהיה חכם ותמיד תזכור מה התכלית של מה שאתה עושה, אל תהפוך מטרה משנית או תת מטרה למטרה עיקרית. תזכור מה העיקר ומה הטפל. בהצלחה.
  • תודה
Reactions: אוהב ראפ1 //
10 תגובות
קטע שקיבלתי באימייל ויכול ללמד אותנו על דרך אחת, מקורית ומעניינת ללב האדם:
ילד עיוור ישב לו על מדרגות של בנין גבוה וכובע תחתיו.הוא החזיק שלט לרגליושאמר: "אני עיוור – אנא עזרו לי"

אך בכובעו היו רק מספר מועט של מטבעות.

אדם שעבר בסביבה ראה את הנער והוציא מספר מטבעות מכיסו ושילשל אותם לכובעו של הנער.

האיש גם לקח לידיו את השלט מחק את הכתוב והחזיר את השלט למקומו כך שכולם יוכלו לראות את המילים החדשות...

במהרה החל הכובע להתמלא.

הרבה יותר אנשים החלו לתת כסף לנער העיוור...

באותו אחה"צ עבר שם שוב אותו אדם ששינה את הכתוב בשלט כדי לבדוק מה שלום הנער העיוור.

הנער שזיהה את צלילי הנעלים של האיש מייד פנה אליו ושאל, "האם אתה הוא האיש ששינה את הכתוב בשלט שלי הבוקר? ספר לי בבקשה מה כתבת?"

האיש ענה, "בסה"כ כתבתי את האמת",
כתבתי את מה שהיה כבר רשום אבל רק במילים אחרות"

מה שהאיש כתב בשלט:היום הוא יום נפלא אך אינני יכול לראות זאת"

האם אתם סבורים שהשלטים אמרו את אותם הדברים?

ברור ששניהם סיפרו לאנשים שהנער עיוור,

אבל השלט הראשון ביקש עזרה ע"י זה שאנשים ישימו כסף בכובעהשלט השני פשוט סיפר לאנשים עד כמה יש להם מזל שהם יכולים ליהנות מהיופי של אותו היום אך הנער העיוור אינו יכול

האם זה מפתיע אפוא שהשלט השני היה יעיל יותר?

יש כאן לפחות לקחים חשובים ללמוד

הראשון הוא:
"היה אסיר תודה על מה שיש לך
למישהו אחר יש פחות ממך!
עזור היכן שאתה יכול לעזור"


השני הוא:"היה יצירתיהיה חדשניחשוב אחרת

תמיד יש דרך נוספת טובה יותר".
אחרי העומס המטורף של השבוע שעבר, שבקושי נתן לי את האפשרות להכנס לפורום.
(על אף שהשקעתי שעות רבות סביב הפלטפורמה המיוחדת שלנו -PROG)

ולפני שבוע עמוס עבודה.... (מקווה שלא בטירוף)

מה הולך לקרות בפורום בשבוע הקרוב...

ב-24 שעות הקרובות נפתח בעז"ה את תתי הפורום כרגע 3 במספר
1. קאוצינג
2. רכש מדיה
3. הפקות

לדעתי יש מקום לפיתוח תת הפורומים הנ"ל ממש כמו פורום עצמאי היות וכל נושא מהשלישיה הפותחת הוא עמוק, רחב, ובעיקר מרתק.

אז כשאתם נכנסים אנא קראו בעיון את האשכול הדביק (זה שעומד בראש כל תת פורום) בו כתבתי את מטרות תת הפורום, את דרך ההתנהגות וההתנהלות שלנו בו, ואת השאיפות....
(שמשום מה לעולם לא נגמרות)

בשבוע האחרון ישבנו עם הרבה גורמים חשובים מאד שיכולים להוסיף לנו המון בפאן המקצועי, ובאיזה שהוא מקום ממש להפוך את הפורום לאיזה קורס-נט. תקוותי שאכן הם יקבלו את הצעותינו ואם כן מחכים לנו ימים מענינים.

באשכול "רכש מדיה" מחכה לכם בקשה אישית, בבקשה השתדלו לעזור לתועלת כולנו.


--------------------------------------------------------------------------
לצערי אנו נאלצים להמתין לתוצאות הסקר עם "תוצאות" , מקווה שנקבל משהו בשבוע הקרוב



כמו כן לא הספקתי לערוך את השאלות לד"ר לבנון , אם יש מתנדב/ת שמוכנים לעשות זאת אשמח מאד, ואם לא נאלץ להמתין שיתפנה עוד קצת זמן...

תודה לכל חברי הפורום שהתחילו לפתוח אשכולות באופן עצמאי, (סוף סוף)
ותודה לכל המגיבים (זה חשוב לתועלת התפתחות הפורום)
בתקווה ש"קהל הצופים" הצטרף במהירות לקהל המגיבים....

שיהיה לכולנו שבוע טוב יעיל ומועיל

רוחי (שילת)
העצבות היא לא עבירה, אבל למה שעצבות מביאה העבירה הגדולה ביותר לא מביאה
השמחה היא לא מצוה, אבל למה שהשמחה מביאה המצוה הגדולה ביותר לא מביאה
....................................................בשם אחד האדמורים (לא זוכרת כרגע מי)

עצבות. עד כמה היא גרועה ? כמה נזק היא גורמת לבן אדם ? כיצד עצבות משפיעה על יכולת החשיבה והריכוז של בן אדם ? למה זה טיפשי להיות עצוב ? מהי הטעות הנפוצה ביותר של אנשים שבאים להשתפר ? מה גורם לבן אדם להיות עצוב ? כיצד תצליח לגרש את העצבות שלך ? כיצד תצליח לצאת מדיכאון וממצב רוח רע ? כיצד להתגבר על ייאוש למרות שאתה כולך מלא חסרונות ובעיות ? האם זה הגיוני להיות עצוב ? האם עצבות היא פעולה שבאה מהשכל ? כמה נזק גורמת העצבות לאדם ? למה קריטי שלא להיות בעצבות ? איך לא להיות שלילי בשום מצב ?

עצבות היא אחת התכונות הגרועות ביותר שיכולות להיות לאדם. השורש של רוב ככל הצרות שיש לאדם היא העצבות. עצבות היא הבית כלא של המוח והמחשבה, השמחה מוציאה לחופשי את המחשבה של האדם מבית הכלא הזה. כאשר אדם שמח הוא חושב טוב יותר, יכולת הזיכרון שלו טובה יותר, יכולת ההבנה שלו טובה יותר, הוא אופטימי יותר, הוא מצליח להתרכז טוב יותר במה שהוא כן רוצה, הוא חושב בצורה חיובית יותר, הוא חושב יותר עם השכל ולא עם הרגש, הוא חושב בצורה מובנית ולוגית יותר, הוא חושב בצורה נכונה יותר, הוא חושב על פתרונות ולא על בעיות, בגלל שטוב לו והוא שמח לכן הוא חושב תמיד על מה הוא כן יכול לעשות, הוא מתמקד בפתרונות לא בבעיות, הוא מצליח טוב יותר להוציא את עצמו מכל בעיה שלא תהיה, כי המוח שלו חופשי. אדם שמח שולט במחשבות שלו, הוא מחליט על מה הוא רוצה לחשוב, הוא בוחר להתמקד בחיובי ובאיך להתקדם. כשאדם שמח הוא מוציא את המחשבה שלו לחופשי, הוא ממש משחרר את המחשבות שלו לחשוב על דברים חיוביים והצלחה. העצבות כמובן היא ההפך של כל הנ"ל. כל תכונה חיובית ששמחה גוררת, עצבות גוררת את ההפך שלה.

בנוסף אדם הרי נפעל אחרי מחשבותיו, מה שאומר בעצם שעצבות לא מכניסה רק את המחשבה של האדם לכלא, היא מכניסה את האדם עצמו לכלא של עצמו. האדם כולא את עצמו בבית הכלא של העצבות שלו. בגלל שהעצבות כולאת את המחשבה של האדם, זה משפיע גם על המעשים ועל ההחלטות שלו. אדם כזה נהיה עצל יותר, פסימי יותר, כבד יותר. אדם כזה כל דבר שהוא רוצה לעשות העצלות והכבדות משתלטים עליו, אדם כזה קשה לו להניע את עצמו לעשות כל דבר. אדם עצוב קשה לו לעשות גם את הדברים הבסיסיים של היום יום. אדם עצוב פשוט מכניס את עצמו לבית כלא במו ידיו. העצבות כולאת את האדם מלעשות כרצונו, העצבות גורמת לאדם שלא יוכל להתקדם ולהצליח, העצבות אכזרית ביותר וגורמת לתגובת שרשרת של עוד המון דברים שליליים אחרים. השמחה כמובן גורמת את ההפך.

כאשר החלטת להשתפר ולהיות אדם טוב יותר, הטעות הראשונה שעליך להיזהר שלא לעשות, היא לא להיות בעצבות. תזהר שעכשיו כשאתה יודע ומכיר בחסרונות של עצמך שלא תיפול לעצבות. אם תיפול לעצבות אתה בעצם משיג את המטרה ההפוכה של הרצון הטוב שלך להתקדם ולהצליח. עליך לוודא שהעצבות לא תיפול עליך בשום צורה, עליך לוודא שלא בגלל הרצון שלך להיות טוב שלא בגללו תרגיש פחות טוב. רק שמחה במי שאתה וקבלה עצמית תוכל לסייע לך להתקדם ולהיות טוב יותר. לכן עליך להכריח את עצמך לשמוח ולהיות כמה שיותר שמח. העצבות שלך הרי נובעת ממחשבות שליליות שיש לך. העצבות שלך תמיד מלווה בצורה כזו או אחרת במחשבות שליליות שלך על חסרונות ובעיות כלשהן בחייך. העצבות שלך כאדם נוצרת בגלל שאתה מתמקד במה שאין לך, בחצי הכוס הריקה. העצבות שלך באה בגלל שאתה מסתכל על הדשא של השכן שלך,

העצבות שלך נגררת ממחשבות שליליות שאתה יכול בצורה פשוטה לשלוט בהן ולהעיף אותן מהמחשבות שלך. באפשרותך הרי לבחור על מה אתה רוצה לחשוב, באפשרותך לשלוט במחשבות שלך. אתה בוחר על מה לחשוב, באפשרותך להחליט ולבחור שאתה רוצה לחשוב על משהו אחר, חיובי יותר. באפשרותך להחליט כי אתה חושב רק על דברים חיוביים. אף אחד בעולם לא יכול לאלץ אותך לחשוב על משהו שאינך רוצה לחשוב עליו. הרצון והמחשבה שלך הם הדברים שהם בשליטתך המוחלטת. מה שקורה סביבך לא תמיד בשליטתך, גם מה שקורה לגופך לא תמיד בשליטתך, אבל המחשבה והרצון שלך הם תמיד בשליטתך. (מקרים שבהם יכולת הריכוז והמחשבה נפגעת לא רלוונטיים, כי במקרה כזה גם אין עצבות או שאר רגשות שבאים ממחשבה) . מי שעצוב בגלל שהוא חושב על משהו שלילי, יכול לבחור לחשוב על משהו חיובי.

לכן אתה חייב לעשות כל דבר שיסיח את דעתך מהעצבות, אתה חייב להאמין בעצמך, להיזכר בדברים חיוביים מהעבר, לחלום על עתיד טוב יותר, לעשות כל פעולה שתסיח את דעתך מדבר שלילי, אתה חייב לדעת לשלוט בעצמך ולחשוב רק על חיובי. תזהר מעצבות כמו מאש, זה הרי לא הגיוני שאתה במו ידיך תכניס את עצמך לכלא, זה הדבר הטיפשי ביותר בעולם שאתה יכול לעשות, לגרום לעצמך נזק מיותר לחלוטין.

אתה הרי לא חי לנצח, זה אתה זוכר ? אז האם זה באמת הגיוני שאת הזמן הדי קצר שיש לך כאן בעולם להעביר בעצבות ? האם זה הגיוני לקחת את הדבר החשוב לך ביותר בחיים שהוא הזמן שלך ולהעביר אותו בעצבות ? זה לא באמת משנה מה גורם לך להיות עצוב, אל תהיה עצוב. למה זה לא משנה ? בדיוק בגלל שזה גורם לך להיות עצוב ! אם משהו גורם לך לא להיות שמח בחייך זה לא באמת משנה מה הוא, הדבר היחיד שמשנה זה שהוא לא יהיה שם. שום דבר, שום סיבה שום גורם לא אמור לך להרגיש לא טוב עצמך ולהיות בעצבות, למה ? כי זה הרי נוגד את תכלית חייך להיות מאושר. שום דבר בעולם אינו חשוב יותר מאשר האושר והשמחה האמיתית שלך, כי בשביל זה בדיוק אתה חי. כל מה שאתה עושה זה כדי להשיג אושר.

אז מה אם יש לך חסרונות ? אם אתה רוצה לטפל בחסרונות שלך זה הרי כדי שיהיה לך טוב יותר, כדי שתהיה מאושר יותר. הרי עצם המחויבות שלך כלפי עצמך להיות מודע לחסרונות שלך נובעת מכך שאתה רוצה להיות מאושר יותר ולהרגיש טוב יותר על ידי שתשתפר. אז מה פתאום שהחסרונות שלך יגרמו לך לחוסר אושר ? זה נוגד כל הגיון. אם למישהו יש בעיה איתך, עם החסרונות שלך, אז זו בעיה שלו. כדאי לך להיות שמח בכל מקרה ולהשתפר בכל מקרה בשביל עצמך, אבל בשום פנים ואופן לא להיות מדוכא או בעצבות בגלל זה שלמישהו אחר מפריע לו שאתה לא מושלם. גם הוא אינו מושלם. העיקר שאתה תתחזק בשמחה, באופטימיות ובחשיבה חיובית שתצליח להביא אותך לכל דבר שאתה רוצה להשיג. בהצלחה.
  • 979
  • מי שמבין רעיון כל שהוא לעומקו ולאשורו יכול לעשות עם המידע דבר והיפוכו, הוא מסוגל לפשט ולסבך את הרעיון כאחד. ככל שאתה מבין דבר בצורה עמוקה יותר, ככה יש לך תשובות לשאלות על אותו הרעיון והדבר. אם אתה מבין ממה נובע דבר מסוים, אתה תדע בעצם אילו שאלות לגבי אותו הדבר רלוונטיות ואילו לא. אדם שמבין משהו לעומק יכול לקחת מישהו שחושב שהוא מבין את הדבר ולגרום לו להבין שאינו מבין את הדבר מספיק. הוא יכול לקחת מישהו שבטוח שהוא מבין את הדבר לעומק ולהקשות לו קושיות כאלו שבגלל שאותו אדם לא מבין מספיק את העניין לכן לא תהיה לו תשובה עליהן והוא יבין עד כמה הוא לא מבין את הדבר לעומק. מצד שני הוא יכול לקחת את האדם הפשוט ביותר שחושב שהוא לא מבין בכלל את הרעיון ולגרום לו לחשוב שהוא כן מבין את הרעיון, בגלל שהוא יודע לפשט אותו עבורו.

    קואצינג ואימון טוב יהיו ממי שמבין את נפש האדם בצורה עמוקה מאוד. מאמן טוב זה מי שמבין את הדבר לעומק, שמבין אותו בצורה עמוקה ביותר, בצורה כזו שהוא יכול לתת עליה הרצאות לוגיות עמוקות לאנשים משכילים ולגרום להם להבין את העומק שבעניין ולגרום להם להבין שעדיין גם הם צריכים להתקדם בהבנת וביישום העניין, לצד זה שהוא יכול לקחת את אותו הרעיון עצמו ולפשט אותו בצורה הפשוטה ביותר עבור כל אחד, אפילו עבור ילד קטן.

    כידוע אדם צריך להתקדם כל הזמן וכדי להתקדם כל הזמן עליך להתאמן אצל מאמן כזה ולרכוש הבנה כנ"ל. מדוע ? כי מצד אחד אתה תוכל תמיד לתמוך בעצמך בכל מצב על ידי פישוט של הדברים ועל ידי שתדע כיצד ליישם אותם בצורה הפשוטה ביותר, ומצד שני אתה לעולם לא תעצור כי אתה יכול להבין את מורכבות הדברים ועד כמה ניתן להעמיק בהם. ככל שתבין את הרעיונות החיוביים טוב יותר, כך תוכל להתקדם כל הזמן, כי תוכל ליישם אותם כל הזמן ושום דבר לא יעצור אותך, כי תדע כיצד אתה יכול ליישם אותם בכל מצב יהיה אשר יהיה ומצד שני תדע גם כן כיצד לא לעצור במקום גם כאשר תיישם אותם, כי תדע כל הזמן את העומק של הדברים.


    לפעמים אחרי שהתקדמת כברת דרך אתה מגיע למצבים שבהם אתה שואל את עצמך לאן אני עוד יכול להתקדם. דבר זה יכול לגרום לך להיתקע במקום. לא שזה רע, אלא שאם תתקדם יכול להיות לך טוב יותר. זכור שלפני זמן רב כשהיית פחות טוב מאשר היום, לא האמנת שתגיע למה שהגעת היום. לא חשבת שזה אפשרי עבורך, אולי אפילו לא ידעת שהאפשרות הזאת קיימת בכלל שמישהו בכלל יכול להגיע אליה. אם התקדמת הרבה, אתה בוודאי יודע שכל הנ"ל קרה לך גם יותר מפעם אחת, בצורות שונות.

    תלמד מהנסיון של עצמך, זכור שיכול להיות שגם עכשיו אתה באותו המצב בדיוק. זכור שתמיד אפשר להתקדם קדימה, גם אם לא ברור לך לאן, או מה בדיוק אתה צריך לעשות כדי להתקדם, זכור כי תמיד יכול להיות טוב יותר. בדיוק כמו שפעם לא חשבת שתגיע למה שאתה היום, ככה אינך יודע להיכן אתה יכול להגיע. כמו שפעם לא חשבת שזה בכלל אפשרי שאתה תצליח ליצור את הדברים שיצרת, דע כי גם עכשיו אתה יכול להתקדם עוד ורק אה צריך לחפש את הדרך לעשות זאת.

    לכן אל תעצור בדרך, תשתמש ביצירתיות שלך ותחשוב על איך להתקדם קדימה. אתה תראה שזה אפשרי, בדיוק כמו שקרה לך בעבר.

    בהצלחה
    0 תגובות
  • 3K
  • היום קל יותר להצליח מאשר פעם. וזאת מאחר שפעם המידע על איך להצליח היה נפוץ פחות. רוב ככל הידע על איך להצליח שנצבר פעם על ידי אנשים חכמים, היה מהניסיון של עצמם בלבד. לא ממש היה להם ממי ללמוד. נכון להיום באפשרותך לשמוע הרבה דברי חכמה. באפשרותך ללמוד מניסיונם של אחרים. אתה לא צריך לטעות ולהיכשל כדי להבין איך המוח שלך עובד ואיך לשלוט בו. באפשרותך לדעת זאת מלימוד מניסיונם של אנשים אחרים שכבר עברו זאת. היה חכם ולמד מניסיונם של אחרים.


    חכם. האם אתה חכם ? האם דפוסי החשיבה שלך הם של אדם חכם ? האם אתה לומד מכל דבר ? עד כמה אתה לומד מניסיונם של אחרים ? עד כמה אתה לומד מהניסיון של עצמך ? עד כמה אתה נמצא במצב של למידה כל הזמן ? עד כמה אתה מבין דבר מתוך דבר ? עד כמה אתה מצליח ללמוד גם מדברים שלא קשורים אליך ישירות ? האם יש לך חשיבה מעשית ? עד כמה אתה חכם, כיצד תדע זאת ? כיצד חכם מגיב כאשר הוא רואה מישהו שעושה טעות ? כיצד טיפש מגיב כאשר הוא עצמו טועה ? האם אתה מחכים מכל דבר או רק מדברים ספציפיים ? עד כמה יש לך ראש פתוח ללמוד מכל דבר ? עד כמה אתה מצליח ללמוד מכל אחד ? עד כמה אתה מצליח להוציא רעיונות חיוביים מכל דבר ? למה שיטת הלימוד של החכם מקדמת אותו מהר יותר להצלחה ?

    חכם לומד מכל אדם ומכל דבר, הטיפש לעומתו לא לומד גם לא מדברים שקשורים אליו ישירות. חכם לומד מניסיונם של אחרים, הטיפש אינו לומד גם לא מהנסיון שלו עצמו. החכם מבין ולומד דבר מתוך דבר אבל הטיפש לא מבין גם את הדבר שמדברים אליו. אדם חכם נמצא כל הזמן במצב של למידה. אדם חכם לומד ומחכים לגבי עצמו מכל ידע חדש שהוא מקבל, גם ידע שלא נראה קשור ישירות לתחום שלו. החכם מבין את הקשר שבין כל דבר לכל דבר ולכן הוא יכול ללמוד מכל דבר על כל דבר. הטיפש כמובן לא לומד גם לא ממידע שקשור אליו ישירות.

    לצורך הדוגמא, מנהל מכירות של נעליים שלומד משהו חדש לגבי איך מוכרים צעצועים בצורה טובה יותר. מנהל חכם עם ניהול נכון, ילמד לגבי התחום שלו (נעליים) מהידע שהוא קיבל על מכירות בתחום אחר (צעצועים) . החכם יבין לעומק את החשיבה שעומדת מאחורי שיטת המכירות של הצעצועים וידע איך ליישם את התובנות מתחום אחר על התחום שלו. לחכם יש חשיבה מעשית, תמיד הוא בודק כיצד הוא יכול ללמוד לתחום שלו גם מתחומים אחרים. הטיפש לעומתו גם אם הוא יחשף למידע שקשור לתחום העיסוק העיקרי שלו, גם אז אם לא יאכילו אותו בכפית הוא לא ידע להסיק מסקנות לגבי מה שהוא עושה. הטיפש לא יודע להסיק מסקנות ולהבין דבר מתוך דבר, לעומת החכם שיודע להבין דבר מתוך דבר. המנהל החכם בגלל שהוא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהבין לעומק את הרעיון שעומד מאחורי שיטת השיווק של הצעצועים, בזכות זה הוא יוכל להסיק מסקנות לגבי המחלקה שלו.

    בהמשך לדוגמא הנ"ל, מנהל מכירות חכם יותר גם אם הוא יקבל מידע לגבי תהליך היצור, גם משם הוא יסיק מסקנות לגבי מחלקת המכירות שלו ולגבי הארגון כולו, למרות שזו מחלקה אחרת, למרות שהוא אחראי על מכירות והוא קיבל מידע על יצור. הרי קיים קשר בין כל פונקציה בארגון לכל פונקציה אחרת. המנהל החכם מבין כיצד תהליך המכירות קשור ומושפע מתהליך היצור.

    הרעיון הוא שככל שאתה חכם יותר וככל שהניהול שלך טוב יותר, כך אתה מצליח ללמוד הרבה יותר מדברים רבים יותר ומדברים רחוקים יותר מתחומי העיסוק שלך. ככל שאתה חכם יותר כך יש לך יותר יצירתיות וכך תצליח ללמוד מדברים שעל פני השטח לא קשורים אליך ותדע להשליך מהם גם על דברים שקשורים אליך. הטיפש כמובן הוא ההפך, לא רק שהוא לא מבין דבר מתוך דבר, גם מה שמסבירים לו הוא לא ממש מבין.

    כאשר אדם חכם יראה מישהו שעושה טעות בחיים, סתם טעות, החכם ינתח בראש שלו מהם דפוסי ההתנהגות שגרמו לאותו אדם לטעות וישליך מהם על עצמו וימנע מהם. כאשר החכם יראה מישהו מצליח בכל תחום, החכם ילמד ויחקור את דפוסי ההתנהגות של ההצלחה של האחר ויאמץ את דפוס ההצלחה אליו, כי החכם לומד מניסיונם של אחרים. הטיפש כמובן לא לומד גם לא מהנסיון של עצמו, הטיפש יחזור על טעויות של עצמו פעמיים ובנוסף הוא לא ידע כיצד לשחזר הצלחות שלו פעם נוספת.

    החכם לומד מכל דבר, החכם מנסה בכל דבר שהוא רואה בעולם לגלות ולהבין מה עומד מאחוריו, מדוע הוא כך או אחרת, החכם לומד ומבין טוב יותר לעומק את המציאות והדברים שעוברים מול עיניו. לכן החכם יודע להסיק מכל דבר מסקנות מעשיות לגבי עצמו, כי הוא מצליח להתחבר לבסיס העמוק ביותר של כל המציאות שיש לה מכנה משותף אחד. הכללים הבסיסיים של איך להצליח, איך לא להיכשל, מהו טוב, מהו רע, מהי הצלחה, כיצד להצליח וכן כל שאר הדברים האוניברסאליים, הכללים האלו נכונים בכל תחום ובכל דבר בצורה זהה. לכן החכם יכול ומצליח להעשיר את הידע שלו מכל תחום על כל תחום. כי ברגע שהוא רואה מישהו שמצליח בתחומו הוא יודע כיצד ללמוד מכך על תחומו שלו. ברגע שהוא רואה כישלון כל שהוא בדבר כל שהוא הוא יודע ללמוד ולהבין את הבסיס והמכנה המשותף של הכישלון שקרה וכך הוא לומד לגבי עצמו מה לא לעשות. החכם פשוט מבין את הדברים שהוא רואה לעומק רב הוא מבין ורואה את הקשר שבין הדברים השונים בעולם, הוא מבין כיצד דבר אחד משפיע על אחר. ככל שהוא מבין דברים יותר לעומקם באמת, כך הוא מצליח לראות את הקשר בין הדברים השונים וכך הוא בעצם מצליח ללמוד מכל דבר על כל דבר.

    כמובן שבזכות הנ"ל קצב ההתקדמות של החכם הוא גדול לאין שיעור ביחס לזה שפחות חכם ממנו, כי הוא חוסך לעצמו די המון טעויות בחיים, הוא מצליח ללמוד מכל דבר, הוא רואה דברים בצורה מופשטת, יש לו חשיבה מופשטת, הוא רואה את התמונה בכללותה ולא מפספס שום פרט קטן, הוא מצליח להבין את הקשר שבין כל פרט קטן לבין כל הכלל וכולי.

    לסיכום בדוק את עצמך, אם ועד כמה אתה מצליח ללמוד מדבר אחד על דבר אחר, עד כמה אתה מבין את הקשר שבין דברים שונים שרחוקים אחד מהשני, עד כמה אתה מצליח ללמוד מדבר שנכון בתחום אחד על תחום אחר וכולי. היה חכם ותלמד מכל אדם ומכל דבר. תלמד מהנסיון של עצמך וגם של אחרים. בהצלחה.
    0 תגובות
    "פרסום לא צריך צריך למכור. הוא בעיקר צריך לעבור דרך ראשו וליבו של הצרכן ולבנות את ערך המותג. המכירות הן התוצאה, לא המטרה"

    בכל פעם שמתקיים דיון על יצירתיות, מקוריות, שנינות,פרובוקטיביות וכו' בפרסום, חוזרת ועולה הטענה שהכל קשקוש. הטענות הרווחות הן כי הכל אינו אלא מסך עשן המופרח על-ידי פרסומאים העסוקים רק בעצמם, והמדד היחידי הרלוונטי הוא "האם הפרסום מוכר". אם כן, כל השאר לא חשוב, ואם לא - קל וחומר שהכל הבל הבלים.



    לדעתי , כל מי שמעלה טענה מהסוג הזה, מעיד על עצמו שהוא איננו מבין דבר וחצי דבר, כי איננו מהתחום או שהוא איננו מבין למרות שהוא בתחום (וגם כאלה יש, לא מעט).


    כל זאת למה? כי ההנחה שפרסום עוסק במכירות, אבד עליה הכלח כבר בשנות השמונים של המאה שעברה. נכון, שבימיו של דויד אוגילבי, מאבות הפרסום המודרני, חשבו שהפרסום נועד למכור. דויד אוגילבי אף טען בספרו הקנוני שקופירייטר טוב זה איש מכירות טוב שיודע לכתוב. הוא אפילו המליץ לקופירייטרים לצאת לשטח ולהתנסות בפרקטיקת המכירות.


    אבל העולם עבר כברת דרך ארוכה מאז, וכמעט כל החוקים וכללי הברזל שהנחו את תעשיית הפרסום של אותם ימים עברו מן העולם.


    אני יכול להעיד שכמעט שום דבר ממה שלמדתי באקדמיה בשנות ה -70 כבר איננו תקף. השינויים, רובם ככולם, התחוללו בעקבות התפתחות התורה השיווקית וגיבוש האבחנה בין שיווק למכירות.


    בגדול, האבחנה אומרת ששיווק עוסק ברכישת לקוחות ובטיפוח נאמנותם בעוד שמכירות עוסקות בהחלפת סחורה בכסף. בד בבד עם התפתחות תורת השיווק התפתחה מודעה



    גם תורת או תרבות המותגים, כך שכיום המותג מגלם את כל תורת השיווק, את התרבות הארגונית ואת משמעות וערך הפירמה.


    עבודה שיווקית טובה אמורה להסתיים במכירות אך אלה הן התוצאה בלבד ובשום אופן לא המטרה. וכאן אנו מגיעים שוב לתפקיד הפרסום. הרוב המכריע של הפרסום המודרני עוסק בבניית, ביצור וטיפוח מותגים. על פי הגדרתו, פרסום זה איננו נמדד במכירות כי אם בהאדרת עוצמת המותג.


    עוצמת המותג היא מרכיב הערך רב המשקל ביותר,של הפירמה. לדוגמא:ערכה של קוקה קולה נאמד בכ-80 מיליארד דולר. ערך כל נכסיה הפיסיים של החברה, איננו עולה על 7 מיליארד דולר. דהיינו: 73 מיליארד דולר הוא ערך המותג. אותו נכס בלתי מוחשי המתקיים אך ורק בראשם של הצרכנים, ברחבי העולם.


    אותם היחסים תקפים כמובן לגבי שאר המותגים המובילים כגון: נייקי, מקדונלדס, מייקרוסופט, אמזון וכל השאר.


    אחד הכלים החשובים ביותר לבניית ערך המותג הוא פרסום, ללא כל קשר להיקפי המכירות. ההיסטוריה מכירה לא מעט מקרים של פרסום מעולה שבנה מותגים בעלי ערך שנכשלו בשדה המכירות בגלל כל מיני סיבות הכרוכות בהפצה, תמחור, נראות, אנשי מכירות לא מיומנים וכיוצא באלה. לעומת זאת, ישנן גם דוגמאות של מוצרים הנמכרים היטב ללא פרסום ולכן אין להם ערך מותגי כלשהו.


    ההערכות המקובלות בעולם המערבי גורסות שכ-70% מסך הפרסום במדיה מושקע בפרסום תומך מותגים ורק היתרה
    מושקעת בפרסום מקדם מכירות, כגון: מבצעים, סוף עונה, מודעות לוח וכדומה.



    מי שמבין יודע שהדרך אל כיסו של הצרכן עוברת דרך ראשו ובעיקר דרך ליבו, אבל מי שמנסה להגיע ישירות אל כיסו של הצרכן, איננו מצליח לבנות מותג בעל ערך.


    הכותב הוא מנכ"ל אדם החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

    -------------------------------------------------------------
    חברי הפורום היקרים מה דעתכם בענין? האם אכן אין לפרסומת חובה למכור?

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה