קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 1K
    • A
    שיתוף - לביקורת בעולם האוטופי שלי
  • .Ana //
    • בעולם האוטופי שלי
    כולם יקבלו את כולם,
    החסרונות יהיו מפוזרים
    על השולחן
    כמו קלפי משחק
    שאף פעם אין לדעת
    מה כוחם,
    ונפסיק לרדוף
    אחר הטוב והמושלם
    נאהב את האמת
    בדיוק כמו שהיא
    בלי ליפות
    בלי לחפות
    בלי לנפות
    אותה מכל לכלוך
    ומכל פגם
    ונכניס לתבניות
    רק בלילות וקצפות
    ולא בשר ודם,
    בעולם האוטופי שלי
    אדם לאדם-
    אדם.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מטבע הדברים, דוד שוורץ, עדי20 ועוד 34 משתמשים37 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    יפה ממש! כנה, עדין. מבחינת מקצועית יש לו את המעלה הגדולה שהוא לא הפך למגילת העצמאות, מה שקורה...
  • 1K
    • ק
    שיתוף - לביקורת הכל משמיעים נחרותיהם
  • קוביד //
    • תוכחת מוסר לתורניים, משוררים וסופרים...
    1625082031326.png
    1625082031326.png
    • תודה
    • חחח
    Reactions: נ. גל, 5407, yonatanr ועוד 11 משתמשים14 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    דבר ראשון: מחילה. לא דקדקתי בלשוני והתבטאתי כך לתפארת המליצה, לא התכוונתי לרשב"א או ריטב"א. דבר...
  • 894
    • א
    שיתוף - לביקורת טפח ממחשבותיו של הראשי'בה שליט"א בשעת המנחה. בערבון מוגבל.
  • אהרון1 //
    • טוב, נו מה הוא רוצה. מה אני אעשה איתו עכשיו? גם כן, קנה פראק, נהיה ראשיב'ה, אני יכול לנחש מיהו המוכר באקסוס שמכר לו אותו,

    ועכשיו הוא מגיע ללחוץ, הוא לא מבין שהחבר'ה שלו לא משהו, לא שהעפנו את הבחורים שלו משנה שעברה אבל הם לא משהו, סתם

    אפורים, אפילו בלאגן הם לא יודעים לעשות, וזז הכי גרוע, מה אני יעשה - ברוך הוא וברוך שמו - איתו עכשיו? - אמן.


    אולי אני אגיד לו שיגיע אחרי מנחה, ואז אני ינסה להתחמק אם איזה בחור בלימוד, רגע עכשיו זה אחרי מנחה, ועוד שנייה הוא מטרטר אותי.

    לא, תשמע הם בחורים טובים אבל אין מקום, אולי שילכו לישיבה אחרת יש הרבה ישיבות טובות, לא חייב ישיבה אשכנזית,

    כן גם אני רוצה ישיבה אשכנזית, נכון יש כאן רק שלוש אחוז אבל שנה הבאה זה יגיע לארבע, וחוץ מזה באמת שאין מקום,בחדר אוכל אפילו המקקים
    נרמסים בכניסה, אהה לפחות זה חוסך הדברה, אולי נשים לו מיטה במקלחות , זה יחסוך עוד קצת.

    עזוב, אני אומר לו תרד למטה, יש שם קופה, מה הוא פותח עלי עיניים של בת יענה גוססת, כן, קופה ששמים בה כסף, עשרים אלף הוא
    אומר, מה זה נראה לו בית התמחוי, לא אין מקום מה הוא לא מבין, אהה חמישים אלף טוב, תרד ללמטה ונראה אם יש מקום,

    תתקשרו אלי בערב אני אבדוק את העניין, כל טוב , כל טוב, שכוייח.


    בערבון מוגבל, כמובן.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: נחום דביר, קווארק, חמצוץ ועוד 15 משתמשים18 //
    0 תגובות
  • 1K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת יצא לכם פעם לתהות ולחשוב אם...
  • Natan Galant //
    • האם אי פעם תהיתם וחשבתם איך נראה חדר שבתוכו יושבים המוחות הכי חריפים בעולם?

    הבה נדמיין יחד.
    מן הסתם האווירה בו מלאת הדר, כבוד וממלכתיות.
    בכל רטט קל או משב רוח חשים את כמויות האינטליגנציה המתעופפות אנה ואנה, גלים גלים של הרהורים עמוקים וחריפים מאין כמוהם.

    הנוכחים אפופי מחשבות, מצחיהם קמוטים, הם יודעים: גורל העולם כולו על כתפיהם.
    הם, צוות החכמים, ניחנו במתת שמיים נדירה: חוכמה של פעם במאה-מאתיים שנה.

    סביר להניח, ברור לכולנו, שיש להם גם ראש צוות. סוג של מנהיג מקומי. אדם המצוייד בשכל מבריק, מבהיק, גאוני, כזה שיכול להעלות להבות של תבונה עד הירח. אדם נדיר מיסודו. זהב אנושי. מתנה לכדור הארץ. מכפות רגליו ועד לקצה ראשו. אותו מישהו בוודאי יישב לפני אותה חבורת יודעי העיתים, ובמאור פנים ילמד אותם את הדברים הכי מתוחכמים בתבל. והם יאזינו, מורכני ראש, חדורי מטרה, עצורי נשימה.

    חכמי האמת לא טורחים לכלות זמנם בדיבורים או בשטויות. אין להם זמן! האנשים האלו, שגילם כנראה ינוע בין שנה לתשעים, ירשמו על גליון את פנינות מחשבותיהם. ואולי, רק אולי, הם לא יחדשו מעצמם דבר, אלא רק יסכיתו ויטו אוזן ליושב הראש הפלאי, אוצר המחשבה המעמיקה הגדול בכדור הארץ.

    כעת רק תארו לכם עד כמה יהיה גבוה האיי-קיו הכללי בחדר, כאשר ייתלו על קירותיו תמונות של חכמים מדורות קודמים. אנשים שפועלם היה כה יוצא דופן, עד שתמונתם מהווה השראה לקבוצת המומחים היושבים תחת התמונות. ומבטם החודר של החכמים המתים, המצולם באומנות או מצוייר בצבעי שמן מפעימים, נעוץ באורח תמידי בנוכחים במקום, מניע אותם לטפס ולהעפיל לרקיעים חדשים על עוצמה מחשבתית והישגים לוגיים.
    אוי, מה נאדר יהיה המחזה!

    והנה מתברר, לשמחתנו, כי אין מדובר בחלום או פנטזיה. ואדרבה; בתקופה קשה זו לכלל האוכלוסיה, כאשר הווריאנט ההודי משתולל, ראש הממשלה חש זעיר בנעליים, יושבי כל עולמנו אפופי תבהלה - הנה כי הנה, יש צוות כזה! כן!

    להלן תמונה של אנשי המופת:


    rodong-jun8-kju-consultative-meeting-wpk-hq-2-935x500-1.png
    rodong-jun8-kju-consultative-meeting-wpk-hq-2-935x500-1.png
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: גשם יורד, משולם לוי, M . A ועוד 41 משתמשים44 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    יש לי תחושה שלא הבינו מה מטרת הטור. אולי אסביר קצת.
  • 4K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת הסרת שיער בלייזר
  • הדוויג //
    • בדקתי שוב את הפתק. הכתובת היא הכתובת הנכונה, אבל זה ממש לא מה שציפיתי לראות. אני דמיינתי מתחם מצוחצח עם רצפה בוהקת, תאורה בהירה, כמעט מסנוורת, וריח עדין של רעננות.
    במציאות עמד שם רק ביתן טחוב, עשוי קרשים עבשים.
    פתחתי את הדלת החורקת בהגזמה.
    "כאן זה המכון להסרת שיער בלייזר?"

    "יא" ענה העבדקן שישב מתחת למאוורר הצולע.
    "אממ, יש לי תור לעכשיו. לסידור זקן".
    "אין שום בעיה". העבדקן הסתובב אחורנית וקרא, "הגיע הקליינט".

    מהחדר האחורי צץ איש גדול מימדים, עטור בזקן ג'ינג'י עבות ומפואר. בידיו פינצטה אימתנית. "למי צריך להסיר פה שיער?"
    "מהה? מי אתה?"
    "אני לייזר".
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אביר88, אמת מארץ תצמח, כתב עט ועוד 65 משתמשים68 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גוגלית
    הישר לאשכול ׳ניהול משברים בעידן הדיגיטל׳...
  • 2K
    • ש
    שיתוף - לביקורת מן הפח אל הפחד
  • שיילה //
    • בכל שנה מיד אחרי פסח, עם צאת המחוש הראשון מפתחי הביוב, רעייתי נכנסת לפאניקה.

    למרות שהבית עובר הדברה מקצועית וילדינו אמונים על פינוי גוויות, לא מש k300 מידיה מפסח ועד חנוכה.

    השנה רשמתי אותה למרכז 'ג'וקר' בטבריה, לטיפול התמודדות עם פחד ממשפחת הפסוקאים.

    לקחנו סנדוויצ'ים ויצאנו צפונה, אם כבר יוצאים, שתהיה חוויה. אולי נקפוץ גם לכנרת.

    פקידת הקבלה רשמה אותנו במחשב והכניסה אותנו לחדר ההכנה, שם שאלו אותנו שאלות בריאותיות.

    על ידיה של אשתי הונחו אלקטרודות המנטרות את המדדים החיוניים, וכשקראו בשמה נפתחה דלת כפולה.

    מבעד לזכוכית מחוסמת ראיתי אותה עוברת את הדלת השנייה ונכנסת אל חדר עגול וריק, התיק עם הk300 נשאר אצלי.

    אישה חמורת סבר נכנסה אל החדר ושאלה אותי אם אני מעוניין להישאר לצפות בתהליך, לקחתי איתי גמרא קטנה אז נשארתי.

    הזעופה אחזה בידה שלט רחק שעמו נעלה את הדלתות הכפולות, אור אדום נדלק בחדר בו נכלאה אשתי, ופתח גדול נפער בתקרה.

    אלפי מקקים בגדלים שונים - מעופפים ושאינם – נשפכו אל החדר, המסך שבחדר הבקרה הראה על עילפון קל.

    "היא תצא מזה", אמרה המפעילה תוך שליחת זרם חשמלי דרך האלקטרודות.

    הזכוכית העבה לא אפשרה לי לשמוע מה היא צועקת, אבל מתנועות ידיה יכולתי להבין שחם לה, אין מה לעשות ככה זה טבריה.

    ואז חלצה בזעם נעל אחת ומחצה שני תיקנים אמריקאים גדולים, שמתוכם יצאו הרבה פיצפונים. המבט שלה פתאום תוהה, מרחם, והמדדים כולם תקינים.

    "כל הכבוד", לחשה הקשוחה בינה לבין עצמה, ולי אמרה: "אשה חזקה יש לך. זכית".

    בדרך חזור היא שתקה, לא היה לי אומץ להעלות את הנושא, אבל הk300 עדיין אצלי.

    עכשיו אני מחפש סדנה כזו לגברים. כבר שבוע שאשתי מסתובבת בבית כשעל כתפה הימנית מקק ענק בשם מוקי.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Aארי, במבי., רווק ב-מאבק ועוד 95 משתמשים98 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    גם היא לא סלחה. לא סתם היא מסתובבת שבוע שלם שעל כתיפה מקק ענקי בשם מוקי.
  • 982
    • ב
    שיתוף - לביקורת אינני נוהג
  • באקינגהם //
    • "אינני נוהג להביע עמדה כלשהי בנושאים העומדים במחלוקת בין הנהלת המאחז הציוני הגדול במזרח התיכון לבין הממשלה הפלשתינית הגולה ברמאללה"
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: פיקאסה, אהרון1, רבקי- ועוד 31 משתמשים34 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יוסף שחק
    וכבר היה לעולמים: "אינני מתערב איך השמאל מחלק את קולותיו"
  • 1K
    • 7
    שיתוף - לביקורת כנפי רוח
  • 7שבע7 //
    • עוד מעט הוא יבוא.

    היא ישבה על כיסאה המתנדנד בתנוחת המתנה, אבל לא ציפתה לבואו.

    עוד מעט הוא יבוא, אבל במקום להביט בשעון הקיר המתקתק ברעש, היא נעצה את עיניה בוורידים הבולטים בין הקמטים שעל ידיה.

    עוד מעט הוא יבוא, הנכד שלה, כמו בכל יום שלישי. לא מפסיד אף שבוע בתורנות שלו. עוד מעט הוא יבוא – ובמקום להביט אליה, עיניו יהיו במסך כל הזמן. ובמקום לדבר אליה – פיו ידובב נמרצות לפומית.

    אי אפשר להאשים אותו, את הנכד העסוק שלה. בגילו הצעיר הוא כבר חובק עסקים, והיא אמורה להיות גאה בו. אבל איכשהו היא מעדיפה את הנכדה הנחשלת שלה, שכבר שנתיים לא מוצאת עבודה – אבל לפחות מספרת לה על זה. בוכה, מתלוננת – אבל משתפת. ממלאת את תפקידה נאמנה בתורנות.

    עוד מעט הוא יבוא – וידיה שעל ידיות הכיסא רעדו פתאום. התרוממו לאִטן, כאילו רצון משלהן ננסך בהן. הן התרוממו, כאילו רוח אחזה בהן, והחלו לרפרף באוויר בעוצמה שכבר שנים לא הייתה בה. והגוף התרומם בעקבותיהן, ניתק מהכיסא אט-אט, כאילו רפה כוח הכבידה בעולם.

    עוד מעט הוא יבוא – והוא לא יראה אותה על כיסא הנדנדה כמו תמיד. אם בכלל יעיף מבט לעברו.

    נעוריה נשכחים זרמו בוורידיה הבולטים פתאום. היא ריחפה ברחבי הבית, סמוך לתקרה, מצאה את עצמה כמעט מתנגשת בחלון. פתחה אותו בתנועת יד רועדת, וחלפה בעדו. כמה טוב שאין סורגים, כמו שניסו ילדיה לשכנע אותו לעשות. מי יגנוב מאישה זקנה שאין לה כלום – מלבד ידיים שמצליחות לעופף פתאום.

    העיר נפרשה תחתיה. כמה זמן כבר לא יצאה אליה? אפילו חדוות הקניות נלקחה ממנה, חולקה בתורנות בין צאצאיה. הרוח נשבה במטפחתה המהודקת, משחררת אותה קלות. הידיים רפרפו בקלות ענוגה, כאילו היא מנצחת על מקהלת הרוח. כמה אוויר אפשר לשאוף, והיא לא ידעה זאת בכל תשעים ושלוש שנותיה.

    הורידה שוב מבטה כלפי מטה, אל העיר. ואז זיהתה אותו – את המפעל של הנכד שלה. השפילה עוף, מסוקרנת פתאום. מעולם לא ביקרה במפעל שלו. וודאי שלא ממעוף הציפור.

    ראתה את ההמון המתרוצץ בדקדקנות, ראתה את ערמות הארגזים נושאי חומרי הגלם, הציצה בעד אחד החלונות, נבהלה ממכונות הענק. ואז – אז ראתה אותו עצמו.

    עומד בפתח המשרד שלו, הטלפון צמוד לאוזנו, שני אנשים מדברים מולו בלהט. אוזניה, שכבר כמה שנים כיבו מפניה כמעט את כל רעשי העולם, התחדדו לפתע. והיא שמעה אותו אומר, בתקיפות מנהלית, "לא! אני לא יכול להתעכב אפילו רגע. סבתא שלי מחכה לי."

    האנשים מולו ניסו להתווכח בתנועות ידיים, אבל הוא נופף אותם בתנועות משלו. "אם תצטרכו – תשיגו אותי פה." והצביע על המכשיר שבין כתפו לאוזנו.

    הרוח סביבה הפכה חמה פתאום. החום זלג אל תוך לבה. היא שוב המריאה, שוב נפנפה בידיה בחוזקה, מהר, מהר, ציוותה על ידיה. לשוב הביתה. עכשיו. לפני שהוא יבוא.



    והוא בא.

    והטלפון היה אִתו.

    אבל הוא היה גם אִתה.

    והיא – לראשונה – הייתה אִתו. הוא אמנם בא בשבילה – אבל היא יכולה להיות גם בשבילו.

    וכשעיניו התרוצצו במחווה המוכרת אל המסך, היא הניחה פתאום את ידה הוורידית על ידו השרירית, והסיטה את המכשיר אל קצה מרוחק בשולחן.

    "נדבר קצת," היא פסקה. אין ספק שאת הקול התקיף הוא ירש ממנה.

    והם דיברו. קצת. והביטו. הרבה. הוא ראה אותה. והיא – ראתה אותו. מקרוב, לא במבט על, אבל עם הרושם שלו.



    והוא הלך בסוף. שב לחייו ולעסקיו ולמכשיריו.

    והיא הביטה אחריו בחיוך מלא-לב, ושוב התרוממו ידיה ממסעדי הכיסא המתנדנד, ושוב התרומם גופה אחריהן.

    והיא הלכה בסוף. מבטה רחב מאשר היה אי-פעם.

    וגופה נותר מאחור.


    גילוי נאות: הרעיון הסיפור הוא של הבת שלי (בת 13.5). היא ניסחה תקציר קצת שונה לסיפור, ואני הרשיתי לעצמי "לגנוב" לה את הרעיון ולנסח אותו במילים שלי...)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: הבזק של שפיות, .חיה פ, אוראל סולטן ועוד 37 משתמשים40 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    ועוד לייק אחד בשבילה....
  • 1K
    • פרוגמטי
    שיתוף - לביקורת מעשה בפִילִיבַּסְטֶר
  • פרוגמטי //
    • מַעֲשֵׂה בח''כ מִיקִי זֹהַר וח''כ דָּוִד בִּיטָן וח''כ דּוּדִי אַמְסָלֶם וח''כ אָמִיר אוֹחָנָה וְח''כ מִירִי רֶגֶב שֶׁהָיוּ מְרֻתָּקִים לַכְּנֶסֶת.
    וְהָיוּ מַאֲרִיכִים בְּמִלִּים וְעוֹשִׂים פִילִיבַּסְטֶר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
    עַד שֶׁבָּאוּ עוֹזְרֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: ח''כמינוּ הִגִּיעַ זְמַן פַּת שֶׁל שַׁחֲרִית!
    ורצו כולם למזנון...
    • תודה
    • חחח
    Reactions: hershy sh, שוז, פיקאסה ועוד 47 משתמשים50 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    ... התחרטתי
  • 2K
    • L
    שיתוף - לביקורת אזהרת קריאה, טקסט פוגעני
  • lab //
    • בהשראת הורדת הכיפות שרצה כאן לאחרונה


    אבאל'ה תוריד כבר את הכיפה
    היא מביישת אותי, היא גם לא יפה.
    היא עושה לי לחץ, מחנק בנשמה
    היא אולי מזהב, אבל בפנים שחורה.
    לא יודע איך היא צנחה פתאום
    היא לא היתה פה מעולם.
    והחברים שצוחקים, זה קצת בושות
    פשוט להעיף אותה אין מה ל'שות



    1623744970477.png
    1623744970477.png
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: סבא ישראל, אריאלל34, מנחם דרורי ועוד 105 משתמשים108 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהלום-יצירות מלוטשות
    אדיר! - במהרה!!!
  • 1K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת הנה מה שהולך לקרות כשאתפוס אותך:
  • Natan Galant //
    • כשאתפוס אותך, אשפוך עליך את השאריות בסיר המרק הבשרי של שבת ששכחתי לשטוף במוצ"ש, ונשארו כל השבוע במרפסת בשמש.

    אכריח אותך לאכול את השטרודל שהתלמידה המיוחדת של אשתי שלחה לה וביקשה לשמוע מאיתנו אם היה טעים (רק מההרמה של נייר האלומיניום מעל התבנית, ריח נדבק לסלון שבועיים).

    כשאתפוס אותך, אתן לך לשבת על כיסא בעל רגל אחת קצת קצרה למשך כל היום.

    אתן לך במתנה בקבוק שמפו יוקרתי, ואדאג שהוא יהיה מלא בחרדל.

    אתה, איש, תצטרך לרדת על ארבע ולבקש את סליחתי, ורק אז אולי אפסיק להגניב לך לתוך האוכל 17 כפיות חריין שעבר עליו התאריך.

    ואני מדבר אליך, כמובן; השכן האלמוני שלוקח לי מתיבת הדואר את עלון הפרסום החינמי מידי יום שלישי בלילה.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: brachy 100, מתן מאור, ראובן שפירא ועוד 68 משתמשים71 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    אני מדמיין אותו נכנס הביתה. הילדים כבר יודעים, מצונפים במיטות, משקשקים מפחד. אשתו מעסיקה את עצמה...
  • 2K
    • ש
    שיתוף - לביקורת מציל קלוי בטעם כבד
  • שיילה //
    • אחרי שקמל השטר האחרון על עץ האבטלה, הסתיימה לה חופשת הקורונה - פלוס מינוס - ויצאתי לחפש עבודה.

    אחרי ראיונות לרוב, והרבה חייכנים ש'יחזרו-אליי-ברגע-שיתחדש-משהו', החלטתי על הסבה מקצועית.

    צלצלתי ליוסף מלשכת התעסוקה ואמרתי לו שאני פתוח לשינויים. "חוץ מפוליטיקה", אמרתי לו, "לא סובל מזגן".

    כך הגעתי לראיון במרכז להשמת מצילים בחוף הנפרד בתל אביב, דרישות התפקיד: גבר, מזרחי, דובר עברית. שעיר – יתרון.

    "אז מה הרקע שלך?" שאל אותי מראיין שזוף, "סבא שלך היה רב?"

    "לא", עניתי, "סבא שלי גידל אווזים מפוטמים למלך מרוקו. זה טוב?"

    "ממש לא", ענה השזוף הזעוף, "בתור מציל אתה חייב שיהיה לך איזה קלף מנצח בוויכוחים מוסריים. אולי תרמת פעם ספר תורה?"

    "גם לא", זעתי באי נוחות.

    "טוב, נעבור לשלב הבא", שלף המראיין מניפת צבעים ענקית, "אני מצביע על צבע ואתה נוקב בשמו".

    "סלח לי?!", השתוממתי, "פה זה חוף ים או סניף של טמבור?"

    "זה השלב הכי קריטי. שים לב, אתה יושב בסוכת המציל וילד עם גלגל ים בצבע כזה רץ לכיוון המזח, יש לך 4 שניות לעורר את תשומת לב האב, מה אתה צועק אליו?"

    "האבא של הילד עם הגלגל הכחול, הבן שלך רץ לכיוון המזח".

    "לא לא לא לא, לא טוב".

    "מה יש?"

    "זה לא כחול, זה כחול רויאל. ואם יש שניים כאלו, תצטרך לפרט גם איזה צבע הבגד ים שלו".

    "תן לי עוד נסיון", ביקשתי.

    השזוף שלף בגד ים קטנטן ונפנף בו, "ילדה שובבה עם בגד ים כזה אוספת את כל הקרוקסים מהחוף וזורקת למים, מה תצעק לאמא שלה?"

    "אמא של הילדה עם הבגד ים הירוק עם הבובה, תשמרי על הקטנה".

    "עם הבובה? אתה רציני? לאיזו ילדה אין בובה? ואיך טורקיז נהיה ירוק?"

    "נו מה רצית שאצעק לה?", שאלתי מתוך סקרנות לפני שיצאתי לחפש עבודה אחרת.

    "מה הבעיה?" שלף השחום מגפון קטן, "אמא של הילדה עם הבגד ים 'הלו-קיטי' טורקיז עם הפרחים בצבע ורוד עתיק, הילדה שלך מחפשת צרות ליד החסקה".

    הלכתי לראיון בבית דפוס מחתרתי לפאשקווילים. אין לי ניסיון בזה, אבל זה רק שחור לבן.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: נפש, אש קודש!, במבי. ועוד 117 משתמשים120 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    האמא של הילדה עם הגלגל הצבעוני עם פפיון של מינימאוס, קורונה צהובה, דלעת כתומה שוחה בבריכה, מקל...
  • 6K
    • ליאורהA
    שיתוף - לביקורת אתגר דו שבועי - טביעת אצבע ספרותית
  • ליאורהA //
    • ב"ה.

    כשוך ההלם הקל שלקיתי בו כשגיליתי את זכייתי באתגר של     @הדוויג, ישבתי לנסח את האתגר הבא (שכמובן היה מוכן בראשי פרקים זה מכבר, ע"פ כללי האתגרים הידועים לכל).

    ובכן, אחרי התלבטות קשה בין שלושה רעיונות, בחרתי את זה שלהלן. מקווה שתאהבו.

    ---

    אחת השאיפות של כל סופר היא לפתח לעצמו סגנון כתיבה אישי וייחודי לו. סגנון מיוחד שמזוהה איתו.

    לכן, אחת המחמאות הגדולות שתוכלו לפרגן לסופר היא שקראתם קטע שהוא כתב וישר ידעתם להגיד: "היי, זה הסופר כך וכך! זיהיתי מייד!"

    אבל… המשימה שלכם היא לא ללכת לסופר ולהגיד לו את זה. בעצם, אם תרצו, אתם מוזמנים בכיף. וגם לחלוק איתנו חוויות בנספח.

    מה שכן, האתגר הוא כזה:

    עליכם לבחור סופר כלשהו שספריו מפארים את המדפים בחנויות הספרים המובחרות ו/או בביתכם, או כותב בקהילה שכבר גיבש לעצמו סגנון כתיבה ייחודי שמזוהה איתו.

    השלב הבא הוא לנתח את הכתיבה שלו לעצמכם (אפשר במקלדת, אפשר בדף ועט, ואפשר בעל פה), ולהגדיר מספר מאפיינים שלה. למשל: תוכן ייחודי, מילה שחוזרת על עצמה לעיתים קרובות, סגנון ניסוח, ועוד ככל העולה בדעתכם. אין צורך לשתף את הניתוח.

    ומה תכלס? השלב האחרון והמשמעותי הוא לכתוב קטע המחקה את סגנון הכתיבה שבחרתם, על פי המאפיינים שהוגדרו על ידכם.

    זהו.


    הגבלת מילים - עד 1,000 מילה.

    האתגר יינעל בעז"ה בעוד שבועיים, בדיוק ולא בערך, בתאריך - י"ג בתמוז (יום רביעי בשבת), בשעה - 22:00 בערך ולא בדיוק.

    הנספח - כאן.


    הבהרה:

    למילה חיקוי יכולה להיות קונוטציה שלילית. עם זאת, אין לפגוע, לזלזל או להוזיל את הסופר אותו אתם מחקים.

    אם יש לכם חשש שהסופר ייקח את היצירה שלכם כפגיעה אישית, כדאי לבדוק איתו, אם הדבר מתאפשר לכם.

    הסיבה שהרשיתי לעצמי להעלות את האתגר הזה למרות ההסתייגות הנ"ל היא:

    השיתוף הזה של @הנף מקלדת, שהוכיח שאפשר לחקות סגנון כתיבה של סופר מוכר ומוערך בצורה חיובית ומוצלחת, כך שאפילו הסופר בעצמו ייהנה.
    ‎

    @מ. י. פרצמן - התקבלה הזמנה לנעץ וירטואלי עבור אשכולנו הנכבד. רוב תודות.


    בהצלחה באתגר!
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, אש קודש!, Yeshivish ועוד 29 משתמשים32 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שפריצרית
    תודה תודה. נהניתי מאד!
  • 4K
    • C
    שיתוף - לביקורת ♬ ♪ לוּ הָיִיתִי פְּרִימְיוּם, אַבָּה-אַגָה אַגָה-דַּגָה דַּגָה-דַּבָּה דִּיבִּי-דִּיגִי-דַּם ♪ ♬
  • castamir //
    • לוּ הָיִיתִי פְּרִימְיוּם –
    דַיְדְל-דִידְל, דַיְדְל-דִידְל, דִיגִי-דִיגִי
    דַיְדְל-דִידְל-דָאם –
    כָּל הַיּוֹם אָז בִּידִי-בִּידִי-בָּאם,
    לוּ היה לי תשע-עשרה-תשעים!
    אָז הָיִיתִי נחשב קְצָת
    דַיְדְל-דִידְל, דַיְדְל-דִידְל, דִיגִי-דִיגִי
    דַיְדְל-דִידְל-דָאם,
    כל היום בִּידִי-בִּידִי-בָּאם
    דִיגִי-דִיגִי-דִידְל פרימיום גביר!


    הָיִיתִי אָז שולח הודעות:

    לכל סלב,
    מעומק לב,
    בבקשות ממלא את התיבה.
    מהסופרים תחילה,
    ללמוד אמנות המילה,
    פרנסת חירום חלופית במקום כתיבה.

    לניהול האתר
    בקשות עד מחר,
    מיד אחר רשימת תודות גדולה:
    אנא לנו תֵּן,
    כל הודעה לתקן,
    שלושה ימים ועוד שעה עגולה!

    ובפורום יעזורו אשאל,
    מהמנהלת בטובה תמחל,
    להחזיר מהמתים את הודעות החלומות.
    בלי לייקים שמודים,
    רק לשמח יהודים,
    ללא חשש קַטְנוּנִיּוּת, שרויה ופרסומות.

    לוּ הָיִיתִי פְּרִימְיוּם…

    בחתימה אשקיע,
    לוגו עיצוב רקיע,
    קישור לאתר הבית יעביר.
    מה נותר,
    רק להקים אתר,
    כסף קטן לפרימיום גביר.

    בתיקיות העבודה,
    אאחסן מלוא כבודה,
    צילומי אפרוחים ברווזים ואווזים.
    ניו בורן לקטן,
    סמאש קייק לפטפטן,
    מושלםםם מעלףףף בלי להגזים.

    ומה שם עוד נשאר,
    אם בפרימיום אבחר,
    בקרוב! אוטוטו! הרצאות ומפגשין.
    בואו בשמחה,
    לא לשכוח מסכה,
    קורונה אאוט - אנונימיים אין.

    לוּ הָיִיתִי פְּרִימְיוּם…


    הוֹ, ארנקי, הנקוב והדל,
    הקוצץ בטיטולים ומטרנתם –
    מה יהיה, מתי אגדל,
    עד מתי אשאר משתמש-סתם?!...
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: רשב"י, ln, כפוף לכללים ועוד 247 משתמשים250 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    מספר חשבון?
  • 2K
    • פרוגמטי
    שיתוף - לביקורת האח שלא הכרתם
  • פרוגמטי //
    • הוא תמיד היה הילד המיוחד במשפחה. לאו דווקא במובן של ילד לא רגיל מנטלית. יותר בגלל שהוא היה שם ולא היה שם.
    כולם ידעו שהוא קיים מצד אחד, ומצד שני נורא חששו מהיום שהוא יילך.
    הפחדים, מהסוף שעלול לבוא, לא באו סתם. כבר היה לזה תקדים. נכון, זה לא היה מרצונו, ואם הייתם שואלים אותו, הוא היה עושה הכל, ממש הכל, כדי להשאר. אבל העולם מסתובב, וגם הדברים שנראים שלעולם לא ישתנו, משתנים. וזה עלול לכאוב.
    אחים שלו, גם הם, כמוהו, תמיד היו מעוררים עניין.
    היה את יאיר. לא היה אפשר להשאר אדיש לידו. הוא תמיד לחם למען כבוד המשפחה, לפעמים עד כדי השגת המטרה ההפוכה בדיוק. עד שגם הדוברים המנוסים ביותר התייאשו מלהסביר אותו, ופשוט התנערו.
    היה את אבנר, הקטן. הלא מזוהה כביכול. הנחמד והרגוע, אחד שלא הזיק לאיש. גם הוא עורר עניין, אבל דווקא בגלל שלא היה לו עניין.
    והיה אותו. הוא היה חלק אינטגרלי מאביו. בעצם, בגללו אביו היה מי שהוא. לא רק אביו, גם יאיר ואבנר היו תלויים בו. אילולא הוא, גם הם לא היו. כלומר הם היו פיזית, אבל מי היה יודע.
    היה לו שם, קראו לו 'עידן'
    עידן נתניהו.
    - סוף -
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: AtArA R, נ. גל, אהרון1 ועוד 42 משתמשים45 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הזדמנות
    זה אחד המקרים היותר קשים של מייקרי המילים
  • 3K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת מירבה מיכאלה חברה בממשלית
  • הדוויג //
    • אז מה מירב, איזה תיק את רוצה, אוצר?
    - אוצרת.
    רגע, אל תעצרי. מה עם משרד החוץ?
    - החוצה.
    למה ככה? תגידי איזה משרד את רוצה בשביל להיכנס לממשלה. משרד הפנים?
    - פנימה.
    הבנתי שאת רוצה להיות בפנים. מה לגבי תיק החינוך?
    - חינוכית.
    - לא הבנתי. משרד המשפטים, טוב לך?
    - משפטוֹת.
    אני לא מבין מה את אומרת. את רוצה בכלל שמפלגת העבודה תחבור לממשלה?
    - תחבורה.
    יאללה סגור. קיבלת משרד התחבורה.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: הללו, חשמל, לבלוב ועוד 156 משתמשים159 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    שלא תטפס חלילה בכוכבית * ותקבל סחרחורת...
  • 2K
    • ק
    שיתוף - לביקורת הדג של איינשטיין
  • קוביד //
    • דג נולד



    אבא ואמא סנאים

    מטפסים על עצים

    משחקים בשחקים



    אח ומורה נאים

    נהנים מזינוק מעצים

    לעולם לא נשחקים



    שכן וחבר נעים

    מפסגה לשניה מקפצים

    דבש מלקקים...



    דג נולד

    זוחל לאט

    הולך בקושי

    שורף שנים

    טובות

    יפות.




    כולם גאונים, אבל אם אתה שופט דג לפי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יחיה כל חייו באמונה שהוא טיפש.
    אלברט איינשטיין
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: יום יפה מאד, מגבת, פילפלית ועוד 31 משתמשים34 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    התכוונת @שלמה שקד
  • 4K
    • פרוגמטי
    שיתוף - לביקורת תן לישון, געציל! - בשערי צדק
  • פרוגמטי //
    • שערי צדק
    'אין מה לעשות כולם צריכים לשאת בעול'
    התור שלי הגיע.
    ידעתי שבסוף גם אני אצטרך לעשות משמרת 'לילה'
    לא עזרו כל הניסיונות שלי לשהות לצידו כמה שיותר ביום, יותר אפילו מהמגזימים, העיקר שאפטר ממשמרת הלילה, כי אני אוהב את הלילה והלילה אוהב אותי, אני אוהב לישון...
    אבל זה לא עזר, כבר ביום שלישי קיבלתי הודעה 'ליל שישי' שלך, יצאת בגורל!
    בשונה מתמיד, הפעם נהייתי מעשי, קיבלתי החלטה שאת הלילה הזה אני שורד .
    נכון זה לא הבחירה הראשונה שהייתי בוחר וגם לא השנייה אבל נפלה כבר ההחלטה, אז נתמודד.
    מתחיל לארוז : תהילים, דף היומי בכריכה רכה, כמה מיני מתיקה ו...משהו חסר, חומר קריאה שישאיר אותי ער .
    מה אקח ? צריך משהו טוב, עם מינון מוגבר. במה אבחר...
    פתחתי אשכול :
    ' דרוש ספר טוב '
    עם הרבה פלפל אבל לא שחור, משהו שיכול להעיר דוב .
    המלצות לפה דיס לשם ויש לי כיון ...
    'תן לישון, געציל !' זה המתכון .
    לחנות רצתי, ממיטב כספי שילמתי ו...הופ הספר בשקית .
    מצוייד, נכנסתי לשערי צדק, קומה 10, טיפול נמרץ לב,
    להכנס אי אפשר, אבל צריך שיראו את המשפחה מעבר לדלת, כך אמר העסקן .
    בטוח בעצמי ובציוד שעמי, התיישבתי על הספסל בחדר המשפחות,
    מלבדי היה עוד איש אחד, חסידי, נחמד .
    ' רוצה לשבת אולי על הספה ?' שאל אותי באדיבות ?
    ספה ?? ח''ו זה המרדים מס' 1 היום !
    ויתרתי לו.
    בחרתי לי כסא ברזל חשוף ללא ריפוד,
    אני סיכונים לא לוקח, כבר היו מקרים .
    השעה 1:22
    גמרתי 'יום ראשון' עברתי לדף היומי, נשאר לי חצי דף מאתמול, הרהרתי בקול ...
    לפתע קול בחדר, מכיוון הספה קולות של שינה עמוקה, מתוקה...
    ידעתי, ידעתי ממה להזהר יש דברים שאסור לוותר .
    זה נראה תמים, אבל זה מרדים, אוהו מרדים .
    העייפות ... ההפרעה הכי נפוצה בדורנו אחרי העירנות מתקרבת אליי
    בצעדים מפחידים, שקטים, משתלטים .
    אבל אני חסין, יש לי את תרופת הפלא ,
    תן לישון, געציל ! נשלף מהשקית, חדש, חלק, מזמין .
    מרגע לרגע אני קולט את הטעות, טעות נוראית, איך לא תישן אם שם הנושא הוא ''לישון'' ?
    המילה 'לישון' לא מרפה, לא משחררת, חודרת עמוק עמוק, וכאילו ללא שליטה אני מתחיל לפזול לכיוון המיטה, נכון לעכשיו, הספה .
    אני מנסה להסביר לעצמי, שגם אם ח''ו ושלום אשקע בחלום,
    מייד אתעורר , כי הרי ביטחתי את עצמי, ואני על כיסא ברזל ,
    לאט לאט אני מוצא את עצמי משמיע קולות , תחילה שקטים ואז פחות ..
    אולי יתעורר הלז, מעצמו כמובן .
    אך לא, החסיד ישן ... ישן... חיוך גדול מרוח על פיו, טוב לו .
    מנסה עוד עמוד בגעציל אך לא, שוב, תן לישון ! הוא השולט .
    אין ברירה, פיקו''נ דוחה שבת, ושינה בשבת תענוג, מתערבבים לי בראש כל מיני סברות, והוראות היתר, למה הדבר הנכון שעליי לעשות הוא לישון .
    מרגע זה הכל קרה במהירות, רצתי לכיוון הספה, תפסתי את החסיד המסכן בשתי ידיי, וצרחתי כל עוד רוחי בי ''תן לישון , געציל!!!...



    ----

    זהו הסיפור הראשון שאני כותב בחיי
    והוא נכתב במחלקת טיפול נמרץ לב בשערי צדק בין השעה 3:00 ל 4:00
    במשמרת לילה...
    אשמח לביקורת

    Image-20210611034942.png
    Image-20210611034942.png
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: טראמפ 2024, אביר88, אילה מונטג ועוד 94 משתמשים97 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    הבהרה: בעקבות מס' אנשים ששאלו באישי, האם האיש בתמונה זה אני. אז לא, אני ליטאי פשוט שנורא אוהב...
  • 1K
    • ש
    שיתוף - לביקורת כנראה שחברי הקהילה פחות נכנסים למאמרים למעלה
  • שלמה שקד //
    • רודי ג'וליאני, זכור לטוב כראש העיר המיתולוגי של ניו יורק. הוא זכה לתהילה הודות להתנהלותו המופתית בעת אסון התאומים, אך כוכבו דרך לא רק בשל כך. בשנות התשעים ניהל מלחמה עיקשת בפשע ואלימות של העיר, והצליח להוריד אותם באחוזים ניכרים. הוא הרבה להשתמש בטקטיקת לחימה בפשיעה, שבאה כקונטרה לשיטות המסורתיות התומכות במלחמה חזיתית מול הפשע אך הניסיון הראה שהם רק מלבים את הרוחות ונותנות אדרנלין לפושעים, והיא מכונה – תיאוריית 'החלונות השבורים'. התיאוריה גורסת שאם ניקח שני בנייני מגורים השוכנים זה לצד זה, באחד מהם יהיה חלון שבור ואילו אצל הבניין השכן כל החלונות יהיו שלמים, החלון הבא שינופץ יהיה בסבירות גבוהה בבניין שבו היה כבר חלון שבור מלכתחילה. הוגי התיאוריה מסבירים אותה בכך שלרוב האנשים אכפת מנראות הבניין שלהם ולכן לא יחבלו בו, אך בבניין שבו יש כבר חלון שבור, כשיעבור בו ילד חמוד עם כדור, או נער הייסקול עם אלת בייסבול הוא לא ייזהר שלא לשבור חלונות, כי בבניין הזה יש כבר חלון שבור ונראה שלאף אחד אין תלונות.

    ג'וליאני לקח בתור התחלה את ה Subway – הרכבת התחתית של העיר ניו יורק שבאותם ימים הייתה ממש ידועה לשמצה, כל הקרונות היו מקושקשים ומטונפים מלאי גרפיטי מכוערים, שררה בה אלימות נוראה, שיכורים התגוללו בכל פינה, צעירים מובטלים כייסו ארנקים, אנשים פחדו לנסוע לבד ברכבת פן יישדדו ובלילה בכלל פחדו שמא אפילו יירצחו, כנופיות פשע ביצעו בה במהלך נסיעה תמימה חיסולי חשבונות באין מפריע, הכל היה מלוכלך ומוזנח. אבל קברניטי העיר בראשות ה Mayor השקיעו מאמצים רבים דווקא ב'חלונות השבורים' ולא במקרי השוד הרבים, בתחנה הסופית בפאתי שכונת הארלם האימתנית עמלו פועלים כל הלילה לצבוע מחדש את הקרונות בצבעים נקיים, למחות כל זכר למיצגי מחאה שנוצרו מהתזת גלוני צבעים עזים, הם מחקו מתחת לשכבות צבע טריים את כל הגרפיטי וכיתובי השנאה הגסים. וכך במשך תקופה ארוכה, ביום היו הפוחזים ונערי הגנג בנגס מרססים כתובות גרפיטי, עמלים עליה שעה ארוכה אך למחרת לא נותר זכר למחאתם, שום שריד לפורקן תסכולם, את הכל כיסה הלבן.

    לאחר תקופה ובצירוף עוד כמה מרחבי פעולה, החלה הפשיעה לספוג בלימה וירידה. תומכי התיאוריה הסבירו שמדובר בתזה מאוד פשוטה – כאשר מתעקשים שכל אחד ישלם על כרטיס נסיעה, מרגישים האנשים שהנורמה השתנתה והפכה להיות קצת יותר קשוחה ויחשבו פעמיים לפני ששוב יתפרעו או יפגעו ברכוש הציבורי, ואם יהיה אחד או שניים שלא יוכלו לשלוט על נטיות קרימינליות זה יסתכם מקסימום בהתחמקות מתשלום על הנסיעה, כי כשכולם משלמים, אי תשלום כבר נחשב לפשע שובר שגרה. כאשר נלחמים בעקשנות בכל טיפת צבע או לכלוך, רוב האנשים מפסיקים ללכלך ולטנף, ואילו הפושעים יתעסקו כל היום באיך לעבוד על המערכת ולהצליח לרסס גרפיטי על הרכבת, כך לא יישאר להם פנאי וכוח לפשעים חמורים.

    לפני פחות מחודשיים בליל ל"ג בעומר עבר כלל ישראל טרגדיה איומה, זה בהחלט שינה לכולנו את ההסתכלות וכללי ההתנהגות בעת התאספות אנשים רבים, חידדנו כללי זהירות כפי הוראות הבטיחות, והתחלנו להקפיד שמירה יתירה על הנחיות גורמי המקצוע. בשבועות האחרונים התקיימו חתונות המוניות בכמה מחצרות החסידים הגדולות, הן התקיימו בתנאים חדשים שעוד לא נראו בקרב חתונות בני האדמורי"ם, חגיגה באצטדיון בחתונת נכד האדמו"ר מבעלזא, שמחה וריקודים ללא טריבונות (פארענטשעס) בחתונת נכד האדמו"ר מגור ושינויים כאלו ואחרים אך משמעותיים גם בשאר החסידויות.

    אך זה רחוק מלהספיק, נכון שעכשיו כשדמי ההרוגים עדיין גועשים כולנו נסערים ומוכנים לוותר על הרגלים מושרשים, לא נדחפים בטישים, לא נדחסים לקבל ברכת צדיקים, כי תוצאותיו הרות הגורל של אי ההקפדה על הכללים עדיין מתדפקים על דלתותינו, קופות הצדקה עודם אוספים כספים למשפחות הנספים, השיר 'כרחם אב' של שרגי גשטטנר ז"ל לא מפסיק להרטיט את נפשותינו, שר השכחה עוד לא הצליח בשליחותו. אבל זה רק עניין של זמן בקרוב תחזור השגרה לימינו ושר השכחה כן יצליח למלא את שליחותו.

    מה ישמור עלינו אז, כשהעיריות כבר לא יתגייסו אוטומטית לכל חתונה, יסגרו מסביב לביהמ"ד את כל הכבישים ויפסיקו להציע אצטדיונים חינם לכל אירוע וטיש, איך ייראה מירון של שנה הבאה? קשה מאוד להילחם בהרגלים רעים שהשתרשו במשך שנים ולהיצמד לכללי בטיחות שהוזנחו מזה עידנים. אנחנו צריכים לעשות לחיי הדת והחברה שלנו מה שרודי ג'וליאני עשה בניו יורק, לטפל בחלונות השבורים. לשמור על כללי מנהל תקין, ניקיון, טופס ארבע, מעברים פתוחים, מטפי אש זמינים, למנוע צפיפות עוד לפני שזה הופך לדחס עצום, כשמאות ממתינים להתברך מהראש ישיבה להקפיד מאוד שלא יעקפו את התורים. וכך בטיפול והתעקשות על הדברים הקטנים נעקור מעצמנו את ההרגלים המגונים של הזנחת תשתיות בטיחות חיוניים וצפיפות מסוכנת באירועים תורניים.
    • תודה
    Reactions: castamir, bekky, T.S ועוד 18 משתמשים21 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלמה שקד
    גם הארלם חיכתה לג'וליאני
  • 2K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת כשתגדל תבין
  • הדוויג //
    • שמעתי שמועה ממש מוזרה,
    לא הגיונית, מפחידה נורא.
    אז שאלתי את אבא, רציתי שיסביר
    הוא נהיה קצת אדום, ואז הוא החוויר.
    ובמקום לענות לי מה התשובה,
    התחיל בחקירה צולבת בתגובה:
    "מי זה אמר לך את אלו הדברים?
    אסור להתחבר עם כאלה חברים".

    עניתי לאבא והסברתי בהרחבה,
    אבל על השאלה שלי לא קיבלתי תשובה.
    אז שאלתי שוב, אם אפשר הסברים,
    כי אני עדיין סקרן והדברים לא ברורים.
    הוא גמגם ונבוך, די נבהל מן הסתם.
    "כשתגדל תבין" לבסוף הוא חתם.

    אולי הוא חשב לעצמו בתמימות,
    שאני אמשיך לחכות עד אז בסבלנות.
    שהנושא יפסיק להטריד אותי בין רגע,
    כי אם אבין כשאגדל, מה זה משנה כרגע.
    אבל אותי הנושא לא הפסיק לסקרן,
    ורק הפך יותר מושך ומעניין.
    הרי עכשיו זה לא כבר לא סתם חיפוש מידע,
    אלא נושא אפוף סוד, מסתורין וחידה.

    את התשובות אני אמשיך לבד לחפש,
    משוכנע שאמצא אותן בלי להיתפס.
    אבל דבר אחד כבר למדתי להבא
    אם יש לי שאלות, הכתובת היא לא אבא.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: ב.ל.ת., ר.א.א, אמת מארץ תצמח ועוד 129 משתמשים132 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    זה יהיה אחלה בתור ספר ילדים עם איורים קורעים. אבל.. אה, אין מסר. חבל.
  • 3K
    • C
    שיתוף - לביקורת זה סוף ישראל מכל החדשות
  • castamir //
    • אֵלּוּ חֲדָשׁוֹת שֶׁל מְדִינַת חֶלֶם.
    (כָּךְ לְעַצְמִי אָמַרְתִּי)
    לְשֵׁמַע הַפְּרָטִים הַמְּטַלְטְלִים.

    לֹא מֵהַבּוֹלְעָן הָיִיתִי בְּהֶלֶם.
    (אֲלֵיהֶם הִתְרַגַּלְתִּי)
    כִּי הֵקִימוּ לְיָדוֹ בֵּית חוֹלִים.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: מתן מאור, ש.ב.א, מנוחה כהן ועוד 111 משתמשים114 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שיילה
    .. נמחק.
  • 2K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת לפני מספר חודשים אובחנה אצלי הפרעת אישיות גבולית
  • Natan Galant //
    • לפני מספר חודשים אובחנה אצלי
    הפרעת אישיות גבולית והשלמתי עם המצב.

    ⁨שבוע לאחר מכן האבחנה דוייקה ונאמר לי שאני מתמודד עם
    הפרעה נירוטית, כאב לי אבל השלמתי.

    שבוע אחר כך קיבלתי את האבחון הסופי והוסבר לי מהי
    פְּסִיכוֹזָה. היה כבר מידי קשה אבל השלמתי.

    כתוספת, הוסבר לי שאני לוקה ככל הנראה בכל התסמינים של נרקיסיזם חריף.

    אך לשמחתי, נרפאתי:
    האבחנות הסתיימו ונשכחו בדיוק יום אחרי שאשתי סיימה להגיש את שיעורי הבית בקורס הפסיכו-פתלוגיה שלה...


    (מוקדש בחום לדניאל ידידי, שלומד CBT, והצליח לאבחן בהצלחה עד כה את הבעיות האישיותיות הקשות והכואבות של אביו, אמו, אחיו הבכור, אחותו הקטנה, גיסו הטרי, אותי ווכל קומץ ידידיו)
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: האגיס, מישהו12, יהודה גל ועוד 87 משתמשים90 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    עדיף את דניאל מאשר את ידידי. יובל, סטז'ר לניתוחי אוזניים (מה אמרת לקפוץ בחבל? אההה להוריד...
  • 2K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת בנט, כנס לפה כשיש לך כמה דקות
  • הדוויג //
    • היי, בנט. אני יודע שאתה עסוק עכשיו אז נעשה את זה קצר.

    תראה, בוא נודה על האמת, בבחירות הבאות אף אחד לא יצביע לך. הימניים לא ימחלו לך על הבגידה בגוש, ולשמאלנים יש אופציות הרבה יותר טובות.

    אבל המצב הזה מעמיד אותך בנקודה מצוינת שאיש מעולם לא עמד בה. אתה ראש ממשלה שלא חייב שום דבר לאף אחד. אין לך מה להפסיד. אתה לא מפחד מאף קבוצת לחץ ואיש לא יכול לאיים שהוא יפסיק להצביע לך.
    אז בוא תנצל את המצב הזה ותעשה איתו כמה דברים טובים לתפארת מדינת ישראל.

    הנה הרעיונות שלי:
    א. קצץ באכזריות מתקציב משרד הביטחון.
    כל מי שהיה אי פעם בצבא (שזה לא כולל אותי) יודע שהתקציבים שם נשפכים כמו פיצוץ בצינור הראשי של הבניין. יש שם שומנים תקציביים מטורפים וכולם מפחדים להתעסק עם התקציב הזה כי יש למדינה הקטנה שלנו צרכי ביטחון קריטיים.
    אבל ברור שאם התקציב יקוצץ וינוהל נכון זה לא יפגע בביטחון המדינה אלא יקדם התייעלות. לא יפסיקו לקנות מטוסים, אבל אולי יורידו מהפנסיות התקציביות שמשרתי הקבע יוצאים אליהם בגיל 45. לא ירכשו פחות רובים, אבל אולי יבדקו עוד ספקים לפני שסוגרים חוזים. לא יפסיקו לאמן מילואימניקים, אבל ימכרו את גלי צה"ל.
    כפי שהזכרתי, אני לא הייתי בצבא, אבל הייתי בבקו"ם בתל השומר כמה פעמים. כמות המשועממים שמסתובבים שם חסרי מעש היא מוגזמת לחלוטין (ואני מתכוון לחיילים, לא לבחורי הישיבות, כן?) וכל חייל עולה כסף. אז אני לא אומר להפריט את הצבא, אבל בהחלט לקחת כלים ורעיונות מהעולם העסקי כדי לייעל את הגוף המסורבל והבזבזני הזה.

    ב. פרק את ההסתדרות, ארגוני המורים, ועדי העובדים ושאר ההתאגדויות הבריוניות.
    אתה לא חייב להם שום דבר. תכסח אותם. נמאס מהשביתות שלהם כל שני וחמישי כדי "לדאוג" לעובדים ולהראות את הכוח של היו"רים שלהם.
    אם למורים או לנהגי המוניות או למתאגדים השונים יש טענות, הם מוזמנים להקים מפלגה ולרוץ לכנסת כמו כל מי שרוצה לקדם משהו.

    ג. תפריט את הנמלים (הנמֵלים, לא הנמָלים).
    כולם יודעים שהשכר של עובדי הנמלים הוא שערורייתי, אבל מפחדים להתעסק איתם. לך אין ממה לפחד, אז יאללה - תעביר אותם מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, בד בבד עם חוקים שיחייבו אותם בשקיפות ויאסרו עליהם לנצל את הכוח שלהם ולהשבית את הנמלים.

    טוב, נפתלי, חפרתי. ולך יש עוד נסיעה ארוכה לרעננה אז זה לבינתיים.
    כשתסיים לעשות את זה נדבר, אולי יהיו לי עוד רעיונות.
    הבעיה היא שאם תעשה את זה יכול להיות שכבר יהיו אנשים שאשכרה יצביעו לך, ואז אתה תחזור להיות פוליטיקאי רגיל שמחויב לקבוצות כוח כדי לא לאבד מצביעים.
    נו, מקסימום תבטיח להם משהו ותחתום על זה בשידור. הם בטח יאמינו.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: פרחוני-פאות "MIRAGE", shevi123, מנוחה כהן ועוד 119 משתמשים122 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yonatanr
    ההבטחה היתה תקפה רק אם גם ביבי היה חותם עליה, כמו כל חוזה שתקף רק אם חותמים עליו שני הצדדים. ומה...
  • 2K
    • C
    שיתוף - לביקורת עוד בנט אחד להיום וזהו
  • castamir //
    • ...וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזַ'אָנִיק:

    אַדְּרַבָּה, שֶׁנִּירֶה כָּל אֶחָד בְּהוֹד-מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ     (לשעבר).

    נ. בֵּנֶט. 2021.
    • חחח
    • תודה
    • כועס
    Reactions: מתן מאור, רמיזה, אינספריישן ועוד 55 משתמשים58 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירער
    חובשי זנב שועלים
  • 3K
    • י
    שיתוף - לביקורת שומרי שבת
  • יאן //
    • ערבי טוב זה ערבי אין כזה דבר

    "הלילה באחד בפשוטעים. יש סיר מיוחד בשבילנו", עברה ההודעה בקבוצת הואטסאפ 'ברכפלדוס'.

    לאט לאט התמלאה החניה המאולתרת בשני אמבולנסים, שלושה אופנועים וכמה רכבים.

    "אהרון, פינקת", חייך מיילך לעבר מוזג הטשולנט. שים פה עוד טיפה קישקע, יופי, ככה".

    טוב תקשיבו, פתח שליימה את האספה המאולתרת. אם אנחנו לא נעשה משהו, אין מי שיעשה.
    כולם הנהנו בהסכמה. חייבים לעשות משהו. השבת האחרונה עברה עליהם בחשש ואי נעימות. דירות נפרצות בזו אחר זו כאילו כאן זה רמלה לוד. הם לא אברכי כולל ויש מה לגנוב אצלם, ברוך השם.

    אין בעיה עם שבת, המשיך שליימה. מותר טלפונים כרגיל, נשק, מה שצריך. זה חשש פיקוח נפש. אבל אם תופסים גנב, אסור לקרוא למשטרה אלא נשמור עליו לבד עד מוצאי שבת.

    אבל למה הם נטפלים דווקא לאזור שלנו? הקשה יוני.
    מה אתה לא מבין, ענה שמחה, תראה מיד אחרי הקראוון הזה איזה חושך. הם מתחבאים שם והופ, שתי שניות והם אצלך בבניין.
    בקיצור, זו התוכנית, אמר שליימה. נתחלק לזוגות. כל זוג יהיה על גג של בניין אחר, נהיה בינינו בקשר בואטסאפ, אם מישהו רואה משהו חשוד, איזה מישהו נכנס לבניין בשעה מוזרה, נראה לא כמו כולם, מודיע לזוג בבניין ממול והולכים ביחד לתפוס אותו. למי שיש אקדח, גז מדמיע, הכל טוב. לא לפחד, יהיה פסדר.

    ליל שבת. שליימה ושמחה עמדו על הגג של רשב"י 46 וצפו אל החושך. השעה היתה שתיים בלילה. אי שם הלך לו איזה אברך מאחר שבת. איפה הקשיו? נגמר? יא קמצן.

    זזזזזזום. רטט הטלפון של שליימה. "מישהו יצא עכשיו מאחורי בית ישראל, יורד לכיוון הכיכר". הם נדרכו.
    גבר לבוש חולצה לבנה, מכנסיים כחולות ונעלי אדידס לבנות נראה הולך במהירות כשהוא זורק מבטים לכל עבר. על גבו תיק.

    הוא התקרב לעבר הבנין "שלהם" ונכנס פנימה.
    הם ירדו קומה אחת והקשיבו בדממה. הוא נשמע עולה.
    "בואו" כתב שליימה לחבר'ה בבניין ממול והחל לרדת. שמחה ירד אחריו כשידו ממששת את הגז מדמיע.

    "בטח הוא יכנס לוינטרוב, הם לא בבית" לחשש שמחה, וצדק. מחלון חדר המדרגות הספיק לראות את מיילך ויוני נכנסים לבניין.
    הגנב, כאילו ידע או שבאמת ידע, ניגש אל הדירה של וינטרוב, התעסק עם המנעול חצי דקה בשיטות הידועות רק לערבים, והנה הוא בפנים.
    בשלוש אנחנו עליו, פקד שליימה. אחת שתיים ו...ש...לוש.
    בום - טראח - טססססס- זבנג. על הרצפה שכב צעיר ערבי, כשדם נוזל מאפו, והביט בהם בפחד. הם הביטו על עצמם וגיחכו. שליימה עם משקיים עקומות, שמחה עם חולצה קרועה, מיילך לופת את ידו הפצועה, ויוני עם סכין שחיטה ביד. אתה נורמלי? זעם מיילך. כמעט חתכת אותי!

    הערבי התיישב.
    שכב! יא כלב! בעט בו יוני. הערבי התקפל בפינה.
    מה נעשה איתו עכשיו? צריך לשמור עליו.
    קודם נקשור אותו, הציע שליימה והביא מאנשהו חבל קפיצה. מותר לקשור בשבת, כי זה קשר רשעים ואינו מן המניין, התבדח שמחה. לא כולם הבינו.
    הערבי נקשר והושלך לפינה.

    כעת ישבו על הספות הנוחות של וינטרוב ונפנו לסקור את הסלון.
    בוא'נה, שיפץ יפה, אה? אתה זוכר אותו הגיע לפה אברך דלפון, היה רץ למשנת יוסף עם עגלה, אבל מאז שפתח את החנות מחשבים, נהיה טחון.
    אחחח, אתה יודע כמה חובות יש לו? מה אתה מדבר. רק שכירות על החנות הפיצית הזאת הוא משלם 5000. ומי בכלל קונה ממנו מזמינים מהאינטרנט. אוזניות וזה, הכל אלי אקספרס.
    צ'מע, קונים או לא, יש לו בית יפה. היית חולם שהבית שך יראה ככה.

    יואו איך אני עייף, בא לי קפה, מלמל יוני.
    נו, מה הבעיה? ישך פה גוי של שבת. שיכין לך.
    וואלה, הפצצת. נקשור לו את הרגליים, נשחרר לו את הידיים.

    הי, שו אסמק? פנה שליימה לערבי.
    פאיז.
    וואלה פאיז, בוא למטבח. אנחנו צמאים.
    הפאיז הלך והם הסבירו לו בתנועות ידיים של שפיכה וערבוב. לאחר כמה דקות, ישבו כולם ושתו קפה במרפסת. אני לא בטוח שזה מותר אמר מיילך.

    עזוב, לצורך עונג שבת. וחוץ מזה אמרנו לו ברמז.
    מותר, מותר, הסכימו כולם.

    התפתחה שיחה על יהודים וערבים, היסטוריה של הפלסטינים, ביבי בנט וביידן, אבו מאזן כיפת ברזל, עזה והשטחים, דמוגרפיה, ילדים, ופרנסה. פאיז עשה רושם של אינטליגנט. סיפר שלמד רוקחות בבודפשט, אבל עובד במוסך של אבא.

    הנה תראו תמונה של הבן שילי, שלף פאיז טלפון: איזה נסיך! שטן קטן חד גבתי הציץ אליהם.
    אייי איזה מותק, התמוגגו כולם.
    אז תגיד פאיז, אתה מטפל גם בלקסוס?
    בטח, אצלי טיבול עשרת אלפים מאתיים שקל. עם החלקים.
    חבל לא באתם עד היום. בכלל אני חושב, למה ערבים ויהודים צריכים לריב, אנחנו שם אתם פה, יש מספיק לכולם, זה רק הממשלות שיריבו. אנחנו רוצים רק עבודה ושקט, אינשאללה.

    הבוקר האיר. נתפלל כאן. זה פיקוח נפש, לא? ערבי ככה יכול להסתובב חופשי בשכונה. מסוכן.
    שמחה קפץ הביתה והביא לכולם סיר טשולנט ולחמניות. היתה אוירה טובה. פאיז עשה לכולם קפה שחור.

    "בואו לתפילה. בואו לגאולה. אללה הוא הגדול מכולם" קרא המואזין עם דמדומי חמה. הערבי השתטח על השטיח והתפלל.
    יאללה פאיז עוד מעט יוצא שבת ואנחנו מוסרים אותך למשטרה, אמר שליימה.
    מה, למה משטרה? שאל פאיז. למה אתה עושה ככה חשבתי אנחנו כמו אחים. ואני עושה לך הטיבול חינם. עלי.

    הם נאספו להתייעצות. סך הכל, אולי מדובר באמת בערבי בן טובים שמעד, ככה ידפקו לו את העתיד?
    הם החליטו חד פעמי לשחרר אותו.

    שבת יצאה והם ליוו אותו אל מאחורי שורת הקרוואנים.
    אולי נעשה איזה תמונה מזכרת מהשבת? הציע שליימה.
    לא, לא צריך תמונה, הגיב פאיז והתחיל להתרחק דרך הפירצה.

    אבל רגע, איפה הטלפון שלי בכלל, שאל שליימה?
    ושלי?
    ושלי?
    היי יא פאיז!
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, אביאל משכנתאות, פררו רושה ועוד 113 משתמשים116 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    castamir
    כמובן. עליה דיברתי. שים לב שכתבתי "תוחזר לאלתר". ראיתי שכבר נמחקה.
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת רצף מחשבות מתפרצות בעקבות ממשלת השינוי
  • אשר לב //
    • שורות שכתבתי לפני שבועות ספורים, כאשר החלה לחלחל בי ההבנה שממשלת השינוי הופכת לעובדה מוגמרת.
    מאז, התגבר בי הכעס על נפתלי בנט ובגידתו, והחששות על החוקים ה'אנטי דתיים' שעלולים להיחקק בממשלה זו, גברו על יצר ההרפתקנות.


    הלוואי שכבר תקום כאן ממשלה.

    לא אכפת לי מי ומה יהיו המרכיבים שלה, העיקר שתקום.

    כי דיי, נמאס לי מהפקק.

    וכי אני אדם שאוהב לקחת סיכונים, מתוך אמונה שסיכונים בסופו של דבר מביאים הזדמנויות.

    כשדברים יתחילו לזוז, אנשים שיודעים לזהות הזדמנויות - כמו הפוליטקאים החרדים, למשל – כבר ימצאו את הדרך לעשות מהלימון לימונדה.

    כללי המשחק ישתנו ואיתם המוח שלנו יצטרך להתחיל לחשוב קצת אחרת, למצוא פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה, לשבור את המיתוסים ולמצוא את השביל בין הטיפות.

    בסופו של יום, במדינה הזאת יש רוב לימין. עלייה של השמאל לשלטון תהיה, על פי ההיגיון ורוב סיכויי ההסתברות, זמנית וקצרת-טווח.

    בסוף, בהסתכלות ארוכת טווח, האג'נדה של הימין תוביל את המדינה בעשרות השנים הבאות. הימין יבוא חשבון עם בית המשפט. הימין יתאחד - כשהלהבות ידעכו.

    אני אופטימי, מטבעי ומאמונתי. חוקים שיעברו עכשיו, יבוטלו בהינף יד בעוד חודשים אחדים. התהליכים יקרו מהר ויובילו כאן את המדינה למקום חדש. מקום טוב יותר. מקום בו אי אפשר להאשים מועמד כזה או אחר, אלא רק את עצמינו ואת קול הבוחר.

    לא אכחיש את יצר ההרפתקנות המדבר מגרוני. יש כיף וריגוש מסויים בלקיחת סיכונים והליכה על הקצה. יש כיף מסויים בלשבור מוסכמות ולהיפתח לשינויים. אנחנו נמצאים בעולם ישראלי מתפתח ומשתנה בקצב דינאמי, וזה מאוד אופייני לישראליות שלנו - לנסות טעמים חדשים, מתכונים בלתי מוכרים. אבל, כמו ישראלים טובים, בסוף להתכנס כולנו בחזרה ולדבוק במי שאנחנו.

    היכולת להיפתח לשינויים מתוך ביטחון עצמי ישראלי שכזה, נובעת בשורש מסוג של רוגע אמונתי בכוח עליון שרוצה עבורנו רק טוב. כן, זה אנחנו וזה שם המשחק: ישראליות מתפרצת שלא מפחדת לקחת סיכונים.

    נכון שבליל הבחירות כססתי ציפורניים וחלמתי על 61 לביבי. אבל בראייה יזמית, העולם מזמין שינויים ללא הרף. זה העולם בו אנחנו חיים. אין מצב סטטי. אין לדבוק במוכר והאהוב. אם אתה חי ב-2021, השינוי אורב לך בכל פינה ואתה צריך לרכוש לעצמך את קנין הגמישות, מתוך ראייה אופטימית וחזון חיובי.

    בסופו של דבר כל הנחלים, ולא משנה כמה פיתולים יהיו בדרכם, מוליכים אל הים. אל אותה מטרה. והמטרה הזו תוביל אותנו למציאות טובה יותר. כך אני בכל אופן מאמין ומקווה.

    מה שבטוח, שלקונן על המצב ולהפריח סמיילים בוכיים ועצובים - זו לא אופציה. להיפך, בכל סיטואציה אתה צריך לחפש ולמצוא - ביצירתיות יזומה - את הדרך שבה המצב החדש ישרת את האינטרסים שלך.

    בעיניי, זוהי החשיבה הנכונה. והצורה בה אנו חושבים, היא זו שיוצרת את המציאות, הרבה יותר מהסיטואציות המשתנות בדרך.
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: שטח סגור, איטשע פ., חנה אביטל ועוד 22 משתמשים25 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    anotherית
    שוב פעם, חסר פה קצת מידע על החברה הערבית, על מה קורה שם למי שבוחר, וכמה חשוב להם העיקרון שלא...
  • 827
    • י
    שיתוף - לביקורת שִׁגָּעוֹן כְּלָלִי
  • יוסף שחק //
    • פַּעַם חָשַׁבְתִּי
    שֶׁהָעוֹלָם הוּא נוֹרְמָאלִי
    כָּךְ שֶׁאוּכַל כָּאן וְשָׁם
    לְהִשְׁתַּגֵּעַ לַהֲנָאָתִי


    פִּתְאוֹם גִּלִּיתִי
    שֶׁהָעוֹלָם הוּא כָּמוֹנִי
    מִצִּדּוֹ לְהִשְׁתַּגֵּעַ
    כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: emma, C.M.S, MS2 ועוד 29 משתמשים32 //
    0 תגובות
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת הַיּוֹם הַזֶּה הַכְּנֶסֶת תַּהֲפֹךְ לְדִיר.....
  • איש האשכולות //
    • הַיּוֹם הַזֶּה הַכְּנֶסֶת תַּהֲפֹךְ לְדִיר
    עִם הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ - לַפִּיד יָאִיר
    וְעִמּוֹ כָּל אֵלּוּ שֶׁחָבְרוּ יַחַד בְּצִיר
    אוֹי. אוֹי. אֶבֶן תִּזְעַק מִקִּיר
    :(

    מַפַּלְתָּם בּוֹא תָּבוֹא בְּאֹפֶן מָהִיר
    וְכָל הַמְּסִיתִים יְשַׁלְּמוּ אֶת הַמְּחִיר
    כֻּלָּם לְעַזְּאזְל בְּיַחַד עִם הַשָּׂעִיר
    הֵי. הֵי. צִפִּיָּה שֶׁמַּזִּילָה רִיר
    :eek:


    עַם ה' רַק מְיַחֵל לְנִצָּחוֹן מַזְהִיר
    שָׁעָה שֶׁקּוֹל הַשּׁוֹפָר יִשָּׁמַע בָּעִיר
    בִּידֵי נֶאֱמָן הַנִּתְמָךְ מִקִּיר לְקִיר
    יוֹפִיעַ בִּמְלֹא הֲדָרוֹ בְּזִמְרָה וְשִׁיר
    :) :) :)​
    • תודה
    • חחח
    Reactions: L_M, פטריוט, ה. רז ועוד 36 משתמשים39 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    L
    lab
    תּוֹרִיד תַּ'כִּיפָּה כְּבָר יַאלְלָה יֵשׁ סַל קְלִיטָה לְחוֹזֵר בִּשְׁאֵלָה
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת מגילת נתניהו
  • אריאל לוי //
    • אין מילים...

    מגילת נתניהו.png
    מגילת נתניהו.png
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אינספריישן, שלמה שקד, יוספוב ועוד 39 משתמשים42 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אריאל לוי
    וגם בגרסה מנוקדת ומטועמת בחסות @חגי פאהן על העיצוב, אני! ניתן להעביר הלאה את המגילה בשמחה...
  • 889
    • ע
    שיתוף - לביקורת סיפור זעיר על איש שלא התכופף
  • על דא ועל הא //
    • זהו סיפור זעיר, על איש שלא התכופף.
    איש שעמד על עקרונותיו, ולא חת ולא זע מפני איש.
    היה מושמץ ונתעב, כל המילים המכוערות נאמרו עליו, מעל כל מסך וערוץ. והוא, בשלו עומד. משל לא היו אלו אלא ציוצי החתול הנובר באשפתות.
    היה מוקף בשונאים ואויבים מכל עבר, אשר כילו בו זעמם ונרתיק חיציהם. והוא לא הואיל לסטות אפילו כמלוא נימה מדעתו האיתנה.
    עמד כחומה בצורה כנגד אויביו, ולא נתן להם להרע לו ולהצר לעמו.
    זכה לאהדה גדולה בקרב המגזר החרדי, ולא לחינם. רבנים וגדולי דור, הביעו פומבית תמיכה בלתי מסוייגת בדרכו.
    כוחו האיתן היה אמונתו בצדקת דרכו, הבין וידע כי הוא הבלעדי שיכול באמת להגן על העם, ואילו יאבד ערכיו - רע ומר יהיה גורלם.
    כמנהיג ראוי לעמו, היה איש חיל שונא בצע, ועמד על משמרתו בישרות וניקיון כפיים.
    לא חשק אף לרגע בתפקיד ציבורי כל שהוא, בשררה או כבוד. הוא אהב את הפינה שלו, עם הגמרא והסטנדר. משם, שמר על העולם.
    אברך כולל היה, ועודנו.
    איש אשר כמוהו, לא יוכלו לעולם לנצחו.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: נרקיס, ישראלג, L_M ועוד 39 משתמשים42 //
    0 תגובות
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה