קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 2K
    • מ. י. פרצמן
    שיתוף - לביקורת מכתב שיקבע את עתיד הכולל בעיר ואולי את עתיד הניק בכתיבה
  • מ. י. פרצמן //
    • מאת הניק @לא מזוהה

    שלום לכולם!
    אני אינני כתבן מקצועי, אפילו לא כתבן בכלל.
    לאחרונה ניגש אלי חבר שפתח כולל וביקש ממני לכתוב מכתב לתורמים פוטנציאלים, שלא תרמו ולא שמעו את שמע הכולל.
    החלטתי לקחת את הפרויקט (בהתנדבות), אבל אם זה יעבוד, אולי אפתח אפיק פרנסה חדש, לך תדע...
    אשמח שתתרמו מנסיונכם ותעזרו לי להוציא עבודה טובה בס"ד.

    כתבתי מכתב אחד עם כמה סיומים שונים, כולם ישלחו, תלוי ביכולת הכלכלית של המשתלח.

    נ.ב. צינזרתי פרטים מזהים כדי שלא ישללו את הפירסום בשל פרסומת, אבל מי שהשתכנע יכול לפנות באישי:D

    ***



    לכבוד ה"ה ***.

    השם שלי ***, אני פונה אליך, כאדם שמעריך את התורה ולומדיה.

    אני מספר לך את סיפורי האישי. למדתי כ-7 שנים בישיבת *** בעיר *** אצל רבי *** זצ"ל, נכדו של ***, שחינך אותנו במסירות נפש לשקיעות בתורה הקדושה מתוך עמל ואהבת השם, עד הסתלקותו לפני כ-*** שנים, שמאז בנו ממשיך דרכו רבי *** שליט"א מחנך אותנו ע"פ תורתו של אביו הגדול.

    התחתנתי עם בחורה מירושלים עיר הקודש, אבל לא יכולתי לעזוב את צורת הלימוד והאוירה המיוחדת של הישיבה, אותה הנחיל רבי *** זצ"ל, שאהב כל תלמיד ותלמיד כמו הבנים שלו, ולכן נסעתי כל יום באוטובוס מירושלים ל***.

    זה לא היה פשוט, כ-14 שעות מחוץ לבית!
    יום אחרי יום אחרי יום... לצאת מוקדם בבוקר לפני העומס, ולחזור למשפחה הרבה אחרי צאת הכוכבים – ללילה קצר, שבקושי מספק אנרגיה לעוד יום של צלילה בים התלמוד...

    הקושי היה עצום, ולמרות שניסיתי לוותר וללמוד בכולל אחר, לא הצלחתי – את הסגנון הייחודי של הישיבה קשה להחליף.
    המצב בבית החמיר בגלל השהות הממושכת מחוץ לבית והתשישות אליה הגעתי בסוף כל יום,

    בחסדי שמים מרובים, לפני כשנה נפתח כולל לבוגרי ישיבת *** בירושלים (הכולל פתוח כמובן גם לאברכים שאינם בוגרי הישיבה, אבל הסגנון הוא כמו שמקובל בישיבה – מסורת מרבי *** זצ"ל).

    התחלנו את זמן קיץ תש"פ תחת מגבלות הקורונה עם חמישה אברכים.
    בא' בסיון תשפ"א זכינו והכולל מונה 13 אברכים כן ירבו.

    כולל זה, שמתרחב בקצב מהיר בחסדי שמים, נועד להיות פתיח להקמת קהילה מיוחדת בירושלים, קהילה בה יגדלו בוגרי הישיבה והמצטרפים אליהם בדרך של אהבת השם יתברך, והתמסרות מוחלטת לתורה הקדושה.



    בסיעתא דשמיא מרובה אנו פונים עכשיו להרחבת פעילות הכולל גם ליום שישי, להיכנס לשבת המלכה מתוך לימוד התורה בצוותא ודיבוק חברים.
    מה יותר גדול מחיבור של התורה הקדושה לבן זוגה – יום השבת?!
    מה יותר מרומם מלבוא לשבת – מעין עולם הבא – עם התורה המביאה לחיי העולם הבא?!


    אפשר להחמיץ את ההזדמנות להיות מהראשונים שזוכים להיות חלק מדבר גדול כזה?!

    בהשקעה קטנה עכשיו אתה זוכה להיות חלק מפרויקט עצום!

    יש לך הזדמנות נדירה להצטרף להצלחה ולזכות בהקמת מקום תורה בעיר הקדושה ביותר לעם היהודי!

    בתרומה חד – פעמית בסך 13,300$ (אפשר לחלק ל-12 תשלומים) אתה זוכה בהחזקתו של "כולל יום שישי" לשנה שלימה!
    שנה שלימה של לימוד תורה בימי שישי של כולל שלם!
    והפעם זוהי לא שנה רגילה, זוהי השנה הראשונה, שתהיה בסיס בעז"ה לשנים הבאות עלינו לטובה, וזכויות הלומדים בהווה ובעתיד יזקפו לזכותך, זכות שתעמוד לך ולבניך לנצח נצחים!


    בתרומה חד – פעמית של 7,380$ (אפשר לחלק ל-12 תשלומים) אתה זוכה בהחזקת לומד תורה אחד למשך שנה!
    שנה שלימה של לימוד תורה!
    שנה שלימה שבה הקב"ה מעניק גם לך את זכות התורה של אברך העמל בתורה...
    ומעל הכל - זוכה להיות שותף בזכויות כל הפרויקט שיקום בעז"ה – זכות שתעמוד לך ולבניך כל הימים!



    בתרומה של 12*165 (1980 ₪) אתה זוכה בזכויות החזקת אברך תלמיד חכם למשך חודש שלם!
    אין אדם או מלאך בעולם שיכול לתאר את גודל השכר ששמור אצל השם יתברך עבור חודש אחד של לימוד תורה!
    וזכות זו תעמוד לימינך לנצח נצחים, תשמור עליך ותסייע בעדך בעולם הזה ובעולם הבא.



    אתה מוזמן לפנות אלי במייל ***או בטלפון ***



    בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם!
    • תודה
    Reactions: איטשע פ., הפצחן, לא מזוהה ועוד 6 משתמשים9 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אהרון1
    להוריד את המילים 'הזדמנות נדירה', לדעתי חובה.
  • 2K
    • ע
    שיתוף - לביקורת סיפורה של ממשלה
  • על דא ועל הא //
    • פַּעַם רָאִיתִי כְּנֶסֶת בְּלִי אוֹר,
    עִם רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה מֻשְׁחָת וְנָאוֹר,
    מֵעַל רֹאשׁוֹ מְרַחֶפֶת אֵיזוֹ עֲנָנָה,
    שָׁמַעְתָּ מָה אָמְרוּ עָלָיו בַּמִּשְׁטָרָה.

    אֲדוֹנִי הַבּוֹחֵר אֲדוֹנִי הַבּוֹחֵר,
    זֹאת הָאֱמֶת וְכָל הָאֱמֶת,
    אֲנִי בְּהִיסְטֶרְיָה לֹא חַי לֹא נוֹשֵׁם,
    הִנֵּה הוּא אָשֵׁם, הִנֵּה הוּא אָשֵׁם.

    חַמְגָּשִׁיּוֹת וְסִקּוּר, צוֹלְלוֹת וּבִּיבִּי-טוּרְס,
    מְמוֹטֵט דֵּמוֹקְרָטִיּוֹת לְלֹא כָּל נִימוּס,
    כָּל חַיָּיו הוּא חַי עַל מַתָּנָה וּמַעֲנָק,
    מֵעוֹלָם לֹא הִכְנִיס אֶת הַיָּד לְתּוֹךְ הָאַרְנָק.

    יוֹם אֶחָד פָּגַשְׁתִּי בְּאִיוֵט הַתַּיָּר,
    וְעוֹד כַּמָּה חֲבֵרִים פְּגוּעִים מֵהֶעָבָר,
    אָז מָכַרְתִּי אֶת הַבַּיִת הַפּוֹלִיטִי שֶׁלִּי,
    פִּתְאוֹם גִּלִּיתִי אֶת הָאוֹר בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי.

    הָיָה לִי רֵאָיוֹן נוֹרָא וְאָיֹם,
    חָתַמְתִּי עַל נִיַר הִפְרַחְתִּי בָּלוֹן,
    תָּבִינוּ אוֹתִי הָיִיתִי קְצָת מִסְכֵּן,
    אֲחוּז הַחֲסִימָה הוּנַף עָלַי כְּגַרְזֶן.

    אֲדוֹנִי הַבּוֹחֵר אֲדוֹנִי הַבּוֹחֵר,
    זֹאת הָאֱמֶת וְכָל הָאֱמֶת,
    אֲנִי בְּהִיסְטֶרְיָה לֹא חַי לֹא נוֹשֵׁם,
    הִנֵּה הוּא אָשֵׁם, הִנֵּה הוּא אָשֵׁם.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: soomsum, שטח סגור, הזדמנות ועוד 48 משתמשים51 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פינחס כהן
    הָרַעֲנָן מֵרַעֲנַנָּה עוֹשֶׂה רִעֲנוּן, כָּל שְׁנֵי וַחֲמִישִׁי מֵאָז הגינון, יָמִינָה...
  • 2 9K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת אתגר דו שבועי - שובו של הֶמִינגוֵוי
  • הדוויג //
    • "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו".
    המשפט הזה מיוחס לסופר - זוכה פרס נובל - אֶרֶנְסְט הֶמִינְגְוֵוי. הוא נכתב לאחר שהמינגווי התערב עם כמה חברים אם הוא יוכל לכתוב סיפור בן שש מילים בלבד. המינגווי כתב על מפית את ששת המילים הנ"ל, וזכה בהתערבות בעשרה דולרים (ע"ע '    סכום עצום באותם הימים').

    ה'סיפור' הקצרצר מעורר מיד הרבה שאלות. מי פרסם את המודעה? למה הוא קנה את הנעליים? ומדוע כעת הוא מעוניין למכור אותן? כמה כסף הוא רצה בשביל הנעליים? האם הוא הצליח למצוא קונה? ומה המינגווי עשה בעשרת הדולרים שקיבל?

    פה אנחנו מגיעים.
    המשימה הדו-שבועית שלנו: כתבו את הסיפור המלא שמאחורי סיפורו הקצר של המינגווי.
    כיוונים מרגשים ונוגעים יתקבלו בברכה.
    כיוונים יצירתיים ומופרעים יתקבלו בברכה כפולה.

    אורך היצירה: בין 6 ל-2006 מילים.
    דד ליין: יום שלישי, כח סיון תשפ"א, שעה 15:19

    הסיפורים עצמם כאן.
    כל השאר שם.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: הבזק של שפיות, אוראל סולטן, הייטקיסטית ועוד 48 משתמשים51 //
    26 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פינחס כהן
    "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". היה זה בעת מלחמת העולם השניה, זמן בו האנושות ליקקה את...
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת המנון מגל(ומ)ן/נפתלי בנט
  • אי פה אי שם //
    • מגליל ומנגב יצא הלוחם לדרכו
    מימיו בסיירת מטכ"ל ידע הוא לחשוב עצמאי
    לקדמת יריחו וצל ארזי הלבנון.
    להריח את השטח, להציג צל הרים כהרים
    בחשכת חצות את דרכו ינווט
    גם כשנחסם הציג זאת כאחוז שולי ומבוטל
    ומקצה הארץ יגיע ליעדו.
    והאקזיט לא אכזב מלבוא

    בעלות השחר כרוח צל חולפת,
    סיבוב רביעי והוא כבר מועמד חליפי
    את לוחמי הפלגות איש לא יראה,
    דוברים מטעם, תדרוכים עלומים
    את מחנק החם בעין קורצת,
    המוני מצביעים קרוצים לו בהתלהבות
    יהדוף הלוחם ופיו יחשה.
    תכף אשוב, חדלו בהתערבות

    מדור לדור, דברי ימיו נכתבים,
    גודל השעה יוקר הזמן, נעלה המטרה
    ״נערי החוף״ את ״ענבי זעם״ יורש,
    נער גבעות סורר אביר זועם ישחרר
    כשרעיו לצוות עולים למסדר הנופלים,
    חברים רבנים בערימה נאספים
    בנתיב גבורתם לנצח יילך.
    גיחוך לתמימות, עם הנצח לא ישקר?

    ובשובו למכורה ליבו יהלום,
    לחתום פה ופה, לא כדאי להסתכל
    אך ידע הוא תמיד כי אם ישאל
    היהודי שכח הרי מה זה להיות ימני
    את שפתיו יחשוק ולא יסגיר סוד,
    והסוד הוא תמיד להשאר סודי
    כי הוא אגרוף הברזל של עם ישראל.
    מהלומה עזה שאיש לה בהחלט לא ציפה

    בערוב היום יצאו אנשי החייל,
    ניר והחברה כולם מגיעים
    יחגרו החגור ויענדו הקשתות.
    חליפות מותאמות, שרים ושרי אלפים
    בקול דממה בוטחת עם רדת ליל
    תקשורת מגויסת אין ממה לחשוש
    יטרוף מגלן האש את טרפו.
    המגל(ומ)ן ניצח - נגמרה המלחמה
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: פרוגמטי, הפצחן, efrat1 ועוד 15 משתמשים18 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    רעיון חזק!
  • 904
    • פ
    שיתוף - לביקורת לשבור
  • פינחס כהן //
    • הייתה זו תקופת יובש, כל חבריו של דוד התחתנו, ורק דוד נשאר לבד, בודד, ללא חברים, בלא אישה, בלא שמחה, כל צלצול טלפון, היה מקפיץ אותו ממקומו, אולי זה הצעה, אולי יש חדש, וכך עבר הזמן, שנדמה לו כנצח.

    לילה אחד בעודו מתארגן לשינה, לבוש בפיג'מה, וממלא את הספל לנטילה מחר, הטלפון צלצל, דוד רואה על הצג- אמא, בטח זה הצעה חדשה, דוד עונה, ואכן אימו נשמעת מרוגשת, דוד, תשמע, הצעה כזו עוד לא הייתה, מ-ו-ש-ל-מ-ת, בחורה איכותית מסמינר מצוין, מידות טובות, ייחוס, נראות, הכל מעולה, כבר קבעתי לך פגישה, ביום שני הבא, בבית של דודה רוחלה', דוד היה המום, לרגע השתתק, אך אז אמר, מה, אבל אני לא מוכן נפשית, מהרגע להרגע?, כך קובעים פגישה?, כן מה הבעיה ענתה לו אימו, וכאן צריך לגלות לקוראים, שדוד מאד חשש ופחד מהבלתי נודע, אפשר לומר שמבחינה מסוימת זה הלחיץ אותו, אימו לא ידעה על כך דבר, אך דוד מאד נרתע, טוב, אמר דוד כמשלים עם המציאות, אבוא לפגישה.

    הפגישה הייתה ברוח טובה, דוד מצא בבחורה את ההתאמה איליו, מהבחינה האינלקטואלית והערכית, וגם מבחינה רגשית, הוא הרגיש שזאת המיועדת לו, אבל הלחץ... הלחץ..., דוד היה לחוץ, אך לא ידע ממה, הוא הרגיש לאחר הפגישה חוסר שקט, אבל ביטל זאת בליבו באמרו: הרי כולם מתחתנים, וכעת הגיע תורי.

    דוד התארס בשעטו"מ, עם בחירת ליבו, טקס האירוסין היה שמח לדוד וקרוביו, למה דווקא הם? כי שאר המוזמנים היו צריכים לשבת על כסא, עם בלינצ'ס\בורקס, ולהקשיב לשרשרת הנאומים שארכה כשעתיים.

    אבל דוד חזר לישיבה, והלחץ... הלחץ..., די כבר אני רוצה לשבור !!!, למה לשבור? כולם מתחתנים, הכל בסדר, זה רק הרגשה, תסתכל חיובי, דוד נרגע לכמה זמן ואח"כ שוב: רוצה לשבור !!! אביו הרגיע אותו אימו דיברה על ליבו, וכלום לא עזר, דוד רוצה לשבור.

    דוד שבר.

    רעש של שבירת כוס זכוכית בתוך נייר כסף ודוד אמר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
    • תודה
    • חחח
    Reactions: DevoraDesign, כהנית, emma ועוד 17 משתמשים20 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    רעיון מפעים! צריך טיפה להחליק את הכתיבה, ואין לי מושג איך, אני מרגיש איזו שהיא איטיות לשונית...
  • 2K
    • ר
    שיתוף - לביקורת המלך נפתלי הראשון
  • ראש לשועלים //
    • torino-1220460_1920.jpg

    המלך נפתלי הראשון / ראש לשועלים

    לפני כחצי שנה הדהים שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ומשאבי המים זאב אלקין את מדינת ישראל, כאשר עלה במפתיע על הפודיום וגולל בפומבי מסכת האשמות חריפה על ראשו של בנימין נתניהו - אליו היה קרוב מאד שנים ארוכות. אחת הכותרות שסיפק אלקין בנאומו המכונן טענה שנתניהו הפך את תנועת הליכוד ל'חצר ביזנטית'.

    אלקין התיימר להביא עמו בשורה ותקווה חדשה. לפתוח פרק חדש בתולדות הימין והמדינה, נקי מחצרות ביזנטיות למיניהן. אך חלפו אי אלו חודשים מאז, ואט אט מתברר שאלקין בסך הכל הלך להקים עם חבריו חצר ביזנטית חדשה, גדולה יותר, שכולנו נתיניה.

    דמוקרטיה איננה שיטה טכנית לבחירת מנהיגים. היא תפיסה חברתית שמאמינה ביכולתו ומוסריותו של העם לנהל את חייו כפי שימצא לנכון, בשונה מהמונרכיה, ומשנים קדמוניות בהן רווחה הדעה שרק קומץ אנשים - רחב יותר או פחות - מסוגל באמת להחליט ולהנהיג, ועל כל היתר להתכופף בהכנעה ובידיעה שאינם יודעים.

    אם אתבקש להצביע על ההבדל העקרוני הכי בולט בין ממשלת השינוי המודרנית לקיסרות מעוררת נוסטלגיה שלילית – הרי שהוא סעיף העברת ראשות הממשלה מבנט ללפיד. מלכים, אני מודה, מעולם לא קיימו רוטציה אלו עם אלו...

    "אבא הולך לעשות מהלך שיהפוך אותו לאדם הכי שנוא במדינת ישראל, מאוד לא פופולרי. אני עושה את זה בשביל המדינה שלי". את המשפט הזה - מספר נפתלי בנט - אמרתי לילדיי לקראת הקמת הממשלה המתרגשת ובאה.

    צעד קטן לאדם, פסיעה משמעותית למונרכיה.

    בנט עומד בריש גלי, מביט בעיני בוחריו, ומעדכן: חברים וחברות יקרים ויקרות, אתם אכן בחרתם ימינה בהסתמך על מה שהבטחתי תחת כל עץ עזוב ודוכן שווארמה רענן שאבצע. אמת. אין סיכוי שהייתם מעניקים לי את קולכם אילו הייתם מכירים את התוכנית האמיתית - גם זה נכון. אבל מי שמבין מה טוב למדינה הוא אני. וכמו מלך שעושה 'מה שבא לו' בלי להתייעץ עם הקהל הרחב והנבער, גם אני אעשה מה שטוב לדעתי - אפילו אם הציבור מתנגד ונתן בי אמון על דעת שלא אעשה בדיוק את זה - משום שהאספסוף הנוהר לקלפיות איננו מבין בזמן אמת מה טוב למדינה.

    לטענת בנט, רוב המצביעים שלו 'מבולבלים'. לא פחות. רבבות אנשים נשים וטף שכיתתו רגליהם כדי לסייע לו לצלוח את אחוז החסימה ולהיבחר לכנסת בשעה טובה, עמלי יום שתלו בו עיניים מעריצות ומקוות – הנה האדם שיכול ורוצה לתקן ולשרת את ה'עמך', שחשבו כי מצאו בו ובסיעתו את שלא מצאו במפלגות אחרות - כל אלו מבולבלים. רק הוא, האיש שמקבל את ראשות הממשלה על לא עוול בכפו, מרוכז ובהיר מחשבה.

    בהמשך ישיר לגאונות הזו, אצעד מחר אל בית השכן, אגרש אותו עם אשתו וילדיו לבית הארחה זמני על חשבוני, ואערוך שיפוצים נרחבים בביתו עם קבלן זול וריצוף מעודפים.

    בתום העבודות אתקשר בגאווה וחיוך זורח לשכן האהוב, ההמום עדיין: "זרח" אצרח אל השפופרת "עלה בידי לעשות את ביתך המוזנח לארמון! אתה תקבל את הקומה התחתונה, ואני אגור ביחידה על הגג. מי היה מאמין שנזכה?".

    או בלשונו של בנט היום: "אנחנו נעשה הכל כדי ששנה מהיום תסתכלו אחורה ותמצאו בליבכם את המקום להבין את ההחלטות שלי".

    הביטו: אני לא טועה לרגע לחשוב שבנט עצמו מאמין בזה. שלדעתו הוא באמת עושה את מה שטוב למדינה, גם במחיר 'הפרת הבטחות' בודדות כביכול. אבל העובדה שלסיפורים הללו יש קונים, ושבארצנו הקדושה שורר היום אקלים שמאפשר למישהו לשדר תעמולה משונה כזו לצופיו המכובדים, מדאיגה מאד.

    רק לפני כמה ימים הסבירה העיתונאית גברת מצליח ששקד היא מנהיגה מזן אחר, "שמרצה את הבייס הפוליטי שלה ומתקשה לעשות מהלך שחורג מכך". כלומר, האצילים שיודעים יותר טוב מהמון העם מה טוב – הם נורמה. אלו שעדיין חשים מחויבות לתפיסה הדמוקרטית – הם מנהיגים מזן מוזר ונכחד.

    בנט רחוק מלקחת קרדיט כממציא החשיבה הזו, או כיבואן שהביא אותה לנמל אשדוד. השופטים והפרקליטים, אלו שששים וצוהלים מן הסתם על הקמת ממשלת בנט, חתומים יותר מכל על ההבנה שהם מבינים מה שאף אחד אחר לא מבין. שופטי העליון יודעים לפרש את החוק טוב יותר ממחוקקיו, וגם מוסריים ומומחי צדק יותר מרוב העם ונציגיו בפרלמנט ובממשלה. ממש כפי שהיה סבור מן הסתם לואי מלך צרפת לדורותיו.

    השמאל, שבאופן אירוני נוטה להציג את עצמו כ'מגן הדמוקרטיה', מנסה כבר שנים למנוע מנתניהו להתמודד או לכהן כראש הממשלה - חרף תוצאות הבחירות ועמדת הבוחרים. בבסיס הניסיון הנואל הזה עומדת אותה תפיסת עולם, לפיה העם אינו חכם מספיק לקבוע את עתידו ולעצב את ייצוגו בשלטון, ועל השכבה המשכילה בחברה 'לעזור' לו ולשמש עבורו כמו חונך לנהג מתחיל. שכלם של הציבור ושליחיו אמנם נוסע באופן חביב, אבל זקוק ל'גלגלי עזר' קלילים פה ושם, בפוליטיקלי קורקט וב'ייעוץ' משפטי, והכי גרוע – בסינון מועמדים לבחירות.

    לא מזמן התקיימו בחירות כלליות בסוריה, ורבים כאן בארץ צחקו מלא פיהם. על אסאד שהביס את יריביו עם רוב של מעל תשעים אחוזים, ועל מיליוני אזרחיו שצועדים אל הקלפי ללא תכלית. האם הלעג היה מוצדק?

    גם כאשר נדפסו לפני מאות בשנים מאמרים מפליגים על אוטופיה דמוקרטית, ועם שיבחר את נציגיו – נטלו אנשים רבים לגימה נוספת מהתה, וצחקקו למשבתו של הכותב הנאיבי.

    "השיטה יותר חזקה מכולם" – חשבו בוודאי.

    אבל ההיסטוריה לא נעה על צירה בכיוון אחד. ובאחד המסעפים הקריטיים באוטוסטרדת ההיסטוריה פונה מדינת ישראל פניה שגויה בהחלט. אולי עוד יבוא יום והסורים - שילבלבו בדמוקרטיה-פוסט-אסאד - יצביעו בלגלוג על השכנה הקטנה מדרום, שאחרוני תושביה התמימים עדיין מאמינים שהעם שולט בה.

    נתיב המילוט ופניית הפרסה עדיין קיימים, נתונים בידיהם של שישים ואחד אנשים. עוד לא מאוחר.
    torino-1220460_1920.jpg
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: sunshay, בדוח, 2020AYELET ועוד 79 משתמשים82 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    ראש לשועלים
    טענו בחיטים והודה לו באפונה.
  • 2K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת אם הייתי שפוי
  • Natan Galant //
    • לא הייתי עומד קשוח, בזמן שכל החברים שלי בגן הוציאו לשון בתמונה לגננת

    הייתי נותן בוקס גדול בפָּנים בהפתעה לילד הכי חלש בכיתה, לא לחזק

    לא הייתי נשאר באותן גרביים יותר משלושה ימים

    הייתי מגיע לחיידר עם בגדים אחרים ממה שלבשתי אתמול, שלשום, שבוע שעבר וכל החודש האחרון ברצף

    לא הייתי עונה על המבחן השבועי בכתב, ומוסיף 'חידה לרב'ה'

    היו רואים אותי באלבום הבר-מצווה מחייך חיוך מנומס אך גם רציני, ולא פוער פה שם כריש

    הייתי מתחבר לבחורים בני גילי בישיבה קטנה, במקום למשה המנקה המסטול

    לא הייתי פותח גמ"ח של צחצוח נעליים בחינם ביום שישי לכל הבחורים שפתוח עד הצפירה ממש ממש

    הייתי קורא בפנימיה מידי לילה לפני השינה חיים ולדר ולא מנוחה פוקס

    לא הייתי מותח על המיטה שלי מצעים עם איורים צבעוניים של ברווזים ירוקים

    הייתי לועס בשקט ואוכל עם פה סגור ובלי ללכלך בקביעות את כל השרוולים עד הצווארון

    לא הייתי סתם ככה אומר למשגיח בקולי קולות שהוא נראה מתי שהוא כועס כמו דוד שלי הרש'ל

    הייתי מתנדנד מעל הגמרא בצורה עדינה ורצינית ומהמהם קולות של תיירה, ולא נרדם ונוחר באמצע הסדר בקולי קולות

    לא הייתי אומר באמצע הראיון לישיבה גדולה, שההורים שלי הולכים להתגרש והחלום שלי זה לנגן על גיטרה

    הייתי מבין לבד שכדאי להסתובב בישיבה עם חולצה בפנים, נקיה ובלי עיגולים כתומים מהגזרים המתוקים שהגישו אתמול בחדר אוכל

    לא הייתי פורץ בצחוק באמצע פגישת שידוך, ומסביר שפשוט שמעתי לפני כמה דקות בדיחה נורא מציקה על כורדי, בוכרי ואשכנזי

    והייתי, אם כבר, מוודא שהנייד שלי על שקט טרם הפגישה, ובוודאי שלא הייתי עונה לשיחות בו

    לא הייתי מתחתן לבסוף רק אחרי שההורים שלי הבטיחו לשדכן עשרים אלף שקל

    הייתי בעל טוב, ולא היינו נפרדים כל שבועיים לשבוע כדי להתאוורר

    לא הייתי כותב את השורות האלו

    הייתי משתמש בחגורה ולא בשלייקעס
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מתן מאור, ראובן שפירא, יובל ה. ועוד 69 משתמשים72 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    Talya kadosh
    נעשה את זה קצר, אהבתי. וזהו.
  • 3K
    • ש
    שיתוף - לביקורת אני באתי לעולם
  • שלמה שקד //
    • בס"ד

    אני באתי לעולם כדי להיות תלמיד חכם,
    עוקר הרים ומשברן וטוחנן דק דק,
    לא באתי להיות סוחר במניות, ברובין הוד קודח.
    לכאן לא באתי בכלל כדי לסחור בחלל,
    שברי אחוזים ומניות וקריפטוגרפיים מאסק מאסק,
    לא להיות חוגר המתהלל בטרם יפתח.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אחת שמחה תמיד..., דוד שוורץ, הייטקיסטית ועוד 65 משתמשים68 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    על דא ועל הא
    לא נורא... שאלו יהיו פספוסיך בחיים.
  • 3K
    • C
    שיתוף - לביקורת עוד לפני שהוא היה ביבי
  • castamir //
    • אתה נראה לי חרדי. לא אוהב את הממשלה הזו שהולכת לקום, אה? גם אני לא. איך אפשר ששישים ואחד חברי כנסת הם יחליטו מי יהיה ראש ממשלה? זו היררכיה! כאוס. תוהו ובוהו.

    תמיד אומרים שנהגי מוניות מדברים על ביבי. זה לא נכון. אני מכיר את נתניהו עוד לפני שהוא היה ביבי. בטח! הוא ביקר אצלנו בבית ברמלה במימונה. תשאל אותו עד היום מי זה הרצל רחמים יגידו לך מיד.
    מאז שנהיה ראש ממשלה לא ביקר אצלנו. בעיות אבטחה. שב"כ. לוזים. אולי דווקא עכשיו כשהוא הולך הביתה יוכל לחזור שוב לבקר אצלנו, לא כך? בסוף הכול אינטרסים.

    גם הבן שלי ככה. מאוד מוכשר. מצייר לעיתון של שבת ציורים על פוליטיקה. אמר לי היום, נכון ממשלת שמאל, אבל את בנט יותר קל לצייר. פה זה מתחיל שם זה נגמר.
    שיהיה בריא, הוא גם מבדיל בין יועז הנדל לניר אורבך. לי אין מושג. רק זוכר מהעיתון שאורבך יש לו שפם של מזרחיסטים. קראתי גם ספר אחד שלו. איך קראו לו? בשבת יזרקו סוכריות? אולי.


    ביבי הוא לא העניין. הוא רק עוד קורבן. קורבן של מי? של השנה הזו. זו שנה נאחס. איך אמר הרב בנציון מהיוטיוב? שנת תשפ"א - שנת אשפה. קורונה, מירון, מלחמה, האסון בגבעת זאב. אז הנה עכשיו גם אסון במצודת זאב.

    בינינו מכל האסונות, הגרוע מכולם זה טראמפ. איזה בנאדם! איזה לב! היה אוהב גדול של ישראל בשן ועין ונפש. האנטישמים גנבו לו את הבחירות וחסמו לו את האינסטגרם! אז גם ביבי. צרות של עשירים.

    מכל אלו הדתיים לאומים עם השפם הכי אכזבה אותי שאקד. איילת. תאמין לי הייתי אפילו מצביע לה, אם רק הייתה בליכוד.
    ומנסור עבאס? אין אמונה בערבי אפילו ארבעים שנה בקבר. עד שהייתה מפלגה אחת של ערבים שהסכימו לשבת עם ביבי, עכשיו השמאל גנבו גם אותם! שנה נאחס, אמרתי לך. שום דבר לא הולך.

    אני הפסקתי לשמוע חדשות, זהו. הנה אתה רואה? אין פה רדיו. ככה כשהמדינה תלך לעזאזל זה יבוא לי בהפתעה. שומע רק מוזיקה. שולי רנד. ישי ריבו. בן סנוף. אלו היחידים שהייתי מצביע להם גם אם על הפתק לא יהיה כתוב מחל.

    אני מנסה להיות אופטימי, בטח. אמא שלי אללה ירחמה תמיד הייתה אומרת "אם החיים נותנים לך לימונים תעשה מהם פטל בטעם לימון". מה לעשות שבשביל הפטל הזה צריך גם סוכר, דבש, מים, נענע... זה החיים לא נותנים לך! רק לימונים, לימונים, לימונים. נחנקנו.

    יודע מה? יהיה טוב. נהגי מוניות זה עם. עם של נצח. לא מפחד מדרך ארוכה. כמה שהדרך יותר ארוכה יותר משתלם. המונה בינתיים מתקתק. והממשלה? אכלנו את פרעה, נאכל גם את זה. נצא מכל המשבר הזה מחוזקים יותר, מאמינים יותר, מאוחדים יותר נגד כל הסמולנים.



    לעצור לך כאן ימינה? תעשה לי טובה, רק לא ימינה. הנה אני עושה סיבוב שמאלה, שמאלה ושמאלה מגיע לאותו מקום. מי מונה? שטויות, רק עוד חמישה שיקלים.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: ניק 27551, מתן מאור, rikigra ועוד 152 משתמשים155 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    כולך מעשה מחכם ותם. בכל הזמנות אתה מפציץ בסיפור שכולו דיבור אינסופי. מה שעולה לי כרגע מתוך אתגר...
  • 1K
    • ע
    שיתוף - לביקורת בן שלישי לגברת קרנפוביץ'
  • על דא ועל הא //
    • מזל טוב, פצחו כולם בקריאות שמחה.
    הידד הידד, לידה כה מרגשת, שחו זה לזה.
    בן שלישי נולד לה במזל טוב, לגב' קרנפוביץ', רוב נחת.
    משפחת קרנפוביץ', סיפרו הבריות, משפחה כה מיוחדת, כמעט ואין בנמצא דוגמתם.
    בני המשפחה בלטו בשכונה כילדים מחונכים להפליא, דומים לשורשם אחת לאחת.
    בין השאר, בלטו גם במידותיהם הגדולות. זה אמנם החלק הפחות נחמד במשפחה, אבל להתעלם ממנו זה בלתי אפשרי.
    כל אורח או תייר שיבוא לקהילה, יתקל ראשונה באחד מבניה של המשפחה. צועדים הם בשולי הדרכים, אך עדיין בולטים במיוחד.
    אי לכך ובהתאם לזאת, אין ספק שהידיעה המרעישה על לידת הבן הנוסף גרמה לפרצי שמחה בקרב הקהילה.
    "גברת קרנפוביץ' נצפתה צועדת עם בנה הקט ברחובות קריה", כך העיתונים בכותרתם.
    או בגירסה האותנטית: "התרגשות בגן החיות, הקרנפית חבקה בן שלישי".     הידד.
    • תודה
    • חחח
    • כועס
    Reactions: מנוחה כהן, סטיל יאנג, בנני ועוד 35 משתמשים38 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    על דא ועל הא
    פסגת השאיפות של כל בר-נש, שייקרא קרנף אחד על שמו ולזכרו, כאשר יראו את הקרנף, ייזכרו בו. וכאשר...
  • 2K
    • א
    שיתוף - לביקורת את מי לשנוא מחר?
  • אהרון1 //
    • אזרחי ישראל,

    כבר שנים שאנחנו הולכים יחד יד ביד , ראש בראש,
    אני שרה ואתם,

    אזרחי ישראל, אני מבקש ממכם אל תעשו זאת, זה יעשה ל כ ם רע,
    אני יודע אתם לא מאמינים לי , אבל אכפת לי מכם,
    בשבוע שעבר הכשרנו אני ושר הרווחה מאות ואלפי פסיכיאטרים, לטובתכם, למענכם,
    אתם תהיו בבעיה,
    אני מודיע לכם שבעוד שבוע מהיום, בדיוק שבוע מהיום,

    ל א י ה י ה ל כ ם א ת מ י ל ש נ ו א.

    תודה רבה
    • תודה
    • חחח
    Reactions: פרוגמטי, פיקאסה, אינספריישן ועוד 35 משתמשים38 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירער
    יפה מאוד. כעין זה כתב גם עמית סגל-...
  • 2 2K
    • א
    שיתוף - לביקורת אַבָּא, תִּשְׁלַח לָנוּ בְּבַקָּשָׁה - - - "חֶלְקֵי חִלּוּף"
  • איש האשכולות //
    • "חלקי חילוף"

    עַל מְקוֹם מְנוּחָתוֹ בְּרֹאשׁ פִּנָּה
    עוֹמֵד וּמֵצִיץ מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַטּוּרְבִּינָה
    מֵבִיא אִתּוֹ מַחֲסֶה מִן הַחַמָּה וּמִן הַצִּנָּה

    מִמְּרוֹם מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ בְּמַעֲלֵה הַקִּיר
    הַמַּזְגָן – מוּכָן לְכָל פְּקֻדָּה, לֹא יָמִיר
    מַסְדִּיר וּמַתְאִים לָנוּ אֶת הַמֶּזֶג אֲוִיר

    וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים
    וְהִנֵּה הֵחֵל לִהְיוֹת 'דּוֹרֵשׁ דָּמִים'
    תַּקָּלוֹת צָצוּ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים

    הַטֶּכְנַאי הַמֻּמְחֶה בְּאֵזוֹר
    מֻזְעָק בִּכְדֵי לְהָבִיא מָזוֹר
    מֻבְהָל שׁוּב וָשׁוּב הֲלֹךְ-חֲזֹר

    אַךְ שׁוּם שִׁנּוּי, שׁוּם בְּשׂוֹרָה
    עוֹמֵד בְּמֶרְיוֹ, לֹא מְסַפֵּק אֶת הַסְּחוֹרָה
    וְהָאִישׁ מְפַשְׁפֵּשׁ, נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

    זֶה 'הַחַיְשָׁן' שֶׁמְּשַׁדֵּר לַגּוּף
    מַכְרִיז בְּנִימַת נִצָּחוֹן כְּמוֹ אַלּוּף
    אֵין תַּקָּנָה, "צָרִיךְ לְהַזְמִין חֶלְקֵי חִלּוּף"

    - - -

    אָסוֹן רוֹדֵף אָסוֹן, וְהַקָבָּ"ה יוֹשֵׁב וְשׁוֹאֵג
    אַךְ אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, אֵין דּוֹאֵג
    כָּל אֶחָד בְּשֶׁלּוֹ, עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג

    רִבּש"ע, אֵין מָזוֹר וְאֵין תְּרוּפָה.
    הַלֵּב נִמְצָא עָמֹק בְּתוֹךְ סוּפָה.
    אֵין תַּקָּנָה, רַק לְהַמְצִיא לָנוּ חֲלוּפָה:
    וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: חיה❤, חיה איטה, ברוך הוא ועוד 39 משתמשים42 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש האשכולות
    כל מה דעביד לטב עביד מעריך כי נכתב בהומור שלי ושלכם של @קוביד המתחיל ב... אומרים לו גמור
  • 707
    • ל
    שיתוף - לביקורת לחתוך בבשר החי
  • למאי נפקא מינה //
    • אינספור דברים מבזיקים במוחו של כותב, בסיטואציות שונות - משמחות כמרגיזות.
    יש מהן ששוות משפט ממשיל ['חשתי כמי שדחפו לידו את המנה שאף אחד לא רצה, כשאין מקום פנוי בשולחן'], יש ששוות התייחסות משמעותית ['צריך לכתוב על זה סיפור, שיראה איך הוא נראה!'] ויש שבין לבין ['בהזדמנות נראה אם יש כאן את מי לראיין'].

    לא יודע למה, אבל יש כאלו שנתקעות במוח, כמו פיסקה משיר טורדן ששמעתי שלשום, כשעברתי בסמטה חשוכה אי שם בקצה אזור התעשיה המפויח.

    אחת מהן, כזו שאין סיכוי להשתחרר ממנה שעתיים, היא תחושתי הגועשת כשהעורך אומר 'אני מבין שזה לחתוך בבשר החי, אבל תראה, אני מוריד פה חצי קטע ומחליף בקישור עסיסי. זה יכול להיות יותר טוב, לא?'.

    ואני מדמיין אותו בחלוק ירוק ומסכה, מסביר לחולה המסונוור ממנורות חדר הניתוח ש'נחתוך לך בבשר החי כי זה יוכל להיות יותר טוב'...


    ולסיום - שלוש הערות נחוצות:
    * תמיד העורך צודק. לא רק כי הוא הבוס.
    * לעולם, אבל לעולם לא נצא מכף הקלע הזאת - הספק אם עדיף לראות בתוצר ילד אהוב, או להשתפר ולהשתבח בכוחות לא לנו!
    * ולתשו"ל העורך: כשגם אני אקבל לפי שעות ולא לפי תווים, אולי אני גם אחשוב שזה יותר טוב...
    • חחח
    • תודה
    Reactions: אינספריישן, bekky, Violinist ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
  • 1K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת שליטה עצמית היא המפתח לכל, זו דעתי (♦♣☻♣♦ בעקבות אתגרו של הדוויג המאתגר♦♣☻♣♦)
  • Natan Galant //
    • אני אמן לחימה מהולל וותיק. מעל לכל יכולותיי הווירטואוזיות, אני גאה במיוחד באופיי ובנינוחות הסבלנית שסיגלתי לעצמי. כך לדוגמא השבוע, כאשר יצאתי מרכבי, החלקתי פנימה ברמזור האדום מבעד לחלון הטויוטה קורולה שנסעה לפני בכביש ושברתי את המפרקת בקלופְּ אחד מהיר לנהג האיטי הזה, עשיתי את מעשיי עם המון שליטה עצמית ונשימות רגועות. בקור רוח.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: פיקאסה, אינספריישן, אלעזר 1 ועוד 20 משתמשים23 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    למאי נפקא מינה
    הסבר לפשוטי העם, בבקשה.
  • 849
    • ס
    שיתוף - לביקורת אולי אבל וחבל
  • <סקריפטית> //
    • אולי זה רק משל
    אולי זה סתם חלום נורא
    אולי הם יתקנו כל מה שכשל
    אולי הם מביאים בשורה

    אולי יהיה כבר טוב
    אולי יהיה גם דו קיום
    אולי האחדות תפסיק לקטוב
    אולי נחיה בלי שום איום

    אולי הם יפתיעו
    אולי הם ירגיעו
    אולי הם ישמיעו
    אולי חיים יפציעו

    אולי---
    אולי---

    אבל-

    עכשיו אומרים רק אללי
    רואים רק חבל חבל

    חבל על כל מי שעזב
    חבל על מי שהסתנוור
    חבל למי שאוכל כזב
    חבל על מי שעדיין עיוור

    חבל על השלכת ערכים
    חבל על אובדן הדת
    חבל שאלו הדרכים
    לקבל את המנדט

    חבל על מי שמוותר
    חבל על לאום ועל טריטוריה
    חבל על מי שמבתר
    חבל על פח האשפה של ההיסטוריה
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בדוח, reish, אהרון1 ועוד 29 משתמשים32 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    <סקריפטית>
    תודה על הביקורת! תמיד טוב לשמוע בשביל להתקדם. ערכתי. זה בד"כ לא קורה לי, הפעם זה עשוי לבטא את...
  • 2K
    • C
    שיתוף - לביקורת הליצן של הר המנוחות
  • castamir //
    • משהו מוזר אצל שייקה – סיכמתי לעצמי באותו בוקר.

    כמדי שנה בשנה חגגתי ברית לבני יקירי. הודעתי לכל המתפללים, לכל אברכי הכולל, גם לשאר המזדמנים לבית הכנסת הקהילתי שלנו. מחר בסביבות 9 בבוקר.

    בעוד כולם איחלו, בירכו, הסכימו, אף הבטיחו השתתפות - שייקה שלנו, הרצין פתאום. שריר בלתי רצוני זז בפניו.

    "תשע בדיוק אתה אומר?" עננה דאוגה ריחפה בין גבותיו.

    "תשע לערך!" עלצתי, מחפש מיד איזו בדיחה טובה לדבר איתו בשפתו. בכל זאת, הליצן של הקהילה. "בין תשע לשתים עשרה, שעות טכנאי"...

    "בעזרת ה', שיהיה במזל טוב!" התנער פתאום, המשיך הלאה.

    שכחתי מזה בדיוק ליום אחד.

    >>>

    "כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים!"

    הבטתי סביבי מאושר, מוקף בכל מי שהייתי רוצה להיות מוקף בו ברגעים כאלו. אנשי הקהילה, אברכי הכולל, תושבי השכונה. היו גם בני משפחה, אין להימלט, משפחה לא בוחרים – לפחות הם בטלו במיעוטם בכלל הקהל.

    דרכי בזמן שמחות היא לשים לב לכל אדם, לראות שהוא מסודר במקום טוב, במנה טובה, בנוף לרפת – כל מה שצריך. כך ראיתי ששייקה מביט על השעון בלחץ כל כמה דקות. בשלב כלשהו נטל לעצמו סידור מזדמן, בירך ברכת המזון בלי הרחמן לברית מילה. וילט פניו באדרתו ויגלום. יצא החוצה בצעדים חפוזים.

    לצאת אחריו לא יכולתי. בכל זאת בעל השמחה. אך הפעם לא שכחתי מזה. הבטחתי לעצמי לעקוב אחריו בימים הקרובים.

    כך עשיתי.

    >>>

    יום יום בשעה עשר עלה שייקה על אוטובוס. בדרך כלל הוא עשה את זה מתחנה רחוקה בקצה השכונה. לא קרובה לבית שלו, לא לבית הכנסת.

    האוטובוס נוסע לכיוון גבעת שאול-הר נוף. עוצר גם בתחנה מרכזית, אין לי דרך לדעת היכן בדיוק הוא יורד. הסברא נותנת שממשיך לגבעת שאול, כי לתחנה מרכזית הוא יכול לקחת כל קו אחר גם כן.

    כשעתיים אחר כך הוא כבר נצפה בשכונה כרגיל. גם במניין מנחה גדולה הראשון "על הקשקש" הוא כבר נוכח. לא סביר שהוא מספיק לתפוס משהו בינעירוני.

    יום אחד אסע אחריו, ידעתי.

    היום הזה הגיע.

    >>>

    "הפסקת מים", בישרו המודעות מטעם הגיחון. "אין כולל היום", תרגמתי לעצמי את המודעה, מוסיף מיד: היום אצא בעקבות שייקה.

    כמו ששיערתי, הוא לא ירד בתחנה מרכזית, גם לא בגשר המיתרים. המשיך עם האוטובוס עד לגבעת שאול, הר נוף, לא נחה דעתו בכל הסיבוב המיותר עד שהגיע להר המנוחות. תחנה אחרונה.

    על ליצן רפואי שמעתי, אבל ליצן של בית קברות? מה עוד שייקה מסוגל לעולל?

    שמרתי על מרחק בטוח, מתקדם אחריו בזהירות. רואה אותו פוסע בין החלקות בצעדים בקיאים ורגילים. חוצה את חלקת פרושים, מתחכך בציונו של הבוצינא, עד שהגיע סמוך למצבה אחת, נעצר.

    של מי המצבה? מה לשייקה ולציון זה ועוד יום יום? מה לליצן בבית הקברות?

    התקדמתי מאחוריו בזהירות, מצמצם את עיניי בניסיון לזהות את השם הרשום על המצבה.

    הספקתי לראות את השם הפרטי בלבד: פסח.

    האסימון נפל.

    >>>

    ר' פסח כהן, היה מוותיקי ומתפללי בית הכנסת. המבוגרים יותר זוכרים אותו מצעירותו כעוד מתפלל קלאסי, אנחנו בדור הביניים זוכרים אותו בשם "הסבא של החלון".

    מגיל מסוים, חטפה את ר' פסח צינה עד שהחל לדאוג לחלון הגדול שבמבואה. הקפיד שיהיה סגור, שלא תאחז בו הרוח. קיץ, חורף, סתיו, אביב – לא ישבותו.

    אט אט הפך הדבר למשל ושנינה. את השם "הסבא של החלון" נתנו הילדים, את ההלצות ברמה הגבוהה יותר סיפק שייקה. בדרך כלל במילים, פה ושם גם במעשים. למשל, בכל פעם שהיה יוצא כלוי ליטול את ידי הכוהנים, היה פותח את החלון כביכול בטעות במרפקו.

    ר' פסח היה קופץ מיד, גם כשהיה נראה שהוא בכלל מנמנם נמנום קשיש. נו, הו! היה מנופף בידיו עד שהחלון היה נסגר לגמרי. נו, הו!

    חה חה.

    הציק לי? יש לומר שכן. הרגשתי פה ושם ששייקה מגזים. הערתי לו? לא. אף אחד לא רוצה ליפול לפה שלו, להיות הקורבן הבא.

    ר' פסח הלך והזדקן, הלך והצטמק עד שהיה חשש של ממש לראות אותו עף דרך החלון הפתוח. לימים הצטרף גם פיליפיני עז זרועות שהוביל אל הכיסא בבטחה. ר' פסח הלך ושכח הרבה דברים, לא דבר אחד שנשאר איתו עד שעזב סופית את בית הכנסת: החלון.

    ההלוויה הייתה רגילה למדי. לא מאוד עצובה, זכה להגיע לשנות התשעים המאוחרות, אומרים. לא אכחד שבמהלכה חלפו כמה בדיחות בשורש ח.ל.ו.ן. בין הנאספים לזכרו. הזקן בן ה-100 שעף מהחלון ונפטר.

    אז שייקה רוצה לבקש סליחה, הגיוני. למה יום יום?

    <<<

    כל אותן המחשבות ארכו שניות ספורות.

    כעת הסתכלתי מה שייקה עושה. הוא לא קרא משנה או פרק תהילים. רק התכופף ו...

    הייתי צריך להתקרב כדי לראות היטב.

    שייקה סגר את חלון הזכוכית של כוך נרות הנשמה הקבוע בירכתי המצבה.

    שמעתי את קולו רועד: "הנה, שלא יהיה לך קר, ר' פסח".

    התרומם, מבחין בי. כבר הייתי קרוב מדי.

    "מה אתה עושה כאן?" שאל בקול מוזר.

    שתקתי. לא אני זה שצריך להסביר את מעשיי. למעשה, גם הוא כבר לא.

    "אתה יודע", הוא המשיך באותו קול לא-לו. "כל בוקר באים לכאן לתפילת שחרית, בציון של הבוצינא. מסיימים בערך בעשר. הרבה פעמים הם פותחים את החלון. לוקחים גפרורים. לפעמים משאירים פתוח"...

    "ניסית לדבר איתם?"

    "מה אני יכול להגיד להם". כתפיו שחו. מה הם יבינו.

    הבטנו במצבה שניות ארוכות. מחשבות ארוכות.

    הקול הרגיל שלו חזר, בס עם צרידות מעושה: "ככה זה. בכל פעם שמדברים שטויות, בסוף מגיעים למתים".




    >>>
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: מתן מאור, .B.B, tovy ועוד 186 משתמשים189 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    יש בזה משהו, אבל אין על הציניות שנושבת מהמשפט המפורש.
  • 1K
    • ש
    שיתוף - לביקורת הג'וב
  • שלמה שקד //
    • בס"ד

    "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" הערשי קרא את מילות פרשת המן בכוונה עצומה, כשהוא קצת מתבייש מעצמו לגלות שעד עכשיו כמעט ולא קרא אותה מלבד ביום ג' בפרשת בשלח כמובן, הוא היה רגיל להסתמך על השווער ומסתבר שהוא קצת התבלבל בין השליח לממטיר לחם האמיתי. עד לפני חודש לא הטרידו אותו זוטות מעין אלה, חמיו המבוסס שילם לו את שכר הדירה ואת המים והחשמל, הוא סיפק לו קרדיט בלתי מוגבל בסופרמרקט, חתם על הצ'קים של מוסדות הלימוד לילדים ועוד הרבה מזומנים לצרכים האמיתיים וגם לסתם פינוקים. פתאום החלו הדברים להסתחרר, תחילה היה זה שובר החשמל שבושש להיפרע, אח"כ בקנייה החודשית הודיע בעל הסניף שהברז נסגר, הערשי ורעייתו קלטו שעד כאן, היה מאוד נעים ונחמד, בשונה מרוב מוחלט של האנושות נחסכו להם במשך מספר שנים טרדות הפרנסה כך שהערשי יכל לשקוד על התורה ללא הפרעה, אבל הזמנים השתנו.

    הוא התיישב לכתוב קורות חיים מפשפש בימי אברכותו ובחרותו אם יוכל למצוא ניסיון באיזה תחום, הוא הושיב את החבר הטוב שיאפיין אותו ואת כישרונותיו, והודיע לכל הסובבים והמכרים שהוא מחפש עבודה. עד מהרה גילה שמדובר במשימה לא קלה בלי מקצוע שנלמד או תעודה ביד ובלי שום רקורד בשוק העבודה, הערשי גילה מחדש את כוחה של התפילה, הוא שפך לפני קונו תחנונים, וכבן השיח את ליבו לאביו שבמרומים, הוא התעצם באמונה, שם בה' מבטחו ורק בו תלה את יהבו.

    הערשי פנה מיוזמתו למעסיקים שלח קורות חיים לכל מודעת דרושים, לחלקם הוא באמת קיווה להתקבל למקצתם הוא שלח רק בבחינת "שלח לחמך על פני המים", הרוב סיננו היו כמה שחזרו אליו ולא כל כך התרשמו. כך עברו להם מספר שבועות קשים בהם הכסף אוזל והמינוס מזדחל, יום אחד הערשי הכין לעצמו פת שחרית כשלפתע בין היפוך החביתה למריחת מיונז על הלחמניה, התקבלה "השיחה" - "צבי קיבלנו את הקורות חיים שלך" פתחה נציגת החברה וליבו של הערשי החסיר פעימה, היא וידאה איתו כמה פרטים "אז תרצה להגיע אלינו לראיון" "כן כמובן אני יותר מאשמח" הערשי היה מאוד נרגש.

    "תודה אבא" חייך כלפי מעלה, הוא התקשר לאשתו ששמחה כל כך לשמע הבשורה, "תראי המקום הוא לא ממש חרדי אני חושב אפילו חילוני אבל הם טוענים שעבדו אצלם כבר הרבה חרדים והם יודעים להתאים את עצמם", הערשי ניתק את השיחה מקווה שזה אכן כפי שאמר לאשתו והמקום עבודה מתאים לו מבחינה רוחנית.

    הוא ירד מהאוטובוס מחפש את הכתובת הנכונה בין בנייני המשרדים המפוארים, תחושת זרות ננסכה בו למראה היוצאים והנכנסים, היושבים וחוסר התעודה במסעדה השכנה, אבל הוא הסיט את עיניו ומחשבתו "תתרכז" פקד על עצמו "לא באת בשביל לחפש חברים או מקום בילוי באת רק בשביל הפרנסה", הוא עלה במעלית השקופה נקש נקישה עדינה על הדלת המזכירה קיבלה אותו באדיבות והורתה לו להמתין בסבלנות, כעבור מספר דקות רמזה לו להיכנס למשרד הבוס, הערשי קצת נרגע למראה הכיפה על הראש.

    הראיון היה נחמד היו שאלות קשות אבל הערשי התאמץ לענות תשובות מספקות הייתה לו תחושה טובה למרות שהוא חסר הכשרה או ניסיון מעשי רלוונטי, "אנחנו נתגמש כדי להתאים לך סביבת עבודה ראויה" בעל העסק קרא לו בחזרה כדי לסכם את פרטי המשרה "נסדר לך חדר נפרד…" הערשי ביקש כמה דקות למחשבה "הם מנסים לבוא לקראתי וזה נחמד אבל מצד שני שהייה במשך כל היום בכל יום בכזה אטמוספרה השפה שאצטרך לשמוע קוד הלבוש שעיני יצטרכו לספוג" ואז צפה מול עיניו הפסוק שקרא רק הבוקר מפרשת המן: "ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" וכבר לא הייתה לו ספק מה היא ההחלטה הנכונה.

    "על הארץ מתחת אין עוד" הערשי סיים ערבית והטלפון רטט הוא היה תשוש מכל היום וההחלטות הקשות שקיבל ולא היה לו כוח לענות אבל המטלפן האלמוני לא הרפה, הוא ענה, "שלום צבי?" "כן" "מדבר עמי התראיינת אצלנו היום אחר הצהריים, רציתי לבשר לך בשורה טובה" אבל אמרתי לכם שאני לא מעוניין" הערשי היה מבולבל "תקשיב שנייה שווה לך, אחרי שהלכת לא הצטערתי האמת שאפילו קצת שמחתי זה היה מאוד מורכב אם היינו מרכיבים לך באמת עמדת עבודה סטרילית אמרתי לעצמי מחר יבוא בחור חילוני בלי דרישות צניעות ושאר המורכבויות, אבל אחר כך כשחזרתי הביתה ראיתי קצת חדשות על ממשלת השינוי שעתידה לקום קראתי טוקבקים מגעילים מאנשים ששמחים שסוף סוף יש ממשלה ללא חרדים ולא צריך לתת להם תקציבים, אמרתי לעצמי ריבונו של עולם מה רוצים מהחרדים האלה אפי' כשהם כבר רוצים קשה להם להשתלב בשוק העבודה, אמרתי לעצמי עמי אתה חייב לעשות משהו תפסתי יוזמה התקשרתי לחבר שלי חרדי העוסק ממש בתחום הנושק לשלי, אז תלך עכשיו לישון מחר על הבוקר יש לך ראיון עבודה אצלו". והערשי שוב אמר "תודה אבא" מחייך כלפי מעלה.


    אם יהודים ייהנו מהסיפור שתעמוד לי הזכות כדי למצוא פרנסה
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אינספריישן, tkh, נ. גל ועוד 21 משתמשים24 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלמה שקד
    רושם לעצמי, תודה.
  • 1K
    • C
    שיתוף - לביקורת קומי אורי כי בא עורך
  • castamir //
    • העורך שפשף עיניים אדומות. נראה שהדיו האדום של עט התיקונים כבש גם את עיניו.
    "להכין לך קפה?" הציץ פנימה הכותב החדש, הצעיר.
    "בוא, בוא אתה". אמר העורך בעייפות. "אתה בעצמך, לא הקפה. תראה את התיקונים על הסיפור שלך".

    הדף היה מלא בקשקושים, חיצים, עיגולים. אדומים כדם. כפרה אדומה.
    "מה כל זה?" היה הצעיר מסוקרן. זה בדיוק הזמן ללמוד מהוותיקים. למה להרגיש שאתה עצמך עקוד על השולחן, מטפטף דם.

    "קודם כל, בבקשה יותר אופטימי. אתה יודע למה חומות של תקווה הוא הכי מצליח מכל הזמנים? היו טובים ממנו בהרבה. אבל האופטימיות. אנשים אומרים שהם רוצים בוגר, קודר, אפל. הם משקרים את עצמם. תן להם אופטימי.
    "דבר שני, פ-ש-ט! פַּשֵּׁט. רַדֵּד. שַׁטֵּחַ. עמוק זה טוב למיטיבי שחייה. אין לנו הרבה כאלו. וגם אלו שיש, אם יש – כסף אין להם. אנשי רוח.
    "והמסר, בבקשה שיהיה ברור יותר. שלא יצטרכו לחפש אותו בזכוכית מגדלת. זהו!

    "אתה טוען שהמסר מטושטש? עמום? מעורפל? אביך?"
    "כן!"
    "נו, מצוין". עלץ הצעיר. "שמע בני מסר אביך".
    • תודה
    • חחח
    Reactions: מתן מאור, חנה אביטל, פרוגמטי ועוד 25 משתמשים28 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yonatanr
    יפה מאד. למה לכתוב סיפור עתיק? היום אף אחד בקהילת העורכים לא יודע מה עושים עם החפץ המוארך הזה...
  • 1K
    • י
    שיתוף - לביקורת סגולה עם מקור
  • יאן //
    • לא היה מקור ברור. סגולולוגים ידועי שם טענו שמצאו לכך רמזים בספר העתיק אשכול התומר, המתנגדים טענו שלא יתכן כי הרב בעל הזובח זיע"א שעל שמו נקראת הסגולה, נולד בכלל כמה עשרות שנים לאחר פטירת אשכול התומר. וגם על זה קמו מערערים ויודעי עתים. כך או כך, הסגולה התפרסמה חיש מהר כמשהו ש"עובד".

    וזה דבר הסגולה: בסעודת ליל שבת ישייר כזית פת ויאמר בפה מלא: 'זה אני משייר לז"נ הרב בעל הזובח זכותו יגן עלינו. וכן יעשה בסעודת היום וכן בסעודה שלישית. לאחר שיהיו בידו ג' כזיתות יצררם ויניחם במקום המשתמר. למחרת יום א' ישכים להתפלל שחרית עם הנץ החמה, ולאחר מכן יקח הכזיתות הנ"ל ויניחם לפני תורים ובני יונה שיאכלו מהם. ואם יראה עוף טמא עמהם יגרשנו ואל יניחנו לאכול כי קודש הוא. ובזמן אכילת בעלי הכנף יאמר מזמור לדוד ואחר כך יאמר 'כשם שאני זן ומפרנס לאלו עופות הטהורים, כן בעל הרחמים יזונני ויפרנסני מאוצר מתנת חינם'. כן יאמר עד אם תם הלחם.

    הסגולה כוונה במקור לפעול פרנסה בשפע, אולם לאחר שכמה אמיצים ניסו גם על זיווג של קיימא וזרע הגון וראו כי טוב, התפרסם שמועיל לכל מילי דמיטב.
    מקום קבורתו של בעל הזובח זיע"א לא היה ידוע. השמועות דיברו על אזור חמג'ין בטגי'קיסטן, לשם הוגלה על ידי ג'ינג'יס חאן במלחמת חמשת החודשים, ונפטר שם מחמת התלאות.

    קופת הצדקה 'שקל הקודש' שכונתה בפי הציניקנים 'שקר הקודש' תפסה טרמפ על הענין. בעזרתה התמסדו המנהגים ואף נערך שו"ת עם רבני הקופה:
    שאלה א': מה יעשה מי שאינו נוהג לאכול פת בסעודה שלישית. ת. ישייר ממיני תרגימא. וצ"ע אם מועיל פירות.
    שאלה ב': מי שאיחר לקום ביום א' האם יתפלל וימשיך או ימתין ליום ב'. ת. לא ימתין, שלא תתעפש הפת.
    שאלה ג': האם אין בשיור הכזיתות משום מכין משבת לחול. ת. מותר כיון דאיתמחי קמיעא.
    הונהג שהשבת הראשונה לאחר הפסח תהיה שבתא דנהמא, ובה מרן שליט"א בעצמו ישייר מן הפת ויצא ביום א' במעמד אדיר לחלוקת הלחם.
    כמובן תמורת ח"י פעמים פ"ת היה ניתן לקבל שקיק ובו שיירי לחם הקודש של מרן בעצמו. שקיקים כאלו היו ללא הגבלה ויהי לנס.

    ר' גדליה היה אברך ליטאי טיפוסי. מאז ומעולם התנגד לכל מיני סגולות מדיפות ריח של עמרצות, אבל הסגולה הזו בכלל עלתה לו על העצבים.
    פעם כשתפס את בנו מטמין חלקיק חלה בסעודת ליל שבת, חייב אותו לאכול אותו בו במקום, ונשא דרשה נלהבת בגנות מפריחי היונים, כפי שכינה אותם. מה שהציק לו היה, שכמה שזלזל בסגולה, היה נראה שהיא עובדת. מפעם לפעם הופיעו בלוחות המודעות בכולל פתקים קטנים של אברכים המבשרים פיזרתי ונושעתי, והשמות היו מחשובי הכולל. הוא התבייש בשבילם ובו בזמן קינא בהם.

    גם הוא היה זקוק לישועה. ישועה פרטית. אפילו לאשתו התבייש לספר.
    הוא והחברותא שלו סיימו לאחרונה לעשות שימוש בבית ההוראה של ר' שמחה רוטוויילר. בית ההוראה פעל שלוש פעמים ביום והם שובצו כמו"צים במשמרות. משום מה, היתה לו הרגשה שלא באים אליו. לא היתה לו דרך להוכיח את זה. אולי לאנשים אין שאלות? אבל הוא צפה פעם ממרחק בטוח וראה שדווקא לחברותא שלו מגיע זרם יפה של פונים. זה כאב. על זה, הוא היה מוכן אפילו לעשות את סגולת המפריחי יונים המוזרה.

    הוא התחיל לחשוב איך וכיצד. אם המשפחה תראה אותו מחביא איזה פירור של חלה, כל הדוגמא האישית שלו עלולה להתקלקל. בסוף הילדים יזלזלו גם בגנרטור ומי יודע מה עוד. הדבר הטריד אותו כמה ימים ולבסוף מצא פיתרון. הרי תמיד בימי ששי הוא נעדר מהבית ויוצא ללמוד כשעתיים לפני שבת. באותה שבת מצא לו מנין נידח של פלג, התפלל, קידש, סעד בבית הכנסת מיין וחלות שהביא מבעוד יום, ושייר לעצמו את הפירור הנכסף. אך מכיון שלא רצה לטלטל, הטמין אותו מאחורי כמה כרכי שו"תים עבים. גם בסעודת היום התפלל מוקדם והתארגן, ובסעודה שלישית כבר העיז בחסות הגנרטור שקפץ להטמין את הפירור מעל המקרר.

    כעת עמדה בפניו בעיה אחרת. הרי הוא לא יעמוד בכיכר המרכזית של השכונה ויפזר שם פירורים. הוא לא מתאבד. צריך ללכת לאיזה מושב נידח, להתפלל שם נץ, ולגמור עם הענין המביך הזה מהר. רכב אין לו, וזה אומר שצריך מונית. אבל שוין, אומרים שזה עובד אז זו הפעם האחרונה שהוא עושה את השטויות האלה.

    שחרית היתה מזעזעת. איזה מנין. בעלי בתים אחד אחד. הוא בקושי הגיע לאתה חונן וכבר התחילה חזרת הש"ץ. למזלו התפזרו היהודים העמלים איש למלאכתו והוא נשאר בודד בחצר בית הכנסת.
    בדחילו ורחימו פתח את השקית ושפך את החלות. כעת תפס מרחק בטוח. מה היה צריך להגיד עכשיו? מזמור לדוד. כן. וה'יהי רצון'. יונים מהדסות התקרבו לאט לאט אל התל וליקטו ממנו איש כפי אוכלו. היונים היו בעלות תיאבון רב והאוכל התחסל בקצב.
    אבל לזה הוא לא ציפה. חתול כרסתן ומשופם התקרב במהירות מפתיעה, תפס לו יונה, וגרר אותה במהירות אל שיח. שאר היונים נסו בבהלה.
    גדליה קפא. משמים לא רצו את הקורבן שלו. מה עושים עכשיו. האם זה חל? האם הוא צריך לדאוג לשחרר את היונה? הוא לא יודע מה עושים. היונים לא יחזרו כל כך מהר לסעודה.

    הוא עצם את עיניו בחוזקה וחג סביב עצמו. איזה מעצבן. עד שכבר השפיל את עצמו עם כל הטקס הזה. התיישב על אבן מזדמנת וניסה לסדר את המחשבה. לכאורה, רובו ככולו. הרי היונים אכלו את רוב הפת. מצד שני הוא לא הספיק להגיד את הבקשה. והאם היונה נהייתה טריפה מחמת החתול? אולי היונה בלעה פירור כשכבר היתה טריפה ושוב נמצא שנתן מהפירורים לסטרא דטומאה. כבר מזמן לא חזר על אלו טריפות. תמיד היה נראה לו כהלכתא למשיחא. מוחו הלמדני ייצר ספיקות במהירות מסחררת. הוא חייב תשובות כאן ועכשיו. אבל את מי ישאל? בושות, בושות.
    הוא החליט לשאול בטלפון מו"ץ מזדמן ומה שיענה יהיה בשבילו כתורה מסיני.
    שלף את הפלאפון והתחיל לחפש מהר. הנה... בית הוראה. צליל חיוג.
    הלו?
    כן, שולם הרב. אני שמתי את הפירורים ליונים ופתאום בא חתול ותפס...

    מי זה? גדליה???

    טו טו טו טו - - -
    • תודה
    • חחח
    Reactions: פררו רושה, חובבן חביב, פרוגמטי ועוד 62 משתמשים65 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    פתאוםנפל לי האסימון גלגלוה של סגולה= סגלגולה
  • 1K
    • ר
    שיתוף - לביקורת מילים כמו פלסטלינה, בשירות 'ימינה'
  • ראש לשועלים //
    • הנאום הבא בסדרה / ראש לשועלים


    ראש הממשלה בבקשה:

    אזרחי ישראל, בשבעים השנים האחרונות מדינת ישראל בסחרור. עוד סבב לחימה, עוד טרור והרוגים, ועוד אינתיפאדה. משך כל השנים הללו אנחנו מתבוננים בעיניים כלות על המדינה שלנו מחבלת בעצמה, מחלישה את עצמה, ומאבדת את היכולת שלה לתפקד בתוך עצמה, כאשר האויב בין גבולות הארץ לעולם אינו מרפה. בעזה, בחברון ובשומרון.

    במקום לנהל, לטפל, להנהיג, להביא פתרון לסכסוך ארוך השנים, הפטנט הקבוע הוא להפנות את האש החוצה, לעודד שנאה וקיטוב בין יהודים וערבים, כדי לכסות על הכישלון ועל המצב הלא תקין, שיהיו שיכנו אותו, גם אם איני מסכים איתם – 'כיבוש'.

    אפשר לעצור את הטירוף. מותר גם לקחת אחריות.

    מספרים לנו סיפורים על 'סיפוח' או 'אוטונומיה חצי מדינתית', זה שקר מוחלט. אין סרט כזה, בטח לא בזירה הבינלאומית הקיימת. שבעים וכמה שנים הוכיחו לכולנו שפשוט אין פתרון אחר לסכסוך. זה או מלחמה בלתי נגמרת או שתי מדינות. מי שאומר אחרת – משקר לכם במצח נחושה.

    ברגע מכריע כזה צריך לקחת אחריות. לכן, אני מודיע היום שבכוונתי לפעול בכל כוחי כדי להקים שתי מדינות ממערב לירדן, יחד עם ידידי הטוב הנשיא ג'ו ביידן, ועם ידידי נשיא צרפת עמנואל מקרון, תוך שיתוף פעולה מלא וצמוד עם יושב ראש הרשות הפלסטינית – אבו מאזן, גיבשנו תכנית רב שלבית להקמת המדינה הפלסטינית, כשבשלב הראשון נבצע ניוד של מקבצי יישובים תוך מתן פיצוי הולם ותוכנית השמה ותעסוקה לאומית, כדי שבעזרת ה', ביחד, נחלץ את המדינה שלנו מהסחרור הארוך כל כך, כך שתהיה רק שלנו וכולה שלנו.

    אני ופלגי ההתנגדות השונים חלוקים בנושאי מהות רבים, אך שותפים באהבה לאדמה הזו ובמוכנות לפעול למען שלום וסוף טוב למרחץ הדמים הבלתי נגמר. הפלסטינים גילו מנהיגות ונדיבות בתקופה קשה זו, והחליטו להוביל יחד איתנו את הצעד האמיץ והבלתי נתפס.

    אני רוצה להודות גם לחברי הטוב - ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, ולמכובדיי השר בר לב, השר הורוביץ והשרה מיכאלי על השקדנות והחריצות הבלתי נלאית. אני מוכרח לגלות לכם - בלעדיהם לא הייתי יכול לעמוד כאן היום ולהציג את התוכנית כפי שהיא.

    כדי שהתוכנית תצליח נצטרך כולנו, כל הצדדים, לגלות איפוק. אף אחד לא יתבקש לוותר על השאיפה הלאומית הבסיסית שלו, אבל כולם יצטרכו לוותר על מימוש חלק מהחלומות. נתמקד במה שאפשר לעשות, במקום לריב על מה שאי-אפשר. התוכנית לא נוטה לטובת אף אחד מהצדדים, משום שהיא נוסחה על ידי מתווכים זרים והוגנים. אפשר לעשות שלום!

    אני פונה מכאן לחבריי במחנה הלאומי ובציונות הדתית: יש מי שמנסה להפחיד אתכם, כאילו מדובר בסכנה קיומית. זה שקר. האמת היא שישראל תהיה קצת יותר בטוחה מהמציאות הנוכחית. הסתכלו על רשימת היישובים שנותרים בשטחנו! ספרו את שיירת הרוגי הפיגועים, רק מהתקופה האחרונה! ומי מדבר על הנכים והפצועים שחייהם נהרסו. אבו מאזן עושה כאן פשרות לא קלות כשיעניק לנו, הציונים כובשי הארץ בראייתו, את הרוב הגדול של ירושלים, את הגושים הגדולים, ואת יישובי המשולש. אנחנו לא זזנו מעקרונות היסוד שלנו.

    המדינה הפלסטינית לא תגשים את חזונם של אל חוסייני וערפאת, וגם לא תחזיק בצבא רשמי. אנו נקפיד מכל משמר שלא לפגוע בריבונותה, אך ישראל גם לא תחשוש לצאת למבצע צבאי בשטחה, אם נידרש לכך חלילה. אפשר להירגע.

    אני קורא לאלה מכם שמאמינים במהלך, שמוכנים לתת לו צ'אנס - הרימו את קולכם! דברו! יש מולנו מכונה משומנת היטב, שמפיצה יומם וליל שקרים על מנת להחדיר פחד בלב הציבור. אז ציבור יקר, זה הזמן שלכם להירתם, להביע את דעתכם, לתמוך, לא להישאר רוב דומם. אל תגידו – "חבל" אחר כך, דברו עכשיו. אנחנו יוצאים לדרך. אם נצליח – נעשה דבר ענק למדינת ישראל, וגם עבור העם הפלסטיני. ובכל מקרה - נדע שעשינו הכל ברגע קשה.

    זו ההחלטה המורכבת ביותר שקיבלתי בחיי, אך אני שלם איתה. לבסוף, אני מתפלל לקדוש ברוך הוא את תפילת שלמה:

    'לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר'.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: איש אחד הלך, יוחנן בוקסבוים, שמחה קופי ועוד 42 משתמשים45 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yonatanr
    מי שנואם את הנאום הזה.
  • 2K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת דילמת האסיר ההמום
  • הדוויג //
    • התהליך דומה אצל כולם.
    נרשמים לפרוג, כותבים כל מיני הודעות ותגובות, מגלים שאפשר לקבל לייקים, מתחילים לאסוף לייקים בלי לדעת בדיוק למה, ואז נחשפת האופציה המסעירה - ניתן להמיר את הלייקים בתווי קניה ליש!
    אני מניח שיש עוד כמה שלא עלו על האופציה הזו, והם סתם אוספים לייקים משל היה זה אוסף צדפים או בולים. מניחים את האוסף בארון, מדפדפים בו מדי פעם, ובסוף זורקים אותו לפח באיזה ערב פסח.
    (אם אתה כזה, דע לך שיש שכר לפעולתך ויש פרי לעמלך. סוף הכבוד לבוא, סוף גנב לתליה, וסוף לייק לרכישת מוצרי מזון במחירים ללא תחרות. בכפוף לתקנון. אין כפל מבצעים).
    אבל רובנו לא סתם ילדים קטנים שאוספים לייקים בלי סיבה וצורך. אנחנו צריכים את זה למחייתנו. להביא לחם הביתה.

    ופה מגיעה הדילמה.
    מצד אחד - אתה רוצה לצבור כמה שיותר לייקים. אז אתה משנס מקלדת, חושב על כל מילה, מתנסח בבהירות וברהיטות, עם קומץ ברק אופייני וקצת חריף בצד.
    ואז אתה מקבל לייקים, או לייקים צוחקים, והולך לחנות לרכוש ממיטב תוצרת הארץ הטובה.
    אבל לפעמים מתברר לך שהלכת צעד אחד יותר מדי רחוק, הגזמת עם הכתיבה שלך, ואז אתה מתחיל לקבל את לייקי ה-WOW. ואין לך מה לעשות איתם. אף חנות שמכבדת את עצמה ומכבדת כרטיסי אשראי, לא מקבלת את הלייקים האלה.
    מילא אם אתה מקבל Sad או Angry, לפחות אפשר להשתמש בהם נגד אויבים. אבל WOW? הלייקים האלה הם מטבע לא עובר לסוחר. כמו שטרות של 4 דולר. כמו זהב של לפריקונים. כמו ארמונות בחול. כמו עשן בלי אש. כמו חלב שנשפך. כמו עץ שגדל רחוק מהתפוח.

    אז אתה מנסה להוריד פרופיל. לכתוב גרוע. לכתוב פוסטים מטופשים, סיפורים חסרי פאנץ', תגובות בנאליות, עצות מיותרות.
    ואז אתה אמנם לא מקבל את הWOWים, אבל גם לא לייקים רגילים.
    ושוב אתה צריך ללכת ולרכוש מזון מכספך הפרטי כאחרון העם.

    אז אתה צריך למצוא את שביל הזהב. אתה רוצה להרשים, אבל לא להעיף. לנצח, אבל לא בנוק אאוט. ועבודת האיזון הזו מוציאה אותך מאיזון.
    אם תרצו, זו על רגל אחת דילמת האסיר. אם לא תרצו, גם טוב.

    אבל אם מישהו יכול להלוות לי כמה לייקים - אפילו צוחקים - רק עד סוף השבוע, זה יהיה ממש עזרה גדולה.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: י שהם, ב.ל.ת., שיוותי ה’ לנגדי תמיד ועוד 141 משתמשים144 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הדוויג
    הדוויג
    צורף קובץ
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת רָאִיתִי אוֹתוֹ בְּבִיתָּן הַלּוֹטוֹ מְגָרֵד כַּרְטִיס חִישׁ-גַּד.....
  • איש האשכולות //
    • פתח בבקשה את הבא.

    יופי. פתחת?

    עכשיו רק עוד אחד.

    אוהו. הצלחתי עליך!

    שוב

    עוד הפעם..

    זהו, כעת אתה שבוי.

    אז בבקשה עוד אחד

    טוב, זכית 5 שקל!!!

    ידעתי שתמשיך....;)

    תמשיך הלאה.

    עוד פעם אחת

    הנה, אוטוטו

    אתה ממש כפסע...

    כמעט מליונר.

    לא ממש. אבל עעעעכשיו....

    טוב. בינתיים בזבזת כבר 85 ש"ח.. אז כדאי לך לכסות את זה....

    יופי אתה מתחיל טוב..

    וואוו.. עלית על הדרך..

    הצלחתי עליך... :p :p :p
    • תודה
    • חחח
    • כועס
    Reactions: חנה אביטל, הודו לד', S ועוד 59 משתמשים62 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    אתה גאון
  • 763
    • ע
    שיתוף - לביקורת צר לי עליך אח, נאמת לנו.
  • על דא ועל הא //
    • צר לי עליך אחי, נאמת לנו מאוד. נאום כואב נאמת.

    כמו נער מתבגר וממורמר, ששונא את אביו, אמו, וכל משפחתו. מצהיר ומבטיח, על אפם ועל חמתם לא אשוב הביתה, לעולם.
    כמו איש רגזן שפורץ עם רכבו אל שטח מסילת הברזל, ולא שת ליבו אל הרמזורים ותמרורי האזהרה.
    כן הוא האיש הפועל ללא דעת, מונע משנאה אישית ותאוות נקם. צמא לכבוד ולתהילה, ומוכן להתבזות עבורם כאחד הריקנים.

    החרבת את ביתך ושאר נכסיך, לא הבטת אף לא צעד אחד קדימה. לא פזלת לימין או לשמאל, שעטת קדימה לחצות הנהר, לא לפני ששרפת וכלית בזעמך את הגשר שעליו.

    וכשתנוח מכעסך, ותנוח עליך הרוח, תגלה שלא נותר לך בית לשוב אליו.

    צר לנו עליך. ועלינו.
    על שהנחת כל השקפותיך במגירה נעולה וחתומה, והשלכת לים את המפתח.
    על שמסרת את הבור ממנו שתית, לידי הצמאים לעקירתו, וששים למלאותו עפר ורפש.
    על שהשלכת מאחורי גווך את ידידיך, הוריך ומוריך, ונתת את מסורת ישראל למרמס תחת כפות הסוס והחמור.

    עוד יבואו ימים, ישתנו העיתים, ויחלפו הזמנים.
    ייגלל החושך מפני האור, ויתהפך הגלגל על הגולל.
    או אז תלקט בוחרים כמלקט שיבולים.
    עוד יבואו ימים טובים. לנו.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: anotherית, S, 5407 ועוד 27 משתמשים30 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    סופית שאתה לא מכיר אותי. אין לי שערות. מאז ומקדם. (צחוק של נפתלי)
  • 2K
    • C
    שיתוף - לביקורת איך זה שהחרדים כל כך חכמים יחסית לתרומתם לאוכלוסייה? חשיפה בלעדית ומשתלמת
  • castamir //
    • - הערב נמצא איתנו הרב נחמיהו רונזבלוםקוורץ-שוורץ, אנתרפולוג, מומחה לחקר כותל המזרח, חוקר החסידות, חוקר הליטאות, יושב ראש מכון "מגבּעות אשורנו" בבני ברק...

    - והגלילות.

    - אין בעיה. אתה נחשב מומחה מספר אחת לציבור החרדי בימינו. לפני הכול, הייתי רוצה לדעת. מה סוד המוח החרדי? איך זה שאתם חכמים כל כך, בפער מכל מגזר אחר בארץ ובעולם? משלימים 12 שנות לימוד ביסודי ותיכון בגרויות ופסיכומטרי במכינה אקדמית של חודש. מסיימים תואר ראשון מלא פלוס פלוס במסלול של טרימסטר ושבועיים. מבצעים תואר שני בסמסטר אחד כולל טיול למירון צפת טבריה קבר אביי ורבא ועוד ככל שיספיק הזמן. איך זה? שנים שאני שואל את עצמי!

    - אם שנים, בטח מצאת תשובות שונות, לא?

    - יש מצב. התשובה המקובלת היא שזה בגלל לימוד הגמרא. שנים רבות של לימוד הגמרא, פלפול, עיון מחדדות את המוח.

    - נו באמת. בדרום קוריאה בכל בית יש סט של גמרא, או כמו שהם קוראים לזה "תִּלְמוֹד בֻּבָּלִי". איפה הם ואיפה אנחנו? לופט געשעפט. חוץ מזה, הבנות החרדיות לא לומדות גמרא כל כך, בכל זאת הן חכמות לא פחות מהגברים. אפילו יותר. בינה יתירה.

    - צודק. היה שלב שבדקתי אפשרות, אולי הקהילתיות החרדית היא זו שגורמת לזה. המשפחתיות, הערבות ההדדית, חיי הפשטות – כל אלו מסירים מהראש את הדאגות, משאירות אותו חד וצלול לפיקחותו.

    - נאך א גאון. מה עם כת האמיש מקנדה והגלילות? כל מה שאמרת יש להם, יותר מאיתנו. הם אפילו לא משתמשים בג'ל לסלסול פאות בגיל שלוש! בכל זאת, ראשי תפוחי אדמה אחד אחד.

    - נו, אז תגלה לי אתה.

    - אתה מקשיב? הנה זה בא. הסוד הכמוס.

    - ...

    - מדבקות מזונות.

    - מה???

    - שאתה שומע. לחמניות מזונות, על פי כללי הכשרות המחמירים של הבד"ץ ולנדא הן חייבות להגיע עם מדבקה מיוחדת המציינת כי זו לחמנייה מזונות. הלחמניות האלו, מחולקות באירועים חרדיים, בעלייה למירון, בר מצוות זולות, טיולים שנתיים, מטות שכונתיים של בחירות, עם טונה בדרך כלל, מיונז חמוצים. טפו טפו אתה יודע, יש הרבה בחירות כאן בארץ...

    - לא הבנתי מה הקשר.

    - כל חרדי באשר הוא, עוד מגיל צעיר. בלע לפחות חמש פעמים פתק כזה. בפעם הראשונה בטעות גמורה, בפעם השנייה אחרי שהסרת את המדבקה פתאום אתה מגלה שהייתה מדבקה נוספת. בפעם השלישית אחרי שהסרת את השתיים העליונות אתה מוצא בפה אחת שהייתה דבוקה מלמטה. ועוד פעמיים בחושך. קשה לראות. זה משתלב בשומשום.

    - הופה. על זה לא חשבנו. איפה אני משיג אחת כזו?

    - אתה יודע מה? במיוחד בשבילך הבאתי פה אחת בודדת, כאן בתיק. 500 ש"ח והיא שלך. סוד הגאונות.

    *רשרוש שטרות. לעיסה. גריסה. בליעה. מצמוץ*

    - יואו. רגע. מה הסיפור? יכולתי לקנות בשנקל לחמנייה עם פתק כזה בכל מאפייה...

    - הנה אתה רואה שזה עובד.


    >>>
    על פי מעשייה יהודית עממית. שחקנים חלופיים: כומר, הרינג ורובלים.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: ==, מתן מאור, ברוך 2 ועוד 137 משתמשים140 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    castamir
    לא חששתי מלכתחילה, אבל לאור הודעתו של דיונון כנראה שהבהרה לפי סעיף 2 לחוק פו היתה נצרכת כבר שם...
  • 1K
    • ק
    שיתוף - לביקורת לך תקנה מרכך היום, לך, תצא נעבאך
  • קומפיוטרית //
    • הוא לא האמין שהוא מגיע למצב הנואש הזה. מי היה מאמין, דודי שטרן, הבחור המבריק הפיקח ויודע כל של "תלמודו" הגיע למצב של חידלון חושים ממש. והוא עוד החזיק מעצמו מי יודע מה. פוי.

    יחסית, זו לא היתה אמורה להיות סוגיה מורכבת למדי, מה היא בסך הכל ביקשה, אשת החיל שלו? מרכך כביסה ורוד, אפילו את שם החברה אמרה, ממש קלי קלות, אין מחלוקת, זה פשט ממש. והוא נאיבי שכמותו נטל מגבעתו ויצא להפריח במחי ארבע עשרה תשעים את כל התורה כולה. כך חשב לפחות.

    אי אי אי, יבורך מפי עליון ממציא המזגן הגאון הזה, מה שכמה מוטות פלסטיק ורוח יכולים לעשות לבנ"א, מגיע לו יישכוייח גדול, דודי הרגיש טוב עם עצמו, נו, מה יש? יש לו כעת משימה והוא בטוח כל כך שהוא יצליח לבצעה על הצד הטוב ביותר.

    ודודי הוא חרוץ, ישר אחרי התפילה, כשהוא עוד עם שקית התפילין ביד וקורי שינה בעיניו הוא רץ למלא את בקשת הרעיה, מה גם שאין כמו הבוקר כשאתה עוד רענן ונמרץ כדי למלא משימות הרות גורל שכאלה. זריזין מקדימין והוא מחמיר בכך.

    מהכא להתם, הוא עומד בטבורה של מחלקת ניקיון. משהו במוח כבר התחיל לצעוק לו בהד "זה לא המדף בבית של אמא, זה מחלקה, דודינקה, מחלקה!!!". הוא בחר להתעלם.

    1 קילומטר ו-6 קומות של מדפים חיכו לו בדממה מבריקה, רק קח ונקה, והוא, עונה על ראשון ראשון ואחרון אחרון. בנחת.

    אנטי קלאק - לא, פנטסטיק - לא, ספוג הפלא - לא, אקונומיקה - לא, אקונומיקה בריח לימון - לא, אקונומיקה ללא ריח - חדש חדש להיט - לא, אקונומיקה בטעמים - לא למאכל - גם לא, רגע הוא ראה משהו, שם עט פרקר על יד "אקונומיקה בטעמים - לא למאכל", שלוש פסיעות אחורנית, אוף, זה סתם עוד קשקוש עם עוד איזה שם מפוצץ, חזר לפרקר.

    זהו, הוא סיים את צד ימין, הוא פונה כעת לצד שמאל של השרוול הנורא הזה.

    בום, טראח חצוצרות תופים "יוּמִים על ימי מלך ..." ויאמר לו: מרכך, מרכך, ויען הנני. אורו עיניו באחת.

    בסיידר בסיידר, תסדיר נשימה, זה היה מייגע אבל רֶבּ דודל, כל הגישמאק עוד לפנייך, אז קח עוד נשימה אחת שיהיה "סְפֶּר", מתחילים.

    אומרים: "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים", וככל שניסה דודי לפשט פתגם נאה זה, לא עלה בידו. עד לרגע זה כמובן, עכשיו התבהרה הסוגיה. לא ידע הכתוב על מה הוא מדבר. כל בקבוקוני עולם באו והתקבצו על קבוצת מדפים מולבנים שנשאו את השם "מרכך כביסה" למזלו של דודי, לכל מרכך יש שם משפחה מה שהוריד ישירות כמה אופציות מהמדף.

    מה שכן הבעית אותו עד אימה היה הצבע, הוא מעולם לא חלם כמה ורוד יעשה לו שחור בעיניים.

    יחוס עליו עוטף מר מקסימה וייתן לו לפחות שלושה סימנים על מנת למצוא את אבדתו, מרכך מקסימה ורוד. אך אם כל הצער והיגון, סימנים אין אבל ורוד יש, והרבה. מכל הסוגים.

    אם חוי היתה כאן, ודאי היתה מרימה גבה ואומרת כי היא רואה ורוד אחד וכל הגברים הם עיוורי צבעים מלידה, פעם חשב שהיא מגזימה, אבל היום הכל התנפץ לו בגלים גלים של ורוד מזעזע. מאין יבוא עזרו?

    אז ככה, על מדף אחד ערמומי עמדו, כמו מחכים שיעז לבחור אחד מהם, ארבעה סוגים של מרכך ורוד. (מאותה חברה כמובן) כולם מרכים, כולם ורודים, אם כי יש ורודים יותר ויש ורודים הרבה יותר.

    אחד היה ורוד כזה, נראה לו רגיל, השני היה ורוד קצת יותר כהה, אבל ורוד, אין מחלוקת, השלישי היה ורוד אבל אם הסתכל עליו טוב ראה לפתע שהבקבוק קיבל גם מהוורוד הראשון וגם מהוורוד השני, הכהה יותר, ערעור חלף בו. במה זכה הבקבוק הזה שככה נהנה מכל העולמות?, ברביעי היה ורוד עם פסים ירוקים שגרם לדודי שמחה עצומה, הרי כעת ירדה הדילמה מארבע ורוד לשלוש, שכן ורוד וירוק זה לא ורוד טהור ושלא יעבדו עליו.

    ניסה להבין אולי במרכיבים יהיה איזה קטע הסבר לבעלים מבולבלים שכמותו, אך התבדה. פתח אותם, את הבקבוקונים, מבחינת ואת פתח לו, אולי תעלה איזו בת קול מתוך הבקבוק ותאמר לו "הנני רופא לך". פיכס, מרוכז הוורוד הזה. נסתם הגולל.

    בצעד אמיץ הוא נטל את שלושת הבקבוקונים הוורודים. יעלה כמה שיעלה הוא לא חוזר הביתה בלי הוורוד הוורוד הזה. בקופה הוא לא מכחיש שהקופאי נעץ בו עיניים של " תגיד, מה נסגר איתך" אבל מה יעשה וכל הוורוד שבעולם נעשו לאגודה אחת נגדו?

    דלתות נפתחות ונסגרות מאחוריו, שוב החום הבני ברקי הזה, הלא נסבל.
    הוא תכף יתעשת ויחזור הביתה, הוא חייב למצוא איזה תירוץ טוב לתצוגה הוורודה שקנה היום, כרגע, המוח שלו עיסה דביקה ומרוכזת של של ורוד סמיך.
    אין מה לומר, הוא נכשל במשימה ובענק, כנראה שיש טובים ממנו וחזקים ממנו וכעת נותר לו לעבוד על ענוה. אתה אפס, אתה כלום, אתה עיוור צבעים מוחלט. אתם יודעים מה? הוא נעצר. מי צריך מרכך בכלל?
    חזר הביתה.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, BestMe, פרוגמטי ועוד 57 משתמשים60 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    castamir
    מעולה! הומורסקה קישונית מחודדת. אהבתי במיוחד את התוספות מן המקורות ומן התרבות כמו: יוּמִים...
  • 2K
    • ע
    שיתוף - לביקורת פעם בחודש אני מרשה לעצמי
  • על דא ועל הא //
    • פעם בחודש אני מרגיש שאני חייב שחרור.
    אתם רואים אותי בבית כנסת מתפלל, בכולל לומד, הילדים מחונכים.
    הכל נכון, אבל פעם בחודש אני מרגיש שצומחות לי קרניים מכל המערכת הזאת. ואני חייב פורקן. שחרור.
    הסלוגן שלי הוא כזה - נתתי חודש לנשמה, עכשיו משהו בשביל הגוף.

    בהתחלה הייתי עושה את זה לבד בבית.
    פעם בחודש אני מוריד את הכיפה! וזהו.
    מתרווח על הכסא, את הכיפה משאיר על השולחן. היא רק מפריעה לי.
    מחכה איזה רבע שעה, מרגיש חדש, וחוזר לשגרה.
    הילדים היו רואים ומבקשים גם.
    מה אתם חושבים, לא נתתי להם? בטח נתתי.
    אחריי הורידו כל הילדים את הכיפות.
    פעם בחודש, אמרתי, זה לא נורא.

    עם הזמן הבנתי שלעשות את זה עם עצמי זה לא תכל'ס.
    זה דבר שעושים אותו עם החבר'ה.
    מצאתי כמה כמוני, שמחפשים גם הם את הפורקן הזה, התיידדנו.
    פעם בחודש יצאנו לאיזה שהוא מקום כמו בר כזה, התיישבנו על כסאות מסתובבים, העברנו חוויות, פטפטנו על כל העולם ואשתו.
    כמובן, הכיפות בכיס. ברור.
    רציתי לקחת גם את הילדים. אשתי התנגדה. עד כאן, היא אמרה.
    בשביל ילדים מספיק להם לעשות את זה בבית, הם לא צריכים לצאת החוצה ככה. זה ממש מיותר.
    להגיד שזה החזיק מעמד? לא בדיוק.
    אחרי פעמיים שלש הם דרשו לבוא גם.
    והסכמתי.
    אבל כשהקטן מירר בבכי שגם הוא רוצה, הבנתי גם אני שאת זה אני כבר לא אתן!
    חכה שתהיה בן שלש ואקח גם אותך, אמרתי לו. אולי נעשה את זה בל"ג בעומר. נחליט כבר.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: m-blum, יהלום-יצירות מלוטשות, אינספריישן ועוד 71 משתמשים74 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Ruti Kepler
    Ruti Kepler
    במקום: אפשר לכתוב: כשתהיה בן שלוש אקח גם אותך להסתפר, אמרתי לו. אולי נעשה את זה בלג בעומר...
  • 2K
    • ש
    שיתוף - לביקורת חוסר אחריות משווע
  • שיילה //
    • בצעירותה הכול התנהל למישרין, השקענו בה הרבה.

    היא הייתה שקטה ורגועה, הסתובבה כמו שציפינו ממנה ועזרה הרבה בבית. עד שמשהו השתנה אצלה.

    אט אט הבגדים החלו להתקצר, להתגוון שלא לטעמנו. עד ששמנו לב לשינוי שחל בה, ההרס היה אל-חזור.

    בצערנו חיפשנו אשמים. בתחילה האשמנו את החברה שלה, חברה לא טובה מועדת לפורענות.

    אך בירור קצר העלה שהחברה מצוינת. אז האשמנו את עצמנו, שלא שמרנו עליה מספיק.

    אולי אפשרנו לה יותר מדי, אולי חשפנו אותה לדברים לא טובים, שחלחלו בה והרסו אותה מבפנים.

    גם זה לא סביר, אנו משפחה שמרנית, הכול עובר ביקורת ומיון. כנראה שהיא עדינה ולחץ של משפחה חרדית היה קשה לה.

    כעת היא שונה לגמרי, הסאונד הגבוה עם קפיצות לפי הקצב. פחדנו שהלכלוך יתחיל לצאת החוצה.

    התייעצתי עם אשתי בארוחת ערב, והחלטנו להתחיל עם ידיים. לזרוק אותה מהבית. סופית.

    אולי ברחוב מישהו יטפל בה, אנחנו נשבר לנו. ככה. בלי כיבוס. פשוט נמאס ממנה.

    הורדתי אותה בכוח אל מחוץ לבניין, הסתובבתי וחזרתי במהירות, אך בליבי עדיין חשבתי עליה.

    היי שלום - מכונת כביסה Electrolux - היי שלום, וכבסי מישהו אחר להסתובב אצלו.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: ליטאי פשוט, מנוי פרימיום, אש קודש! ועוד 140 משתמשים143 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פסיק
    והכותרת...
  • 571
    • ש
    שיתוף - לביקורת איפה התחנה האחרונה?
  • שלמה שקד //
    • בס"ד

    איפה התחנה האחרונה? ומה נמצא מעבר לה?

    לא כמו פעם, כששאלו איפה סוף העולם. רק להסתובב ולשוטט, בתקווה לחזור כבומרנג. לראות קצת עולם, לא להישאר תקוע בין הירדן לים.

    בן גילי השוודי, מתנדב בכלל, בניקרגואה. רעהו הנורווגי, מוחה על הזיהומים, בתעלת פנמה. אולי אף אני אברח, לטרק בנפאל. או שמא לטיבט, לשתוק במקדש. אולי לדרמסאלה של הדלאי לאמה.

    אבל איך ייראה הבומרנג? בשוודיה זה פשוט, הם יחזרו לעסוק בשיממון, ובאוסלו ימשיכו לחלק פרסים מדומים על שלום. פה נמשיך להתקשקש, בין בת ים לחולון. עזה ורמאללה, השלום, אולי בחלום.

    אולי כן אחזור עם אג'נדה, ראסטות ושרוואל, חברים, סטלה. אולי אפרוש כנף לאמריקה, לשטוף כלים באל איי, למכור בקניון על עגלה.

    "היי אחי, ישראלי במקרה", "נו וואט…", הוא הסתובב בהפתעה, "כאילו כן, איך זיהית", "מה נראה לך, שגם פורטוגזים עוטים משקפי שמש ביום אפור וסגריר, זה רק ישראלים הדבר הזה", הוא נראה נחמד הרב הזה עם החליפה השחורה באמצע כל הבודהיזם והמזרח, חשב בעודו שומר על ארשת מאופקת טיפה מרוחקת, "אל תסתכל עלי כמו דוס זה מושגים שיש רק בארץ, פה זה לא נכנס" יניב הפשיר חצי חיוך מנומס, "בדרך למקדש תיכנס אלינו לבית חב"ד לשבת?".
    • תודה
    Reactions: מקשיב, יענקושלה, פטריוט ועוד 20 משתמשים23 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלמה שקד
    נקודת מבטה של אמא: ציפי נכנסה עם הרכב בשערי המושב, היא הורידה את מיקי בעבודה, עדיף ככה היא...
  • 962
    • א
    שיתוף - לביקורת דיברתי איתו הבוקר
  • אהרון1 //
    • דיברתי איתו הבוקר, האמת שבהתחלה פחדתי שזה קצת מאוחר, אבל תכל'ס בסוף הספקתי, דווקא זה היה טוב, קצת התרגשתי גם,
    אמרתי לו כמה דברים שאני צריכה לעשות היום ונפרדנו. הוא לא דיבר הרבה אבל הרגשתי אותו ממש.

    הצהריים כבר היו טירוף, מלכי ישראל גם ככה צפוף , חשבתי מי נתן את השם הזה 'מלכי ישראל' הם בטוח לא היו דורכים פה, ואסתי החליטה לצרוח כמו משוגעת, לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד, מתה לשקט, לנוח, ידעתי שאני חייבת לשמור על קשר נורמלי, התקשרתי והתזתי את כל העצבים שלי עליו, הוא יודע להקשיב, ואחרי שהוצאתי את הכל, נרגעתי קצת. תכל'ס שמחתי שעשיתי את זה.


    בערב היה כבר מאוחר, הייתי עייפה אבל השקט של הלילה התחיל להתפשט לי בלב, סיפרתי על חווי שעצבנה אותי בעבודה, וגם על האוטבוס שכמעט העיף את העגלה של מלכי, ושהיא צרחה עד ש פדיחה אבל איזו אישה עזרה לי להרגיע אותה, אמרתי לו שכשאני מדברת איתו זה מרגיע אותי.

    פסעתי אחורה והתיישבתי על הספה, הרגשתי עדיין שמשהו חסר לי,
    ואז נזכרתי, שעדיין לא אמרתי 'עלינו לשבח'.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, חנה אביטל, AAYALAA ועוד 67 משתמשים70 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מגבת
    מקסים! בהתחשב בדמות, עדיף "התקשרתי והתזתי את כל העצבים שלי אליו"
  • 2K
    • ה
    שיתוף - לביקורת אלי לומד להיזהר
  • הזדמנות //
    • "מכל המקומות בעולם הכי בטוח עכשיו זה לנסוע ברכבל באיטליה בגובה של 1400 ק"מ " אומרת הבת שלי, מורידה את הרגלית הקטנה על הבד ולוחצת על הדוושה "ולעמוד על פראנצ'ס ולהשתתף באירועים הומי אדם" טרר..טרר.. מטרטרת המכונה. אני מרימה גבה. "כן כן!" היא נחרצת. היא מפסיקה לרגע עם הברנינה שלה. "כי דווקא שם עכשיו דואגים שהדברים האלה לא יחזרו על עצמם, אז המקומות האלה הכי בטוחים"
    "אני רוצה לחשוב ככה" אני אומרת. על השולחן מונח ספרון של אלי, אלי לומד להזהר מהכביש. "אוקי" אני אומרת. "אז אלי כמעט נדרס והוא לומד להזהר מהכביש ואז הוא כמעט טובע והוא לומד להזהר מהים ויום אחד הוא משפריץ לעצמו סנוקליר לתוך העיניים, העיניים שלו ניצלות בחסד עליון והנה הוא כמעט נשרף מהמדורה של ל"ג בעומר, מה שווה כל הזהירות הזאת אם אנחנו אנשים שלא לומדים אף פעם את העיקרון? עזבי עכשיו את חשבון הנפש הרוחני. זה ענין אחר.." "אח!" צועקת עכשיו הבת שלי. היא תפרה בטעות את היד.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: סופריא - הוצאה לאור, M . A, פרוגמטי ועוד 66 משתמשים69 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    את צודקת. אני מרגישה לא בסדר עכשיו... אולי אפשר לבקש מהמנהלים למחוק את ההודעות בנושא?
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה