קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 72
    • ח
    שיתוף - לביקורת לעולם לא עוד - זה עכשיו
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    שתיקת העולם תיזכר לדיראון עולם.

    כמעט שנתיים עברו, והם עדיין שם.
    נמקים בידיים אכזריות שאין כמותן.
    העולם, העולם המתוקשר ביותר שידע האנושות, רואה, יודע ושותק.

    מהי שתיקה?
    זו לא היעדר קול, זו הבעת עמדה.
    שתיקה היא תמיכה, ישירה או עקיפה, בחמאס.
    שתיקה היא המילים שמצדיקות את הטקטיקות הרצחניות של חמאס.
    שתיקה היא הצעות מדיניות שנראות "הומניטריות", אך בפועל מגוננות על הטרור.

    אם חמאס משתמש באוכלוסייה האזרחית כדי להסתתר,
    אם הוא משיג הישגים מתוך ההמון שבו הוא מתמוסס,
    ואם העולם מאפשר זאת בשם הדאגה לאותה אוכלוסייה,
    הרי שהעולם מאפשר לחמאס להמשיך ולהתעצם.

    במילים אחרות, כל מי שלא שולל את הטקטיקה של חמאס,
    כל מי שמגבה את עזה כאילו היא גוף נפרד מהארגון הרצחני ששולט בה,
    מאכיל את חמאס.
    מחזק את חמאס.
    שומר עליו.
    וגוזר על החטופים עוד יום ועוד לילה בשבי.

    למה לא הצלחנו להחזיר את החטופים עד היום?
    כי האכלנו את עזה, והאכלנו את חמאס.
    כי דאגנו ל"רווחה ההומניטרית", במקום לדרוש צדק.
    כי בחרנו ברחמים על האויב, במקום בחמלה כלפי הקורבנות.

    הגיעה השעה לומר בקול ברור:
    תרעיבו את תושבי עזה.
    תנו לצעקה האמיתית לעלות מתוך הרחוב.
    תנו להמון להבין שהמחיר של טקטיקת ההגנה על חמאס, הוא ההרס של עצמו.

    אם חמאס יצא מתוכם, ואם הוא משתמש בהם, אז כשהוא נפגע, הוא פוגע בעמו.
    זו לא אשמה של ישראל.
    זו האחריות של חמאס.
    ומי שמונע את הפגיעה הזו, בשם דאגה לתושבים,
    שותף ביודעין לפשע.

    פגיעה עצמית, כאשר הרע משתמש בזולת כמגן אנושי,
    היא הדרך היחידה לפרק את המנגנון.
    היא הדרך היחידה לעצור את השקר.
    ומי שלא מפרק אותו, מחזק אותו.

    הגיעה השעה להפוך את המשוואה.
    לא עוד חיזוק לעזה כשהיא שותפה.
    לא עוד דלק, לא עוד סיוע, לא עוד חמלה מזויפת.

    הצדיקים המזויפים, שבוכים על רעבים בעזה,
    הם אלה שמאכילים את המפלצת,
    ומבעירים בלי משים את אש גיהנום החמאס,
    והכול בשם "סיבה טובה" שחמאס עצמו ניסח להם.

    * בשעות האחרונות הוצנחו 136 חבילות סיוע שכללו מזון לתושבי רצועת עזה על ידי שש מדינות שונות,
    ביניהן בלגיה, אשר הצטרפה היום לראשונה למבצעי ההצנחה.

    * בני ערובה לא מחזירים ברחמים,
    אלא באגרסיביות.

    סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל ה' כְּמַֽעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃
    סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃
    סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י ה' (איכה ג' סד, סה' סו')

    מוצאי ט' אב תשפ"ה.
    • עצוב
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, rrrrrrrrrrrrrr, מילה נרדפת ומשתמש 1 נוסף4 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    ממש לא! זה טור על כאב של עם ישראל, וזה מתקשר לכאב האיום והנורא של תשעה באב. זה בכי תמידי! זה...
  • 2 798
    • R
    שיתוף - לביקורת משפחות החטופים הנשכחות.
  • rrrrrrrrrrrrrr //
    • רק בס"ד.


    נסעתי לירושלים, לכותל.

    לפני גשר המיתרים, פתחתי חלון.
    חום מהביל פלש לרכב.
    התנועה זרמה, להכעיס.
    המפגינים המשולהבים דאז
    חזרו לשגרה, לעבודה ולמזגן.
    בוקר שגרתי בירושלים.

    מסכי הענק שבחזית המגדלים,
    יידעו באדיבות אדישה
    על בוט AI של מאוחדת.
    התמונות שלנו לא הופיעו שם,
    מחובקים באימה משתקת.
    גם לא בלוחות המתוחים לצד הכביש.
    סרטים כתומים לא התגוללו ברוח החמה.

    סירבתי לקלוט את המציאות,
    פתחתי רדיו.
    מישהו ניתח שם ביובש
    את מחיר עסקת החטופים.
    סגרתי במהירות.
    הרכנתי ראש על הגה שרוט,
    אכן:
    בוקר שגרתי היום בירושלים.

    שירי, אריאל וכפיר הי"ד
    כבר נחים על משכבם.
    ואנחנו?
    אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
    • עצוב
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: מלכת אנגליה, ללי99, "ואילו פינו מלא..." ועוד 37 משתמשים40 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    הרגשתי צורך להקפיץ, לעורר אנשים נוספים לזכור, להתפלל ולהשתדל למענם. לא יפה מצידי, בין הזמנים הוא...
  • 309
    • ש
    שיתוף - לביקורת תשעה באב - תיאור מהשטח.
  • שמואל אגסי //
    • זווית מבט של אדם שלכוד בירושלים הנשרפת.


    לַבַּת אֵשׁ סְדוּרָה הִקִּיפָה אֶת עוֹמְדִי,
    וּפָנַי בָּעֲרוּ כְּמוֹ הַלַּהַב שֶׁמּוּלִי,
    וְהָרֵיחַ שֶׁהִכָּה בִּי, כָּבַשׁ לִי אֶת רֹאשִׁי
    וְצללי אָדָם וְשֶׁלֶד, מִלְאוּ אֶת רְאוּתי,
    נִיחוֹחַ בְּשַׂר הַדָּם הַנֶּחֱרָךְ וְהַנִּקְלֶה,
    חוֹדֵר בִּי לְכָל תָּא, וּמֵעַיִים מעֲנֶה
    וְעָשָׁן הַקָּרְבָּנוֹת, אָדָם, חַיָּה וְאֶבֶן,
    דּוֹמְמִים, הוֹלְכֵי עַל שְׁנַיִם, וְנוֹשְׂאֵי זָנָב וְקֶרֶן,
    מִתְעָרֵב בְּמַחְשָׁבוֹת, בְּהִלּכֵי לֵב וָשֵׂכֶל,
    חוֹרֵט שָׁם אֶת דְּבָרוֹ, מַשְׁלִיט אֵימָה וְסֵבֶל.

    וּמֵעַל הַכֹּל הָרַעַשׁ, הַצְּרָחוֹת וְהָאֵימָה,
    וּמֵעַל כָּל אֵלֶּה שֶׁקֶט, שֶׁאַחֲרֵי הַסְּעָרָה,

    וְעוֹד גּוּף שֶׁל אֵפֶר שחוֹזֵר אֶל הֶעָפָר,
    וְעוֹד חֲלוֹם שֶׁל בַּיִת, שנָגוֹז אֶל הֶעָבָר.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, תודה לה’, איש המילה הכתובה ועוד 13 משתמשים16 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל אגסי
    תודה. אני שמח לשמוע.
  • 90
    • I
    שיתוף - לביקורת רֶגַע אֶחָד שֶׁל רַחֲמִים
  • I.Q //
    • בָרֶגַע הַזֶּה –
    רִחַמְתִּי עַל הַבְּרִיּוֹת,
    לָבַשְׁתִּי אֶת הָאַדֶּרֶת הַיְּשָׁנָה
    שֶׁהָיְתָה סְפוּנָה בְּבֵית הוֹרַי –
    שֶׁרַק לְעֵת מִן הָעִתִּים
    הָיְתָה הָרְשׁוּת לַעֲטוֹת אוֹתָהּ.

    זוֹ הָאַדֶּרֶת
    שֶׁעוֹד נִשְׁאֲרָה מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק –
    שֶׁהָיָה רוֹאֶה
    בְּמַה שֶׁאֵין הָעַיִן רוֹאָה,
    שׁוֹמֵעַ מַה שֶׁאֵין הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת –
    כִּי הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק
    מַבִּיט בַּנְּסִבּוֹת
    וּמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת.

    מַבִּיט עַל שִׁבְרוֹנֵי הַלֵּב
    וְצָר מֵהֶם צוּרוֹת,
    וְהָיוּ הַצּוּרוֹת יָפוֹת בִּמְאֹד –
    וְהָיָה מַעֲמִידָן זוֹ לְצַד זוֹ:
    כָּל אַחַת וְאַחַת בִּכְבוֹדה,
    כָּל אַחַת וְאַחַת בְּיִחוּדה.

    שׁוּב אִישׁ לֹא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ
    אֵיךְ נִרְאוּ הַלָּלוּ בִּמְקוֹרָם –
    טֶרֶם נָגְעָה בָּהֶם
    עֵינוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק.
    אִישׁ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת בָּהֶם
    אֶת הֶעָבָר הַשָּׁבוּר,
    הֶעָבָר הֶחָרֵב.

    וּכְשֶׁלָּבַשְׁתִּי אֶת הָאַדֶּרֶת הַזּוֹ –
    שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה לְמִדּוֹתַי –
    לֹא הָפַכְתִּי לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק,
    אֶלָּא שֶׁשּׁוּב סָר מִמֶּנִּי
    הַמַּבָּט הַזָּעוּף
    שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ רַחֵם –
    סָר מִמֶּנִּי הַכַּעַס.

    וְהָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק
    שָׂמֵחַ בִּי
    וְשָׂמֵחַ בְּאַדַּרְתּוֹ –
    כִּי גַּם רֶגַע אֶחָד שֶׁל רַחֲמִים
    יָקָר בַּמְּרוֹמִים.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אזמרגד, דיונון, ניק 139167 ועוד 12 משתמשים15 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סבתא חביבה
    איזה שיר מדהים!! מיוחד- גם הרעיון וגם ההגשה. מיוחד מאד מאד!
  • 84
    • R
    שיתוף - לביקורת כמה יכולה נשמה
  • RPO //
    • כמה יכולה נשמה אחת לחכות

    כמה נשמה אחת יכולה לנשום
    אבק של גלות שחוסם נשימה
    להשתעל מעוד יום שהגיע
    ובשביל מה.

    כמה נשמה אחת יכולה לבכות
    שבילים של יתמות וגעגוע
    בשבילה בשבילם על כל
    שמתמהמה.

    כמה נשמה אחת יכולה לשמוע
    קולות של חיים וסיבה למסיבה
    צחוק אהבה שמחה וכלום לא
    בה.

    כמה נשמה אחת יכולה לספור
    מציאות שנשפכת על דם
    אבידות קורבנות מלחמות שעל
    סתם.

    כמה נשמה אחת יכולה לחכות
    היא מוכנה להטביע שבועה ,נשמה
    שעל אף שמתמהמה הנה היא
    מחכה.

    כתיבה: רחל אורן

    תתן אחרית. ציור רחל אורן.png
    ציור: רחל אורן
    תתן אחרית. ציור רחל אורן.png
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: כותבת הפחדים, Ayala10, יהלום-יצירות מלוטשות ועוד 10 משתמשים13 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה לכן!
  • 126
    • מ
    שיתוף - לביקורת כמה. הוא. בוכה.
  • מהממתתת //
    • אשמח לביקרות. בעיקר הערות לשיפור...

    כְּשֶׁהַלֵּב בּוֹכֶה,
    הַחִיּוּךְ מְכַסֶּה
    אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים,
    וְדוֹחֶה אֲחֵרִים.

    כְּשֶׁהַלֵּב בּוֹכֶה,
    אוֹמְרִים,
    שֶׁאֲנָשִׁים לֹא מִתְחַבְּרִים
    לִטְרָגֶדְיוֹת.
    סִפּוּרִים עֲצוּבִים.
    וְהָאֵמוֹצְיוֹת,
    זֶה כְּבָר, מֵהַמִּקְרִים הַקָּשִׁים.

    כְּשֶׁהַלֵּב בּוֹכֶה,
    וּמַרְפֶּה.
    וְאֵין מַרְפֵּא,
    לְדִמְעָה
    שֶׁאַף אֶחָד לְעוֹלָם
    לֹא יִמְחֶה.


    וּכְבָר אֵין לִי לֵב לִבְכּוֹת.
    וְכָתֵף, לְהַנִּיחַ
    וְיָדַיִם מְחַבְּקוֹת.
    וּמִי יַבְטִיחַ
    תָּמִיד תָּמִיד
    לְחַכּוֹת?

    (כְּשֶׁהַלֵּב בּוֹכֶה,
    רַק אֱלוֹקִים שׁוֹמֵעַ
    והַכְּאֵב שעוֹלֶה,
    מבטיח שיום יבוא,
    ויִתְגַּלֶּה,
    וְהוּא יִזְכֶּה.
    וְזֶה טוֹב שֶׁהוּא בּוֹכֶה.
    הוּא לֹא יוֹדֵעַ
    כַּמָּה הוּא מְמַלֵּא,
    כמה הוא, מרפה
    כמה הוא מרפא.
    כַּמָּה הוּא בּוֹכֶה )
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: צפניהו, איוליס, אל תעזבי ידיים ועוד 12 משתמשים15 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מהממתתת
    זה לא מסביר יותר?
  • 87
    • %
    שיתוף - לביקורת לא התרגלתי.
  • %תמר% //
    • וְלֹא הִתְרַגַּלְתִּי
    לַכְּאֵב.

    כִּי נִמְלֵאתִי
    בְּמִלִּים שֶׁלֹּא הָיִיתִי צְרִיכָה לִשְׁמֹעַ.

    וְגָדְשׁוּ בּוֹרוֹתַי
    מִן הַמַּיִם
    שֶׁנַּפְשִׁי לֹא רָצְתָה לִשְׁתּוֹת.

    וְדָמַם לִבִּי
    בַּזְּמַנִּים
    שֶׁהָיָה צָרִיךְ⁠
    לִשְׁאֹב.
    לִשְׁתּוֹף.
    לִפְעֹם.

    וְכָל הַבְּסֵדֶר
    וְהַנָּכוֹן
    לֹא שָׁלַט בִּי,
    אַפְ'פַּם.

    וְכָל חַיַּי
    הָיוּ לִי
    מָה שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת.

    וַעֲדַיִן,
    לֹא הִתְרַגַּלְתִּי.

    --
    תמר.


    ואגב, זה בסדר שלא מתרגלים לגלות.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חיה_chaya, מיקס& מקס, אקורד ועוד 14 משתמשים17 //
    0 תגובות
  • 51
    • ח
    שיתוף - לביקורת מנחם אב
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    אני כל היום מחכה,
    אבא שלי,
    ואתה כל כך רחוק,
    ואני לא יודעת מתי תבוא.
    וכבר אין לי כוח לחכות.

    יש לי כל כך הרבה שאלות,
    של ילדה קטנה, כמו:
    איך עזבת אותי
    לכל כך הרבה זמן?
    ומה עוד אני יכולה לבקש,
    כדי שתשמע אותי?

    ומתי כבר הרחמים שלך
    יגיעו ממש עד אלי?

    אני רוצה לזכור איך אתה נראה.
    אבל יותר מכל,
    אני רק רוצה
    שתבוא ותגיד לי:

    באתי.
    אני, מנחם.
    אני, אב.

    והנה שבת אלי,
    וניחמת,
    ברוך מנחם ציון.

    בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.

    (איכה א', ב',)​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: איוליס, חיימקוש, בסוש ועוד 11 משתמשים14 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ilan p
    מאוד אהבתי !!
  • 204
    • R
    שיתוף - לביקורת ככה אני.
  • rrrrrrrrrrrrrr //
    • ככה אני,
    לוחמת.
    חול בעיניים
    וגלגל השמש
    נוטה מערבה,
    יום האמש
    מחפש לו
    מחר.
    חלום שהתנפץ
    בקול רועם
    קבר תחתיו
    לב פועם.

    ככה אני,
    מגששת
    בזהירות,
    מחפשת לי
    בהירות,
    חירות.
    חוזרת לשביל
    כבוש
    בכפות רגליהם
    של מנהיגי האומה.
    אני לא מאמינה בייאוש,
    ישנה רק תקווה
    עמומה.

    ככה אני,
    שעל אחר שעל
    ושלט: אין מוצא.
    מסלול למיטיבי
    לכת,
    אבל אני רוצה
    ומאמינה באביב
    שאחרי השלכת.
    יודעת:
    צעד, צעד
    ויום אחד
    אגיע ליעד.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מיקס& מקס, טובי כהן אדריכלית, 160 איי קיו ועוד 25 משתמשים28 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    היד שלי התנדנדה על ה"לייקים" (איך קוראים לזה, למען ה'?) ונחתה לבסוף על 👍🏼. אז- תודה.....
  • 165
    • א
    שיתוף - לביקורת תשמרי עלייך
  • איוליס //
    • תִּשְׁמְרִי עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּךְ
    הִיא יָפָה כָּל כָּךְ
    רַק מְכֻסָּה,
    בְּמָלֵא אָבָק
    שֶׁצָּבַרְתְּ, כְּשֶׁשָּׁכַחְתְּ
    שֶׁהִיא עֲדִינָה מִדַּי

    תִּזָּהֲרִי עַל הָרוּחַ שֶׁבָּךְ
    הִיא מַצִּיתָה, אֶת הַגַּחֶלֶת
    אֱמֶת שֶׁהִדְחַקְתְּ
    כְּשֶׁנָּתַתְּ לָהּ,
    לִנְשֹׁב בְּחָזְקָה
    כְּשֶׁנִּבְהַלְתְּ,
    מֵהֶעָלִים שֶׁהִתְיַבְּשׁוּ
    וְרִסַּקְתְּ,
    בְּלִי שֶׁחָשַׁבְתְּ

    תֹּאהֲבִי אֶת הַלֵּב שֶׁלָּךְ
    גַּם כְּשֶׁהוּא שָׁבוּר
    וְלִפְעָמִים הוּא רַע,
    תִּזְכְּרִי אֶת הָרָצוֹן בִּפְנִים
    עָטַפְתְּ בַּהֲגַנּוֹת
    שֶׁגָּרְמוּ לָךְ לִשְׁכֹּחַ
    שֶׁהוּא הֲכִי חָזָק
    וְיָכוֹל לָתֵת לָךְ כּוֹחַ
    לְהַזְכִּיר לָךְ,
    מִי אַתְּ.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ילדה של אמונה !!!, מיקס& מקס, .חיה פ ועוד 30 משתמשים33 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איוליס
    @הכל כבר תפוס תודה לך!
  • 168
    • ד
    שיתוף - לביקורת עוֹד לֹא
  • דודה //
    • שתי דמויות, יקרות וקרובות לליבי מאוד, נמצאות כבר זמן רב בעמדת המתנה. סופגות אכזבות, שומעות הרבה 'לא' וירוטאלי.
    אחרי עוד 'לא' מהדהד, עלה השיר הזה.
    איכשהו הרגשתי שהוא מתקשר לעמדת ההמתנה שכולנו נמצאים בה כבר שנים ארוכות, הציפייה לגאולה השלמה.

    עוֹד 'לֹא', עוֹד 'לֹא',
    עוֹד 'לֹא' מְקַבֶּלֶת.
    עוֹד לֹא, עוֹד לֹא,
    נִפְתְּחָה לָךְ הַדֶּלֶת.
    עוֹד 'לֹא', עוֹד לֹא
    נִגְדְּשָׁה הַסְּאָה,
    עוֹד 'לֹא', עוֹד לֹא
    הִגִּיעָה הַשָּׁעָה.

    עוֹד לוֹ הָעֹז,
    עוֹד לוֹ יְכֹלֶת,
    בְּרֶגַע קָטֹן
    לִפְתֹּחַ לָךְ דֶּלֶת.
    לֹא עוֹד בָּדָד,
    לֹא עוֹד חֲשֵׁכָה,
    עוֹד יִשָּׁמַע בָּךְ
    קוֹל שִׂמְחָה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ש.ב.א, אש קודש!, .חיה פ ועוד 26 משתמשים29 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    @חוה אייזן , תודה!
  • 75
    • I
    שיתוף - לביקורת נֶעֶלְמוּ נְתִיבוֹת
  • I.Q //
    • ב”ה

    מֵעוֹלָם לֹא עָלָה
    עַל דַּעַת אִישׁ מִן הַחֲכָמִים
    לוֹמַר כִּי הַגּוּף מֵאֵלָיו זָע וְנָע.

    לֹא עָלָה עַל דַּעַת
    לוֹמַר כִּי אֵין בּוֹ בָּאָדָם
    רוּחַ חַיִּים הַמְּפַעֶמֶת בּוֹ
    וְהִיא הַמְּחַיֶּכֶת
    הַמְּבִינָה
    וְהַכּוֹאֶבֶת.

    שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ
    יְדַבְּרוּ הַנְּפָשׁוֹת זוֹ לְזוֹ,
    יָשִׂיחוּ אֶת אֲשֶׁר בְּלִבָּם לְזוּלָתָם.

    בְּחִיר הַנִּבְרָאִים
    אָמְנָם הוּשַׂם בִּכְלִי יָאֶה לְנַפְשׁוֹ
    וְחָכְמַת אָדָם מִפָּנָיו
    וּכְאֵבוֹ וְצַעֲרוֹ.

    אֲבָל כְּבָר צָוַח הַפַּיְטָן:
    שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּקַנְקַן.

    וְכַדְּמוּת הַזּוֹ
    לֹא עָלָה עַל דַּעַת אֶחָד מִן הַחֲכָמִים
    שֶׁהַתּוֹרָה אֵין בָּהּ
    רַק פְּרָטֵי הִלְכוֹתֶיהָ.

    לֹא עָלָה עַל דַּעַת
    כִּי אֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים
    הַמְּפַעֶמֶת בָּהּ
    וְעוֹטֶפֶת כָּל מִלָּה וּמִלָּה
    בְּנֹעַם הַשֵּׁם.

    רַק נִסְתְּרוּ לִפְעָמִים הַדְּרָכִים,
    נֶעֶלְמוּ נְתִיבוֹת,
    עַיִט לֹא יָדַע מְבוֹאָה.

    אֲבָל אִישׁ מִן הַחֲכָמִים לֹא שָׁגָה בָּרוֹאֶה.
    הֵיטִיבוּ כֻּלָּם לִרְאוֹת
    כִּי הִיא מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, חנה ש., 160 איי קיו ועוד 11 משתמשים14 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    רעיון מיוחד וכתיבה מיוחדת!
  • 60
    • 8
    שיתוף - לביקורת ועוד לא שבנו לחלום
  • 875 //
    • בס"ד


    נכתב בזמן האזעקות הראשונות מתימן... (אפילו הזמנים מדויקים למי שזוכר)



    חמישי 02:45 לילה

    אני מתעורר בבת אחת, מרוגש.

    הוא הגיע! הוא הגיע בסוף!

    המשיח!!!

    קול שופר יורד ועולה בחלון, הרגשה מתוקה מציפה אותי.

    אני עוצם חזרה את עיניי, זה חלום?

    פוקח, משפשף, לא אצבוט את עצמי, זה אמיתי.

    לא להאמין, הוא בא בסוף... עשרים עשרים וארבע, אבל הגאולה פה!

    רגע, אז מה אני אמור לעשות עכשיו?

    דבר ראשון לקום.

    אני מעיף את השמיכה ומתרומם, מסוחרר.

    איך שהרגליים פוגשות את הריצפה הקרה. אני מבין, מבין מה קרה.

    אכזבה מרה ממלאת אותי.

    זה לא השופר.

    זה בסך הכל-

    אזעקה...

    ***

    שבת 03:30 לילה.

    אני מתעורר בבת אחת, עצבני.

    אוף! עוד פעם אזעקה.

    יאללה החותים האלה, גם כן, לא יודעים לישון.

    עוצם חזרה את עיניי, אין לי כוח, אולי זה חלום?

    פוקח משפשף, לא אצבוט את עצמי, זה אמיתי.

    לא להאמין, עשרים עשרים וארבע, ואף אחד לא עוצר אותם!

    רגע, אז מה אני אמור לעשות עכשיו?

    דבר ראשון לקום.

    אני מעיף את השמיכה ומתרומם, מסוחרר.

    איך שהרגליים פוגשות את הריצפה הקרה. אני מבין, מבין מה קרה.

    אכזבה מרה ממלאת אותי.

    איה ההרגשה המתוקה? איה הציפייה? הדמיון?

    גם אותה כבר איבדתי...
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, אוראל סולטן, חיימקוש ועוד 10 משתמשים13 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תילה.
    וואו, קטע חזק. ממש הצלחתי להזדהות עם האכזבה שלו... היטבת לתאר.
  • 171
    • R
    שיתוף - לביקורת לב בצל
  • rrrrrrrrrrrrrr //
    • הַשָּׁנִים עָטְפוּ לְבָבִי
    וְדָמָה לְבָצָל.
    מְקַלֶּפֶת בְּעָמָל,
    שִׁכְבָה אַחַר שִׁכְבָה
    וּמָה כְּבָר אֶמְצָא בִּפְנִים,
    מִלְּבַד גֶּלֶד, וְדִמְעָה?
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, איש המילה הכתובה, NOA# ועוד 17 משתמשים20 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    חד ועוצמתי. דימוי גאוני.
  • 93
    • %
    שיתוף - לביקורת אין מילים.
  • %תמר% //
    • אֵין לִי מִלִּים,
    נֶאֶבְדוּ לִי כֻּלָּן.
    וּכְבָר לֹא אוּכַל
    לְדַבֵּר.

    אֵין בִּי כֵּלִים
    לְחַיֵּךְ לָעוֹלָם.
    לִמְרֹחַ, לִדְפֹּק
    עוֹד הֶסְבֵּר.

    אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ,
    רוֹקְנוּ לִי חַיַּי,
    סִלְּקוּ בִּי מִכָּל
    הַטּוֹב.

    וְאֵין גַּם מָלוּחַ⁠
    כִּי לָקְחוּ אֲהוּבַי-
    תַ'דְּמָעוֹת, תַ'לַח,
    תַ'רָטוֹב.

    וְרַק בַּקָּשָׁה
    אֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים-
    אַל תַּעֲשׂוּ לִי עֵינַיִם!

    נִמְאַס לִי מַמָּשׁ⁠
    שֶׁאַתֶּם מְצַפִּים
    שֶׁלֹּא אָרִים
    תַ' יָדַיִם. אָז-

    אַל תְּבַקְּשׁוּ⁠
    שֶׁלֹּא אֶבְרַח
    מִכָּל הַשָּׁחֹר,
    הַנּוֹרָא. וְ-

    אַל תַּחְזִיקוּ⁠
    חָזָק אֶת יָדִי,
    תְּבַקְּשׁוּ שֶׁאַחְזִיק
    חָזְרָה.

    כִּי-

    אֵין לִי מִלִּים,
    נֶאֶבְדוּ לִי כֻּלָּן.
    וּכְבָר לֹא אוּכַל
    לְדַבֵּר.

    אָז-

    שָׁלוֹם לַמִּלִּים
    וְדַי לַכְּאֵב
    שֶׁכְּבָר לֹא אוּכַל
    לְסַפֵּר.


    תּוֹדָה וְ-

    אֵין מִלִּים.

    --
    תמר.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: תמר!!, RIVKA W, מלאה הארץ דעה ועוד 22 משתמשים25 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    תמר, מרענן לקרוא ממך שיר מחורז ובעל קצב מדוייק, ועדיין הסגנון הייחודי שלך שאין דומה לו. מיוחד.
  • 402
    • א
    שיתוף - לביקורת הקבצן ועוגת השוקולד, ואלה שכבר לא לבד.
  • אבינועם גולדברג //
    • ”קרחחררר קרחחררר קרחחחחררר”
    מידי יום, באחת וחצי בלילה הוא מגיע למאפיה.
    הם שומעים את צעדיו מרחוק. נגררים.
    הם מביטים בו מהמרפסת. המעיל הגדול מדי, הסלים המלאים בשמאטעס, הנעליים המודבקות ברצועות סלוטייפ עבה.
    הארגז מחכה לו שם. תמיד.
    הוא כורע על ברכיו, פותח לצדדים את כיסוי הקרטון. ומפשפש בשאריות היבשות. מכניס לסל שלו לחמניה כמעט שלימה. חבילת פיתות פתוחה. לחם שיפון ישן וקשה כמו אבן.
    אחר כך הוא קם. משפשף את ידיו זו בזו מהפירורים. ועובר ליד חלון הזכוכית.
    לאט לאט
    לאורך המדפים שבתוך המקרר הגדול.
    עד שהוא נעצר ליד עוגת שוקולד עם אגוזים, הגבוהה והמקושטת.
    הוא מניח את סליו על הארץ, ועומד שם זמן רב. כשידו השטוחה צמודה אל הזכוכית.
    אחר כך הוא נוטל את סליו, וגורר את נעליו על המדרכה בקול חורק. קרחחררר קרחחררר קרחחחחררר
    אחר כך נעלם.
    והם לא מדברים. אין להם על מה. הם נכנסים הבייתה, נועלים את המרפסת, והולכים לישון.
    כל אחד במיטתו.
    לבד.

    שמונים אוטובוסים עוברים בכביש הזה כל יום. ומכוניות לאין מספר.
    זוגות הולכים במדרכה הימנית, אנשים בודדים הולכים בשמאלית.
    יש צעקות
    יש לחישות
    מאפים יוצאים משקיות חומות מרשרשות.
    פחיות נפתחות בקצף מתוק.
    עסקאות נחתמות, מוצרים נרכשים, חלומות מתגשמים, אחרים מתנפצים, האור מבריק מצד לצד. הקצב דופק, הלבבות עסוקים.
    השעות חולפות, אנשים מתעייפים,
    הרחוב מתרוקן
    החשכה יורדת
    והשקט הזה, שחיכה בסבלנות.
    מתחיל לזחול ולכסות את העולם.

    הם יוצאים למרפסת. נשענים על המעקה. וממתינים.

    קרחחררר קרחחררר קרחחחחררר
    נשמעת גרירת הנעליים המודבקות בסלוטייפ עבה.

    הוא כורע על ברכיו הכבדות ופותח את מכסה הקרטון.
    ידו נכנסת פנימה ממששת.
    ופתאום נעצרת.
    הוא נשאר זמן מה בלי תנועה כלל.
    ואז מוציא קופסת פלסטיק שקופה
    ובתוכה עוגת שוקולד אגוזים, גבוהה ומקושטת.

    במרפסת הם מחליפים מבט.
    הוא מסתכל ימינה. שמאלה. אחורה.
    ואחר כך משמיע קול מוזר.
    מתרומם, ומכניס את הקופסא לסל שלו.

    הוא מסתובב והולך.
    וכעת, לא נשמע הקרחחררר קרחחררר קרחחחחררר
    רק פסיעות מדודות ומאוששות.
    הוא לא מבין.
    הוא כבר מזמן חדל להבין.
    אבל הוא יודע לפחות דבר אחד.
    הוא לא לבד.

    גם אחרי שהם רואים אותו מהמרפסת, נעלם בקרן הרחוב. הם לא נכנסים הבייתה.
    הם נשארים שעונים על המעקה.
    זמן רב.
    כי גם הם
    פתאום.

    לא לבד.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מַיִם שְׁקֵטִים, HennyS, M:D ועוד 57 משתמשים60 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אבינועם גולדברג
    המציאות הפשוטה כל כך מלאת השראה, שמספיק לתעד אותה בתוספת כמה פילטרים, ולקבל אגדה קסומה מרגש שזוכרים
  • 309
    • ה
    שיתוף - לביקורת מילה בכפור
  • הווה פשוט //
    • היה קר.

    קור שלא יאומן.

    עמדתי בתחנת בטון באמצע כלום, והמתנתי לאוטובוס שיקח אותי למקום עוד יותר קר.

    תחנת בטון אינה מפלט מהקור, להפך.

    היא צוברת קיפאון בכתליה הלא-סמפטיים ופולטת אותו אל הקרבן, כשהוא מעורב באבקוקית אפרורה, בתחושות של קבר, או של מסדרונות משטרה תת קרקעיים במדינה דיקטטורית.

    מעצבי התחנה הסאדיסטיים השאירו בה חרכי ירי מתוחכמים, כך שבכל פינה שלא תעמוד ובכל זוית שהברד ינוע, הוא תמיד ימצא אותך.

    הם השאירו גם מעברי רוח חופשיים שיאווררו בך כל חלקה טובה בלטיפה ארקטית, עד שתשאל את נפשך למות.

    האצבעות סגולות ובלתי ניתנות לכיפוף,

    הסנטר רועד בלי שליטה, את כפות הרגלים מי מרגיש בכלל?

    ובלב - שפעימותיו הולכות ומאטות - בוערת תשוקה לאוטובוס.

    שמתמהמה.

    התשוקה בוערת באש קרה, העיניים המצומצמות למינימום נעוצות בערגה במעלה הכביש.

    שם בעיקול הדרך מתנועעים כמה עצים ברוח, בצורה כל כך מטורפת שמתחשק לצלם, אבל כמובן לא יעלה על הדעת להוציא את היד מהכיס.


    מכונית עוצרת ליד התחנה.

    הדלת נפתחת ונער יפה עיניים מקבל נשיקה מאמו ויוצא מהאוטו אל התחנה.

    הוא מנפנף בחוזקה, עד שהרכב נעלם באופק (זו לא חכמה יש לו כפפות).

    ואז הוא פונה אלי ישירות, ובלי שום הסוס ובחיוך כובש אומר לי בקול צלול, מילה.

    בצרפתית.


    אני יודע כמה מילים בצרפתית, כמו ווּאָלָה ומֶחְסִי וטְחֶה-בִּיָה וכמובן קוֹמוֹ סַוַוה ועוד קללה אחת או שתים.

    אבל מה שהוא אמר, לא הבנתי.

    ובעוד המילה שלו תקועה באמצע האויר

    ואני שוקל את האופציות השונות,

    מחליקה לידנו מכונית שחורה ומבריקה מלאה בצרפתים נרגשים, הצועקים אל הנער מהחלונות כולם ביחד, כמו שרק צרפתים נרגשים יודעים לעשות.

    הוא נעלם לתוך המכונית המפוארת, לא לפני שהוא מנופף לי קלות לשלום, כאילו אנחנו חברים ותיקים ממדורת הפלמ"ח.

    המכונית נעלמת כמו חלום ואני נשען באנחה מיוסרת אל הבטון המצופה קרח.


    ואז אני שומע צליל.

    המילה שלו, שהיתה תלויה כל העת באויר, נפלה ארצה.

    ספלאשש.

    הרמתי אותה, היא היתה חמה.

    העברתי אותה מיד ליד מחמם את אצבעותיי, ובעיניי רוחי ראיתי את חיוכו של הנער.

    חיוך חופשי, פתוח, חיוך של אהבה ללא תנאי.

    פתחתי את כפתור הצווארון והכנסתי את המילה בזהירות אל מתחת החולצה, ליד הלב.


    הרוח הפסיקה, ובשקט שהשתרר נשמע היטב רעם מנוע מתקרב.

    האוטובוס.

    כשעליתי ונכנסתי פנימה הרגשתי מבוכה קלה, כולם הסתכלו עלי.

    התבוננו בפניי כאילו אני אדם מפורסם או משהו.

    חזרתי לעבר הנהג והצצתי במראה שמעליו.

    הו, באמת מראה מוזר.

    חיוך גדול היה על שפתיי, חיוך חופשי, פתוח, חיוך של אהבה ללא תנאי.


    הנהג כיבה את הווישרים כשהגשם פסק.

    "ואו תראו", קרא אחד הנוסעים וכולם גחנו לחלונות.

    השמש בקעה מבין העננים, וקשת יפהפייה נמתחה מאופק לאופק.

    כמו חיוך.

    כמו חיוך חופשי, פתוח,

    חיוך של אהבה ללא תנאים.


    ומתחת לחולצתי

    ליד הלב

    התנגנה לה המילה

    הבלתי מפוענחת

    שלמי אכפת בכלל

    מה פירושה.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אביגלוש, Tamar171, חיפאית!!!! ועוד 41 משתמשים44 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    ST.R
    קטע יפיפה! אפשר להרגיש את החיוך מחמם מהמילים.. אני אהיה הראשונה לקנות ספר בסגנון הזה, אוהבת.
  • 60
    • ה
    שיתוף - לביקורת להרגיש את החסר, לייחל לשלימות
  • הבזק של שפיות //
    • שוב הגיעו תשעת הימים. שנה נוספת חלפה ועברה לה ואנו טרם זכינו לביאת הגואל ובנין בית המקדש.
    "עבר קציר כלה קיץ - ואנחנו לא נושענו", כמה עצוב, כמה חבל.
    הלא כל כך הרבה צער וייסורים עברו על עם ישראל רק בשנה האחרונה.
    כל כך הרבה דם ודמעות שנשפכו בעקבות הגלות המרה שאנו נמצאים בה עכשיו. גלות שנות אלפיים.
    כל כך הרבה פעמים שנכנענו ליצר הרע. שנכשלנו, שנפלנו. שהתרחקנו. שהיינו צריכים להיאבק כדי להידבק בטוב.


    במקביל לאבלות על מה שאין לנו. כדאי שנזכיר לעצמנו את כל הטוב שאנו מחכים לו.
    את כל הטוב שהבורא יתן לנו בבוא יום הגאולה.
    נחשוב על כל האור והיופי, השלווה והשמחה שיהיו לנו כאשר תבוא הגאולה.
    כאשר הקדוש ברוך הוא שוב ירצה בנו וברחמיו ישוב לביתו.

    באותם ימים לא יהיה דבר שיפריע לנו להתקרב לה'. לעשות את רצונו בשלימות ולהידבק בו. ולהרגיש כמה זה טוב וכמה זה נעים.
    באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות.
    ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה'.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: יעקב ויצמן, יהלום-יצירות מלוטשות, תילה. ועוד 7 משתמשים10 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תילה.
    ממש מגרה את חושי הציפייה. תודה! זה כל כך חשוב.
  • 2 1K
    • הלוחשת לתווים
    שיתוף - לביקורת ידעת שאדישות ובורות זה התכונות הכי גרועות? -לא ידעתי וזה לא מעניין אותי.
  • הלוחשת לתווים //
    • באיזה גיל גיליתם--
    שהצ'ופצ'יק מתכת בפחית מיועד להחזיק את הקש?
    שהסימן ₪ זה שילוב של 2 האותיות הראשונות של 'שקל חדש'?
    שהפטריות שאתם אוכלים מגיעות ממשטחים של חומר אורגני מעופש?
    שבהליכה אתם בעצם נופלים אבל הרגל תופסת אתכם כל פעם מחדש?
    שביסלי גריל וביסלי ברבקיו זה בעיקרון אותו שם בשפה שונה?
    שאנגליה ובריטניה זה שמות שונים של אותה מדינה?
    שכל החוצפות שיש הם רק ממדרגה ראשונה?
    שאם תסתמו את האף עם 2 אצבעות לא תוכלו לזמזם מנגינה?
    שיש סיבה למה כל הפיראטים שמים רטיה על אחת העיניים?
    שביד הדומיננטית יש צמיחה מהירה יותר של הציפורניים?
    שלג'לים לא באמת לוקח 7 שנים להתעכל במעיים?
    שהמסטיק הומצא על ידי רופא שיניים?
    שהשוליים במחברת נועדו להרחיק את הטקסט מכרסום של עכברים?
    שקטשופ במקור הוא לא מכיל עגבניות, אלא רוטב של דגים מוחמצים עם סוכרים?
    שצבעים זה לא אמיתי אלא רק פירוש של המוח שלנו לתדרים?
    שהמושג מנטור במקור הוא שם של מדריך יווני מתקופת הקיסרים?
    שהפירוש של אנטארקטיקה הוא 'לא הצד של הדוב, אלא הצד השני'?
    שה'די' של ה'סנו' זה גם קיצור של דוחה יתושים, ולא רק קריאת עצבים מול יתוש טורדני?
    שרוב התמונות של שעונים, המחוגים מצביעים על 10:10 כי זה יוצר מראה חייכני?
    שהסימן של הבלוטות' מורכב מ2 אותיות רוניות והשם במקור הוא של מלך דני?
    שהגוש בכי בגרון הוא התנגשות בין מערכת הנשימה לבליעה?
    שהעגלות בסופר נוטות שמאלה כדי שלא ידרדרו באמצע נסיעה?
    ש-OK זה לא קיצור של okey אלא של שגיאת כתיב גרועה?
    שהכפתור ש'מזרז' את הירוק במעבר חציה לא באמת עוצר את התנועה?
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מתרגשת, מַיִם שְׁקֵטִים, כחולת עיניים ועוד 87 משתמשים90 //
    21 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    Talya kadosh
    אוי, זה טוב😂 כמה כייף לצחוק. עם הפחית, גאוני. זה אמיתי? אם כן אני חייבת לנסות את זה. עם...
  • 72
    • א
    שיתוף - לביקורת בנק השקרים
  • אינפרא //
    • האמת היא חסרת יומרות.
    אי אפשר להתכחש לה באיזה שהוא אופן.
    מלבד שקר - כמובן.
    אך הוא לא שקרן בכלל.
    יעידו על כך השכן ממול, אשר חוץ מהפעם ההיא, אשר שינה מן האמת בגלל דרכי שלום על הפיצוץ בצנרת שקרה לא באשמתו בכלל. מי ידע שזאת הצנרת של השכן? הוא סתם הלך בתמימות, וסתם פתאום הוא שמע דזזזז מוזר. השכן הקשיש אשר חוץ מן כמה פעמים בהם שיקר לתועלת, מכך שילדיו לא יסבלו משבט לשונו של הקשיש - לא שיקר לו מעולם, וכמובן לאישתו אשר חוץ מכמה עקצוצים לא נרשמה דחיה חריגה בחשבון השקרים.
    אך לבסוף, מנהל הבנק אותת לו על הוצאה חריגה. קרי - שקר.
    הוא לא האמין, כזאת חריגה מתחת לאפו? הוא פנה לסניף הבנק הקרוב לבירור הטעות. קרי - מצפון.
    בסניף הבנק לא הבינו את מבוקשו, הם אותתו לו אך הוא לא פנה אליהם להקשיב ולו לרגע. הם היו אדישים, כמו כל סניף בנק כלשהו, והוא חש את עצמו במצוקה.
    בחמת זעם החליט לנתק כל קשר עם הבנק.
    בשלב ראשון - כל חשבונות הבנק המלאים בקיצורי דרך כלשהם והעלמות, נמחקו בזעם נקמני.
    עם מנהל הבנק מחק כל קשר, וטרטוריו הושתקו בבולמוס זעפני.
    כדי להקניט את הבנק עבר לבנק המתחרה. קרי - שקרים.
    הבנק המתחרה היה הרבה יותר נוח. עם מלא פלוסים ובונוסים עבים, ומעטפת מלאת החלקה מבוצים אפשריים. היא הייתה כל כך חלקלקה, עם לשון ארוכה שחומסת כל גרגיר אמת.
    לא היה אכפת לו לשקר במצח נחושה על כך שבכלל היה ברחוב הסמוך, בשעה שבאמת היה נתון במין זעם נקמני. במעטפת השירותים שמציע הבנק היה נתון תירוצים שונים לשלל מקרים ותרחישים.
    הוא השתמש בכולם.

    טרטור טלפון קטע מערכת שקרים עבה במיוחד.
    לשלם.
    אגלי זיעה נטפו ממצחו כאשר ראה את מסכת התשלומים הענפה, שעליו לשלם בו היום. 'לא יאוחר מ14:00' הוסבר במתק לשון.
    הוא נפל ארצה בעילפון.
    הגיע עת תשלום.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: בת., שירת הכוכבים, בובה בובה ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 84
    • ה
    שיתוף - לביקורת החלום שלי
  • הנשר הקטן //
    • החלום שלי הוא,
    להגיע לגיל שבעים,
    להסתכל אחורה בסיפוק,
    אל כל השנים שעברו,
    ולחייך.
    אני רוצה לדעת,
    שתמיד עשיתי את הנכון ביותר,
    שתמיד רציתי את מה שעשיתי,
    שלא בזבזתי את הזמן שלי פה,
    שהייתי משמעותי,
    שתרמתי,
    שהשארתי משהו פה בעולם.
    אני רוצה לדעת,
    שתמיד הייתי פה
    בשביל האנשים שקרובים אליי,
    לחייך,
    לתמוך,
    לעזור,
    לתת.
    אני רוצה לדעת,
    שהייתי נאמן לעצמי,
    למי שאני,
    לתכונות שלי,
    לשאיפות שלי,
    לרצונות שלי,
    למה שטוב לי.
    נאמן למקור,
    כמו שנוצרתי.
    אני רוצה לדעת,
    שלא בגדתי בתוכנית האלוקית.
    שלא החלפתי
    עיקר בטפל,
    אור בחושך,
    חיי עולם בחיי שעה.
    שלא נפלתי קרבן,
    לחיצוניות ולשטחיות.
    אני רוצה לדעת,
    שתמיד עשיתי
    נחת רוח ליוצרי,
    שפעלתי
    למען ריבוי כבוד שמיים,
    שעבדתי אותו
    בשמחה ובטוב לבב.
    אני רוצה לדעת,
    שאף פעם לא עמדתי במקום,
    שתמיד הייתי
    בהתקדמות,
    בעלייה,
    בצמיחה.
    אני רוצה להגיע לגיל שבעים,
    אהוב למעלה ואהוב למטה.
    בלי קפידות,
    בלי מריבות,
    בלי חובות.
    לא של אחרים עליי,
    ולא שלי על אחרים.
    להסתכל אחורה בסיפוק,
    לחייך,
    ולהמשיך את כל זה
    עד מאה ועשרים.
    זה החלום שלי.
    אין אף אחד בעולם
    שיכול להגשים לי אותו,
    חוץ ממני.
    אין הדבר תלוי אלא בי.
    גיל שבעים זה עוד הרבה זמן,
    עד אז אני צריך
    כמה שאפשר,
    לחיות ת'חלום.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, rrrrrrrrrrrrrr, אבינועם גולדברג ועוד 9 משתמשים12 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ביזנסטורי - אילה
    יפה מאד! כדאי רק לחלק לפסקאות, וחלק מהשורות שחוזרות על עצמן - להוריד או לתמצת.
  • 54
    • ש
    שיתוף - לביקורת לבנה
  • שמואל אגסי //
    • הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי וְשָׁמַיִם פָּגַשְׁתִּי,

    כֵּהִים וּשְׁחוֹרִים יוֹתֵר מִשֶּׁזָּכַרְתִּי,

    וּפֹה וְשָׁם צָפוּ עֲנָנִים,

    עַנְנֵי צֶמֶר – זֶפֶת, קְטַנִּים וּצְמוּקִים.

    הָרְחוֹב שׁוֹמֵם, רֵיק מֵאָדָם,

    תָּפְסוּ מַחְסֶה, בָּרְחוּ לְאֵי שָׁם,

    וַאֲנִי שָׁם בּוֹדֵד, וְכָבֵד הָאֲוִיר,

    וְלַח הוּא מְאוֹד, עוֹמֵד וּמָרִיר.

    וְעוֹדִי מִתְבּוֹסֵס, נִפְעָרוֹת הֵן שְׂפָתַי,

    וַעֲשׂרוֹת כּוֹכָבִים עוֹלִים בְּעֵינַי,

    וּבֵינֵיהֶם עוֹמֵד לוֹ, כָּסוּף וּבָהִיר,

    כּוֹכַב לְבָנָה נוֹצֵץ וּמַזְהִיר,

    הִבַּטְתִּי בּוֹ, וּמַבָּט הוּא הֶחֱזִיר,

    וְשָׁחוֹר הַשָּׁמַיִם הָפַךְ לְמַצְהִיר,

    וְגַלִּים שֶׁל נֹגַהּ סָבִיב לוֹ נדְּפוּ,

    וְנִדְמֶה לִי הָיָה שֶׁגַּם בִּי הֵם נָגְעוּ.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חוה אייזן, אבינועם גולדברג, קראנצ' פיסטוק ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל אגסי
    תודה על המחמאות ועצות הייעול החשובות. מדעית אני בטוח שלא, אבל המדע לא כל כך מעניין אותי.....
  • 87
    • ל
    שיתוף - לביקורת על טראומות אמיתיות
  • ליליאן //
    • כשנפלתי
    והגעתי
    לתהומות שלא הכרתי
    וידעתי שהם קימיים
    אבל את כל האזהרות
    העדפתי
    לשכוח

    כשלא רציתי לחיות
    והמשכתי
    יום ועוד יום
    כעסתי.
    ומישהו
    החזיק אותי פה
    בכח.

    כשכולם התיאשו
    ואני עוד יותר
    יש מישהו
    שלא
    נתן לי
    לברוח.


    כשאני הנאשם
    ואני הקטגור
    אני המושבעים
    ואין
    מליץ יושר
    לשכנע
    אותי
    לסלוח

    כשכל צעד שניסיתי לעשות
    נתקל בחומות
    והאימה, לא אשכח,
    נועלת בריחים
    ולא
    נותנת
    לפתוח

    כשבכל העולם
    כולו
    לא מצאתי
    מישהו
    אחד
    לבטוח

    כשפתאום לרגע
    ראיתי איזה אופק
    מעבר לבועה המנותקת שלי
    מצמצתי.
    כמעט לא יכולתי
    להרשות
    לעצמי
    לשמוח.

    כשדברים מסתדרים
    ואנשים חדשים
    כמעט לא שמתי לב
    איך
    הוא גרם לי
    לחזור
    לפרוח

    (היה סיום. מחקתי אותו. מתלבטת איך לסיים)
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: eli7123, kshir, אוראל סולטן ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    איזה שיר מיוחד! מתאר בהרחבה, בצורה נוגעת. אני ממש הרגשתי הזדהות עמוקה... וואו! גם אני...
  • 117
    • א
    שיתוף - לביקורת לא מפחדת מה יגידו
  • איוליס //
    • אֲנִי נוֹרְמָלִית, לִפְעָמִים
    לֹא מְשַׂחֶקֶת עַל אֲנָשִׁים
    אוֹמֶרֶת בַּפַּרְצוּף,
    שׁוֹתֶקֶת בְּלִי תֵּרוּץ

    אוּלַי טִפָּה שׁוֹנָה
    מְבַלְבֶּלֶת אֶת הַסֵּדֶר
    מִתְבַּלְבֶּלֶת מֵהָעֵדֶר,
    לֹא מְפַחֶדֶת מָה יַגִּידוּ,
    שׁוֹאֶלֶת, מָה יַגִּיד הוּא

    אֲנִי מְחֻבֶּרֶת לָה'
    אוֹמֶרֶת תְּהִלִּים
    אוֹהֶבֶת אֶת הַפְּסוּקִים
    זֶה מִלִּים שֶׁל אֱלוֹקִים

    תּוֹדָה, אַבָּא
    שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת
    אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ
    עוֹשָׂה מִמֶּנָּה תְּפִלָּה
    שֶׁמֵּהָאֹפִי שֶׁלִּי, שֶׁיָּצַרְתָּ
    אֶתֵּן רַק טוֹב
    אַמְשִׁיךְ לְהִתְקָרֵב,
    וְלֶאֱהֹב
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ילדה של אמונה !!!, חוה אייזן, אבינועם גולדברג ועוד 19 משתמשים22 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יוסף יצחק פ.
    האהבה והחיבור לה'. לא צריך יותר מזה.
  • 39
    • י
    שיתוף - לביקורת זְמַן לַעֲצֹר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • דַּוְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ

    כְּשֶׁהָעֹמֶס וְהַחֹם נִמְהָלִים
    הַלֵּב מְחַשֵּׁב לְהִתְפַּקֵּעַ
    וְהַשֵּׂכֶל רַק דּוֹהֵר קָדִימָה

    זְמַן לַעֲצֹר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ
    לַבַּיִת שֶׁלְּךָ, אַבָּא


    דַּוְקָא בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ

    כְּשֶׁסּוֹגֵר מִכָּל כִּוּוּן
    אַשְׁמָה מַמְשִׁיכָה לְהַצְלִיף
    עַל לֵב שֶׁלֹּא אָבֵל

    זְמַן לַעֲצֹר וּלְהַרְפּוֹת
    לְהִזָּכֵר בְּטוֹב
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חוה אייזן, אוראל סולטן, אבינועם גולדברג ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    כל כך יפה, פשוט, אמיתי ונוגע. כמו תמיד... תודה!
  • 318
    • א
    שיתוף - לביקורת סופו של סלט שכוח במקרר
  • איש המילה הכתובה //
    • זה התחיל לפני שנתיים, עם סלט חצילים בתחמיץ שנשאר במקרר משבת.
    השארתי אותו שם, חמוץ וכועס כמו שהוא.

    אמרתי שאוכל אותו במהלך השבוע, ביום שני או שלישי, או מתי שלא ייפול היום הזה בשבוע שהיא מבשלת, כפי שהיא לא יודעת. היום העצוב הזה בו אנחנו נהנים ממעשי ידיה להיחנק.

    הבעיה היא שבדיוק בשבוע הספציפי הזה, היום הזה לא הגיע. מה שהותיר את החצילים בתחמיצם עד היום.

    קופסת הפלסטיק האומללה החלה אט-אט לרעוד כמו חבית יין תוססת. עכשיו לך תשטוף דבר כזה. אם הייתי מסוגל לזה, כבר הייתי עובד במחלקת התברואה של העירייה. שמעתי שעושים שם כסף טוב.

    "אתה לא מצפה שאני אשטוף את המפגע הזה", היא הבהירה לי.

    "דווקא כן", חשבתי לעצמי, "בדיוק כמו שאת מצפה שאני אוכל את המפגעים הקולינריים שלך ביום הזה בשבוע". חשבתי. לא אמרתי. אם היה לי את האומץ לומר לה, כבר הייתי עובד בתור מנקה חלונות בצד החיצוני של גורדי שחקים בדובאי. שמעתי שעושים שם כסף טוב.

    החלטתי להתעלם, לתת לזמן לעשות את שלו. בדרך כלל היא נשברת בסוף מתישהו בין פורים לפסח ושוטפת את המפגע התורן במקרר.
    הפעם זה היה שונה. היא החליטה ללכת איתי עד הסוף. גם שני הפסחים שעברו עלינו לטובה לא הועילו. החצילים עדיין שוחים בתחמיצם, כמקק השוחה בביוב, ואין מושיע לו.

    אך באופן מפתיע, בחודשים האחרונים חל מפנה מסעיר: החצילים התחילו להנביט חיים חדשים.
    מה שהתחיל במרבד ירקרק בשכבת התחמיץ העליונה, התפתח עד מהרה לעלעלים קטנטנים שהפכו לחצלצלים קטנים בטעם גן עדן.

    באתי להמליץ לכם לנסות את זה בבית, אלא שאז הגיע היום הזה בשבוע, והיא הכינה מהחצילים האלה סלט בתחמיץ. אם נשפוט לפי איך שהוא נראה וטועם, הוא יישאר במקרר לעשור הקרוב, ולא, הוא כבר לא יוליד חיים חדשים אף פעם!
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: T;), אימון- והנחייה בNLP, Tamar171 ועוד 41 משתמשים44 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    תודה רבה על המחמאה... משהו בסגנון הכתיבה וההומור הרגיש לי קצת אחר. לא יודע בדיוק מה. אולי...
  • 177
    • %
    שיתוף - לביקורת הלכתי לעיבוד.
  • %תמר% //
    • אֶתְמוֹל יָשַׁבְתִּי מוּלֵךְ
    וְלֹא הָיָה לִי מִלִּים כִּי-

    הֵם הָלְכוּ לְאִבּוּד.
    וּמוֹלֵךְ,
    מוּל כָּל הַמֶּלֶל הַזֶּה,
    רָצִיתִי לָלֶכֶת לְשָׁם גַּם.

    וְהָיָה לִי נוֹרָא
    לָשֶׁבֶת מוּלֵךְ
    בְּלִי מִלִּים.

    מִלִּים שֶׁלָּךְ קָפְצוּ בְּפִיךְ,
    הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּאֹדֶם לְשׁוֹנֵךְ.

    וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ
    לְאַבֵּד אוֹתָם
    גַּם לָךְ.

    תָּמִיד אַהֲבַת מִלִּים
    מִכָּל סוּג,
    וְצוּרָה.
    וְכַמּוּת.

    הִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בָּהֶן
    בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לָךְ
    וְיֵשׁ לָךְ מֵהַכֹּחַ הַזֶּה,
    מֵהַדִּבּוּר.

    תָּמִיד הָיִיתִי כָּמוֹךְ,
    לֹא בְּדִיּוּק. כִּי

    חִבַּקְתִּי מִלִּים,
    וְגַם סָלַדְתִּי מֵהֶן. כִּי אַתְּ.

    חִבַּקְתִּי-
    לֹא אֶת כֻּלָּן.
    לֹא מִכָּל סוּג.
    וְשָׂנֵאתִי חִדּוּד לְשׁוֹנֵךְ.

    וּמִלִּים שֶׁלִּי, שֶׁחִבַּקְתִּי,
    הָלְכוּ מִמֶּנִּי אֶתְמוֹל.
    לְאִבּוּד.

    הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הִפְסַקְתְּ לְדַבֵּר,
    הֵרְפֶּת מִמֶּנִּי.

    וְיָכֹלְתִּי לָלֶכֶת מִמֵּךְ
    אָז-
    יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ תַּ'מִּילִים,
    לְהַחֲזִיר אוֹתָן. בְּקִצּוּר,
    הָלַכְתִּי לְאִבּוּד.

    כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם
    מִלִּים חָזְרוּ אֵלַי וְ-
    עֲדַיִן לֹא חָזַרְתִּי בְּעַצְמִי,

    אֲנִי בְּאִבּוּד.

    וּמִלִּים שֶׁלִּי
    יַחַד אִתִּי,

    בְּעִבּוּד.


    --
    תמר.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ליליאן, חוה אייזן, TzipiR ועוד 21 משתמשים24 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    %
    %תמר%
    תודה.
  • 186
    • ח
    שיתוף - לביקורת אפילו כותרת מוצלחת לא מצאתי
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    כשהספורט היחיד שלי הוא סיבוב בקניון מזארה ל-H&M.
    כשאני לא מוצאת את הארנק, והוא, כמובן, נמצא בתיק, בדיוק במקום שהנחתי אותו.
    כשאני מעבירה אשראי ושוכחת לקחת את הכרטיס.
    כשאני לא מחכה לשייק ב"רי-בר", כי יש תור ארוך מדי.
    כשאני עולה לאוטובוס ואין אפילו מקום לעמוד.
    כשאני חוזרת הביתה ונזכרת ששכחתי לקנות גרביים.
    כשהדברים שכן קניתי לא מחייכים אליי.
    כשהסבלנות שלי נגמרת עוד לפני שהתחילה.
    כשאני מדליקה בטעות את המכונה לתכנית של שלוש שעות.
    כשאני אוכלת בייגלה בתור מנה ראשונה, עיקרית וגם קינוח.
    כשאני מבזבזת את כל הקלוריות של היום על כמה בורקסים.
    (וכמובן, כשאני שוב לא מוצאת את הארנק, והוא שוב נמצא, בדיוק שם).
    כשהנהג סוגר את הדלת של האוטובוס לפני שהוא בכלל נותן לעלות.
    כשאני מוצאת חור בחצאית הכי יפה שלי, ואין לי מושג איך זה קרה.
    כשאני נושכת, במקום תפוח, את הלשון.
    כשהטעם של הסוכר מוזר.
    כשכולם סביבי נראים כאילו עברו מתקפת זבובים.
    כשאני מתרגזת, עוד לפני שאני יודעת למה.
    כשנגמרת המשחת שיניים, וגם המברשות נעלמו, והחנויות כבר סגורות.
    כשהסתימה הזמנית בכיור הופכת לסתימה קבועה.
    כשאני מחייכת לעצמי במראה והחיוך יוצא כל כך עקום שזה מפחיד אותי.
    כשאני מפחדת לכתוב את המשפט הבא.
    כשאפילו הצ'אט לא מצליח להבין את ההומור הדק והעדין שלי.

    כשהכול פשוט לא מסתדר הכי טוב שאפשר,
    וזה הדבר היחיד שהוא כן טוב.
    כשהלב שלי כואב אבל אני לא מצליחה להרגיש אותו.

    *מוקדש לכל הלבבות השבורים שמתחפשים להיסח הדעת.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, מיריכ, Sara led ועוד 16 משתמשים19 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    אהבתי, לא את מה שלא הסתדר, כמובן. את הכתיבה המקצינה וההומור הדק השזור בין השורות. המשך: ואז...
  • 105
    • א
    שיתוף - לביקורת מרדף שוחק אחרי מילה
  • איש המילה הכתובה //
    • מילה ברחה
    מאוצר התיבות
    נמלטה על נפשה
    ללא הותיר עקבות

    הלכה גם השראה
    אותיות אינן מתחברות
    שורה
    מילותיה בודדות

    'תיו' על שתי רגליה
    פותחת במנוסה
    'שין' נאחזת בה ונגררת
    גם היא חמקמקה

    'ריש' יוצאת מדלת
    קצבה שומט לסתות
    נתמכת ב'דלת'
    ביחד הן משלימות

    ואני רץ אחריהן
    לא תופס מילה, גם לא נשימה
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: פרסומי ניסא, נכון מאוד, Chaya Lea ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש המילה הכתובה
    תודה רבה לכם, איזה כיף ומעודד לקבל משובים כאלה
  • 351
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת יויו? לה? זה לא יאומן לאן המשחק הזה מגיע!
  • שועל ספרות. //
    • התיישבתי לארוחת הערב.

    "מה קורה רחלי, מה נשמע? איך היו הילדים היום?" שאלתי בהתעניינות.

    "גמרו אותי לגמרי..." אמרה אשתי באנחה. האמת היא שיכולתי לנחש מהמראה התשישות שלה...

    "אויש..." הגבתי בצער.

    "כן, ממש רקדו לי על הראש. אה, מה רציתי לומר לך? מה אתה אומר, אולי נקנה יויו?"

    "לקנות יויו? זה יקר, לא?" שאלתי. לא מפרט לה את כל ויכוחיי עם חבריי, על כמה גרוע הסחף החברתי של כל הילדים למוצר היקר הזה.

    "יקר יקר, אבל צריך".

    "שיגעו אותך הילדים היום לגמרי, אה?"

    "ממש לא קשור אליהם!"

    "אולי נקנה חיקוי?"

    "בשום אופן!

    "לא שהבנתי למה, אבל אוקיי..."

    "אפילו החלטתי על צבע!"

    "חח"

    "מה אתה צוחק? אני קונה משהו בשבילי, אני רוצה צבע שאני אוהבת".

    "מה בשבילך? את לא רצינית, נכון?"

    "רצינית לגמרי!"

    "לא, פשוט לא שמעתי שזה נכנס גם לשכבת הגיל שלך..." אמרתי אחרי זמן העיכול.

    "אתה צוחק עליי? אני נראית לך מבוגרת? סתם שתדע שיש לי חברות בעבודה יותר מבוגרות ממני שיש להן!"

    "סורי, אני פשוט לא חשבתי ש..."

    "בסדר, הכל טוב. בכל מקרה, צבע, אני רוצה צבע אפור יש אותו להרבה חברות שלי, ואהבתי..."

    "אפור?? זאת לא בחירה קצת מוזרה? אני בכלל לא בטוח שיש כזה..."

    "ודאי שיש! זה נפוץ בטירוף!"

    " אוקיי, מוזר... אני לא ראיתי... בכל מקרה, אם זה מה שאת רוצה זה מה שנקנה..."

    "בקיצור, כבר ביררתי מחירים, ב'בייבי זולי' יש עכשיו מבצע באלפיים מאה אמבטיה+טיולון!"
    • חחח
    • תודה
    Reactions: זה אני ולא אף אחד, החיים טובים, skeptic ועוד 52 משתמשים55 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שועל ספרות.
    שועל ספרות.
    תודה רבה! מאמין שיהיו כאלה שיאמרו שהם הבינו שיהיה פאנץ' שמדובר על משהו אחר כבר מהאפור, כי באמת...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה