הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
למה?
אין לי תשובה.
זו האמת.
סתם.
כי זה מה שהידיים שלי דחפו אותי להכין באותו יום גשום וקודר.
ולמה קצת אחרת?
כי זה קצת אחרת.
את המילוי הכנסתי, ובכוונה, רק אחרי אפיה ראשונית של הלחמניות.
ובכוונה גרמתי להן להדבק זו לזו.
למה?
שוב למה?
כי רציתי שהמילוי לא יבלע מדי בבצק, מה שקורה הרבה פעמים אם ממלאים לפני האפיה. המילוי נספג בחלקו בבצק.
למה שידבקו?
אחוות לחמניות. מה רע?
"ובמה מילאת?"
אה.
גבינות [מלוחה, צהובה, שמנת], פטריות, זיתים..
"ולמה על חלק שמת זיתים גם למעלה ועל חלק לא?"
אות וסימן לכך שבאלו יש זיתים.
באחרים אין.
כי אם חלילה, חלילה, חלילה, חלילה, תגיע לחמניה עם זיתים בפנים לידיים, שלא לומר הפה, הלא נכון...הפה הזה ישאר רעב עד סוף יום הלימודים.
אז סיכון כזה- לא לוקחים.
עכשיו הכל מובן, נכון?
בטח מתכון.
מדידה בכוסות חד פעמי 180 מ"ל
1 כף מלח
1 קילו קמח
2 כפות שמרים יבשים
3 כפות סוכר
1.5 כוסות חלב בטמפרטורת חדר
1 ו 1/4 כוסות מים
150 גרם חמאה מומסת
שמים בקערת מיקסר את המלח
מעליו את יתר הרכיבים ומעבדים במשך מספר דקות לבצק רך, גמיש ולא דביק.
מושחים במעט שמן ומכסים בניילון להתפחה עד להכפלת הנפח.
מחלקים את הבצק ל-24 חלקים.
מגלגלים כל חתיכה לכדור.
מרפדים 2 תבניות חד פעמיות בניר אפיה
מניחים בכל תבנית 12 כדורים במרווחים של כ-3 ס"מ זה מזה.
מכסים בניילון ומפיחים כ-20 דקות
מושחים בביצה טרופה ושולחים לתנור לאפיה של כ-18 דקות ב 190 מעלות.
מוציאים מהתנור ומחכים מספר דקות שהלחמניות לא תהיינה רותחות
לאחר שהלחמניות התקררו מעט, מוציאים חלק מכל לחמניה בעזרת סכין על מנת ליצור גומה, בור.
מכינים מילוי:
הכמויות לא מדוייקות, שמים לפי מה שרוצים אין כאן כלל
מערבבים בקערה גבינת שמנת [אפשר בטעמים] עם גבינה מלוחה מפוררת ופתיתי גבינ"צ. אפשר להוסיף זיתים/פטריות/קוביות פלפל אדום/בצל מטוגן או כל דבר אחר שתרצו
מניחים כף גדושה של מלית בכל גומה וסוגרים בחלק שהוצא. לוחצים כדי להדק קצת.
מפזרים פתיתי גבינה צהובה מעל, אפשר עם אורגו/שמיר וכיוצ"ב ואופים עוד כמה דקות להמסת הגבינה הצהובה שמעל ללחמניות.
בתיאבון
"אני אוהבת לחמניות בשיטת 'הפרד ומשול', אפשר?" כן . לא חייבים לגרום להם להצמד האחד לשני.
"אז למה הכנת כך?" האמת- לא יודעת מה עבר לי בראש. רציתי שיהיה לחמניות "תלושותי"
"תודה, הבנתי"
בכיף
אין לי תשובה.
זו האמת.
סתם.
כי זה מה שהידיים שלי דחפו אותי להכין באותו יום גשום וקודר.
ולמה קצת אחרת?
כי זה קצת אחרת.
את המילוי הכנסתי, ובכוונה, רק אחרי אפיה ראשונית של הלחמניות.
ובכוונה גרמתי להן להדבק זו לזו.
למה?
שוב למה?
כי רציתי שהמילוי לא יבלע מדי בבצק, מה שקורה הרבה פעמים אם ממלאים לפני האפיה. המילוי נספג בחלקו בבצק.
למה שידבקו?
אחוות לחמניות. מה רע?
"ובמה מילאת?"
אה.
גבינות [מלוחה, צהובה, שמנת], פטריות, זיתים..
"ולמה על חלק שמת זיתים גם למעלה ועל חלק לא?"
אות וסימן לכך שבאלו יש זיתים.
באחרים אין.
כי אם חלילה, חלילה, חלילה, חלילה, תגיע לחמניה עם זיתים בפנים לידיים, שלא לומר הפה, הלא נכון...הפה הזה ישאר רעב עד סוף יום הלימודים.
אז סיכון כזה- לא לוקחים.
עכשיו הכל מובן, נכון?
בטח מתכון.
מדידה בכוסות חד פעמי 180 מ"ל
1 כף מלח
1 קילו קמח
2 כפות שמרים יבשים
3 כפות סוכר
1.5 כוסות חלב בטמפרטורת חדר
1 ו 1/4 כוסות מים
150 גרם חמאה מומסת
שמים בקערת מיקסר את המלח
מעליו את יתר הרכיבים ומעבדים במשך מספר דקות לבצק רך, גמיש ולא דביק.
מושחים במעט שמן ומכסים בניילון להתפחה עד להכפלת הנפח.
מחלקים את הבצק ל-24 חלקים.
מגלגלים כל חתיכה לכדור.
מרפדים 2 תבניות חד פעמיות בניר אפיה
מניחים בכל תבנית 12 כדורים במרווחים של כ-3 ס"מ זה מזה.
מכסים בניילון ומפיחים כ-20 דקות
מושחים בביצה טרופה ושולחים לתנור לאפיה של כ-18 דקות ב 190 מעלות.
מוציאים מהתנור ומחכים מספר דקות שהלחמניות לא תהיינה רותחות
לאחר שהלחמניות התקררו מעט, מוציאים חלק מכל לחמניה בעזרת סכין על מנת ליצור גומה, בור.
מכינים מילוי:
הכמויות לא מדוייקות, שמים לפי מה שרוצים אין כאן כלל
מערבבים בקערה גבינת שמנת [אפשר בטעמים] עם גבינה מלוחה מפוררת ופתיתי גבינ"צ. אפשר להוסיף זיתים/פטריות/קוביות פלפל אדום/בצל מטוגן או כל דבר אחר שתרצו
מניחים כף גדושה של מלית בכל גומה וסוגרים בחלק שהוצא. לוחצים כדי להדק קצת.
מפזרים פתיתי גבינה צהובה מעל, אפשר עם אורגו/שמיר וכיוצ"ב ואופים עוד כמה דקות להמסת הגבינה הצהובה שמעל ללחמניות.
בתיאבון
"אני אוהבת לחמניות בשיטת 'הפרד ומשול', אפשר?" כן . לא חייבים לגרום להם להצמד האחד לשני.
"אז למה הכנת כך?" האמת- לא יודעת מה עבר לי בראש. רציתי שיהיה לחמניות "תלושותי"
"תודה, הבנתי"
בכיף
