דיון בואו נדבר על זה: ספרים אלקטרוניים

  • פותח הנושא stars
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
לא ראיתי שהנושא הזה נידון לעומק בפורום, אולי פספסתי. אם לא, הבה נפתח את הנושא כאן.

הספרים האלקטרוניים פרצו לעולם עם התקדמות הטכנולוגיה. בעשרים השנים האחרונות גברה תאוצת תפוצת הספרים האלקטרוניים, עד שבשנת 2010 אמזון דיווחה כי מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה, ובשנת 2011 המכירות עברו אף את הספרים בכריכה הרכה (ע"פ ויקיפדיה).

במקביל לתפוצת הספרים האלקטרוניים (בעיקר בעשור הראשון של המאה ה-21) יוצרו מכשירי קוראי ספרים אלקטרוניים רבים, כשהבולטים שבהם הם קינדל וסוני רידר. מכשירים אלו נמכרים בכמויות עצומות בכל רחבי העולם.

בשנת 2010 השיקה חברת אפל, במקביל להשקת ה-iPad, את iBooks ('אפל בוקס' כיום) - אפליקציה לממכר ספרים אלקטרוניים הניתנים לקריאה גם על ה-iPhone וה-iPod. בהמשך השנה הכריזה גם חברת גוגל על פתיחת חנות ספרים אלקטרוניים שיוצעו לקוראים במחשוב ענן וללא צורך בקורא ספרים אלקטרוני ייעודי. (אמנם קוראי הספרים הייעודיים מאפשרים קריאה נוחה בהרבה משאר מכשירים, עם חוויית קריאה הקרובה מאוד לקריאה בספר רגיל).

יחד עם תפוצת הקריאה הדיגיטלית, נפוצו גם ספרי השמע - הקראת ספרים באודיו, טכנולוגיה המאפשרת "קריאת" ספר (או יותר נכון שמיעת ספר) בשלל מצבים שבאופן רגיל לא היו מאפשרים קריאה, כגון נהיגה או עבודת כפיים.

הספרות התורנית לא טמנה ידה בצלחת ואף היא נכנסה לתחום בעוצמה, וכך נולדו אוצר החכמה, פרויקט השו"ת (בר אילן), ועוד רבים וטובים.
יתירה מכך, לפני קרוב לעשר שנים שווק (דומני שבעיקר בארה״ב) קורא ספרים תורני בשם 'נוק נקי', שלמרבה הצער נראה שלא צלח (אני יכול לחשוב על שתי סיבות מרכזיות: 1. המכשיר פשוט לא היה איכותי מספיק. 2. איכשהו לא היה מקובל לשבת באמצע הבית מדרש בסדר א' עם קורא ספרים אלקטרוני, על אף שעם מחשב מקובל ועוד איך, וכמצופה מהציבור שלנו - התקדמות הטכנולוגיה לא מיהרה לשנות מקובלויות פנים חברתיות).

וכאן עומד הבן ושואל: על מה ולמה קופח תחום הספרות החרדית (הלא תורנית)? מדוע לא אוכל לקנות או לשכור את ספרי @יונה ספיר, @Ruty Kepler או מ. ארבל ושאר חבר מרעיהם בפורמט דיגיטלי? מדוע אין גרסאות שמע של הספרים החרדיים שלנו? למה יגרע חלקנו וחלקו של עולם הספרות החרדית?

הנה קטע מויקיפדיה שמציג את היתרונות והחסרונות בספרים הדיגיטליים:

יתרונות​

  • ידידותי לסביבה - חיסכון בנייר, חיסכון במשאבים אחרים להפקת הספר ובדלק לצורך שינועו.
  • חיסכון בהפקה - הוצאות הדפסה, עימוד, אחסון, הפצה.
  • חיסכון במקום - ספרים מודפסים דורשים מקום לאחסון וספרים אלקטרוניים מאוחסנים על גבי זכרונות דיגיטליים המכילים מידע רב בנפח מזערי. במכשיר סטנדרטי לקריאת ספרים אלקטרוניים ניתן לאחסן אלפי ספרים.
  • נגישות - אפשר להגיע לכל ספר מכל מקום בעולם, כל עוד יש גישה לאינטרנט. יתר על כן, התפוצה האלקטרונית אינה מוגבלת מספרית, ספר אחד יכול להגיע לאלפי מכשירים בלי לעבור ידיים.
  • נוחות - משקל קורא אלקטרוני נמוך משמעותית מספר מודפס, ניתן להתאים את גודל הפונט לפי הצורך, מכשירים עם תאורה מובנית מאפשרים קריאה בחשיכה.
  • שרידות - ספר אלקטרוני לא סובל מבלאי של נייר, לא צובר אבק, קל לשמירה ולגיבוי.
  • יכולות נוספות - בקוראים אלקטרוניים ניתן לבצע חיפוש בקלות, לדלג לעמוד ייעודי, לתרגם מילים תוך כדי קריאה, להוסיף הערות וסימניות מבלי לפגום בספר קיים.

חסרונות​

  • חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
  • קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
  • יש צורך בחשמל או בהטענת סוללה על מנת לקרוא ספר.
  • אי-אחידות בפורמטים של ספרים אלקטרוניים מונע העברתם בין מכשירים שונים.
בנוסף לכך יש להוסיף שני חסרונות מהותיים (לכאורה) מנקודת מבט חרדית:
  • הטכנולוגיה אמורה לשמש אותנו לצרכים ולא לבילויים. קריאת ספר אינה מוגדרת כצורך אלא כבילוי, ואיננו מעוניינים להיחשף ולחשוף את ילדינו לעולם טכנולוגי שלא לצורך.
  • קריאה בספרים אלקטרוניים אינה רלוונטית בשבתות וימים טובים.
אולם במחשבה שניה, הלא איננו מתנזרים כליל משימוש בטכנולוגיה לצרכי בילוי. נגן המוזיקה, למשל, הוא מכשיר טכנולוגי המשמש לצורכי בילוי. מדוע שונה קורא ספרים דיגיטלי מנגן מוזיקה?
שמא נאמר שקורא הספרים הדיגיטלי זקוק לחיבור אינטרנטי, וחיבור אינטרנטי המשמש לצורך בילוי הוא דבר המרתיע רבים בציבור (לא ניכנס לתחום של הגלישה בפרוג וכדו'...).
תשובה (אולי חלקית) לכך היא שקורא הספרים אינו זקוק לחיבור אינטרנטי מתמיד, אלא רק בקניית או השכרת הספר, ואם כך הלא די בקלות ניתן ליצור נקודות שירות (כגון בעמדות המחשב הציבוריות, וכדו') שיאפשרו את הדבר גם למחמירים שבינינו.

ובנוגע לבעיית הקריאה בשבת ויו"ט, נו טוב, זו לא באמת בעיה... קורא הספרים האלקטרוני לא נועד להחליף לחלוטין את הספר הפיזי, בדיוק כשם שתוכנות הספרות התורנית הדיגיטליות אינן מחליפות את ארון ספרי הקודש בבית ובבית הכנסת ובית המדרש.

אז לסיכום: האם ישנה סיבה מהותית לכך שלא פרץ תחום זה בקרבנו?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נראה לי שזה זה-
  • חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
  • קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני חושבת שיש כאן עוד עניין:
כשאדם קונה ספר, הוא מרגיש שיש בידו משהו ששווה את הכסף שהוא שילם. כשאדם קונה ספר דיגיטלי - אין שום דבר שהוא מחזיק ביד, ולכן הוא מרגיש כאילו הוא שילם על שום דבר, שילם לשווא.
(הרי גם סרטים אנשים כמעט לא מוכנים לקנות... אף שברור לכול שההשקעה הכספית בסרט היא גדולה פי כמה מאשר בספר...)

באופן אישי החלטתי לקחת את הפקת הספרים הדיגיטליים כ"תחביב" - קובצי סיפורים וספרים שאני כנראה לא עתידה להדפיס ממש, אני מעצבת ומוכרת כספר דיגיטלי במחיר סמלי. המחיר לא מחזיר לי את שעות ההשקעה בכתיבה ובעיצוב, אבל כן מצליח להביא את השם שלי כסופרת ל"במה", בלי שאצטרך להוציא כסף על הדפסה ועל עיצוב ועימוד רציניים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לענ"ד הנקודות המעכבות את השוק מלהתפתח בציבור החרדי, הן 1. שבתות וחגים 2. השמרנות והחשש מכל חידוש, בפרט אם החידוש קשור לטכנולוגיה.

בנוסף יכול להיות שבציבור החרדי יהיה פחות ביקוש לספרים אלקטרוניים, בגלל גודל המשפחות + הנוהג הרווח של השאלת ספרים בין קרובים וחברים. ספר פיזי אחד שקונה משפחה חרדית, נקרא בידי האמא, שלוש המתבגרות, הכלה, הבת הנשואה, האחות, הגיסה... והמחיר יותר זול ממחיר של הורדת ספר אלקטרוני לכל אחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קראתי פעם באיזשהו מקום על כך שרשתות השיווק (דוגמת 'אמזון' ואחרים) מודות ש'העסק רווחי', בין היתר, כי אדם לא מקדיש הרבה מחשבה לפני שהוא לוחץ על קנייה, וגם לא כל כך בטוח שהוא יקרא באמת בספר (לא יחסרו לו 'פיתויים' אחרים). כך שאדם יכול לקנות, נגיד, שלושה ספרים מבלי לקרוא בהם.

לדעתי ישנו חסרון נוסף והוא כמות הדפים שכבר קראנו, והצטברו בצד הימני, דבר ש'מאלץ' לשבת עוד קצת ולקרוא.
וגם משהו שלא הבנתי: אנשים לא יכולים להעתיק ולשתף את הספר? כמו שמעתיקים סרטים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לענ"ד הנקודות המעכבות את השוק מלהתפתח בציבור החרדי, הן 1. שבתות וחגים 2. השמרנות והחשש מכל חידוש, בפרט אם החידוש קשור לטכנולוגיה.

בנוסף יכול להיות שבציבור החרדי יהיה פחות ביקוש לספרים אלקטרוניים, בגלל גודל המשפחות + הנוהג הרווח של השאלת ספרים בין קרובים וחברים. ספר פיזי אחד שקונה משפחה חרדית, נקרא בידי האמא, שלוש המתבגרות, הכלה, הבת הנשואה, האחות, הגיסה... והמחיר יותר זול ממחיר של הורדת ספר אלקטרוני לכל אחת.
סביר להניח שאם ספר אלקטרוני יהפוך למוצר מצוי במשפחה חרדית - יהיה אחד לכל המשפחה ולא פרטי לכל ילד.
לפחות עד שהמחיר יאפשר את זה.

לדעתי קשה לדון למה זה לא נפוץ אצלינו, כל עוד אין ספרים חרדיים אלקטרוניים לקניה.
יתכן ואם יהיה זה יתפשט כמו הספרים התורניים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עניין כלכלי נטו.
ברגע שיש ספר אלקטרוני, קל מאוד להעתיק אותו מאדם לאדם.
לכן צריך פורמט מוגן + אפליקציה ייעודית.
היות ורוב קהל היעד לא משתמש בסמארטפון, נשאר לנו להציע מכשיר ייעודי לקריאת ספרים. בקיצור - לבנות פלטפורמה. סיפור נורא נורא יקר שכנראה לא היה כדאי עד היום לשום הוצאה חרדית.

אני הוצאתי את הספר שלי ל'עברית'. עלה כמה מאות ש"ח רק ההמרה עצמה, והתמלוגים מעטים:mad:. אם כן, מאיפה תביא ההוצאה החרדית מגוון של מאות ספרי קריאה? כזה שיצדיק רכשיה של מכשיר קריאה אלקטרוני שיתומחר בנניח 500 שקל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נראה לי שזה זה-
  • חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
  • קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
אני חושבת שיש כאן עוד עניין:
כשאדם קונה ספר, הוא מרגיש שיש בידו משהו ששווה את הכסף שהוא שילם. כשאדם קונה ספר דיגיטלי - אין שום דבר שהוא מחזיק ביד, ולכן הוא מרגיש כאילו הוא שילם על שום דבר, שילם לשווא.
(הרי גם סרטים אנשים כמעט לא מוכנים לקנות... אף שברור לכול שההשקעה הכספית בסרט היא גדולה פי כמה מאשר בספר...)
קראתי פעם באיזשהו מקום על כך שרשתות השיווק (דוגמת 'אמזון' ואחרים) מודות ש'העסק רווחי', בין היתר, כי אדם לא מקדיש הרבה מחשבה לפני שהוא לוחץ על קנייה, וגם לא כל כך בטוח שהוא יקרא באמת בספר (לא יחסרו לו 'פיתויים' אחרים). כך שאדם יכול לקנות, נגיד, שלושה ספרים מבלי לקרוא בהם.

לדעתי ישנו חסרון נוסף והוא כמות הדפים שכבר קראנו, והצטברו בצד הימני, דבר ש'מאלץ' לשבת עוד קצת ולקרוא.
וגם משהו שלא הבנתי: אנשים לא יכולים להעתיק ולשתף את הספר? כמו שמעתיקים סרטים?
הטיעונים הללו - ככל שהם נכונים - אינם מצוצמצים לחברה החרדית בלבד אלא נוגעים לשוק הכלל עולמי, כך שראשית כל הגישה לטיעונים הללו צריכה להיות עם היבט רחב יותר על איך שהשוק העולמי התמודד עם זה, ואם השוק העולמי התמודד עם זה איכשהו, יש לבדוק אם הפתרונות שלו יועילו גם לנו.
ולפי איך שזה נראה, לכאורה אין סיבה שהפתרונות הללו לא יועילו גם לנו.
וגם אותן בעיות שלא לגמרי נפתרו, נו - בדיוק החברה החרדית תתנזר מהן? נשמע לי קצת מופרך.

אמנם כאן מגיע הטיעון הזה:
עניין כלכלי נטו.
ברגע שיש ספר אלקטרוני, קל מאוד להעתיק אותו מאדם לאדם.
לכן צריך פורמט מוגן + אפליקציה ייעודית.
היות ורוב קהל היעד לא משתמש בסמארטפון, נשאר לנו להציע מכשיר ייעודי לקריאת ספרים. בקיצור - לבנות פלטפורמה. סיפור נורא נורא יקר שכנראה לא היה כדאי עד היום לשום הוצאה חרדית.

אני הוצאתי את הספר שלי ל'עברית'. עלה כמה מאות ש"ח רק ההמרה עצמה, והתמלוגים מעטים:mad:. אם כן, מאיפה תביא ההוצאה החרדית מגוון של מאות ספרי קריאה? כזה שיצדיק רכשיה של מכשיר קריאה אלקטרוני שיתומחר בנניח 500 שקל?
אלא שהתשובה לכך נראית לי פשוטה למדי: הלא בחישוב כלכלי לטווח הארוך, בניית פלטפורמה כזו משתלמת הרבה הרבה יותר מצורת התפוצה הנוכחית. ננסה לרוץ עשרים שנה קדימה כשנניח שלכל אחד יהיה קורא ספרים דיגיטלי, כל מחברי הספרים יחסכו לעצמם את כל ההוצאות הנלוות להדפסת ותפוצת הספר - סכומים עצומים.
ובנוגע למשפט הזה: ״נורא יקר שכנראה לא היה כדאי עד היום לשום הוצאה חרדית״. אמת. זה כנראה לא כדאי להוצאת ספרים חרדית, השאלה היא למה לא קמו מתחרים להוצאות הספרים.


לענ"ד הנקודות המעכבות את השוק מלהתפתח בציבור החרדי, הן 1. שבתות וחגים 2. השמרנות והחשש מכל חידוש, בפרט אם החידוש קשור לטכנולוגיה.
התייחסתי לטענות אלו בהודעת הפתיחה:
בנוסף לכך יש להוסיף שני חסרונות מהותיים (לכאורה) מנקודת מבט חרדית:
  • הטכנולוגיה אמורה לשמש אותנו לצרכים ולא לבילויים. קריאת ספר אינה מוגדרת כצורך אלא כבילוי, ואיננו מעוניינים להיחשף ולחשוף את ילדינו לעולם טכנולוגי שלא לצורך.
  • קריאה בספרים אלקטרוניים אינה רלוונטית בשבתות וימים טובים.
אולם במחשבה שניה, הלא איננו מתנזרים כליל משימוש בטכנולוגיה לצרכי בילוי. נגן המוזיקה, למשל, הוא מכשיר טכנולוגי המשמש לצורכי בילוי. מדוע שונה קורא ספרים דיגיטלי מנגן מוזיקה?
שמא נאמר שקורא הספרים הדיגיטלי זקוק לחיבור אינטרנטי, וחיבור אינטרנטי המשמש לצורך בילוי הוא דבר המרתיע רבים בציבור (לא ניכנס לתחום של הגלישה בפרוג וכדו'...).
תשובה (אולי חלקית) לכך היא שקורא הספרים אינו זקוק לחיבור אינטרנטי מתמיד, אלא רק בקניית או השכרת הספר, ואם כך הלא די בקלות ניתן ליצור נקודות שירות (כגון בעמדות המחשב הציבוריות, וכדו') שיאפשרו את הדבר גם למחמירים שבינינו.

ובנוגע לבעיית הקריאה בשבת ויו"ט, נו טוב, זו לא באמת בעיה... קורא הספרים האלקטרוני לא נועד להחליף לחלוטין את הספר הפיזי, בדיוק כשם שתוכנות הספרות התורנית הדיגיטליות אינן מחליפות את ארון ספרי הקודש בבית ובבית הכנסת ובית המדרש.
וליתר חידוד, כמו שאט אט נכנס אלינו השימוש באינטרנט ובשלל מוצרים טכנולוגיים, כך גם ניתן להכניס את השימוש בספרים האלקטרוניים. מדוע זה שונה?

בנוסף יכול להיות שבציבור החרדי יהיה פחות ביקוש לספרים אלקטרוניים, בגלל גודל המשפחות + הנוהג הרווח של השאלת ספרים בין קרובים וחברים. ספר פיזי אחד שקונה משפחה חרדית, נקרא בידי האמא, שלוש המתבגרות, הכלה, הבת הנשואה, האחות, הגיסה... והמחיר יותר זול ממחיר של הורדת ספר אלקטרוני לכל אחת.
האם לא ניתן לבנות פלטפרמה שתאפשר את זה בצורה כזו או אחרת? למשל לאפשר עם כל קניית ספר - עד מספר השאלות מסוים (כמו שיש אפשרות של הגבלת מספר הורדת קבצים).
מעבר לכך, הלא עצם קניית ספר אלקטרוני אמור לעלות הרבה פחות מספר פיזי, כך שייקל על אנשים רבים יותר לקנות את הספרים, ואם היום השכנה תעדיף לשאול את הספר כדי שלא להיפרד משישים שקלים נוספים, עם ספר דיגיטלי היא עשויה לחשב הוצאה משלושים או ארבעים שקלים (נניח) כהוצאה משתלמת.
שנית, אם תהיה אפשרות של שכירות ספרים הבעיה תתמעט עוד יותר, מכיון שהמחיר יהיה משתלם הרבה יותר. כמו ספריה אלקטרונית.

לדעתי קשה לדון למה זה לא נפוץ אצלינו, כל עוד אין ספרים חרדיים אלקטרוניים לקניה.
יתכן ואם יהיה זה יתפשט כמו הספרים התורניים.
בדיוק. הא בהא תליא. אם יתפתח תחום הספרים הדיגטליים, יותר ויותר סופרים יעלו את ספריהם לפלטפורמה. מתחילים מהסופרים המוכרים, ומשם זה מתגלגל לכלל הסופרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וליתר חידוד, כמו שאט אט נכנס אלינו השימוש באינטרנט ובשלל מוצרים טכנולוגיים, כך גם ניתן להכניס את השימוש בספרים האלקטרוניים. מדוע זה שונה?
בגלל שחלק גדול מהשוק הוא ילדים ונוער, ושם קיימת שמרנות גדולה מצד ההורים ואנשי החינוך ביחס לטכנולגיות חדשות.
כבר היום נגני MP3 רבים תומכים בקבצי טקסט, אך הם לא בנויים לקריאה ממושכת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יצא לי לקרוא לא מעט ספרים דיגיטליים.
איכות החומרה ונוחות הפלטפורמה קריטיים.
כיום, בשימוש עם טאבלט טוב + אפליקציית 'עברית', אפשר להנות מחווית קריאה ממש טובה שאפילו נוחה יותר מספר רגיל.

מאוד הייתי שמח שיהיה שוק כזה בציבור שלנו, ואם יש כאן מישהו בעל נסיון עסקי *מוכח* ויכולות נדרשות *מוכחות* ירצה שנחבור ונריץ משהו ביחד - מה טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
סביר להניח שאם ספר אלקטרוני יהפוך למוצר מצוי במשפחה חרדית - יהיה אחד לכל המשפחה ולא פרטי לכל ילד.
לפחות עד שהמחיר יאפשר את זה.

לדעתי קשה לדון למה זה לא נפוץ אצלינו, כל עוד אין ספרים חרדיים אלקטרוניים לקניה.
יתכן ואם יהיה זה יתפשט כמו הספרים התורניים.

איך אחד לכל המשפחה? ובחול המועד, כשקריינדי קוראת 'טווח אפס', עומד מאחוריה תור של שושי שמחכה ל'שמים וארץ', רוחי שרוצה לקרוא את 'בחצר האחורית', ואמא שלהם שרוצה את 'אחותי בסין'?

לגמרי לא הגיוני במשפחה חרדית שרק אדם אחד יוכל לקרוא כל פעם.

התייחסתי לטענות אלו בהודעת הפתיחה:

התשובה לגבי שבת לא עונה לטענה.
חלק גדול מסצינת הקריאה החרדית, מתרחשת בשבת. זה לא דומה לאוצר החכמה. אנשים לא יקנו ספר שאותו הם לא יכולים לקרוא בשבת. (אוצר החכמה נועד לת"ח שרוצים לעיין בו בימות החול, ולא אמור להחליף גמרא. אבל הספרים האלקטרוניים כן מנסים להחליף את הפיזיים).

וליתר חידוד, כמו שאט אט נכנס אלינו השימוש באינטרנט ובשלל מוצרים טכנולוגיים, כך גם ניתן להכניס את השימוש בספרים האלקטרוניים. מדוע זה שונה?

על כאלו שאלות עונים אצלנו הקשישים הפולנים בנזיפה 'א קאשע אוף א מעשה'.
זו פשוט המציאות. שהספרים האלקטרוניים לא נכנסו, למרות שהיו כמה נסיונות בעבר (יודעת כי פנו אלי, ולמיטב זכרוני גם חתמתי הסכם עם מישהו וכנראה שהפלטפורמה שלו לא יצאה לפועל).

כנראה שזה שילוב של חוסר הרצון הציבורי לתת לנוער וילדים מכשיר אלקטרוני + קוטנו של הציבור, שבגללו לא שווה להשקיע בפיתוח מוצרים בשבילו + עוד כמה הסברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לא מזמן עברנו מכריכה קשה לרכה, בסוף גם נגיע לשם.

לדעתי, ברגע שהקינדל (שהוא ייעודי לקריאה) יתמוך באופן רישמי בעברית נראה תאוצה.

אני הוצאתי את הספר שלי ל'עברית'. עלה כמה מאות ש"ח רק ההמרה עצמה, והתמלוגים
זה כמו שתמכור את הספר שלך בסטימצקי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הכרתי מישהי שהייתה קוראת מקורית למדי:
היא הייתה קוראת דף, ותולשת.
קוראת, תולשת.
למה להחזיק בידיים ספר שלם, אם אפשר להחזיק חצי ספר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זו פשוט המציאות. שהספרים האלקטרוניים לא נכנסו, למרות שהיו כמה נסיונות בעבר (יודעת כי פנו אלי, ולמיטב זכרוני גם חתמתי הסכם עם מישהו וכנראה שהפלטפורמה שלו לא יצאה לפועל).

אמת.
גם אליי פנו בזמנו והתקדם יפה, ומי שעצר את המהלך היו ההוצאות לאור.
מבחינתם כרגע האופציה הזו היא נזק גדול שהם עדיין לא ערוכים אליו פסיכולוגית ומעשית.
והיות שבגדול יש מונופול הו"ל בציבור החרדי (טוב או רע, זה לא הנושא), יש להם את הכוח למנוע את זה בצורות שונות.

המצב היום הוא בערך כך:
בתור מיזם עצמאי שכולל את הפצת החומרה - זה לא יצליח ולא יהיה מסחרי.
אבל אם הטאבלטים עצמם ייכנסו לציבור החרדי בצורה המונית מסיבה אחרת כלשהי (אינפלציה של ציירים בפרוקריאייט, נניח), הפצת התוכנה עצמה כולל רישיונות על ספרים חדשים ומובילים, יכולה להיות קלה ומהירה.


לגבי ספרי ילדים ספציפית, הורים יעדיפו לא לתת לילדיהם להתעסק עם טאבלטים ושאר פגעי טכנולוגיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
גם אליי פנו בזמנו והתקדם יפה, ומי שעצר את המהלך היו ההוצאות לאור.
מבחינתם כרגע האופציה הזו היא נזק גדול שהם עדיין לא ערוכים אליו פסיכולוגית ומעשית.
הם מרוויחים כסף על ההדפסה וההפצה, אז למה להם דיגיטל?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הם מרוויחים כסף על ההדפסה וההפצה, אז למה להם דיגיטל?!

כפשוט.

אבל עדיין הם יכולים להגדיל ראש ולהבין שאפשר להצעיד את השוק לשם בשיתוף וברווח חברות ההו"ל.
כל מי שעושה מנוי דיגיטלי ל"אור החיים-ברשת" למשל מקבל גישה לכך וכך אלפי ספרים ייחודיים, ומי שעושה מנוי ל"צפה-נוף" יקבל גישה לאלפי ספרים אחרים היוצאים דרכם, ומי שיעדיף את "ברכת-אמזון" יקבל את הספרים הנדירים שלהם.

בדיוק כמו שקורה להבדיל בחברות הסטרימינג השונות, נטפליקס לעומת דיסני פלוס לעומת HBO וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כל מי שעושה מנוי דיגיטלי ל"אור החיים-ברשת" למשל מקבל גישה לכך וכך אלפי ספרים ייחודיים, ומי שעושה מנוי ל"צפה-נוף" יקבל גישה לאלפי ספרים אחרים היוצאים דרכם, ומי שיעדיף את "ברכת-אמזון" יקבל את הספרים הנדירים שלהם.

מנסה להבין איך זה משתלם כלכלית להוצאה.
בנאדם ישלם מנוי אחד, ויקבל גישה לאלפי הספרים שלהם?
למה שמישהו יסכים למהלך כזה?
הציבור החרדי קטן יחסית, בשביל שזה יהיה שווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מנסה להבין איך זה משתלם כלכלית להוצאה.
בנאדם ישלם מנוי אחד, ויקבל גישה לאלפי הספרים שלהם?
למה שמישהו יסכים למהלך כזה?
הציבור החרדי קטן יחסית, בשביל שזה יהיה שווה.
אולי זה יהיה בהגבלה של כך וכך ספרים בחודש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מנסה להבין איך זה משתלם כלכלית להוצאה.
בנאדם ישלם מנוי אחד, ויקבל גישה לאלפי הספרים שלהם?
למה שמישהו יסכים למהלך כזה?
הציבור החרדי קטן יחסית, בשביל שזה יהיה שווה.

כי הגישה לא תהיה להורדת אלפי הספרים שלהם לצמיתות, אלא לשירות הזרמה, סטרימינג, שיתוף דרך התוכנה הייעודית לקריאה בלבד, לבחירה מתוך מאגר אלפי הספרים שלהם.

היות ורוב בני האדם לא קוראים יותר מספר אחד בבת אחת, ועל כל פנים לא מאה ספרים בבת אחת, משתלם לתת מנוי גישה לספרייה הרחבה של כל הוצאה לאור בתשלום חודשי לא גבוה במיוחד. מי שקורא כיום ספר אחד בחודש, ימשיך לקרוא ספר אחד בחודש גם דרך התוכנה. מהירות הקריאה ככל הנראה לא תשתנה בצורה בולטת.

אפשרות נוספת היא להגביל את כמות הספרים לחודש בדרגות שונות. קוראים "קלים" ירכשו מנוי חודשי ב19.90 לחודש ויוכלו לקרוא עד חמישה ספרים בחודש, הבינוניים ב59.90 עשרים ספרים בחודש, והמשתמשים ה"כבדים" ב199.90 ללא הגבלה (המחירים להמחשה בלבד, הצעת הגשה, ט.ל.ח. ישברו את הראש רואי החשבון של כל הצדדים ויבנו את המודל הנכון והמשתלם. הרצון והבסיס הוא "לתרגם" את ההוצאה של כל אדם על ספרי קריאה כיום, אל המערכת הדיגיטלית).

מנוי שנתי יהיה זול יותר לכל חודש, אבל תהיה גם אופציה למנוי לחודש אחד בלבד בתשלום משמעותי יותר, או לשלושה חודשים וכדומה לאלו שבדרך כלל אין להם זמן אבל יודעים שבחודש מסוים או בשלושה חודשים יהיה להם יותר זמן לקרוא (חופשת לידה...)

תמיד תהיה אפשרות "לקנות" ספר שאהבת, להוריד אותו לתוכנה ולשמור אותו שם לתמיד בלשונית "הספרים השמורים שלי", ספרים אלו יישארו בידי הלקוח גם בתום תקופת המנוי המשולמת. כמובן שמחיר ספר כזה יהיה נמוך ממחירו היום בעותק מודפס, בניכוי כל הוצאות ההדפסה, הכריכייה, השינוע, קונטיינרים מסין/הודו/אוקראינה והחזקת חנויות פאר בשטחי המסחר היקרים ביותר בערים החרדיות, וכו'.

בתחילת כל חודש תפרסם ההוצאה לאור על הספרים החדשים שהתווספו החודש למאגר. הגברת האטרקטיביות תהיה על ידי בלעדיות על ספרים חדשים ספציפיים או חלילה על סופרים מסוימים. נקל להבין איזו משמעות תהיה למשפט כמו "את הספר החדש של רותי קפלר ניתן לקרוא רק בשירות הסטרימינג של צפה-נוף!"... מהלכים כאלו ודומיהם גם יסייעו להכניס את עצם הפלטפורמה לבתים נוספים.


אגב סופרים, גם התמלוגים לסופרים יהיו קלים לשליטה פי כמה מהמצב היום. הסופר יקבל סכום ראשון על עצם הכנסת הספר למאגר, הגדלתו והאדרתו. לאחר מכן תמלוגים על כל פעם שהספר נקרא, ותשלום גדול יותר על כל עותק דיגיטלי שנקנה.


בקיצור, האפשרויות רבות. המודלים העסקיים קיימים. רצון - כרגע אין. וחבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כי הגישה לא תהיה להורדת אלפי הספרים שלהם לצמיתות, אלא לשירות הזרמה, סטרימינג, שיתוף דרך התוכנה הייעודית לקריאה בלבד, לבחירה מתוך מאגר אלפי הספרים שלהם.

היות ורוב בני האדם לא קוראים יותר מספר אחד בבת אחת, ועל כל פנים לא מאה ספרים בבת אחת, משתלם לתת מנוי גישה לספרייה הרחבה של כל הוצאה לאור בתשלום חודשי לא גבוה במיוחד. מי שקורא כיום ספר אחד בחודש, ימשיך לקרוא ספר אחד בחודש גם דרך התוכנה. מהירות הקריאה ככל הנראה לא תשתנה בצורה בולטת.

אפשרות נוספת היא להגביל את כמות הספרים לחודש בדרגות שונות. קוראים "קלים" ירכשו מנוי חודשי ב19.90 לחודש ויוכלו לקרוא עד חמישה ספרים בחודש, הבינוניים ב59.90 עשרים ספרים בחודש, והמשתמשים ה"כבדים" ב199.90 ללא הגבלה (המחירים להמחשה בלבד, הצעת הגשה, ט.ל.ח. ישברו את הראש רואי החשבון של כל הצדדים ויבנו את המודל הנכון והמשתלם. הרצון והבסיס הוא "לתרגם" את ההוצאה של כל אדם על ספרי קריאה כיום, אל המערכת הדיגיטלית).

מנוי שנתי יהיה זול יותר לכל חודש, אבל תמיד תהיה האופציה למנוי לחודש אחד בלבד בתשלום משמעותי יותר, או לשלושה חודשים וכדומה לאלו שבדרך כלל אין להם זמן אבל יודעים שבחודש מסוים או בשלושה חודשים יהיה להם יותר זמן לקרוא (חופשת לידה...)

תמיד תהיה אפשרות "לקנות" ספר שאהבת, להוריד אותו לתוכנה ולשמור אותו שם לתמיד בלשונית "הספרים השמורים שלי", ספרים אלו יישארו בידי הלקוח גם בתום תקופת המנוי המשולמת. כמובן שמחיר ספר כזה יהיה נמוך ממחירו היום בעותק מודפס, בניכוי כל הוצאות ההדפסה, הכריכייה, השינוע, קונטיינרים מסין/הודו/אוקראינה והחזקת חנויות פאר בשטחי המסחר היקרים ביותר בערים החרדיות, וכו'.

בתחילת כל חודש תפרסם ההוצאה לאור על הספרים החדשים שהתווספו החודש למאגר. הגברת האטרקטיביות תהיה על ידי בלעדיות על ספרים חדשים ספציפיים או חלילה על סופרים מסוימים. נקל להבין איזו משמעות תהיה למשפט כמו "את הספר החדש של רותי קפלר ניתן לקרוא רק בשירות הסטרימינג של צפה-נוף!"... מהלכים כאלו ודומיהם גם יסייעו להכניס את עצם הפלטפורמה לבתים נוספים.


אגב סופרים, גם התמלוגים לסופרים יהיו קלים לשליטה פי כמה מהמצב היום. הסופר יקבל סכום ראשון על עצם הכנסת הספר למאגר, הגדלתו והאדרתו. לאחר מכן תמלוגים על כל פעם שהספר נקרא, ותשלום גדול יותר על כל עותק דיגיטלי שנקנה.


בקיצור, האפשרויות רבות. המודלים העסקיים קיימים. רצון - כרגע אין.
פירוט נפלא!
אחרי קריאת תיאור מפורט כזה עוד יותר צורם שזה עוד לא נכנס לציבור שלנו... :cautious:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

נתקלתי במודעה המציעה לסופרים עצמאיים שספריהם יישלחו לאוניברסיטאות בארה"ב בהתנדבות. החתום על המודעה הוא אדם בשם שלמה פישמן, שמציע לשלוח ספרים של סופרים ישראלים ללא תשלום.
שלחתי לו רשימת ספרים והוא ציין לפי תאריכי הוצאה לאור, כמה עותקים לשלוח מכל ספר.
זה היה מזמן, אבל עדיין לא שלחתי כי אני נוהגת לדחות דברים לא חשובים.
מידי כמה זמן הוא שלח לי תזכורת, והשבוע החלטתי שהגיע הזמן לשלוח את הספרים.

לפני ששלחתי הוא כתב לי שיבדוק אולי הספרים כן קיימים באוניברסיטה.
להפתעתי - כן! הספרים שלי הגיעו למחלקות העבריות של האוניברסיטאות בארה"ב.
הוא שלח לי צילומי מסך שהספרים: במה ללא קהל, קוד נפוליאון, הצעה לסדר, וסדר הפוך מקוטלגים כספרים מהמניין בהרווארד.
"אם זה בהרווארד זה באוניברסיטאות נוספות", כתב לי.

מי יכול לשלוח לשם? זו תעלומה... אולי יש אנשים שעוסקים בזה? אבל גם ספרים חרדיים? מעניין מאוד.

חשבתי שזה רק הספרים שלי בגלל חשיבותם הרבה, אולי מישהו זיהה את הפוטנציאל הרב שלהם וכו'.
אבל כתבתי לו שמות של סופרות נוספים והוא שלח לי צילומי מסך של הספרים שלהם מקוטלגים. (כנראה כמעט) כל הספרים החרדיים הגיעו לאוניבסיטאות בארה"ב.
קצת מעניין כיצד הגיעו הספרים לשם, וכשהפליאה חלפה הבנתי שיתכן שאף אחד לא קורא שם את הספרים, כי בטח זה הרבה מאוד ספרים, וכמה זמן יש כבר לאנשים כדי שלקרוא את כולם?

בכל מקרה מר שלמה פישמן שולח ספרים לארצות הברית, לספריות באוניברסיטאות, הוא רואה בזה שליחות.
שאלתי אם ירצה שאכתוב את הפרטים בפורום כתיבה,
הוא שלח את הנוסח הבא:

שלום וברכה
מי שהוציא ספר ורוצה שהוא יהיה בספריות באוניברסיטאות בארצות הברית ( מחלקות עבריות)
מוזמן ליצור קשר
עם שלמה פישמן
0525244497
כולנו אוהבים לקבל פרגונים, זה ממש כמו דלק עבור עשיה.
בעיקר עבור כתיבה.

לפעמים שולחים לי תודות על ספרים שכתבתי. (גם ביקורות בונות).
בהתחלה הרגשתי מבוכה שיש אנשים שרוכשים את הספרים או שקוראים אותם, וגם הפידבקים היו מביכים אותי (זה משמח אבל גם מביך). תחושה של: אבל לא אני באמת כתבתי... למה צריך להודות לי?
או: באיזו זכות אני מקבלת תודות? למה שיודו לי? ועוד מחשבות מקטינות.
ותחושת התנגדות: למה מגיע לי יחס?
מסתבר שצריך ללמוד להיות בצד שמקבל יחס ופרגונים, זה קשה, אבל אפשרי.
*
מצד שני, גם קשה לי לפרגן לכותבים באופן גלוי. תחושה שהכתיבה היא משהו אישי, וכותבים לא באמת צריכים את התודה שלי, בנוסף, לפעמים התרומה של הקריאה כל כך גדולה וקשה להגדיר במילים עד כמה הכתיבה מדהימה וכו'.
וכן, אני חושבת שככותבים אנחנו לא באמת אמורים לצפות שיקראו אותנו או כדי לקבל הערכה, אלא צריכים לכתוב ולצאת לאור כי זה מה שצריך, כמו שעובדים אחרים עושים את עבודתם כי צריך ולא משנה אם הם מבלים מחמאות או גערות. (למשל ראש הממשלה מקבל הרבה ביקורת שלילית אבל הוא פועל מתוך תחושת שליחות, כך צריך בכל מקצוע, אמנם אפשר להקשיב לביקורות אבל להקשיב יותר לעצמך)
כך שמי שיש לו כשרון כתיבה או יש לו מה לומר - שיעביר הלאה.
לא צריך לצפות לאישור ולא לחשוש כ"כ מדחיה.
אבל לפעמים כן יש ערך לומר תודה רבה, לא רק עבור הכותבים, אלא גם עבור הקוראים שיכולים לצאת נתרמים ומחפשים חוות דעת לראות מה כדאי ומתאים להם לקרוא.

אולי כאן באשכול הזה תכתבו תודות לכותבים, או תעלו תודות שקיבלתם (באישור השולחים, למרות שזה אנונימי חשוב לדעתי לבקש רשות).
"אוי אוי אויויוי, הדור הזה..." שפך בפני נחום קוצמן את דעותיו בפעם המאתיים חמישים ושתיים להיום, "הדור הזה וכל הספרים שלו... אני אומר לך, פעם, פעם כל הספרים היו הרבה יותר טובים..."

נחום קוצמן, או כמו שהוא ידוע בכינויו בכוילל: נחום-סכו"ם (על שם היותו אוכל המוחות הרשמי בישיבה), היה בין המתלוננים הקבועים על כל דבר שזז. החל מהזבוב הקטן ביותר שהתנחל לו בפינת חדר האוכל ועד לתליית המן הרשע ותליית כביסות על חבל.

היום הוא נפל עלי, ומכיוון שהוא יודע שאני כותב ספרים, החל לירוק עלי את הגיגיו בנושא ספרים והמסתעף.

"תראה את הילדים של היום, קוראים כל הזמן רק קומיקסים, והסופרים של היום בכלל... ה' ירחם... אוי אוי אויויוי... תראה מה דוד זירצקי היה כותב, מה שמואל ארגמן היה כותב, ואיזה אקשן ושטויות עושים לך הסופרים של היום... ממש בלגן בעיניים... אוי אוי אויויוי..."

הנהנתי בראשי לאות הסכמה, או ליתר דיוק: לאות שאינני מקשיב לדבר וחצי דבר ממה שהלז הפוחז שלמולי אומר, ואוזני קלטו רק שתי מילים ורבע מדבריו המשמימים. כנראה שנחום הבחין בכך, כי פניו השמנמנות עשו לכיווני פרצוף שואל.

"מה? אה... כן, כן..." ניערתי את ראשי מצד אל צד, כמו שמנערים יתוש קטן וחופר שמזמזם על קצה האוזן. היתוש שבקצה חדר האוכל עף ממקומו ונפל על חבלי הכביסה. אפקט היתוש, כנראה.

"ממש חבלי משיח..." צחקק נחום עצמו מבדיחתו הלכאורה-שנונה, "נו, מה אתה אומר על זה?"

לא יודע אם זה בגלל שנמאס לי לשבת ולשמוע כל היום את החפירות שלו, או בגלל שהיתוש קם מחבל הכביסה והחל לזמזם לתוך אוזני הסלקטיבית, אבל החלטתי לומר לנחום את האמת בפרצוף.

"טוב, אין לי כח לך ולחפירות שלך בנושא ספרים או בכל נושא אחר בכללי. רצית לדעת מה דעתי עליך? הנה. זהו. אתה יכול ללכת עכשיו בבקשה ולהשאיר אותי לבד?"

זהו. כל האמת ישר בפרצוף. כמו עוגת קרם יבשה במסיבת יומולדת שנמעכת בדיוק על חליפתו החדשה של החתן.

"נו נו, לא יפה לומר ככה..." צחקק נחום, "לא משנה, מה שרציתי לומר זה... נכון ההוא מהספרים האלה של מיה ספיר מה שמו..."

"אייל גלבוע. וזה יונה ספיר ,לא מיה."

"כן, כן, אייל גלבוע, של יונה קינן... מי אמר שמותר לו כל הזמן להרוג אנשים, זה לא נחשב רצח?"

"יונה ספיר," תיקנתי באנחה, "וחוץ מזה, זה כתוב במקורות: 'כאייל תהרוג' לא?"

"נו נו," צקצק נחום, "לא מאמין שזה באמת מה שהתכוונה אליו... אבל שמע..."

וכאן חלומותי חזרו לנופף לשלום, לא לפני שהבטחתי לעצמי שאנקום בו מתישהו באיזושהי דרך.

למחרת, כשנכנסתי לכוילל, נחום כבר עמד ליד המדרגות, שקוע עמוק בספר בעל כריכה ישנה שכנראה כאילו נכתב בשנות התרלל"ו. ברגע שנעמדתי לידו, הוא כבר הרים את מבטו והתחיל לדבר.

"הנה, רואה? ספר של פעם, שמצאתי היום בכוילל. איזה תענוג... איזה סיפורים... ולעומת הספרים של היום..." (כאן הוא נאנח שוב.)

"כן כן, מה שתאמר.."

"תשמע, זה ספר פשוט מדהים, כל הסיפורים שלו וזה... חבל שהוא מעלה אבק ככה, לעומת הספרים של היום..."

"נו נו, אוי אוי אויויוי..." חיוך קלוש עלה אט אט על פני, ובבת אחת, למול עיניו הפעורות של נחום, שלפתי את הכריכה המהווה והמזויפת שחיברתי אל הספר בלילה הקודם, חושף לפניו ספר בעל כריכה חדשה ומהודרת, בצבעי כתום לבן, שעל חזיתה כתוב בגדול: 'אפקט גן עדן'.

את סיפור נס ההצלה של נחום קוצמן, ואשפוזו לאחר שנפל ממאתיים חמישים ושתיים מדרגות הישיבה, תוכלו לקרוא בספרו החדש של חיים גרינבוים 'בספר המדרגה', אליו שלח היתוש את הסיפור לאחר שנודע לו כי נחום נחבט והוריש לו את שארית הונו, בתוספת מגבות רטובות לתלייה על החבל וספר חדש בצבעי כתום-לבן.


תודה ענקית ל
@ח.ד. וחלק על ביקורת הגהה ותמיכה מורלית. מילים בלבד לא יצליחו לתאר את הערכתי הרבה אליך...

מוקדש גם ל @איש המילה הכתובה ול @הווה פשוט שלימדו אותי יותר מכל אדם אחר על כתיבה וכתיבה קומית. יהא שכרכם משולם מן שמיא, בתוספת חבילה ריקה של במבה נוגט כצ'ופר ממני :D (אגב, מתי כבר תוציאו ספר ביחד? ;) מצפים לזה בעיניים נשואות...)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה