דיון בואו נדבר על זה: ספרים אלקטרוניים

[stars]

לא ראיתי שהנושא הזה נידון לעומק בפורום, אולי פספסתי. אם לא, הבה נפתח את הנושא כאן.

הספרים האלקטרוניים פרצו לעולם עם התקדמות הטכנולוגיה. בעשרים השנים האחרונות גברה תאוצת תפוצת הספרים האלקטרוניים, עד שבשנת 2010 אמזון דיווחה כי מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה, ובשנת 2011 המכירות עברו אף את הספרים בכריכה הרכה (ע"פ ויקיפדיה).

במקביל לתפוצת הספרים האלקטרוניים (בעיקר בעשור הראשון של המאה ה-21) יוצרו מכשירי קוראי ספרים אלקטרוניים רבים, כשהבולטים שבהם הם קינדל וסוני רידר. מכשירים אלו נמכרים בכמויות עצומות בכל רחבי העולם.

בשנת 2010 השיקה חברת אפל, במקביל להשקת ה-iPad, את iBooks ('אפל בוקס' כיום) - אפליקציה לממכר ספרים אלקטרוניים הניתנים לקריאה גם על ה-iPhone וה-iPod. בהמשך השנה הכריזה גם חברת גוגל על פתיחת חנות ספרים אלקטרוניים שיוצעו לקוראים במחשוב ענן וללא צורך בקורא ספרים אלקטרוני ייעודי. (אמנם קוראי הספרים הייעודיים מאפשרים קריאה נוחה בהרבה משאר מכשירים, עם חוויית קריאה הקרובה מאוד לקריאה בספר רגיל).

יחד עם תפוצת הקריאה הדיגיטלית, נפוצו גם ספרי השמע - הקראת ספרים באודיו, טכנולוגיה המאפשרת "קריאת" ספר (או יותר נכון שמיעת ספר) בשלל מצבים שבאופן רגיל לא היו מאפשרים קריאה, כגון נהיגה או עבודת כפיים.

הספרות התורנית לא טמנה ידה בצלחת ואף היא נכנסה לתחום בעוצמה, וכך נולדו אוצר החכמה, פרויקט השו"ת (בר אילן), ועוד רבים וטובים.
יתירה מכך, לפני קרוב לעשר שנים שווק (דומני שבעיקר בארה״ב) קורא ספרים תורני בשם 'נוק נקי', שלמרבה הצער נראה שלא צלח (אני יכול לחשוב על שתי סיבות מרכזיות: 1. המכשיר פשוט לא היה איכותי מספיק. 2. איכשהו לא היה מקובל לשבת באמצע הבית מדרש בסדר א' עם קורא ספרים אלקטרוני, על אף שעם מחשב מקובל ועוד איך, וכמצופה מהציבור שלנו - התקדמות הטכנולוגיה לא מיהרה לשנות מקובלויות פנים חברתיות).

וכאן עומד הבן ושואל: על מה ולמה קופח תחום הספרות החרדית (הלא תורנית)? מדוע לא אוכל לקנות או לשכור את ספרי @יונה ספיר, @Ruty Kepler או מ. ארבל ושאר חבר מרעיהם בפורמט דיגיטלי? מדוע אין גרסאות שמע של הספרים החרדיים שלנו? למה יגרע חלקנו וחלקו של עולם הספרות החרדית?

הנה קטע מויקיפדיה שמציג את היתרונות והחסרונות בספרים הדיגיטליים:

יתרונות​

• ידידותי לסביבה - חיסכון בנייר, חיסכון במשאבים אחרים להפקת הספר ובדלק לצורך שינועו.
• חיסכון בהפקה - הוצאות הדפסה, עימוד, אחסון, הפצה.
• חיסכון במקום - ספרים מודפסים דורשים מקום לאחסון וספרים אלקטרוניים מאוחסנים על גבי זכרונות דיגיטליים המכילים מידע רב בנפח מזערי. במכשיר סטנדרטי לקריאת ספרים אלקטרוניים ניתן לאחסן אלפי ספרים.
• נגישות - אפשר להגיע לכל ספר מכל מקום בעולם, כל עוד יש גישה לאינטרנט. יתר על כן, התפוצה האלקטרונית אינה מוגבלת מספרית, ספר אחד יכול להגיע לאלפי מכשירים בלי לעבור ידיים.
• נוחות - משקל קורא אלקטרוני נמוך משמעותית מספר מודפס, ניתן להתאים את גודל הפונט לפי הצורך, מכשירים עם תאורה מובנית מאפשרים קריאה בחשיכה.
• שרידות - ספר אלקטרוני לא סובל מבלאי של נייר, לא צובר אבק, קל לשמירה ולגיבוי.
• יכולות נוספות - בקוראים אלקטרוניים ניתן לבצע חיפוש בקלות, לדלג לעמוד ייעודי, לתרגם מילים תוך כדי קריאה, להוסיף הערות וסימניות מבלי לפגום בספר קיים.

חסרונות​

• חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
• קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
• יש צורך בחשמל או בהטענת סוללה על מנת לקרוא ספר.
• אי-אחידות בפורמטים של ספרים אלקטרוניים מונע העברתם בין מכשירים שונים.

בנוסף לכך יש להוסיף שני חסרונות מהותיים (לכאורה) מנקודת מבט חרדית:

• הטכנולוגיה אמורה לשמש אותנו לצרכים ולא לבילויים. קריאת ספר אינה מוגדרת כצורך אלא כבילוי, ואיננו מעוניינים להיחשף ולחשוף את ילדינו לעולם טכנולוגי שלא לצורך.
• קריאה בספרים אלקטרוניים אינה רלוונטית בשבתות וימים טובים.

אולם במחשבה שניה, הלא איננו מתנזרים כליל משימוש בטכנולוגיה לצרכי בילוי. נגן המוזיקה, למשל, הוא מכשיר טכנולוגי המשמש לצורכי בילוי. מדוע שונה קורא ספרים דיגיטלי מנגן מוזיקה?
שמא נאמר שקורא הספרים הדיגיטלי זקוק לחיבור אינטרנטי, וחיבור אינטרנטי המשמש לצורך בילוי הוא דבר המרתיע רבים בציבור (לא ניכנס לתחום של הגלישה בפרוג וכדו'...).
תשובה (אולי חלקית) לכך היא שקורא הספרים אינו זקוק לחיבור אינטרנטי מתמיד, אלא רק בקניית או השכרת הספר, ואם כך הלא די בקלות ניתן ליצור נקודות שירות (כגון בעמדות המחשב הציבוריות, וכדו') שיאפשרו את הדבר גם למחמירים שבינינו.

ובנוגע לבעיית הקריאה בשבת ויו"ט, נו טוב, זו לא באמת בעיה... קורא הספרים האלקטרוני לא נועד להחליף לחלוטין את הספר הפיזי, בדיוק כשם שתוכנות הספרות התורנית הדיגיטליות אינן מחליפות את ארון ספרי הקודש בבית ובבית הכנסת ובית המדרש.

אז לסיכום: האם ישנה סיבה מהותית לכך שלא פרץ תחום זה בקרבנו?!

 

[הזדמנות]

נראה לי שזה זה-

• חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
• קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.

 

[7שבע7]

אני חושבת שיש כאן עוד עניין:
כשאדם קונה ספר, הוא מרגיש שיש בידו משהו ששווה את הכסף שהוא שילם. כשאדם קונה ספר דיגיטלי - אין שום דבר שהוא מחזיק ביד, ולכן הוא מרגיש כאילו הוא שילם על שום דבר, שילם לשווא.
(הרי גם סרטים אנשים כמעט לא מוכנים לקנות... אף שברור לכול שההשקעה הכספית בסרט היא גדולה פי כמה מאשר בספר...)

באופן אישי החלטתי לקחת את הפקת הספרים הדיגיטליים כ"תחביב" - קובצי סיפורים וספרים שאני כנראה לא עתידה להדפיס ממש, אני מעצבת ומוכרת כספר דיגיטלי במחיר סמלי. המחיר לא מחזיר לי את שעות ההשקעה בכתיבה ובעיצוב, אבל כן מצליח להביא את השם שלי כסופרת ל"במה", בלי שאצטרך להוציא כסף על הדפסה ועל עיצוב ועימוד רציניים...

 

[Ruti Kepler]

לענ"ד הנקודות המעכבות את השוק מלהתפתח בציבור החרדי, הן 1. שבתות וחגים 2. השמרנות והחשש מכל חידוש, בפרט אם החידוש קשור לטכנולוגיה.

בנוסף יכול להיות שבציבור החרדי יהיה פחות ביקוש לספרים אלקטרוניים, בגלל גודל המשפחות + הנוהג הרווח של השאלת ספרים בין קרובים וחברים. ספר פיזי אחד שקונה משפחה חרדית, נקרא בידי האמא, שלוש המתבגרות, הכלה, הבת הנשואה, האחות, הגיסה... והמחיר יותר זול ממחיר של הורדת ספר אלקטרוני לכל אחת.

 

[יוסף יצחק פ.]

קראתי פעם באיזשהו מקום על כך שרשתות השיווק (דוגמת 'אמזון' ואחרים) מודות ש'העסק רווחי', בין היתר, כי אדם לא מקדיש הרבה מחשבה לפני שהוא לוחץ על קנייה, וגם לא כל כך בטוח שהוא יקרא באמת בספר (לא יחסרו לו 'פיתויים' אחרים). כך שאדם יכול לקנות, נגיד, שלושה ספרים מבלי לקרוא בהם.

לדעתי ישנו חסרון נוסף והוא כמות הדפים שכבר קראנו, והצטברו בצד הימני, דבר ש'מאלץ' לשבת עוד קצת ולקרוא.
וגם משהו שלא הבנתי: אנשים לא יכולים להעתיק ולשתף את הספר? כמו שמעתיקים סרטים?

 

[פירי]

לענ"ד הנקודות המעכבות את השוק מלהתפתח בציבור החרדי, הן 1. שבתות וחגים 2. השמרנות והחשש מכל חידוש, בפרט אם החידוש קשור לטכנולוגיה.

בנוסף יכול להיות שבציבור החרדי יהיה פחות ביקוש לספרים אלקטרוניים, בגלל גודל המשפחות + הנוהג הרווח של השאלת ספרים בין קרובים וחברים. ספר פיזי אחד שקונה משפחה חרדית, נקרא בידי האמא, שלוש המתבגרות, הכלה, הבת הנשואה, האחות, הגיסה... והמחיר יותר זול ממחיר של הורדת ספר אלקטרוני לכל אחת.

סביר להניח שאם ספר אלקטרוני יהפוך למוצר מצוי במשפחה חרדית - יהיה אחד לכל המשפחה ולא פרטי לכל ילד.
לפחות עד שהמחיר יאפשר את זה.

לדעתי קשה לדון למה זה לא נפוץ אצלינו, כל עוד אין ספרים חרדיים אלקטרוניים לקניה.
יתכן ואם יהיה זה יתפשט כמו הספרים התורניים.

 

[Natan Galant]

עניין כלכלי נטו.
ברגע שיש ספר אלקטרוני, קל מאוד להעתיק אותו מאדם לאדם.
לכן צריך פורמט מוגן + אפליקציה ייעודית.
היות ורוב קהל היעד לא משתמש בסמארטפון, נשאר לנו להציע מכשיר ייעודי לקריאת ספרים. בקיצור - לבנות פלטפורמה. סיפור נורא נורא יקר שכנראה לא היה כדאי עד היום לשום הוצאה חרדית.

אני הוצאתי את הספר שלי ל'עברית'. עלה כמה מאות ש"ח רק ההמרה עצמה, והתמלוגים מעטים. אם כן, מאיפה תביא ההוצאה החרדית מגוון של מאות ספרי קריאה? כזה שיצדיק רכשיה של מכשיר קריאה אלקטרוני שיתומחר בנניח 500 שקל?

 

[stars]

נראה לי שזה זה-

• חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
• קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.

אני חושבת שיש כאן עוד עניין:
כשאדם קונה ספר, הוא מרגיש שיש בידו משהו ששווה את הכסף שהוא שילם. כשאדם קונה ספר דיגיטלי - אין שום דבר שהוא מחזיק ביד, ולכן הוא מרגיש כאילו הוא שילם על שום דבר, שילם לשווא.
(הרי גם סרטים אנשים כמעט לא מוכנים לקנות... אף שברור לכול שההשקעה הכספית בסרט היא גדולה פי כמה מאשר בספר...)

קראתי פעם באיזשהו מקום על כך שרשתות השיווק (דוגמת 'אמזון' ואחרים) מודות ש'העסק רווחי', בין היתר, כי אדם לא מקדיש הרבה מחשבה לפני שהוא לוחץ על קנייה, וגם לא כל כך בטוח שהוא יקרא באמת בספר (לא יחסרו לו 'פיתויים' אחרים). כך שאדם יכול לקנות, נגיד, שלושה ספרים מבלי לקרוא בהם.

לדעתי ישנו חסרון נוסף והוא כמות הדפים שכבר קראנו, והצטברו בצד הימני, דבר ש'מאלץ' לשבת עוד קצת ולקרוא.
וגם משהו שלא הבנתי: אנשים לא יכולים להעתיק ולשתף את הספר? כמו שמעתיקים סרטים?

הטיעונים הללו - ככל שהם נכונים - אינם מצוצמצים לחברה החרדית בלבד אלא נוגעים לשוק הכלל עולמי, כך שראשית כל הגישה לטיעונים הללו צריכה להיות עם היבט רחב יותר על איך שהשוק העולמי התמודד עם זה, ואם השוק העולמי התמודד עם זה איכשהו, יש לבדוק אם הפתרונות שלו יועילו גם לנו.
ולפי איך שזה נראה, לכאורה אין סיבה שהפתרונות הללו לא יועילו גם לנו.
וגם אותן בעיות שלא לגמרי נפתרו, נו - בדיוק החברה החרדית תתנזר מהן? נשמע לי קצת מופרך.

אמנם כאן מגיע הטיעון הזה:

עניין כלכלי נטו.
ברגע שיש ספר אלקטרוני, קל מאוד להעתיק אותו מאדם לאדם.
לכן צריך פורמט מוגן + אפליקציה ייעודית.
היות ורוב קהל היעד לא משתמש בסמארטפון, נשאר לנו להציע מכשיר ייעודי לקריאת ספרים. בקיצור - לבנות פלטפורמה. סיפור נורא נורא יקר שכנראה לא היה כדאי עד היום לשום הוצאה חרדית.

אני הוצאתי את הספר שלי ל'עברית'. עלה כמה מאות ש"ח רק ההמרה עצמה, והתמלוגים מעטים. אם כן, מאיפה תביא ההוצאה החרדית מגוון של מאות ספרי קריאה? כזה שיצדיק רכשיה של מכשיר קריאה אלקטרוני שיתומחר בנניח 500 שקל?

אלא שהתשובה לכך נראית לי פשוטה למדי: הלא בחישוב כלכלי לטווח הארוך, בניית פלטפורמה כזו משתלמת הרבה הרבה יותר מצורת התפוצה הנוכחית. ננסה לרוץ עשרים שנה קדימה כשנניח שלכל אחד יהיה קורא ספרים דיגיטלי, כל מחברי הספרים יחסכו לעצמם את כל ההוצאות הנלוות להדפסת ותפוצת הספר - סכומים עצומים.
ובנוגע למשפט הזה: ״נורא יקר שכנראה לא היה כדאי עד היום לשום הוצאה חרדית״. אמת. זה כנראה לא כדאי להוצאת ספרים חרדית, השאלה היא למה לא קמו מתחרים להוצאות הספרים.

לענ"ד הנקודות המעכבות את השוק מלהתפתח בציבור החרדי, הן 1. שבתות וחגים 2. השמרנות והחשש מכל חידוש, בפרט אם החידוש קשור לטכנולוגיה.

התייחסתי לטענות אלו בהודעת הפתיחה:

בנוסף לכך יש להוסיף שני חסרונות מהותיים (לכאורה) מנקודת מבט חרדית:

• הטכנולוגיה אמורה לשמש אותנו לצרכים ולא לבילויים. קריאת ספר אינה מוגדרת כצורך אלא כבילוי, ואיננו מעוניינים להיחשף ולחשוף את ילדינו לעולם טכנולוגי שלא לצורך.
• קריאה בספרים אלקטרוניים אינה רלוונטית בשבתות וימים טובים.

אולם במחשבה שניה, הלא איננו מתנזרים כליל משימוש בטכנולוגיה לצרכי בילוי. נגן המוזיקה, למשל, הוא מכשיר טכנולוגי המשמש לצורכי בילוי. מדוע שונה קורא ספרים דיגיטלי מנגן מוזיקה?
שמא נאמר שקורא הספרים הדיגיטלי זקוק לחיבור אינטרנטי, וחיבור אינטרנטי המשמש לצורך בילוי הוא דבר המרתיע רבים בציבור (לא ניכנס לתחום של הגלישה בפרוג וכדו'...).
תשובה (אולי חלקית) לכך היא שקורא הספרים אינו זקוק לחיבור אינטרנטי מתמיד, אלא רק בקניית או השכרת הספר, ואם כך הלא די בקלות ניתן ליצור נקודות שירות (כגון בעמדות המחשב הציבוריות, וכדו') שיאפשרו את הדבר גם למחמירים שבינינו.

ובנוגע לבעיית הקריאה בשבת ויו"ט, נו טוב, זו לא באמת בעיה... קורא הספרים האלקטרוני לא נועד להחליף לחלוטין את הספר הפיזי, בדיוק כשם שתוכנות הספרות התורנית הדיגיטליות אינן מחליפות את ארון ספרי הקודש בבית ובבית הכנסת ובית המדרש.

וליתר חידוד, כמו שאט אט נכנס אלינו השימוש באינטרנט ובשלל מוצרים טכנולוגיים, כך גם ניתן להכניס את השימוש בספרים האלקטרוניים. מדוע זה שונה?

בנוסף יכול להיות שבציבור החרדי יהיה פחות ביקוש לספרים אלקטרוניים, בגלל גודל המשפחות + הנוהג הרווח של השאלת ספרים בין קרובים וחברים. ספר פיזי אחד שקונה משפחה חרדית, נקרא בידי האמא, שלוש המתבגרות, הכלה, הבת הנשואה, האחות, הגיסה... והמחיר יותר זול ממחיר של הורדת ספר אלקטרוני לכל אחת.

האם לא ניתן לבנות פלטפרמה שתאפשר את זה בצורה כזו או אחרת? למשל לאפשר עם כל קניית ספר - עד מספר השאלות מסוים (כמו שיש אפשרות של הגבלת מספר הורדת קבצים).
מעבר לכך, הלא עצם קניית ספר אלקטרוני אמור לעלות הרבה פחות מספר פיזי, כך שייקל על אנשים רבים יותר לקנות את הספרים, ואם היום השכנה תעדיף לשאול את הספר כדי שלא להיפרד משישים שקלים נוספים, עם ספר דיגיטלי היא עשויה לחשב הוצאה משלושים או ארבעים שקלים (נניח) כהוצאה משתלמת.
שנית, אם תהיה אפשרות של שכירות ספרים הבעיה תתמעט עוד יותר, מכיון שהמחיר יהיה משתלם הרבה יותר. כמו ספריה אלקטרונית.

לדעתי קשה לדון למה זה לא נפוץ אצלינו, כל עוד אין ספרים חרדיים אלקטרוניים לקניה.
יתכן ואם יהיה זה יתפשט כמו הספרים התורניים.

בדיוק. הא בהא תליא. אם יתפתח תחום הספרים הדיגטליים, יותר ויותר סופרים יעלו את ספריהם לפלטפורמה. מתחילים מהסופרים המוכרים, ומשם זה מתגלגל לכלל הסופרים.

 

[אלעזר 1]

וליתר חידוד, כמו שאט אט נכנס אלינו השימוש באינטרנט ובשלל מוצרים טכנולוגיים, כך גם ניתן להכניס את השימוש בספרים האלקטרוניים. מדוע זה שונה?

בגלל שחלק גדול מהשוק הוא ילדים ונוער, ושם קיימת שמרנות גדולה מצד ההורים ואנשי החינוך ביחס לטכנולגיות חדשות.
כבר היום נגני MP3 רבים תומכים בקבצי טקסט, אך הם לא בנויים לקריאה ממושכת.

 

[Natan Galant]

יצא לי לקרוא לא מעט ספרים דיגיטליים.
איכות החומרה ונוחות הפלטפורמה קריטיים.
כיום, בשימוש עם טאבלט טוב + אפליקציית 'עברית', אפשר להנות מחווית קריאה ממש טובה שאפילו נוחה יותר מספר רגיל.

מאוד הייתי שמח שיהיה שוק כזה בציבור שלנו, ואם יש כאן מישהו בעל נסיון עסקי *מוכח* ויכולות נדרשות *מוכחות* ירצה שנחבור ונריץ משהו ביחד - מה טוב.

 

[Ruti Kepler]

סביר להניח שאם ספר אלקטרוני יהפוך למוצר מצוי במשפחה חרדית - יהיה אחד לכל המשפחה ולא פרטי לכל ילד.
לפחות עד שהמחיר יאפשר את זה.

לדעתי קשה לדון למה זה לא נפוץ אצלינו, כל עוד אין ספרים חרדיים אלקטרוניים לקניה.
יתכן ואם יהיה זה יתפשט כמו הספרים התורניים.

איך אחד לכל המשפחה? ובחול המועד, כשקריינדי קוראת 'טווח אפס', עומד מאחוריה תור של שושי שמחכה ל'שמים וארץ', רוחי שרוצה לקרוא את 'בחצר האחורית', ואמא שלהם שרוצה את 'אחותי בסין'?

לגמרי לא הגיוני במשפחה חרדית שרק אדם אחד יוכל לקרוא כל פעם.

התייחסתי לטענות אלו בהודעת הפתיחה:

התשובה לגבי שבת לא עונה לטענה.
חלק גדול מסצינת הקריאה החרדית, מתרחשת בשבת. זה לא דומה לאוצר החכמה. אנשים לא יקנו ספר שאותו הם לא יכולים לקרוא בשבת. (אוצר החכמה נועד לת"ח שרוצים לעיין בו בימות החול, ולא אמור להחליף גמרא. אבל הספרים האלקטרוניים כן מנסים להחליף את הפיזיים).

וליתר חידוד, כמו שאט אט נכנס אלינו השימוש באינטרנט ובשלל מוצרים טכנולוגיים, כך גם ניתן להכניס את השימוש בספרים האלקטרוניים. מדוע זה שונה?

על כאלו שאלות עונים אצלנו הקשישים הפולנים בנזיפה 'א קאשע אוף א מעשה'.
זו פשוט המציאות. שהספרים האלקטרוניים לא נכנסו, למרות שהיו כמה נסיונות בעבר (יודעת כי פנו אלי, ולמיטב זכרוני גם חתמתי הסכם עם מישהו וכנראה שהפלטפורמה שלו לא יצאה לפועל).

כנראה שזה שילוב של חוסר הרצון הציבורי לתת לנוער וילדים מכשיר אלקטרוני + קוטנו של הציבור, שבגללו לא שווה להשקיע בפיתוח מוצרים בשבילו + עוד כמה הסברים.

 

[2u2]

לא מזמן עברנו מכריכה קשה לרכה, בסוף גם נגיע לשם.

לדעתי, ברגע שהקינדל (שהוא ייעודי לקריאה) יתמוך באופן רישמי בעברית נראה תאוצה.

אני הוצאתי את הספר שלי ל'עברית'. עלה כמה מאות ש"ח רק ההמרה עצמה, והתמלוגים

זה כמו שתמכור את הספר שלך בסטימצקי.

 

[מ. י. פרצמן]

הכרתי מישהי שהייתה קוראת מקורית למדי:
היא הייתה קוראת דף, ותולשת.
קוראת, תולשת.
למה להחזיק בידיים ספר שלם, אם אפשר להחזיק חצי ספר?

 

[ניהול קהילת כתיבה]

זו פשוט המציאות. שהספרים האלקטרוניים לא נכנסו, למרות שהיו כמה נסיונות בעבר (יודעת כי פנו אלי, ולמיטב זכרוני גם חתמתי הסכם עם מישהו וכנראה שהפלטפורמה שלו לא יצאה לפועל).

אמת.
גם אליי פנו בזמנו והתקדם יפה, ומי שעצר את המהלך היו ההוצאות לאור.
מבחינתם כרגע האופציה הזו היא נזק גדול שהם עדיין לא ערוכים אליו פסיכולוגית ומעשית.
והיות שבגדול יש מונופול הו"ל בציבור החרדי (טוב או רע, זה לא הנושא), יש להם את הכוח למנוע את זה בצורות שונות.

המצב היום הוא בערך כך:
בתור מיזם עצמאי שכולל את הפצת החומרה - זה לא יצליח ולא יהיה מסחרי.
אבל אם הטאבלטים עצמם ייכנסו לציבור החרדי בצורה המונית מסיבה אחרת כלשהי (אינפלציה של ציירים בפרוקריאייט, נניח), הפצת התוכנה עצמה כולל רישיונות על ספרים חדשים ומובילים, יכולה להיות קלה ומהירה.


לגבי ספרי ילדים ספציפית, הורים יעדיפו לא לתת לילדיהם להתעסק עם טאבלטים ושאר פגעי טכנולוגיה.

 

[2u2]

גם אליי פנו בזמנו והתקדם יפה, ומי שעצר את המהלך היו ההוצאות לאור.
מבחינתם כרגע האופציה הזו היא נזק גדול שהם עדיין לא ערוכים אליו פסיכולוגית ומעשית.

הם מרוויחים כסף על ההדפסה וההפצה, אז למה להם דיגיטל?!

 

[ניהול קהילת כתיבה]

הם מרוויחים כסף על ההדפסה וההפצה, אז למה להם דיגיטל?!

כפשוט.

אבל עדיין הם יכולים להגדיל ראש ולהבין שאפשר להצעיד את השוק לשם בשיתוף וברווח חברות ההו"ל.
כל מי שעושה מנוי דיגיטלי ל"אור החיים-ברשת" למשל מקבל גישה לכך וכך אלפי ספרים ייחודיים, ומי שעושה מנוי ל"צפה-נוף" יקבל גישה לאלפי ספרים אחרים היוצאים דרכם, ומי שיעדיף את "ברכת-אמזון" יקבל את הספרים הנדירים שלהם.

בדיוק כמו שקורה להבדיל בחברות הסטרימינג השונות, נטפליקס לעומת דיסני פלוס לעומת HBO וכו'.

 

[Ruti Kepler]

כל מי שעושה מנוי דיגיטלי ל"אור החיים-ברשת" למשל מקבל גישה לכך וכך אלפי ספרים ייחודיים, ומי שעושה מנוי ל"צפה-נוף" יקבל גישה לאלפי ספרים אחרים היוצאים דרכם, ומי שיעדיף את "ברכת-אמזון" יקבל את הספרים הנדירים שלהם.

מנסה להבין איך זה משתלם כלכלית להוצאה.
בנאדם ישלם מנוי אחד, ויקבל גישה לאלפי הספרים שלהם?
למה שמישהו יסכים למהלך כזה?
הציבור החרדי קטן יחסית, בשביל שזה יהיה שווה.

 

[RACHELIZ]

מנסה להבין איך זה משתלם כלכלית להוצאה.
בנאדם ישלם מנוי אחד, ויקבל גישה לאלפי הספרים שלהם?
למה שמישהו יסכים למהלך כזה?
הציבור החרדי קטן יחסית, בשביל שזה יהיה שווה.

אולי זה יהיה בהגבלה של כך וכך ספרים בחודש.

 

[ניהול קהילת כתיבה]

מנסה להבין איך זה משתלם כלכלית להוצאה.
בנאדם ישלם מנוי אחד, ויקבל גישה לאלפי הספרים שלהם?
למה שמישהו יסכים למהלך כזה?
הציבור החרדי קטן יחסית, בשביל שזה יהיה שווה.

כי הגישה לא תהיה להורדת אלפי הספרים שלהם לצמיתות, אלא לשירות הזרמה, סטרימינג, שיתוף דרך התוכנה הייעודית לקריאה בלבד, לבחירה מתוך מאגר אלפי הספרים שלהם.

היות ורוב בני האדם לא קוראים יותר מספר אחד בבת אחת, ועל כל פנים לא מאה ספרים בבת אחת, משתלם לתת מנוי גישה לספרייה הרחבה של כל הוצאה לאור בתשלום חודשי לא גבוה במיוחד. מי שקורא כיום ספר אחד בחודש, ימשיך לקרוא ספר אחד בחודש גם דרך התוכנה. מהירות הקריאה ככל הנראה לא תשתנה בצורה בולטת.

אפשרות נוספת היא להגביל את כמות הספרים לחודש בדרגות שונות. קוראים "קלים" ירכשו מנוי חודשי ב19.90 לחודש ויוכלו לקרוא עד חמישה ספרים בחודש, הבינוניים ב59.90 עשרים ספרים בחודש, והמשתמשים ה"כבדים" ב199.90 ללא הגבלה (המחירים להמחשה בלבד, הצעת הגשה, ט.ל.ח. ישברו את הראש רואי החשבון של כל הצדדים ויבנו את המודל הנכון והמשתלם. הרצון והבסיס הוא "לתרגם" את ההוצאה של כל אדם על ספרי קריאה כיום, אל המערכת הדיגיטלית).

מנוי שנתי יהיה זול יותר לכל חודש, אבל תהיה גם אופציה למנוי לחודש אחד בלבד בתשלום משמעותי יותר, או לשלושה חודשים וכדומה לאלו שבדרך כלל אין להם זמן אבל יודעים שבחודש מסוים או בשלושה חודשים יהיה להם יותר זמן לקרוא (חופשת לידה...)

תמיד תהיה אפשרות "לקנות" ספר שאהבת, להוריד אותו לתוכנה ולשמור אותו שם לתמיד בלשונית "הספרים השמורים שלי", ספרים אלו יישארו בידי הלקוח גם בתום תקופת המנוי המשולמת. כמובן שמחיר ספר כזה יהיה נמוך ממחירו היום בעותק מודפס, בניכוי כל הוצאות ההדפסה, הכריכייה, השינוע, קונטיינרים מסין/הודו/אוקראינה והחזקת חנויות פאר בשטחי המסחר היקרים ביותר בערים החרדיות, וכו'.

בתחילת כל חודש תפרסם ההוצאה לאור על הספרים החדשים שהתווספו החודש למאגר. הגברת האטרקטיביות תהיה על ידי בלעדיות על ספרים חדשים ספציפיים או חלילה על סופרים מסוימים. נקל להבין איזו משמעות תהיה למשפט כמו "את הספר החדש של רותי קפלר ניתן לקרוא רק בשירות הסטרימינג של צפה-נוף!"... מהלכים כאלו ודומיהם גם יסייעו להכניס את עצם הפלטפורמה לבתים נוספים.


אגב סופרים, גם התמלוגים לסופרים יהיו קלים לשליטה פי כמה מהמצב היום. הסופר יקבל סכום ראשון על עצם הכנסת הספר למאגר, הגדלתו והאדרתו. לאחר מכן תמלוגים על כל פעם שהספר נקרא, ותשלום גדול יותר על כל עותק דיגיטלי שנקנה.


בקיצור, האפשרויות רבות. המודלים העסקיים קיימים. רצון - כרגע אין. וחבל.

 

[stars]

כי הגישה לא תהיה להורדת אלפי הספרים שלהם לצמיתות, אלא לשירות הזרמה, סטרימינג, שיתוף דרך התוכנה הייעודית לקריאה בלבד, לבחירה מתוך מאגר אלפי הספרים שלהם.

היות ורוב בני האדם לא קוראים יותר מספר אחד בבת אחת, ועל כל פנים לא מאה ספרים בבת אחת, משתלם לתת מנוי גישה לספרייה הרחבה של כל הוצאה לאור בתשלום חודשי לא גבוה במיוחד. מי שקורא כיום ספר אחד בחודש, ימשיך לקרוא ספר אחד בחודש גם דרך התוכנה. מהירות הקריאה ככל הנראה לא תשתנה בצורה בולטת.

אפשרות נוספת היא להגביל את כמות הספרים לחודש בדרגות שונות. קוראים "קלים" ירכשו מנוי חודשי ב19.90 לחודש ויוכלו לקרוא עד חמישה ספרים בחודש, הבינוניים ב59.90 עשרים ספרים בחודש, והמשתמשים ה"כבדים" ב199.90 ללא הגבלה (המחירים להמחשה בלבד, הצעת הגשה, ט.ל.ח. ישברו את הראש רואי החשבון של כל הצדדים ויבנו את המודל הנכון והמשתלם. הרצון והבסיס הוא "לתרגם" את ההוצאה של כל אדם על ספרי קריאה כיום, אל המערכת הדיגיטלית).

מנוי שנתי יהיה זול יותר לכל חודש, אבל תמיד תהיה האופציה למנוי לחודש אחד בלבד בתשלום משמעותי יותר, או לשלושה חודשים וכדומה לאלו שבדרך כלל אין להם זמן אבל יודעים שבחודש מסוים או בשלושה חודשים יהיה להם יותר זמן לקרוא (חופשת לידה...)

תמיד תהיה אפשרות "לקנות" ספר שאהבת, להוריד אותו לתוכנה ולשמור אותו שם לתמיד בלשונית "הספרים השמורים שלי", ספרים אלו יישארו בידי הלקוח גם בתום תקופת המנוי המשולמת. כמובן שמחיר ספר כזה יהיה נמוך ממחירו היום בעותק מודפס, בניכוי כל הוצאות ההדפסה, הכריכייה, השינוע, קונטיינרים מסין/הודו/אוקראינה והחזקת חנויות פאר בשטחי המסחר היקרים ביותר בערים החרדיות, וכו'.

בתחילת כל חודש תפרסם ההוצאה לאור על הספרים החדשים שהתווספו החודש למאגר. הגברת האטרקטיביות תהיה על ידי בלעדיות על ספרים חדשים ספציפיים או חלילה על סופרים מסוימים. נקל להבין איזו משמעות תהיה למשפט כמו "את הספר החדש של רותי קפלר ניתן לקרוא רק בשירות הסטרימינג של צפה-נוף!"... מהלכים כאלו ודומיהם גם יסייעו להכניס את עצם הפלטפורמה לבתים נוספים.


אגב סופרים, גם התמלוגים לסופרים יהיו קלים לשליטה פי כמה מהמצב היום. הסופר יקבל סכום ראשון על עצם הכנסת הספר למאגר, הגדלתו והאדרתו. לאחר מכן תמלוגים על כל פעם שהספר נקרא, ותשלום גדול יותר על כל עותק דיגיטלי שנקנה.


בקיצור, האפשרויות רבות. המודלים העסקיים קיימים. רצון - כרגע אין.

פירוט נפלא!
אחרי קריאת תיאור מפורט כזה עוד יותר צורם שזה עוד לא נכנס לציבור שלנו...