דיון כמה אתם מוכנים להשקיע בכתיבת סיפור טוב?

  • הוסף לסימניות
  • #1
במהלך השנים האחרונות אני לומדת על כתיבה ונחשפתי לכמות חומר עצומה שלא נגמרת (מבנה, נושא, דמויות, דיאלוג, בניית עולם, וכו' וכו')
ומניסיוני כרגע בבניית הסיפור שלי, לבנות עלילה לפי כללי כתיבה ותסריטאות זה תהליך ארוך וממושך (וגם מלא סיפוק)

מעניין אותי לדעת :
1. כמה מחברי הפורום כאן בונים את העלילות וכמה כותבים "ספונטאני"?
2. אם הייתם יודעים את כל הכללים מא' ועד ת', לכמה מכם הייתה סבלנות לשבת ולתכנן ולהשקיע בזה זמן?
זה נחוץ לדעתכם? עד כמה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
1. כמה מחברי הפורום כאן בונים את העלילות וכמה כותבים "ספונטאני"?

ספונטני.
הרבה פעמים בתחילת הסיפור אין לי מושג מה יהיה בסוף. אין ספק שזה מורגש, גם לרעה.

2. אם הייתם יודעים את כל הכללים מא' ועד ת', לכמה מכם הייתה סבלנות לשבת ולתכנן ולהשקיע בזה זמן?

מאוד מאוד הייתי רוצה.
אבל חשובה לי מסגרת חרדית (או וירטואלית פרטית).


בקיצור, איפה נרשמים וכמה עולה? לי זה עולה יותר!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
1. אני בונה מן תקציר/סיכום/ספוילר לפני שאני מתחילה לכתוב וכותבת ספונטני (מה שלפעמים גורם לעלילה להתהפך לגמרי). תוך כדי הכתיבה אני נוגעת בנושאים כגון אלו שציינת...
2. למדתי באיזה קורס מזורז שהשלב הראשון זה לכתוב (ספונטני) והשלב השני זה לעבור על מה שנכתב עם הכללים. כמובן כל אחד והשיטה שמתאימה לו, אני התחברתי לזה פחות או יותר (נוגעת בכללים אבל לא מתעכבת עליהם יותר מידי בשלב הראשון, לשלב השני עוד לא הגעתי אגב ;)).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה על הדיון החשוב.

תשובותיי כדלהלן:

1. כותב ספונטאני
הרבה פעמים בתחילת הסיפור אין לי מושג מה יהיה בסוף.
אני נהנה מאי הוודאות - מה שגורם גם לי להיות מופתע מהתוצאה.
אין ספק שזה מורגש, גם לרעה.
לא חושב שאצלי זה מורגש לרעה - אבל לא ניסיתי אופציה אחרת.
2. אם הייתם יודעים את כל הכללים מא' ועד ת', לכמה מכם הייתה סבלנות לשבת ולתכנן ולהשקיע בזה זמן?
זה נחוץ לדעתכם? עד כמה?
כשאדע עד כמה הכללים נחוצים/טרחניים, אוכל להביע דעה.
בינתיים מניסיון אישי - כתיבה לפי הכללים, חשובה בעיקר לקוראים שמתמצאים, והם לא הרוב...
אבל חשובה לי מסגרת חרדית (או וירטואלית פרטית).
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני מכיר את הכללים, אפילו למדתי.
אבל כשזה מגיע לכתיבה בפועל אני כותב ספונטאני
לרוב אני לא יודע בכלל מה תהיה העלילה.
זה כמו בלון שמתנפח, וחושף עוד ועוד חלקים מהכיתוב שעליו.
אני באופן מעשי 'קורא' את העלילה תוך כדי הכתיבה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מאוד מאוד הייתי רוצה.
אבל חשובה לי מסגרת חרדית (או וירטואלית פרטית).


בקיצור, איפה נרשמים וכמה עולה?
אז זהו, שחשבתי להקים קבוצת כתיבה (קבוצה של כותבות שלומדות יחד כתיבה ובונות את הסיפורים שלהן יחד)
רציתי לבדוק כמה יהיה לזה ביקוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בינתיים מניסיון אישי - כתיבה לפי הכללים, חשובה בעיקר לקוראים שמתמצאים, והם לא הרוב...
כשמשהו בסיפור לא "עובד" - אז קוראים מתמצאים ממציאים כלל שמסביר את זה.
המילה כלל וכתיבה לא מתחבר אצלי בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אבל כמו במוזיקה - צריך ללמוד כדי שיהיה סיכוי טוב יותר ליצור משהו ש"עובד".
אפשר לרכוש ידע על מבנים והמשמעויות שלהם. לא כללים.
זה ההבדל בין: "אל תעשה את זה." לבין: "אם תעשה את זה, סביר שזו תהיה התוצאה. האם זו התוצאה שרצית?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
1. כמה מחברי הפורום כאן בונים את העלילות וכמה כותבים "ספונטאני"?
בונה עלילה, ורק כשיש לי קו ברור מתחילה לכתוב. במקרים נדירים בונה עלילה רק עד אמצע הסיפור (כלומר, הסתבכות ללא פיתרון, או פיתרון חלקי), אחרי כתיבת החלק הראשון עוצרת להמשך תכנון ואז ממשיכה.
כמובן שתוך כדי כתיבה יש הפתעות ושינויים, ובמקרים רבים העריכה משנה לחלוטין את הסיפור, עד שקשה לזהות את המקור.
2. אם הייתם יודעים את כל הכללים מא' ועד ת', לכמה מכם הייתה סבלנות לשבת ולתכנן ולהשקיע בזה זמן?
כתיבה היא דבר כיף, ובדברים כיפיים - אני משקיעה זמן.
עבורי זה בדיוק כמו שיש סבלנות להכין ארוחה מושקעת וטעימה, כיוון שהיא טעימה.
זה נחוץ לדעתכם? עד כמה?
לדעתי התשובה תלויה בכותב. ישנם כותבים שזה נחוץ להם, וישנם שפחות. במיוחד ש:
כמו במוזיקה - צריך ללמוד כדי שיהיה סיכוי טוב יותר ליצור משהו ש"עובד".
גם את המוסיקה יצר מישהו, וניתן ללמוד לנגן מהכלי עצמו, בלי שיעורים. זה ארוך יותר, מסובך יותר, ואולי גם יתן תוצאות טובות פחות (לדעת אנשים מסויימים). אבל זו דרך.
אישית, לא למדתי כתיבה מעולם בצורה מסודרת. קראתי ספרים והוצאתי מהם טכניקות. יתכן כי לימוד יתן תוצאה טובה יותר, או סיכוי טוב יותר שאהיה סופרת מקצוענית. אבל גם ללמוד לבד, או בדרך של ניסוי וטעייה - זו דרך. כל אחד ומה שמתאים לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אפשר לרכוש ידע על מבנים והמשמעויות שלהם. לא כללים.
זה ההבדל בין: "אל תעשה את זה." לבין: "אם תעשה את זה, סביר שזו תהיה התוצאה. האם זו התוצאה שרצית?"
נדמה לי שצריך להפריד בין כתיבה במובן הפשוט, כלומר: פיסוק, תחביר ושימוש נכון במילים כדי ליצור משמעות. לבין כתיבה במובן הרחב יותר, כלומר: בניית עלילה, דמויות ושימוש נכון ברגשות כדי להעביר מסר.
אם אני מבינה נכון, את מדברת על המובן הרחב יותר, ובו באמת הכללים הם דבר מאוד גמיש. מכנים אותם כללים, אך נדמה לי שזו פשוט הגדרה מחוסר ברירה. אין לזה הגדרה טובה יותר שתהיה מובנת לרוב הכותבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אם נסתכל על עולם התסריטאות (שעוסקים בעצם באותו הדבר - בניית עלילות וסיפורים) נראה שבתי ספר לתסריטאות מלמדים עם כללים מאוד מוגדרים. ואם נסתכל על התוצאות (סיפורים שנהנים לחוות שוב ושוב ושוב...) נודה שהם יודעים לעשות את העבודה.
יש לי ספר של אחד מגדולי המורים לתסריטאות (ברמה של רוברט מקי, רק יותר ברור ותכליתי), ושם הוא ממש נותן הוראות צעד אחר צעד (עכשיו תעשה את זה, אחר כך את זה...)
הסיפור שלי זינק בכמה דרגות מאז שהתחלתי לעקוב אחרי ההוראות שלו.

אז בואו נשדרג את שאלת הפתיחה:
כמה מכם היו מוכנים להשקיע בבניית העלילה באותה רמת השקעה שתסריטאים משקיעים בכתיבת התסריט שלהם?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם נסתכל על עולם התסריטאות (שעוסקים בעצם באותו הדבר - בניית עלילות וסיפורים) נראה שבתי ספר לתסריטאות מלמדים עם כללים מאוד מוגדרים. ואם נסתכל על התוצאות (סיפורים שנהנים לחוות שוב ושוב ושוב...) נודה שהם יודעים לעשות את העבודה.
תומכת ברכישת ידע בפה מלא. חבל להתעלם מאלפיים שנות יצירה. השכלה זה חשוב, כדאי לנצל את זה אם זה מתאפשר. אבל אני מתנגדת לגישה של כללים, וזה לא סתם סמנטיקה. בעיני המצב שונה ממה שהצגת:

יש במאים שמעולם לא למדו תסריטאות וכתבו קלאסיקות. צ'ארלי צ'אפלין. האוורד הוקס שלא למד כמעט בכלל שומכלום והסרטים שלו הם מאסטרקלאס לתסריטאות (אם שואלים אותי). טרנטינו עזב את התיכון בגיל 15. ספייק ג'ונז שלא למד השכלה גבוהה, כנ"ל ריצ'ארד לינקלייטר. אלפרד היצ'קוק שלמד כל דבר מלבד כתיבה פחות או יותר. יש עוד יוצרים שהתמחו בנושאים אחרים כמו מדעי החברה או פילוסופיה: ווס אנדרסון ואני חושבת גם סטיבן שפילברג - לא למדו כללי כתיבה. יש עוד המון, זה רק חלק קטן מוויקיפדיה ;)

*למען הבהרה - אלו במאים שכתבו תסריטים זוכי פרסים ו/או שמוכרים כקלאסיקות (או סתם במאים-תסריטאים שהתחברתי לעבודה שלהם. גם זה שווה משהו. מה יש).

יש כלים שמועילים עבורך בו בזמן שהם הרסניים עבור מישהו אחר. אני למשל, סולדת מהוראות. כמו ש @נ. גל ציינה, כללים זה משהו שאפשר להשתית על אבני הבניין של השפה. זה פחות שייך לעולם היצירה. זה לא כלל עם יוצא מן הכלל. זה לא כלל בכלל. אם מצאת כלי שמקדם אותך, מצוין בשבילך ואני מקווה שזה יעזור לעוד אנשים רבים. זה עדיין לא כלל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
האמת היא שכשאני למדתי כתיבה עיתונאית באופן פרטי (ממורה שהיום היא עורכת עיתון מוביל..)
היא אמרה לי כל הרעיון הוא לכתוב ולכתוב 4 שיעורים ודי.
ושהתחלתי ללמוד כתיבה בכללי לעומק התייאשתי והפסקתי בכלל...
אולי על הכיוון שמוסיף ידע מוסיף מכאוב..
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תלוי אילו כללים... גם יש מהם שמשדרגים את הכתיבה וחשובים לכותב עצמו.

אפשר לרכוש ידע על מבנים והמשמעויות שלהם. לא כללים.
זה ההבדל בין: "אל תעשה את זה." לבין: "אם תעשה את זה, סביר שזו תהיה התוצאה. האם זו התוצאה שרצית?"
לזה בדיוק התכוונתי. תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אז זהו, שחשבתי להקים קבוצת כתיבה (קבוצה של כותבות שלומדות יחד כתיבה ובונות את הסיפורים שלהן יחד)
רציתי לבדוק כמה יהיה לזה ביקוש.
אשמח להצטרף.
מאמינה שיהיו עוד.
השתתפתי בעבר, וזכור לי לטובה.
(האתגר הדו שבועי כאן, קצת מזכיר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כמה כללי יסוד בטוח ירימו את הכתיבה, אבל בגדול הכתיבה הספונטנית מעניקה חיות וזרימה שלרוב יהיו נעימים לקורא
יש לי ספר של אחד מגדולי המורים לתסריטאות
מעניין לדעת את שמו
אז זהו, שחשבתי להקים קבוצת כתיבה
באיזו מתכונת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
באיזו מתכונת?
הרעיון שלי היה ללמד חומרים בבניית עלילה בצורה מעשית מאוד ולפי הסדר שבו אמורים ליישם את זה תכלס. כך הסיפורים שלנו הולכים ונבנים תוך כדי התייעצות אחת עם השנייה, שיתוף וכו'
אבל אני עדיין מתלבטת אם זה יתאים לכולן.
כי כמו שאמרו כאן - יש כאלה שזה רק יגביל אותן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה