מידע שימושי שנה אחרי האסון, יום אבל לאומי. גם אתם מרגישים את זה?

[כלנית11]

בהחלט יום אבל לאומי ספונטני. קראתי את כל האשכול בלילה ולא יכלתי לתפקד למחרת בעבודה. כל השנה חיים בצל זה אבל בל"ג בעומר זה מועצם. גם השאלה הרוחנית המנקרת על מה זה? שכנראה לא נקבל עליה תשובה בעולם הזה.

 

[מלכי סלמון]

כל השנה חיים בצל זה

הגדרה מדויקת. זה תמיד נמצא שם

 

[Esty Levy]

מזדהה עם מה שכתבו פה...
בליל ל"ג בעומר ישבתי וקראתי מילה במילה את האשכול פה בפרוג מזמן האמת של האסון, כאילו אין לי מה לעשות בחיים
זה עדיין לא נתפס. וזה לא יתפס
מסכימה עם זה שכשהכאב עולה צריך לתת לו להשתחרר (וזה טוב! זה טוב שהוא עולה! אל תבהלו כשזה מגיע...)
מסכימה גם עם זה שצפיה והחשפות מעוררים ריגוש חזק אבל לא מרפאים....
שה' יאמר דיייי לצרותינו

שמעתי מאחת שמטפלת בתחום הנפש, שזה נורמלי מאד שזה צף דווקא עכשיו וזה בריא מאד. היא אמרה שזה מראה שלפני שנה הנפש עוד לא יכלה להתמודד עם האסון ועכשיו היא מוציאה את זה החוצה ויש לה כח להתמודד עם זה.

 

[יאנקאלע]

אסביר.
יום אבל לאומי, זה ביטוי למצב שבו עם שלם שרוי בעצבות עקב הזכרונות הקשים שצפים בו, על מעשים ואירועים שקרו לו בשנים עברו באותו תאריך.
במקרה שלנו, העם היהודי (החרדי) כולו, היה בעצבות ובצער מהזכרונות הקשים על מה שקרה בל"ג בעומר בשנה שעברה.
השימוש בביטוי הזה נועד כדי להדגיש את הצער והאובדן שבו היה כל איש יהודי בימים אלו.


אני מודה לך בשם כלל הגולשים על המושגים הנוספים ש- על הדרך - למדנו מתגובתך ואסכם אותם בקצרה.
1. למדנו על כך שהלכות אבלות נוהגות בימים מסויימים וכמפורט.
2. למדנו מה קורה למי שבוכה יותר מידי.
3. וכן למדנו שבתשעה באב היו צרות קשות יותר מהיום הזה.

יישר כח - אך מושגים אלו, אין להם קשר לנידון לעיל.

הכותבים כאן כתבו שהם החל מתחילת לג בעומר
באבל
בבכי
ועל זה נסובה התגובה שיש ע"פ התורה זמן לבכי ולאבל

אם כל הצער והכאב
על ידי גדולי ישראל לא נקבע יום אבל לאומי על השואה שנמשכה שש שנים וגבתה 6 מליון קרבנות ולא על שום אסון אחר כגון מסעי הצלב וכדומה
רק נוספו על כך קינות בתשעה באב (גם על השואה וגם על מסעי הצלב)
שהוא יום האבל הלאומי שלנו על כל הצרות שארעו לנו

 

[Esty Levy]

הכותבים כאן כתבו שהם החל מתחילת לג בעומר
באבל
בבכי
ועל זה נסובה התגובה שיש ע"פ התורה זמן לבכי ולאבל

אם כל הצער והכאב
על ידי גדולי ישראל לא נקבע יום אבל לאומי על השואה שנמשכה שש שנים וגבתה 6 מליון קרבנות ולא על שום אסון אחר כגון מסעי הצלב וכדומה
רק נוספו על כך קינות בתשעה באב (גם על השואה וגם על מסעי הצלב)
שהוא יום האבל הלאומי שלנו על כל הצרות שארעו לנו

לא נכון לומר שמתחילת ל''ג בעומר אנחנו בבכי ואבל. זה נורמלי מאד ששנה לאחר אסון כבד כזה, שבלי להשוות אותו לשואה או להיסטוריה אחרת, היה משהו שהעם היהודי בשנים האחרונות טרם חווה.
הענין פה הוא לא אם צריך לקבוע יום אבל או לא. הענין הוא, שהנפש של כל עמ''י חוותה טראומה כלשהי בל''ג בעומר שעבר, והתאריך הזה מציף את התחושות בחזרה. נורמלי מאד לשנה ראשונה.

 

[יאנקאלע]

הענין הוא, שהנפש של כל עמ''י חוותה טראומה כלשהי בל''ג בעומר שעבר, והתאריך הזה מציף את התחושות בחזרה. נורמלי מאד לשנה ראשונה.

נכון מאוד!
ה' ינחם את כולנו

 

[החכמה צודקת]

הענין פה הוא לא אם צריך לקבוע יום אבל או לא. הענין הוא, שהנפש של כל עמ''י חוותה טראומה כלשהי בל''ג בעומר שעבר, והתאריך הזה מציף את התחושות בחזרה. נורמלי מאד לשנה ראשונה.

זה נכון וזה כורח המציאות
ולכן חשוב לא להגדיר את זה רשמית כיום לבכי ולאבל על האסון הנורא.

 

[יוסלה גולם]

קצת חיזוק

ספוילר: ממה שרשמתי

איש יהודי היה, תם וישר וירא שמים

'רבי יענקל' נקרא לו, חופר בורות מים

לא בשביל פרנסה, בשביל לכלכל חיים

כי אם להרבות טהרה נדד אמות אלפיים



ויכתת רגליו למרחקים, בכל יום ויום

לקיים מצוותו של מלך אדיר נורא ואיום

ובידיו בנה עוד מקוה ועוד, בגשם ובחום,

להעלות ארבעם סאה מים מעומק התהום



רק בשבת חזר לביתו למנוחות

והשתעשע עם שלוימ'לה ילד חמודות

בן שנתיים ימים בנו יקירו וחמודו

אשר אהב אותו בכל נפשו ומאודו



ויהי היום וירד לעשות מלאכתו

ובאותו יום את שלוימ'לה לקח איתו

וקרהו אסון, ירחם ה', ויד ה' היכה אותו

שלוימ'לה נפל לתוך המקווה ונפח את נשמתו



ויקרע ר' יענקל את בגדיו ויתפלש באפרים

וישב לארץ ויתאבל על בנו בנהי תמרורים

ויקומו כל חבריו ומכיריו לנחמו

וימאן, לא אקבל נחמה, זעק בנפשו



כי אמר: את הדין אקבל באהבה

לא אהרהר חלילה אחרי מדותיו של אבא

אבל איכה בדבר שכל ימי בו נצטערתי

דוקא במים יכשלו בה זרעי?



ויהי כי ארכו הימים, ובלילה והנה חלום

שלוימ'לה ירד אליו עד הלום

פניו כמלאך אלקים, כשמש מאירים

מלא זיו והדר, כעצם השמים בבהירים,



ויאמר אל אביו, "אנא אבא, מנע קולך מבכי

תחת הבכי והיגון, שישו נא ושמחו

אלין רזיא דגלגוליא, לך אגלה

למען תדע כי צדיק הוא ה' ומשפטו נעלה



דע נא כי בגלגולי הקודם כבר ירדתי מהכא להתם

אחד מבעלי התוספות הייתי שהעניקו חמה בקומתם

בעל רוח הקודש, שבקדושה נתעלה

מדברי חלו ויראו כל שרפי מעלה



הארתי את העולם כולו במאורות

ובתורתי יהגון כל הדורות

אבל יותר מזה זכיתי ביום מותי

למסור נפש, ולבא באש כל עצמותי



כאשר קמו זדים נוצרים ארורים עלינו

להעביר אותי וכל קהלי על דתינו

בזעקת שמע ישראל עלה נשמתי השמימה

וגוויתי השרופה נשארה כדומן על פני האדמה



עליתי כולי כעולה תקטר כליל

כמנחה סולת בשמן בליל

אשה להשם לריח ניחוח

לשם ה' ולשם הזבח

נתעליתי במעלות קדושים וטהורים

במקום השמור רק ליחידים

וישימו עטרה לראשי ברינה

ולהתענג בזיו השכינה



ובכל שנה שנה עליתי מעלה מעלה

עד שהגעתי להיכל מאד מאד נעלה

לא יכנס שם איש כי אם טבל במים

לפני קבורתו, בעברו מחיים לחיים



דא עקא כי לא הגעתי לקבר ישראל

ולא טבלתי, ואיך ישרה עלי שכינת א-ל

לעולם השפל נגזר עלי לחזור לשנה או שנתיים

לא יארכו שם הימים, רק שיטבול במים



והנה בהלה, מלאכי מעלה במר צעקו

היזכה יליד אישה לנשמה כזאת? – זעקו

איך יצדק גבר להיות לאב

לאב אבי רבנן, יהיה לרב?



פנה זך שוכן מעונה

ואל מלאכיו נענה

לא להבל דמה ירד,

ולא לתקוות רימה יוולד,



אדם אחד יש לי בעולמי

מוסר נפשו למצוות טהרתי

לו נאה ולו יאה הזכייה

לנשמה כה קדושה להיות לאכסניה



ועתה – מורי אבי – ממרום ינחמונך

כי ראה ה' את ענייך

היית לי לבית בזה העולם

אהיה לך לאכסניה בעולם הבא המרומם"

 

[חיים של תורה]

סיפור יפה ואמיתי שכבר שמעתי פעם, אבל היא כתובה כאן בחן ונועם מיוחד, יש לך כשרון כתיבה מיוחד מאוד (אנא אל תשאיר את זה רק אצלך, תפרסם את הגיגיך ואנשים יהנו ויתחזקו).

רק מעניין אותי מה המקור לסיפור הזה (חייב מקור!).

 

[יוסלה גולם]

סיפור יפה ואמיתי שכבר שמעתי פעם, אבל היא כתובה כאן בחן ונועם מיוחד, יש לך כשרון כתיבה מיוחד מאוד (אנא אל תשאיר את זה רק אצלך, תפרסם את הגיגיך ואנשים יהנו ויתחזקו).

רק מעניין אותי מה המקור לסיפור הזה (חייב מקור!).

אני שמעתי את הסיפר מאחד שטען שהוא 'כלי שלישי' לסיפור, כלומר הוא שמע מפי ממי ששמע מבעל המעשה.
הסיפור קרה בצרפת, לפי הסיפר הוא קיבל רמז בחלום שאם יקרה איזה דבר (איננו זוכר מה) זה סימן שהחלום הוא אמת, וזה אכן קרה.