השקעות נייר ערך עוקב מדד מחירי הדירות

  • הוסף לסימניות
  • #81
סליחה על הבורות, יש משהו שלא הבנתי:
אם מדובר בתוכנית שמטרתה להוריד את מחירי הדיור, והיא תשיג את מטרתה, אז מי שישקיע בנייר לכאורה יפסיד.
איזו סיבה יש למשקיעים עם הון עצמי להחליף את ההשקעה בנדלן בכזה נייר?
לא מדובר על הורדת המחירים אלא על מיתון שלהם (יש הגבלה לכמות האג"ח וזה לא יהיה הצפה של השוק)
בכל אופן הרעיון הוא שההשקעה בנדל"ן לא תהיה משתלמת יותר מההשקעה באג"ח
אם הנדלן יעלה האגח יעלה, ואם לא גם בנדלן לא שווה להשקיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
בא נשאל ככה
הרי גם אם המשיקיעים נמצאים בתמונה עדיין למדינה יש דרך פשוטה להוריד את המחירים
לשווק הרבה יותר קרקעות
למה המדינה לא עושה את זה לשיטתך?
אתה צודק
ונכון שיש הרבה תירוצים , בירוקרטיה והליכים תכנוניים וכו'
אבל אם היו חכי"ם שבאמת מתעקשים על כמות שיווקים גדולה יותר - והיו מוכנים להפיל על זה את הממשלה - הכל היה זז יותר מהר (היו מכפילים את כמות האדריכלים וכו')
(לא עכשיו שאין ממשלה)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #83
בכל אופן הרעיון הוא שההשקעה בנדל"ן לא תהיה משתלמת יותר מההשקעה באג"ח
אני לא מונחת בשוק ההון. אבל לפי מה שטוענים כאן, כבר כיום ההשקעה בשוק ההון משתלמת יותר מבשוק הנדל"ן.
אז מה המשמעות של זה?
אם מישהו מעונין להשקיע בשוק ההון יש לו לכאורה השקעות יותר משתלמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אני לא מונחת בשוק ההון. אבל לפי מה שטוענים כאן, כבר כיום ההשקעה בשוק ההון משתלמת יותר מבשוק הנדל"ן.
אז מה המשמעות של זה?
אם מישהו מעונין להשקיע בשוק ההון יש לו לכאורה השקעות יותר משתלמות.
עדיין יש יתרונות מסוימים לנדל"ן , (יש גם יתרונות הפוכים אבל יש שמעדיפים את היציבות)
במקרה של האג"ח המדובר לא יהיה לנדל"ן שום יתרון
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
עדיין יש יתרונות מסוימים לנדל"ן , (יש גם יתרונות הפוכים אבל יש שמעדיפים את היציבות)
במקרה של האג"ח המדובר לא יהיה לנדל"ן שום יתרון
חשבתי שהיתרון העיקרי הוא שתכלס לבנאדם יש נכס ביד ולא משהו שניתן למימוש. ובשביל זה האג"ח הן לא פתרון.
מעניין אותי עד כמה התוכנית הזאת תוציא בפועל משקיעים מהשוק.
משום מה נראה לי שלא הרבה, אולי יהיו כאלו שישקיעו באג"ח ולא בנדל"ן בגלל שאין להם הון עצמי, אבל קשה לי להבין למה שמשקיעים שנמצאים בשוק הנדל"ן יעזבו אותו ויעברו לאג"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
חשבתי שהיתרון העיקרי הוא שתכלס לבנאדם יש נכס ביד ולא משהו שניתן למימוש. ובשביל זה האג"ח הן לא פתרון.
אם זה הסיפור שאנשים רוצים לחסום את עצמם ממימושים מיידיים, אפשר לסדר אופציה שאדם יתן מראש הוראה בבנק שהאג"חים שלו לא ינתנו למימוש בפחות מהתראה של 3 חודשים למשל
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
אם זה הסיפור שאנשים רוצים לחסום את עצמם ממימושים מיידיים, אפשר לסדר אופציה שאדם יתן מראש הוראה בבנק שהאג"חים שלו לא ינתנו למימוש בפחות מהתראה של 3 חודשים למשל
הניסוח שלי לא היה מספיק ברור.
כוונתי שבשוק הנדל"ן למשקיע יש נכס פיזי ולא וירטואלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
הניסוח שלי לא היה מספיק ברור.
כוונתי שבשוק הנדל"ן למשקיע יש נכס פיזי ולא וירטואלי.
מה היתרון של זה?
אולי יש משהו מסוים פסיכולוגי, לא מאמין שמשפיע על אחוז משמעותי מהמשקיעים
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יציאתם של המשקיעים תוסיף דירות רבות לחסרי הדיור, וכתוצאה ירד הביקוש בשוק השכירות, וזה מה שיוריד את מחירי השכירות
היא לא תוסיף ולו דירה אחת, מהסיבה הפשוטה. בשביל שתהיינה יותר דירות צריך להוציא את האנשים שגרים בבית מהבית.
הוצאת המשקיע לא תועיל לכך.
זה בערך כמו להגיד שאם יש מחסור בלחם, צריך להוריד את מספר הספקים שקונים מאנג'ל וכך יהיה יותר לחם לאנשים פרטיים.
בעלי דירות הם בסך הכל מתווכי שירותי דיור, מחיר השכירות נשען על הביקוש לשירותי דיור.
וזה לא משנה אם צורכים את השירות הזה על ידי קנייה או על ידי שכירות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
היא לא תוסיף ולו דירה אחת, מהסיבה הפשוטה. בשביל שתהיינה יותר דירות צריך להוציא את האנשים שגרים בבית מהבית.
הוצאת המשקיע לא תועיל לכך.
זה בערך כמו להגיד שאם יש מחסור בלחם, צריך להוריד את מספר הספקים שקונים מאנג'ל וכך יהיה יותר לחם לאנשים פרטיים.
בעלי דירות הם בסך הכל מתווכי שירותי דיור, מחיר השכירות נשען על הביקוש לשירותי דיור.
וזה לא משנה אם צורכים את השירות הזה על ידי קנייה או על ידי שכירות.
כאן הסבירו את זה היטב
להמחשה: בהנחה שיש לדוגמא 1000 דירות בשוק, ו1100 חסרי דיור, אם לא יהיו משקיעים, 1000 חסרי דיור קונים את הדירות, ונשארו רק 100 בשכירות
אבל ברגע שנכנסים לשוק עוד 1000 משקיעים - הדירות יתחלקו סטטיסטית בין המשקיעים וחסרי הדיור, כך שרק 500 חסרי דירה יקנו דירה, ו-600 ישארו בשכירות (כלומר עליית ביקושים לשכירות)

ומצד שני
השקעות ממונפות עלולות להצמיד את מדד מחירי השכירות למדד הרבית (בניגוד לשאר מדדי המחירים שיורדים ביחס הפוך)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #91
היא לא תוסיף ולו דירה אחת, מהסיבה הפשוטה. בשביל שתהיינה יותר דירות צריך להוציא את האנשים שגרים בבית מהבית.
הוצאת המשקיע לא תועיל לכך.
זה בערך כמו להגיד שאם יש מחסור בלחם, צריך להוריד את מספר הספקים שקונים מאנג'ל וכך יהיה יותר לחם לאנשים פרטיים.
בעלי דירות הם בסך הכל מתווכי שירותי דיור, מחיר השכירות נשען על הביקוש לשירותי דיור.
וזה לא משנה אם צורכים את השירות הזה על ידי קנייה או על ידי שכירות.
שוק השכירות ושוק הקניה הם 2 שווקים נפרדים,
תארי לעצמך שכמה טייקונים יחליטו לקנות את כל מפעלי הבגדים ולהשכיר את הבגדים לאנשים על בסיס יומי.... בטענה שהם בסך הכל מתווכי שירותי הלבשה, וזה לא משנה אם צורכים את השירות הזה על ידי קנייה או על ידי שכירות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
@פנרס
קשה לי להתיחס לדוגמא שהבאת ולו בגלל שהיא לא ברורה לי מבחינה מספרית (1100 חסרי דיור לעומת 1000 דירות, ואז יקנו 1000 דירות ועוד 100 יישארו בשכירות. מאיפה צצו עוד 100 דירות?).

על כל פנים, השאלה היא מהיכן נובעת עליית המחירים בדיור.
הנקודה היא שמדובר במחסור אמיתי ולכן לא יעזרו פלסטרים כמו אג''ח צמוד לדיור וכדומה, מכיוון שלא יהיה יותר מקום לגור על ידיהם.
בשוק שבו אין מחסור, באופן טבעי כאשר יש עליית מחירים תתרחש בנייה נוספת שמחירה ישקף את הריווחיות של בנייה מול אפיקי השקעה אחרים, הצרה היא שאין מספיק בנייה, ולכן הברחת המשקיעים לא תעזור כלום.

השקעות ממונפות לא אמורות להצמיד שום דבר למחיר הריבית
זה שפלוני משלם ריבית על הדירה שהוא קנה, לא יגרום לאף אחד להעדיף לשכור דירה ביוקר מאשר לקנות.
מה שכן, אם הריבית במשק תהיה גבוהה, איש לא יסכים לבנות דירה אם השכירות תהיה רחוקה ממחיר הריבית, כי במקרה כזה הוא יעדיף לשים את הכסף באג''ח.
ולכן מחיר הריבית הוא זה שקובע בסופו של דבר את מחיר השכירות, כי שכירות וריבית הם בדיוק אותו הדבר, שימוש בדבר שעלותו מרובה, ופריסת התשלום על פני זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
@פנרס
קשה לי להתיחס לדוגמא שהבאת ולו בגלל שהיא לא ברורה לי מבחינה מספרית (1100 חסרי דיור לעומת 1000 דירות, ואז יקנו 1000 דירות ועוד 100 יישארו בשכירות. מאיפה צצו עוד 100 דירות?).
אכן היתה טעות בדוגמא, מדובר ב1100 דירות
על כל פנים, השאלה היא מהיכן נובעת עליית המחירים בדיור.
הנקודה היא שמדובר במחסור אמיתי ולכן לא יעזרו פלסטרים כמו אג''ח צמוד לדיור וכדומה, מכיוון שלא יהיה יותר מקום לגור על ידיהם.
אם המשקיעים יוצאים מהשוק, יש עוד מאות אלפי דירות לחסרי הדיור. מה לא מובן?
השקעות ממונפות לא אמורות להצמיד שום דבר למחיר הריבית
זו המציאות, שהמשקיעים העלו כעת בגלל הרבית.
אם לא היו השקעות ממונפות , רוב הדירות היו הולכות לחסרי הדיור (שממילא היו יוצאים משוק השכירות), ומיעוטם היו נקנות ע"י עשירים ללא מינוף, ולא היו תלויות כלל ברבית המשק, כפי שמחיר חדר בבית מלון לא עולה עם הריבית במשק
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
שוק השכירות ושוק הקניה הם 2 שווקים נפרדים,
תארי לעצמך שכמה טייקונים יחליטו לקנות את כל מפעלי הבגדים ולהשכיר את הבגדים לאנשים על בסיס יומי.... בטענה שהם בסך הכל מתווכי שירותי הלבשה, וזה לא משנה אם צורכים את השירות הזה על ידי קנייה או על ידי שכירות.
זה לא נכון
שוק הקנייה מושפע משוק השכירות.
כשאדם מחזיק מיליון שקל ביד, הוא צריך להחליט במה לשים אותם.
אם מדינת ישראל תתן 10 ריבית שנתית עם הצמדה למדד, אני יכול לחתום על כך שרוב מוחלט של האנשים לא יקנו דירות ויעדיפו להשקיע במדד.
כמובן שזה בסופו של דבר יגרום לרמת מחירי הדירות להיות קרובה למחיר הריבית (עם התאמות לאופי המיוחד של נדל''ן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
זה לא נכון
שוק הקנייה מושפע משוק השכירות.
כשאדם מחזיק מיליון שקל ביד, הוא צריך להחליט במה לשים אותם.
אם מדינת ישראל תתן 10 ריבית שנתית עם הצמדה למדד, אני יכול לחתום על כך שרוב מוחלט של האנשים לא יקנו דירות ויעדיפו להשקיע במדד.
מצוין
כמובן שזה בסופו של דבר יגרום לרמת מחירי הדירות להיות קרובה למחיר הריבית (עם התאמות לאופי המיוחד של נדל''ן)
למה ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אם המשקיעים יוצאים מהשוק, יש עוד מאות אלפי דירות לחסרי הדיור. מה לא מובן?
איך הן התפנו? אנשים שגרו בהן להיכן הלכו?
זו המציאות, שהמשקיעים העלו כעת בגלל הרבית.
אם לא היו השקעות ממונפות , רוב הדירות היו הולכות לחסרי הדיור (שממילא היו יוצאים משוק השכירות), ומיעוטם היו נקנות ע"י עשירים ללא מינוף, ולא היו תלויות כלל ברבית המשק, כפי שמחיר חדר בבית מלון לא עולה עם הריבית במשק
אני לא חולק על המציאות, אני מתווכח על ההסבר, כמו שכתבתי לעיל שאיש לא יקנה דירה אם התשואה החילופית שלה באג''ח מדינה יהיה גבוה באופן משמעותי מתשואת השכירות.
כי מחיר השכירות והיחס שלו למחיר הקנייה, הוא בעצם התשואה החילופית לכסף שלך.
אם בהשקעה בטוחה של אג''ח תוכל לקבל X ריבית, לא יכול להיות שתקבל תשואה (שכירות) שונה בצורה משמעותית על דירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
איך הן התפנו? אנשים שגרו בהן להיכן הלכו?
הם קנו את הדירה והפכו לבעלי דירה
אני לא חולק על המציאות, אני מתווכח על ההסבר, כמו שכתבתי לעיל שאיש לא יקנה דירה אם התשואה החילופית שלה באג''ח מדינה יהיה גבוה באופן משמעותי מתשואת השכירות.
זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, שהמשקיעים לא יקנו דירות
כי מחיר השכירות והיחס שלו למחיר הקנייה, הוא בעצם התשואה החילופית לכסף שלך.
אם בהשקעה בטוחה של אג''ח תוכל לקבל X ריבית, לא יכול להיות שתקבל תשואה (שכירות) שונה בצורה משמעותית על דירה.
ממש לא הבנתי
למה בעל בית מלון, או כל משקיע בכל סחורה שהיא, לא מצמיד את המחירים למדד הריבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
הם קנו את הדירה והפכו לבעלי דירה
נו, אז איך ירד המחיר אם לא נהיתה דירה אחת מיותרת?
זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, שהמשקיעים לא יקנו דירות
לא הבנתי את הטיעון שלך
דברי הסבירו שמחיר השכירות חייב להיות מושפע ממחיר הריבית, כי הוא משקף את התשואה החלופית להון הזה בשוק החופשי. אין לזה קשר לשאלה האם משקיעים יקנו דירות או לא.
ממש לא הבנתי
למה בעל בית מלון, או כל משקיע בכל סחורה שהיא, לא מצמיד את המחירים למדד הריבית?
קשה לי לענות על השאלה הזו כי לא ברור מה אמור להיות מוצמד למה.
על כל פנים זה אני יכול לומר בוודאות
הרווח על כל השקעה במשק, חייב להיות מושפע ממחיר הריבית, כי מחיר הריבית הוא שמגדיר כמה אתה מקבל על השקעה נטולת סיכון
אם בהשקעה נטולת סיכון, אני מקבל 5 אחוז, לא יכול להיות בעולם שבהשקעה מקבילה שנושאת סיכון אקבל פחות מאחוז התשואה הזה.
(אסייג שלפעמים יש תועלת צדדית מהשקעה מקבילה ואז יכול להיות תשואה נמוכה יותר, נניח דירה למגורים שנושאת מימד של ביטחון).
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
נו, אז איך ירד המחיר אם לא נהיתה דירה אחת מיותרת?
יש שתי שווקים: שוק מכירה ושוק שכירות
מחירי המכירה מושפעים מכמות הדירות העומדות למכירה. ברגע שהמשקיעים יוצאים יש עוד 20 אחוז (יותר) של דירות למכירה, וזה שובר שוק למחירי המכירה.
בנוגע לשוק השכירות, כל אותם חסרי דיור שקונים כעת את ה20 אחוז הנ"ל יוצאים משוק השכירות, וזה שובר שוק למחירי השכירות
 
לא הבנתי את הטיעון שלך
דברי הסבירו שמחיר השכירות חייב להיות מושפע ממחיר הריבית, כי הוא משקף את התשואה החלופית להון הזה בשוק החופשי. אין לזה קשר לשאלה האם משקיעים יקנו דירות או לא.

קשה לי לענות על השאלה הזו כי לא ברור מה אמור להיות מוצמד למה.
על כל פנים זה אני יכול לומר בוודאות
הרווח על כל השקעה במשק, חייב להיות מושפע ממחיר הריבית, כי מחיר הריבית הוא שמגדיר כמה אתה מקבל על השקעה נטולת סיכון
אם בהשקעה נטולת סיכון, אני מקבל 5 אחוז, לא יכול להיות בעולם שבהשקעה מקבילה שנושאת סיכון אקבל פחות מאחוז התשואה הזה.
(אסייג שלפעמים יש תועלת צדדית מהשקעה מקבילה ואז יכול להיות תשואה נמוכה יותר, נניח דירה למגורים שנושאת מימד של ביטחון).

המציאות היא שכל מדד המחירים לצרכן יורד כשהריבית עולה
חוץ ממחירי שכירות של דירות ממונפות
(שמעלות בתורם את כל שוק השכירות)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה
מחפש ללמוד יותר על סיכון של בועות בהשקעות, ובמיוחד בשוק ההון.
במהלך ההסטוריה היו הרבה בועות שהתפוצצו. כלומר, השקעות בנכסים שאין להם (או כמעט ואין להם) מהות פיננסית אמיתית, או נכסים שהמחיר שלהם לא מצדיק את ההחזקה בהם והסיבה להחזיק אותו היא הציפיה שכולם ימשיכו לקנות או להחזיק בהם.
הסיכון בזה הוא שתהיה התפוצצות וירידת ערך חדה, או אובדן ערך וחוסר התאוששות.

דוגמאות:
בועת הדוט-קום (שנת 2000) אופיינה בחברות שצירפו את המילה ".com" לשמן ושווין קפץ. השווי נמדד בעיקר לפי מספר קליקים. ובסוף מדד הנאסד"ק ירד ב-90%, ולקח למדד 13-14 שנים לחזור לרמתו המקורית.

בועת מחירי הדיור בארצות הברית (2008) מחירי בתים הגיעו לנקודה שהיה קשה להצדיק את ההיגיון הכלכלי בהחזקתם, ההתפוצצות נבעה מעליית הריבית והכניסה למיתון כלכלי, מה שגרם לקושי כלכלי, אבטלה וצורך במימוש נכסים. הירידות החלו ב2008, והגיעו לשפל בערך בשנת 2012. ולקח כ-6 שנים עד שמחירי הדיור בארה"ב חזרו לרמת השיא שלהם לפני המשבר.

הזהב, נכס עם שימוש אמיתי מועט מאוד (פחות מ-1% מהביקוש), כאשר רוב הביקוש (99%) הוא ספקולטיבי. לא התפוצץ במובן הקלאסי, אך היו תקופות ארוכות של חוסר תשואה .לדוגמה, 13-14 שנים מ-2010 עד 2023, בהן מחירו לא עבר את 2,000 דולר, כולל ירידות משמעותיות בדרך.

מניות הקורונה, למשל מנייות של זום, פייזר או פלנטיר (שבנתים כן מתאוששת?) רצו בעליות חדות של מאות אחוזים בחודשים בודדים, ואחר כך ירדו במהירות חזרה לרמות טרום העלייה או אף נמוך מכך.
שלא לדבר על תופעות כמו NFT's של קופים וכדו שזה כמו בועת הצבעונים בהולנד.

בקיצור, החשש היום שלמשל הביטקוין הוא בועה (כולם קונים אחרי שראו שאחרים הרוויחו. אין ערך אמיתי) או אפילו שוק ההון כולו כאשר כולם קונים במחירים גבוהים מאד. ומה לגבי נדלן בישראל? אולי גם פה יש סינוור מהעליות הגדולות שהיו בעשורים האחרונים, ואין כבר קשר למחיר הגיוני לנדלן?

אשמח ללמוד ולשמוע את דעתכם על הנושא. מה האסטרטגיה שאפשר ליישם כדי להימנע מבועות, ואיזה נתונים צריך להכיר. (אני יוצא מנקודת הנחה שבמציאות יש בועות. אני מתעלם מתאוריות כלכליות שכופרות במושג הזה. באופן כללי אני לא מתעניין בתאוריות מאקרו כאלו ואחרות, אלא יותר מתעניין בנתונים רלוונטים)
כולם מדברים על מהפכת הבינה המלאכותית. זה בכל מקום –
משה משתף בהתלהבות מהשאלה שהוא ניסח ל-ChatGPT,
חיים כבר דואג שמא זה יחליף את העבודה של אשתו,
ואברהמי, כמו תמיד, מתלהב שהצליח להגניב משם רעיון לחבורה בכולל.....


ואז עולה הרעיון הגדול:
אם זה כל כך חם – למה שלא נהיה חלק מהמשחק?


למה לא "לקנות את אפל הבאה"?
להיות חכמים, כמו שאומרים – "אם אי אפשר לנצח אותם, תצטרף אליהם".
ואז, כשתראה כותרות על AI בכל מקום, תוכל לחייך לעצמך ולדעת שאתה כבר בפנים.


כמובן, החבר שלנו לא קופץ ישר לבריכה. הוא זהיר, אוהב השקעות פאסיביות, ובוחר את הדרך השקטה:
רוכש תעודת סל שמתמחה במניות AI.
אבל האם זו באמת הדרך הנכונה?

לא בטוח!!

יש כמה נקודות לשקול לפני כל קנייה כזאת

איפה השחקנים האמיתיים?

בוא נשים את הדברים על השולחן: החברות שבאמת דוחפות את מהפכת ה-AI קדימה – כמו OpenAI, Anthropic ו-Mistral – הן לא נסחרות בבורסה.
כן כן , שומעים עליהן כל יום, הן בכותרות, הן מפתחות את המודלים הכי מתקדמים... אבל כמשקיע פרטי? אין לך דרך ישירה לקנות בהן חלק.
{אז כשאתה רוכש תעודת סל על "AI", אתה לא קונה את החדשנות עצמה – אלא חברות גדולות שיש להן אולי שיתוף פעולה או השקעה עקיפה באותן חלוצות. (כמו מייקרוסופט שקשורה ל OpenAI או גוגל לג'ימני)}

זה לא באמת רק AI

עוד משהו: כשאתה קונה מדד כזה, אתה חושב שאתה משקיע נטו ב-AI. אבל תשמע רוב המדדים האלה מלאים בענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון. חברות מעולות, אין ספק. אבל ה-AI זה רק פסיק קטן מהפעילות העצומה שלהן. אתה בעצם שם את הכסף שלך על מנועי חיפוש, ענני מחשוב, קמעונאות אונליין ופרסום דיגיטלי. זה לא רע להשקיע בהן, אבל בטח לא מה שדמיינת כשחיפשת השקעת AI טהורה.

ההייפ והמחיר המוגזם

בוא נודה על האמת, יש פה הרבה הייפ. אנשים מתלהבים מלשמוע את המילה-AI, וזה גורם למחירים להשתולל. זוכר את C3.ai? זינקה כמו טיל ואז צללה כשהתברר שהציפיות פשוט לא ריאליות. המדדים האלה מושפעים מ"הבהלה ל-AI" ולא רק מביצועים אמיתיים, וזה הופך אותם למאוד תנודתיים ומסוכנים. תזכור היום כל מה שמכיל קשר למילה AI נחטף

המדדים עלולים לאחר


וזה עוד לא הכל. המדדים עלולים לאחר.
וכשהם סוף סוף "מגלים" חברה חדשה ומוסיפים אותה למדד, המשקיעים החכמים כבר מזמן נמצאים בפנים ומרוויחים.
אתה בעצם מקבל גישה למה שכבר קרה, לא בטוח למה שעומד לקרות.
זה כמו לקבל הזמנה לחתונה אחרי שהיא כבר נגמרה.
וכשאתה על מדד שיתכן ויש בו מרכיב של "מוֹדָה" חשוב מאוד להיות הראשון

המגרש הסיני: שחקנים שאתה לא רואה

שוק ה-AI העולמי אינו מוגבל רק לשחקנים המוכרים והמפורסמים מהמערב. במקביל אליהם, חברות AI סיניות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך ואיכותיות במיוחד, המציעות גם הם פוטנציאל אדיר ולעיתים קרובות (גם) במחירים תחרותיים יותר, למרות חשיפה פחותה.

בעוד תשומת הלב של השוק העולמי מתמקדת בחברות AI מערביות מוכרות ובמניות הכלולות במדדים המערביים, בסין צומחות חברות AI ענקיות ופורצות דרך כמו DeepSeek ו-Zhipu AI. חברות אלו, למרות חשיפה פחותה במערב, מפתחות טכנולוגיות AI ומודלי שפה מתקדמים בקצב מסחרר, ומתחרות באופן ישיר עם המקבילות האמריקאיות. הן מציעות איכות ופוטנציאל אדירים שחשוב לתת עליהם את הדעת.– אלה לא עוד סטארט-אפים קטנים. מדובר בחברות שמפתחות מודלי שפה ענקיים וטכנולוגיות AI בחזית הקדמה, שמתחרות ראש בראש עם המקבילות האמריקאיות.

וואווי (Huawei).

ואם כבר מדברים על שחקנים שלא על המגרש שלנו, אי אפשר שלא להזכיר את וואווי (Huawei). פעם, וואווי הייתה שם נרדף לסמארטפונים מתקדמים ותשתית תקשורת בכל העולם. אבל אז, הוטלו עליה סנקציות אמריקאיות קשות. פתאום, חברה שהייתה מעצמת טכנולוגיה, נדחקה לשוליים מבחינת השווקים המערביים.

אבל שלא נטעה לחשוב שוואווי נעלמה. ממש לא. מאחורי הקלעים, וואווי השקיעה (ועדיין משקיעה) סכומי עתק בבינה מלאכותית, ובמיוחד בפיתוח שבבים מתקדמים משלה, שיכולים להחליף את אלה שהוטלו עליהם סנקציות. הם מפתחים מערכות שלמות, מודלי AI ואפילו טלפונים חדשניים לגמרי, והכל בתוך השוק הסיני. כשאתה משקיע במדד AI מערבי, אתה מפספס לגמרי את השחקן העוצמתי הזה, ואת כל החדשנות שהוא מייצר. זה כמו לפסוק בבית דין רק מלשמוע צד אחד


ומה קרה כשדיפסיק הופיע?

ההופעה הפתאומית של DeepSeek. תאר לעצמך שאתה יושב בשקט, סוחר לך במניות, ופתאום, משום מקום, צצה לה חברה כמו DeepSeek, שמציגה מודל AI עוצמתי שמתחיל לקבל תאוצה מטורפת בשוק הסיני ובקהילת המפתחים העולמית.

בזמן שחברות מערביות כמו OpenAI ו-Google מושכות את רוב תשומת הלב, DeepSeek, ביחד עם חברות סיניות אחרות, מתפתחת בשיא המרץ, צוברת משתמשים ומפתחים בסין ומחוצה לה. מודלים כמו שלהם, עם היכולת שלהם לפתח יישומים חדשים ולקחת נתחי שוק, הם אלה שיכולים להשפיע באופן דרמטי על הערכות שווי של חברות AI אחרות. אם פתאום חברה סינית, שעד עכשיו הייתה "בלתי נראית" למשקיע המערבי הממוצע, מתחילה להציג יכולות דומות ואף עדיפות למודלים מובילים, זה עלול לגרום לטלטלה בשוק. מניות של חברות מערביות שעד כה נהנו מדומיננטיות, עלולות למצוא את עצמן תחת לחץ, כשהמשקיעים מבינים שיש להן תחרות עזה ומשמעותית מכיוון לא צפוי. פתאום, היתרון התחרותי של חברות מסוימות עלול להיפגע, והשוק יצטרך לתמחר מחדש את הסיכונים וההזדמנויות.

אז מה עושים?

בקיצור, חברים, מדדי מניות AI אולי נשמעים כמו הדבר הבא, אבל הם יכולים להיות די שטחיים, איטיים ומגבילים. אם אתה באמת רוצה לשים את הכסף שלך בשוק ההון אולי שווה לחשוב על מדדים רחבים וזהו?


מה אתה חושב על זה? זה משנה לך את התמונה?



הכותב אינו יועץ / או מתחום ההשקעות

אלא כותב תחושות אישיות


בשורה התחתונה השקעה במדדי מניות AI עלולה להיות מטעה ומסוכנת:

  • חברות ה-AI המובילות (כמו OpenAI) הן פרטיות ולא נכללות במדדים.
  • המדדים מגוונים מדי, וכוללים ענקיות טכנולוגיה ש-AI הוא רק חלק קטן מפעילותן.
  • קיים הייפ ותמחור יתר שמובילים לתנודתיות.
  • המדדים עלולים להגיב באיחור לזינוקים במניות.
  • חברות AI סיניות מובילות אינן כלולות במדדים המערביים בגלל פוליטיקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה