יכול להיות סופר בינוני שקשה לו לכתוב ספר ממוצע, לא? אולי ההגדרה כוללנית מידיבעיניי ספר טוב הוא ספר קשה לכתיבה
יש קושי בכתיבת ספר המשך טוב, אבל הדבר אפשרי.
אז לדעתך אין עניין בשאלה "מה עושה ספר המשך רע/טוב" אלא צריך להתמקד בשאלה "מה עושה ספר רע/טוב" ?בעיניי ספר טוב הוא ספר קשה לכתיבה, עם או בלי להיות ספר המשך. גם ספר ראשון וגם ספר שני צריכים הרבה מאמץ ועבודה קשה כדי לצאת טובים. לא חושבת שמספר הספרים הקודמים לו עושה את הספר טוב יותר או גרוע יותר.
הייתי צריך להוסיף אופציה כזאת, אני רואה שכמה הגיבו ככה.לדעתי,
עם כל ספר נוסף שכותבים הכתיבה עולה ברמה ונהיית יותר איכותית ומקצועית.
לדעתי זה כך גם בעלילה.
אלא אם כן זו סדרה של יותר מידי ספרים והרעיונות ממחזרים את עצמם...
בדוגמא שהבאת העדפה שלי ממש בדעת מיעוט יוזבדדווקא בסדרות של ספרים שקראתי הספר הכי טוב לאו דווקא היה הראשון...
יכול להיות שלא תמיד זה ככה או שזה רק לפי דעתי.
לדוג': ממלכה במבחן- הספר הכי טוב לא לכל הדעות הוא איסתרק ולדעתי דווקא מהללאל.
וגם זה לא הראשון בסדרה...בדוגמא שהבאת העדפה שלי ממש בדעת מיעוט יוזבד
כך לדעתי, כן. כמובן שלספר המשך יש פרמטרים נוספים מספר רגיל כדי להפוך אותו טוב, אבל הם מזעריים לעומת שלל הפרמטרים שיש בספר באופן כללי.אז לדעתך אין עניין בשאלה "מה עושה ספר המשך רע/טוב" אלא צריך להתמקד בשאלה "מה עושה ספר רע/טוב" ?
מצד שני, יש מקרים של ספרים עם סוף פתוח שהשני אכזב, יכול להיות שהסיבה היא שהדמיון של הקוראים כבר הספיק להמציא כל אפשרות כך ששום דבר כבר לא הפתיע? או אולי מדובר על סופרים שיותר מוצלחים בהתנחלות של סיפור?פן נוסף שלא התייחסו אליו עד כה, הוא השאלה כיצד בנויה עלילת הספר הראשון.
ישנם ספרים שכמעט "מזמינים" עלילת המשך, וישנם כאלה שהעלילה שלהם עומדת בפני עצמה ונסגרת באופן מהודק בסופו של כל חלק.
לשם הדוגמא: בסוף הספר "איסתרק" ישנה כמעט הזמנה מפורשת, לדמיין את המשך המלחמה. בלשונה של מ. קינן: "הניצחון היה שלהם, אולם העבודה היתה עדיין רבה. תם אך לא נשלם". גם אם הכותבת לא הייתה מצהירה שורה לאחר מכן שהיא מתכוונת להוציא ספר המשך בשם מהללאל - עדיין זה היה יכול להיות צפוי, ואיש לא היה תמה אם היה מגיע ספר המשך. זאת משום שהעלילה נגמרת ברגע שיא.
לעומת זאת, סיומו של הספר "אויב באדמת ידיד" הוא כביכול מזמין (סופה החלה להתגלגל... אייל ישים אליה את פעמיו), אך בעצם בסופו של הספר אין סקרנות עמוקה לקראת הספר הבא. העלילה נסגרת, והספר הבא עוסק בעלילה חדשה עם גיבורים ישנים. (כמובן שבספרים הבאים יונה ספיר כבר שינתה את גישתה, והשאירה הזמנות עלילתיות יותר.)
מכאן נובעת גם שאלת הקושי. לבנות סיפור חדש, אחר לגמרי שלא תלוי בספר הקודם (מלבד אופי הגיבור, פחות או יותר) - זהו מאמץ ששווה לכתיבת ספר ראשון. אולי אפילו קל יותר, כפי שהוזכר קודם.
אבל לקחת עלילה שעברה כבר שיא אחד, ולפתח אותה כך שהיא תיצור פיתולים שלא נצפו קודם (וכנראה גם לא נצפו על ידי הכותב עצמו)... זה מורכב יותר. כאן נכנס גם עניין השבלוניות שעלולה להיווצר, והציפיות של הקוראים שכבר ישבו וניסו לנחש מה יהיה בספר הבא.
ועל כן דעתי היא: יש קושי בכתיבת ספר המשך טוב, אבל הדבר אפשרי.
כאן אני רואה את ההבדל. בסדרה כמו מרגל להשכרה, כל ספר עוסק בעלילה סגורה למדי. אבל הסדרה כולה עוסקת בדמות. בכל "פרק" חוקרים את הדמות בעוד מצבים, מול אתגרים שונים ובסוף הסדרה מכירים אותה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמינו.אבל לקחת עלילה שעברה כבר שיא אחד, ולפתח אותה כך שהיא תיצור פיתולים שלא נצפו קודם (וכנראה גם לא נצפו על ידי הכותב עצמו)... זה מורכב יותר. כאן נכנס גם עניין השבלוניות שעלולה להיווצר, והציפיות של הקוראים שכבר ישבו וניסו לנחש מה יהיה בספר הבא
יש ספר ראשון????אני בכלל לא קרוב לשלב הזה בכתיבה שלי, אבל השאלה מעניינת אותי.
מוזמנים להגיב ולפרט את הבחירה שלכם! אם בחרתם וגם אם לא![]()
אויש זה נשמע ככה?יש ספר ראשון????
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים