דיון סקר- ספרי המשך

[שמואל י]

אני בכלל לא קרוב לשלב הזה בכתיבה שלי, אבל השאלה מעניינת אותי.

מוזמנים להגיב ולפרט את הבחירה שלכם! אם בחרתם וגם אם לא

 

[מ. י. פרצמן]

בעיניי ספר טוב הוא ספר קשה לכתיבה, עם או בלי להיות ספר המשך. גם ספר ראשון וגם ספר שני צריכים הרבה מאמץ ועבודה קשה כדי לצאת טובים. לא חושבת שמספר הספרים הקודמים לו עושה את הספר טוב יותר או גרוע יותר.

 

[R.E.Y]

בעיניי ספר טוב הוא ספר קשה לכתיבה

יכול להיות סופר בינוני שקשה לו לכתוב ספר ממוצע, לא? אולי ההגדרה כוללנית מידי

 

[לוטם]

לדעתי,
עם כל ספר נוסף שכותבים הכתיבה עולה ברמה ונהיית יותר איכותית ומקצועית.
לדעתי זה כך גם בעלילה.
אלא אם כן זו סדרה של יותר מידי ספרים והרעיונות ממחזרים את עצמם...

 

[יוסף יצחק פ.]

אני אתן דוגמא מעובדה שקראתי פעם (מתנצל שאין לי מקור) :
רוב סרטי ההמשך שנעשו לסרטים מצליחים, פחות הצליחו כמו קודמיהם.

אני מצודד בדעה הזו. ספר טוב שהצליח כמובן מייצר ציפייה אצל הקורא לעוד טעם טוב, וחבל לבאס אותו עם ספר (שלפעמים הוא גם ה-'סוף') גרוע. ישנה גם את האמרה 'כל המוסיף גורע'... אבל עדיין,

יש קושי בכתיבת ספר המשך טוב, אבל הדבר אפשרי.​

 

[Chaya Lea]

דווקא בסדרות של ספרים שקראתי הספר הכי טוב לאו דווקא היה הראשון...
יכול להיות שלא תמיד זה ככה או שזה רק לפי דעתי.
לדוג': ממלכה במבחן- הספר הכי טוב לא לכל הדעות הוא איסתרק ולדעתי דווקא מהללאל.

 

[שמואל י]

בעיניי ספר טוב הוא ספר קשה לכתיבה, עם או בלי להיות ספר המשך. גם ספר ראשון וגם ספר שני צריכים הרבה מאמץ ועבודה קשה כדי לצאת טובים. לא חושבת שמספר הספרים הקודמים לו עושה את הספר טוב יותר או גרוע יותר.

אז לדעתך אין עניין בשאלה "מה עושה ספר המשך רע/טוב" אלא צריך להתמקד בשאלה "מה עושה ספר רע/טוב" ?

לדעתי,
עם כל ספר נוסף שכותבים הכתיבה עולה ברמה ונהיית יותר איכותית ומקצועית.
לדעתי זה כך גם בעלילה.
אלא אם כן זו סדרה של יותר מידי ספרים והרעיונות ממחזרים את עצמם...

הייתי צריך להוסיף אופציה כזאת, אני רואה שכמה הגיבו ככה.

דווקא בסדרות של ספרים שקראתי הספר הכי טוב לאו דווקא היה הראשון...
יכול להיות שלא תמיד זה ככה או שזה רק לפי דעתי.
לדוג': ממלכה במבחן- הספר הכי טוב לא לכל הדעות הוא איסתרק ולדעתי דווקא מהללאל.

בדוגמא שהבאת העדפה שלי ממש בדעת מיעוט יוזבד

 

[Chaya Lea]

בדוגמא שהבאת העדפה שלי ממש בדעת מיעוט יוזבד

וגם זה לא הראשון בסדרה...
לא שהראשון לא יפה אבל זה לגמרי לא שהראשון תמיד יהיה הכי מוצלח והשאר פחות. לזה התכוונתי.

 

[מ. י. פרצמן]

אז לדעתך אין עניין בשאלה "מה עושה ספר המשך רע/טוב" אלא צריך להתמקד בשאלה "מה עושה ספר רע/טוב" ?

כך לדעתי, כן. כמובן שלספר המשך יש פרמטרים נוספים מספר רגיל כדי להפוך אותו טוב, אבל הם מזעריים לעומת שלל הפרמטרים שיש בספר באופן כללי.

 

[ifatrosh]

התשובה שלי נכונה לשאלה האם ספרי המשך פחות טובים מהספר הראשון שיצא מוצלח?
כי כתבת נכון למעלה, שהשאלה היא - מה עושה את הספר טוב?

 

[הרמס"דית]

אני חושבת שאם הספר הראשון היה ממש חידוש מבחינת עלילה, תהליכים של דמויות או אפילו תקופה היסטורית שלא דובר עליה וכותבים אותה בצורה מאוד חיה ומושכת - אז זה יוצר בעיה לספרי ההמשך כי הבאת רף מאוד מאוד גבוה, ואז אתה גם נמצא במבוך כלשהוא (חיובי אמנם, אבל עדיין מבוך) כי הצבת רף גם לעצמך. שזה פחות או יותר מה ש @יוסף יצחק פ. אמר אם אני לא טועה.

אבל בא נהיה חיוביים ונאמין כמו ש @לוטם אמרה שככל שהזמן עובר ויש ספרי המשך הכתיבה עצמה גם משתפרת, אז האתגר שאתה מציב לעצמך (לכאורה, עם אופטימיות) אמור להיות קל יותר

סה"כ אם אתה מוכשר כדי להבריק בספר הראשון בסדרה וליצור קונספט חדשני, אני מאמינה שאפשר להבריק גם בספרי ההמשך.
לדעתי @מיה קינן ו @יונה ספיר הם ההוכחה לכך

 

[הקה]

אני חושבת שיותר קל לכתוב ספר המשך כי כבר יש בסיס, דמויות, אופי מובנה, עלילה שהקוראים כבר מכירים.

 

[נ. גל]

פן נוסף שלא התייחסו אליו עד כה, הוא השאלה כיצד בנויה עלילת הספר הראשון.
ישנם ספרים שכמעט "מזמינים" עלילת המשך, וישנם כאלה שהעלילה שלהם עומדת בפני עצמה ונסגרת באופן מהודק בסופו של כל חלק.
לשם הדוגמא: בסוף הספר "איסתרק" ישנה כמעט הזמנה מפורשת, לדמיין את המשך המלחמה. בלשונה של מ. קינן: "הניצחון היה שלהם, אולם העבודה היתה עדיין רבה. תם אך לא נשלם". גם אם הכותבת לא הייתה מצהירה שורה לאחר מכן שהיא מתכוונת להוציא ספר המשך בשם מהללאל - עדיין זה היה יכול להיות צפוי, ואיש לא היה תמה אם היה מגיע ספר המשך. זאת משום שהעלילה נגמרת ברגע שיא.
לעומת זאת, סיומו של הספר "אויב באדמת ידיד" הוא כביכול מזמין (סופה החלה להתגלגל... אייל ישים אליה את פעמיו), אך בעצם בסופו של הספר אין סקרנות עמוקה לקראת הספר הבא. העלילה נסגרת, והספר הבא עוסק בעלילה חדשה עם גיבורים ישנים. (כמובן שבספרים הבאים יונה ספיר כבר שינתה את גישתה, והשאירה הזמנות עלילתיות יותר.)

מכאן נובעת גם שאלת הקושי. לבנות סיפור חדש, אחר לגמרי שלא תלוי בספר הקודם (מלבד אופי הגיבור, פחות או יותר) - זהו מאמץ ששווה לכתיבת ספר ראשון. אולי אפילו קל יותר, כפי שהוזכר קודם.
אבל לקחת עלילה שעברה כבר שיא אחד, ולפתח אותה כך שהיא תיצור פיתולים שלא נצפו קודם (וכנראה גם לא נצפו על ידי הכותב עצמו)... זה מורכב יותר. כאן נכנס גם עניין השבלוניות שעלולה להיווצר, והציפיות של הקוראים שכבר ישבו וניסו לנחש מה יהיה בספר הבא.

ועל כן דעתי היא: יש קושי בכתיבת ספר המשך טוב, אבל הדבר אפשרי.

 

[שמואל י]

פן נוסף שלא התייחסו אליו עד כה, הוא השאלה כיצד בנויה עלילת הספר הראשון.
ישנם ספרים שכמעט "מזמינים" עלילת המשך, וישנם כאלה שהעלילה שלהם עומדת בפני עצמה ונסגרת באופן מהודק בסופו של כל חלק.
לשם הדוגמא: בסוף הספר "איסתרק" ישנה כמעט הזמנה מפורשת, לדמיין את המשך המלחמה. בלשונה של מ. קינן: "הניצחון היה שלהם, אולם העבודה היתה עדיין רבה. תם אך לא נשלם". גם אם הכותבת לא הייתה מצהירה שורה לאחר מכן שהיא מתכוונת להוציא ספר המשך בשם מהללאל - עדיין זה היה יכול להיות צפוי, ואיש לא היה תמה אם היה מגיע ספר המשך. זאת משום שהעלילה נגמרת ברגע שיא.
לעומת זאת, סיומו של הספר "אויב באדמת ידיד" הוא כביכול מזמין (סופה החלה להתגלגל... אייל ישים אליה את פעמיו), אך בעצם בסופו של הספר אין סקרנות עמוקה לקראת הספר הבא. העלילה נסגרת, והספר הבא עוסק בעלילה חדשה עם גיבורים ישנים. (כמובן שבספרים הבאים יונה ספיר כבר שינתה את גישתה, והשאירה הזמנות עלילתיות יותר.)

מכאן נובעת גם שאלת הקושי. לבנות סיפור חדש, אחר לגמרי שלא תלוי בספר הקודם (מלבד אופי הגיבור, פחות או יותר) - זהו מאמץ ששווה לכתיבת ספר ראשון. אולי אפילו קל יותר, כפי שהוזכר קודם.
אבל לקחת עלילה שעברה כבר שיא אחד, ולפתח אותה כך שהיא תיצור פיתולים שלא נצפו קודם (וכנראה גם לא נצפו על ידי הכותב עצמו)... זה מורכב יותר. כאן נכנס גם עניין השבלוניות שעלולה להיווצר, והציפיות של הקוראים שכבר ישבו וניסו לנחש מה יהיה בספר הבא.

ועל כן דעתי היא: יש קושי בכתיבת ספר המשך טוב, אבל הדבר אפשרי.

מצד שני, יש מקרים של ספרים עם סוף פתוח שהשני אכזב, יכול להיות שהסיבה היא שהדמיון של הקוראים כבר הספיק להמציא כל אפשרות כך ששום דבר כבר לא הפתיע? או אולי מדובר על סופרים שיותר מוצלחים בהתנחלות של סיפור?

אגב, יש סדרות שהקונספט שלהם הוא שכל ספר עומד בפני עצמו ורק דמות אחת ראשית או רעיון ראשי חוזרים בכל ספר. סוג של איזון בין האופציות...

 

[יוסף יצחק פ.]

כמדומני שסופר שהחליט מראש לכתוב סדרת ספרים, הרעיון יכול לעבוד כי אחרי הכל "סוף מעשה במחשבה תחילה", לעומת זאת ספר שהצליח והוחלט (או שהמעריצים ממש לחצו וכו..) ליצור ספר המשך, זה קצת בעייתי.
וע"כ, אני מצודד בדעה הראשונית שלי, ומוסיף שכדאי בכל אופן להכשיר את הדרך וליצור פתח מזמין לספר המשך.
אזכיר, טרילוגיות יכולות לשמש כספרים בודדים - והעלילה שלהם תהיה מעולה לכשעצמה, אבל ספר ההמשך - יהיה המשך, וכמובן לא יפגום בטעם של הראשון.

 

[הגיבן (ת)]

אבל לקחת עלילה שעברה כבר שיא אחד, ולפתח אותה כך שהיא תיצור פיתולים שלא נצפו קודם (וכנראה גם לא נצפו על ידי הכותב עצמו)... זה מורכב יותר. כאן נכנס גם עניין השבלוניות שעלולה להיווצר, והציפיות של הקוראים שכבר ישבו וניסו לנחש מה יהיה בספר הבא

כאן אני רואה את ההבדל. בסדרה כמו מרגל להשכרה, כל ספר עוסק בעלילה סגורה למדי. אבל הסדרה כולה עוסקת בדמות. בכל "פרק" חוקרים את הדמות בעוד מצבים, מול אתגרים שונים ובסוף הסדרה מכירים אותה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמינו.

לעומת זאת בטרילוגיה (או סדרה סגורה) העלילה יכולה להתפרס על פני הסדרה, כמו סיפור ארוך ואפי. כאן הסיכון למרוח את הסיפור מעבר למה שמתחשק לקהל להשקיע. אני חושבת שאפשר לוודא שכל ספר סוגר קשת דמות מסוימת, או שלב מוגדר אחר של סיפור.

הספר הראשון צריך להשקיע ללמד ולבנות את העולם והרקע, בלי להקריב את הטעם בקריאה, אז אני מניחה שהספרים הבאים כיף וקל יותר. מלבד המטלה להבליע את התקציר...

 

[REBEKA997]

אני בכלל לא קרוב לשלב הזה בכתיבה שלי, אבל השאלה מעניינת אותי.

מוזמנים להגיב ולפרט את הבחירה שלכם! אם בחרתם וגם אם לא

יש ספר ראשון????

 

[-חיה-]

בלת"ק חלקי
ספר המשך טוב מביא רובד נוסף לעלילה על ידי הסתכלות עליה מזווית אחרת והתמודדות של הגיבורים מהספר הראשון בנושאים שלא נגעו בהם שמראים צדדים נוספים באישיות שלהם.

 

[-חיה-]

שאלתי את רובי האם ניתן לכתוב ספר המשך טוב והוא מדבר באמת על מה שאמרו פה, תראו:

 

[שמואל י]

יש ספר ראשון????

אויש זה נשמע ככה?
כרגע לא, אבל אני מקווה שהוא כבר בשלבי סיום...