מדריך איך הבנקים מרווחים על חשבוננו?

  • הוסף לסימניות
  • #61
טעות לא זה מה שכתבתי כבר הסברתי
אני מבין שאתה לא כתבת כי אתה לא תפסת את המשמעות של הדברים. יש מבט מיקרו ויש מבט מאקרו על הבנקאות כשאתה אומר שהבנק מייצר 1667 שקלים זה לא רק 6 אחוז אלא במאקרו זה פי 225 תראה בקובץ שיטס ש @השקעות R הון צירף בתחילת האשכול בכל אופן אתה לא מביא מקור לדבריך חוץ מלהסתמך על כך שאתה סבור כך. Rהון שאל למה הבנק צריך כל כך הרבה כסף וצחקת על השאלה לפני שהבנת את החישוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אני מבין שאתה לא כתבת כי אתה לא תפסת את המשמעות של הדברים. יש מבט מיקרו ויש מבט מאקרו על הבנקאות כשאתה אומר שהבנק מייצר 1667 שקלים זה לא רק 6 אחוז אלא במאקרו זה פי 225 תראה בקובץ שיטס ש @השקעות R הון צירף בתחילת האשכול בכל אופן אתה לא מביא מקור לדבריך חוץ מלהסתמך על כך שאתה סבור כך. Rהון שאל למה הבנק צריך כל כך הרבה כסף וצחקת על השאלה לפני שהבנת את החישוב.
הבנתי את החישוב טוב מאוד ולא מהיום
ככה זה עובד! אין לי כח לראות תחשיבים
ולא לקרוא כתבות
ככה זה עובד!!! נקודה.
אין לי הוכחות לדברי פשוט זה מציאות תשאל כל מי שקצת מבין בכלכלה
זה א' ב' בכלכלה ובנקאות
זה נקרא בנקאות רזרבית חלקית
(עדיין לא הבנתי איך הגעת לפי 225 אם תרצה לבאר לי אני יוכל לומר אם לנער הזה התכוונתי)
חשוב רק להדגיש זה לא יצירת כסף ממש אלא יצירת חוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
(עדיין לא הבנתי איך הגעת לפי 225 אם תרצה לבאר לי אני יוכל לומר אם לנער הזה התכוונתי)
לכן אני ממליץ לך להסתכל בקובץ של @השקעות R הון כדי שנדבר על אותו דבר חבל שאתה לא עושה את זה.
הבנתי את החישוב טוב מאוד ולא מהיום
ככה זה עובד! אין לי כח לראות תחשיבים
ולא לקרוא כתבות
ככה זה עובד!!! נקודה.
אין לי הוכחות לדברי פשוט זה מציאות תשאל כל מי שקצת מבין בכלכלה
זה א' ב' בכלכלה ובנקאות
ככה לא נתקדם לשום מקום אין לך כח לקרוא כתבות ותחשיבית אז מאיפה המידע שלך?
זה נקרא בנקאות רזרבית חלקית
אתה מערבב 2 נקודות בנקאות רזרבית חלקית ובדאי קיימת ואין חולק על זה. אתה טוען שהבנק מייצר כסף יש מאין.
חשוב רק להדגיש זה לא יצירת כסף ממש אלא יצירת חוב
אין הבדל מבחינת הרווחית אם הבנקים לא משלמים ריבית על החוב שהם ממציאים לעצמם וזה מניב כמו כסף רגיל אז זה ממש נחמד. למה אתה לא פותח בנק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
לכן אני ממליץ לך להסתכל בקובץ של @השקעות R הון כדי שנדבר על אותו דבר חבל שאתה לא עושה את זה.
בעז"ה כשיהיה לי זמן לא עכשיו
אני מבין שאתה בשוק מהענין
גם אני כשלמדתי בפעם הראשונה את זה הייתי בהלם
מהחוצפה שבנק הוא מייצר כסף (חוב) ואני לא
אבל מכיוון שאני יודע את המציאות הבנקאית
לכן אני מבאר אותה
ואין לי כ"כ צןרך בתרשימים
זה המציאות!!! ולנו יש צורך רק להשלים איתה
ככה לא נתקדם לשום מקום אין לך כח לקרוא כתבות ותחשיבית אז מאיפה המידע שלך?
אם אתה לא מאמין לי תברר אצל מבינים אחרים
תשאל כל אדם שלמד כלכלה הוא יגיד לך שככה זה
אתה מערבב 2 נקודות בנקאות רזרבית חלקית ובדאי קיימת ואין חולק על זה. אתה טוען שהבנק מייצר כסף יש מאין.
לא מערבב זה בדיוק ההגדרה!!!
רק יש שתי נקודות באותה ההגדרה
האם זה רק רזרבה חלקית שהבנק שומר או יצירת כסף
ובארץ הבנק מייצר כסף יש מאין!!!
(וכן בעוד מדינות מערביות לא בכולם יש שרק מתירים שימוש תוך שמירה על רזרבה)
אין הבדל מבחינת הרווחית אם הבנקים לא משלמים ריבית על החוב שהם ממציאים לעצמם וזה מניב כמו כסף רגיל אז זה ממש נחמד. למה אתה לא פותח בנק?
יש הבדל ענק!!!
חוב צריך להחזיר זה לא שהם ייצרו כסף וזהו הוא קיים
אומנם החוב מייצר כסף (לדוגמה ע"י ריבית כגון שהבנק הלווה לי את הכסף ואני מחזיר לו אותו בתוספת ריבית)
אבל הוא עצמו אינו כסף (כסף ממש מייצר רק הבנק המרכזי)
ובאמת שאלה למה אני לא פותח בנק (פשוט במדינת הרגלוציה זה לא כ"כ פשוט)
אבל אולי באמת זה יקרה יום אחד
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
ככה לא נתקדם לשום מקום אין לך כח לקרוא כתבות ותחשיבית אז מאיפה המידע שלך?
אני הבנתי בדיוק מה התכוונת לשאול וע"ז אני עניתי שזה טעות
זה לא מכפיל 225 אלא רק 15
הכוונה
אני הפקדתי 100 ש"ח
כל 100 שקל שמופקדים אצלם, עליהם לשמור 6% (6 שקלים) כרזרבה, ואת השאר הם יכולים להלוות. אבל הבנקים עושים משהו אחר. הם שומרים את כל 100 השקלים, ומלווים 1,667 שקלים. כאשר הסכום הזה, שנוצר משום מקום, מגיע לשוק, הוא שוב מופקד בבנקים אחרים שגם הם בתורם יוצרים עליו את אותו מכפיל ומזרימים לשוק שוב כסף.
אבל הבנק עצמו (אותו בנק בדווקא) לא יוכל להשתמש באותו חוב ולהכפילו
הווה אומר שהוא מלווה את 1667 הוא לא יכול להשאיר רזרבה של 6% ולייצר עוד כסף
כי הוא לא יכול לייצר חוב מחוב
זה רק פעם אחת!
אומנם אם אני כאדם פרטי שלקח הלוואה מהבנק ייקח את החוב הזה (1667)
וישים את זה בבנק אחר אותו בנק בעצם יוכל להכפיל את ה1667 בפי 15 אבל שוב רק פעם אחת
ואותו חוב אם יילך לבנק אחר הוא בעצם יוכל ליצור עוד חוב וזה גלגל ככה
בקיצור אין חוב מייצר עוד חוב
אלא רק כסף מייצר חוב (אומנם ייתכן שאותו כסף מקורו בעצם סה"כ חוב אך כיוון שאני הבאתי אותו הוא נחשב כסף)
ניסיתי לבאר כפי יכולתי מקווה שהובנתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
בגדול אתה לא צודק
כי חישבת רק פי 225
בעוד שהאמת שזה מאפשר לבנקים לצמוח בלי גבול!!
עשיתי לך תחשיב
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
בגדול אתה לא צודק
כי חישבת רק פי 225
הוא לא צודק כי זה ממש לא ככה ביארתי כמה פעמים פה ואני לא מבין למה זה לא ברור
לא מכפילים יותר מפעם אחת!!!!!!!!!!!!!
נקודה.!!!!!!!!!
אין חוב מייצר חוב! נקודה.
הפקדת 100 ש"ח, הבנק יוכל ליצור חוב של 1667 לא יותר!!!!!!!!
כי הוא לא יכול לייצר חוב מחוב
זה רק פעם אחת!
אומנם אם אני כאדם פרטי שלקח הלוואה מהבנק ייקח את החוב הזה (1667)
וישים את זה בבנק אחר אותו בנק בעצם יוכל להכפיל את ה1667 בפי 15 אבל שוב רק פעם אחת
ואותו חוב אם יילך לבנק אחר הוא בעצם יוכל ליצור עוד חוב וזה גלגל ככה
בקיצור אין חוב מייצר עוד חוב
אלא רק כסף מייצר חוב (אומנם ייתכן שאותו כסף מקורו בעצם סה"כ חוב אך כיוון שאני הבאתי אותו הוא נחשב כסף)
ניסיתי לבאר כפי יכולתי מקווה שהובנתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
הוא לא צודק כי זה ממש לא ככה ביארתי כמה פעמים פה ואני לא מבין למה זה לא ברור
לא מכפילים יותר מפעם אחת!!!!!!!!!!!!!
נקודה.!!!!!!!!!
אין חוב מייצר חוב! נקודה.
הפקדת 100 ש"ח, הבנק יוכל ליצור חוב של 1667 לא יותר!!!!!!!!
ברור!
אני מדבר מבחינת מאקרו בנקאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
אתמול התפרסם שוועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם הצעת חוק
שהבנקים יחויבו לתת ריבית מינימאלית לציבור
על הכסף ששוכב בחשבונות העו"ש.

נגיד בנק ישראל התנגד
לא משנה הטענות שלו
לי משום מה נראה שהנגיד טועה
וסליחה על החוצפה שלי
בכל אופן כבר נפתח אשכול בנושא
ודעתי לא חשובה.

אבל אני רוצה להסביר איך בנקים מרווחים.
לפני כן מומלץ לקרוא כאן וכאן כמה הבנקים מרווחים נטו
בשנת 2022 הבנקים הציגו רווח נטו של 22 מיליארד ש"ח.
למעשה זה 17% רווח.
השאלה המתבקשת מי הסכים לשלם לבנק ריבית של 17%??
מאיפה הרווח העצום הזה
השאלה מתעצמת יותר כשמבינים שהרווח נקי אחרי הוצאות.

התשובה היא שהבנק לא מלווה כסף שיש לו
אלא כסף שאין לו.
כשנכנס לנו משכורת 10,000 והיא שוכבת בבנק
הבנק לווה אותה מאיתנו בלי רשות
כתוב לנו שיש 10,000 בחשבון
אבל אין
לבנק יש חוב של 10,000 ש"ח לחשבון שלנו.
אך הבנק מחויב ליחס רזרבה של 6% נזיל
כלומר יש בבנק 600 ש"ח נזיל.
הבנק מלווה רק 9,400 ש"ח
הכסף שהבנק העביר ללווה גם נמצא בבנק רק בחשבון אחר.
כעת את היתרה הזאת הבנק לווה ומלווה לאחרים בריבית.
ומשאיר 6% נזיל.
וכן הלאה.
החישוב יוצא הזוי ביותר
על כל 100 ש"ח ששוכב בבנקים
הבנקים יכולים להלוות בערך פי 15!!
אפשר לראות את התחשיב כאן

אבל באתר הון ראיתי שהגזימו לומר
שהבנק מייצר כסף
כלומר אתם מפקידים 100 ש"ח
והבנק מחשיב את זה כ6% מ 1,667 ש"ח
הבנק משאיר את ה 100 ש"ח נזיל
אך נכנס לחוב יש מאין על 1,667 ש"ח
יכול להיות שאתר הון צודק
לא יודע.
בבריטניה שמעתי שאכן כך מערך הבנקאות עובד.

הבנתם איך הבנקים מרווחים?
אבל הכי חשוב,
האם אתם מבינים כמה הבנק מרוויח על יתרת הזכות שיש לכם בחשבון?
אשמח למקור שלך על הטבלה שהכנת
וכן @ביזנס מן אשמח למקור
אומנם כתבת שככה אתה יודע ואני סומך עליך שככה זה
אך ע"מ להחכים אני אשמח אם תוכל להראות לי איזה מקור
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #71
ברור!
אני מדבר מבחינת מאקרו בנקאות.
חשוב להדגיש!!!!!
זה רק במאקרו בנקאות
גם הטבלה שעשית (@שומר שבת עכשיו צפיתי בה) זה לא נכון שככה זה עובד
זה ככה רק במאקרו בנקאות!!!!!! (גם לשיטתך שאין יצירת חוב, וכמובן לשיטתי שיש יצירת חוב)
אבל חשוב לי להגיש אין הכפלה יותר מפעם אחת!!!!!!!!!!!
זה רק במאקרו בנקאות!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
  • הוסף לסימניות
  • #73
זה רק במאקרו בנקאות!!!!!!!
זה לא משנה.
מאקרו בנקאות זה למעשה הנחה שיש בנק אחד.
אם תחלק אח"כ את המערכת הבנקאית לכמה חתיכות זה לא ישנה את החישוב.
(לתוספת הסבר: למרות שמועברים מיליארדי שקלים ביום בין חשבונות הבנקים
הבנקים מתקזזים ביניהם מפעם לפעם בסכומים אפסיים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
זה לא משנה.
מאקרו בנקאות זה למעשה הנחה שיש בנק אחד.
אם תחלק אח"כ את המערכת הבנקאית לכמה חתיכות זה לא ישנה את החישוב.
(לתוספת הסבר: למרות שמועברים מיליארדי שקלים ביום בין חשבונות הבנקים
הבנקים מתקזזים ביניהם מפעם לפעם בסכומים אפסיים)
ברור שזה משנה !!!!
זה גורם שהבנקים יכולים ליצור הרבה פחות כסף!!!!!!
זה עוצר את הגלגל!!! (בהרבה מקרים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
האמת שמי שכבר כאן לא צריך חוקים כלשהם
אפשר פשוט להעביר את הכסף הפנוי לקרן כספית, הזמינה למשיכה בכל יום.
יש קרן כספית של מיטב, בלחיצת כפתור אפשר לקבל קרוב לריבית של בנק ישראל.
ראיתי באתר של פאונדר שהקרו הזו עשתה 1.89 מתחילת השנה.
איך אפשר לשער שבסוף השנה הריבית המצטבת תגיע ל 4.75?
מתלבטת בין קרן כזו לפיקדון נזיל בבנק של 4 אחוז שנתי, אשמח ממש לתשובה.
@אותיות פורחות @השקעות R הון
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
איזה מקרים?
כגון אני הפקדתי 100 ש"ח בבנק לאומי
הוא ייצר חוב של 1667
וראובן ביקש מהבנק הלוואה של 1667
כדי להחזיר לשמעון שלו הוא חייב
אבל שמעון הוא גם לקוח של בנק לאומי וככה 1667 עברו לשמעון ואין הבנק יכון לייצר עוד חוב בגינו
זו הדוגמה הכי פשוטה
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
כגון אני הפקדתי 100 ש"ח בבנק לאומי
הוא ייצר חוב של 1667
וראובן ביקש מהבנק הלוואה של 1667
כדי להחזיר לשמעון שלו הוא חייב
אבל שמעון הוא גם לקוח של בנק לאומי וככה 1667 עברו לשמעון ואין הבנק יכון לייצר עוד חוב בגינו
זו הדוגמה הכי פשוטה
אני לא רואה טעם לחזור על דברים של השקעות Rהון Rהון הסביר בקובץ שלו שהבנק יוכל לייצר שוב 27,778 ש"ח וכמו שהוא כתב זאת מתמטיקה אז אני לא רואה מקום להמשך הויכוח העקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אני לא רואה טעם לחזור על דברים של השקעות Rהון Rהון הסביר בקובץ שלו שהבנק יוכל לייצר שוב 27,778 ש"ח וכמו שהוא כתב זאת מתמטיקה אז אני לא רואה מקום להמשך הויכוח העקר.
אני הסברתי שלא תמיד המתמטיקה הזו נכונה
אם אתה לא רוצה להבין אז לא
אני עייפתי כבר מלהסביר
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #80

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

📰 "הכסף שלא ישן": הצעת המודל הכלכלי שיזרים מיליארדים חזרה לציבור​

מאחורי הקלעים: בכירים במערכת הפיננסית בוחנים רעיון מהפכני להעביר את כספי העו"ש מ"חשבונות רדומים" לקרנות כספיות, ובכך להבטיח תשואה לכל אזרח – ללא פגיעה בנזילות. האתגר: כיצד להכריח את הבנקים להתחרות, ומי יישא בנטל המימון?

המערכת הפיננסית בישראל עשויה לעמוד בפני השינוי המבני הגדול ביותר זה עשורים. על שולחנם של קובעי המדיניות מונחת הצעה כלכלית נועזת שמטרתה לחסל את הנוהג בו הבנקים מרוויחים על מיליארדי שקלים של עו"ש שאינם נושאים ריבית. הצעת המודל דורשת שכל יתרת עו"ש תופנה אוטומטית לקרן כספית (MMF) בעלת סיכון אפסי, ובכך תבטיח תשואה תחרותית לכל חוסך.

המודל, שנבחן כפוטנציאל לחיזוק מעמד הביניים, מבטיח לשמור על שני עקרונות: נזילות מיידית (משיכה בכל רגע) ותשואה תחרותית (כמו בשוק ההון).




💰 המהפכה התחרותית: להכריח את הבנקים לשלם​

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המודל מבנקאי למוניטרי. אם הבנקים לא ישלמו ריבית על הכסף, הוא יילקח מהם.

  • ברירת המחדל האוטומטית: במקום שהבנק ישלוט על הכסף, יוגדר חוק שיעביר את הכסף באופן אוטומטי ל-MMFs.
  • התחרות הנדרשת: הבנקים ייאלצו להתחרות בקרנות הכספיות. אם הבנק רוצה שהכסף יישאר אצלו, הוא יצטרך לשלם ללקוח ריבית שזהה או קרובה לתשואת הקרן, מתוך רווחיו.
התחזית: כפיית התחרות הזו תוביל לשחיקת רווחיות הבנקים מריבית, ותחייב אותם להתייעל או להציע שירותי אשראי והשקעה מתוחכמים יותר.

🛡️ אתגר היציבות: מי מבטיח את הנזילות?​

השאלה המרכזית במודל כה גורף היא: מה יקרה כאשר מיליוני לקוחות ימשכו כסף בבת אחת?

  • גיבוי ממשלתי לנזילות: המודל מציע שהממשלה תספק "הון חוזר" (הלוואה חד-פעמית בגובה ממוצע ההוצאה היומית של הציבור) שיבטיח נזילות מיידית של העו"ש. כסף זה יוחזר לממשלה מהקרנות למחרת. חשוב לציין: הממשלה תהיה רק גורם מנזיל – היא לא תערוב להפסדי הקרן.
  • הגנה מסיכון מדינה: כדי למנוע מצב בו הממשלה מנצלת את הכסף למימון חובותיה, הקרנות יחויבו בפיזור השקעות בינלאומי ובשימוש בסוכנויות דירוג חיצוניות כדי להגדיר מהו נכס "בטוח".

⚖️ הטיפול ב"צד השני": ריביות האשראי​

הביקורת המרכזית על המודל היא שהוא עלול להגדיל את פערי העושר, כיוון שהבנקים יצטרכו להעלות את ריביות ההלוואות (משכנתאות, אשראי) כדי לפצות על הפסד רווחיות.

הפתרון המוצע הוא מנגנון "דמי ביטחון" קבועים וקטנים שיגבו מרווחי הריבית החדשים של החוסכים. כספים אלו ינותבו לקרן ייעודית שתשמש לסבסוד ריביות אשראי לאוכלוסיות ממונפות. הרעיון הוא ליצור מנגנון מאוזן שבו החוסכים (מעמד הביניים) מרוויחים ריבית, אך משתתפים במימון הגנה על הלווים (גם הם מעמד הביניים), ובכך נשמר האיזון החברתי.

המודל, אם יאושר, צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה, תוך דרישה לתיאום הדוק בין בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך, ומהווה את אחת מההצעות הכלכליות המאתגרות ביותר לשנים הקרובות.

טוב זה לא באמת כתבה אמיתית אבל מה דעתכם על הרעיון הזה
הבנקים הגדולים בישראל מפרסמים בימים האחרונים את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2025, והתמונה ברורה: הם ממשיכים לרשום רווחים מרשימים, בעוד הציבור מתמודד עם יוקר מחיה הולך וגובר.
והנה נתוני הרווחים:
- בנק הפועלים: רווח נקי של 2.4 מיליארד שקל.
-בנק לאומי: רווח נקי של 2.4 מיליארד שקל.
- בנק דיסקונט: רווח נקי של 1.04 מיליארד שקל.
- הבנק הבינלאומי: רווח נקי של 530 מיליון שקל.
והנה הסיבות המרכזיות
הבנקים גובים ריביות גבוהות על הלוואות. לפי נתוני בנק ישראל, ממוצע הריביות על הלוואות בבנקים עמד על 9.30% בחודש מרץ 2025, כאשר טווחי הריביות נעו בין 4.8% ל-17.01%
מה קורה עם עמלות עו"ש?
בנוסף לריביות הגבוהות, הבנקים גובים עמלות על ניהול חשבון עו"ש. לקוחות רבים ממשיכים לשלם עמלות גבוהות על ניהול החשבון, שאפשר וחובה לקבל פטור מזה וכל אחד חייב להתקשר לבנק ולדרוש פטור מלא מעמלות. ואם לא נותנים עוברים בנק זה יותר קל ממה שזה נשמע.
לפי הנתונים הבנקים הרוויחו 1.3 מיליארד שקל על המינוס של הציבור בעו"ש.
למרות הריבית הגבוהה במשק, המאפשרת תשואות של מעל 4% באפיקים סולידיים, רבים מהציבור משאירים את כספם בעו"ש, שבו הריבית כמעט אפסית. סקר שנערך מצא כי 64% מהישראלים נמצאים ביתרה חיובית בחשבון העו"ש שלהם רוב הזמן, אך אינם ממקסמים את התשואה שניתן להשיג באפיקים אחרים.
ומה עם המשכנתא שלכם? שזה הוצאה הכלכלית הגדולה ביותר לכל משפחה.
בעוד הבנקים נהנים מרווחים גבוהים, רבים מאיתנו משלמים משכנתאות בריביות גבוהות, שלקחנו בתקופות אחרות. הבנקים לא ימהרו להציע לכם תנאים טובים יותר זה הזמן שלכם לפעול ולמחזור את משכנתא למה זה חשוב?
הפחתת ההחזר החודשי קיצור תקופת המשכנתא חיסכון מצטבר של עשרות ומאות אלפי שקלים
אל תתנו לבנקים להמשיך להרוויח על חשבונכם
זה הזמן לבדוק את תנאי המשכנתא שלכם ולבחון אפשרויות למחזור. בדיקה פשוטה יכולה להוביל לחיסכון משמעותי
לסיכום.
1 להוריד את עמלות עו"ש.
2 המינוס עולה לכם הרבה מאוד כסף. עדיף לקחת הלוואה מסודרת ונכונה ולסגור את המינוס.
3 אין כסף שסתם נמצא בעו"ש .האינפלציה השנתית עומדת על 3%, הכסף שלכם מאבד מערכו מבלי שתשימו לב.
4 בדיקת מחזור משכנתא / הלוואות החיסכון מגיע למאות אלפי שקלים .
בהצלחה.
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר
אם יש לכם סכום כסף בצד שאתם לא מתכוונים להשתמש בו בשנים הקרובות, אל תתנו לו "להחליד" בבנק - הגדילו אותו! איך? יש מספר אפשרויות:

א. פיקדון ממושך (פק"מ)
בכל בנק ישנם מסלולי פק"מ מגוונים. חשוב לדעת שאפשר להתמקח עם הפקיד בבנק על גובה התשואה השנתית. אני מכיר אישית מישהו שהצליח להשיג תשואה של 7.5% בשנה על סכום של מיליון ש"ח - כלומר, תוספת של 75,000 ש"ח בשנה!
בסכומים קטנים יותר קשה להגיע לתשואות גבוהות, אבל העיקרון נשאר: יש על מה להתמקח והתעקשות יכולה לשפר משמעותית את התשואה. בכל עניין בנקאי, כדאי לדעת שיש מקום למשא ומתן, ואפילו לאיים במעבר לבנק אחר. לדוגמה, חבר שלי בבנק הפועלים קיבל פטור מעמלות למשך 5 שנים אחרי שאיים לעבור בנק.
האם פק"מ הוא השקעה כדאית? התשובה משתנה מאדם לאדם.
היתרונות בפק"מ הם שזו ההשקעה הבטוחה ביותר - כמעט ללא סיכונים
וכן שאפשר להתחיל גם בסכום קטן

החיסרון מרכזי הוא שהתשואה נמוכה יחסית לאפיקי השקעה אחרים
המלצה: השתמשו בפק"מ רק אם הכסף אינו בשימוש לטווח קצר (פחות מ-5 שנים). תשואה נמוכה, אבל מובטחת. לטווח ארוך יותר, כדאי לשקול אפשרויות אחרות.

ב. השקעה במדדים אמריקאיים - S&P 500 או נאסד"ק 100
מדובר במדדים בבורסה האמריקאית שלטווח ארוך מראים מגמת עלייה עקבית.
S&P 500 עלה בממוצע יותר מ-10% בשנה במשך יותר מ-20 שנה
גם נאסד"ק 100 רשם עליות משמעותיות לאורך זמן

יתרון נוסף של השקעה במדדים הוא ריבית דריבית. בניגוד לפק"מ שם הרווח השנתי נשאר קבוע (לדוגמה, 75,000 ש"ח על מיליון ש"ח בשנה), במדדים הרווחים מתווספים להשקעה ומגדילים את הבסיס לחישוב התשואה העתידית.
לדוגמה: אדם השקיע 10,000 ש"ח והשיג תשואה של 10%. בתחילת השנה השנייה יש לו בהשקעה 11,000 ש"ח. אם גם בשנה הזו התשואה היא 10%, הרווח לא יהיה 1,000 ש"ח אלא 1,100 ש"ח, כי הוא מחושב על הסכום העדכני בהשקעה ולא על ההשקעה המקורית.

איך להשקיע במדדים אלה?
כיום כל חברות הביטוח הגדולות מציעות מסלולי השקעה כאלה, למשל: הראל, מגדל, מנורה, כלל, מור, אלטשולר שחם, מיטב, הפניקס ועוד. אפשר להשקיע דרך קופת גמל להשקעה ולהגדיר מסלול עוקב S&P 500.
לגבי נאסד"ק 100, באלטשולר שחם יש אפשרות לפתוח חשבון טרייד למסחר עצמאי מסכום של 5,000 ש"ח ולהשקיע במדד זה.
קיימת מחלוקת בין מומחים האם עדיף להשקיע ב-S&P 500 או בנאסד"ק 100, אך שני המדדים הוכיחו את עצמם לאורך עשרות שנים עם תשואות מרשימות.
אני ממליץ בחום לשקול השקעה במסלולים אלה לטווח ארוך.
פייבוקס משנים את התמונה ביחס לריבית על העו״ש

למשתמשים בכ. אשראי שלהם למעלה מאלפיים ש״ח בחודש
החל מתחילת החודש הבא יש ריבית 6% על הכסף שנמצא בחשבון (במקום 5% עד היום)
ללא נעילה של הכסף
ועד 20 אל״ש (מגבלה רגולטרית)

מצד שני אם לא משתמשים באלפיים ש״ח
הריבית היא 1% בלבד (במקום 2.5% עד היום)

פתיחת החשבון והכ. אשראי זה בחינם לכל החיים
נראה שזה רק באפליקציה

כרגע לא מצאתי עדכון לזה באתר

שינוי משמעותי בפייבוקס: תשלם 6% ריבית למי שישתמשו מספיק בכרטיס האשראי שלה​

פייבוקס מקפיצה את הריבית על היתרות לשיעור אטרקטיבי במיוחד של 6%, אך רק למי שיוציא מעל 2,000 שקל בחודש בכרטיס האשראי שלה. מי שלא יעמוד ברף, יסתפק בריבית של 1% בלבד במקום 2.5% עד היום. באוקטובר האחרון החברה הגבילה את היקף ההעברות החודשי ל-1,000 שקל בלבד למי שלא מחזיק בכרטיס אשראי שלה​

שקד גרין ערבה
18:06, 11.01.26
אפליקציית התשלומים פייבוקס (PayBox), שבבעלות בנק דיסקונט, הודיעה היום על עדכון משמעותי בריביות שהיא משלמת על יתרת הכספים באפליקציה. החל מה-1 בפברואר 2026, לקוחות המחזיקים בכרטיס האשראי של החברה ומוציאים בו מעל 2,000 שקל בחודש, יראו את הריבית השנתית שלהם עולה מ-5% ל-6%. מנגד, לקוחות המשתמשים בכרטיס בהיקף נמוך יותר, שקיבלו עד כה ריבית של 2.5%, יספגו הרעה משמעותית והריבית עבורם תיחתך ל-1% בלבד.
הטריגר המיידי למהלך הוא החלטת בנק ישראל מהשבוע שעבר להפחית את הריבית במשק ב-0.25% (לרמה של 4%), אולם יש לקרוא את הצעד כחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה: מעבר מאפליקציית העברות כספים הפסדית לחברה פיננסית עם מודל עסקי בר קיימא.

השלב הראשון באסטרטגיה זו היה תמרוץ הציבור לצבור כסף ביתרות האפליקציה (המוגבלות רגולטורית ל-20 אלף שקל), כדי ליהנות מהכנסות ריבית על כספים אלו. פייבוקס הייתה הראשונה בשוק להודיע, כבר ביוני 2023, על תשלום ריבית (בשיעור של 3% דאז) על היתרות – מהלך שנועד לאתגר את הבנקים המסורתיים שלא שילמו באותה עת שקל בודד על יתרות העו"ש של הציבור. בנוסף, התשלום מהיתרות מסייע לחברה להוזיל את העלויות שלה, בהשוואה לתשלום מכרטיס אשראי.
השלב השני הוא תמרוץ הציבור להעביר את פעילות כרטיסי האשראי אליה. החברה נהנית מהכנסות מ"עמלה צולבת" (העמלה שמשלם בית העסק), אותן היא חולקת עם חברת כאל. בחודשים האחרונים הגבירה פייבוקס את הלחץ על לקוחותיה לבצע את המעבר הזה: באוקטובר האחרון היא הגבילה את סכומי ההעברה החודשיים למי שאינו מחזיק בכרטיס שלה ל-1,000 שקל בלבד, בעוד שלמחזיקי הכרטיס הוגדלה התקרה ל-10,000 שקל.
כעת, הפערים מתרחבים גם בגזרת הריבית: אם בעבר הלקוח ה"כבד" קיבל ריבית כפולה מהלקוח המזדמן, כעת הריבית שלו תהיה גבוהה פי שישה. מעבר לכך, ניכר כי פייבוקס מוכנה לסבסד את הריבית באופן אגרסיבי ובלבד שהלקוח ישתמש בהיקף גבוה מספיק באשראי שלה, שכן סביר שריבית של 6% גבוהה מההכנסות שלה בגין אותן יתרות.
שירותי העברת הכספים (P2P), המבוססים על תשתיות כרטיסי אשראי, הם שירות הפסדי שפייבוקס והמתחרה "ביט" שבשליטת בנק הפועלים, מסבסדות מזה שנים. ההערכות הן כי ביט, השולטת בכ-90% מהשוק, צברה הפסדים של למעלה ממיליארד שקל מאז הקמתה, בעוד הפסדי פייבוקס חצו את רף רבע המיליארד. בשנה שעברה נמאס לרשת שופרסל, שהחזיקה במחצית ממניות פייבוקס, להמתין לרווחיות והיא מכרה את חלקה לדיסקונט, שהפך לבעלים היחיד.
פרסומת

בעוד שביט בחרה להתמודד עם ההפסדים בין השאר באמצעות גביית עמלה (0.6% מהעברות של מעל 25 אלף שקל בשנה), פייבוקס ממשיכה בינתיים לסבסד את השירות במלואו, בשאיפה ששימוש גובר של לקוחות בשירותיה – הן בצבירת יתרות והן בשימוש באשראי, יביאו אותה ליעד הרווחיות המיוחל ב-2026.

לשו״ת בכל נושא שתרצו על פייבוקס לחצו

1768216375787.png

השימוש הוא רק דרך האפליקציה
אבל יש אפשרות להזמין כרטיס פיזי לילד בעלות (חד״פ?) של 7.9 ש״ח
כמובן שלא יענישו אותכם אם תשתמשו בעצמכם בכרטיס
ואפשר גם להשתמש בזה רק להוראות קבע

היתר עסקה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה