סיפור בהמשכים צדיקמן מכה שנית!

[הדוויג]

זוכרים את צדיקמן? גיבור העל שמשתמש בכוחות הקדושה ומנצח כל אויב?
כמו כל עם ישראל, גם הוא נרתם למאמץ המלחמתי ורוצה לתרום למערכה מניסיונו ומקדושתו.

אזהרת הומור שחור ️
רבים יאמרו שאין זו השעה לצחוק, בשעה שמתינו מוטלים לפנינו. אך הומור שחור היא אחת הדרכים להתמודד עם כאב וקושי. מי שהדרך מתאימה לו - מוזמן.


"צדיקמן, קום נא, עור נא, הושע נא, והצליחה נא".
צדיקמן שפשף את עיניו העייפות מלילה שכולו שינה. "מה קרה?"
"עם ישראל זקוק לישועתך"
"ישועתי קרובה לבוא. אבל מה קרה?"
"לא שמעת?! פתח חדשות".
"לא שומע חדשות, עמלק. אפשר אמל;ק?"
"טבח. רצח. מצח".
"מצח?" קימט צדיקמן את המצח.
"בשביל החרוז. אז מה עדיף, קצח?"
"אתם לא מתביישים?" בערה חמתו, "לעשות צחוק מהמצב?"
"אז מה עדיף? שנשב בחושך ונהיה בדיכאון? שנאכל עוגיות עם קצח? זה בדיוק מה שהחמאס רוצים".
"מאיפה אתם יודעים מה החמאס רוצים?"
"אמממ..."

"טוב, חבר'ה. אני מתגייס למשימה. אבל לפני הכול – ג'ינגל, בבקשה".
--- מנגינת מעבר דרמטית: "צדיקמן - גיבור על (יצרו)"---


החמ"ל התכנס. צדיקמן עטה סבר פנים של כובד ראש, "תכלס. מה אני יכול לעזור?"
"בשביל מה אתה גיבור על? מהר קח את הלבוש ואת הסוס והכה בהם מכת חרב והרג ואבדן".
"יודעים מה? תנו לי דקה לחשוב על משהו"
"קבל. אפילו שתיים".
"אפשר קצת שקט פה?"
"קיבלת".
"אל תענו לי".
"בסדר".
"אוךךך".

לאחר דקות של חשיבה מאומצת ושאיפות קצובות מהסיגריה האלקטרונית דקדושה, נצנצה רוח הקודש מעיניו של צדיקמן.
"אני חושב שעליתי על משהו".
"נוווו", נרכנו אליו כל הנוכחים.
"הרי מה הדבר שהחמאסניקים הכי מפחדים ממנו?"
"נו, מה?"
"תחשבו. איזה דבר מפחיד אותם פחד מוות? זה רמז".
"פחד מוות?... לא יודעים. נו, תגלה"
"למות!" חשף צדיקמן בצהלה. "הם מפחדים להיהרג".
מבט של התפעלות חלף בקרב הנוכחים.

"שימו לב לתכנית. הם מפחדים למות – אנחנו נביא אליהם את הדבר שהכי מפחיד אותם. אנחנו נהרוג אותם!!!1" סיים צדיקמן את דבריו בשלושה סימני קריאה ובספרה 1.

"אבל... איך בדיוק?"
"את הפרטים הקטנים אני משאיר לצוות שלי לתכנן"
"יש לך צוות?"
"האמת שלא. נאלתר משהו".

"קדימה! יוצאים לדרך!" שאג צדיקמן בעוז ובתעצומות, "מבצע חביות נוזל!"
"הרב. זה חרבות ברזל".
"מה שאמרתם. אתם בינתיים תהיו מוכנים פה עם חם-צוואר".
"בשביל מה?"
"מה זאת אומרת. להגן על העורף".
"לא מצחיק".
"נכון. זה לא זמן מתאים לצחוק".


התעטף צדיקמן בטליתו כשליח ציבור והתעופף לשמי מרומים בהנעה רקטית.
לאחר ח"י רגעים הוא חזר בארשת ניצחון. "השתמשתי בכוחות הקודש והפצצתי את גדר המערכת".
"מההה??!! למה?"
"כדי שהחמאסניקים לא יוכלו לפרוץ את הגדר".
"ר' צדיקמן. אם אין גדר, אז הותרה הרצועה".
"שזה אומר מה?
"שהתוכנית שלך הייתה ממש דבילית".
"זה הזמן להעליב? עכשיו צריך לכידות חברתית. אחווה ואחדות. רוח ניצחון. ועוד כל מיני קלישאות כאלה. אם נריב בתוכנו אנחנו משחקים לידיהם של החמאס. זה מה שהם היו רוצים שנעשה".
"איך אתה יודע מה הם היו רוצים?"

"עזבו. אין ייאוש בעולם כלל. עוברים לתוכנית ב".
"יש לך תוכנית ב'?"
"בוודאי. שימו לב: הרי מה שותים בעזה?"
"אנא עארף נישט. כנראה מים".
"יפה מאוד. ומאיפה המים מגיעים?"
"מהברז"
"ברור. אבל מאיפה הם זורמים לברז?"
"מישראל"
"מצוין. בואו ננתק להם את המים!" הכריז צדיקמן.
"כבר עשו את זה".
"רגע, זה לא הכול. אחרי שננתק, נפתח בחזרה, ואז יצאו להם המים החומים המלוכלכים האלה"
"גדול! עצום ורב!"

"ויש לי עוד. אפשר לנתק להם את החשמל"
"גם את זה כבר עשו"
"לא. אבל אחרי זה צריך להחזיר להם את החשמל, ועוד לפני שהם יגמרו להגיד "אווו" - ננתק להם שוב בחזרה"
"גדול. ענק. ענק החשמל"

"ואם אחרי כל זה הם עדיין לא ייכנעו, נעבור לנשק יום הדין"
"נו"
"כל מחבל שנהרג, יפרסמו את התמונה שלו מהרב-קו"
"לא אכזרי מדי?"
"לא. מגיע להם".

"ואם כל זה לא יעזור, לא תישאר לנו כל ברירה, ואני איאלץ לעבור לתוכנית הסודית ביותר"
"שהיא?"
"לא יכול לגלות. צריך לשמור על אפקט ההפתעה"
"תן רמז"
"רמז? בסדר. מנהרות".
כל הנוכחים נשנקו בהפתעה.
"אתה הולך לחדור למנהרות של החמאס?!?"
"מה פתאום. אין שם קליטה של כוחות הקדושה"
"אז מה כן?"
"חכו לפרק הבא ותדעו"
"מה?? יהיה עוד פרק??"
"אויש", ספק צדיקמן את כפיו. "הרסתי את אפקט ההפתעה".

 

[דיני!]

יואווו זה טובב
מעלה חיוך!
האומנות שבדביליות...

אמל;ק?"

שגיאת כתיב או שזה המקור?

 

[מימיי]

ענק!

"כל מחבל שנהרג, יפרסמו את התמונה שלו מהרב-קו"
"לא אכזרי מדי?"
"לא. מגיע להם".

כאן ממש צחקתי

 

[Yes it's me]

ואוו כתוב ממש טוב, העלית לי חיוך על הפנים-תודה

"לא. אבל אחרי זה צריך להחזיר להם את החשמל, ועוד לפני שהם יגמרו להגיד "אווו" - ננתק להם שוב בחזרה"
"גדול. ענק. ענק החשמל"

גמר אותי מצחוק...

 

[משולש ברמודה]

שגיאת כתיב או שזה המקור?

צריך לכתוב אמ;לק
(ארוך מידי, לא קראתי)

 

[אלעזר 1]

קטע מושלם כהרגלך,
הייתי חייב להעלות פרודיה קצרה שקיבלתי

------------

האווירה הייתה קודרת, נער צעיר החזיק בכוחות אחרונים את ידית דלת המקלט, נאבק במחבלים שניסו לפותחה, אותות מצוקה נראו על פניו - "זהו, אני לא מסוגל יותר".
הנוכחים בחדר החווירו כאשר הידית החלה לנוע בכיוון הפתיחה, מוכיחה את חולשתו ההולכת וגוברת של הנער, אבל צדיקמן לא איבד את העשתונות.
הוא חגר את עצמו באבנט, התעטף בטלית וניגש בעזות דקדושה אל הדלת.
ארבעה מחבלים רעולי פנים שלפו מולו נשקים שלופים, מוכנים לזנק פנימה.
"הבא להרגך השכם להורגו" הרעים צדיקמן בעוז, אותות מצוקה ניכרו מתנועות המחבלים והם קפאו על מקומם.
"ל-א ת-ר-צ-ח" הוסיף לסלסל בנעימה בניחוח גן עדן, המחבלים כרעו ברך לפניו, עיניהם מביעות תחינה לחמלה.
"כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא!" סיים צדיקמן את תוכחתו, ארבעת הערבים התרוממו באיטיות ובהכנעה, "אנחנו נשמור עליכם, אף אחד לא יגע במי שנמצא בבית הזה!".
בזה אחר זה נגשו שוכני המקלט אל צדיקמן והודו לו "הצלת את החיים של כולנו, בלעדיך לא היינו עכשיו בין החיים". צדיקמן כהרגלו ממאן לקבל את השבחים ומתענוו בסלוגן הקבוע "זה לא אני, זה כח התורה"

 

[נ. גל]

התמוגגתי, כמובן. אדיר.

הסיגריה האלקטרונית דקדושה,

סטראט אפ מאין כמוהו!

"ר' צדיקמן. אם אין גדר, אז הותרה הרצועה".
"שזה אומר מה?
"שהתוכנית שלך הייתה ממש דבילית".

גאונות על גאונות. גם מילולית וגם תוכנית.
חייבת להעיר שנשכחו כאן גרשיים, אבל איך אומרים? שאלו יהיו הצרות שלנו…
אגב, מותר להגיד ליד צדיקמן דבילי? זה לא מילה שמעוררת את כוחות הטומאה מרבצם?

 

[דיני!]

אגב, מותר להגיד ליד צדיקמן דבילי? זה לא מילה שמעוררת את כוחות הטומאה מרבצם?

מממ.
זה באמת בעיה,
ככה זה שיש כל כך הרבה כוחות טומאה בעולם.
גם גיבורים עלולים ליפול.

 

[אריאלל34]

חזק ביותר!
נהניתי במיוחד מהרב קו, וכן מהסוף שחזרתי שורה אחורה לראות אם לא פספסתי משהו עד שנפל לי האסימון...

 

[CN]

אנחנו נהרוג אותם!!!1" סיים צדיקמן את דבריו בשלושה סימני קריאה ובספרה 1.

כאן צחקתי....

 

[Natan Galant]

"ואם כל זה לא יעזור, לא תישאר לנו כל ברירה, ואני איאלץ לעבור לתוכנית הסודית ביותר"
"שהיא?"
"לא יכול לגלות. צריך לשמור על אפקט ההפתעה"
"תן רמז"
"רמז? בסדר. מנהרות".
כל הנוכחים נשנקו בהפתעה.
"אתה הולך לחדור למנהרות של החמאס?!?"
"מה פתאום. אין שם קליטה של כוחות הקדושה"

 

[Natan Galant]

צדיקמ'ן פרץ כרוח סופה וכפצצת תאורה לתוך הסמטה, מנווט באמונה, ברגישות ובנחישות. עם ישראל טרם ידע, אך המערכה הוכרעה בו ברגע. לחמאס נותר לגלות זאת בדרך הקשה, כמו שהערבים אוהבים.

- צדיקמ'ן, לאן אתה הולך?
לעשות נקמה בגויים, לכלותם, להומם ולאבדם.

- אתה צריך עזרה?
"לא".

- מים קרים אולי?
"מה שחסר לי".

- יש משהו שנוכל לעשות בשבילך?
"שלא תפריעו".

עיניו בוערות, רוח הקודש מפזזת סביבו, פוצץ צדיקמן את קיר הבניין ונבלע בתוכו, דקות אחר כך ספגה הסמטה מטר עזתיים ללא רוח חיים, מתערבלים באדים ובריח של גופרית ואש.

החיילים נכנסו אחריו, מתארגנים לתפוס עמדה באחד הבתים שטוהרו, צדיקמ'ן תמה: לישון? עכשיו? יש עוד עבודה עזה לעשות...

בחמ"ל, מלמל רפי, מפקד אוגדת אויש:
לא חבל על התקציב? אולי נשגר כמה חודרות בונקרים?

המילים טרם התייבשו על שפתיו, וצדיקמ'ן התנוצץ באורות גדולים, ערפל זוהר סביבו: בשביל מה?
- אחרת הם יחלידו במחסנים.
עדיף לשמור את הפצצות לכריית המטרו החדש בין אילת למטולה.

רפי מלמל: אויש, ונשך מייד את שפתיו, מודע זה מכבר לכינוי הנלעג שהצמידו לו חבריו.

ביבי טפח על השולחן בקול ואמר: איראן איראן איראן.

בשלב הזה התערב עיתונלי בלינקן, שר ההגנה של אימפריית החסד והרחמים, ופנה לצדיקמ'ן: מי אתה, אדוני?

ג'ינג'ל
"צדיקמן - גיבור על (יצרו)"---

עיתונלי שאל את צדיקמ'ן איך חותמים אצלו מנוי, וצדיקמ'ן התפוגג בעודו מפטיר: יש לי עבודה גם בצפון, תמשיכו להתפלל.
דקה אחר כך נשמע תזזז, תזזז, במרתף מס' 67B, כשני קילומטר מזרחית לרובע הדאחייה, ונחיל כינים אדיר כרסם ברעבתנות את זקנו של נאסרללה.

חוחית אל אסלאם, מגישת תכנית הערב באל ג'אזירה, עצרה את הראיון וצחוקה התפרץ ממנה בפראות, מתפזר סביבה כמו ירי כושל של רקטה מעל בית חולים עזתי.

נאסרללה עמד לסמן לסגניו, מחמוד המכוער ואל מבחוח עם השפה המצולקת לסלק מעליו את חוחית, אלא שהכינים גדלו מרגע לרגע, לועסת את אוזניו, מחטטות באפו ומנקרות במצחו. חורטות שלל קללות בערבית משובחת.

רועד למדיי, ניסה נאסרללה להסתיר את פניו ממצלמת אל ג'אזירה ולגזור את השידור, אלא שידיו הפכו לשמוטות מאוד. הוא ניסה להרים אותם, ונתקל פנים אל פנים בצדיקמ'ן.

ג'ינג'ל
"צדיקמן - גיבור על (יצרו)"---

צדיקמן הניף באחת את חרב דוד המלך, ושאג: יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם! ונעץ את חרבו בנאסרללה, עד שלהב החרב נעלם כליל. הוא שלף את חרבו במהירות, ונופף בה במהירות האור, מחסל זדים על ימין ועל שמאל, מעופף בין קומות הבונקר, מנתק את החיווט של הרקטות והטילים המדוייקים, משאיר מאחוריו ריח של ישועה.

רבע שעה לאחר מכן התפוצצו בת אחת מאות אלפי הרקטות של חיזבאללה על כני השיגור, הופכו את דרום לבנון למסננת אדירה, ולעם ישראל הרווחה והצהלה.

צדיקמ'ן נעלם, ולמחרת כותרת ראשית בהארץ:

- דיווח באל ג'זירה -
היועצת המשפטית בוחנת דיווחים לפיהם ביבי עסק באובססיביות באיראן במקום להתמקד בהשבת המים והחשמל לתושבי עזה.
ביבי - הביתה.

 

[אין פאנץ']

קול הלימוד התערב עם קולות הקבינט המורחב שהתכנס בחדר הקפה.

צליל אזעקה שקט ניסר את האויר הדחוס שריחף במקלט שהוסב לכולל, עשרות זוגות עיניים עפעפו לכיוונו של בערל שישב מול מחשבו וכתב חידושים.
"שוב אתה משוטט בפרוג?" זעם הראש כולל, "איפה עכשיו האזעקה"?
בער'ל העיף מבט במסך המבדיל וצעק "חדירת מחבלים בצפון!!!"

הוריקן פרץ את הדלת, בתווך נראו פניהם של יענק'ל ואברום "מדווחים בסקופים על עשרות מחבלים שטסים עם רחפנים לכיוון הכור בדימונה!!!"

מוישה זינק ממקומו אגב הפלת הספסל,
הרש'ל כבד הגוף הוטח ארצה בקול רעש גדול,
שני עורבים מנומנמים פרשו כנף.

מוישה צעד דוך למקומו של צדיקמן שישב עטור אוזניות והכה על קודקודו "המבלי אין קברים במצרים??? עוד שניות כולנו הופכים להירושימה!!!.
צדיקמן השתיק את הרב רוזנבלום שנאם בנגן ונעץ במוישה עיני עגלה ערופה, "וממתי הפכת לכזה מאמין ואינו מאמין?
אתה תחריש, ה' ייתן לי את כוחות הקדושה הרלוונטיים, והמלחמה תוכרע בהרף עין וזרת".

צדיקמן התמתח, אזר כגבר חלציו בכוחות קדושה נעלים, התנתק מחללית האם, חימם מנועים וכיבה את הווייז אגב גערה, "נוווו, קול אשה".
שובל ניצוצות הקדושה התפזר וענן עשן מלוב"ן התרומם.


ג'ינג'ל "צדיקמן - גיבור על (יצרו)"---


צדיקמן חצה בסערת רגשות את שיכון ה', והגיע מעל ז'בוטינסקי, כשעבר מעל חדרו של יענקי ויסנשטרן בן ה8 שאחז באמצע בניית מגדל מגנטים, חש כי המעגל המגנטי מושך אותו כלפי מטה.
צדיקמן לא איבד את עשתונותיו המושקעים, ומיהר לכוון את תיבות הפסוק "ואת האנשים אשר פתח הבית היכו בסנוורים מקטון ועד גדול וילאו מלמצוא הפתח".
אך סיים צדיקמן את הפסוק, זינק כלפי מעלה והמשיך בדרך המלך כשהוא ממלמל לעצמו "שבע יפול צדיקמן וקם".

צדיקמן התקרב לעבר דימונה והתכונן נפשית לקיים את מצות מחיית עמלק, "רק חבל שאף אחד לא מסריט את המלחמה ההיסטורית של כוחות הקדושה בכוחות הטומאה" הרהר לעצמו.
הוא הכין את ציציות התכלת של טליתו המהוהה לירי ארטילרי חסר הבחנה והביט בעיניים צופיות ומצועפות לכיוון צפון "כמה זמן הם נותנים לי לחכות" התרעם בליבו.

"אוי סיני סיני לו נקרא" זימר אהרל'ה סאמעט בחדווה, צדיקמן שלף את הנוקיה 208 מהפאוצ' וענה לשיחה בכעס "למה תמיד ברגעים הכי קריטיים חייבים להפריע לי???"
מוישה לא התרגש, וצעק לסלולרי "צדיקמן, צפירת הרגעה, התברר שזו היתה התרעת שוא, אתה יכול לחזור לכולל"...

 

[.B.B]

אזר צדיקמן מיודענו עיזוז וגבורה, והחליט: היה לא תהיה!
הרסו לו את התכנית, הימחשמויניקים האלו מהצפון. אני יהרוס להם! מי שמתחיל עם צדיקמן לא כ"כ מהר גומר!!
לפת את ציציותיו, נאחז בכוחות הקדושה, צעק מ- מש- משי- משיח עכשיו! והמריא הנגבה.
כשעבר מעל לקופת הצדקה הכללית של ועד הרבונים, הוציא שקל מכיסו תוך מלמול "אני יוצא למשימת חיי. צדקה תציל ממוות!!!" כל תושבי בני ברק מחאו לו כפיים. הוא חייך בענווה ופתאום עלה הרעיון במוחו---
הבוקסה!!! צדיקמן, אתה גאון על!!!
תפס את הרמקול מהאוטו-של-הצדקה, בדק את החותמת של ועדת הרבנים (אמרו שיש הרבה זיופים לאחרונה. חבל שאין עיתותי בידיי לקחת את הבוקסה למעבדה) והתישב עליו כעל טיל מעופף.
בכל מקום בארץ שעבר הפעיל התרעה על חדירת מחבלים.
"אההה", ג'ינג'ל, "צדיקמן גיבור על---"
מה זה בשבילי להחריד את כל הארץ?! קטן עלי!
קול הפקיעה של הכפתור האחרון שנותר בחולצתו נשמע היטב. אההה, באמת שקטן עלי!!! ידעתי! צעק לעצמו בניצחון.
הגיע צדיקמן ללבנון בתרועה רמה, והפעיל את הבוקסה על הווליום הכי נמוך שיש; מפחד שאם לא ינמיך ימותו המחבלים מיד עת תישמע ההקלטה, ולא יסבלו. לפחות כמו שהוא סבל מהם!
הסתובב צדיקמן הגיבור בכל רחבי הארץ-של-החומוס, ולפתע שמע קול תרועה רמה משיב לו בעוצמה מן האדמה.
השפיל עיניו מ7 שערי רקיע ארצה, גרד בזקנו, כחכך בגרונו וצעק: "ר' שמיל, זה בסיידר גומור. תתרימו אתם פה לקופת ה'צדיקמן'ים של בניברק', אני את שלי עשיתי"! וחזר עם הבוקסה לבני ברק, להרגיע את חבריו שנבהלו להיכן נעלמו הקריאות הרמות שמתפעלות את בני ברק כבר מאה שנה "אם תתרום ח"י כפול ח"י אין סיכוי שתצא חי!"