מה זה משנה גודל הקהילה, תכלס יש יותר חסידים בפריפריה מליטאים (חוץ מזה שבאופן כללי יש יותר ליטאים מחסידים, כך שבאחוזים יש הרבה יותר חסידים בפריפריה מליטאים).
יש המון חסידים בחצור, צפת, טבריה, הר יונה, חיפה, עמנואל, מעלה עמוס, ערד, דימונה (אל תגיד שגור הם לא חסידים, כי הם כן).
(לדעתי התווכחנו על זה כבר עשרות פעמים...)
ברור שיש יותר ליטאים בפריפריה
הקהילות הגדולות ברכסים אופקים ועפולה
וכן בכרמיאל, קריית אתא, חיפה, נתיבות, תפרח, חריש, ירוחם, תל ציון, צפת, חדרה, מעלה עמוס, מיצד, טבריה
ועוד ועוד מקומות
 
נראה לי דווקא הליטאים עושים הכל ומקבלים מהשווער דירה בירושלים או בית שמש, והחסידים מחוסר ברירה קונים בצפת או הר יונה ועפולה.
למה נראה לך שאברך ליטאי קלאסי שחי ממלגת אברך (ועוד איזה תוספת קטנה מהצד) ואשתו מורה (זה פחות או יותר מה שנשים בגיל הזה עושות) ויש להם כ9 ילדים שבקושי גומר את החודש יקנה לחתנים שלו דירות לא פחות ולא יותר בירושלים או בית שמש?
 
ברור שיש יותר ליטאים בפריפריה
הקהילות הגדולות ברכסים אופקים ועפולה
וכן בכרמיאל, קריית אתא, חיפה, נתיבות, תפרח, חריש, ירוחם, תל ציון, צפת, חדרה, מעלה עמוס, מיצד, טבריה
ועוד ועוד מקומות
אני לא חושב שצריך להתנצל על זה
הלוואי שהחסידים היו לומדים מהליטאים

בכל מקרה
הליטאים הם החלוצים בזה
עד שצאנז וקרלין לא הלכו לטבריה ס"ה לפני 15 שנה
לא היה היה בפריפריה הרחוקה שום קהילה חסידית רצינית
 
ברור שיש יותר ליטאים בפריפריה
הקהילות הגדולות ברכסים אופקים ועפולה
וכן בכרמיאל, קריית אתא, חיפה, נתיבות, תפרח, חריש, ירוחם, תל ציון, צפת, חדרה, מעלה עמוס, מיצד, טבריה
ועוד ועוד מקומות
ולא לשכוח שאחיסמך הגרעין המרכזי שם גם קנה את הדירות במחירי פריפריה
וכן יש את הקהילה המתפתחת בנוף הגליל וכן יש קהילה ליטאית שמתפתחת כל הזמן בקרית מלאכי
 
יקנה לחתנים שלו דירות לא פחות ולא יותר בירושלים או בית שמש?
זו המציאות. אחוז הליטאים שגרים בפריפריה (גם מתוך הזוגות הצעירים) הוא לא יותר מ5%. ממש אין הרבה בוגרי ישיבות ליטאיות שגרים בפריפריה.
לא היה היה בפריפריה הרחוקה שום קהילה חסידית רצינית
בוודאי שהיו. חיפה, חצור, ערד, עמנואל קהילות חסידיות וותיקות בפריפריה. לא יודע למה אתה מתבייש לומר שיש הרבה חסידים בפריפריה.
הלוואי הליטאים היו לומדים מהחסידים שהאדמו"ר אומר וכולם עושים, ופותחים קהילה גדולה בהר יונה/דימונה/עפולה/עמנואל וכו'.
 
זו המציאות. אחוז הליטאים שגרים בפריפריה (גם מתוך הזוגות הצעירים) הוא לא יותר מ5%. ממש אין הרבה בוגרי ישיבות ליטאיות שגרים בפריפריה.

בוודאי שהיו. חיפה, חצור, ערד, עמנואל קהילות חסידיות וותיקות בפריפריה. לא יודע למה אתה מתבייש לומר שיש הרבה חסידים בפריפריה.
"די" אולי באמת די
 
זו המציאות. אחוז הליטאים שגרים בפריפריה (גם מתוך הזוגות הצעירים) הוא לא יותר מ5%. ממש אין הרבה בוגרי ישיבות ליטאיות שגרים בפריפריה.

בוודאי שהיו. חיפה, חצור, ערד, עמנואל קהילות חסידיות וותיקות בפריפריה. לא יודע למה אתה מתבייש לומר שיש הרבה חסידים בפריפריה.
גם אם אין הרבה ליטאים שגרים בפריפריה זה לא אומר שכל ליטאי קנה דירה בירושלים או בי''ש המון זוגות או שלא קנו דירה בכלל והם גרים במקומות הנ''ל בשכירות ובמקרה יותר טוב הם שוכרים ומשכירים וזה מאוד נפוץ בציבור הליטאי
וא''א בלי להזכיר את הטאבו המשותף בב''ב שזה גם לא דירות יקרות
 
שווי הרווח מנדל”ן הוא כמעט כפול, לעומת שוק ההון.
גם מדמי השכירות וגם משווי הנכס שעולה.
אז אם משקיעים שואלים את עצמם האם כדאי להשקיע בנדל”ן, התשובה היא כן.
בנדל"ן לעומת שוק ההון, מדובר בהכנסה פסיבית, פעם אחת משקיעים וזהו.
בשוק ההון כל הזמן צריכים להיות פעילים,
להיות עם האצבע על הדופק, לעקוב אחרי חברות ומניות, למכור ולקנות.
הרבה התעסקות...
אני לא מסכים כלל.
א. הרווח משכירות נמוך מאוד, רוב הרווח מהשקעה בנדל"ן הוא מעליית ערך. אבל, באופן עקרוני, לפי כל תיאורייה כלכלית, דירה לא אמורה לעלות ערך. דירה היא סחורה ככל הסחורות, והיא אמורה להיות צמודה לאינפלציה. והיא גם מושפעת חזק מאוד מעליית הריבית.
אנחנו נמצאים בתקופה ארוכה מאוד שבה עלו המחירים בארץ בחדות, ולכן הרבה אנשים חושבים שזה ימשך לנצח. זה כנראה ימשך עוד שנים, אבל לא לנצח. בסופו של דבר יהיה גבול ליכולת של אנשים לשלם, ושם המחירים יבלמו.
[אגב, לדעתי מה שמאפשר את עליית המחירים בשנים האחרונות זה תכנית מחיר למשתכן ודומותיה, כי בלי התכניות הללו זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה, ברגע שהם זוכים הם גם מקבלים הנחה שמאפשר להם איכשהו לקנות, אבל יותר מכך הם מרגישים שזכו בפייס ועושים כל מאמץ לממש את הזכייה, כך התכנית מתדלקת את הביקוש.]

ב. השקעה בדירה היא ממש לא פסיבית, והשקעה בשוק ההון ממש לא חייבת להיות להיות אקטיבית, יש מגוון השקעות פסיביות בשוק ההון. היסטורית הם נושאות תשואות גבוהות יותר מהשקעה בדירה.
לי הייתה השקעה בדירה, והיא דרשה ממני לא מעט טירחה. ויש לי השקעה בחברת בנייה (גם נדל"ן אבל לא דירה), וזה לא דורש ממני מאומה.
ג. כולם מדברים על הצורך לבנות יותר כדי להוריד את מחירי הדירות. זה נכון, אבל חלקית.
היצע הדירות היום לא שונה ממה שהיה לפני עשר שנים, קצב הבנייה היום גבוה בהרבה ממה שהיה לפני עשר שנים, ובכל זאת המחירים היום גבוהים כמעט פי שניים.
אין ספק שיש ביקושים ערים מאוד, והמלאי מוגבל, אבל זה לא הכל.
 
גם אם אין הרבה ליטאים שגרים בפריפריה זה לא אומר שכל ליטאי קנה דירה בירושלים או בי''ש המון זוגות או שלא קנו דירה בכלל והם גרים במקומות הנ''ל בשכירות ובמקרה יותר טוב הם שוכרים ומשכירים וזה מאוד נפוץ בציבור הליטאי
וגם בציבור החסידי יש הרבה שגרים בשכירות.
 
וגם בציבור החסידי יש הרבה שגרים בשכירות.
ברור וחד משמעי!!!
לא הגעתי להשוות בין חסידים לליטאים הגעתי בסה''כ לפרוך את האמירה הזאת שבציבור הליטאי השווער קונה דירה אמנם יש יחידי סגולה אבל רוב הציבור זה ממש לא כך
 
קיפאון בשוק ככל וימשך יהיה לטובת הרוכשים
הרוכשים לא לחוצים לקנות דירה היות ובציבור החרדי יש פיתרון למשבר הדיור, הכמות האסטרונומית של הדירות והיחידות הלא חוקיות שאו מושכרות או נמכרות בטאבו משותף
בינתיים הרוכשים נשארים לחיות בשכירות ומקבלים סיוע בשכר דירה והכל בסדר
מאמין שאם הביקוש לטאבו משותף יגדל אזי הדירות להשכרה יתחילו להיעלם ואז יתכן שינוי מסויים
כרגע אין לחץ קיומי לזוגות לרכוש דירה
בנוגע לגריידינגר שמוכר את הדירות בבית שמש במחירים שוברי שיא, זו היתה התוכנית המקורית שלו שהסתמכה על עליית מחירים כמו בתקופת השיא, כרגע זה לא קרה והוא במשבר חסר תקדים, הוא מפרסם בנואשות מתוך ניסיון חסר תוחלת להציל את התוכנית המקורית שלו, הוא לא נוחל בינתיים הצלחה מידיעה.
 
יש גם את פסטורל באחיסמך שגם העלו את מחירי הדירות בלי הפסקה והיום יש להם 50 דירות לאיכלוס מיידי וכן הרבה דירות שתקועות למכירה בשלב ב' של הפרוייקט לפי הכמות פירסומות נראה שהמצב שם מאוד קשה
וכן כבר היום יש שם אנשים שמוכרים דירות במחירי הפסד ממה שהם קנו מהקבלן
 
[אגב, לדעתי מה שמאפשר את עליית המחירים בשנים האחרונות זה תכנית מחיר למשתכן ודומותיה, כי בלי התכניות הללו זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה, ברגע שהם זוכים הם גם מקבלים הנחה שמאפשר להם איכשהו לקנות, אבל יותר מכך הם מרגישים שזכו בפייס ועושים כל מאמץ לממש את הזכייה, כך התכנית מתדלקת את הביקוש.]
זה מה שאני גם חושב,
המחירים ירדו בהרבה יותר מ5 אחוז
כי יכולת הקנייה של הציבור לא יכולה לעמוד בכאלה מחירים

הנקודה היא שיש את המחיר למשתכן שמאפשרת לציבור בכאלו לקנות בפחות
והלמ"ס מסתיר והוא לא מחשבן את ההנחות של מחיר למשתכן רק באופן חלקי

ביום שהתבטל המחיר למשתכן
וכולם יצטרכו לעמוד במחירים ההזויים
אז יגלו שאין כ"כ הרבה אנשים שיכולים לקנות בכאלה מחירים
ואז הירידות יופיעו במלואם בנתוני הלמ"ס...
 
בנוגע לגריידינגר שמוכר את הדירות בבית שמש במחירים שוברי שיא, זו היתה התוכנית המקורית שלו שהסתמכה על עליית מחירים כמו בתקופת השיא, כרגע זה לא קרה והוא במשבר חסר תקדים, הוא מפרסם בנואשות מתוך ניסיון חסר תוחלת להציל את התוכנית המקורית שלו, הוא לא נוחל בינתיים הצלחה מידיעה.
הוא שילם הוצאות פיתוח 138,271,000 ש"ח, לחלק ל1,036 דירות, יוצא 133,466 ש"ח לדירה. https://apps.land.gov.il/MichrazimSite/#/michraz/20180284

כלומר גם הדירות שנמכרים בהנחה הוא לא מפסיד עליהם. בוודאי הדירות בשוק החופשי לכאורה הוא יוכל להוריד במחיר אם ירצה. לכן לא הבנתי מה ה"נואשות".

חוץ מזה שמדובר בדירות עם גינות מחסנים וחללים, וגם שכונה נבנית בפעימה אחת.
חצי מהשכונה כל הדירות בהנחה ימכרו בכל מקרה.
 
נערך לאחרונה ב:

קבצים מצורפים

  • IMG_20240117_095627.jpg
    IMG_20240117_095627.jpg
    KB 106.9 · צפיות: 42

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה