דיון ציור מתמונה - או ממציאות???

  • הוסף לסימניות
  • #1
בהמשך לדיון שהתחיל כאן,
אשמח לחוות דעת מאיירי הפורום על הנושא דלהלן.
הנושא עלה בעקבות אשכול מרשים לחלוטין שהעלתה @מציירת לילדים כאן, וכן @הני p כאן, של אימון ציור דמויות על פי תמונות רפרנס,

ידועה דעתם השלילית של כמה אנשי מקצוע דגולים בתחום הציור על ציור מתמונה.
לדוג' ציטוט מהצייר הנודע גדי פולק:
צריך להבדיל בין לימוד לבין עבודה. מהתחלה לומדים (כמו שצריך - מהסתכלות), ממלאים את 'הכספת שבראש עד אפס מקום' ואחר כך מתחילים לעבוד. כאשר לומדים - אסור להשתמש בצילום, כי זה לא לימוד. וכאשר עובדים אחרי שלמדנו כמו שצריך - אין צורך לקביים כמו ציורים של אחרים או צילומים.
צייר אמיתי הוא יוצר עולם משלו והוא בעל הבית בעולמו, הוא לא מוגבל (כמעט). וכאשר מציירים מצילום - אנו מעתיקים את מצלמה ומוגבלים ביכולות שלה. המצלמה עושה את אותו הדבר, רק יותר טוב, יותר מהר ויותר זול.
מנסיון - ציירים טובים, אחרי שנדבקו במחלת המצלמה, לא מצליחים לחזור ולצור משהו משלהם.
להשתמש בצילום (כפי שנראה לי) זה חוסר כבוד עצמי לצייר וזלזול באינטלגנציה של הצופה.

לאשכול המלא
וכן מקובל בקרב תלמידותיו עד כמה שידוע לי.

לעומת זאת ישנם לא מעט אמנים ציירים ומאיירים שכן משתמשים בתמונות להעתקה, וכן מתרגלים ומשפרים את יכולותיהם בעזרת העתקה מתמונות.
כמו כן ישנם נושאים שאין אפשרות סבירה לצייר מהמציאות, לדוגמא דמות בתנועה או ילדים בכלל.
אז איך, למען ה', אפשר לצייר ילדים אם אסור לצייר מתמונה?????? :unsure:

אשמח לשמוע את דעת מאיירי הפורום על נושא חשוב זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קודם כל זאת גישה,
לא מדע טילים
לכל אחד יש גישה ללימוד ציור, וסטנדרטים אחרים למה נחשב איור טוב וראוי להתפרסם.

אני לא חושבת שהמילה "אסור" שהשתמשת בה נכונה. אסור לאכול בשר וחלב, זה אסור.

אני כן יכולה להגיד מניסיוני, שבאיזשהו שלב וזה קרה משום מה אחרי שכבר מצאתי עבודות באיור, ולא כחובבנית-
התחלתי לצייר רישומים מהירים מהסתכלות, ועד היום לכל מקום אני סוחבת איתי מחברת קטנה ועיפרון
ומשרבטת כל הנגלה לפני, כשיש לי לי האפשרות.
ובהחלט אין מילים שיתארו עד כמה זה מלמד ומעשיר. מוסיף להבנה של תנועה, אנטומיה, זרימה. פשוט ספריה ענקית בראש שלא היתה קיימת עד אז. יכולת חדשה שהתפתחה.

אבל אם אין את האפשרות, בשל חסר יכולת, זמן או פניות לזה או מוטיבציה אם תשאל אותי - בהחלט לחקור תמונות זה גם אלטרנטיבה טובה.
לא כמו רישום מהמציאות, אין מה להשוות.
אבל זאת גם דרך ללמוד ולהעשיר את הידע, עדיף מכלום, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כמו כן ישנם נושאים שאין אפשרות סבירה לצייר מהמציאות, לדוגמא דמות בתנועה או ילדים בכלל.
בטח שאפשר לצייר מהמציאות
אני עושה ציורים מהירים של ילדים בתנועה כל הזמן.
קצת מאתגר, כי הם זזים הרבה, אבל עדיין אפשר ללכוד את התנועה.

הסוד הוא כמה שיותר מהר, להקדיש לא יותר מ20 שניות לכל איור. בקווים כלליים
עם הזמן זה נהיה טוב יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני לא חושבת שהמילה "אסור" שהשתמשת בה נכונה. אסור לאכול בשר וחלב, זה אסור.
מתנצל... זה לא אני, זה ציטוט מגדי פולק.
בטח שאפשר לצייר מהמציאות
אני עושה ציורים מהירים של ילדים בתנועה כל הזמן.
קצת מאתגר, כי הם זזים הרבה, אבל עדיין אפשר ללכוד את התנועה.

הסוד הוא כמה שיותר מהר, להקדיש לא יותר מ20 שניות לכל איור. בקווים כלליים
עם הזמן זה נהיה טוב יותר.
אני מבין מהדברים שבעינייך למלא את הספרייה זה מציורים מהירים? האם ספרייה של ציורים מהירים זה כל העניין?
או שכמו שאני הבנתי, ציורים מהירים זה העשרה, ובעיקר עוזר להיכרות רחבה [אבל פחות יסודית] עם דמויות, [אולי גם עוזר לרכוש קו בטוח ומשוחרר, לפי מה שהבנתי].
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
עדיף מכלום, לא?
אם ניצמד לגדי פולק ושיטתו [סליחה על החפירה]- אז כנראה שעדיף כלום.
להלן ציטוטים מהאשכול הניזכר:

"לחפש תמונות - זו לא הדרך, וזה יכול להפוך למחלה כרונית בלי שום סיכוי להפטר ממנה."

"רציתם טיפים? הנה הראשון: לא משתמשים בצילומים ובתמונות של צייר אחר. נקודה. מציירים מהזכרון (למי שיש בראשו מאגר מידע ענק שנוצר מציורים מהסתכלות) או מהסתכלות."

"זה מגביל אותך כמו ששום דבר אחר לא יכול להגביל."

"כל מה שקשור ללימוד - אסור להשתמש בצילומים, חד משמעי."


אבל אני אשמח לשמוע גישות שונות, כי הדיון פה זה לא על גדי פולק [למרות שבכנות אני ניזון המון ממידע שהוא הנגיש בספר ובאשכול הנ"ל].
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני מבין מהדברים שבעינייך למלא את הספרייה זה מציורים מהירים? האם ספרייה של ציורים מהירים זה כל העניין?
בהחלט. מניסיון- זה הכי מלמד.

אני מדברת בתור מי שגם ישבה 3 שעות מול אדם במציאות וציירה אותו פרוטרט סבלני ומדוקדק.

5 שעות של ציור אחד מושקע מהסתכלות
לא משתווה היום ל30 דקות של ציורים מהירים מהסתכלות, בתחנת אוטובוס כשאני מחכה. ציורים מהירים הם הדבר
מבחינתי ומה שראיתי על מאיירות אחרות גם,
מוזמנים לחלוק עלי.

כמובן שבהתחלה לא רואים משהו, אבל אחרי כמה שבועות של התמדה ומילוי מחברות רואים את הרושם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
בלימודים אין מקום להעתקות. לא מצילום ולא מציורים אחרים. כך לפי שיטה קלאסית בכל אופן.
שם ההתמקדות היא בעיקר במבנה ובתאורה.
לגבי צבע. ידוע לי שבאסכולות גבוהות לציור כן מקובל להעתיק ציורים של אמנים מפורסמים על מנת ללמוד
ויש הרבה מה ללמוד.
שם, בכל אופן, אף אחד לא חולם להציג לציבור את הפרקטיקה הזו כעבודה עצמאית.
אבל.
כשמדובר בתקופה שאחרי הלימודים (אם כי אין כזה דבר להפסיק ללמוד)
כשיש את הידע וגם מיומנות
יש את הכלים להיעזר ברפרנס בצורה לא מזיקה.
צריך להיזהר לא לפתח תלות.
צריך שהציור יגיד משהו חדש. אולי כמו לנגן את אותה יצירה בכלי אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני יודעת שהמורה שלי יודע תמיד להבחין על תרגיל אם התגנבו והשתמשו בצילום
אין שום השוואה בפיתוח היכולת בין העתקה לבין רישום מהסתכלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בלימודים אין מקום להעתקות. לא מצילום ולא מציורים אחרים. כך לפי שיטה קלאסית בכל אופן.
שם ההתמקדות היא בעיקר במבנה ובתאורה.
נשמע שהבעיה העיקרית בלהעתיק מתמונות היא שלא רוכשים את המיומנות של הבנת התאורה על האובייקט (מבנה זה הציור ה"שקוף" שגדי פולק מדבר עליו?) אני צודק או טועה?

אם כן, איך הציורים המהירים מפתחים את הדברים האלה?

ובכלל, יש טיפים במה להתמקד בציורים המהירים? הייתי עושה הרבה וראיתי שיפור רק בדברים מאוד מסויימים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נשמע שהבעיה העיקרית בלהעתיק מתמונות היא שלא רוכשים את המיומנות של הבנת התאורה על האובייקט (מבנה זה הציור ה"שקוף" שגדי פולק מדבר עליו?) אני צודק או טועה?

נכון.
ציור זו שפה.
בציור אנו שואפים להבין מה אנחנו עושים. להבין מה אנחנו אומרים ואיך
והעתקה היא לדבר כמו תוכי. בלי להבין באמת מה עשינו כאן.
צריך להבין איך החפץ בנוי (ציור ב'שקיפות'). כדור או קוביה או צורה מורכבת יותר.
(לפי ההגדרה כך גם התנהגות החפץ בפרספקטיבה ובתאורה)
ולהבין את מצב התאורה שלו (אור, חצי אור, צל עצמי, שבר צורה, צל נופל, רפלקס) את כיוון וסוג האור.
כאשר מעתיקים דמות, לדוגמה. בלי להבין את המבנה הכדורי של העין, בלי להכיר את מבנה הגלגולת, בלי להתחשב
באנטומיה - רואים שזו העתקה.
כאשר מעתיקים בלי להבין- רואים כתמים של צבע ולא תאורה מסודרת שנבנתה מתוך תכנית ברורה.
זה כמו להעתיק טקסט של עיתון בשפה זרה.
זה כמו להעתיק אותיות במקום לכתוב אותן.

אם כן, איך הציורים המהירים מפתחים את הדברים האלה?
כי הם מחייבים התבוננות. (התבוננות מובילה להבנה. ומשם לתובנה.)
מחייבים מאמץ של למידה עצמאית ותרגול, מחייבים לדבר באמת בשפה.
וזה לא קל.
ציורים מהירים מפתחים קשר מח- עין - יד
כך שהתרומה שלהם היא גם לנושא של מיומנות מקצועית.

ובכלל, יש טיפים במה להתמקד בציורים המהירים? הייתי עושה הרבה וראיתי שיפור רק בדברים מאוד מסויימים...
לראות שיפור בדברים מסויימים זה הרבה מאוד ולא 'רק'.
אם יש נושאים נוספים לעבודה - וזה הגיוני מאוד- כדאי להגדיר אותם
ולנסות להתמקד בהם עם לוח זמנים.
לדוגמה: מבנה הראש. תנוחה מסויימת. בעלי חיים.
והטיפ הגדול: לא להתייאש ולהמשיך כמה שיותר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
להלן ציטוטים [מתורגם] של הצייר אנדרו לומיס בכמה מספריו:

"מקור הידע שלך אינו מהותי, למה להעביר מודל את החוויה הקשה של ניסיון לשמור על חיוך מלא חיים למשך שעה? אנחנו יכולים ללמוד על חיוך ממצלמה בחמש דקות יותר ממה שנלמד בחמש שנים של ניסיון לתפוס את זה בעין בלבד. אך זהו חטא בלתי נסלח להעתיק בלבד. אם אין לך משהו משלך להעתיק, אין לך תחושה לגבי זה, אז זרוק את העיפרון והשתמש במצלמה בלבד.
השימוש במצלמה שלך הינו כשאר הציוד שלך, אבל שמור עליה כציוד, ולא שתהפוך למטרה, שתישאר אמצעי בדיוק כפי שהידע שלך באנטומיה הוא אמצעי.
לכל אמן שאני מכיר, למרות שזו אולי כפירה לומר זאת, יש מצלמה ומשתמש בה. אמנים רבים שאני מכיר הם צלמים מומחים..."

"לעתים קרובות אנשים ישבחו אמן ללא ידיעתו באומרם, 'זה נראה בדיוק כמו תמונה. כמה נפלא!' אלו מילים עצובות לאומן המצפוני. אולם כמאיירים עלינו להתמודד עם העובדה שאחוז גדול מהאנשים מודעים לפרטים, הפרט הזה משמח אותם. אנחנו יכולים לתת להם פרטים כשצריך, גם אם זה קצת כואב. אבל לפחות אנחנו יכולים לבחור איזה פרט אנחנו הולכים לתת, להכפיף ולטשטש את מה שאנחנו לא אוהבים. כל תמונה מלאה בפרטים לא נעימים, ולכל תמונה יש את האפשרויות של משהו מקסים. אז אנחנו צריכים ללמוד קשה כדי להחליט מה לצייר ומה להעלים ולטשטש"

"השימוש במצלמות על ידי אמנים הוא נושא שנוי במחלוקת. עם זאת, הדרישות מהאמן של ימינו לפעולה, הבעה ופרשנות דרמטית הן כל כך תובעניות שזה נראה קצת מגוחך לזייף את הדברים האלה כאשר כל כך קל להשיג את הידע האמיתי באמצעות מצלמה. אני לא מתפעל מרישום בעל מראה צילומי, אבל אני בהחלט מתעב ציור שנועד להיות בעל גבריות ושכנוע אבל הוא מטורף וסטטי בגלל בורות או עצלות מצד האמן. העובדה שאתה יכול ללמוד דברים בעלי ערך מצלמה היא סיבה מספקת בשבילך, כאמן, להחזיק באחת כזו ולהשתמש בה"

"ציור ישירות מהחיים תמיד יהיה הגישה הכי קולעת מבחינה אמנותית, שכן הוא מקבל איכות פרופורציה שלעולם לא תוכל לקבל עם עדשה אחת של מצלמה. אני לא יודע מספיק על אופטיקה כדי להסביר מדוע דברים במרחק קצר מהקו מצטמצמים מהר יותר או מצטמצמים ממה שהם עושים באותו מרחק מהעין. יש דברים כמו עדשות טלסקופיות, עדשות רחבות זווית וכך הלאה, שהם יותר נכונים מהבחינה הזו, אבל כשיש לנו מכשירים מושלמים כמו העיניים שלנו, למה שלא נאמן אותם לעשות את העבודה בכל מקרה שבו זה אפשרי?
אני מודה שלפעמים עלינו לתפוס תנועות מהירות, הבעות או תנוחות שקשה להחזיק מספיק זמן כדי לצייר. אז תנו לנו להשתמש במצלמה.
אני מבקש להבהיר שבגלל שתמונה צולמה מהחיים, אסור להניח שזו פרשנות מושלמת לחיים. זה לא מושלם מנקודת המבט של קו מתאר, פרספקטיבה או ערך טונאלי. אם היה אפשרי שכפול מושלם של מה שהעין רואה, עדיין לא הייתה זו אמנות. אז שכפול מושלם של תמונה מצד האמן לא יכול להתפרש כאמנות"
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
אוסיף לציין כי האמן הנ"ל התייחס לסוגיית ציור מתצלום פעמים רבות בספריו, וניתן לתמצת את גישתו לעניין כך:

אין כל ספק שהאימון הטוב ביותר הוא ציור מהחיים ולא מתצלום. אך לא תמיד זה מתאפשר, ותנועה או הבעות מדוייקות קשה ללמוד ביסודיות ממציאות, ועל כן יש לקבל בסלחנות לימוד מתוך תצלום, תוך שימת לב לכך ש:
למצלמה ישנם עיוותי פרספקטיבה במקרים רבים.
למצלמה ישנם עיוותי צבע [בהם אינה מציגה את הצבע כפי שהוא נצפה בעיני אדם].
והחשוב ביותר הוא שהמצלמה מציגה את הפרטים השוליים ביותר באותו פירוט כמו החלקים החשובים בציור.

כאשר מציירים מתמונה יש להשתמש בה כאמצעי, אך לא כמטרה - ז"א המטרה אינה שהציור יראה כמו תמונה. בעיניו להחמיא לצייר שציוריו נראים כתמונה - זהו עלבון...
וגם, חשוב להסתכל על התמונה כאילו מדובר במשהו תלת מימדי, דהיינו לראות את התלת מימד בתמונה ולא להתמקד בקו השטוח שמוצג על פני הדף.
ע"כ תמצית שיטתו למיטב הבנתי.

מנסיוני אוסיף-
יצא לי פעם לצייר חפץ מרובע מהסתכלות בזוית בעלת פרספקטיבה תלת מגוזית, ולאחמ"כ צילמתי אותו במצלמה ביתית מאותה זוית ומאותו מקום, ולהפתעתי התמונה היתה בעלת פרספקטיבה מוקצנת משמעותית לעומת הציור שביטא את מה שאני ראיתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #13
בתור התחלה כל זה קשור איזה סגנון צייר אתה בכלל . צייר פוטוריאליזם/ריאליסטי רציני כמעט שלא יצייר רק מהדימיון. כי בשביל ציור מציאותי כמו שצריך חייבים להשתמש בתמונה ומי כמוני יודע עד כמה זה לא שייך כמעט לעשות ציור מציאותי מהדמיון. כי המציאות הרבה אבל הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו יכולים לדמיין שחוץ מהמורכבות בכל דבר זה גם כל החוקים של אור וצל. השתקפויות וכ"ו הם מורכבים לאין קץ,
אבל זה ממש לא סותר שגם צייר ריאליסטי רציני צריך לתרגל וללמוד בלי סוף על כל החוקים פרספקטיבה נקודות מגוז וכ"ו וכ"ו זה ממש הכרחי בשביל להיות צייר טוב ואי אפשר בלי זה.
אבל כל זה מדבר על ציירי פוטוריאליזם וכדו' שמנסים את היכולת האנושית לצייר ציורים מציאותיים שנדמים כתמונה ממש
אבל בשאר הציירים כגון מאיירים וכאלה התמונות הם רק לעזר להבין איך נראים דברים וזה במיוחד שהצייר מיצר סצנות שלמות מהדימיון. שכאן כל החוקים והכללים מגיעים לי ביטוי במלוא עוצמתם
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בתור התחלה כל זה קשור איזה סגנון צייר אתה בכלל . צייר פוטוריאליזם/ריאליסטי רציני כמעט שלא יצייר רק מהדימיון. כי בשביל ציור מציאותי כמו שצריך חייבים להשתמש בתמונה ומי כמוני יודע עד כמה זה לא שייך כמעט לעשות ציור מציאותי מהדמיון. כי המציאות הרבה אבל הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו יכולים לדמיין שחוץ מהמורכבות בכל דבר זה גם כל החוקים של אור וצל. השתקפויות וכ"ו הם מורכבים לאין קץ,
אבל זה ממש לא סותר שגם צייר ריאליסטי רציני צריך לתרגל וללמוד בלי סוף על כל החוקים פרספקטיבה נקודות מגוז וכ"ו וכ"ו זה ממש הכרחי בשביל להיות צייר טוב ואי אפשר בלי זה.
אבל כל זה מדבר על ציירי פוטוריאליזם וכדו' שמנסים את היכולת האנושית לצייר ציורים מציאותיים שנדמים כתמונה ממש
אבל בשאר הציירים כגון מאיירים וכאלה התמונות הם רק לעזר להבין איך נראים דברים וזה במיוחד שהצייר מיצר סצנות שלמות מהדימיון. שכאן כל החוקים והכללים מגיעים לי ביטוי במלוא עוצמתם
וכאן אנחנו גולשים מענין לענין באותו ענין, לנושא הפוטוריאליזם שחותר לצייר ציורים ש"נדמים כתמונה ממש".
אכן נתקלתי כאן בפורום לאחרונה בכמה עבודות מטורפות בסגנון פוטוריאליסטי, וכן דיוקנאות שצויירו ברמה גבוהה עד שנדמים כתמונה ממש, מפעים ומרתק.
אך תמיד כשאני רואה עבודות מושקעות אלו [ובלי שמץ זלזול ברמה המקצועית הגבוהה הנצרכת בשביל ליצור יצירה מושלמת כזו], צפה ועולה השאלה- מה היה רע בתמונה המקורית??? אולי אני נשמע עם-הארץ, אך אשמח אם יואיל אי מי לאלפני בינה בעניין.
כמו"כ שאלה זו נכונה גם ביחס לציירי הדיוקנאות לגווניהם וסגנונותיהם.
רק אציין שאחר חיפוש מצאתי שנושא זה נדון בעבר בפורום כאן, עיין שם ותרווה נחת [או שלא;)].
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
האמת היא היא שאין ממש משהו מיוחד בלחקות את התמונה אבל אני מרגיש שכל העניין של פוטוריאליזם זה העוצמת של יכולת אנושית לחקות את המציאות וזה מה שבעיקר נותן העוצמה המיוחדת של הפוטוריאליזם. אני אישית ממש נהנה למשוך את הפוטו ראליזם לאין סוף שלו. שזה כל כך מרגש
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
האמת היא היא שאין ממש משהו מיוחד בלחקות את התמונה אבל אני מרגיש שכל העניין של פוטוריאליזם זה העוצמת של יכולת אנושית לחקות את המציאות וזה מה שבעיקר נותן העוצמה המיוחדת של הפוטוריאליזם. אני אישית ממש נהנה למשוך את הפוטו ראליזם לאין סוף שלו. שזה כל כך מרגש
גישה מעניינת.
ואם כן זה עולם אחר מהגישה של היצירתיות והביטוי האישי בציור שאותה הכרתי עד לרגע זה
מעניין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בתור התחלה כל זה קשור איזה סגנון צייר אתה בכלל . צייר פוטוריאליזם/ריאליסטי רציני כמעט שלא יצייר רק מהדימיון. כי בשביל ציור מציאותי כמו שצריך חייבים להשתמש בתמונה ומי כמוני יודע עד כמה זה לא שייך כמעט לעשות ציור מציאותי מהדמיון. כי המציאות הרבה אבל הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו יכולים לדמיין שחוץ מהמורכבות בכל דבר זה גם כל החוקים של אור וצל. השתקפויות וכ"ו הם מורכבים לאין קץ,
אבל זה ממש לא סותר שגם צייר ריאליסטי רציני צריך לתרגל וללמוד בלי סוף על כל החוקים פרספקטיבה נקודות מגוז וכ"ו וכ"ו זה ממש הכרחי בשביל להיות צייר טוב ואי אפשר בלי זה.
אבל כל זה מדבר על ציירי פוטוריאליזם וכדו' שמנסים את היכולת האנושית לצייר ציורים מציאותיים שנדמים כתמונה ממש
אבל בשאר הציירים כגון מאיירים וכאלה התמונות הם רק לעזר להבין איך נראים דברים וזה במיוחד שהצייר מיצר סצנות שלמות מהדימיון. שכאן כל החוקים והכללים מגיעים לי ביטוי במלוא עוצמתם
הנושא הוא לא ציור מהדמיון מול רפרנס, אלא ציור מהתבוננות מול העתקה מתמונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
למיטב הבנתי גדי פולק מדבר לתלמידים שלו. לא לכל מי שלומד ציור.
הוא למד שנים באקדמיה מאפס עד מאה, כדי להיות כל יכול מבחינת ציור.
מחילה, אבל יש קהילת ציירים ענקית שהדברים האלה לא רלוונטיים עבורה, כי הם לא באו לעשות מה שהוא עושה.
כל שכן בעידן הAI.
הכל תלוי מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ומה קורה שצריך לאייר רחובות ובתים מכל מיני מקומות בעולם?
או כשמאיירים על תקופה קדומה שמה שנשאר ממנה זה רק תמונות?
כלומר איך אפשר להשתמש בתמונה ככלי לאיור דבר רחוק מהמציאות העכשווית, בלי להעתיק?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה