בנפעל יש את נ' הבנין שצריכה להיות גם בהווה והצורה היא נועץ.ראיתי במילוג שכותבים מיוֹעֵץ.
השאלה שלי, האם זה ע"פ כללי לשון הקודש, או של עברית. ומדוע שלא לומר מיוּעץ??
מדוע אצל, לדוגמא, מְטַפֵּל אומרים מטוּפל, ואצל מיָעֵץ אומרים מיוֹעץ עם חולם?'יועץ' בנפעל (דהיינו, מקבל עצה) הוא 'נועץ' - מלה המצויה הן במקרא והן בלשון ימינו.
הצורה 'מְיֹעָץ' מתאימה לבניין פֻּעל, והיא צורת הסביל של 'מְיָעֵץ' - אין במקרא וכמדומני אף לא בלשון חכמים, ואם תרצו להשתמש בזה תהיו מן המחדשים...
כשעה"פ גרונית (א,ע)ולא יכולה להיות מודגשת.בבנין פועל בשורש של פ''י פה''פ הופך לחולם.
מה שאין כן בשורש ט.פ.ל
ובעבר?בפורום של יועצי תעסוקה, מקובלת אצלנו בשימוש המילה 'נועץ'.
כשם עצם.ובעבר?
שורשי פ"י (דהיינו, כאשר האות הראשונה בשורש היא יו"ד - ההסבר לטובת @שיקול דעת) הופכים לווא"ו בחולם בבנין נפעל אבל לא בפֻעל. הסיבה לחולם ב'מיועץ' היא, כפי שהוסבר ע"י @פנינה 99 , שהעי"ן של 'מיועץ' אינה יכולה לקבל את הדגש הראוי לה (כמו הדגש בבי"ת של 'משובח') בהיותה גרונית, ותשלום הדגש הוא חולם כאשר התנועה המקורית לפני הדגש היא קובוץ.בבנין פועל בשורש של פ''י פה''פ הופך לחולם.
בהווה נועָץ ובעבר נועַץ, כמו רוב בנין נפעל (נֶאֱכָל-נֶאֱכַל וכעזה"ד)ובעבר?
נכון נכון תודה, בהווה זה הקמץ של הסבילים ובעבר זה הפתח של הבנין.בהווה נועָץ ובעבר נועַץ, כמו רוב בנין נפעל (נֶאֱכָל-נֶאֱכַל וכעזה"ד)
תודה מיוחדת להורדה לעם הארצים כמוני.שורשי פ"י (דהיינו, כאשר האות הראשונה בשורש היא יו"ד - ההסבר לטובת @שיקול דעת) הופכים לווא"ו בחולם בבנין נפעל אבל לא בפֻעל. הסיבה לחולם ב'מיועץ' היא, כפי שהוסבר ע"י @פנינה 99 , שהעי"ן של 'מיועץ' אינה יכולה לקבל את הדגש הראוי לה (כמו הדגש בבי"ת של 'משובח') בהיותה גרונית, ותשלום הדגש הוא חולם כאשר התנועה המקורית לפני הדגש היא קובוץ.
נועץ לדעתי.ראיתי במילוג שכותבים מיוֹעֵץ.
השאלה שלי, האם זה ע"פ כללי לשון הקודש, או של עברית. ומדוע שלא לומר מיוּעץ??
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים