- הוסף לסימניות
- #1
אז לאחר הטורים הנזעמים כאן על עולם הטלפנות, לא יכולתי לעמוד מנגד.
באה העת לממש את כישרון הבלשות שלי, שהייתי אומר שהוא מולד אך אצטנע ואגיד שהוא מעבודה עצמית שלי.
איפה אחזתי? אה, הבלשות. בקיצור, למה אני מתכוון? לא היה נראה לי הגיוני כל הקטע הזה של הטלפנות.
משהו שם מסריח.
לא יתכן שחברה שמכבדת את עצמה תשלח טלפניות שתטרטרנה את לקוחותיהם הפוטנציאלים, ותסמוך שמשיחת טלפון מציקה זו הם יעוטו עליה כנמלים עלי טופי.
אני לא איש של דיבורים.
צלצלתי לאיזה מנכ"ל של משרד טלפנות כזה, והצעתי לו לצרפני לצוות המנצח שלו.
רציתי להרצות לו על צורת המכירה שלי, אבל הוא קטע אותי במילה הראשונה ואמר "התקבלת, בוא באחת בצהריים יש ישיבה מיוחדת של כל הצוות, תצטרף אליה".
קודם כל הוחמאתי. תמיד ידעתי שאני טוב בשכנוע, אבל להתקבל לעבודה תוך עשר שניות, הישג נוסף בקריירה.
הגעתי לישיבה המדוברת.
לא אשאל אתכם אם אתם יושבים, כי אין לי בעיה שתפלו על הרצפה מהמידע המטלטל כידי אב את תינוקו לקול צווחות האם. להיפך, אני אוהב לחולל דרמות.
אז תעמדו.
ישבו שם כעשר טלפניות וטלפנים, ניסיתי לחפש על פניהם איפה הקאצ', עדיין לא הצלחתי להבין.
המנהל הנ"ל החל לדבר.
"חברי וחברות צוות חברת 'מיניקל', מצבינו כידוע על הפנים. המכירות שלנו בצניחה.
בעוד החברה המתחרה לנו 'דקסה' המציעה גם היא סינוני אוויר במוסדות ציבוריים, נוסקת אל על!
זה לא הזמן לשבת על השמרים, זה הזמן שלכם ושלכן לשבת על העמדות ולהביא תוצאות! מעכשיו, כל אחד ואחת שלא תהיה להם הצלחה על לפחות עשרים לקוחות ביום, יפוטרו מידית!
בהצלחה!"
התיישבתי על עמדתי, וחייגתי למספר הראשון.
המנהל נעמד לידי.
רעדתי.
"שלום וברכה" אמרתי באדיבות כשנעניתי.
"שלום". זיהיתי את הקול הקשוח ההוא שאני רגיל לענות בו לטרדנים מסוג זה.
"אנו מחברת מיניקל המציעים שירותי סינון אוו..." ניסיתי את מזלי למרות הקשיחות.
"לא מעונין". היה צפוי.
רק כשסיימתי גיליתי את פניו האדומות מזעם של המנהל.
"מה עשית, אני יכול להבין?" הוא צעק.
"מה? ניסיתי למכור, לא הלך..."
"אתה באמת לא מבין, אה? בוא תשמע שיחה מאחד הוותיקים שתבין על מה אני מדבר... לא, זה מזעזע!"
התיישבנו ליד אחד מהטלפנים.
הלז חייג למספר תוך שהוא מחייך למנהל בחנפנות.
"שלום וברכה, אנו מחברת דקסה המציעה שירותי סינון..." אמר בביטחון, אפילו לא נותן לצד השני לענות.
אני הסמקתי כולי. איזה לא נעים, הוא התבלבל בשם החברה. לא העזתי להגיד למנהל.
"דקסה?" שמעתי את הקול מהצד השני "אתם לא מתביישים? התקשרתם אליי גם שבוע שעבר!"
"ובכל זאת, האם תחפצו..." המשיך הטלפן.
"לא מעונין! לא מעונין! לא מעונין! סופי! גם אם אני ארצה סינון אוויר אני לא אקח אתכם בחיים, ביי!"
"אתה רואה?" שאל אותי המנהל, ופנה אל הטלפן "מצוין ממש!"
הוא חזר אליי "עכשיו אתה מוכן ללכת לעמדה שלך ולהתחיל לטלפן כמו כולם בשם החברה המתחרה, ולהרוס לה כמה שיותר לקוחות פונטציאלים? תודה!"
באה העת לממש את כישרון הבלשות שלי, שהייתי אומר שהוא מולד אך אצטנע ואגיד שהוא מעבודה עצמית שלי.
איפה אחזתי? אה, הבלשות. בקיצור, למה אני מתכוון? לא היה נראה לי הגיוני כל הקטע הזה של הטלפנות.
משהו שם מסריח.
לא יתכן שחברה שמכבדת את עצמה תשלח טלפניות שתטרטרנה את לקוחותיהם הפוטנציאלים, ותסמוך שמשיחת טלפון מציקה זו הם יעוטו עליה כנמלים עלי טופי.
אני לא איש של דיבורים.
צלצלתי לאיזה מנכ"ל של משרד טלפנות כזה, והצעתי לו לצרפני לצוות המנצח שלו.
רציתי להרצות לו על צורת המכירה שלי, אבל הוא קטע אותי במילה הראשונה ואמר "התקבלת, בוא באחת בצהריים יש ישיבה מיוחדת של כל הצוות, תצטרף אליה".
קודם כל הוחמאתי. תמיד ידעתי שאני טוב בשכנוע, אבל להתקבל לעבודה תוך עשר שניות, הישג נוסף בקריירה.
הגעתי לישיבה המדוברת.
לא אשאל אתכם אם אתם יושבים, כי אין לי בעיה שתפלו על הרצפה מהמידע המטלטל כידי אב את תינוקו לקול צווחות האם. להיפך, אני אוהב לחולל דרמות.
אז תעמדו.
ישבו שם כעשר טלפניות וטלפנים, ניסיתי לחפש על פניהם איפה הקאצ', עדיין לא הצלחתי להבין.
המנהל הנ"ל החל לדבר.
"חברי וחברות צוות חברת 'מיניקל', מצבינו כידוע על הפנים. המכירות שלנו בצניחה.
בעוד החברה המתחרה לנו 'דקסה' המציעה גם היא סינוני אוויר במוסדות ציבוריים, נוסקת אל על!
זה לא הזמן לשבת על השמרים, זה הזמן שלכם ושלכן לשבת על העמדות ולהביא תוצאות! מעכשיו, כל אחד ואחת שלא תהיה להם הצלחה על לפחות עשרים לקוחות ביום, יפוטרו מידית!
בהצלחה!"
התיישבתי על עמדתי, וחייגתי למספר הראשון.
המנהל נעמד לידי.
רעדתי.
"שלום וברכה" אמרתי באדיבות כשנעניתי.
"שלום". זיהיתי את הקול הקשוח ההוא שאני רגיל לענות בו לטרדנים מסוג זה.
"אנו מחברת מיניקל המציעים שירותי סינון אוו..." ניסיתי את מזלי למרות הקשיחות.
"לא מעונין". היה צפוי.
רק כשסיימתי גיליתי את פניו האדומות מזעם של המנהל.
"מה עשית, אני יכול להבין?" הוא צעק.
"מה? ניסיתי למכור, לא הלך..."
"אתה באמת לא מבין, אה? בוא תשמע שיחה מאחד הוותיקים שתבין על מה אני מדבר... לא, זה מזעזע!"
התיישבנו ליד אחד מהטלפנים.
הלז חייג למספר תוך שהוא מחייך למנהל בחנפנות.
"שלום וברכה, אנו מחברת דקסה המציעה שירותי סינון..." אמר בביטחון, אפילו לא נותן לצד השני לענות.
אני הסמקתי כולי. איזה לא נעים, הוא התבלבל בשם החברה. לא העזתי להגיד למנהל.
"דקסה?" שמעתי את הקול מהצד השני "אתם לא מתביישים? התקשרתם אליי גם שבוע שעבר!"
"ובכל זאת, האם תחפצו..." המשיך הטלפן.
"לא מעונין! לא מעונין! לא מעונין! סופי! גם אם אני ארצה סינון אוויר אני לא אקח אתכם בחיים, ביי!"
"אתה רואה?" שאל אותי המנהל, ופנה אל הטלפן "מצוין ממש!"
הוא חזר אליי "עכשיו אתה מוכן ללכת לעמדה שלך ולהתחיל לטלפן כמו כולם בשם החברה המתחרה, ולהרוס לה כמה שיותר לקוחות פונטציאלים? תודה!"
הנושאים החמים