דרוש מידע גן התנהגותי לילד טוב , תעזרו לי להבין .

  • הוסף לסימניות
  • #21
מזדהה מאוד עם הקושי מול הגננת....
רק חייבת לציין,
אני עם בעיה הפוכה,
הבן שלי לא היה תואם גיל בהרבה בחינות בגיל הגן, והגננת אמרה שהוא נפלא וילד נהדר.
היום אני מתמודדת איתו בכיתת מכינה שהוא מתוסכל שקשה לו והוא כל הזמן קופץ על הכיסא ורוצה לברוח להספקה.
אם רק הגננת היתה נזכרת בזמן לשלוח אותו לאבחון ולבקש בשבילו את הדרוש לו, כדי שהשנה יקבל מענה הולם, הכל היה נראה אחרת.
אני לא באה חלילה להשתיק את התסכול והיאוש שלך. ממש לא.
אני רק רוצה להגיד שלפעמים אבחנה מעט יותר קשוחה בגילאים האלה עדיפה על פני אבחנה מקלה.
עכשיו הזמן לטפל. עכשיו הזמן לעזור אם צריך.
וגן התנהגותי הוא לא לכל החיים.
גיסתי התמודדה עם סיפור דומה, והיום הילד בגן התנהגותי, ואין מאושרת ממנה.
אגב, שם הילד קיבל את מלוא האמון ומלא העצמה מהגגנות. ושנה הבאה יכנס לכיתת חידר רגילה!
תודה על התגובה. מקווה שהבן המתוק שלך ימצא לעצמו את המקום הכי נכון לו עם האנשים הנכונים שילוו אותו .
אם אפשר לשאול , על איזה התנהגויות הבן של גיסתך נכנס לגן התנהגותי ?

ושוב אשאל ,מה זה בכלל גן התנהגותי ? מי נשלח לשם ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
דווקא נשמע לי תקין לחלוטין. הוא ילד בכור?
בכל מקרה מדובר בהמלצה בלבד, אין לגננת סמכות לשלוח אותו לשום מקום. אם את דואגת ורואה בסיס לחששות, מציעה לבקש הפניה לאבחון. אפשר להתחיל מהרופא ילדים בקופה. בהצלחה רבה!
בעיני הגננת נשמעת ממש בעייתית והילד סובל. אולי לשקול להעביר לגן פרטי?
לא בכור , שלישי .
והלוואי והייתי יכולה העביר גן . אין לי לאן :(
למשל הגננת של הצהרון אומרת שהוא מקסים ולא שונה בכל . אולי טיפה שובב ולפעמים תינוקי . אבל לא שונה מהשאר . אני לוקחת בחשבון שצהרון זה משהו גמיש יותר ללא למידה אינטנסיבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
תודה על התגובה. מקווה שהבן המתוק שלך ימצא לעצמו את המקום הכי נכון לו עם האנשים הנכונים שילוו אותו .
אם אפשר לשאול , על איזה התנהגויות הבן של גיסתך נכנס לגן התנהגותי ?

ושוב אשאל ,מה זה בכלל גן התנהגותי ? מי נשלח לשם ?
הילד לא קיבל משמעת בכלל.
לא מתוך "חוצפה" פשוט לא היו גבולות.
אפס גבולות.
פשוט לא הבין איפה הגבול.
הבנתי ממנה שהיום הוא פורח בגן הקטן. (התנהגותי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הילד לא קיבל משמעת בכלל.
לא מתוך "חוצפה" פשוט לא היו גבולות.
אפס גבולות.
פשוט לא הבין איפה הגבול.
הבנתי ממנה שהיום הוא פורח בגן הקטן. (התנהגותי)
אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו.
זה יכול להיות קשב וריכוז אבל לא מאבחנים בגיל כזה קטן בד''כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו
לא דומה לאחיין שלי.
אחיין שלי יודע לקרוא ומבין את כל מה שנלמד.
הבעיה כמו שאמרתי, גבולות.
לא יודע לבקש סליחה כי לא בדיוק הבין מה הבעיה.
קודם עושה אח"כ חושב.
אבל ברמה מוגזמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אמא יקרה:
את מתארת התנהגות שנשמעת מאתגרת,
קחי בחשבון שבגן הגננת רואה את כל חתך הגיל ומשווה בינו לבן אחרים,
ואם יש לה יותר ניסיון אז היא משווה אותו גם לשנים עברו.
ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד ולמלא את השאלונים שלהם מתיאור מאוד מאוד ראשוני זה יכול להיות כל כך הרבה דברים: קש"ר, וויסות רגשי, וויסות חושי,
אגב: כתבת שאמרת לגננת לא לחייב אותו לשבת במפגש - כגננת אני יכולה להגיד לך שזה פשוט לא אפשרי - ילד כזה לא יושב בצד בשקט.. גם אם הוא עוזר לסייעת זה בא על חשבון שאר הילדים.
כנ"ל לעשות לו פינת רוגע - ואם הביאו יועצת לגן בשבילו כנראה שניסו לעשות כל מיני דברים אחרים ולא ממש הלך..
ממליצה לך בבית לקחת קצת משחקים דידקטיים ולראות כמה זמן הוא מצליח לעשות אותם, האם הוא מבין הוראות, האם במהלך משחק הוא יכול להיות מובל (מישהו אחר יגיד לו מה לעשות.. בוגר או חבר)
יש לו חברים? הם בני גילו? הוא מכתיב להם מה לעשות? מסוגל להפסיד במשחק? מה קורה כשמתאכזב שמשהו לא הולך?
האם הוא מסוגל לשבת כשמעניין אותו משהו? מה קורה כשכבר לא מעניין אותו? (לילדי קש"ר יש הרבה פעמים מורה או מקצוע מסוים שהם אוהבים ואצלו הם ילדים טובים..)
האם הוא אוכל בצורה נקיה? האם הוא יושב בשולחן או שחייב לרוץ מידי פעם סביב? יכול לשפוך משחק בצורה אימפולסיבית ולסרב לאסוף אותו? ורק אחרי שאת מבטיחה לו משהו הוא אוסף? הורס דברים?
תנסי לראות אותו בזמן יצירה חופשית - מה הוא עושה עם החומרים?
האם הוא יכול לקחת חפצים מסוכנים ולהתנהג איתם במסוכנות? (לאו דווקא לעשות משהו אקטיבי ..)
כשאת מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא אוהב איך התגובה?
נשמע לי שאת והגננת לא רואות את אותה תמונה והשאלה למה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
@גלי אבן
דבר ראשון- כל הכבוד לך שכך את מחפשת וחוקרת על מצבו של בנך ונשמע שאת רוצה בטובתו האמיתית, זה לא מובן מאליו בכלל!
אולי אצליח להאיר מעט את עינייך:
אני גננת, כבר מעל עשור.
בשנה האחרונה התוודעתי למושג "גן התנהגותי" (אגב, הוא הוחל רק בשנה - שנתיים האחרונות ומאוד מנסים להכניס אותו כתחליף לגן שפה)
גן התנהגותי הוא למעשה כמו "גן שפה": כשפתחו את גני השפה מטרתם הייתה לטפל בעצם בילדים עם קשיי שפה/ הבנה וכו' ובגלל שלא היה מענה לילדים עם בעיות התנהגות כפי שתיארת היו מכניסים ילדים אלו לגני השפה- מה שיצר את גן השפה לגן עם מכלול בעיות ולא רק בעיות שפה- וזה מעט הקשה על הטיפול הנכון בילדים בגלל המגוון הרחב של הבעיות ...
מה עשו? יצרו גן התנהגותי - גן שמטפל בבעיות שאינן קשורות לשפה/ הבנה וכו'- בעיות התנהגות, גבולות, בעיות הנגרמות לילדים על רקע סביבתי וכו', כך יהיה הרבה יותר מענה לקושי של הילד- או למכלול הילדים בגן ש+ - הבעיות הם באותו התחום.

לפני תקופה יצא לי לדבר עם גננת אם בגן התנהגותי- היא ספרה לי רק הלל ותשבחות על הילדים בגן שלה, היא ספרה שקבלה ילדים שהתקשו במסגרת החינוך בשנה שעברה להיות כבולים ל"גבולות" ולאט לאט היא וההורים רואים התקדמות ניכרת אצל הילדים,
אם תירצי לדבר איתה על הגן ולנסות להבין מעט יותר- אצור איתה קשר ואשתדל לקשר בינכם,
אגב- מאיזה איזור אתם בארץ? אולי אוכל להמליץ לך על הגן שלה- היא גננת מעולה!!!(את לא חייבת לחשוף...)
מאחלת לך שה' יאיר את דרככם במה שהכי נכון לילד שלך...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
אז הבן שלי גם קצת חסר גבולות . אבל אי אפשר להגיד שהוא לא ממושמע . נגיד שפך משחק שאני לא מסכימה אז אני אומרת לאסוף אז הוא מחייך לי לי ובורח ואר כך בא לאסוף כשמתאים לו ובקצב שלו. אבל נגיד הוא שואל אותי 'אמא את מרשה מספריים ? ' אם אגיד לו לא הוא לא ייקח , ואם הוא יקח הוא ישר יעזוב ויגיד לי "אמא התבלבלתי כשיהיה מותר תגידי לי "
כששאלתי אותו למה שוכב בריכוז אז הוא אמר 'כי כבר אין לי כח לשבת' . וכל יום מבטיח ש 'מחר הוא יישב יפה' וזה לא הולך לו .. : (
בדברים חוויתיים שעושים או בסיפור הוא יושב מרותק . גם כשהיא סיפרה על עשרת המכות הוא לא קם כי זה עניין אותו. גם כשהוא קם ולא יושב , הוא תמידדד יודע לספר מצוין מה למדו.
חוץ מענייני תחושה וקשב שכבר עלו פה, אני זורקת עוד כיוון - אולי "אין כוח" לשבת במפגש זה באמת עניין של עייפות מישיבה ממושכת? איך היציבה שלו?
בקיצור, כדאי ללכת לרופא התפתחותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אמא יקרה:
את מתארת התנהגות שנשמעת מאתגרת,
קחי בחשבון שבגן הגננת רואה את כל חתך הגיל ומשווה בינו לבן אחרים,
ואם יש לה יותר ניסיון אז היא משווה אותו גם לשנים עברו.
ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד ולמלא את השאלונים שלהם מתיאור מאוד מאוד ראשוני זה יכול להיות כל כך הרבה דברים: קש"ר, וויסות רגשי, וויסות חושי,
אגב: כתבת שאמרת לגננת לא לחייב אותו לשבת במפגש - כגננת אני יכולה להגיד לך שזה פשוט לא אפשרי - ילד כזה לא יושב בצד בשקט.. גם אם הוא עוזר לסייעת זה בא על חשבון שאר הילדים.
כנ"ל לעשות לו פינת רוגע - ואם הביאו יועצת לגן בשבילו כנראה שניסו לעשות כל מיני דברים אחרים ולא ממש הלך..
ממליצה לך בבית לקחת קצת משחקים דידקטיים ולראות כמה זמן הוא מצליח לעשות אותם, האם הוא מבין הוראות, האם במהלך משחק הוא יכול להיות מובל (מישהו אחר יגיד לו מה לעשות.. בוגר או חבר)
יש לו חברים? הם בני גילו? הוא מכתיב להם מה לעשות? מסוגל להפסיד במשחק? מה קורה כשמתאכזב שמשהו לא הולך?
האם הוא מסוגל לשבת כשמעניין אותו משהו? מה קורה כשכבר לא מעניין אותו? (לילדי קש"ר יש הרבה פעמים מורה או מקצוע מסוים שהם אוהבים ואצלו הם ילדים טובים..)
האם הוא אוכל בצורה נקיה? האם הוא יושב בשולחן או שחייב לרוץ מידי פעם סביב? יכול לשפוך משחק בצורה אימפולסיבית ולסרב לאסוף אותו? ורק אחרי שאת מבטיחה לו משהו הוא אוסף? הורס דברים?
תנסי לראות אותו בזמן יצירה חופשית - מה הוא עושה עם החומרים?
האם הוא יכול לקחת חפצים מסוכנים ולהתנהג איתם במסוכנות? (לאו דווקא לעשות משהו אקטיבי ..)
כשאת מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא אוהב איך התגובה?
נשמע לי שאת והגננת לא רואות את אותה תמונה והשאלה למה?
כל מילה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
@גלי אבן
דבר ראשון- כל הכבוד לך שכך את מחפשת וחוקרת על מצבו של בנך ונשמע שאת רוצה בטובתו האמיתית, זה לא מובן מאליו בכלל!
אולי אצליח להאיר מעט את עינייך:
אני גננת, כבר מעל עשור.
בשנה האחרונה התוודעתי למושג "גן התנהגותי" (אגב, הוא הוחל רק בשנה - שנתיים האחרונות ומאוד מנסים להכניס אותו כתחליף לגן שפה)
גן התנהגותי הוא למעשה כמו "גן שפה": כשפתחו את גני השפה מטרתם הייתה לטפל בעצם בילדים עם קשיי שפה/ הבנה וכו' ובגלל שלא היה מענה לילדים עם בעיות התנהגות כפי שתיארת היו מכניסים ילדים אלו לגני השפה- מה שיצר את גן השפה לגן עם מכלול בעיות ולא רק בעיות שפה- וזה מעט הקשה על הטיפול הנכון בילדים בגלל המגוון הרחב של הבעיות ...
מה עשו? יצרו גן התנהגותי - גן שמטפל בבעיות שאינן קשורות לשפה/ הבנה וכו'- בעיות התנהגות, גבולות, בעיות הנגרמות לילדים על רקע סביבתי וכו', כך יהיה הרבה יותר מענה לקושי של הילד- או למכלול הילדים בגן ש+ - הבעיות הם באותו התחום.

לפני תקופה יצא לי לדבר עם גננת אם בגן התנהגותי- היא ספרה לי רק הלל ותשבחות על הילדים בגן שלה, היא ספרה שקבלה ילדים שהתקשו במסגרת החינוך בשנה שעברה להיות כבולים ל"גבולות" ולאט לאט היא וההורים רואים התקדמות ניכרת אצל הילדים,
אם תירצי לדבר איתה על הגן ולנסות להבין מעט יותר- אצור איתה קשר ואשתדל לקשר בינכם,
אגב- מאיזה איזור אתם בארץ? אולי אוכל להמליץ לך על הגן שלה- היא גננת מעולה!!!(את לא חייבת לחשוף...)
מאחלת לך שה' יאיר את דרככם במה שהכי נכון לילד שלך...
וואו אני ממש מעריכה את התגובה . עזרת לי ממש .
אני מירושלים . וממש אשמח לדבר איתה .
האם הילדים אח''כ ממשיכים למסגרות רגילות כמו גני שפה או שזה חרץ את גורלם להמשך ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
וואו אני ממש מעריכה את התגובה . עזרת לי ממש .
שמחה מאוד בשבילך!
אני מירושלים . וממש אשמח לדבר איתה .
גם היא- הגן שלה בירושלים. אצור איתה קשר...
רוצה לכתוב לי כתובת מייל שלך? אכתוב לי ותמחקי מייד- כך אוכל להיות איתך בקשר...
האם הילדים אח''כ ממשיכים למסגרות רגילות כמו גני שפה או שזה חרץ את גורלם להמשך ?
להבנתי- זה ממש כמו גן שפה- ילד שיהיה בשל לחזור למסגרת רגילה- יוכלו ואף ישמחו להחזירו לשם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אמא יקרה:
את מתארת התנהגות שנשמעת מאתגרת,
קחי בחשבון שבגן הגננת רואה את כל חתך הגיל ומשווה בינו לבן אחרים,
ואם יש לה יותר ניסיון אז היא משווה אותו גם לשנים עברו.
ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד ולמלא את השאלונים שלהם מתיאור מאוד מאוד ראשוני זה יכול להיות כל כך הרבה דברים: קש"ר, וויסות רגשי, וויסות חושי,
אגב: כתבת שאמרת לגננת לא לחייב אותו לשבת במפגש - כגננת אני יכולה להגיד לך שזה פשוט לא אפשרי - ילד כזה לא יושב בצד בשקט.. גם אם הוא עוזר לסייעת זה בא על חשבון שאר הילדים.
כנ"ל לעשות לו פינת רוגע - ואם הביאו יועצת לגן בשבילו כנראה שניסו לעשות כל מיני דברים אחרים ולא ממש הלך..
ממליצה לך בבית לקחת קצת משחקים דידקטיים ולראות כמה זמן הוא מצליח לעשות אותם, האם הוא מבין הוראות, האם במהלך משחק הוא יכול להיות מובל (מישהו אחר יגיד לו מה לעשות.. בוגר או חבר)
יש לו חברים? הם בני גילו? הוא מכתיב להם מה לעשות? מסוגל להפסיד במשחק? מה קורה כשמתאכזב שמשהו לא הולך?
האם הוא מסוגל לשבת כשמעניין אותו משהו? מה קורה כשכבר לא מעניין אותו? (לילדי קש"ר יש הרבה פעמים מורה או מקצוע מסוים שהם אוהבים ואצלו הם ילדים טובים..)
האם הוא אוכל בצורה נקיה? האם הוא יושב בשולחן או שחייב לרוץ מידי פעם סביב? יכול לשפוך משחק בצורה אימפולסיבית ולסרב לאסוף אותו? ורק אחרי שאת מבטיחה לו משהו הוא אוסף? הורס דברים?
תנסי לראות אותו בזמן יצירה חופשית - מה הוא עושה עם החומרים?
האם הוא יכול לקחת חפצים מסוכנים ולהתנהג איתם במסוכנות? (לאו דווקא לעשות משהו אקטיבי ..)
כשאת מבקשת ממנו לעשות משהו שהוא לא אוהב איך התגובה?
נשמע לי שאת והגננת לא רואות את אותה תמונה והשאלה למה?
קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות :) ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות :) ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .
אני לא מקצועית ולא כלום. אל הילדה בת ה-3 לי מתנהגת ממש דומה. חוץ מהקטע של לשבת בריכוז, חושבת שהיא כן יושבת יפה בד"כ. האמת - נשמע לי נורמלי לגמרי.
מה שכן אולי בלי קשר לשום אבחנה גן התנהגותי הוא סתם טוב יותר לכל ילד... לא מבינה בזה.
כותבת רק כי במקומך הייתי מאוד לחוצה עכשיו.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות :) ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .
@חנילוש כל הכבוד על ההכוונה המדוייקת!
@גלי אבן ,
כאן את מתארת ילד שבהחלט מתקשה לעבוד ב"גבולות" ובכללים, אימפולסיבי ויתכן גם עם רגישות תחושתית-
מהר מהר, למלא שאלונים של התפתחות הילד ולהתחיל לטפל- עוד לפני שנה"ל הבאה-
ולגבי גן התנהגותי- הגננת צודקת בהחלט בהצעה שלה- זה יכול לתרום לו ממש, להתחיל להרגיש את עצמו בצורה נכונה, להצליח לווסת את עצמו, וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות :) ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .
משחק דידקטי הוא משחק (קופסא בדרך כלל) שכולל מטרות לימודיות - כמו לוטו, מיון, השלמת חלקי משפט, בנית רצף, העתקת דגם, כרטיסיות, - בחנויות משחקים טובות יש דיילת שאפשר לבקש ממנה עזרה שיתאים לגיל ולרמה.
אני כן חושבת שכדאי לך לקחת אותו לאיזשהו אבחון - אני יודעת שהמילה נשמעת קצת מפחידה אבל לפעמים האבחון בסך הכל יכוון אותך למה שטוב לילד שלך, - יכול להיות גן התנהגותי או גן שפה או גן עיכוב התפתחותי או גן תצפית ויכול להיות סידרת טיפולים פרא רפואיים או טיפול רגשי באמצעות רכיבה על סוסים, הידרותרפיה, תרפיה באומנות וכו' (ראיתי כמה ילדים שזה פשוט שינה אותם)
אני כן חושבת שכדאי לטפל בגיל צעיר כי לפעמים בגיל יותר גדול גם אם מטפלים לילד נוצרים כבר פערים והוא לא מפתח יכולות שאם היו משקיעים בהם בגיל הצעיר הם היו מתפתחות בצורה טובה יותר, (רואים את זה הרבה פעמים אצל ילדים שלא קיבלו ריטלין ובגיל בוגר יותר מקבלים והפערים כבר קיימים ולא כל כך מצטמצמים וזה ממש חבל!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
משחק דידקטי הוא משחק (קופסא בדרך כלל) שכולל מטרות לימודיות - כמו לוטו, מיון, השלמת חלקי משפט, בנית רצף, העתקת דגם, כרטיסיות, - בחנויות משחקים טובות יש דיילת שאפשר לבקש ממנה עזרה שיתאים לגיל ולרמה.
אני כן חושבת שכדאי לך לקחת אותו לאיזשהו אבחון - אני יודעת שהמילה נשמעת קצת מפחידה אבל לפעמים האבחון בסך הכל יכוון אותך למה שטוב לילד שלך, - יכול להיות גן התנהגותי או גן שפה או גן עיכוב התפתחותי או גן תצפית ויכול להיות סידרת טיפולים פרא רפואיים או טיפול רגשי באמצעות רכיבה על סוסים, הידרותרפיה, תרפיה באומנות וכו' (ראיתי כמה ילדים שזה פשוט שינה אותם)
אני כן חושבת שכדאי לטפל בגיל צעיר כי לפעמים בגיל יותר גדול גם אם מטפלים לילד נוצרים כבר פערים והוא לא מפתח יכולות שאם היו משקיעים בהם בגיל הצעיר הם היו מתפתחות בצורה טובה יותר, (רואים את זה הרבה פעמים אצל ילדים שלא קיבלו ריטלין ובגיל בוגר יותר מקבלים והפערים כבר קיימים ולא כל כך מצטמצמים וזה ממש חבל!)
תודה לגבי ההכוונה של המשחקים , הוא ברובם משחק יפה . לוטו מיון העתקת דגם..

ניראלי שלא הובנתי טוב . אני ארוץ איתו לכל איבחון אפשרי . אני ממש לא מאויימת מאבחנה . אדרבה כבר משתוקקת לקבל אותה ולהבין מה נכון . פשוט ההמלצה של הגננת לא הייתה מובנת לי כי אני לא מכירה גנים התנהגותיים . וגם עניין אותי לשמוע מאמהות נוספות שחוו או עברו את התהליך ולקבל איזושהיא בהירות לגבי המקום אליו אני צריכה לפנות ולהתייעץ מעבר לרופא התפתחותי .
מסכימה לגמרי עם כל מילה שכתבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נשמע כמו בעית קשב על שלל הטיותיה- אימפולסיביות, תחושתיות וכו',
מסייגת את מהשאמרו מעלי, מכירה כאלו שכן טופלו כבר בגיל 4
והתחילו ללמוד...
תחשבי @גלי אבן שבחיידר שנה הבאה כבר ילמדו אותיות וניקודים---
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
קודם כל תודה על התגובה ועל הזמן שהקדשת כדי לכתוב אותה .
אני בהחלט מבינה שהגננת רואה את מה שאני כאמא לא יכולה לראות ולכן חשוב לי לבדוק הכל ולעשות הכל .
דווקא היא אומרת שכשהיא נותנת לו לקום הוא עוזר לסייעות ואז חוזר לשבת . לא עושה שטויות . מסכימה שזה מסובך וגורם לשאר הילדים להסחת דעת .
היא לא ניסתה לעשות דברים אחרים בשבילו . רק את זה . כך לפחות נראה לי [ כי אם הייתה עושה הייתה אומרת]
אשמח מאוד להכוונה לגבי המשחקים הדידקטיים שהצעת . באילו משחקים להשתמש ובאיזה אופן לנהל את המשחק מולו.
הוא מבין הוראות פשוטות בהתאם לגיל [ כמו שים את הקובייה האדומה מעל הצהובה , עכשיו שמים רק משולשים.. אין לי עוד רעיונות :) ] , הוא מאוד מובל בד''כ בבית כי יש לי ילדה בת 7 שפשוט רודה בו חחחח . והוא מתמסר יפה למשחק עד שנמאס לו . היא עושה לו כל יום ''קייטנה'' לשיטתה . והוא זורם יפה ממלא הוראות .
כשמתאכזב במשחק הוא או עוזב וממשיך הלאה . אבל אם לא מקבל משהו שהוא רוצה [בעיקר ממתקים, שאר הדברים תלוי] הוא בוכה מאוד .
לא אוכל בצורה נקיה, בדרך כלל כי מתפתה לגעת באוכל בידיים . אבל איזור הפנים נשאר נקי כמעט תמיד.
יושב בשולחן שבת יפה , אבל כשנמאס לו פשוט קם . לא רץ .
בהחלט שופך בצורה אימפולסיבית ומסרב לאסוף אבל אוסף לא אחרי הבטחות אלא אחרי דרישה ברורה ועקבית מצידנו .וכן -לפעמים הורס דברים .
בזמן יצירה חופשית נוגע ומתעסק בחומר ללא מטרה ברורה בד''כ אלא אם כן יושבים לידו ומנחים בצורה ברורה, אבל נגיד כשהבאתי לו קליי או בצק הוא אומר 'עכשיו אני אבא וחותך את החלה וחתך עם הסכין'.. . עם לורדים בד''כ מקשקש.
בדרך כלל לא נוגע בחפצים מסוכנים . מבין את המשמעות ונמנע . ואם עושה משהו מסוכן עם חפץ שאינו כזה הוא בד''כ מקשיב כשאני אומרת לו . [נגיד לא מאיר עם פנס לעיניים כי הסברנו שזה כואב ,וגם שלא לוקחים את המטרייה ומסתובבים איתה בבית ]
כשאני אומרת לו לעשות משהו שהוא לא אוהב הוא בד''כ פשוט לא עושה עד שאני מבקשת המון ואז עושה לאט ובקצב שלו .
אני והגננת כן מסכימות בגדול . ההבדל נעוץבחומרת הדברים . ובזה שהיא איתו יחד עם 30 ילדים ואני בבית .
יש לי ילדה בת 3 ונראה לי שזה די תקין לגיל מה שאת רושמת
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
קראתי חלק ,
זה ממש נהדר שאתם מאבחנים בכזו קלות כמו הגננת,
לה יש תעודת גננות, ולכם תעודת פרוג, נפלא!!
מנסיון יכולה להגיד לך אמא יקרה, שתתחילי ברופא משפחה תתארי לו את המצב בבית את התלונות של הגננת , לא את הלחצים שאספת מפרוג.....
תגיעו ביחד למסקנה לאיזה אבחון כדאי לגשת בהתפתחות הילד: ריפוי בעיסוק , קלינאית תקשורת , רופאת התפתחות, עובדת סוציאלית, הפרעת קשב ( שפחות מאבחנים בגיל הזה) וכו'
בנוסף אם את רוצה להרגיע את הגננת את יכולה להתחיל טיפולים רגשיים שמגיעים לכל ילד ללא אבחון מקדים.
ומשם להתקדם,
כדאי לשמוע חוות דעת של אנשי מקצוע שלמדו את הנושא ומתעסקים בו מאשר גננות, מאוד מכבדת את הגננות אבל אני חושבת שבציבור שלנו הן ממהרות לתת כותרות לכל ילד שקצת מקשה עליהן ולא יושב ומשלב ידיים.
אין ספר חוקים להתנהגות של ילד והילד שלך בסה"כ בן 3-4 אז תני לו קרדיט ותני לו להיות ילד.

בנוסף הייתי ממליצה לך לצ'פר את הגננת להסביר לה שאת בתהליך בזכות האכפתיות שלה ושימת הלב שלה לכל ילד, ואת מקווה תוך חודשיים לבוא אליה עם תוצאות מקצועיות.
בהצלחה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלום,
הגדול שלי בן 4 ילד חכם מעל הממוצע ,
ילד עדין וכובש , חברותי ושמח. מביע רגשות ותקשורתי.
בחודשים האחרונים אני שמה לב שהוא משתנה בסגנון השיח,
השיח שלו נהיה אלים..
אני אציין שמדובר בילד מאד מאד מדומיין,
הוא מאד מושפע מסיפורי פרשת השבוע בחיידר,
אני רואה שהוא נוטה יותר לכעוס, יש יותר התפרצויות,
וזה גם לא נעים לאווירה בבית..
בשביל להשיג את מה שרוצה הוא הרבה מאיים על אחותו: "אני יזרוק אותך לבור ואת תהיי עם כל הנחשים" (כמו את יוסף..) ועוד שלל דוגמאות אקטואליות לאותו שבוע... ועכשיו עם עשרת המכות בכלל יש שפע....
או שאם מסרבים לבקשה שלו: אם לא תביאי לי אני ישבור.. אני ייקח לבד.. לא בא לי.. אמא חצופה.. אני לא יזמין אותך לחיידר שלי רק אֶת...😂

כל מה שניסיתי לא עובד!
הגישה שלי היא יותר מאופקת, אני לא מאבדת שליטה.. אני אומרת לאמא אסור להגיד X Y Z... תבקש סליחה מ...
במקרים מוגזמים להיכנס לחדר למחשבה ולהירגע

במקרים מסויימים אני שואלת אותו מה ירגיע אותך אולי חיבוק חזק? הוא אומר כן אבל אני לא הייתי שמח אז לא ביקשתי.. (חמוד..)

אני כבר לא יודעת מה נכון..
יש הרבה התעסקות סביב זה בבית
כך זה אצל כל הבתים בגיל הזה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה