דרוש מידע מאמר בנין שלם בנושא בניה

  • הוסף לסימניות
  • #42
אני בהחלט מזדהה באופן עקרוני עם כל האמור אך עם הסתייגות קטנה
אדם שבונה על חצר משותפת או על גג משותף ומוציא היתרים כדין והוא לא בונה מעבר למה שהותר לו השכנים חלקם חתמו וחלקם שתקו האם אין בזה שתיקה כהסכמה הרי אדם מוציא כסף מוציא היתרים וכו' וכו' וכולם יודעים שהוא רוצה לבנות היום זה בונה ומחר אחר בונה האם גם זה גזל?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אנשים מבקשים רשות להשאיל עט, ואילו לגבי בניה - הכל בסדר.
יש שכנים ששיפצו - הרסו את המעלית וכל הבנין היה צריך לשלם לתיקון..
הרסו את הצבע והטיח של חדר המדרגות, חיכו 3 שנים ועכשיו רוצים לצבוע ע״ח וועד הבית.
משכירים יחידות - ולא רוצים לשלם עליהם ועד הבית.
וכשמישהו מעיז להעיר - אומרים לו צרות עין....
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני בהחלט מזדהה באופן עקרוני עם כל האמור אך עם הסתייגות קטנה
אדם שבונה על חצר משותפת או על גג משותף ומוציא היתרים כדין והוא לא בונה מעבר למה שהותר לו השכנים חלקם חתמו וחלקם שתקו האם אין בזה שתיקה כהסכמה הרי אדם מוציא כסף מוציא היתרים וכו' וכו' וכולם יודעים שהוא רוצה לבנות היום זה בונה ומחר אחר בונה האם גם זה גזל?!
אם השכנים לא יודעים שמגיע להם תשלום על זה, ו/או לא מודעים להשלכות כלכליות שיש לצעד הזה עליהם - זה גזל. אם רוצים לדקדק בהגדרות הלכתיות ולקרוא לזה בשם אחר - סבבה, אבל זו אותה משפחה של מעשים.
ובמיוחד אם משתמשים בתירוץ ההסכמה (או השתיקה) כדי להגיד שהשכנים הסכימו לכל מיני דברים שמעולם לא הסכימו להם במפורש. החתימה היא רק על הסכמה לבניה, לא על חלוקת ההשתתפות בהוצאות הבניין וכיוצא בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אנשים מבקשים רשות להשאיל עט, ואילו לגבי בניה - הכל בסדר.
יש שכנים ששיפצו - הרסו את המעלית וכל הבנין היה צריך לשלם לתיקון..
הרסו את הצבע והטיח של חדר המדרגות, חיכו 3 שנים ועכשיו רוצים לצבוע ע״ח וועד הבית.
משכירים יחידות - ולא רוצים לשלם עליהם ועד הבית.
וכשמישהו מעיז להעיר - אומרים לו צרות עין....
זה לא בסדר ממש לא בסדר הרסו צריך לשלם לכלכו צריך לנקות לגבי לעבור אחד אחד לבקש רשות נראה שאם כך בניה לעולם לא הייתה
אני לכשעצמי הייתי חושב שעדיף היה לו לא הייתה קיימת אופציה בניה בגלל כל הסכסוכים אבל אחרי שאחד בונה יהיה מאוד מרגיז שהאחר לא, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני בהחלט מזדהה באופן עקרוני עם כל האמור אך עם הסתייגות קטנה
אדם שבונה על חצר משותפת או על גג משותף ומוציא היתרים כדין והוא לא בונה מעבר למה שהותר לו השכנים חלקם חתמו וחלקם שתקו האם אין בזה שתיקה כהסכמה הרי אדם מוציא כסף מוציא היתרים וכו' וכו' וכולם יודעים שהוא רוצה לבנות היום זה בונה ומחר אחר בונה האם גם זה גזל?!
מוסכם על דעת כל התנאים והאמוראים שחזקה בלא טענה אינה חזקה ולכן שתיקה ודאי איננה מקנה זכות במקרקעין.
חתימה יכולה להוות הסכמה אך זאת ובתנאי שלא מוכח שהאדם לא ידע/יכל לדעת שהוא מוותר בזאת על חלק מקרקעותיו.
בחתימה עבור זכויות תב"ע שהוסיפו לדירה אחת יותר ולדירה אחת פחות נחלקו דייני זמנינו האם פטורים מדמי איזון או לא, ובהרבה בתי דינים נוהגים אם חתמו הוה כאילו הסכימו על זה אך דווקא בכהאי גוונא שנוצרו זכויות חדשות רק שאחד קיבל יותר והשני פחות והוא חתם על זה.
בנוסף צריך לדעת שלא כל אחד חלקו בשווה ולכל אחד יש אחוזים שונים במקרקעין והרי הם רשומים בטאבו [על פי רוב האחוזים הם לפי גודל הדירה]
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
הכותב חילוק לשלושה סוגים של בעלות פרטית שותפים ומדינה ואמר שמי שלקח חלק שלא שייך לו גזל (בלי הסכמה כמובן)
התייחסתי לכך שהוא טוען שאין לקבלן זכות למכור חללים או גגות ועל פי הרוב זה ממש לא נכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לעניין שטחים משותפים, כמו שכבר כתב מישהו,
הכל רשום בטאבו למי שייך מה.
אנשים שבונים עם היתר - העירייה דורשת הסכמות שכנים עם חתימה.
שכן שחתם - אמור לדעת על מה הוא חתם.
ואם יש נזקים בזמן הבנייה של רעש לכלוך ונזקים לבניין -אין קשר לעירייה.
דברו עם הקבלן או עם הפועלים או עם השכן, שיזהרו יותר.
להלשין לעירייה בגלל זה- חסר טעם [במקרה שאכן בונים עם היתר]

מי שבונה בלי היתר על שטחים משותפים וכו'... אכן בעיה.
גם הלכתית וגם חוקית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
מוסכם על דעת כל התנאים והאמוראים שחזקה בלא טענה אינה חזקה ולכן שתיקה ודאי איננה מקנה זכות במקרקעין.
חתימה יכולה להוות הסכמה אך זאת ובתנאי שלא מוכח שהאדם לא ידע/יכל לדעת שהוא מוותר בזאת על חלק מקרקעותיו.
בחתימה עבור זכויות תב"ע שהוסיפו לדירה אחת יותר ולדירה אחת פחות נחלקו דייני זמנינו האם פטורים מדמי איזון או לא, ובהרבה בתי דינים נוהגים אם חתמו הוה כאילו הסכימו על זה אך דווקא בכהאי גוונא שנוצרו זכויות חדשות רק שאחד קיבל יותר והשני פחות והוא חתם על זה.
בנוסף צריך לדעת שלא כל אחד חלקו בשווה ולכל אחד יש אחוזים שונים במקרקעין והרי הם רשומים בטאבו [על פי רוב האחוזים הם לפי גודל הדירה]
לדעתי חסרים פה הרבה נתונים
בא ניקח לדוגמא אדם שיש לו חצר מול חלון סלון ביתו שהיא מוגדרת לצורך הענין כחצר משותפת אוקיי, בשעת הבניה כנראה לפני עשרות שנים אמורה הייתה לשמש כחצר נוי, ולא לצורך שימוש פרטי אממה מאז החצר נטושה המצב הוא כעת שהחצר אינה שוה לשום שימוש אחר הועדה המחוזית והמקומית בינתים הוציאה היתר בניה לשטח זה מי לדעתך אמור להשתמש בשטח הזה? אולי שיתנחל שם ינקלביץ' (שם בדוי) מהכניסה החמשית שגר בקומה 5
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
  • הוסף לסימניות
  • #51
היתר בניה הוא תכנוני בלבד ולא קניני.
על הקנין זה סיפור אחר לגמרי
נכון, אבל השכן רואה בתכניות של ההיתר שעליהם הוא חותם איפה השכן עומד חבנות.
ואם יש לו טענות קנייניות- זה הרגע להעלות אותן, ולא כשמגיע קבלן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לדעתי חסרים פה הרבה נתונים
בא ניקח לדוגמא אדם שיש לו חצר מול חלון סלון ביתו שהיא מוגדרת לצורך הענין כחצר משותפת אוקיי, בשעת הבניה כנראה לפני עשרות שנים אמורה הייתה לשמש כחצר נוי, ולא לצורך שימוש פרטי אממה מאז החצר נטושה המצב הוא כעת שהחצר אינה שוה לשום שימוש אחר הועדה המחוזית והמקומית בינתים הוציאה היתר בניה לשטח זה מי לדעתך אמור להשתמש בשטח הזה? אולי שיתנחל שם ינקלביץ' (שם בדוי) מהכניסה החמשית שגר בקומה 5
אין קשר.
יש מגרש ריק לידי מעלה טרשים שייך ל 70 יורשים שגרים בכל העולם.
בנתיים אני הוצאתי היתר בניה להרחבת החצר שלי על כל המגרש.
מה דעתך???
צריך להבין גם אם אדם גר באומן/שיקאגו ולעולם לא יוכל להשתמש במגרש שלו אסור לגנוב לו.
ולכן גם אם רק אתה יש לך גישה לגג / אבל זה רכוש משותף אתה לא יכול לגנוב.
רק שכאן יש נתון נוסף, בשביל למנוע מצב כמו שאתה מתאר.
אם אחד יכול להשתמש ואחרים לא, אז מבחינת החוק קיים הסדר שקוראים לו דמי איזון [יש עוד שמות] שזה אומר פיצוי שווי כספי על חלקו בקרקע/גג/זכויות הבניה.
לענין בתי דינים האם אפשר לכוף להסדר של דמי איזון זה כבר נושא רחב יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכון, אבל השכן רואה בתכניות של ההיתר שעליהם הוא חותם איפה השכן עומד חבנות.
ואם יש לו טענות קנייניות- זה הרגע להעלות אותן, ולא כשמגיע קבלן.
1. חזקה בלא טענה אינה חזקה, וטענת שתיקת מחילה אינה טענה כך נפסק במשנה בגמרא ובשולחן ערוך.
אגב "התיישנות" היא רק טענה בחוקי המדינה ולא בדין התורה.
ולענין מקרקעין ברוב הפעמים גם במדינה אין התיישנות
2. לא כולם מודעים לזכויותיהם במקרקעין ובאחוזי הבניה. [הרוב לא מודעים]
הייתי לאחרונה בדיון בבית הדין שהתברר תוך כדי הדיון לדיין שחצי מדירתו בנויה ברכוש המשותף מחמת חסרון ידיעה ומיד פסל את עצמו מההרכב והלך להסתדר עם שכניו ומדובר בבניה קיימת בהיתר 15 שנה.
3. הועדות המקומיות והמחוזיות כלל לא דנות מצד קניני וכל התנגדות כזאת נדחית על פי הרוב. המקום לכך הוא המפקח על הבתים המשותפים.
4. גם התנהגות שאינה נאותה כגון שתיקה בחתימה ובלגן כשהקבלן מגיע אינה היתר לגנוב.

ועכשיו הפוך: למה רוב האדריכלים גם מהציבור שלנו אין להם בעיה להגיש היתרים גם כשיודעים שיש מתנגדים שהם בעלים בקרקע?
למה מבקשים חתימה רק על התכנית ולא מבקשים חתימה על נוסח שתקף הלכתית שבו כתוב שאני יודע שיש לי חלק בקרקע/גג/זכויות הבניה וזה שווה הרבה כסף ובכל זאת אני מוותר. אהה כי השכן לא יחתום, אז מה ההיתממות הזאת להחתים על הרחבה ולספר כמה זה צרות עין להתנגד להרחבה ואז לצעוק אבל חתמת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
כל פעם שמגיע פיקוח מהעירייה זה בגלל הלשנה, כך לפי דבריהם...
לצערנו, זו תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. ואם מישהו אחד יחשוב עוד פעם לפני שהוא מרים טלפון לעירייה או למשרד השיכון. (גם את זה כבר שמעתי...) והיה זה שכרי.
כל טלפון כזה זה עוול בל יכופר לבונה. זה ממש לרדת לחייו. כיהודים יר"ש אם יש לך חילוקי דעות עם שכן הזמן אותו לרב לדין תורה או בוררות.
להקטין את מימדי התופעה שגדלה בשנים האחרונות לא תפתור את הבעיה. ויותר מזה, חלק מההלשנות מגיעות מהשכן מהבניין השני, שלא ממש ברור מה האינטרס שלו, חוץ מהעובדה שאדם נהנה לשחק באש ולהביא על עצמו צרות.
די, רוצים גאולה, שכל אחד שקורא את ההודעה הזו יקבל על עצמו שגם אם השכן גזל ממנו, הוא יברר את הדברים עם הרב ולא עם פקח העירייה או השוטר.
את כותבת מאוד יפה אבל בשטח מנסיון שלנו זה לא נכון
רב לא עוזר בכלל במצב הזה כי:
הצד הבונה מגיע עם פראק ועניבה ומזיל דמעות תנין על משפחות ברוכות וילדים שצריך לחתן..
והרב מסביר לצד הנפגע עד כמה הם צודקים.

כשהם מקבלים זימון למפקח על בתים משותפים שם טיעונים כמו אצל הרב לא מתקבלים
יום לפני הדיון הם שולחים בקשה דרך העו"ד שלהם "נשב ונתפשר.." זה ורק זה מפחיד אותם.

נכתב מנסיון של התקופה האחרונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ועכשיו הפוך: למה רוב האדריכלים גם מהציבור שלנו אין להם בעיה להגיש היתרים גם כשיודעים שיש מתנגדים שהם בעלים בקרקע?
למה מבקשים חתימה רק על התכנית ולא מבקשים חתימה על נוסח שתקף הלכתית שבו כתוב שאני יודע שיש לי חלק בקרקע/גג/זכויות הבניה וזה שווה הרבה כסף ובכל זאת אני מוותר. אהה כי השכן לא יחתום, אז מה ההיתממות הזאת להחתים על הרחבה ולספר כמה זה צרות עין להתנגד להרחבה ואז לצעוק אבל חתמת?
כי אדריכלים אינם עו"דים.
ואכן בעניינים אלה הם בדר"כ מתייעצים עו"ד שמתמחה ברישוי ומקרקעין.

ועניין הדמי איזון הוא אכן רחב מאוד.
כבר ראיתי דיונים ארוכים בנושא . [לא בפרוג]
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
את כותבת מאוד יפה אבל בשטח מנסיון שלנו זה לא נכון
רב לא עוזר בכלל במצב הזה כי:
הצד הבונה מגיע עם פראק ועניבה ומזיל דמעות תנין על משפחות ברוכות וילדים שצריך לחתן..
והרב מסביר לצד הנפגע עד כמה הם צודקים.

כשהם מקבלים זימון למפקח על בתים משותפים שם טיעונים כמו אצל הרב לא מתקבלים
יום לפני הדיון הם שולחים בקשה דרך העו"ד שלהם "נשב ונתפשר.." זה ורק זה מפחיד אותם.

נכתב מנסיון של התקופה האחרונה
כמה נכון לצערנו.
בבנין של חמי היה מוסר שיעורים אחד שהשכיר דירה.
וביקש היתר על כל הגג במרכז בני ברק.
הגשנו התנגדות.
קיבל היתר למרות שלא היה רוב קניני על ידי זיוף חתימות.
שילם שוחד [לכאורה] והתיק הוחלק
הגשנו ערר, מהנדס העיר הדגיע לדיון על מנת להציל את התיק.
הוכחנו שמתים חתמו וגם אנשים שכלל לא היו בארץ.
הצענו בדיון שכולם יבנו ביחד ויתחלקו ברווח או לחילופין נביא קבלן לתמ"א הוא התנגד.
ההיתר נפסל [כמעט לא מצוי, רק שהשופט העיר למהנדס שעוד קצת מאמץ מצידו והזיוף עובר למשטרה]
עברה חצי שנה וקיבל שוב היתר ללא פרסום כלל [נגד החוק], שלחנו ערר.
קבעו תאריך ללא ידיעתנו.
עררנו שוב.
יום לפני העירייה ביטלה את ההיתר. [כמובן]
ואז האיש בא להידברות. עד אז הוא רק מירר בדמעות תנין
הצענו לו שוב זה שייך לכולם וכולם ירוויחו.
אז הוא אומר אני יודע אבל "מנהג המדינה" בבני ברק הוא לא כזה.
ומדובר באחד שבאלול לא מתעסק בגשמיות, ובתשרי אין לו זמן, ותמיד תרקוד לפי חליל הזמנים שלו...
אבל מה הכי כאב לחמי, שבאמצע ההדיברות הוא אומר לו "אני הדירה הזו זה הפנסיה שלי, ואתה צר עין חסידי פוילישע שרוצה רק לגנוב בני תורה"
מאז חמי לא רצה לשמוע ממנו יותר מטוב ועד רע
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #58
אבל איזה רב הם שאלו?
בתיק שהם יודעים שזה נגד אנשים על הרכוש המשותף.
לא באה לסנגר על אף קולגה שלי.
מי שעשתה דבר כזה מידיעה ובלי לשאול רב היא לא בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
לדעתי חסרים פה הרבה נתונים
בא ניקח לדוגמא אדם שיש לו חצר מול חלון סלון ביתו שהיא מוגדרת לצורך הענין כחצר משותפת אוקיי, בשעת הבניה כנראה לפני עשרות שנים אמורה הייתה לשמש כחצר נוי, ולא לצורך שימוש פרטי אממה מאז החצר נטושה המצב הוא כעת שהחצר אינה שוה לשום שימוש אחר הועדה המחוזית והמקומית בינתים הוציאה היתר בניה לשטח זה מי לדעתך אמור להשתמש בשטח הזה? אולי שיתנחל שם ינקלביץ' (שם בדוי) מהכניסה החמשית שגר בקומה 5
אם השטח לא שלו אז אסור לו להשתמש בלי רשות השכנים נקודה,
מכירה מקרה כזה בדיוק, הבן אדם בנה בשטח ציבורי שלשכנים לא הייתה גישה אליו (באשמתו) בניין עם 2 קומות וחסם להם את האוויר ואת האור לדירות (בקצור נזק משמעותי על שטח ששייך להם..)
העירייה פירקה לו את הבנייה ואז הגיע לבקש היתרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
באותה המידה ישנה תופעה אחרת אנשים שמתנגדים לבניה של אחרים במגרש שאינו שלהם.
לפעמים בטענות צודקות של צפיפות ברחוב וכדומה.
ולפעמים בעוד טענות.
צריך לדעת שלא כל בפעם זה מותר.
ישנם טענות נכונות אך שאינם תופסות מדין תורה.
למשל אדם שהבנין שלו עצמו מצופף את הרחוב יותר ו/או אלף ואחד טענות שמשתנות ממקרה למקרה.
לפעמים זה מותר לפעמים מצוה ולפעמים זה ממש אסור.
הייתי בדיונים שבהם אנשים התנגדו לבניה ועיכבו אותה במשך למעלה משנה תוך גרימת נזקים לקבלן עשיר, מחמת שלא רצו שרעש הבניה יהיה בתקופה שלא נוחה להם, או לחילופין רצו שבשביל להינצל הריבית של העיכוב הוא ישלם להם דמי סחטנות.
אחד מהמתנגדים אמר לי פעם שאחד מגדולי הדור אמר לו אתה חושב שאתה המסכן והנפגע והוא העשיר היזם הסחטן, אבל תדע שלא שאלת דיין ולא היה לך שום היתר לעכבו והנזקים שגרמת לו בגרמא הם "חייב בדיני שמים"
הוא נרעש ונפחד הלך ליזם ואז הוא הראה לו שגרם לו נזקים של 3 מליון ש"ח.
תכל'ס היזם מחל לו בחצי פה, ומאז הוא לא רגוע.
מסקנה אחת אל תתפתו לשום דבר לא להסכמת בניה ולא להתנגדות לבניה, מבלי לברר טוב טוב אצל דיין מומחה בתחום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

יש כיום דבר כזה עבודה יהודית בבניה ושיפוצים?
כלומר מהמהנדס, קבלן, מנהל עבודה, עד לפועלי הבניה עצמם?
שיפוצים קטנים ב"ה יש הרבה מאנ"ש אבל על שיפוצים גדולים או על הרחבה או בניה רצינית לא ששמעתי,
אם יש לכם מידע, אני אשמח לקבל שמות וכן מידע כללי על שירות, ומחירים (מסתבר שעבודה יהודית יקרה יותר)

ואם אין דבר כזה (או שיש רק משהו קטן, כמה חברות בודדות וקטנות),
אז אולי הגיע הזמן להרים את הכפפה ולהתחיל לקדם איזה אופציה לבניה יהודית,

הציבור החרדי בונה ומשפץ ומרחיב מואוד הרבה, וכידוע ששיפוץ זה סיפור של מאות אלפי שקלים, אז למה כל הכסף הזה צריך להגיע לחבורה של ערבים שונאי ישראל שבאה מהשטחים והדבר היחיד שהם יודעים על יהודים זה שצריך לפגוע בהם רח"ל???
למה שהכסף ילך לאיזה ערבי בן דוד של מחבל, ולא יגיע לידים של יהודי???
(לי למשל מאוד אכפת אם מתקין המזגנים הוא ערבי כשאני יודע שאותו כסף יכול ללכת ליהודי!)
וחוץ מזה נראה לי שזה גם יותר נוח לעבוד עם יהודי ולא עם ערבי, אצל יהודי אתה לא צריך לחשוש על כל התכשיטים וכלי כסף שיש לך בבית,
לא צריך לחשוש (בדר"כ) שהוא יעלם עם הכסף לפני הזמן (אני מכיר משפחה ששיפצה ובטעות שילמה לערבי את הכסף לפני סיום העבודה ויום לאח"כ הם פשוט לא הגיעו והשאירו את העבודה באמצע!!!) אין מחסור מהם בזמני מלחמה, וגם באופן כללי נוח יותר שמסתובב יהודי בין הרגליים ולא איזה ערבי!

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא
תודה רבה!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה