הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #41
הנה עוד קטע, בסגנון שונה מעט
אני אוהב לשקר.
מת על זה.
הי, קחו את זה בערבון מוגבל- כי אני תמיד משקר, ובואו לא נכנס עכשיו לפרדוקס הזה.
אבל עכשיו ברצינות: אני כנה אתכם פה, וזה משהו שלא קורה לעתים קרובות בכלל.
גדלתי בבית הכי רגיל שבעולם- אבא אברך, אמא רואת חשבון במשרה מלאה ו9 אחים ואחיות שהקיפו אותי תמיד בטבעת מגוננת ותומכת, לפעמים חונקת.
כבר בגיל צעיר הייתי רגיל לשלוף תירוצים מפוברקים שעזרו לי לצאת מכל סיטואציה וידי על העליונה. עשיתי את זה טוב, ואת הפעמים שעלו על השקרים האמנותיים שלי אפשר לספור על כף יד אחת.
קראתי לשקרים שלי 'אמנותיים', ולא בכדי. במשך השנים הפכתי את זה לאמנות של ממש, כך שלפעמים ניסיתי להיזכר האם הסיפור שספרתי לחברים בהפסקה היה אמיתי או פרי דמיוני הפורה.
בפעמים היחידות בהם הסתבכתי בגלל שקר בלתי מוצלח, הצלחתי להחלץ בעזרת שקרים נוספים.
זאת הייתה תחושה מדהימה, למען האמת.
יום אחד, כשכבר הייתי בישיבה קטנה, המשגיח תפס אותי על מעשה לא ראוי שגרר שקר קטנטן, שגרר תגובת שרשרת של המצאות מכאן ועד אפריקה, וזימן אותי לשיחה.
ישבתי והקשבתי לו בכובד ראש, ואחר הודיתי באמת כי אחי הגדול משפיע עליי בבית, הוא מכניס לי כל מני שטויות לראש ולהיפטר ממנו זה חתיכת עבודת מידות פנימית שאני עושה עם עצמי בכל רגע פנוי.
הוא התרשם, הבטיח לתמוך בי.
הכל היה שקר, כמובן.
החיים היפים שלי המשיכו להתגלגל, ואף שיחת מוסר לא עזרה לי להפסיק עם המנהג ה'לא ראוי' שלי.
אבל בשלב זה- אני תוהה למה לי להפסיק. אני אומן, ואני לא בא להתגאות. השקרים שלי באים ממקום מקצועי ואף פעם לא תצליחו להכשיל אותי בדברים. וכמה שמגנים שקרנים ואת הדרך שלהם- אני לא מוצא לנכון לשנות את עצמי. טוב לי עם צורת החיים שלי, זה מסדר אותי במקומות הנכונים מבחינתי ובזכותם, בוא נאמר, אני ממוקם היטב בין חברתית ובין לימודית.
יש מי שיאמרו שאני חייב לשנות את דרך החיים שלי. אם אתם באותה הדעה, מוזמנים לנסות לדבר איתי, ולשמוע עוד כמה שקרים שיסדרו אותי טוב יותר.
תודה שהקשבתם להגיגיי עד כה.
דרך אגב, אף לא דבר ממה שסיפרתי למעלה נכון ב100 אחוזים. גם לא ב70.
ותסתבכו לבד עם הפרדוקס.
אני אוהב לשקר.
מת על זה.
הי, קחו את זה בערבון מוגבל- כי אני תמיד משקר, ובואו לא נכנס עכשיו לפרדוקס הזה.
אבל עכשיו ברצינות: אני כנה אתכם פה, וזה משהו שלא קורה לעתים קרובות בכלל.
גדלתי בבית הכי רגיל שבעולם- אבא אברך, אמא רואת חשבון במשרה מלאה ו9 אחים ואחיות שהקיפו אותי תמיד בטבעת מגוננת ותומכת, לפעמים חונקת.
כבר בגיל צעיר הייתי רגיל לשלוף תירוצים מפוברקים שעזרו לי לצאת מכל סיטואציה וידי על העליונה. עשיתי את זה טוב, ואת הפעמים שעלו על השקרים האמנותיים שלי אפשר לספור על כף יד אחת.
קראתי לשקרים שלי 'אמנותיים', ולא בכדי. במשך השנים הפכתי את זה לאמנות של ממש, כך שלפעמים ניסיתי להיזכר האם הסיפור שספרתי לחברים בהפסקה היה אמיתי או פרי דמיוני הפורה.
בפעמים היחידות בהם הסתבכתי בגלל שקר בלתי מוצלח, הצלחתי להחלץ בעזרת שקרים נוספים.
זאת הייתה תחושה מדהימה, למען האמת.
יום אחד, כשכבר הייתי בישיבה קטנה, המשגיח תפס אותי על מעשה לא ראוי שגרר שקר קטנטן, שגרר תגובת שרשרת של המצאות מכאן ועד אפריקה, וזימן אותי לשיחה.
ישבתי והקשבתי לו בכובד ראש, ואחר הודיתי באמת כי אחי הגדול משפיע עליי בבית, הוא מכניס לי כל מני שטויות לראש ולהיפטר ממנו זה חתיכת עבודת מידות פנימית שאני עושה עם עצמי בכל רגע פנוי.
הוא התרשם, הבטיח לתמוך בי.
הכל היה שקר, כמובן.
החיים היפים שלי המשיכו להתגלגל, ואף שיחת מוסר לא עזרה לי להפסיק עם המנהג ה'לא ראוי' שלי.
אבל בשלב זה- אני תוהה למה לי להפסיק. אני אומן, ואני לא בא להתגאות. השקרים שלי באים ממקום מקצועי ואף פעם לא תצליחו להכשיל אותי בדברים. וכמה שמגנים שקרנים ואת הדרך שלהם- אני לא מוצא לנכון לשנות את עצמי. טוב לי עם צורת החיים שלי, זה מסדר אותי במקומות הנכונים מבחינתי ובזכותם, בוא נאמר, אני ממוקם היטב בין חברתית ובין לימודית.
יש מי שיאמרו שאני חייב לשנות את דרך החיים שלי. אם אתם באותה הדעה, מוזמנים לנסות לדבר איתי, ולשמוע עוד כמה שקרים שיסדרו אותי טוב יותר.
תודה שהקשבתם להגיגיי עד כה.
דרך אגב, אף לא דבר ממה שסיפרתי למעלה נכון ב100 אחוזים. גם לא ב70.
ותסתבכו לבד עם הפרדוקס.
