פרק רביעי
יותר ממה שהעגל רוצה לינוק - רצה עויזר להתחתן!
ולכן הסכים לקיים את הפגישה הבאה בגן-חיות למרות השרב הצפוי.
שושי רצתה פגישה ספורטיבית ובאור יום, וכך כולם יצאו מרוצים. שושי קיבלה פגישה ספורטיבית ובאור יום,
ועויזר, הרי מה יותר טוב מכלוב של בַּבּונים בשביל להעמיק מולו בשיח על מהות הנישואים ותכליתם.
בבוקר אותו היום עויזר עטה על עצמו אווירה ספורטיבית במיוחד שבאה לידי ביטוי בכובע שמש כחול (של 'טבעול') ובמספר אביזרים נוספים. ביציאה מהבית אף רופף מעט את עניבתו (המשובצת כמובן) ובסך הכל היה די מרוצה מכל העניין.
נקודת המפגש נקבעה ליד הכלוב של הקופים. לעויזר זה יצא טוב, שהרי הקופים נמצאים אחרי עמדות התשלום ובכך נחסכה ממנו ההתלבטות בשאלה מי אמור לשלם. ובאמת הוא היה זה שבחר את המקום.
"תראי איך הוא דומה לאייזינשטיין" פתח עויזר את הפגישה בשיא - כשהוא מצביע על אחד המקוקים הפחות פוטוגניים.
"בוקר טוב גם לך" אמרה שושי ולא שמרה טינה מעבר לכך.
שושי לא אישרה את הדמיון לאייזינשטיין, בין היתר כי לא היה לה מושג במי מדובר, אבל כן הביעה עניין בפאוץ' שעויזר חגר על מותניו בעוז. יותר מדויק במשפט שהיה רקום עליו -
"טוב להיות צעיר בריא ועשיר – מזקן חולה ועני."
"וואו" התפעלה "כל כך נכון."
"זה פתגם של סבא שלי" אמר עויזר בגאווה.
מסתבר שזאת שורה אחת מתוך צוואתו הארוכה של סבא עפולה ז"ל, שאמנם מעולם לא התנסה בחלקו הראשון של המשפט
(למעט 'צעיר' לתקופה מוגבלת) אבל בהחלט כך היה סבור.
לשאלתה של שושי מדוע סבו הגדול הונצח דווקא על פאוץ', ענה עויזר שגם זה היה חלק מהצוואה, ושפריט אחסון זה היה חלק אינטגרלי מהמנוח.
"מדהים!" סיכמה שושי.
הם טיילו בין הכלובים, המצב רוח היה טוב, שושי פטפטה ללא הפוגה, ועויזר ניצל כל הסחת דעת מצד העובדים כדי להאכיל את החיות צ'יטוס שהביא במיוחד למטרה זו.
"אפרופו סבא ז"ל" התעניינה שושי "עוד לא אמרת לי מה תרצה להיות כשתהיה גדול?"
"אווו מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול??" חזר עויזר על השאלה בהילוך איטי במטרה להרוויח זמן.
הוא הרי אף פעם לא הקדיש מחשבה בעניין וכך גם חשב לעשות בעתיד. למרבה המזל, בדיוק ברגע שבו עויזר בא שלא לענות, יצאה בת קול מהרמקול והכריזה כי "לידיעת המבקרים בעוד 15 דקות זמן האכלת הפילים." עויזר נשם לרווחה.
הרי מה שלא יעשה כשיהיה גדול יכול לחכות עד סיום הארוחה.
הם תפסו מקומות טובים מקדימה תמורת אי אלו דחיפות, ולשמחתם הורשו להצטרף
(לזמן ההמתנה בלבד!) לכיתת ילדים שהמתינה לצדם במסגרת טיול שנתי, מה ששדרג את חוויתם עשרת מונים.
"ילדודקס" אמר המדריך "אם הייתם צריכים לבחור איזו חיה להיות, במה הייתם בוחרים?"
"אריה!" צעק עויזר וארבעה מהילדים.
"עוד מישהו?"
"כלב נחייה" אמרה שושי בהחלטיות של מי שכבר חשבה על הנושא מספר פעמים.
בשלב הזה הילדים ביקשו מהמדריך לעבור מקום, עויזר לעומתם ישב נפעם עד שלא הצליח להוציא כל הברה מפיו.
הוא שמע שהיא חזקה בגמילות חסדים, אבל עד כדי כך?!
מה שקטע את הרגע היה תחילת המופע. כולם השתעשעו לראות איך חיות הענק נעזרות בחֶדק בהיעדר סכו"מ מתאים. עויזר בעיקר התפעל מיכולתה של טיילור הפילה לבלוע כרוב שלם בנעלם אחד.
"במחשבה שניה" הכריז עויזר "אולי הייתי בוחר בפיל."
מיד עם סיום המופע הפיל וכלבַּת הנחייה עשו את דרכם לעבר 'רכֶּבֶת החיות'. החום אמנם היה כבד, אבל שושי זכרה מילדותה שהדבר מסב עונג רב. למרבה אכזבתם המפעיל מנע מהם לעלות בטענה שהם מעל גיל 11, החלק הטוב היה שהאזור מוצל בסככה וכך הזוג לא נצלה במשך 45 דקות השכנוע.
"תודה. אני מעריך את זה" צעק עויזר המקופל ממקומו בספסל הרכבת.
"עוף לי מהעיניים."
הרכבת יצאה לדרכה, שושי ניצלה את הנסיעה התזזיתית כדי לתאר בפרוטרוט איך היא רואה את שולחן השבת שלה שכלל מגוון רחב של מאכלים בדגש על סלט כרוב.
הדגש האחרון היה די והותר ללבו של עויזר שהחל לעלות על גדותיו, איך אמרו חז"ל "כשזה זה - זה זה". ומיד פנה להחליף מספרי פלאפון!
(לא הפלאפון עצמו כפי שהשדכן הדגיש.)
שושי אמרה שהיא לא מאמינה והיא בהלם ובשוק ובעוד כמה מילים, ועויזר אמר שגם הוא לא מאמין, אבל בכל זאת ישמח לקבל את המספר שלה.
וכך, באקט מרגש על ספסל הרכבת, הוחלפו להם מספרי הפלאפון לקול צרחות ילדים ש"כן כן כן הגענו למקום..."
עויזר רשם את המספר בשם 'שושידוך' והיה מאושר,
"הגענו למקום האא" הוא קרץ.
"מרגישים" הבריקה שושי ובנס לא המשיכה את השורה.
***
המשך יבוא.
הנושאים החמים
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //