- הוסף לסימניות
- #1
שלום לכולם!
אני שפרינצה, ובאירוך - שפרינצה'לה.
אני כותבת כאן כי אני צריכה עזרה דחופה.
הבנתי שכאן זה 'קהילת כתיבה מקצועית' אני מקווה שכשמכם כן אתם, ועם כל ה'מקצועיות' שלכם תמצאו לי עצה ופתרון.
טוב, נתחיל להסביר?
הכל התחיל כשקראתי מודעה במקומון, שתוכנה היה כך: "מרגישים כישרון מבוזבז? רוצים לפתח את הכתיבה שלכם? קורס חדשני ב5 שבועות!" מיד הבנתי שאני בפנים. כל מילה מדויקת. הרי ברור שאני כישרון. מאז גיל אפס, כשרק התחלתי לבכות ולשבור מעט חפצים אמא נאמה באוזניי "אין, כישרון את" ונשפה. וכך גם בהמשך, כשחוללתי נפלאות במטבח, כשצבעתי את הקיר בטקסטורה חדשנית ובכלל - בכל מצב. זה המשפט שמייצג אותי.
אבל מה? תמיד ידעתי שאני כישרון, אבל לא ידעתי איזה. ניסיתי לחקור את זה, אבל התשובה היחידה שקיבלתי הייתה "אין, כישרון את." כך שנשארתי עם אותה המסקנה ללא תשובה.
ופתאום, המודעה הזו, הפלא ופלא! פתאום הבנתי! אני כישרון מבוזבז! בטוח שאני מוצלחת בכתיבה. הרי מה זה לכתוב? להמציא סיפורים. לא? מאז גיל אפס המצאתי סיפורים על ברווז ברווזוני, וסיפרתי אותם ללא הפסק (עד שאמא הייתה נרדמת משעמום..) אמרתי לכם שאני מוכשרת? אז זהו, שכל כך התרגשתי מהתאמתי לקורס, ומפטירת שאלת חיי עד שכמעט פצחתי בריקוד.
רק מה, מרוב התרגשות שכחתי להסתכל על המחיר. בערב, שסיפרתי לגרשון, הוא זכר את הפרט השולי הזה, וכשראה את המחיר עיניו נפקחו לרווחה. "לא, שפרינצה'לה. אין סיכוי. המחיר גבוה מידי. מוגזם לחלוטין."
ואני? דמעות זלגו על עייני. אמרתי לו עד כמה שזה חשוב לי, והוא תמה תחת שפמו "שפרינצה, לא ידעתי שאת אוהבת לכתוב.." ואני עניתי לו בהתרגשות "גם אני לא ידעתי עד היום!"
הוא התפלא ושאל "מה קרה היום?"
ואני קפצתי ממקומי והסברתי "היום ראיתי את המודעה!"
הוא לא הבין. "ממודעה מגלים כישרון? כישרון זה מהבורא."
וכך נותרתי חסרת תשובות וללא קורס. ועכשיו, חברי הקהילה הנכבדים - איך אני מסבירה לגרשון עד כמה הקורס בשבילי ככפפה ליד כמכסה לסיר כפרח לגבעול כ.. לא משנה. איך אני מסבירה לו את נחיצות העניין שארשם לקורס הכישרוני שלי??!! אשמח לתשובה דחוף.
אני שפרינצה, ובאירוך - שפרינצה'לה.
אני כותבת כאן כי אני צריכה עזרה דחופה.
הבנתי שכאן זה 'קהילת כתיבה מקצועית' אני מקווה שכשמכם כן אתם, ועם כל ה'מקצועיות' שלכם תמצאו לי עצה ופתרון.
טוב, נתחיל להסביר?
הכל התחיל כשקראתי מודעה במקומון, שתוכנה היה כך: "מרגישים כישרון מבוזבז? רוצים לפתח את הכתיבה שלכם? קורס חדשני ב5 שבועות!" מיד הבנתי שאני בפנים. כל מילה מדויקת. הרי ברור שאני כישרון. מאז גיל אפס, כשרק התחלתי לבכות ולשבור מעט חפצים אמא נאמה באוזניי "אין, כישרון את" ונשפה. וכך גם בהמשך, כשחוללתי נפלאות במטבח, כשצבעתי את הקיר בטקסטורה חדשנית ובכלל - בכל מצב. זה המשפט שמייצג אותי.
אבל מה? תמיד ידעתי שאני כישרון, אבל לא ידעתי איזה. ניסיתי לחקור את זה, אבל התשובה היחידה שקיבלתי הייתה "אין, כישרון את." כך שנשארתי עם אותה המסקנה ללא תשובה.
ופתאום, המודעה הזו, הפלא ופלא! פתאום הבנתי! אני כישרון מבוזבז! בטוח שאני מוצלחת בכתיבה. הרי מה זה לכתוב? להמציא סיפורים. לא? מאז גיל אפס המצאתי סיפורים על ברווז ברווזוני, וסיפרתי אותם ללא הפסק (עד שאמא הייתה נרדמת משעמום..) אמרתי לכם שאני מוכשרת? אז זהו, שכל כך התרגשתי מהתאמתי לקורס, ומפטירת שאלת חיי עד שכמעט פצחתי בריקוד.
רק מה, מרוב התרגשות שכחתי להסתכל על המחיר. בערב, שסיפרתי לגרשון, הוא זכר את הפרט השולי הזה, וכשראה את המחיר עיניו נפקחו לרווחה. "לא, שפרינצה'לה. אין סיכוי. המחיר גבוה מידי. מוגזם לחלוטין."
ואני? דמעות זלגו על עייני. אמרתי לו עד כמה שזה חשוב לי, והוא תמה תחת שפמו "שפרינצה, לא ידעתי שאת אוהבת לכתוב.." ואני עניתי לו בהתרגשות "גם אני לא ידעתי עד היום!"
הוא התפלא ושאל "מה קרה היום?"
ואני קפצתי ממקומי והסברתי "היום ראיתי את המודעה!"
הוא לא הבין. "ממודעה מגלים כישרון? כישרון זה מהבורא."
וכך נותרתי חסרת תשובות וללא קורס. ועכשיו, חברי הקהילה הנכבדים - איך אני מסבירה לגרשון עד כמה הקורס בשבילי ככפפה ליד כמכסה לסיר כפרח לגבעול כ.. לא משנה. איך אני מסבירה לו את נחיצות העניין שארשם לקורס הכישרוני שלי??!! אשמח לתשובה דחוף.
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים