- הוסף לסימניות
- #61
אז כאמור כבר, מאוד אהבתי לקרוא את מה שכתבת כאן, ויש לי כמה נקודות להרחבה.
אהבתי את הדיוק שלך - שבעצם מה שהופך את הסדרה לכל כך מצליחה הוא גם מה שחותר תחת ההצלחה שלה. המיתולוגיות שלה. זה מהלך לוגי מבריק. ותודה לך עליו.
האבחנה הכוללת שאת מציעה במבט רחב על ספרות חרדית בכלל ככזו שמקדשת מקום לייצוג גבריות או נשיות, בלי מקום לשתיהן כמעט - מרתקת ואני מרגישה שנגעת רק בקצה הקרחון. בכל אופן פתחת פה פתח ענק למחשבה קדימה (למי שרוצה לכתוב) וגם למחשבה לאחור על שנים של ריטונים על הספרות החרדית, שלא תמיד יודעים לשים את האצבע ולדייק מה כל כך מפריע לנו בה.
לא אתיימר להסביר את הנקודה הענקית הזו ביחס לכלל הספרות החרדית. אבל, אני יכולה לפחות להוסיף חידודים לגבי הסדרה הזו. או, יותר נכון, דברים שהציקו לי מראשית הדרך, כקוראת מן השורה שמחכה בקוצר רוח לספר הבא.
אני אתייחס למודלים של זוגיות שהסדרה מציגה בין שורותיה, ואבחן את זה דרך 4 זוגות (למרות שיש יותר):
1. רנה וקאה-היי - יחסי עורמה.
היא קורבן הוא גוי רשע וזה ברור לכולנו. רנה מפיקה את המיטב שהיא יכולה בסיטואציה איומה ובלתי אפשרית ומגדלת בת ישראל כשרה בדמות הלה ואף משכלת בן שמבין השורות די ברור שהיה עדיף לו שימות מאשר שיגדל להיות גירסא משוכללת של אביו. רנה היא אישה איתנה, מתוחכמת וערמומית יותר מבעלה שידיו רב לו במעשי עורמה ותחבולה מלחמתיים ופוליטיים. אחת שיודעת להוציא לימונדה מסלע שניצב ליד עץ לימון. הרעיונות והשאיפות של בעלה הנבל הן כלי שרת בו היא עושה שימוש סופר מתוחכם כדי להשיג את מטרותיה שלה. וטוב שכך.
לכאורה לא הייתי צריכה להביא אותה כדוגמא, אבל באופן מפתיע, למרות שהוא בכלל גוי, המבנה "הזוגי" הזה שמובא כבר בספר הראשון, לא נשאר כתופעה חד פעמית בלבד, אלא משתחזר בצורות דומות אצל זוגות יהודיים כשרים.
2. איסתרק והלה - יחסי כוח
אולי זאת רק אני, אבל למעט הדיאלוג הראשון בין השניים האלו כשהן זוג צעיר בסוף הספר הראשון, כל שאר הדיאלוגים ביניהם מגרדים ומציקים. מבחינת איסתרק מרגיש שהלה היא מחויבות. עוד שורה ברשימת המטלות האינסופית שלו. פגישות איתה צריך להכניס ביומן האלקטרוני, המונה דופק, והגברת לא משתפת פעולה. כי יש לה פה, ויש לה דעות ויש לה רעיונות משלה. והוא ? אין לו זמן. אז הוא בעיקר משתיק אותה.
ומה הלה עושה ? למדה מאמא שלה. מוציאה את המיטב מכל זה ומאחורי הקלעים. ושוב כמו אמא שלה - מי שומע עליה עוד ?
3. שלוואן וליאה - יחסי מוסר
הזוג עם הכי הרבה פוטנציאל ספרותי בכל הסדרה הזו. הם מתחילים כמו שבבניק שבטעות מיסדו אותו עם בחורה חניוקית. פערי התפיסות והמוסר שלהם חדים ומגיעים לסף פיצוץ לא יותר מימים בודדים אחרי חתונתם. ושם הם נותרים, תהום מוסרית פעורה ביניהם. ליאה שוב מקבלת תפקיד מאחורי הקלעים, בחסות אמא שלה, תרצה - חכמת נשים בנתה ביתה ולכי תדעי אם לא בגלל זה הגעת למלכות. תחזירי את הנער בתשובה.
איזה קטע אבל שמי שמחזיר אותו הוא הנורדי מחודד הלשון והסיף ?
ליאה מקבלת לה טוויסט עלילתי של הבת שנולדת להם ושלום שלום לאישה עם הפוטנציאל. מאחורי הקלעים מחכה לך ואל תשכחי את התור הקרוב לחיסון של גיל חודשיים.
4. בסטיאן וגטאלי - יחסי תבונה
הוא מבוגר והיא צעירה. אבל זה לא הגיל שמשחק כאן תפקיד (ע""ע ליאה שגילו של שלוואן כפול משנותיה ותבונתה עולה על שלו פי שלוש) אלא התבונה. או יותר נכון, פערי התבונה.
בסטיאן, אחת הדמויות היותר מוצלחות ובנויות בסדרה, מתייחס לאישתו, חושב עליה ומדבר אליה כאילו היתה ילדה סכלה ותמימה. מסתיר ממנה מידע וחושש מלדבר איתה על דברים שהיו חוסכים לו כל כך הרבה בלאגנים וכאבי לב, כי הוא פשוט לא סומך עליה, למרות שהיא לא עושה דבר שיצדיק את החששות האלו, למעט היותה צעירה. על "חברתך ואשת בריתך" לא שמעו בכוזר כנראה.
והקרבות על הכתר. כל כך הרבה דם נשפך על כל שעל אדמה חרוך לאורך כל שנות המלחמה. העם התעייף מהמלחמה הזו. הקורא התעייף למרות שלא נחשף אליה בפועל. כשסופסוף הגיע הסוף ומן הראוי היה לצחצח חרבות,
קיבלנו נאומים צדקניים מפאר ומבטים צדקניים יותר מאיסתרק. למי יש גג לתרום שנקפוץ ממנו ?
אהבתי מאוד את הסקירה הזוגית,
בעיקר את 2 ו-3.
לא יודעת כמה אני מסכימה עם 2
הלה בעיניי דמות מפוספסת שלא ברור לי למה לא השקיעו בה
מה עם עוד זוגות.
מאוד מעין אותי המלך רעואל השני ויחסו ל-2 נשותיו
וילדיו מ-2 נשותיו
והיחסים בין הא החורגת לילים שמתעלמים מם פה באופן מופתי.
אולה ואונמר
(עזבי את ליאה והחיסון,
אונמר מארח על כוס תה!
אני שפשפתי עיניים)
טור ורובן
דיאלדיאן ואשתו
הנושאים החמים



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //