@איצ'ה קו המידע מה עם תביעה יצוגית ענקית שתרתיעה את מי שצריך כדלקמן, עבור כלל הציבור שסובל מהדברים האלו ובקושי מצליח להחזיר את הכסף, ואח"כ לעבוד להחזיר את דירוג האשראי, וכל זאת בנוסף לעוגמת נפש האדירה ובזבוז זמן....
כמובן אם ובאופן שמותר ע"פ ההלכה, וככל הנראה חברות השליחויות שמזייפים כאילו היו בכתובת הם חלק לא מבוטל [או שהם אשמים ברוב] מכל העושק שנעשה לציבור
אני מניח שזה מצב של עצימת עיניים משותפת, לנוחות ולרווח כולם.
אני כותב בלי ידיעה או בלי לטעון שכך הדברים.
א
בית החולים פשוט מוציא בכיף דרישת תשלום, מה אכפת לו מגיע לא מגיע, מה אכפת לו אם יש למטופל מסמכים לקבל התחייבות מקופ"ח, או אין לו, בית החולים פשוט לא מתעניין בזה.
עוצם עיניים חזק חזק. ככה הכי רווחי והכל זורם.
אדוני רוצה מסמכים ורשומות? תרדוךף אחרי הרוח. דבר מעניין, אחרי שעוברים את התהליך המתיש באתר (נסו להוציא רשומות רפואיות בהדסה), קופצת על המסך הודעה: קיבלנו את בקשתך. - בלי שהם שולחים אסמכתא במייל...
במילים חארות: אנחנו לא חייבים לך כלום ולא משאירים לך אפילו גרם אחד של הוכחה שביקשת מאיתנו מסמכים.
ככה יותר נוח לנו, אתה מבין. ככה הכי רווחי והכל זורם.
ב
עובר זמן, החוב לא מוסדר? עורך הדין מקבל את התיק, ומייד מדביק עליו דמי טיפול, שהם כנראה הכי גבוהים שמתיר לו החוק. עורך הדין לא באמת מתכוון לפנות אליכם (למשל - ליזום שיחת טלפון. אפשר להעסיק טלפנית עקשנית בעלות לא גדולה). אלא פונה לחברת שליחויות שהציעה לו את המחיר הכי זול להפצת המכתבים - וטענה שיש לה הכי הרבה הצלחות במסירה.
הוא עוצם עיניים ומעדיף "לא לדעת" איך ייתכן שחברת שליחויות אחת מצליחה "למסור" יותר מאחרות... הרי זה חסר הגיון. לכן עורך הדין
עוצם עיניים חזק חזק. ככה הכי רווחי והכל זורם.
ג
חברת השליחויות מעסיקה דוורים צעירים ממזרח ירושלים או משהו, חבר'ה שלא בדיוק קל לקרוא להם לבירור, ואין להם כ"כ מה להפסיד את מישהו במדינה יתעצבן עליהם. הם לא ממוסמכים וקשורים בקשר חזק עם המדינה כמו צעיר נורמטיבי מקריית ספר, נאמר.
מבחינתם יש לדוור תעודת זהות ישראלית? או מסמך דומה? הוא טוען שהוא יודע למסור מכתבים ולמצוא את בעלי הבית? מעולה. מה אכפת להם שלא הגיוני להספיק 100 כתובות ביום אחד עם מסירה אישית. הם לא מתכוונים לדרוש מהדוור הוכחה מצולמת שמסר/ הדביק את המכתב התראה על דלת החייב. למה להם?
עוצמים עיניים חזק חזק - ככה הכי רווחי והכל זורם.
ד
עורך הדין מקבל מחברת השליחויות את המסר שהנמען קיבל את ההתראה ולא שילם - מעולה. מעביר להוצל"פ. מה אכפת לו יותר מזה? הוא צריך לדעת?
עוצמים עיניים חזק חזק - ככה הכי רווחי והכל זורם.
אדון עורך דין יקבל את שלו מההוצל"פ - וגם את התשלום מבית החולים כמובן בגין טיפולו המסור בתיק...
(והערה; מה, נראה לכם שבית החולים לא יכול להעסיק עורכי דין משלו לגביה? מה הבעיה? אלא מאי - הכי קל לו לזרוק את הכביסה המלוכלכת על משרד חיצוני)
ה
ובהוצל"פ יושבת פקידה, שלא יכולה לדעת ולא מעניין אותה כלום. יש מכתב ממוסמך מעורך דין, הכל בסדר, אז היא מוציאה עיקול... קלי קלות...
עוצמים עיניים חזק חזק - ככה הכי קל והכל זורם.
ו
והבנק מצידו לא מתאמץ לעזור ללקוח האומלל. עוצמים עיניים חזק חזק - ככה הכי רווחי והכל זורם.
ועכשיו לך תתבע... ותילחם... מי בדיוק אשם בעיקול שנפל עליך?
שלב א? בית החולים?
עורך הדין?
חברת השליחויות?
הבנק?
הדוור המזרח ירושלמי שלא מדבר עברית כ"כ טוב, ותמיד יודע להעמיד פני מטומטם כשצריך?
ואתה רק אברך משכונת קרית יובל או משהו, בלי כסף זמן ופנאי לתקן את העולם...
אז משלם וסותם את הפה - וכולם נורא מרוצים. גם הדוור המזרח ירושלמי שמקבל עוד 2.5 שקל לשעה, גם חברת הדיוור המדהימה שמקבלת עוד תיקים, גם עורך הדין, גם הדסה ששמחה מאוד לראות עוד ועוד כסף נכנס בלי מאמץ...