אתגר חודש תשרי

[גדי ישראלי]

סתם קריפטומנזיה

חחח... בשביל ההומור זה היה טוב.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

לי אין עניין בקבוצה סגורה
אני אוהב לייקים וצלצולים

 

[גדי ישראלי]

לי אין עניין בקבוצה סגורה
אני אוהב לייקים וצלצולים

בשביל לייקים וצלצולים תמיד תוכל לכתוב פה כמו שכתבתי בענין טעות המקלדת הנפוצה.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

בשביל לייקים וצלצולים תמיד תוכל לכתוב פה כמו שכתבתי בענין טעות המקלדת הנפוצה.

ומה אני אעשה בקבוצה הסגורה?

 

[מריומה~]

חחח... בשביל ההומור זה היה טוב.

שלחתם אותי לויקי .. אז הוא דבר ואמר את דברו..

 

[גדי ישראלי]

לא יודע מה אתה אישית. אבל בקבוצה סגורה יותר בטוח ונוח להעלות חומרים, גם שאר החברים מרגישים את הצורך בקריאה מעמיקה יותר ובתגובות רציניות בעלות ביקורת בונה.

 

[פרוגיוזרית]

@גדי ישראלי - נראה לי כדאי להעביר את הדיון לאשכול נפרד, הוא בכל זאת סטה לחלוטין מנושא האתגר, וחבל.

 

[גדי ישראלי]

@גדי ישראלי - נראה לי כדאי להעביר את הדיון לאשכול נפרד, הוא בכל זאת סטה לחלוטין מנושא האתגר, וחבל.

מתנצל.

 

[אלישקף]

מרגישה קצת כמו אתרוג אחרי סוכות... אבל אם כבר כתבתי, אעלה:
(אתגר חודש תשרי, למי ששכח)
הכל התחיל ממכתב שקיבלתי, מכתב מאליהו.
חלק א' של המכתב עסק כולו בהטפות אודות העדר הפרודוקטיביות שלי, כמה שיש לי פוטנציאל וכמה איני מממשת אותו. בחלק השני עבר אליהו לרשימת הצעות, מטופשות האחת יותר מקודמתה, במה מומלץ לי לעסוק לפרנסתי או למילוי שעות הפנאי שלי.

וזאת עליכם לדעת, כי אליהו (מכר שלי מאנטרקטיקה) הוא איש אשכולות רב מעש ועתיר ידע, לא אחד שסתם עומד בשוק ומוכר ביצים. חיים בגלידה הם לא כאלו פינוק – ובעוד אני התקדמתי ועליתי ארצה – הוא נותר ביבשת הקרח, במרחק כזה שאפילו מאופקים לירושלים נדמה לו כפסע בלבד.

טוב. אז ניסיתי את המלצתו הראשונה – ופתחתי עסק זעיר של הדפסת מודעות.
מאורסים בגודל 2 מטר שנכנסו ביום הראשון לעבודתי – הניסו אותי מהרעיון. הם דרשו שאעצב ואדפיס בעבורם 7,000 הזמנות לחתונתם – אבל כל הזמנה צפויה הייתה להיות בגודל של טלית.

יצאתי מבועתת מהמחסן שאמור היה לשמש כבית העסק שלי, ונתקלתי בעצרת מחאה רבת משתתפים, שנופפו ביריעות גדולות. מהצצה חטופה הבחנתי שחלק מהיריעות מכילות זעקות כגון "לא ניתן יד לחילול שבת קודש", "כופרים החוצה", וחלקן מציגות רשימת אתרים.
שומרי שבת גולשים באתרים? תמהתי, אך לא אמרתי דבר.

רצתי הביתה, ופתחתי שוב את המכתב. אופס, זה לא המכתב. זהו שטר הלוואה של גמ"ח. למי יש גישה לחפצים שלי? מי שתל ביניהם את השטר הזה? אני מעולם לא לוויתי או הלוויתי אי מה מגמ"ח שדרש חתימות על שטרות. בהזדמנות אערוך מחקר. זה סיפור ארוך, ושאלה אם יהיה לי כוח לזה.

חיטטתי נמרצות בערימת מסמכי, וגיליתי שם כמה אוצרות: מכתב נוסף מאליהו, בו הוא מבקש שאשלח לו עוד עוגות. טעימות או לא – זה לא משנה, העיקר מארץ הקודש. טוב, גם בזה אאלץ לטפל.

האוצר השני היה מכתב גם הוא, אבל הפעם מאיזושהי מעצבת אופנה. ...מעוניינת לקיים שת"פ? איתי??? שפשפתי את עיניי, ואז גיליתי שזהו אכן דואר שגוי. חבל.

והאוצר המבטיח יותר מכל היה עלון של מכללת האווזים, ובו הזמנה לקורס בו אוכל להתקדם ולהתמקצע באקסל. הבטתי בעלון מאושרת, יודעת שמכאן תצמח ישועתי. בתחתית המודעה הנוצצת היה רשום משפט המזל של חיי: "לפרטים והרשמה צרו קשר בטלפון שמספרו 06-5568954".

התרגשתי. רציתי לרוץ מיד ולבצע את שיחת הטלפון שתגרור אחריה את ההצלחה הגדולה שלי, אבל נזכרתי שאין לי שום דרך ליצור קשר טלפוני. (מייל דווקא יש לי, פתחתי פעם בשביל לקבל את אינדקס המידע לשירותים במייל "גמ"ח במייל")

אבל לא עוד גמ"חים (ללא חתימות על שטרות), ולא עוד שירותים במייל או כל שירותים שהם.

מחר עם שחר ארוץ לרכוש לי פלאפון K34 או V22 (יש בהם גם גישה למייל?) ואז תיפתח דרך חדשה בחיי.

 

[משויטט]

קקטוס!! קטע חזק
בדיוק בשבילך, פתאום יש לי מחשבה הזויה אולי ככה אתה בונה את כל היצירות שלך...


לענייננו העניין בפורום סגור הוא לא לייצר פלטפורמה חדשה להתקשקש ולהתאתגר וגם לא לצבור לייקים וצילצולים כמובן, את זה אפשר להמשיך לעשות כאן בהנאה גדולה.
אבל כמו שגדי ועדיאל אמרו, ככותבים, אי אפשר להפיק את התועלת הרצויה מפרום פתוח כל עוד אי אפשר להעלות בו חומר שעתיד להתפרסם בקרוב, להתייעץ בנושאים ולהתלבט בעניין כותרת ודומיו.
קיצור, אנחנו רוצים פרום סגור ומשעמם וטכני כמו חייו של מתכנת באינטל.
וסליחה על ההסטה המטורפת.

 

[עדיאל]

מרגישה קצת כמו אתרוג אחרי סוכות... אבל אם כבר כתבתי, אעלה:
(אתגר חודש תשרי, למי ששכח)
הכל התחיל ממכתב שקיבלתי, מכתב מאליהו.
חלק א' של המכתב עסק כולו בהטפות אודות העדר הפרודוקטיביות שלי, כמה שיש לי פוטנציאל וכמה איני מממשת אותו. בחלק השני עבר אליהו לרשימת הצעות, מטופשות האחת יותר מקודמתה, במה מומלץ לי לעסוק לפרנסתי או למילוי שעות הפנאי שלי.

וזאת עליכם לדעת, כי אליהו (מכר שלי מאנטרקטיקה) הוא איש אשכולות רב מעש ועתיר ידע, לא אחד שסתם עומד בשוק ומוכר ביצים. חיים בגלידה הם לא כאלו פינוק – ובעוד אני התקדמתי ועליתי ארצה – הוא נותר ביבשת הקרח, במרחק כזה שאפילו מאופקים לירושלים נדמה לו כפסע בלבד.

טוב. אז ניסיתי את המלצתו הראשונה – ופתחתי עסק זעיר של הדפסת מודעות.
מאורסים בגודל 2 מטר שנכנסו ביום הראשון לעבודתי – הניסו אותי מהרעיון. הם דרשו שאעצב ואדפיס בעבורם 7,000 הזמנות לחתונתם – אבל כל הזמנה צפויה הייתה להיות בגודל של טלית.

יצאתי מבועתת מהמחסן שאמור היה לשמש כבית העסק שלי, ונתקלתי בעצרת מחאה רבת משתתפים, שנופפו ביריעות גדולות. מהצצה חטופה הבחנתי שחלק מהיריעות מכילות זעקות כגון "לא ניתן יד לחילול שבת קודש", "כופרים החוצה", וחלקן מציגות רשימת אתרים.
שומרי שבת גולשים באתרים? תמהתי, אך לא אמרתי דבר.

רצתי הביתה, ופתחתי שוב את המכתב. אופס, זה לא המכתב. זהו שטר הלוואה של גמ"ח. למי יש גישה לחפצים שלי? מי שתל ביניהם את השטר הזה? אני מעולם לא לוויתי או הלוויתי אי מה מגמ"ח שדרש חתימות על שטרות. בהזדמנות אערוך מחקר. זה סיפור ארוך, ושאלה אם יהיה לי כוח לזה.

חיטטתי נמרצות בערימת מסמכי, וגיליתי שם כמה אוצרות: מכתב נוסף מאליהו, בו הוא מבקש שאשלח לו עוד עוגות. טעימות או לא – זה לא משנה, העיקר מארץ הקודש. טוב, גם בזה אאלץ לטפל.

האוצר השני היה מכתב גם הוא, אבל הפעם מאיזושהי מעצבת אופנה. ...מעוניינת לקיים שת"פ? איתי??? שפשפתי את עיניי, ואז גיליתי שזהו אכן דואר שגוי. חבל.

והאוצר המבטיח יותר מכל היה עלון של מכללת האווזים, ובו הזמנה לקורס בו אוכל להתקדם ולהתמקצע באקסל. הבטתי בעלון מאושרת, יודעת שמכאן תצמח ישועתי. בתחתית המודעה הנוצצת היה רשום משפט המזל של חיי: "לפרטים והרשמה צרו קשר בטלפון שמספרו 06-5568954".

התרגשתי. רציתי לרוץ מיד ולבצע את שיחת הטלפון שתגרור אחריה את ההצלחה הגדולה שלי, אבל נזכרתי שאין לי שום דרך ליצור קשר טלפוני. (מייל דווקא יש לי, פתחתי פעם בשביל לקבל את אינדקס המידע לשירותים במייל "גמ"ח במייל")

אבל לא עוד גמ"חים (ללא חתימות על שטרות), ולא עוד שירותים במייל או כל שירותים שהם.

מחר עם שחר ארוץ לרכוש לי פלאפון K34 או V22 (יש בהם גם גישה למייל?) ואז תיפתח דרך חדשה בחיי.

מדהים. ההטיות של המשפטים, חידושים מרעננים.

 

[גדי ישראלי]

לענייננו העניין בפורום סגור הוא לא לייצר פלטפורמה חדשה להתקשקש ולהתאתגר וגם לא לצבור לייקים וצילצולים כמובן, את זה אפשר להמשיך לעשות כאן בהנאה גדולה.
אבל כמו שגדי ועדיאל אמרו, ככותבים, אי אפשר להפיק את התועלת הרצויה מפרום פתוח כל עוד אי אפשר להעלות בו חומר שעתיד להתפרסם בקרוב, להתייעץ בנושאים ולהתלבט בעניין כותרת ודומיו.
קיצור, אנחנו רוצים פרום סגור ומשעמם וטכני כמו חייו של מתכנת באינטל.
וסליחה על ההסטה המטורפת.

אהבתי את התחמון הסגול. משויטט אי אפשר לעצור אותך אתה בלתי עציר [תמרור אל-עצור].

 

[תפנית בעלילה]

בקשר לפורום כותבות:
תפסיקו להתחנן.
מה אתם מנסים לרקוע ברגליכם הקטנות ולנסות לפרוץ שערים נעולים?
לא רוצים אתכם? לא צריך!!
תראו איך הפורום הזה פורח וזורח, כל דכפין ייתי ויכתוב וישפוך את הלב..
מי אמר שהדשא שם ירוק יותר??

אין לך מושג כמה שאת צודקת! הפורום כאן כל כך פורח ומלבלב! צפורים מצייצות והרוח נושבת! לאחרונה נכנסתי לפורום הסגור ,שכבודו במקומו מונח בהחלט. אבל אני מבקרת בעיקר פה כי תוסס פה ויש כאן הרבה אקשן. (אני גם מרגישה רגשות אשמה כאילו נהייתי "סנובית" רק בשביל זה הייתי יוצאת מהמתקן הסגור). אני לא כותבת את זה כדי להרגיז את הסופרות המוכשרות רק כי ההילה הזאת מוגזמת!

 

[תפנית בעלילה]

@גדי ישראלי - נראה לי כדאי להעביר את הדיון לאשכול נפרד, הוא בכל זאת סטה לחלוטין מנושא האתגר, וחבל.

אופס! עכשיו אני רואה. סליחה.

 

[ציפה דריפה]

טוב תקשיבו אתם אלופים ברמות הזויוווות!!
אני כבר עוקבת כמה חודשים אחרי הפורום הזה ואני לא מצליחה לדמיין את הפורום בלי הסופרים התותחים שנמצאים כאן.
אז יש לי תנאי סתם, בקשה- אם אתם פותחים באמת כזה פורום סגור ומסוגר יבש כמו חציר בלי טעויות מקלדת נפוצות ובלי אתגרים- תמשיכו לשתף אותנו כאן- קהל היעד המסוקרן והקטן שאתם משמחים מידי יום ביומו או מידי אתגר במצחיקותו. תמשיכו להיות נוכחים כמו שהייתם עד היום ואל תעלמו מהנוף לנצח. אשמח שבקשה זו תתקבל במקרה שאכן יקרה המקרה שיפתח האשכול..

ועכשיו חזרה למקורות- אז ככה:
יואל ארלנגר, משויטט ,עדיאל ,הרהור עמוק ,גדי ישראלי ,בב ,פנס בערפל, שריונה וישנם עוד הרבה- ובמילה אחת (בעצם שתיים )הכותבים הפחות או יותר קבועים שלנו, הפצצתם הפעם לגמרי!!
מעל ומעבר לכל דמיון.
אהבתי את הרעיון של אירוסי הפרה וגם את הגזר הגמדי שהפסיק להעלב כשהגיע למטר עשרים הטור של גדי ישראלי נוטף עסיסיות ועל של פנס אנחנו כבר לא מדברים- למהזה סחט אותי סופיייייייית....
היה לכם אחלה אתגר ( אגב, פרוגיוזר- שאפו על הרעיון!!) ועמדתם בו בכבוד רב!!
יאללה, לאתגר חשוון. צריכים רעיונות?

 

[פנינה ריימונד]

ההסעה מאופקים לירושלים יצאה זה מכבר לדרכה, בתוכה אליזבט, מעצבת אופנה המעוניינת לקיים שת"פ עם מנהל אינדקס המידע לשירותים במייל- 'גמ"ח במייל'. השבוע תהיה פגישה.
בין אצבעותיה מתגלגלת רשימת אתרים שומרי שבת - תעסוקה לילדים שיהיו, מן הסתם, משועממים.

רצתה לנצל את הנסיעה כדי לשבת גם על המחשב הנייד, להתקדם ולהתמקצע באקסל, אך איננה מתרכזת. מחשבותיה נודדות אל הביצים החיות בגלידה שבצידנית. חמותה לא אוהבת. הביאה אולי עוד כמה עוגות טעימות, אבל קנויות.
ומגהץ שהתחתית נשרפה לו. היא נאנחת עמוקות.

בעלה מרים את עיניו מ"מכתב מאליהו"- חלק א', ומצחו קמוט. לא, היא לא רוצה להפריע לו.
"תמשיך", היא מחייכת. זה משכנע אותו. היא בולעת את רוקה.

"יש לך פלאפון 34K או V22?" שואלת לפתע שכנתה למסע.
היא נושפת. "לא!"

"מה כבר שאלתי?" השואלת מחזירה מבטה לחלון. "סך הכל רציתי מטען"...

 

[גילת ורנן]

יאללה, לאתגר חשוון. צריכים רעיונות?[/QUOTE]

מוכנה לתת רעיונות בשמחה- לכתוב אתגרים קצת פחות

אולי: מתנת החג שלעולם לא אשכח?

 

[שרלוט]

יאללה, לאתגר חשוון. צריכים רעיונות?

מוכנה לתת רעיונות בשמחה- לכתוב אתגרים קצת פחות

אולי: מתנת החג שלעולם לא אשכח?[/QUOTE]


מוזמנת לפתוח אשכול..
בהמשך היום בל''נ אקרא את שאר הסיפורים [לא הספקתי לקרוא אפילו חצי]
בטוחה שמחכה לי הפתעה!!
אולי נפתח נספח ששם נאגד את כל התגובות?

 

[נריה מגן]

גדולים כולכם.... מצחיק!!
רק שאלה: ביצים... חיים?
ביצה חיה, ביצים חיות
חבל שהטעות תונצח כאן באשכול הפלאי הזה

עצבן אותי כל הזמן. שמח שמישהו העלה את זה.

 

[נריה מגן]

בס"ד


רציתי לכתוב לאתגר חודש תשרי. באמת שרציתי.



אבל חשבתי שאני לא יכול לכתוב בראש לפני שהחבר'ה הגדולים יכתבו. אז יצאתי לחפש אותם...



הלכתי למרכז העיר. ראיתי את @עדיאל ו @פנס בערפל יושבים בתחנת אוטובוס ולומדים במכתב לאליהו חלק א'. לא רציתי להפריע, אז חכיתי שיגיע האוטובוס ועליתי איתם.

ברגע של היסח הדעת שאלתי אותם אם יש סיכוי שהם כותבים בפרוג לאתגר תשרי. הם ענו לי, אבל לא שמעתי אותם מהסיבה הפשוטה, שישבה מאחורינו אשה בגיל העמידה שדיברה בפלאפון K34 או V22, וחפרה לכולם על זה שהיא מעצבת אופנה שמעוניינת לקיים שת"פ, מישהי שאלה אותה אם יעניין אותה לקנות חולצת בנטון לתינוק, משהו מעוצב בסטייל. והיא התעצבנה וצעקה עליה אם היא דוחפת לה את מה שמישהי קנתה ורוצה למכור.
ומלפנינו אב מאושר זעק לפומית שדרוש לו בירושלים אולם קטן ויפה ל30-40 איש והוא גם צריך עגלת אמבטיה במצב מעולה. לאחר שיתוף כזה ניגשתי אליו ואיחלתי לו, שיזכה להכניס את בנו לתורה וחופה ומעשים טובים. ואם הוא צריך אני יכול לארגן לו קינוחים ועוד עוגות טעימות ואולי אפילו להשיג לו מקפיא אלקטרולוקס למנה אחרונה. כזה אני.

בקיצור, לא יכולנו לנהל דו-שיח שפוי, אז ירדתי בתחנה והמשכתי בדרכי. את @משויטט פגשתי ממש באקראי. נכנסתי להתפלל מנחה, כשאברך אחד דחף מישהו עלי תוך שהוא קורא: שטר הלוואה של גמ"ח למי יש?

הסתכלתי לאחוריי וגליתי שדחפו את משויטט עלי. איזו זכות! לחצנו ידיים, ואחרי מנחה לקחתי אותו למקום צדדי. שם שכנעתי אותו לכתוב. והוא כתב. אבל זה לא היה קל, בשביל זה הייתי צריך לפרוש לו שטיח אדום מאופקים עד ירושלים. רק תדעו שזה בזכותי.

חזרתי למרכז. @אריאל 1 ו @נריה מגן דווקא פגשו אותי ולא אני אותם.

פתאם מישהו שואל אותי למה אני נראה כל כך עייף. זה היה אריאל 1 ונריה מגן. אמרתי להם שהתשובה תכלול סיפור ארוך... ושאלה. טוב, הסיפור לא עניין אותם. הגיוני. אז שאלתי אותם אם הם מוכנים לכתוב בפרוג לאתגר חודש תשרי. אהמ... פתאם נריה מגן מיהר לחנות הדפסת מודעות מאורסים בגודל 2 מטר. וגם אריאל 1. גם הגיוני.

זהו. הרגשתי כאילו דלתות פנים שריונית חוסם אותי. החלטתי שמספיק לי עם סופרות וכתיבה, אני צריך להתקדם ולהתמקצע במשהו כמו אקסל, או אפילו כל מה שקשור למחשבים שצריכים אותו וטחון כסף כמו להכין רשימת אתרים שומרי שבת, או לבנות אתר מידע קריטי על נקסט למשל מה המידות של הנעלי שבת של נקסט? (את הצורך הדחוף אני רואה בפרוג חדשים לבקרים), או לפתוח את אינדקס המידע לשירותים במייל "גמ"ח במייל"2, רק השם לבד משדר יוקרה וכבוד.

בתור פרס תנחומים ופתיחת דף חדש ניגשתי לאיזה קיוסק והזמנתי גלידה. הטעם היה תפל אבל זה תאם את ההרגשה שלי אז המשכתי לאכול.



רציתי לכתוב לאתגר חודש תשרי. באמת שרציתי.



אגב, יש מצב ששמו לי ביצים חיות בגלידה???



נ.ב. ואל תגידו לי שאני סתם אומר וכולם כן כותבים. זה כמו מגהץ שהתחתית שלו נשרפה, אחרי שגמרת עליו – מה רצית?

היי, גדי. לא הבנתי למה נראה לך שאני לא אתייחס אליך מספיק יפה במידה ומעידה שניפגש. (עם פנס בערפל זה קרה. לפות חלקית. שוין, זה לא סיפור לעכשיו).
ומדוע נראה לך שאני מתכנן להדפיס מודעת מאורסים בגודל שכזה? לא מצאתי מה לעשות בחיי המשעממים?