הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #81
אין לי זמן לקרא את כל האשכול, אז אולי אחזור על דברים שנאמרו:
יש כאן, לדעתי, כמה נקודות.
1. את מדברת על זה שאת נשואה צעירה, בסה"כ שנתיים, והגעת למסקנה שאת לא נמצאת כרגע באותן שאיפות ואידיאלים של ימי הסמינר. אז, את אומרת, רצית בחור נורא צדיק. היום... זה לא כל כך מסתדר.
צריך לעצור כאן ולשאול- האם את מתכוונת לומר שלקחת מישהו שאינו כפי דרגתך? שראשך היה אי שם בחלומות סגפניים בזמן שהחלטת להינשא לו? שלו היית מתחתנת היום היית מחפשת מישהו ברמה רוחנית אחרת?
חלומות של סמינר הם משהו מוזר. הם יותר כמו מחשבות שמישהו אחר שותל בראש שלך, מאשר מחשבות אישיות. אני ממליצה שלא לתלות בהם דבר ולא לנמק באמצעותם דבר.
אני מאמינה שכאשר רצית להתחתן עם בחור צדיק, זה מכיוון שאת צדיקה. הרי גם לבעלך היה חלק בהחלטה (...) והוא בחר בך, ממש כפי שבחרת בו. והוא הרי רצה להינשא לבחורה צדיקה, הלא כן?
אלא מה, עם הזמן גילית שהפער ביניכם (שכנראה היה קיים תמיד, ועצם קיומו לא הפריע) מציק לך. מדוע? בעל צדיק הוא ברכה ואושר. אחרת... הוא עומד בדרך שלי.
נראה לי, אם כך, שאין כל אכזבה בחלומות הראשונים, ואינך נופלת מדרגתך. את רק רוצה להמשיך ולבחור בה- ולא להרגיש נכפית לתוך דרגות שבהן את אינך.
לכן, חבל להציג את הדברים לעצמך כאילו 'החלומות האלה לא מתאימים לי בפועל' או 'זו היתה אשליה של בת סמינר'- את יכולה ועוד איך, ואני בטוחה שבעצם הצדיקות של בעלך את שמחה עד מאד, ואין לך דרך לתאר את כאבן הצורב והעמוק של נשים במצב הפוך...
וצריך להבין איפה ולמה ההפרשים ביניכם מפריעים.
2. יש ענין עדין שהוא ההבדל בין כניעה מבחירה לכניעה מכניעה. אשה יכולה לרטון לעצמה באומללות ולבצע בדייקנות את דרישות בעלה, ואשה יכולה להגיד לעצמה- אוף, זה מעצבן לי. אני בכלל לא רוצה לעשות את זה. ואז להחליט שהיא רוצה לעשות את רצון בעלה ושהיא בוחרת לציית לאותה דרישה, ואז כל העשיה נעשית בצורה שונה לגמרי.
3. סיבה לדבר נקראת 'טעם' מכיוון שכאשר אנחנו מבינים, העשיה עריבה לנו יותר. אני מתארת לעצמי שכאשר בעלך פותח אורחות שבת ומראה לך שאסור להכין טחינה בשבת, את לא מרגישה את אותן רגשות שאת מתארת. אבל כאשר הוא מבקש ממך משהו שמבחינתך הוא מיותר וחסר טעם, שם המרמור. האם אפשר להציע שתביעי את הרגשות שלך לפני בעלך? תגידי לו שאת לא רואה בזה חוסר צניעות, וקשה לך מאד לעשות את זה כך, ותנסו לקים דיון פורה. לא דיון שיסתיים ב'מספיק שאני חושב שזה חוסר צניעות', ואני מקווה מאדשזה לא הסוף הצפוי.
4. כדאי לשאול את עצמך, האם מה שמפריע לך זה הפער ברמה הרוחנית, או שבעצם יש ביניכם מערכת יחסים לא נעימה בלי קשר. אולי את לא אוהבת שהוא מגביל אותך? אולי את מאד רגילה לעצמאות? אולי קשה לך עם הדרישות הנוקשות? אולי את מרגישה שלא שומעים את הצד שלך? אולי את חוששת שהוא מזלזל בך בגלל הפערים הללו? אולי את חושבת שהוא מאוכזב מכך שהוא ציפה לרמה רוחנית אחרת בבית שלו?
יש כאן, לדעתי, כמה נקודות.
1. את מדברת על זה שאת נשואה צעירה, בסה"כ שנתיים, והגעת למסקנה שאת לא נמצאת כרגע באותן שאיפות ואידיאלים של ימי הסמינר. אז, את אומרת, רצית בחור נורא צדיק. היום... זה לא כל כך מסתדר.
צריך לעצור כאן ולשאול- האם את מתכוונת לומר שלקחת מישהו שאינו כפי דרגתך? שראשך היה אי שם בחלומות סגפניים בזמן שהחלטת להינשא לו? שלו היית מתחתנת היום היית מחפשת מישהו ברמה רוחנית אחרת?
חלומות של סמינר הם משהו מוזר. הם יותר כמו מחשבות שמישהו אחר שותל בראש שלך, מאשר מחשבות אישיות. אני ממליצה שלא לתלות בהם דבר ולא לנמק באמצעותם דבר.
אני מאמינה שכאשר רצית להתחתן עם בחור צדיק, זה מכיוון שאת צדיקה. הרי גם לבעלך היה חלק בהחלטה (...) והוא בחר בך, ממש כפי שבחרת בו. והוא הרי רצה להינשא לבחורה צדיקה, הלא כן?
אלא מה, עם הזמן גילית שהפער ביניכם (שכנראה היה קיים תמיד, ועצם קיומו לא הפריע) מציק לך. מדוע? בעל צדיק הוא ברכה ואושר. אחרת... הוא עומד בדרך שלי.
נראה לי, אם כך, שאין כל אכזבה בחלומות הראשונים, ואינך נופלת מדרגתך. את רק רוצה להמשיך ולבחור בה- ולא להרגיש נכפית לתוך דרגות שבהן את אינך.
לכן, חבל להציג את הדברים לעצמך כאילו 'החלומות האלה לא מתאימים לי בפועל' או 'זו היתה אשליה של בת סמינר'- את יכולה ועוד איך, ואני בטוחה שבעצם הצדיקות של בעלך את שמחה עד מאד, ואין לך דרך לתאר את כאבן הצורב והעמוק של נשים במצב הפוך...
וצריך להבין איפה ולמה ההפרשים ביניכם מפריעים.
2. יש ענין עדין שהוא ההבדל בין כניעה מבחירה לכניעה מכניעה. אשה יכולה לרטון לעצמה באומללות ולבצע בדייקנות את דרישות בעלה, ואשה יכולה להגיד לעצמה- אוף, זה מעצבן לי. אני בכלל לא רוצה לעשות את זה. ואז להחליט שהיא רוצה לעשות את רצון בעלה ושהיא בוחרת לציית לאותה דרישה, ואז כל העשיה נעשית בצורה שונה לגמרי.
3. סיבה לדבר נקראת 'טעם' מכיוון שכאשר אנחנו מבינים, העשיה עריבה לנו יותר. אני מתארת לעצמי שכאשר בעלך פותח אורחות שבת ומראה לך שאסור להכין טחינה בשבת, את לא מרגישה את אותן רגשות שאת מתארת. אבל כאשר הוא מבקש ממך משהו שמבחינתך הוא מיותר וחסר טעם, שם המרמור. האם אפשר להציע שתביעי את הרגשות שלך לפני בעלך? תגידי לו שאת לא רואה בזה חוסר צניעות, וקשה לך מאד לעשות את זה כך, ותנסו לקים דיון פורה. לא דיון שיסתיים ב'מספיק שאני חושב שזה חוסר צניעות', ואני מקווה מאדשזה לא הסוף הצפוי.
4. כדאי לשאול את עצמך, האם מה שמפריע לך זה הפער ברמה הרוחנית, או שבעצם יש ביניכם מערכת יחסים לא נעימה בלי קשר. אולי את לא אוהבת שהוא מגביל אותך? אולי את מאד רגילה לעצמאות? אולי קשה לך עם הדרישות הנוקשות? אולי את מרגישה שלא שומעים את הצד שלך? אולי את חוששת שהוא מזלזל בך בגלל הפערים הללו? אולי את חושבת שהוא מאוכזב מכך שהוא ציפה לרמה רוחנית אחרת בבית שלו?
