סיפור/טור בהמשכים

  • הוסף לסימניות
  • #21
@אשר שרבר
אולי תכתוב תקציר מגרה טרם הפסקה/התוכן.
"על החיים הלא פשוטים שמוישי עבר בהיכל הישיבה הגדולה, בין חברים לא מוכרים, בצל הבדידות, בלילות הדוממים, והפחד מהלא נודע"
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
@אשר שרבר
אולי תכתוב תקציר מגרה טרם הפסקה/התוכן.
"על החיים הלא פשוטים שמוישי עבר בהיכל הישיבה הגדולה, בין חברים לא מוכרים, בצל הבדידות, בלילות הדוממים, והפחד מהלא נודע"

תודה
בגלל זה הפסקתי, לא הצלחתי לכתוב תקציר לעלילה
ניסיתי לתאר את ההווי, וזו היתה טעות, כי את ההווי אי אפשר לספר בלי תוכן, ואז יצרתי איזשהו תוכן לכל פרק, יש לי עוד שלושה ארבעה פרקים בסגנון, וזה לא ממריא לי בראש.



אני מבין שאתה מתכוון לסגנון כזה
אבל זה לא ממריא לעלילה של ממש:


נחום

הוא חפן בידו את הדשא הלח מן הטל.

השמש כבר שקעה אי שם מאחורי הרי נפתלי, גוו הרעיד קלות מהרוח שהפכה לקרירה משהו, הוא משך את קצות אצבעותיו מן המים, שגם הם כבר החלו להצטנן.

הוא כאן כבר מהצהריים, לא יודע מה יהיה בהמשך. הוא יודע שאמא דואגת, אבל הוא לא יתקשר.

היא לא התקשרה.

אחרי המלחמה של הבוקר, על זמן קריאת שמע, היא אמרה לו, בכעס, לך, אני לא רוצה אותך כאן. כך בפשטות, כאילו הוא איזה ילד פנימייה, שהמדריך מאס בו, הוא יודע שהיא לא התכוונה באמת, אבל לו זה הספיק.

הוא יודע שהיא אוהבת אותו. לפחות מקווה, אבל עכשיו הוא כבר לא בטוח.

אתמול הם רבו על הצבע של העניבה, ושלשום על אורך הצ'ופ שלו. להתגלח, היא כבר מזמן נכנעה. אבל הוא ידע שהיא לא לגמרי סלחה לו על זה.

היא הגיעה מבית הונגרי, שלא ידע פשרות. סבא שלו אמר פעם בהלצה, 'שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך' וסבא שאל, תורה מאמא ומוסר מאבא? וענה בדרך צחות, ערב פסח אמא אומרת את התורות ואבא רק אומר את המוסר. כך היה גם בכל ענייני ההנהגות אצלם, יש תורה מאמא. ולא, לא מתווכחים על זה. הוא ידע, אבל זה היה חזק ממנו. מזל שאבא כבר החליט להותיר את החליפה הארוכה מאחור, הוא לא יודע איך היה שורד את זה.

האמת, כשהוא חושב על זה, ככה על הדשא. זה לא כל כך בוער בו. העיקרון מפריע לו, מפריע לו שהיא לא מבינה בזה והיא אומרת לו דעות. לפני חודש הם התווכחו שוב על משהו, הוא לא בדיוק זוכר.

אז אבא עוד ניסה להסביר לה שנחום כבר בחור גדול, וזה לא לעניין. הוא חשב שהיא תבין, ואחר כך הביט באבא כמצפה לאיזשהו אישור. כלום. אבא גיבה מיד את אמא ויישר קו.

אולי גם הוא חושש ממנה, חלפה בו מחשבה. זה היה נראה לו מוזר.

אבא? החזק, הגדול, שבבית הכנסת כלם מכבדים. וגם אמא מעריצה. שהתלמידים מביטים בו בהערצה, מפחד מאמא? חושש?

הוא נזכר באיזה פתגם על תאצ'ר, "כל אנגליה רועדת מתאצ'ר, ואת הברזל מפחדת מעכבר". אבל זה לא עזר לו הרבה, תכלס' הוא נשאר איתה בכסאח. אבל עכשיו היא הגזימה, לא אכפת לי חשב, שתאכל ת'לב, שתתחנן, אני אראה לה מה זה, אבל היא היתה הונגריה.

היא לא הרימה טלפון מממתי שעזב את הבית, מרחוק מנצנצים היישובים שאצל הגבול, והוא לבד על הדשא הלח. מנסה לערוך לעצמו איזה מאזן של מה עושים עכשיו.

הנה המספר של אבא על הצג, הוא סינן אותו. שיחכו. הוא מכיר את זה. היא לא מתקשרת. אבא בטוח ביקש ממנה להתקשר, אבל בסוף כנראה נכנע.

היא בטוח מאחוריו רוצה לשמוע, שתחכה.

בפעם הרביעית שאבא ניסה, הוא הרים.

הלו? שמע את הקול של אבא קצת מרוט, עייף. זה לא זמן למלחמות, חשב נחום, ערב פסח, מסכן.

כן, הוא ענה. מה נשמע? בסדר. איך אתה מרגיש? בסדר. מה קורה? בסדר.

אה אההממ מה התוכניות שלך להיום? לא יודע, נראה. בכל זאת? אולי אשן אצל חבר, או שאחזור לישיבה, נראה. הוא מתח את המקסימום מבחינתו.

ולמה לא תחזור הביתה? שאל אבא.

הביתה? אמא אמרה שאני אלך, הלכתי.

אהה אמממ אני מבין, אמממ אבל אתה יודע שהיא לא באמת התכוונה. כן אני יודע. הוא ענה.

רק לזה היא לא התכוונה או גם לכל מה שהיא אומרת לי כל הזמן היא לא מתכוונת?

נחום. אני מבקש, אמר בחומרה. ופתאום, כאילו נזכר בסיטואציה. שינה לטון רגוע ואפילו קצת מתחנן, קצת מתחנחן.

נחום, תראה, אתה יודע שאמא אהמממ קצת קשה לה השינויים שלך. היא נורא אוהבת אותך, כאילו הוא מקריא מאיזה דף מסרים שקיבל.

אני לא בטוח, אמר נחום. זה בסדר, אבא, אני אשאר כאן לכמה ימים, יהיה בסדר.

הוא לא ידע היכן יבלה את הלילה, אבל נרדם כך על הדשא שעל גדות הנחל, לא ענה לטלפונים.

בבוקר מוקדם השמש ממזרח סנוורה אותו, הוא לא הבין מה היה לו, הצצה בטלפון הבהירה לו שהוא באחוזי הבטריה האחרונים. ושתים עשרה שיחות שלא נענו. מאבא, כולם מאבא.

שלף מצרורו את זוג התפילין שלו מהנרתיק, והניח.

כמה זמן לא התפללתי בשעה כזו, חשב לעצמו, איזו תפילה טהורה, זכה. הרגיש קרוב כל כך. הרגיש שייך, קשור, מחובר, נקי כל כך. הוא חלץ את תפיליו, ושוב אבא על הצג, בוקר טוב נחום מה נשמע? בסדר, איך עבר הלילה? ברוך השם. אתה בטוח? כן. ולא ידע למה הטון שלו קצת יותר מפוייס. אולי הוא אבא שלא מוותר עליו, אולי שיחה עם בורא עולם כשהנצה השמש.

אבל נראה לו שאם אמא תתקשר, הוא כבר יענה לה, הוא ידע שגם היא תתקשר בסוף.


כתבתי בעבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אתה כותב טוב,
לא התכוונתי לסגנון הזה. התכוונתי לתת רקע קצר לפני שמתחילים לספר על ההווי והרקע יגרום לרצון טוב לדעת מה קרה.. שם.. (למה שאני יכנס להווי הישיבתי ולא למשל להווי בחיק חברי הוותיקים? צריך סיבה ל... בספר יש את החידה שממנה מתחילים, החידה תופסת את הקורא ולא נותנת לו לעזוב עד שלא יכנס עמוק לספר. כך גם צריך להיות בכל יצירה אחרת).
גם הווי יכול לשמש כספר טוב, ("סיפורים ועובדות מהווי הישיבתי"), מי שמזדהה או רוצה להתרגש מחדש ספרך יתאים לו.
אך תן לקורא את החשק והרצון לקרוא.

כמה המלצות,
תשאר עם הסגנון הקודם, הוא טוב, אך תשכתב אותו. הוא זקוק לשכתוב של כשלוש פעמים לפחות. תמעט בפסיקים, עדיף כתיבה רצה...
תכתוב כמספר למשהו מהצד את החוויות שלך מהישיבה בה אתה לומד.
אל תנסה לחכות סופרים וספרים אחרים זה יכול לקלקל לך את הסגנון האישי המוצלח הזה שיש לך.
תן כותרות מפתח לכל מספר שורות(או ככותרת בפני עצמה והתוכן ירד שורה או הדגשת המילים בתחילת השורה הראשונה): למשל, "מוישי משיעור א מתקבל ע"י חבר וותיק", "מושי בשיחה חשאית על מה שהמשגיח מתכנן לעשות עם שיעור א' "
"מושי דרוך לקראת הוועד הראשון שהולך לקבל מהמשגיח". "מושי בשיחת חברים ב11.5 בלילה מחוץ לפנימיה".
חפש שהכותרות יהיו דרמטיות מרתקות ומעניינות (ולכן כדאי גם תקציר דרמטי וסוער תקציר כללי לכל טור/עמוד כפי שכתבתי כנ"ל).
תמנע מדברים מופשטים או שלא מוכרים.

מומלץ לספר/להתמקד בדמות/במקרה שממנה זה יוביל לכמה מחוזות ורוודים בהווי הישיבה. (זה לא קל בהתחלה, יהיה מומלץ לכתוב הרבה נקודות שעולות לך מחיי הישיבה, לאחר מכן לשלב אותם כשביניהם יוביל הדבר המרכזי).

הייתי ממליץ לראות ולקרוא בספרים שנכתבו בעולם הישיבות וכן בספורים של ח. וולדר בקשר לבחורים בתחום הישיבה. זה יתן לך השראה איך לבנות את התוכן שיהיה מרתק.

בהצלחה!!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
תן כותרות מפתח לכל מספר שורות(או ככותרת בפני עצמה והתוכן ירד שורה או הדגשת המילים בתחילת השורה הראשונה): למשל, "מוישי משיעור א מתקבל ע"י חבר וותיק", "מושי בשיחה חשאית על מה שהמשגיח מתכנן לעשות עם שיעור א' "
"מושי דרוך לקראת הוועד הראשון שהולך לקבל מהמשגיח". "מושי בשיחת חברים ב11.5 בלילה מחוץ לפנימיה".
אם יורשה לי, אביע התנגדות נחרצת לעצה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
למה?
קיים דבר כזה. (כותרות לפי העניין/המהלך).

נשמח להבין
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני אדחף, ברשותכם ידידיי היקרים, במאסיביות בלתי אופיינית לי בעליל, ואסחב את הדו-שיח הפורה כאן למחוז שונה ו/או לא שונה כלל ועיקר.
העלילה!!!
כתיבתו של ידידנו, והימצאותו בתוככי עולם הישיבות הינה מקצועית לעילא ולעיל עילא. אבל העלילה יבשה כפירות ט"ו בשבט מיובשים אשר טעמנו מהם לא מזמן, אשתקד ובשנה הקודמת לה.
אני - אעיז להציע עלילה נחמדה וחביבה ברמת הוואי הישיבה שאינה כוללת אלימות, אקדחים, אופנוענים, מעילי עור ורימוני יד/הלם/רסס/ריח/טעם/ויכוח/אין/בואו לא ניסחף, ומכל סוג/מין/גזע/דת/לאום שהוא די בכל אתר ואתר בכלל ואתר פרוג בפרט.
העלילה בקצרה: גיבורי הספר הינה קבוצת בחורים המורכבת ממספר גוני החברה הישיבתית. ה-גיבור של הספר נקרע בין ה-חברה שהם במקרה ו/או שלא במקרה גם 'חברי החדר' שלו. מול ה-למדנים שהם לא במקרה גם החברותות שלו.
סדרי הישיבה מול פיתויי הצ'יקאווע זאכן... ומכאן השמיים הם הגבול. [מעבר לכך, זהו עולם שכולו טוב.]

דעתכם המלומדת והמנומקת, רבותיי?

נ.ב. באם אראה שהרעיון גורם להתלהבות חסרת מעצורים אוכל גם לנסות לפרט את העלילה לפרוטות ו/או לשקלים (תלוי בשער יציג).
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נ.ב. באם אראה שהרעיון גורם להתלהבות חסרת מעצורים אוכל גם לנסות לפרט את העלילה לפרוטות ו/או לשקלים (תלוי בשער יציג).
אני כמובן אקפוץ ראשון...

א. אני מסכים שזה היה גרוע מהפרי הטורקי ביותר, ואני שמח שהצלחתי להרטיב מחדש את שמי בעזרתו של נחום..
ב. אני אכן חשבתי בכיוון דומה, כשמוטי משחק בשתי זירות.

קרביץ הלמדן והצ'יקאבער, שבפרקים הבאים שכתבתי, (שגם הם נשארו אנמיים) מריץ אותו לכל מיני הרפתקאות, החל מליל שישי בבני ברק, בתחילת שיעור א', עבור ללג בעומר במירון איפשהו באמצע שיעור א', עד שנוסעים לישיבה בצרפת לחיזוק,אי שם בקיבוץ (וועד רביעי....).

החדר, שמורכב מהצ'אלמר, התיכוניסט, והבניברקי (סליחה מראש) החניוק, ועוד אחד מהפריפריה שלא מצליח להתברג. (ועוד כמה על הדרך..)

אני רציתי בחלומי ליצור עלילה מסויימת שהחניוק לא מסתדר עם התיכוניסט, ודווקא הצ'אלמער זורם (למרות שהוא לא פחות דוס). ומוטי גיבורנו בוחן את עצמו לאן הוא שייך, ואולי לשניהם.
החניוק עוזב, לישיבה פרומערית.
והבחור מהפריפריה מתקלקל.
חלמתי, שהם יפגשו היכן שהוא בעתיד, יפגשו ויסגרו איזה שהוא מעגל (עדיין לא חלמתי איך..).

המסר שלי רצה מאוד להיות, איך מוטי שומר על המסגרת, ומקפיד לא לחצות רחוק מידי את הגבול, למרות שזה לא פעם קורץ, והוא מגרד את הגבולות, אף פעם לא מידי, אפילו שקרביץ עושה את זה בנונשנלטיות, ומראה שאפילו שנוגעים בעץ הדעת, לא קורה כלום. בכל זאת מוטי שומר על עצמו.

משם מה זה לא המריא לי.

ואני מודה לכם על הכיוונים.
אם למישהו יש רעיון איך להתחיל את העלילה הזו, איך לפתח, להוסיף לשפר, מאיזה פרק בחיים שלהם בישיבה להתחיל, אשמח לנסות שוב.
אני באופן אישי מאוד אוהב את הגישוש וההססנות בתחילת ישבה גדולה, הנסיון למצוא דרך, בצד השאיפה האדירה להצליח לימודית. התום, הרגש. לכן התחלתי משם.

@חיים V זה בכוונה הV? קשור להמלצה שלך בסוף?

אבל, חייב לעבור עריכה של פסיקים ונקודות!
כמו שכתבתי, זה סיפור שכתבתי בעבר, לאור ריבוי הדרישה לתוספת נקודות וחלוקה באנטרים, ישתי שוב, וניקדתי.. אם צריך, אוסיף, מה שתגידו.

(עריכה) אני רואה עכשיו שלא העלתי את הגירסה המנוקדת שעמלתי עליה היום, @מרשמלו התאותו להכניס מחדש את המנוקד? אשלח בסייעתו יתברך בפרטי.

בכל מקרה תודה לכולם אני מאוד מעריך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
בהחלט!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
חשוב ואפילו חשוב מאד שגיבור הסיפור יווכח ויבין שכשנוגעים בעץ הדעת מתברר שהכל בלוף ומתעוררים חסרי כל.
בלי זה - עיקר חסר מספר. תצטרך לעבוד קשה בכדי להעביר את המסר הזה בצורה הנכונה והמתקבלת על הדעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
שלחתי תודה

חשוב ואפילו חשוב מאד שגיבור הסיפור יווכח ויבין שכשנוגעים בעץ הדעת מתברר שהכל בלוף ומתעוררים חסרי כל.
בלי זה - עיקר חסר מספר. תצטרך לעבוד קשה בכדי להעביר את המסר הזה בצורה הנכונה והמתקבלת על הדעת.
אני מסכים איתך, למרות שאני לא מתכוון לעץ הדעת ממש, היינו אינטרנט וכאלה, לא רוצה ללכת לכיוון הזה. (למרות שאולי זה גם יבוא) אלא עץ הדעת כמטאפורה למה שקראת צ'יקאבע זאכען. ויציאה מהמסגרת, הרפתקאות מוגזמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מעולם
שלחתי תודה


אני מסכים איתך, למרות שאני לא מתכוון לעץ הדעת ממש, היינו אינטרנט וכאלה, לא רוצה ללכת לכיוון הזה. (למרות שאולי זה גם יבוא) אלא עץ הדעת כמטאפורה למה שקראת צ'יקאבע זאכען. ויציאה מהמסגרת, הרפתקאות מוגזמות.
לא עלתה בדעתי שעץ הדעת זה אינטרנט וכאלה. ובאמת לא מומלץ להגיע רחוק כל כך.
קח בחשבון שספר כזה יעניין ישיבע בוחר'ס אז אין קטע להוציא את האקשניסטים ושוברי המוסכמות כילדים מטומטמים [למרות שהרבה פעמים זו ההתנהגות שלהם] אלא להלך העדינות ע"י הסברה תוך כדי העלילה.
מקווה שהובנתי.
יודע מה? בא נתחיל מזה שאתה צריך לעשות לעצמך סדר ב'השקפה' על כל ענין הצ'יקאב ואז להוריד את זה בעלילה על הצד היותר טוב.
עדיין מקווה שהובנתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אל תנסה לחכות סופרים וספרים אחרים זה יכול לקלקל לך את הסגנון האישי המוצלח הזה שיש לך.
תן כותרות מפתח לכל מספר שורות(או ככותרת בפני עצמה והתוכן ירד שורה או הדגשת המילים בתחילת השורה הראשונה): למשל, "מוישי משיעור א מתקבל ע"י חבר וותיק", "מושי בשיחה חשאית על מה שהמשגיח מתכנן לעשות עם שיעור א' "
"מושי דרוך לקראת הוועד הראשון שהולך לקבל מהמשגיח". "מושי בשיחת חברים ב11.5 בלילה מחוץ לפנימיה".
אגב, זה מזכיר לי את זרקור של ימי ילדותי, משהו כמו 30 שנה לאחור, בעיקר לקוראים צעירים יותר, לא כך?
לא זוכר איזה סופרים.
היה גם מי שכתב/ה לפני כל סיפור, ובו יסופר על...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אגב, זה מזכיר לי את זרקור של ימי ילדותי, משהו כמו 30 שנה לאחור, בעיקר לקוראים צעירים יותר, לא כך?
לא זוכר איזה סופרים.
היה גם מי שכתב/ה לפני כל סיפור, ובו יסופר על...
זרקור?
פשוט קראתי קטע מקופיא, הצלחת להחזיר אותי אחורה בכמה שנים להווי, על פי הרוח שנשבת זה נכתב...
לא התעמקתי מדי בפוסטים שהעלת;
התרשמתי שרצונך להוציא משהו פשוט/חובבני לכן זרקתי כמה הצעות שיכולים לסייע ולעזר, או יתנו כיוון. (לפעמים גם הצעות שאינם מן המניין הם אלו שמזרימים את הפתרון ההולם).
כעת אני שם לב שאתה הולך על משהו יותר רציני, וכפי איך שמרשמלו העלת - ההצעה אינה היעילה, החלוקה והפסוק הנכון עשו את זה, הרבה.

למי ואיזה גיל אתה פונה? 17, 21, 25 אחר? נשמע שזה לגיל המתבגר - 21 - 23 צודק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
למה?
קיים דבר כזה. (כותרות לפי העניין/המהלך).

נשמח להבין
זה סגנון עתיק ומיושן - שטוב לו שחלף מן העולם. וכי אנו עוסקים פה בספר עיוני מעמיק שרק כותרות הצד מקלות על המעיין להבין את כוונת הכותב?

כותרת שמקצרת את הקטע הספרותי - מייתרת אותו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
למי ואיזה גיל אתה פונה? 17, 21, 25 אחר? נשמע שזה לגיל המתבגר - 21 - 23 צודק?

פחות או יותר, בכל מקרה לא לכיוון הילדים.

ובכל מקרה אני שמח שהצלחתי להחזיר אותך כמה שנים אחורה להווי הישיבתי, תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
הסיפור מקסים והכתיבה טובה
ואני לא בעד נקודות (סורי:) מי שמפריע לו שישים... הן פשוט תקועות באמצע לא ראיתם?...

החדר, שמורכב מהצ'אלמר, התיכוניסט, והבניברקי (סליחה מראש) החניוק, ועוד אחד מהפריפריה שלא מצליח להתברג. (ועוד כמה על הדרך..)

אני רציתי בחלומי ליצור עלילה מסויימת שהחניוק לא מסתדר עם התיכוניסט, ודווקא הצ'אלמער זורם (למרות שהוא לא פחות דוס). ומוטי גיבורנו בוחן את עצמו לאן הוא שייך, ואולי לשניהם.
החניוק עוזב, לישיבה פרומערית.
והבחור מהפריפריה מתקלקל.
חלמתי, שהם יפגשו היכן שהוא בעתיד, יפגשו ויסגרו איזה שהוא מעגל (עדיין לא חלמתי איך..)

וזה קצת מאכזב
קצת צפוי קצת כואב
אולי תתנו טוויסט?
אולי דווקא הפריפרי מצליח בעקשנות ורצון התמדה?
מי אמר שX ליבו טהור ומחשבתו ישרה

מי אמר שמה שאמור לקרות
אכן קרה...?


אוי מתנצלת רואה שהקפצתי משהו ישן
פשוט קצת חדשה כאן...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה