עזרה הסבר על שיטת שפר

[מרחבית]

נכון שלאמא יש בחירה חופשית, אבל גם לילד

זה על הילד לומר לעצמו. בפרט כשהוא גדול יותר.
הורה אמור לומר לעצמו: אני לוקח אחריות ועושה כל מה שבאפשרותי למען חינוך ילדיי ורווחתם. לא מסתמך על הבחירה החופשית של הילד.

 

[Rotem100]

לא יודעת מה היה שם, באיזה הקשר הדברים נאמרו ומי המנחה.
אני לא מכירה מנחה או אמא שחושבת שאמא אמורה לפרט כל פעם לילדים לאן היא הולכת.

ואני דווקא כן חושבת שאמא אמורה להסביר לאן היא יוצאת אפילו במילה כללית. או לפנטז משהו הגיוני. ולא לצאת מהבית ולומר "שלום ילדים, אמא הולכת כי אמא צריכה ללכת" בלי לתת אפשרות לילדים לדעת לאן האמא האהובה והטובה שתמיד שומרת עליהם יוצאת פתאום. למה להסתכל על הילדים כאל שתלטנים ודורשים. כן אמא צריכה לתת מילה שמניחה את דעתם כדי שהם ישארו בבית קצת יותר רגועים. לטובת כולם. אף אחד לא נלחם בכם- זה לא מלחמה.

 

[עד מתי]

ואני דווקא כן חושבת שאמא אמורה להסביר לאן היא יוצאת אפילו במילה כללית. או לפנטז משהו הגיוני. ולא לצאת מהבית ולומר "שלום ילדים, אמא הולכת כי אמא צריכה ללכת" בלי לתת אפשרות לילדים לדעת לאן האמא האהובה והטובה שתמיד שומרת עליהם יוצאת פתאום. למה להסתכל על הילדים כאל שתלטנים ודורשים. כן אמא צריכה לתת מילה שמניחה את דעתם כדי שהם ישארו בבית קצת יותר רגועים. לטובת כולם. אף אחד לא נלחם בכם- זה לא מלחמה.

זה באמת מה שהכי הפריע לבעלי בשיטה
למה הופכים את החוויה המדהימה הזאת של הורות, למלחמה שמשהוא תמיד צריך לגבור על האחר?

 

[ANONYMUS]

זה באמת מה שהכי הפריע לבעלי בשיטה
למה הופכים את החוויה המדהימה הזאת של הורות, למלחמה שמשהוא תמיד צריך לגבור על האחר?

למה לי ניראה ששפר זה בדיוק ההפך? איך להפוך את הנקודות של המלחמה לנקודות רגועות ושקטות? אולי יש 2 שפר? כי אני מרגישה שיש כאן אנשים שונים שמדברים על שפר שונה לגמרי אחד מהשני.

והאמת היא, שאני מכירה מישהי אחת שהולכת להנחיית הורים כי משעמם לה והיא מחפשת חברה.(מיקרה חריג)
אבל 99.9 אחוז מהאמהות שאני מכירה, לא הולכות להנחיית הורים בגלל החוויה המדהימה של להיות הורה,
אז אולי אפשר לעשות את זה עוד יותר מדהים... או בגלל שעמום וחיפוש חברה.
הן הולכות כי צומחות להן קרניים מרוב תסכול, וזו אופציה אחרונה לפני אשפוז בכפיה....
(אל תתפסו אותי על המילה..)

 

[מלפפון]

והאמת היא, שאני מכירה מישהי אחת שהולכת להנחיית הורים כי משעמם לה והיא מחפשת חברה.(מיקרה חריג)

לא כזה מקרה חריג.

 

[מרחבית]

אף אחד לא נלחם בכם- זה לא מלחמה

זה באמת מה שהכי הפריע לבעלי בשיטה
למה הופכים את החוויה המדהימה הזאת של הורות, למלחמה שמשהוא תמיד צריך לגבור על האחר?

גם לי העניין הזה מפריע מאוד. "ההורים במרכז, או הילד במרכז?" "ההורים אשמים, או הילד אשם?"
"הוא משתף פעולה, או שהוא ילד מאבק, מעסיק וכו'."
בשביל מה כל זה?
איך לא תהיה תחושה של מאבק עם כל התיאוריות האלה?

דוגמא: מנחה בשפר התלוננה שאשה מבוגרת ראתה לנכון לקום באוטובוס ולתת את מקומה - בלי שאף אחד ביקש - לילדה קטנה כבת ארבע שעמדה בנסיעה.
המנחה ראתה בזה הוכחה לגישה הגרועה של היום: הילד במרכז במקום המבוגר!
במחילה, אין כאן שום מאבק על המקום (תרתי משמע) של אף אחד! יש כאן משהו אחר לגמרי: אשה מעמדתה הבטוחה והברורה ראתה לנכון להתחשב בילדה קטנה שקשה לה לעמוד. דווקא כי היא גדולה וחזקה ומובילה יותר.
לראות הכל דרך משקפיים של מאבקי כוחות? מאבקי מקום?
והדוגמא הזו התפרסמה בעיתון.

למה לי ניראה ששפר זה בדיוק ההפך? איך להפוך את הנקודות של המלחמה לנקודות רגועות ושקטות?

אני מאמינה וגם שמעתי, ששפר מביאה ליותר רוגע. זה גם קיים. פחות מעורבות רגשית, לא להיגרר רגשית למקום של הילד, ועוד. כל זה חשוב מאוד.
לא ברור למה מייצגי השיטה מציגים את העקרונות שלה שוב ושוב מעמדה שנתפסת לוחמנית וקשוחה.

 

[רבנים]

האי דיוק בלשון המעטה זועק כאן לשמים, חבל, חבל שאנשים מדברים בלי שהם יודעים,
ואומר בכנות: שפר, איננו מתאים להסבר באשכול של פרוג, לא בחדר קפה בכולל או על ספסל בגינה מול הילדים הצוהלים, צריך להשתתף בקורס בשביל להבין.
ושפר עם כל הכבוד לא מחפש מעריצים, ומי שטוב לו ואין לו בעיות אכן לא צריך את 'שפר' שיעזור לו, אך מי שרוצה לשמוע משהו אחר באוזן, והגיוני יותר, מוזמן להצטרף.
כמובן, מי שיש לו שאלות על החומר יכול לשאול, אך זה לא הוגן לנהל כאן דיון על משפט אחד בגישה שאומר כלום, זה די מצחיק אפילו.
במאמר המוסגר, ישנה באמת תופעה מוכרת של מנחות שמעבירות חומר לא מדויק (ומי שמכיר את הגישה הדיוק הינו 'אבן דרך') שיוצר אשכולות מהסוג הזה, כי חברה דברה עם חברה שאמא שלה אמרה ש... וכך נוצרים שברי משפטים שבשפר אמרו ש: צריך להשאיר ילד באמבטיה או באוטו מה שבא לכם, ולהשאיר אותו צורח במיטה ועוד כהנה וכהנה
(כמובן בציניות, ל מ י ש ל א ה ב י ן).
תחשבו על זה:
מנחה של שפר לומד הורות 3 שנים מלאות, וכדי לקבל תעודת מנחה מוסמך לאחמ"כ, הוא חייב לעשות סופרוויז'ן של שנתיים.
מה לומדים שם כ"כ הרבה? מי יודע?
אז מי שלא יודע שלא ידבר, ומכאן ועד לבטל את הגישה בהינף יד, "כי ראיתי חברה שלמדה בשפר ו... ", מה? מה קרה? גם את היהדות יש כאלה שתפסו לא נכון, תבררו דברים לעומקן, תלמדו את הדברים, לא כל מה שמשתתפת בקורס אומרת זה תורה למשה מסיני, אולי היא לא הבינה, אולי היא הפסידה שיעור אחד באמצע כי היה לה חתונה ואז פתאום קשה לה דברים?
בשפר הכל פאזל אחד גדול שלכל חלק יש כמה חיבורים עם כמה דברים, כל כלי משלים את חברו, אם לא הבנת את מטרתיות אתה לא מבין את הקטע בשייכות ואם פיספסת את שייכות תשומת לב ומאבק כוח בכלל לא קשור, וכשמדברים על אמון זה יכול להיות נחמד אבל לא כזה גורף, ואז אחריות גם לא כזה מסעיר וכן הלאה...
ולסיכום,
למדתי את גישת שפר 'במרכז שפר' שלוש שנים מלאות (אחרי שלמדתי בקורס שאגב נמסר ע"י מנחה שהיה בתחילת דרכו, ומטבע הדברים היה פחות מדויק, נכון, לא הבנתי את הכל, וגם היו לי שאלות, אך בעצת מו"ר הגר"ד יפה הלכתי ללמוד את זה במרכז שפר בירושלים) , וכעת בס"ד אני מעביר חוגי הורים ותאמינו לי, לא מבזבזים שם זמן, יש הרבה מה להבין, אין דמגוגיה, הכל מגיע מלמטה, זה הבנה שאין לה מילים.
ולכן אין כזה דבר "לעשות על הילד שפר", כי אם לא הבנת את הדברים, אז לא יעזור שום דבר.
טוב...
מגילת ספר יצאה כאן, ואם מישהו אחד הבין את דברי, היה זה שכרי.

 

[מרחבית]

ישנה באמת תופעה מוכרת של מנחות שמעבירות חומר לא מדויק (ומי שמכיר את הגישה הדיוק הינו 'אבן דרך') שיוצר אשכולות מהסוג הזה,

אחרי קורס שאגב נמסר ע"י מנחה שהיה בתחילת דרכו, ומטבע הדברים היה פחות מדויק,

אז אולי הגיע הזמן לצאת חוצץ נגד התופעה הזו? אולי ליצור אווירה ציבורית שלא תאפשר לכל מנחה מתחילה לומר ולכתוב כתבות מכובדות בעיתונים ולתת קורסים וראיונות - כשהיא עדיין לא בשלה לכך ולא יודעת לדייק ומוציאה דברים מהקשרם ומתמקדת במה שלא צריך להתמקד??

כי אם כותבים או מלמדים בצורה שמטעה את הציבור, יש סיכון שחלק מציבור ההורים יקבל את זה כך, לפי ההבנות והעקרונות השגויים והמזיקים. ולכן, לא רק שאי אפשר להאשים את מי שיוצא נגד זה, אלא להפך, חייבים לעשות את זה. אסור לשתוק.
זה לא שפר? - אולי. זו רק הבנה שגויה של מנחות מתחילות? - אולי. איך שלא נקרא לזה - אסור לתת לזה להיות!

אפשר להבין לגמרי את התסכול של כאלה שמבינים טוב ומדויק ולעומק דברים, ובאים אנשים עם כל מיני אמירות שטחיות, הבנות לא נכונות, הקשרים מוטעים - וחורצים עמדות.
אני מוכנה להצטרף לקריאה (שמופנית גם כלפי): אל תשפטו דברים ותנתחו ותגידו דעות לפני שאתם לומדים בצורה רצינית את כל ההיקף, הדיוק והעומק. זה לא הוגן ולא רציני!

אבל בתנאי אחד: שהקורסים אכן ינוהלו אך ורק על ידי אנשים שבקיאים היטב בתחום, ורוב האימהות יצאו עם הבנה נכונה של הנושא. שלא יפרסמו כתבות ו'סיסמאות' בשם מנחות שלא מבינות במה מדובר.
לא ייתכן, אף לדרככם ששפר היא גישה טובה מאוד, שיתפרסמו ברמה דברים מזיקים, ולא נגיב להם, כי אנחנו לא באמת מכירים לעומק.
אם אכן כך יהיה, אולי אחכה ללמוד את הגישה ביסודיות הראויה, ורק אז אקבע את עמדתי לטוב או למוטב.

כל עוד ימשיכו להתפרסם דברים מזיקים, כל עוד חלק מהקורסים ימשיכו להיות חובבנים - יהיה אילוץ לצאת נגד הדברים, גם אם זה לא באמת שפר.
כי מדובר בחיי ילדנו. הפיזיים, הרוחניים והרגשיים.

 

[סוזי]

אין לי ידע והכרה עם גישת שפר ואני ממש לא בקטע של להיכנס לזה. אבל התהליך שקורה פה הוא לדעתי לגמרי לא הגון מבחינת תהליך
אחד מהעקרונות שהגעתי אליהם לפני כמה שנים:
תמיד קל יותר לשלול משהו מאשר להוכיח משהו
וזה נכון לגבי כל שיטה/גישה/סיפור/אמירה וגם תורה.
אם ניקח לדוגמה את היהדות -
כמה אנשים שהיו בתוך מחנינו ונפלטו החוצה מוציאים דיבתינו רעה? והם היו שם!! הם מהשטח!
למה שחילוני סטנדרטי לא יאמין להם?? הם משם ממש!!
ואני כותבת את זה לגבי כל הדברים שכתבת - @מרחבית .
האם יש דרך לגרום לכל מיני רבנים או שרלטנים-לא יודעת איך לכנות אותם- לשתוק ולא "להפיץ את היהדות החוצה"?
הרי כמה שטויות מוכרים שם... ותנסי אחרי זה לתקן את כל המעוות שאלו שבצד השני שמעו...
זה הרי משחיר את כולנו.
אבל אין דרך לעצור את התופעה הזו. אין.
עכשיו אני שמה לב שכתבתי פה שתי נקודות שונות:
הנקודה שלשלול יותר קל מלהוכיח (מספיק לקחת משפט אחד ולהוכיח שהוא שגוי ובכך לסתור את כל השיטה לעומת בניית שיטה שלמה שעל כל שלב בה צריך לתת את כל התשובות האפשריות)
והנקודה השניה - אין דרך לסתום את כל הפירצות של "מפיצי השיטה לרבים"

 

[אלף אורות]

אני לא מבינה למה אתם נכנסים לדקדוקי עניות כאילו שפר זה איזו סוגיה בגמרא!
למה לא לקחת את הרעיון, את הגישה וליישם אותה איפה שצריך ולא להתחיל לתת דוגמאות מכוכבי לכת אחרים..
דוגמאות כמו קשיים בגמילה, ילד חצוף, ילדה שלא משתפת פעולה - אלו הדוגמאות והמקרים היומיומיים שלנו ולא לצאת עם העדר בגיל 3 או לטפס על הרים בגיל שנתיים, נו באמת...
שפר היא גישה שניתן ליישם בהצלחה רבה, אבל צריך להשתמש בשכל שהקב"ה נתן לנו. אז תעשו לי טובה, אל תתחילו לתת אמון בילד בן שש שיעבור כביש לבד, כי זה לא משהו נצרך! לאף הורה אין בעיה עם זה שילד שלו לא עובר כביש בגיל הזה, אז למה להיכנס לזה???
כן תתנו אמון בילד שיודע שצריך לשים את התיק במקום כשהוא חוזר הביתה, כן תתנו בו אמון שהוא מסוגל להכין את שיעורי הבית שקיבל, שהוא מסוגל ורוצה לשתף פעולה, כן תצפו ממנו לדברים שנהוג לצפות ולא לצפות ממנו דברים שגם מעצמינו לא נצפה...
מעבר לזה אי אפשר להתעלם, ולצערי שפר כן מתעלם, ממחקרים בנושא המוח שמסבירים את התפתחות המוח אצל ילדים ומתבגרים, שלמשל מבני המוח אצל המתבגר מתפתחים בנפרד ובזמנים שונים, כך שכאשר מתפתח אצל המתבגר המבנה שאחראי על רגשות מתלהטים ולא מתפתח באותה מידה המבנה שאחראי על ויסות רגשות, המתבגר נמצא בסיכון זמני שכן הוא עלול לעשות משהו מסוכן מבלי לתת את הדעת על כך, וזה דבר שהוכח מחקרית וצריך לדעת את זה.
מעבר לזה בהחלט ניתן לצפות ממתבגר למליון דברים אחרים וכמובן ללוות אותו בתהליך מתוך הקשבה אמיתית.
בקיצור... להפעיל ת'ראש.

 

[אלף אורות]

אז אולי הגיע הזמן לצאת חוצץ נגד התופעה הזו? אולי ליצור אווירה ציבורית שלא תאפשר לכל מנחה מתחילה לומר ולכתוב כתבות מכובדות בעיתונים ולתת קורסים וראיונות - כשהיא עדיין לא בשלה לכך ולא יודעת לדייק ומוציאה דברים מהקשרם ומתמקדת במה שלא צריך להתמקד??

כי אם כותבים או מלמדים בצורה שמטעה את הציבור, יש סיכון שחלק מציבור ההורים יקבל את זה כך, לפי ההבנות והעקרונות השגויים והמזיקים. ולכן, לא רק שאי אפשר להאשים את מי שיוצא נגד זה, אלא להפך, חייבים לעשות את זה. אסור לשתוק.
זה לא שפר? - אולי. זו רק הבנה שגויה של מנחות מתחילות? - אולי. איך שלא נקרא לזה - אסור לתת לזה להיות!

אפשר להבין לגמרי את התסכול של כאלה שמבינים טוב ומדויק ולעומק דברים, ובאים אנשים עם כל מיני אמירות שטחיות, הבנות לא נכונות, הקשרים מוטעים - וחורצים עמדות.
אני מוכנה להצטרף לקריאה (שמופנית גם כלפי): אל תשפטו דברים ותנתחו ותגידו דעות לפני שאתם לומדים בצורה רצינית את כל ההיקף, הדיוק והעומק. זה לא הוגן ולא רציני!

אבל בתנאי אחד: שהקורסים אכן ינוהלו אך ורק על ידי אנשים שבקיאים היטב בתחום, ורוב האימהות יצאו עם הבנה נכונה של הנושא. שלא יפרסמו כתבות ו'סיסמאות' בשם מנחות שלא מבינות במה מדובר.
לא ייתכן, אף לדרככם ששפר היא גישה טובה מאוד, שיתפרסמו ברמה דברים מזיקים, ולא נגיב להם, כי אנחנו לא באמת מכירים לעומק.
אם אכן כך יהיה, אולי אחכה ללמוד את הגישה ביסודיות הראויה, ורק אז אקבע את עמדתי לטוב או למוטב.

כל עוד ימשיכו להתפרסם דברים מזיקים, כל עוד חלק מהקורסים ימשיכו להיות חובבנים - יהיה אילוץ לצאת נגד הדברים, גם אם זה לא באמת שפר.
כי מדובר בחיי ילדנו. הפיזיים, הרוחניים והרגשיים.

כל מילה!!!
ואני למדתי גישת שפר, למזלי עם מנחה שפויה.

 

[מרחבית]

תמיד קל יותר לשלול משהו מאשר להוכיח משהו

יכול להיות. אכן, צריכים לקחת את זה בחשבון.

כמה אנשים שהיו בתוך מחנינו ונפלטו החוצה מוציאים דיבתינו רעה?

נכון, אך לא מדובר בפליטי שפר. אלא בכאלו שחזק בתוכו.

האם יש דרך לגרום לכל מיני רבנים או שרלטנים-לא יודעת איך לכנות אותם- לשתוק ולא "להפיץ את היהדות החוצה"?

נכון. קשה עד בלתי אפשרי. עדיין, כשתהיה הזדמנות - אנחנו נצא נגד דעותיהם ולא נגן עליהם.

 

[מרחבית]

בעקבות תגובות שנכתבו, לא רק כאן, ארשום כמה הבחנות:

יש לקיחת אחריות ממקום בריא ובוגר, בונה ושמח; התמסרות לתפקיד אותו קיבלנו.
ויש נקיפות מצפון מכווצות והורסות.
אין קשר בין שני הדברים.
לקיחת אחריות - הכרחית בתפקיד ההורות. ובכלל בחיים.
נקיפות מצפון לא ענייניות - הורסות ומזיקות וחשוב לנטרל אותן בהקדם האפשרי.

יש את לפני המעשה - אז אנחנו אמורים לעשות כמיטב יכולתינו.
ויש לאחר המעשה - אז אמורים להבין שכבני אדם - אנחנו כולנו רחוקים משלמות, ורבים מהדברים אינם בידינו.

יש השתדלות - לעשות כמיטב יכולתינו,
ויש תוצאה - שאיננה בידינו.

אפשר לומר "אין מקום להאשים את עצמנו, כי השתדלנו לפי מה שאנחנו, ואין לנו שליטה על המון דברים".
ואפשר לומר: "אין מקום להאשים את עצמנו, כי השני (הילד) אשם, הרי יש לו בחירה חופשית."
הראשון - הרבה פעמים נכון.
השני - נשמע אבסורדי.

כשאנחנו פוגעים ומזיקים, עלינו להשתדל כמיטב יכולתנו שזה לא יקרה, ולא להסתמך על כך שלשני יש בחירה חופשית לצמוח על אף הכל. ודאי ובודאי כשמדובר בילדים.
כשמזיקים ופוגעים בנו, עלינו להשתדל לבחור את הבחירות הנכונות לנו, לנסות לצמוח על אף הכל.

חלק מההנחיות להורים - מערבבות ומבלבלות בין הדברים הנ''ל, ולא עושות את ההבחנות הנחוצות הנ''ל בין המצבים השונים, והעמדה בה נמצאים.

 

[אלף אורות]

בעקבות תגובות שנכתבו, לא רק כאן, ארשום כמה הבחנות:



אפשר לומר "אין מקום להאשים את עצמנו, כי השתדלנו לפי מה שאנחנו, ואין לנו שליטה על המון דברים".
ואפשר לומר: "אין מקום להאשים את עצמנו, כי השני (הילד) אשם, הרי יש לו בחירה חופשית."
הראשון - הרבה פעמים נכון.
השני - נשמע אבסורדי.

מסכימה עם כל מילה פרט למצוטט, אני לא חושבת שיש כאן נקודת האשמה בכלל, יש עובדה. אין מקום להאשים את עצמנו כי עשינו כמיטב יכולתנו - זה נכון.
לגבי הילד, אין מקום להאשים את עצמנו כי הילד אשם??? ממש לא!
זה שיש לילד בחירה חופשית זה לא אומר שהוא אשם, אין כאן עניין של אשמה בכלל! יש כאן עובדה! הילד בחר שלא לשמוע בקולי. נקודה. אני יכולה לבקש ממנו, אבל הוא בוחר אם לשמוע לי או לא. איפה יש כאן אשמה? לא מצליחה להבין.
שפר לא מעמיד את המשוואה הזאת בכלל, לא מאשימים אף אחד, לא את האמא ולא את הילד. אז תאירי את עיני למה התכוונת.

 

[מרחבית]

תודה על תשובתך.
לא אכנס כאן לדיון האם וכמה יש בחירה חופשית לילד שעדיין אין לו דעת. ובחירה חופשית אמיתית היא הרי רק מדעת. נניח לזה עכשיו.
מי שיוצא מהנחה, שאכן הילד בוחר כל הזמן בבחירה חופשית, מה הוא בעצם מתכוון?
הוא בעצם אומר שהילד יכול היה לבחור אחרת.
הוא יכול היה לשמוע בקולי, ויכול היה שלא. הוא בחר לא לשמוע.
בכנות, האם באמת אימהות מתייחסות לזה בצורה לגמרי ניטראלית? האם הן לא חושבות: הוא היה צריך לשמוע בקולי, אבל הוא בחר בבחירה הלא טובה - לא לשמוע?
האם הן באמת מאמינות, 20 פעם ביום, שילד בחר מרצונו החופשי במה שנראה להן לא נכון - ואין להן שום שיפוטיות עליו??

הרבה פעמים משתמשים בזה לגבי דברים חמורים יותר, כגון נער שהסתבך וירד. מה מתכוון מי שאומר: ההורים לא אשמים; לנער יש בחירה חופשית.
אני אגיד לך מה הוא מתכוון: ההורים לא אשמים. לנער יש בחירה חופשית לבחור בין טוב לרע, והוא בחר ברע. הווה אומר: הנער הוא הוא האשם.
אני נגד להפנות אצבע מאשימה להורים. כי חוץ מהקב''ה אף אחד בעולם לא יודע איפה וכמה היתה להם בחירה חופשית, ואם בכלל קשור אליהם מה שקרה. זה גם לא התפקיד של אף אחד. (אלא אם באמת יש אפשרות לתקן ולעזור). וזה להוסיף מכה על מכה.
אבל - גם הנער לא שונה מהם. ודאי זה רע מה שהוא עושה. אבל מישהו מתיימר לדעת: כמה ואיפה ואיך היתה הבחירה החופשית שלו?? מה היתה נקודת הפתיחה שלו? מה ואיך התנהלו החיים הפנימיים שלו?
ושימי לב מה עוד אומרים: גם אם ההורים היו קשים ואפילו מתעללים, יש לך בחירה חופשית אם לצמוח או לא. יש כאלה, שמתוך תנאים קשים מאוד - צמחו. ואם נפלת - זו רק הבחירה שלך! יש שיפוטיות גדולה מזו??
(לא מדברת על מקרים שבאים מעמדה מבינה ואמפתית, ורוצים לעודד אותו שלא יתייאש, ויש לו תקווה על אף מה שעבר).

אז זה העניין. בשפה מדוברת כשאומרים: יש לו בחירה חופשית - על מישהו שעשה מה שלא נראה לנו, אומרים בעצם: הוא אשם שבחר ברע.

תוספת:
'בחירה חופשית' מיוחסת לבחירה בין טוב לרע.
כשאומרים שילד בחר בין חולצה כחולה לירוקה, לא משתמשים בביטוי 'בחירה חופשית', אלא בביטוי 'בחירה' בלבד.

 

[אלף אורות]

באמת בשפר לא מדברים על בחירה חופשית, אלא על בחירה.
ולדעתי לא צריך יותר מדי להתפלסף...
ולא, אין שיפוטיות, אלא השלמה. נכון שזה מצער שהילד בחר לא לשמוע בקולי, אבל יש לי בו אמון שהוא יכול ומסוגל לבחור אחרת.
זה לא סותר שאמשיך ואתמוך בו, שאדבר איתו, שאנתב אותו לבחירה מושכלת ונכונה, אבל כרגע, במקום להיות מתוסכלת מזה שהילד לא מקשיב לי, במקום להיות במקום של נקיפות מצפון, אני מתנטרלת מזה ורואה דברים כהוויתם, רואה עובדות, ללא פרשנות רש"י.
הדברים הרבה יותר פשוטים ממה שמציגים אותם וחבל להיכנס להתפלספויות מעמיקות שאין מאחוריהן ולא כלום. אני אישית רואה המון המון הצלחה.
קודם כל אני פחות מתוסכלת וזה כבר מביא רוגע לבית.
שנית, הילדים אצלי לוקחים אחריות על מה שהם צריכים (סידור תיק, קימה בבוקר, הכנת אוכל לבית הספר - ואם צריך עזרה ממני, אז יש!, הכנת שיעורי בית ועוד). השינוי אירע תוך כדי לימוד הגישה, עד אז היו כל יום תסכולים ודרישות ובקשות והתחננויות שיואילו בטובם לשים את התיק במקום, להכין שיעורי בית, לפנות את השולחן, להכין שיעורים ועוד ועוד ועוד. היום זה כבר לא קיים.
וכשאני מבקשת משהו וזה לא נעשה (לרוב זה כן נעשה, אבל תמיד יש מקרים שלא), אז אני מבינה שזה מה שיש ולא מתחילה להיכנס לעצבות ולמחשבות על כך שאני אמא לא מוצלחת שלא מצליחה לחנך את ילדיה, אני פשוט מניחה לזה. אם המשהו הזה חשוב, אז אני דורשת בכל תוקף, אבל מאוד משתדלת שלא להיכנס למאבקי כח, כי שם הם תמיד ינצחו, אלא מנסה לבדוק מה קורה אצלי. טוב זו כבר תורה שלמה, לא אפרט יותר מדי.
סך הכל, ממליצה על שפר פלוס להפעיל ראש ושכל ורגש וכו' וכו'...

 

[כספומילי]

טוב חברה, חפרתם, זה כבר לגמרי יצא משליטה, אולי תמשיכו באישי?

 

[מרחבית]

מסכימה שלא צריך מידי להתפלסף...
אני מדברת על מה קורה בשטח. מדברים וכותבים בשפה מבלבלת. חלק מהמנחות ומההורים - מתבלבלים.
בגישת אדלר ובגישת שפר - 'בחירה חופשית' היא יסוד מרכזי. נשמע טוב, רק שזה שונה מאוד מה'בחירה החופשית' שביהדות. ויש מזה בלבול. ולא פעם - נזק בהתייחסות לילדים.

סתם שאלה: האם באמת מאמינים שילד קטן, שהתנהג בצורה מסוימת בגלל מטרה לא מודעת לו - הוא 'בחר' בזה?

אגב, בלהה שפר בעצמה הדגישה תמיד שהיא מלמדת 'אדלר'. מי זה שהחליט ששפר זה 'חזרה למקורות'? אולי מנחות נלהבות.

 

[מילקשייקית]

סתם שאלה: האם באמת מאמינים שילד קטן, שהתנהג בצורה מסוימת בגלל מטרה לא מודעת לו - הוא 'בחר' בזה?

לא צריך מידי להתפלסף...

הידיעה כביכול של ה'בחירה' ה'מודעת' וה'תת מודעת', וכל ה'הסברים' למיניהם לתופעות נורמליות ומתבקשות - זה סמל ההתפלספות והמתן הגדרות גרנדיונזיות לדברים קיימים.

 

[super tiger]

טוב חברה, חפרתם, זה כבר לגמרי יצא משליטה, אולי תמשיכו באישי?

מי הכריח אותך להיכנס לאשכול?