דרוש מידע לנסוע שעה וחצי לעבודה כל יום זה שפוי?

[אמא5]

מאד קשה (מניסיון של 50 דקות נסיעה לכיוון)
כמובן שאפשרי, אבל לא קל ומאתגר בהחלט, ולוקח הרבה כוחות.
אם הולכים על זה צריך ללמוד לפזר סמכויות בבית, ולקחת הרבה עזרה מבחוץ.

אם יש לך אפשרויות סבירות אחרות, לא הייתי הולכת על זה, כי זו הרעה משמעותית באיכות החיים.

 

[ורד69]

עודדתן אותי!!!
מהתגובות בהתחלה היה נשמע לא עביר...
אני גם חוששת שיהיה קשה מאד לאורך זמן,
מה שכן - הם משתתפים באחזקת רכב, אבל אין לי רישיון עדיין...
חשבתי - שאם אלך על זה, אתחיל מיד שיעורים, ואקנה רכב.
אבל אחרי כל השעות הלו והנסיעות יהיה לי כוח לשיעורי נהיגה? (אשמח לתגובות מבעלות ניסיון)

אפשר לבקש ממורת הנהיגה שתיקח אותך ממקום באמצע הדרך או מהעבודה כמובן אם זה באזור שלומדים בו נהיגה ולא מתבזבז כל השיעור על הדרך...

מזה המייל ששלחת לפרסגום הסעה??

מייל שנשלח פעם בשבועיים נראה לי (לא זוכרת את התדירות)
שנשים מפרסמות בו בקשות להסעות והצטרפות לטרמפים וכן הצעות עבודה
מומלץ לבקש להצטרף לרשימת התפוצה

 

[קוקה קולה]

אני אמא ל-7 נוסעת כל יום שעה וחצי בשני אוטובוסים,
להגיד לך שזה קל? ממש לא.
אני עובדת 7 שעות ביום
מה שכן בצהריים יש לי טרמפ ישיר שלוקח 40 דק' -עולה לי הרבה כסף אבל שווה לי כדי להגיע רגועה יותר לילדים
נראה לי שמתרגלים ויודעים את זמני האוטובוס נהיה יותר קל
אבל יש כאלה שנסיעות אצלם זה סיוט אחד גדול ויש כאלה שמסתדרים עם זה
בהצלחה בכל החלטה!

 

[qa123]

מנסיוני , ולאחר טלטולי דרך רבים של שנים לא מעטות ..
בשנים האחרונות אני נוהגת עצמאית ברכבי לעבודה
תענוג ושיפור אדיר באיכות חיים ..
ממליצה בחום !!!

 

[RRRRR]

אני נסעתי בתור נשואה בלי ילדים והיה ממש בסדר
עם ילדים כבר לא אפשרי

 

[אדם לעמל יולד]

הכסף הוא עבור החיים, לא החיים עבור הכסף

משפט פשוט אבל אדיר!!!!!!!!!!!!

 

[אנוכי]

אם משתתפים באחזקת רכב ייתכן מאוד שיהיה כאלו מהעבודה שנוסעים על הציר הזה, ויוכלו לקצר לך את הזמנים,
כרווקה נסעתי גם אני מרחק שעה וחצי נסיעה, זה לא קל, אבל זה גם קצת זמן התרגעות....
ברגע שתלמדי את נהיגה ותחזיקי רכב- זה פחות יהיה זמן נינוח ... גם שיקול.
אם תרצי שעורי נהיגה תוכלי גם לעשות בימי שישי.

 

[Geula-Arc]

כנשואה טריה נסעתי כל יום שעה וחצי מביתר ל-צפון ירושלים
לא קל, מתרגלים (כמעט) לכל דבר
אבל כל זמן צריך לעשות את השיקולים לפי המצב הנוכחי
בטח לא כדאי להיות רוקה ובבית בלי עבודה

 

[פריפרי]

מנסיון רב של עבודה שרחוקה מהבית. הקושי הוא עצום.גם כך לא תמיד קל בעבודה וכשיש לך עוד את שעות הנסיעה מנסיון מר...זה נורא!!!

 

[אניתי]

לי יש רישיון נהיגה ולמרות זאת אני מעדיפה באוטובוס בינעירוני כי אז אני יכולה לישון...
אני יוצאת מהבית בחמש ועשרים בבוקר וחוזרת בארבע... שעה וחצי הלוך ושעתיים חזור ובאמצע 7 שעות..
באמת לא יודעת אם שווה לי ספיציפית...אבל קשה לי לחפש שוב ולהתרגל לבוס אחר, כזאת אני.. אבל אם זה יקדם אותך בתחום לדוגמא במחשבים, אז כדאי מאוד ולדעתי לא סוף העולם!!

 

[srp]

אני עשיתי את זה במשך שנתיים
הייתי עם ילד אחד
זה היה קשה אבל שווה
קשה בעיקר כי בקו הזה אין תדירות, זה אומר שאם את מפספסת את האוטובוס תחכי שעתיים להבא...
במשך השנתיים פיספסתי רק פעם אחת את האוטובוס בבוקר
שווה, כי התמקצעתי מאוד בתחום שלי, נסיעות בשבילי הם לא סיוט
עזבתי אחרי הלידה השניה, כי החוסר גמישות של האוטובוסים בשעות היה לי קשה כשהילדים גדלים (מסיבה בגן, אירוע כזה או אחר וכו', גם אם זה עיכוב של חצי שעה לי זה היה עיכוב של שעתיים...)
אבל אני לא מתחרטת אפילו לרגע על מה שעשיתי
*ידעתי שאין לי מצב לעשות רשיון, אם אצלך זה אפשרי, נראה לי הרבה יותר קל....
* לא הצלחתי למצוא שום הסעה במשך הזמן הזה......

 

[חחח]

@ניצוץ זה נשמע הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת!
שנים פחדתי מזה. לבסוף העזתי, קפצתי למים.. ואני מבסוטה!!
אני עושה את זה יומיום (נשואה+ילדים) יוצאת באזור 6:30 וחוזרת באזור 4 וזה לא כזה גרוע!! (אני עובדת 7 שעות)
אם במקום הזה תצברי ניסיון בתנאים טובים יותר ו/או תקבלי שכר טוב יותר, זה יכול להיות לך מצוין!
אגב, בהרבה מקרים נסיעה בתח"צ עדיפה מבחינת זה שיש לך אפשרות לישון בדרך וכן בגלל שיש נתצ"ים מה שעוזר להגיע מהר יותר מרכב פרטי.
וכמובן שככל שתצאי מאוחר יותר הדרך תיקח לך יותר זמן.
בהצלחה בכל אשר תחליטי!!!

 

[***]

אני אישית עשיתי את זה עד לפני שבועיים
אני נשואה בלי ילדים נסעתי כל יום מאשדוד לתל אביב
לא שרדתי
נסעתי כמעט חצי שנה ועוד ברכבת שזה לכאורה יותר קל והיה קשה מאד
חזרתי הביתה הרוגה ועצבנית
רק רציתי לישון
הווי אומר שקמתי לעבודה ,חזרתי ,הלכתי לישון וקמתי לעבודה.
אני חושבת שלפעמים דווקא בתור צעירות נטולות ילדים...
מותר לנו שיהיה לנו חיים קלים ולא להעמיס על עצמינו יותר מידי כי זה לא שווה את זה

 

[***]

שכחתי לציין שזה דרש ממני לקום כל יום ב5 וחצי שאולי זה מה שגרם לי לעיפות הנוראית
וכן על אותו מטבע לא נהניתי מארועים בערבים ועצבנה אותי כל חתונה כי הייתי בלחץ מלקום מאוחר

 

[nori]

אני אישית עשיתי את זה עד לפני שבועיים
אני נשואה בלי ילדים נסעתי כל יום מאשדוד לתל אביב
לא שרדתי
נסעתי כמעט חצי שנה ועוד ברכבת שזה לכאורה יותר קל והיה קשה מאד
חזרתי הביתה הרוגה ועצבנית
רק רציתי לישון
הווי אומר שקמתי לעבודה ,חזרתי ,הלכתי לישון וקמתי לעבודה.
אני חושבת שלפעמים דווקא בתור צעירות נטולות ילדים...
מותר לנו שיהיה לנו חיים קלים ולא להעמיס על עצמינו יותר מידי כי זה לא שווה את זה

אלף צלצולים. השנ(ה)ים האלו לא יחזרו (בע"ה) לקחת עבודה כזה זה כמו למחוק אותם, כואב הלב..
כמובן אם יש סיבה ממש ממש רצינית, אבל מאד כדאי לך לזכור שזה חסרון בקנה מידה ענק.

 

[אייזיק]

תחשבי קצת יותר קדימה,
נסיעות ארוכות בכל מיני מצבים עלולות להיות קשות מאוד!!!

 

[A F]

עצה קטנה תתחילו לארח הרבה ובברכת המזון האורחים מוסיפים שיהיה נכסיו וכו' קרובים לעיר אולי שם הפתרון אבל זה לא פשוט בכלל יש אנשים שנוסעים שעות לעבודה ויש כאלו שהעבודה קרובה אבל מסוכנת או קשה מאוד בקיצור עדיין יש את הקללה בזעת אפיך וכו' ובנפשו יביא לחמו בהצלחה רבה

 

[bbr]

עצה קטנה תתחילו לארח הרבה ובברכת המזון האורחים מוסיפים שיהיה נכסיו וכו' קרובים לעיר אולי שם הפתרון אבל זה לא פשוט בכלל יש אנשים שנוסעים שעות לעבודה ויש כאלו שהעבודה קרובה אבל מסוכנת או קשה מאוד בקיצור עדיין יש את הקללה בזעת אפיך וכו' ובנפשו יביא לחמו בהצלחה רבה

לא צריך לארח בשביל זה, בטח אם עובדים כל כך קשה למי יש עוד כח לארח...
אני אומרת את זה בברכת המזון על בעלי, הוא גם בעל הבית פה, לא?!
בקשה מאוד מהלב, שיהיו נכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, זה אומר שיש יתרון בעבודה קרובה.

אוסיף עוד משהו שיצא לי לדבר עליו עם משהי בשבוע האחרון. אני ממש לא מבינה בנסיון של @ניצוץ ושל עוד הרבה אחרות שעובדות בחוץ במשרה מלאה. אבל אני חושבת שאם הדבר הוא נכון, זה רלוונטי לכולם.
דיברתי עם משהי על המאמץ בפרנסת הבית. ושיתפתי אותה שאני משתדלת לשמוח כשאין לי עבודה (אני עצמאית) כי מה שמגיע לי יגיע בכל מקרה, ואם ה' נותן לי את מה שמגיע לי בלי שאעבוד זה ממש ממש משמח אותי, זה כמו בוס שנותן לי משכורת בלי שאעבוד, זה הרבה יותר משמח ממי שצריכה להקרע בשביל לקבל את אותה משכורת. ענתה לי בת שיחתי לעומתי, אבל מה עם השתדלות, בנ"א חייב לעשות השתדלות את לא יכולה לשבת בבית ולומר מה שמגיע לי יגיע בכל מקרה, עניתי לה: קודם כל בנ"א יכול לעשות את זה אם הוא חי באמונה גמורה. דבר שני, אני לא מבינה מה אנשים כל כך גאים בזה שהם עושים המון המון המון השתדלות וכל הזמן מנפנפים בזה, זה כמו שבדור המדבר אלה שקיבלו את המן רחוק מאוד מהבית היו מתגאים ומנפנפים בזה שהם צריכים להביא את המן מרחוק, וזה לא מחכה להם בפתח הבית או אפילו בתוכו.
ככל שאנחנו עושים יותר השתדלות והולכים מרחקים יותר גדולים להביא את הפרנסה, זה אמור להיות בושה יותר גדולה, כי זה מראה על קטנות אמונתנו, ולא על גודל מעלתינו, כי זה אומר שאנחנו כמו אלה במדבר שהלכו מרחקים בשביל לקבל את המן וזה לא חיכה להם על השולחן בבית.

אישה שעובדת במשרה חלקית מול הבית (או אישה שלא עובדת בכלל, אבל מי מעז להיות במקום הזה בדורנו) צריכה להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמה מאשר אחת שנוסעת שעה וחצי כל צד ועובדת 8 שעות. אבל אנחנו בעולם השקר, ופה מי שמתאמץ יותר, חברתית הוא שווה יותר...

 

[משה גל]

אבל אחרי כל השעות הלו והנסיעות יהיה לי כוח לשיעורי נהיגה?

לא!

 

[eden24696]

בתור נשואה טרייה עבדתי מרחק כזה של נסיעה, חלק מהימים עבדתי 6 שעות ויומיים בשבוע 11 שעות. הימים של 6 שעות היה מעולה, הימים של 11 שעות היה קשה מאוד. היום אני עם ילד ולומדת במרחק של שעה וחצי נסיעה 8 שעות. אבל נסעתי עם רכב, אין לי שום סיבולת לתחבורה ציבורית.
לדעתי, אם תישני טוב בלילה, ואם אין לך בעיה עם תח"צ, את תתפקדי מצוין אחה"צ.
קחי בחשבון שבהריון זה לא יהיה פשוט. (אבל מה כן פשוט???)
לא חושבת ששיעורי נהיגה בערב זה מופרך, ממש לא. במיוחד אם את מגיעה קודם הביתה וקצת נחה.
לדעתי אם זו עבודה ממש טובה זה שווה!
תכנסי ותראי איך את מסתדרת. מקסימום תצברי ניסיון.