דרוש מידע מטפל לבחור עם נטיה לכפייתיות ברוחניות

[לבן]

לא הבנתי מה ההתקשקשות הזאת סביב זה, כן יש כאלה שמצליחים לבד לשחרר את עצמם מטראומות וכפייתיות.

עכשיו הוספת גם טראומות לחגיגה?
אי אפשר לצאת מבעיות נפשיות לבד, אפשר להערים ערימות של מנגוני הגנה, לאמץ טקסים חליפיים, לקבור את הנפש בבור, ואחרי תקופה לספוג התפרצות של הר געש.

 

[דולה ומשקה]

כשאדם עושה עבודה פנימית עם עצמו ומטפל בפחדים שלו וברצונות שלו ובאכזבות שלו ולומד להכיר את העולם הפנימי שלו יש לו סיכויים טובים לצאת גם מחרדות וכפייתיות, ובקצרה כשהנפש שלנו מפוזרת כשאנחנו חיים בפחדים מודחקים ובאכזבות מודחקות ובתיסכול הנפש מייצרת כפייתיות וחרדות וכו'

 

[יום אביב]

הסובלים מכפייתיות נחלקים לשני קבוצות: אלו שלא תופסים את הטקסים כהפרעה, אלא כחלק מן ה'אני' שלהם. הם אינם מעונינים לוותר על הטקסים שלהם שלדידם הם נעימים ונכונים (לדוגמא עקרת בית הלוקה בניקיון כפייתי), הם אינם תופסים את ההפרעה כגורמת סבל להם, ולרוב הם מגיעים לטיפול עקב הסבל שנגרם לסביבתם. (ויאובחנו לעיתים קרובות כבעלי הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית)הקבוצה השנייה הם האגו דיסטונים. ברור להם כי ההפרעה היא לא תקינה, היא מסבה להם סבל רב והיא מנוגדת לעולם הערכים שלהם, אלא שהיא כופה את עצמה עליהם. הם בעצמם יתורו אחרי מזור לסבלם, ויאובחנו כסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית.

בראש האשכול לא נכתב גילו של הבחור, אך לעיתים קרובות בגיל הצעיר התודעה נמוכה, והבחור עצמו לא מודע לבעיה.

הערה: הטיפול הוא אותו טיפול לשתי הקבוצות הנ"ל.

 

[לבן]

ויאובחנו לעיתים קרובות כבעלי הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית

אכן.
ואלו בדרך כלל לא יעשו שימוש בטקסים כמוזכר לעיל.
הטקסים עצמם גורמים סבל נורא, אבל הסבל הזה הוא ברירת מחדל לעומת המצוקה שהטורדנות גורמת.

בראש האשכול לא נכתב גילו של הבחור, אך לעיתים קרובות בגיל הצעיר התודעה נמוכה, והבחור עצמו לא מודע לבעיה.

בדרך כלל בחור נבון עם מודעות עצמית בינונית מסוגל להבין שההתנהגות שלו לא תקינה, וזה לכשעצמו גורם סבל.

 

[יום אביב]

אכן.
ואלו בדרך כלל לא יעשו שימוש בטקסים כמוזכר לעיל.
הטקסים עצמם גורמים סבל נורא, אבל הסבל הזה הוא ברירת מחדל לעומת המצוקה שהטורדנות גורמת.

בדרך כלל בחור נבון עם מודעות עצמית בינונית מסוגל להבין שההתנהגות שלו לא תקינה, וזה לכשעצמו גורם סבל.

ייתכן שייזהה שמשהו לא בסדר באופן כללי, אך עדיין ימשיך להסביר למה נכון לומר קריאת שמע עשרים דקות או לנגב ידיים שוב ושוב.

ומי ששמע פעם את התירוצים של הכפייתיים - מכיר. (לא, ניגבתי שוב כי חשבתי שלא ניגבתי טוב, זה-לא כפייתיות, זה בגלל שאני רגיל כך מגיל קטן, לא שמתי לב שניגבתי ורק רציתי להיות בטוח, וגם אסור לנגוע בלחם בידיים רטובות---וכן על זה הדרך)

 

[cyp]

במקרים רבים של אובססיות, הבחור עצמו סובל מאוד ומבקש עזרה. במקרה כזה נראה לי חיוני לעבור טיפול טוב ולא להסתפק בגישת שפר.

לא להסתפק אבל אפשר להתחיל..... בתור כלי טיפול ראשוני והכי פחות מזיק...
וזה גם תלוי באמת אם הבחור סובל ומבקש עזרה כי בהרבה מקרים זה לא כך

 

[1תובנות]

נראה שכל אחד הביא כאן את הסיפורים הבודדים שהוא מכיר ומהם הוא מסיק מסקנות מרחיקות לכת.
אין מקרה אחד שדומה למקרה אחר.
יש רמות שונות של קושי ודרכים רבות להגיע לפתרון.
לשם כך דרוש זיהוי מדוייק ואחראי. בדיוק לכן אנשים לומדים לטפל במשך שנים, מרחיבים את ארגז הכלים שלהם. ואם הם אחראיים מספיק, הם יודו בפניכם שזהו נושא שהם לא יכולים לטפל בו.
בדיוק לכן חשוב למצוא מטפל ירא שמים ועם גישה והבנה רגישה.
אל תסיקו מסקנות מסיפורים ודוגמאות שונות.
תתפללו חזק שתגיעו לשליח הנכון ולהכוונה המתאימה.
__
תובנות - הבית להכוונה רגשית מותאמת
שיחות יעוץ, טיפים ותובנות: 02-664-2040
הטבות ודיוור מעצים: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

 

[vhsvchch]

תפנה ללב שומע או לתושיה

ותעשה טוב לילד אם לא תשמע לשום דעה על הנושא מכל ה"חכמולוגים" יושבי פרוג המסתתרים תחת שמות עלומים.

אדם שעושה דברים מתוך כפייתיות, מרגיש הרגשה פנימית שזה מה שהוא צריך לעשות. ברבים מאוד מהמקרים, הוא לא יהיה משוכנע כלל שההרגשות שלו לא נכונות. בפרט אם יש בהם איזה בסיס של היגיון. אם הוא מרגיש בטוח רק אחרי שבדק 10 פעמים אם נעל את הדלת, הוא די מזדהה עם תחושתו, שרק ככה זה בטוח וזה מה שצריך לעשות.
כשהוא במצב שהוא כבר יכול להפריד בין מה שהוא חש כאמת מבחינת ההרגשה שלו, לבין מה שהוא משוכנע בשכל, זו כבר התקדמות. אז אפשר כבר לעבוד הלאה. אבל השכנוע השכלי חייב להיות ברור.

בדברים דתיים הגבול לא ברור לבחור. לדוגמא, הרי כתוב בפירוש בהלכה, על עניין הכוונה באופן מיוחד בברכה ראשונה של קריאת שמע. ועד שלא יגיד לו בר סמכא שהוא מחויב כך וכך ולא יותר מזה - הטיפול לא יועיל. הוא כל הזמן יחזור למקום הספקני הזה: מי אמר שבאמת לא חייבים כך? והוא יחזור לזה לא רק בגלל שההרגשה שלו אומרת אחרת (שזה אופייני במצבים אלו), אלא גם כי השכנוע השכלי איננו ברור דיו.

אי אפשר לעבוד על התייחסות לידע השכלי מול מה שמרגיש כחייב לעשות, בלי שקודם כל הידע יהיה מבוסס אצלו דיו.
מובן מאליו, שכשמדובר בכפיתיות, הדרכה הלכתית לגמרי לא תספיק. אך בלעדיה, הטיפול לא יועיל.

מי שסובל באמת מכפייתיות, לא עושה את הפעולות הללו מחמת שחושב שזו דרישת ההלכה, אלא למרות שמודע לכך שאין זו דרישת ההלכה, הוא לא שולט בזה, ומרגיש מוכרח בפעולותיו בלי יכולת להפסיק. כמו שמי שבגלל כפייתיות הולך עשר פעמים לבדוק אם נעל את הדלת, זה לא בגלל שהוא חושב באמת שכך צריך כדי להיות בטוחים שהדלת נעולה.
וכראיה לכך, ממה שהכפייתיות בדרך כלל עוברת מדבר לדבר, ובדרך כלל לא מתמידה באותו נושא.
ולכן, מטפל אמיתי שיודע לזהות את שורש הבעיה ולתת לה מענה, יוכל לעזור גם אם רמת היראת שמים שלו אינו תואמת את רמת היראת שמים הגבוהה של הבחור. כי הוא לא אמרו להסביר לו כלום לגבי דרישות ההלכה.

בחור שעושה זאת כי חושב שכך הם דרישות ההלכה [שכך נראה נשוא האשכול], אכן מספיק לקחת אותו לאדם גדול ובר סמכא שיהיה מקובל עליו, שיבהיר לו היטב את דרישותיה של ההלכה.

ולא באתי לומר שטיפול פסיכולוגי לא צריך להיות על ידי מטפל ירא שמים דוקא. אלא עניתי כנגד הטענה הנ"ל.

חושבני שיש מידה של צדק בשתי הדעות שהועלו:
אם מדובר בהתנהגות אובססיבית (ריבוי נטילות ידים וכדו') אכן יש לחשוש מכפייתיות שבהחלט עלולה להחמיר ויש לטפל בזה בהקדם.
אבל אם מדובר רק על צדקות ופרומקייט מוגזמת (לימוד בהתמדה מופרזת, תפילות ממושכות אבל נורמליות לגמרי בלי לחזור שוב ושוב על מילים, וכדו') זה דבר מצוי מאוד שכנראה יעבור עם הזמן, ודוקא עשוי להשאיר עקבות לא רעות ...

תמיד ללכת לאנשים שבאמת יודעים

 

[אסתי הס]

בלת"ק
לא יודעת אם הזכירו כבר.
אברהם בן יוחנן - פסיכולוג קליני מומחה. מקבל בירושלים.
וגם אנושי מאוד.
מתאים במיוחד לבעיה המתוארת.
הצליח לחלץ רבים ממצבים דומים.

 

[מנוחהלה]

אומנם לא בירושלים אלא בפ"ת-
ד"ר הופנונג.
מטפל מצוין במקרים של כפיתיות בדגש על כפיתיות בעלת מאפינים דתיים.

 

[מהודר!]

עכשיו הוספת גם טראומות לחגיגה?
אי אפשר לצאת מבעיות נפשיות לבד, אפשר להערים ערימות של מנגוני הגנה, לאמץ טקסים חליפיים, לקבור את הנפש בבור, ואחרי תקופה לספוג התפרצות של הר געש.

הכל תלוי ברמת הבעיה!
יש 4 רמות:

1. האדם מכיר בתופעה וקשה לו איתה ועם קצת מאמץ הוא יטפל בה לבד. - לזה קורים טיפול נרטיבי.
2. האדם מכיר בתופעה ונחמד לו איתה ואם ישכנעו אותו וילמדו אותו שזה לא כדאי וכו' יוכלו לעזור לו להיפטר ממנה. - טיפול רגשי.
3. האדם לא מכיר בתופעה - לכן צריך לתת לו תרופות שירגיעו אותו, ואז הוא יוכל לרכוש כלים שימנעו אותה, ואחרי שהוא ירכוש את אותם כלים לגמרי, יוכל להפסיק את התרופות בהדרגה. - טיפול רגשי בשילוב טיפול תרופתי זמני.
4. האדם מכור לתופעה ולא יכול בשו"א להפסיק אותה - בכזה מצב אין מה לעשות רק לדחוף לו תרופות שיחלישו את התופעה או ידכאו אותה לגמרי, והוא יצטרך להמשיך עם התרופות עד שיתרחש הנס וירפאו ד' ממחלתו. - טיפול תרופתי לצמיתות.

 

[1תובנות]

התגובה הנ"ל די סרקיסטית והדברים אינם מדוייקים.
טיפול נרטיבי הוא סוג של טיפול רגשי, אחד מיני רבים...
וכן, תרופות אינן מיועדות רק למי שמתעלם מבעיותיו או מכור להם. זו טעות.
כדאי להיזהר כשמגיבים בנושאים רגישים כגון אלו. אנשים נוטים לקחת ברצינות כל מילה, גם אם היא לא נאמרה ככזו.
--
תובנות - הבית להכוונה רגשית מותאמת
שיחות יעוץ, טיפים ותובנות: 02-664-2040
הטבות ודיוור מעצים: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

 

[לא אני]

חייב מישהו ברמה רוחנית שתספק את הבחור, לפי הסטנדרטים שהוא רגיל. הרי מדובר בדברים דתיים ורוחניים. הוא לא יקבל הערכות בעניין - מה מוגזם ומה לא - ממישהו שלא מספיק בפנים.

לא כל כך רלבנטי מה אמות המידה הרוחניות (למרות שחשובה מאד הבנה של המגזר, אחרת אחוזים ניכרים מהציבור החרדי השמור יאובחן כלוקה ב OCD ושאר מרעין בישין, ממבט ראשון כמובן.)
כן קריטי המקצועיות שתהיה לו.
הטיפול לא מתמקד בכמה פעמים ליטול ידים, וסביר להניח שגם הכפייתיות לא מתבטאת רק שם.

 

[חיהלהR]

למה לא לפנות ל"בית חם"? - זה בדיוק התחום שלהם

 

[עמליה 098]

האם משהו יודע אם ד"ר אברהם טווערסקי מתמצא בעניני OCD ?
ובכלל איך הבנאדם?

 

[אוטוטו כלה]

ואאו, איזה הסטריה...
כל מטפל רגשי מטפל בכפייתיות.
לא צריך להרחיק לכת לפסיכאטר או פסיכולוג!
אני כבר יעלה לך מספר של אחד תותח תותח תותח בתחום!

 

[yonatanr]

רציתי לדעת אם מישהו מכיר מטפלים טובים חרדים באזור ירושלים- ביתר-בית שמש, לילד בגיל 13 שלוקח את החיים והרוחניות בצורה קצת מדי כבדה ורצינית ומתחיל להיות קיצוני. נטילת ידים בכמות מוגזמת וכו' קריא"ש על המיטה 20 דקות. לומד כמעט כל היום...
זה דחוף לי לעצור לפני שיחמיר.
תודה רבה מראש!!

הדור של היום...
בדורות שעברו אף אחד לא היה רואה את זה כבעיה, אלא אדרבה, זו הצורה האידיאלית שילד בן 13 צריך להתנהג בה!
לא אמרתי שאכן זה כך... אבל קחו בחשבון שיתכן שכך נראו גדולי ישראל של הדור האחרון בגיל 13...
יש הורים שגם היום לא היו רואים בדבר כזה בעיה, אלא מבחינתם גדול הדור הבא גדל בבית שלהם.
אבל אם אתה רואה בזה בעיה, קודם כל חייבים ללכת איתו לרב גדול שיכריע אם יש כאן בכלל בעיה. אחרת, לא בטוח שהילד בעצמו יסכים ללכת למישהו ש'יקרר אותו באידישקייט'... ואם בגיל הזה אולי אפשר לתפוס אותו, בעוד כמה שנים כבר אין סיכוי.

 

[אסתי הס]

בלת"ק
אברהם בן יוחנן. מקבל בגבעת שאול. זוכה להצלחה רבה.
פסיכולוג קליני מבוגר, נעים סבר ועניו. ממוסדות חינוך רבים שולחים אליו.

 

[אהרן שטיימן]

הדור של היום...
בדורות שעברו אף אחד לא היה רואה את זה כבעיה, אלא אדרבה, זו הצורה האידיאלית שילד בן 13 צריך להתנהג בה!
לא אמרתי שאכן זה כך... אבל קחו בחשבון שיתכן שכך נראו גדולי ישראל של הדור האחרון בגיל 13...
יש הורים שגם היום לא היו רואים בדבר כזה בעיה, אלא מבחינתם גדול הדור הבא גדל בבית שלהם.
אבל אם אתה רואה בזה בעיה, קודם כל חייבים ללכת איתו לרב גדול שיכריע אם יש כאן בכלל בעיה. אחרת, לא בטוח שהילד בעצמו יסכים ללכת למישהו ש'יקרר אותו באידישקייט'... ואם בגיל הזה אולי אפשר לתפוס אותו, בעוד כמה שנים כבר אין סיכוי.

ממליץ לך לברר קצת על כל אותם בחורים "גדולי הדור" בפונטציה, מה קורה איתם כמה שנים קדימה
יש הבדל בין פרומקייט לכפייתיות והסטייפלער כל הזמן כתב על זה ודיבר על זה אפשר לעיין בקריינא דאיגרתא.
ובהחלט יש גם "כפייתיות וחרדה על רקע דתי" ויש אפילו ספר שזהו שמו עם הסכמות מרבנים,

ההזנחה במקרים האלו הרת אסון!!!
אני בטוח במיליון אחוז שגדולי הדור של היום לא נראו כך בגיל שלוש עשרה
יכול להיות שהם למדו כל היום - אבל זה בא להם ברוגע ובשמחה ולא בעצבים ונערווים
יכול להיות שהם הקפידו מאד על הלכות נטילת ידיים אבל לא השתמשו ב 15 ליטר לנטילת ידיים...

כמובן שאם אצל הילד רואים שהכל בשמחה וברוגע וכיף לו ככה, אז לכאו' זה בסדר וצריך לפקוח עין,
אבל התחושה של ההורים שהוא לוקח את זה בכבידות ייתר והוא לא שמח והכל בפנים חמוצות ובנערווים - זה כבר מתחיל להיות בעיה!!!!

הדור של היום...
בדורות שעברו אף אחד לא היה רואה את זה כבעיה, אלא אדרבה, זו הצורה האידיאלית שילד בן 13 צריך להתנהג בה!

נכון אולי לא ראו את זה כבעיה אבל זה שלא רואים את זה כך זה לא אומר שאכן זו לא בעיה
רק תנסה להיזכר בכל סיפורי "המשוגע של העיירה" שעדיין יש שאריות כאלו ולהבין שזה לפעמים הגיע ממקומות כאלו
ואל תשכח שאז לא היו לחצים כמו היום לא מבחינה חברתית ולא באופן כללי חיים כאילו לחוצים,
לא סתם פתחו בבני ברק את בית החולים לנפש - במעייני הישועה
הרבה הרבה סיפורים התגלגלו ממקומות כאלו
ואין לך מושג כמה אנשים סובלים ואתה לא יודע,
אני מכיר כאלו....

אמנם - יש מקרים שבאמת הילד זה מגיע לו ממקום טוב אך הוא נהיה יותר "פרומער" מהסגנון המשפחתי וההורים כבר חושבים שזו בעיה, אז אכן במקרים כאלו צריך יותר להיזהר...

 

[בוב ספוג]

מסופר על בחור שהגיע לרב שטינמן זצ"ל וסיפר לו כי הוא רוצה להדליק את נרות החנוכה במספר מקומות-בכניסה,בחלון וכו כדי שיצא ידי חובת המצווה מכל הדעות. ושאל את הרב היכן על פי ההלכה עליו לברך על ההדלקה.
ענה לו הרב שטינמן זצ"ל שאינו צריך לברך כלל כי שוטה פטור ממצוות...