פשוט מדהים!!!

[שוקי פרוגר]

והדבר החשוב מכל בעיני- שזה צורך בסיסי ובמקרה שח"ו תקרה פאשלה- הבושות והעגמ"נ הם לעד

כשזה צורך אמיתי ודחוף הדבר ניכר, ואף מורה לא יתעלל בילד.
אבל אם הילדים מתרגלים לצאת בהפסקה זה באמת עוזר לשיעור.

 

[שוקי פרוגר]

הקשיים בשיטה הזאת (הוראה ולמידה משמעותית) להבנתי הם:
1. דורש המון זמן הכנה לשיעורים.
2. דורש הרבה יצירתיות, (ולא לכולם יש).
3. עלול 'לפרק' את השיעור מבחינת משמעת, כי תלמידים שלא בעניין ינצלו את המצב לדיבורים ומשחקים.

 

[הוא היה אומר]

הקשיים בשיטה הזאת (הוראה ולמידה משמעותית) להבנתי הם:
1. דורש המון זמן הכנה לשיעורים.
2. דורש הרבה יצירתיות, (ולא לכולם יש).
3. עלול 'לפרק' את השיעור מבחינת משמעת, כי תלמידים שלא בעניין ינצלו את המצב לדיבורים ומשחקים.

העלית נקודות חשובות מאד. תרשה לי להתייחס אליהן אחת אחת.
1. נכון, אם כי במשך הזמן זה נהיה די טבעי והרבה יותר מהיר. מנסיון. המעלה בזה, שזה מונע שחיקה, כי כל הזמן צריך לייצר ולהתחדש.
2. נכון, אבל גם פה אפשר להיעזר, אפילו בבן הזוג, בילדים שלנו, בחברים, כי זה דברים מאד פשוטים ושווים לכל נפש.
3. זה נכון עד שהם מתרגלים. כי יש כללים בזה. לא נכנסים לדברי החבר. עם אצבע וכדד'. מהנסיון שלי, קל להשתלט על הבלגן, רק יש קצת זמן הסתגלות.
אם הייתי יכול (פרוג לא מאפשרים לי) הייתי מתאר לך בפרטי את השיעור מבחן שמסרתי בצורה הזו בסוגיה תלמודית. לא נעים לי להשתבח (בעצם אף אחד לא מכיר אותי באמת) אבל המפקח והמנהל יצאו פעורי פה. ממש.

 

[הוא היה אומר]

כשזה צורך אמיתי ודחוף הדבר ניכר, ואף מורה לא יתעלל בילד.
אבל אם הילדים מתרגלים לצאת בהפסקה זה באמת עוזר לשיעור.

כל מילה בסלע.

 

[הוא היה אומר]

כשזה צורך אמיתי ודחוף הדבר ניכר, ואף מורה לא יתעלל בילד.
אבל אם הילדים מתרגלים לצאת בהפסקה זה באמת עוזר לשיעור.

איך יש לך כל כך הרבה תודות לעומת כל כך קצת הודעות.
כנראה ההודעות שלך פיצוץ.

 

[שוקי פרוגר]

תודה על המחמאה

 

[כוכב103]

מדהים שיש כזה מלמד!
הלוואי שהילדים שלי גם יפגשו בכזה מלמד איכפתי ומשקיע!

 

[הוא היה אומר]

ברשותכם, אני רוצה להוסיף משהוא ואשמח לשמוע דעות בענין.
השיעור הזה שמסרתי, שיעור אישי, שביקשתי מהילדים לדבר בלי כפפות, להעיר הערות בפתיחות, לתת משוב לי כמורה, לחיידר כמוסד, ולהם עצמם כתלמידים,
גרם לי לרצות לעשות את זה בשנה הבאה באופן די קבוע.
אחת לכמה זמן אני אסגור את הגמרא ופשוט אשב לדבר איתם.
בלי הכנה מראש, וגם בלי פילטרים. לב פתוח ואוזן כרויה.
מה דעתכם?

 

[הוא היה אומר]

מדהים שיש כזה מלמד!
הלוואי שהילדים שלי גם יפגשו בכזה מלמד איכפתי ומשקיע!

תודה.
הלואי שאני אהיה ראוי למחמאות האלה.
הדבר היחיד הטוב שאני יכול לומר על עצמי זה שאני נורא רוצה שהתלמידים יהיו מחוברים למלמדים שלהם ואני פועל הרבה בשביל זה.
כל השאר, הלואי.

 

[שוקי פרוגר]

פשוט אשב לדבר איתם

מכיר מלמדים שעושים את זה אבל בכתיבה.
מבקשים מהתלמידים למלא משוב כל שלושה חודשים, ולענות על השאלות כגון:
- מה השאיפות שלך לתקופה הקרובה.
- באילו תחומים אתה חושב שאתה יכול לתרום לכיתה.
- מה לדעתך אפשר לשפר בכיתה, בתחום הלימודי, החברתי, ועוד.
- איך אתה חושב שהמלמד יכול לתרום לך באופן אישי.
ועוד...
אח"כ ממלאים את התשובות בטבלה כיתתית, ומשתדלים להציץ בטבלה מידי פעם, ולנסות להשתמש במידע שצבור שם.
תחשבו על תלמיד שכתב שהוא יכול לתרום בקטע מוזיקלי, ולאחר חודשיים לקראת מסיבה בכיתה המלמד 'נזכר' בכך ומבקש ממנו לנגן במסיבה. כמה זה תורם לילד!
או לחילופין ילד שכתב ששואף לכתוב במחברת מסודרת וזה אף פעם לא מצליח לו, והמלמד קונה לו מחברת מעוצבת ונותן לו כלים איך לכתוב בעקביות. כמה זה יכול לשנות ילד!
ולוואי וניישם.

 

[טראכטער]

שמת לב שהם הורידו לי את החתימה??

באמת מעניין למה.
אולי תיצור קשר עם ההנהלה ותברר?
פשוט חבל...

 

[יוסף שחק]

בקשר ליציאות לשירותים: יש כיתה אחת שהקפדתי על זה מתחילת שנה שלא יוצאים באמצע, ובאמת נדיר מאד שמישהו בכלל מבקש לצאת.
בכיתה אחרת פחות הקפדתי על זה (כי יש שם כמה שעדיף לי שיהיו כמה שפחות בכיתה) והעניין הזה הוא מדבק! אתה נותן למישהו אחד לצאת-עוד לפני שהוא סגר אחריו את הדלת כבר מורמות שני אצבעות..
אני זוכר איך בתחילת שנה הייתי צריך לנהל את התורות מי יוצא קודם ומי יוצא אח"כ ולמה הוא קודם אני הצבעתי ראשון וכד'

 

[stars]

ברשותכם, אני רוצה להוסיף משהוא ואשמח לשמוע דעות בענין.
השיעור הזה שמסרתי, שיעור אישי, שביקשתי מהילדים לדבר בלי כפפות, להעיר הערות בפתיחות, לתת משוב לי כמורה, לחיידר כמוסד, ולהם עצמם כתלמידים,
גרם לי לרצות לעשות את זה בשנה הבאה באופן די קבוע.
אחת לכמה זמן אני אסגור את הגמרא ופשוט אשב לדבר איתם.
בלי הכנה מראש, וגם בלי פילטרים. לב פתוח ואוזן כרויה.
מה דעתכם?

השאלה אם הם ירגישו מספיק פתוחים באמצע השנה, ולא יפחדו מההשלכות של מה שהם אומרים...

 

[הוא היה אומר]

השאלה אם הם ירגישו מספיק פתוחים באמצע השנה, ולא יפחדו מההשלכות של מה שהם אומרים...

צודק, צריך למצוא רעיון.

 

[הוא היה אומר]

בקשר ליציאות לשירותים: יש כיתה אחת שהקפדתי על זה מתחילת שנה שלא יוצאים באמצע, ובאמת נדיר מאד שמישהו בכלל מבקש לצאת.
בכיתה אחרת פחות הקפדתי על זה (כי יש שם כמה שעדיף לי שיהיו כמה שפחות בכיתה) והעניין הזה הוא מדבק! אתה נותן למישהו אחד לצאת-עוד לפני שהוא סגר אחריו את הדלת כבר מורמות שני אצבעות..
אני זוכר איך בתחילת שנה הייתי צריך לנהל את התורות מי יוצא קודם ומי יוצא אח"כ ולמה הוא קודם אני הצבעתי ראשון וכד'

אני כל כך מסכים איתך.
אגב, למה אתה לא מצטרף לבקשה לפתוח פורום "חדר רב'ס"?

 

[גלבוע]

בקשר ליציאות לשירותים

מורות ומורים, אין מה להתווכח.
יש הבדל אנטומי בין בנות לבנים, ולא כאן המקום לדון בכך.

 

[הוא היה אומר]

אם הילד אמר את זה כנראה שאתם יודעים טוב מאוד להשתמש בשיטה הזו.
איך אמרתם? ילדים הם אמיתיים.
יישר כח. תמשיכו לשתף.

האמת היא שאני לא כל כך יודע להשתמש בשיטה הזו.
בלימודי גמרא ספציפית אני מצליח להשתמש די טוב בשיטה הזו, בגלל שלימודי גמרא מטבעם הם נורא דינמיים, וכמה שהחומר הנלמד הוא יותר מאתגר חשיבה ודינמי, כך יותר קל לשחק איתו עם שאלות, וריאציות, רעיונות. אבל ברעיון, השיטה הזו קיימת גם במתמטיקה, דקדוק, ואפילו בלימוד הלכה, למרות שמטבעו הלימוד הזה בעכיקר לימוש של טקסט.
הילד ההוא היה מתקשה בעיקר בלימודי הגמרא שהם באמת קשים ומורכבים, והשיטה הזו הקלה עליו מאד מאד את הריכוז וההבנה.
אפרופו למידה משמעותית, לפני עשרה ימים בערך פתחתי אשכול של "למידה והוראה משמעותית" ויש שם דיונים על זה.

 

[כוכב103]

לחזור על זה יותר מפעם- פעמיים בשנה נראה לי לא מוצלח.
כל הענין זה הזדמנות חד פעמית להתבטא בלי כפפות.

באמצע השנה זה עלול להגרר למקומות לא טובים.
אולי בערב פסח ובסוף השנה.

אפשר לתת מקומות אחרים להתבטא (כמו שיעורי חברה אצל בנות)
סביב נושא מסויים.

 

[הוא היה אומר]

@Hola! @כוכב 103 @סקרנית קטנה @rivkabrk @נוד ניקית @א טראכטער @שוקי פרוגר @efco @פרפר סגול @טחינה גולמית @יוסף שחק @ב.א. @גלבוע
יכול להיות שכבר אין כח לקרוא את ההודעות שלי, אבל כל ההודעות של המשתתפים בדיון החשוב הזה עוררו אצלי היום מחשבות שרצות במוחי כבר זמן רב.
מקצוע החינוך הוא שליחות.
אנחנו בוחרים להתפרנס ממקצוע שהוא שליחות.
עלינו להזכיר לעצמינו את זה שוב ושוב.
לעיתים קרה לי שבאתי לחיידר לדפוק כרטיס, שיעבור כבר היום ונחזור הביתה.
לא נעים לי לומר, אבל הבאתי להם בעיקר עבודות ולפעמים נתתי להם לשחק רביעיות, רק שייגמר הזמן.
הרגשתי רע עם עצמי, ובצדק.
ההוראה היא שליחות, ולשליח אסור למעול באמון שהמשלחים נותנים בו.
המשלחים הם התלמידים. לא ההורים.
אסור למעול באמון.
אחד המחנכים הגדולים שאני מכיר אמר פעם, שמורה צריך להיות מורה גם מחוץ לבית הספר. למה ככונתך? שאלתי אותו. השיב לי: להפגש עם הורים, לדאוג לתלמידים וכולי. שאלתי אותו, אבל יש חיים גם מחוץ לבית ספר. הוא ענה לי בפשטות: הוראה היא שליחות!!
לכן אנחנו מנהלים כאן דיונים. ולכן אנחנו מנסים לשנות גישה ולנסות כל מיני דברים שמושרשים.
ולדעתי זה טוב.
יישר כח לכולם על הדעות החשובות שלהם, ועל הדיון המקיף והחשוב שניהלנו פה. תבורכו.

 

[stars]

ואפילו בלימוד הלכה, למרות שמטבעו הלימוד הזה בעכיקר לימוש של טקסט.

סליחה על הסטייה מהנושא, אבל אם יורשה לי, אני חולק על המשפט הזה. לימוד הלכה יכול להיות מאוד מאתגר, וניתן להשתמש בו בה-מ-ו-ן רעיונות, וריאציות, שאלות וכו'.