הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #62
מה הבעיה בכך?
אני לא מצדדת בשקרים, רק תנסו להבהיר לעצמכם מה בעיתי בכך שילד בן 7 משקר, נהנה לשקר ולא נרתע מכך, מה הכי מציק לכם כמחנך בכל המכלול הזה?
הוא מטעה אותך ולבסוף צוחק עליך מאחורי הגב (וזו הסיבה שהכינו אותי מראש שאפילו שאינך רוצה לקבל מידע - אתה חייב לדעת - לפלוני מה שאומר לך - אל תאמין - הוא כבר הפיל אותנו כמה פעמים....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אם הוא מסובב את הצוות
הרי בסוף בהתחלה ובאמצע המורה לא טיפש, הוא מבין מה קורה ומנוט את התהליך.
במידה ואנו מתחילים לדאוג, מה שמניע אותנו זה פחד, וזה מניע גרוע מאד כשמדובר בחינוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הוא מטעה אותך ולבסוף צוחק עליך מאחורי הגב (וזו הסיבה שהכינו אותי מראש שאפילו שאינך רוצה לקבל מידע - אתה חייב לדעת - לפלוני מה שאומר לך - אל תאמין - הוא כבר הפיל אותנו כמה פעמים....)

זה נכנס למניע אישי.
בחינוך אנו מציבים מטרה ויעדים ומתעלמים מ"רעשי רקע".
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
צר לי,
ילד בכיתה ב הוא עדיין תינוק.
לא רואה הרבה הבדלים בין ילד/ה בגן חובה לילד בב'', בפרט לא בתחילת השנה.
הוא לא תינוק - הוא פלפל - מתאים ברמה לכתה ד'
והוא עשה זאת גם במהלך שנה שעברה ולא רק בתחילת השנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
סליחה, אבל לדעתי אתה מתייעץ במקום שמחליש אותך
רוב האנשים פה לדעתי לא מבינים את הסיטואציה ולכן מכוונים אותך רחוק מהפתרון.
צריך להיות מורה הרבה שנים או לטפל בהרבה ילדים כדי להבין מתי יש התנהגות נורמטיבית, ואז כל העיצות (והנזיפות) של תאמין בילד, הוא לא משקר וכו' יהיו רלוונטיות
לבין מצב כמו שאתה מתאר שנראה לי כתיאור של מצב פתלוגי ושסביר להניח שזה רק תסמין של קושי אחר בו הילד מתמודד, כמו שכבר רמזו למעלה.

מהיכרותי את מערכת החינוך, סיכוי טוב שאין לך או לאף איש צוות אחר כלים להתמודד עם זה
אין לי עיצות או טריקים מלבד לעודד אותך להתייעץ עם גורמים מוסמכים עם כתפיים רחבות.

בינתיים, מנימת דבריך, ובאופן הגיוני לחלוטין, אתה נשמע קצת אנטי הילד, קצת בעימות איתו (מסובב אותנו, צוחק עלינו וכו'). תנסה להיות ניטרלי לגמרי ולתת לילד הזה כבוד או כל חוויה חיובית שאתה יכול לתת לו (גבולות בנועם ככל הניתן) כי סביר להניח שיש מאחוריו ולפניו עוד הרבה סבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
סליחה, אבל לדעתי אתה מתייעץ במקום שמחליש אותך
רוב האנשים פה לדעתי לא מבינים את הסיטואציה ולכן מכוונים אותך רחוק מהפתרון.
צריך להיות מורה הרבה שנים או לטפל בהרבה ילדים כדי להבין מתי יש התנהגות נורמטיבית, ואז כל העיצות (והנזיפות) של תאמין בילד, הוא לא משקר וכו' יהיו רלוונטיות
לבין מצב כמו שאתה מתאר שנראה לי כתיאור של מצב פתלוגי ושסביר להניח שזה רק תסמין של קושי אחר בו הילד מתמודד, כמו שכבר רמזו למעלה.

מהיכרותי את מערכת החינוך, סיכוי טוב שאין לך או לאף איש צוות אחר כלים להתמודד עם זה
אין לי עיצות או טריקים מלבד לעודד אותך להתייעץ עם גורמים מוסמכים עם כתפיים רחבות.

בינתיים, מנימת דבריך, ובאופן הגיוני לחלוטין, אתה נשמע קצת אנטי הילד, קצת בעימות איתו (מסובב אותנו, צוחק עלינו וכו'). תנסה להיות ניטרלי לגמרי ולתת לילד הזה כבוד או כל חוויה חיובית שאתה יכול לתת לו (גבולות בנועם ככל הניתן) כי סביר להניח שיש מאחוריו ולפניו עוד הרבה סבל.

תודה רבה.
הקפת את הנושא והעצה שלך ממש מדויקת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אם כבר ייעוץ מקצועי בעניין,
ממליצה מאוד על הרב נחום דיאמנט. מומחה מהשורה הראשונה בחינוך ילדים ובכלל בכל העניינים...
אפשר להתקשר בין 23:00 ל-00:00 בלילה, וכן בין 9:30 ל- 10:30 בבוקר-
לא ביום שישי ולא במוצ''ש- כך נאמר לי.
זה מספר הטלפון: 03-5705376

בהצלחה!
מאז שפרסמתם את המספר - אני מנסה - עכשיו הרבנית ענתה ואמרה לי - הרב סיים להיום - תנסה מחר בין 10 ל 10:30
נראה
לי חבל על כל יום שעובר שהוא גדל כך
שה' ינחנו בעצה טובה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
נראה שהילד אומלל מאד
התרגל לשקר.
יש את הספר אל תחטאו בילד (מומלץ מאד, אגב), של הרב יעקבזון הוא מביא שם סיפור על ילד שהיה שקרן כרוני
ומרוב שהיה כזה כבר לא ידע אם השקר אמיתי או לא....
אני כמעט בטוחה שזה מופיע בספר הזה.
יש לי את ההרצאות שלו (שני דיסקים, אתה יודע אם זה קיים שם?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
הרב שלום,
אני רואה שכתבת עלי שאני שקרן ומסובב את כולם ונהנה מזה,
ואני רוצה לומר לך שנעלבתי מאד.
אני יודע שאני משקר וכל יום אני חוזר לבית עצבני ואימא שלי לא מבינה למה.
כולם חושבים שזה בגלל ההפרעות קשב שלי ואני יודע שכולם שונאים אותי.
כן, שונאים אותי.
אז אני חייב להראות שגם אני יודע משהו.
אני יודע להמציא ולהציג.
אני רוצה להנות מזה שהרב לא יודע מה לעשות איתי.
אני נכנס למערבולת של שקר-הנאה-כעס-שנאה מנסה לבדוק מתי אתה מתעצבן עלי כבר ואז אני שוב יוכל לסמן שאני לא שווה כלום. ואם אני לא שווה אז לפחות אני יודע להציג טוב ולעצבן שוב את הרב.
אני לא מתכוון לעצבן, רק למתוח קצת, וגם לפעמים זה נראה לי אמתי מה שאני אומר,
אולי כי אני לא מצליח לישון טוב בלילה אז באים לי החלומות ליום?!
בינתיים אני עצוב, ורק כשאני רואה שאולי אני כן גדול ומצליח כל פעם שהרב נבהל ממני ששיקרתי לו נהיה לי חיוך קטן בלב אבל אחר כך אני בוכה כי הרב מספר לנו על אנשים צדיקים ואני רוצה להיות צדיק ואני יודע שצדיקים אומרים רק אמת, נראה לכם שהצדיקים שיקרו פעם ואחר כך הפסיקו לשקר?
כי אם יש כזה צדיק אני רוצה ללמוד ממנו איך מפסיקים לשקר ושילמד אותי להיות צדיק גם.
מכירים אחד כזה?
תודה וסליחה הרב שאני משקר ומתחצף,
אני באמת לא מתכוון אליך רק למה שאתה מייצג בראש שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
הרב שלום,
אני רואה שכתבת עלי שאני שקרן ומסובב את כולם ונהנה מזה,
ואני רוצה לומר לך שנעלבתי מאד.
אני יודע שאני משקר וכל יום אני חוזר לבית עצבני ואימא שלי לא מבינה למה.
כולם חושבים שזה בגלל ההפרעות קשב שלי ואני יודע שכולם שונאים אותי.
כן, שונאים אותי.
אז אני חייב להראות שגם אני יודע משהו.
אני יודע להמציא ולהציג.
אני רוצה להנות מזה שהרב לא יודע מה לעשות איתי.
אני נכנס למערבולת של שקר-הנאה-כעס-שנאה מנסה לבדוק מתי אתה מתעצבן עלי כבר ואז אני שוב יוכל לסמן שאני לא שווה כלום. ואם אני לא שווה אז לפחות אני יודע להציג טוב ולעצבן שוב את הרב.
אני לא מתכוון לעצבן, רק למתוח קצת, וגם לפעמים זה נראה לי אמתי מה שאני אומר,
אולי כי אני לא מצליח לישון טוב בלילה אז באים לי החלומות ליום?!
בינתיים אני עצוב, ורק כשאני רואה שאולי אני כן גדול ומצליח כל פעם שהרב נבהל ממני ששיקרתי לו נהיה לי חיוך קטן בלב אבל אחר כך אני בוכה כי הרב מספר לנו על אנשים צדיקים ואני רוצה להיות צדיק ואני יודע שצדיקים אומרים רק אמת, נראה לכם שהצדיקים שיקרו פעם ואחר כך הפסיקו לשקר?
כי אם יש כזה צדיק אני רוצה ללמוד ממנו איך מפסיקים לשקר ושילמד אותי להיות צדיק גם.
מכירים אחד כזה?
תודה וסליחה הרב שאני משקר ומתחצף,
אני באמת לא מתכוון אליך רק למה שאתה מייצג בראש שלי.
אוי תלמיד יקר שלי.
אני שונא אותך??? למה אתה חושב כך??
אני רווצה לגלות לך משהו בסוד אבל תבטיח שאתה לא מספר לאף אחד.
חלום חיי הוגשם להיות רבה בחיידר. תמיד שאפתי להיות מחנך ומלמד שכל הילדים שיעברו דרכי יצאו אחד אחד, צדיקים, חכמים, יראי שמים ומושלמים. כולם! אין אחד שלא יגדל כמו שצריך.

בחזוני אני רואה את מנהל החיידר הדגול עוצר ליד כיתתי ואוזנו נצמדת בהשקט לדלת כיתתי. מסמן וי גדול לצד שמי ורושם על לוח ליבו לציין את שבחי באסיפת הרעבעס הקרובה.
המנהל לא מצליח להתאפק ונכנס לכיתתי, כניסתו הפתאומית קוטעת את מלוא הקשב והריכוז שלכם לשיעורי המוכן כהלכה.
הוא בוחן את הילדים אחד אחד וכולם שולפים תשובות חדות ובהירות על הנלמד.
ואפילו אתה שהוזהרתי מפניך על יכולת האילתור , השקרים והבעיות שאתה יוצר ומיטיב לתעתע בנו הצוות , מיסב לו קורת נחת אמיתית.
מילד מכזב ומרדן לא נשאר זכר , ומבט לכיוונך מרחיב את שרירי הלב. זרימת הדם שבין עורקיו מופרית בחמצן רווי היטב.
אוח איזה עונג צרוף----

ואתה, אתה פשוט מאתגר אותי לגמרי...
גם עצלן וגם לא לומד גם לא מבין את החומר וגם לא מכין שיעורי בית ולא די בזה עוד שוכח או בכוונה לא מביא את הספרים.
חשבתי שתבין לבד איך אמור להתנהל תלמיד טוב המיסב נחת למורה, מביא לו כבוד ועכשיו לא די שלא הקשבת בשיעור , הפרעת לאחרים ונאלצתי להרים קולי ולנסות להשיב את הקשב אלי , אתה עוד מעז לשקר ולא מאפשר לי לחנך אותך בכדי לגדול תלמיד טוב?
תאמין לי שאין לי שום דבר רע נגדך , אתה באמת חמוד ומתוק. אם הייתי יכול להנות מהחוש המחוכם שלך לעסקים לפלפול בתורה! אם הייתי יכול...
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
סליחה, אבל לדעתי אתה מתייעץ במקום שמחליש אותך
רוב האנשים פה לדעתי לא מבינים את הסיטואציה ולכן מכוונים אותך רחוק מהפתרון.
צריך להיות מורה הרבה שנים או לטפל בהרבה ילדים כדי להבין מתי יש התנהגות נורמטיבית, ואז כל העיצות (והנזיפות) של תאמין בילד, הוא לא משקר וכו' יהיו רלוונטיות
לבין מצב כמו שאתה מתאר שנראה לי כתיאור של מצב פתלוגי ושסביר להניח שזה רק תסמין של קושי אחר בו הילד מתמודד, כמו שכבר רמזו למעלה.

מהיכרותי את מערכת החינוך, סיכוי טוב שאין לך או לאף איש צוות אחר כלים להתמודד עם זה
אין לי עיצות או טריקים מלבד לעודד אותך להתייעץ עם גורמים מוסמכים עם כתפיים רחבות.

בינתיים, מנימת דבריך, ובאופן הגיוני לחלוטין, אתה נשמע קצת אנטי הילד, קצת בעימות איתו (מסובב אותנו, צוחק עלינו וכו'). תנסה להיות ניטרלי לגמרי ולתת לילד הזה כבוד או כל חוויה חיובית שאתה יכול לתת לו (גבולות בנועם ככל הניתן) כי סביר להניח שיש מאחוריו ולפניו עוד הרבה סבל.
מסכימה לגמרי עם התגובה.
ילד משקר זה אסון!!!!
ואנחנו מחנכים לא לשקר.
נשמע שהילד הוא שקרן פתלוגי וזקוק לטיפול.
זה לא נושא לפורום הזה בכלל.
גם ילד בגיל 7 לא אמור לשקר.

לפעמים זה מקושי מסוים ולפעמים לא. וזה משהו שזקוק לטיפול.
פנה לייעוץ בענין
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
כבוד הרב, שלא יהיה לך 'חבל על כל יום שעובר כך' [-כדבריכם]
שיהיה לך חבל על כל יום שעובר עליו בפחד ובסבל [עד שהוא בוחר לנהוג כך]
ישנן 2 בעיות רווחות אצל מחנכים\ות שהופכות לחממה לאסונות
1.מלחמת גורילה, נלחמים עם התלמידים\ות כאילו היו בגיל וברמת משכל של המחנך\הורה
ומכאן מחשבות האימים: שהתלמיד עלול לנצח אותי\ להשתלט עלי\ לסובב אותי וכו'...
חשבו נא בהגיון, איך ילדון יכול לנצח את המחנך הגדול? [בהנחה שהוא באמת מתנהג בבגרות כמו גדול]
2.מצפים מהתלמיד שיודה\ שיתקפל\ 'שירד מהעץ שעלה עליו'
רוב הילדים לא יודעים לרדת לבד מהעץ, הם צריכים עזרה
לכן זכרו תמיד:
1.התלמיד הוא לא בר פלוגתא שלכם, הוא סה"כ חסר נסיון ומנסה את מזלו
2."וירד משה מן ההר אל העם" אנו צריכים ללמוד ממשה רבינו שירד אל העם ממקומו הגבוה כדי להעלותם יחד איתו לדרגות נשגבות. המחנכים צריכים להתכופף אל התלמידים בשביל לעזור להם.
כשילד מתחיל עם סיפורי סרק, שאלו אותו; זה מאמץ אותך לכתוב?\ אתה אולי חושש מעונש?\ שכחת\התעייפת להכין ש"ב? ואז לא משנה מה הוא יענה, אתה תגיד לו: זה נורמלי והרבה אנשים ותלמידים מתעיפים\שוכחים\מתבלבלים וכו' אבל בבקשה מוישי בפעם הבאה תגיד לי; הרב הייתי עייף או לא היה לי כוח וכך יהיה לשנינו יותר נעים [כן, לשנינו, תכליל את עצמך] גם אם הסיפור יחזור על עצמו זו הדרך להעמידו.
לעולם! אבל לעולם! אל תתפשו אותו על חם ואל תוכיחו לו את כשלונותיו, אבל כן תציעו לו אופציה חילופית נעימה, ותמיד בחיוך נעים כמי שאומר 'אנו ידידים ושנינו מאמינים בהצלחתך
אף פעם לא להמתין שהתלמיד יהיה הראשון שנכנע, דרך זו מועדת לכשלון, תהיו אתם הגיבורים שבאים עם איצטלת המחנך הטוב ויודעים להציע דרכים יפות לתלמידים
רוב הסיכויים שחלק מבעיות הקשב יחלפו יחד עם עוד כמה בעיות
עלו והצליחו
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
דוגמה - אחת מיני רבות!!!!!

ילד בגיל 7 בערך
אני אומר לו - כולם הוציאו ספרים, היכן הספר שלך?
הוא עונה בשיא הרצינות - היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית

אני מכיר אותו בטור אחד שקרן..... - אני אומר לו - תבדוק בתיק שלך
הוא עונה - זה לא בתיק, - בדקתי!

אני אומר לו תבדוק שוב,
הוא אומר לי נו הרב, אמרתי לך זה בבית! - דבקתי כבר...

אני לא מוותר לו - טוב בוא אלי עם התיק, - ואז הוא מגיע עם התיק - אני בא לחפש בתיק - ושניה לפני כן - הוא מוציא את זה מהתיק ואומר הנה זה......

טוב אני אומר נו נראה באמת כמה הוא השלים
אני פותח את הספר ומראה לו - מה השלמת?
(הנה תפסתי אותך)
היא מחקה לי .....
מי?
אחותי - הרב אתה לא רואה שזה מחוק???
איזה מחוק בכלל לא עשית.....

יצויין שזה סדרתי אצלו - שקרים בתוספת דמיונות - ובלי להתבלבל או להרתע בזמן שמשקר - הכל ממש ברצינות - כאילו ככה זה היה מאמת
אגב - לא אתפלא אם אבא שלו יגיד לי שבכלל אין לו אחיות - מי מחק בכלל???

מה עושים?????
לא קראתי תגובות
עם כזה השפלה מול כל הכיתה גם אני הייתי הופכת לשקרנית...
ילד שמרגיש ביקורת ומאויים- משקר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
מאז שפרסמתם את המספר - אני מנסה - עכשיו הרבנית ענתה ואמרה לי - הרב סיים להיום - תנסה מחר בין 10 ל 10:30
נראה
לי חבל על כל יום שעובר שהוא גדל כך
שה' ינחנו בעצה טובה !
ואני דוקא ממליצה לנסות לפנות לחיים ולדר
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נו -
יתכן שזה כיוון נכון

אבל מה לעשות לדוגמה מה שהיה -
איפה הספר שלך?
יש לו אפשרות להוציא מהתיק - , ויש לו אפשרות לשקר
והוא מעדיף לשקר שני שקרים !!!!!
(הרב עשיתי את כל מה שהיה חסר לי (לא היה ולא נברא) ושכחתי בבית (בעוד שהוא יודע שזה בתיק!!!)
מציעה לך ממש ללכת להתייעץ עם הרב חנוך דרורי.
בן אדם שהרים את עצמו מלמטה, ואם אתה בתחום בטח שמעת מה הוא היום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה