הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
בתחילת האשכול היה נשמע שמדובר בילד שמשקר ביודעין, שעובד על הצוות, נהנה לשקר, וכו'.
בהמשך, נשמע מהמלמד, שהילד מערבב בין מציאות לדימיון. הוא בכלל לא יודע שהוא משקר, ולא מתכוון לזה.
זו הגדרה כל-כך שונה! זה משהו כל-כך אחר!
ועל זה המלמד המסור משקיע כעת: על עזרה לילד להבחין מתי מדובר במציאות ומתי בדימיון.

זה בדיוק מה שכתבתי לעיל / אנו הצוות לא יודעים מה זה בדיוק דמיון כ"כ חזק או שקר
 
השכבתי עכשיו לישון את ילדי בגילו של הילד הזה
הוא עוד ישן עם מוצץ...
נזכרתי באשכול הזה
ראיתי את הילדון שלי הקטן והחמוד
שמתכנן כבר למה הוא יתחפש בפורים
עמוס בדמיונות ורעיונות
ולא הבנתי איך אפשר להדביק לילד קט שכזה כאלו תארים מחמיאים מפליגים
מלמד יקר! תעצור ותחשב מסלול מחדש
ואין מה להמשיך לתאר לנו כמה הילד נוראי ושקרן וכרוני
כל תאור כזה מחזק, אצלי לפחות, עד כמה אתה אולי מלא ברצון טוב, אבל כושל בביצוע
ומדובר בנשמות


שוב
יתכן שקר ויתכן דמיון -
ליבי יותר נוטה שזה שקר - מכיון שאנו רואים כמה נהנה לשקר, אבל יתכן שזה כח דמיון - מאוד מאוד מאוד מאוד מפותח שלא אני נתקלתי בו ולא צוות ההנהלה והיועץ נתקלו בו - אבל חשוב להדגיש שהוא כשרוני במיוחד - ואז זה פועל כך גם בדמיון שהוא מפותח במיוחד!
 
ולגבי הגר"א - הוא אומר לנו לחנך את הילדים מגיל 0 לדבר אמת. ואז אם נתקלים בשקרים, לטפל בהם. והטיפול שעזר פעם, לא יעזור היום. וזו הוראה שיכולה להיות רק להורים, שמחדירים לילדים את ההתנהגות שהם רוצים.
אני מסכים עם זה ורק רוצה להוסיף כמה דברים.
הזכירו פה את הגר"א שאמר לאישתו (לא לכם) להכות על שקר.
ואני שואל
הרי ידוע שהחפץ חיים לא חיבק ולא נישק את הילדים שלו.
אז אולי ניקח את הגישה הזו גם לבית ולא נחבק ולא ננשק את ילדינו ?! הרי ברור שהחפץ חיים ידע מה הוא עושה, ואם כך הוא החליט - אז כך נכון לעשות !

התשובה לזה:
כשאנחנו שומעים על הנהגה כל שהיא בחינוך בפרט ובחיים בכלל מגדולי ישראל, צריך להעתיק את הבית שבו הרב גדל וגידל וחינך. את כל האווירה שהייתה.
זה כמו שאחרי השואה, נולדו לניצולים ילדים, וכדרכם של ילדים (אתם בטח מכירים את זה) שאמרו "לא רוצה את האוכל הזה ! כל יום אותו אוכל !" או שיש כאלה ילדים שזורקים לחם ברחוב וההורים שלהם הניצולי שואה היו מזדעקים "מה זה ?! בשואה היו עומדים בתור ושמחים לקבל כל קליפת תפוחי אדמה ואתה מפונק שכמותך מקבל סעודת מלכים וכבר מעקם את האף ??!":mad:
ברור שצריך לחנך את הילדים להעריך את האוכל ולא לזרוק אותו ולא להשחית, אבל אי אפשר לדרוש מהם שהם יתייחסו אליו כמו איך שהוריהם מתייחסים

אותו דבר כאן
לקחת הנהגה למשל של החפץ חיים שלא היה מנשק ומחבק את ילדיו בלי האווירה והקשר שהיה לו עם ילדיו זה דבר לא נכון.
האם אתם יודעים מה היה עושה לילדים שלו מבט וחיוך של החפץ חיים ?
ידוע הסיפור שהגיע אליו גביר שרצה לתרום לישיבה והחפץ חיים שמח ושיבח אותו מאד. והוא שאל אותו אם הוא שומר שבת.
הגביר ענה שלא.
ואז החפץ חיים לקח את ידו של הגביר והתחיל לבכות, ואמר "יד כל כך נדיבה ותומכת בלומדי תורה, מחללת שבת ?
הגביר נמס והבטיח שישמור שבת מעתה.

לגבי המכתב של הגר"א בנושאי הענישה על שקר - איך אתם יודעים מה הייתי החומרה בבית שלו ורמת התדירות של שקר אצל הגר"א ?
אולי אצלו החומרה של זה זה כמו שילד יאכל חזיר ויתחתן עם גויה ?

(אין בדברי שום ביקורת על דברי @סמינר דוד רק היא הזכירה את זה ועוד מישהו, אז כתבתי את זה בציטוט שלה)
 
אני מסכים עם זה ורק רוצה להוסיף כמה דברים.
הזכירו פה את הגר"א שאמר לאישתו (לא לכם) להכות על שקר.
ואני שואל
הרי ידוע שהחפץ חיים לא חיבק ולא נישק את הילדים שלו.
אז אולי ניקח את הגישה הזו גם לבית ולא נחבק ולא ננשק את ילדינו ?! הרי ברור שהחפץ חיים ידע מה הוא עושה, ואם כך הוא החליט - אז כך נכון לעשות !

התשובה לזה:
כשאנחנו שומעים על הנהגה כל שהיא בחינוך בפרט ובחיים בכלל מגדולי ישראל, צריך להעתיק את הבית שבו הרב גדל וגידל וחינך. את כל האווירה שהייתה.
זה כמו שאחרי השואה, נולדו לניצולים ילדים, וכדרכם של ילדים (אתם בטח מכירים את זה) שאמרו "לא רוצה את האוכל הזה ! כל יום אותו אוכל !" או שיש כאלה ילדים שזורקים לחם ברחוב וההורים שלהם הניצולי שואה היו מזדעקים "מה זה ?! בשואה היו עומדים בתור ושמחים לקבל כל קליפת תפוחי אדמה ואתה מפונק שכמותך מקבל סעודת מלכים וכבר מעקם את האף ??!":mad:
ברור שצריך לחנך את הילדים להעריך את האוכל ולא לזרוק אותו ולא להשחית, אבל אי אפשר לדרוש מהם שהם יתייחסו אליו כמו איך שהוריהם מתייחסים

אותו דבר כאן
לקחת הנהגה למשל של החפץ חיים שלא היה מנשק ומחבק את ילדיו בלי האווירה והקשר שהיה לו עם ילדיו זה דבר לא נכון.
האם אתם יודעים מה היה עושה לילדים שלו מבט וחיוך של החפץ חיים ?
ידוע הסיפור שהגיע אליו גביר שרצה לתרום לישיבה והחפץ חיים שמח ושיבח אותו מאד. והוא שאל אותו אם הוא שומר שבת.
הגביר ענה שלא.
ואז החפץ חיים לקח את ידו של הגביר והתחיל לבכות, ואמר "יד כל כך נדיבה ותומכת בלומדי תורה, מחללת שבת ?
הגביר נמס והבטיח שישמור שבת מעתה.

לגבי המכתב של הגר"א בנושאי הענישה על שקר - איך אתם יודעים מה הייתי החומרה בבית שלו ורמת התדירות של שקר אצל הגר"א ?
אולי אצלו החומרה של זה זה כמו שילד יאכל חזיר ויתחתן עם גויה ?

(אין בדברי שום ביקורת על דברי @סמינר דוד רק היא הזכירה את זה ועוד מישהו, אז כתבתי את זה בציטוט שלה)


כתבתי את התגובה - מה עשה הגר"א
בגלל ששאלו אותי מה אכפת לי - אמרתי להם שיראו כמה חמור השקר... - וכאן שמסובב את הצוות - - - -
אבל שוב - ברור שאני לא הולך להכות אותו - להרגע!
 
כתבתי את התגובה - מה עשה הגר"א
בגלל ששאלו אותי מה אכפת לי - אמרתי להם שיראו כמה חמור השקר... - וכאן שמסובב את הצוות - - - -
אבל שוב - ברור שאני לא הולך להכות אותו - להרגע!
לא ראיתי את תגובתך
אבל הייתי חיב להבהיר זאת שלא יהיה אף אחד שיחשוב לקחת שיטה חינוכית מדור קודם בלי לחשוב על האווירה שהיתה וכל המסביב
 
למה תמיד אתה צריך להכניס אותי לכל נושא..
לא זכור לי שניסיתי להכניס אותך לנושא מסויים אי פעם...
אבל מאוד מסקרן אותי - מה היית עושה???
אם אתה מפחד מההתקפות שמגיעות מעזרת הנשים - תוכל להשיב לי בפרטי.... - מעניין אותי מאוד הגישה שלך....
 
@קקאו
היכן אתה?
מה היית עושה בכתה שלך?
מעניין אותי !!!
אני יגיד לך את האמת ראיתי את השאלה יש לי מה להגיב לא קראתי את כל הפילסוף.... אבל משומה לא כל כך באלי לכל נושא בפורום חדר מורים להיות מעורב בו....
ורק אם זה מאוד קריטי לך אביע את דעתי
 
לא זכור לי שניסיתי להכניס אותך לנושא מסויים אי פעם...
אבל מאוד מסקרן אותי - מה היית עושה???
אם אתה מפחד מההתקפות שמגיעות מעזרת הנשים - תוכל להשיב לי בפרטי.... - מעניין אותי מאוד הגישה שלך....
אני מפחד רק מאחד....
וסליחה על האולי השמצה
 
קיבלתי כל מיני רעיונות מכל מיני יועצים
מאוד הייתי שמח להיות התלמיד שלך - אך מה אעשה שהגיל לא מאפשר זאת...
לפחות בזה אהיה התלמיד שלך... (אם לא בפורום אפשר בפרטי) - אחרי הכל - חייב פה איזה יצירתיות שלך...
 
קיבלתי כל מיני רעיונות מכל מיני יועצים
מאוד הייתי שמח להיות התלמיד שלך - אך מה אעשה שהגיל לא מאפשר זאת...
לפחות בזה אהיה התלמיד שלך... (אם לא בפורום אפשר בפרטי) - אחרי הכל - חייב פה איזה יצירתיות שלך...
אזכיר לך את ר"ע;)
אני בעז"ה יגיב לך אך לא עכשיו כי יש לי הרבה מה לעשות
 
אזכיר לך את ר"ע;)
אני בעז"ה יגיב לך אך לא עכשיו כי יש לי הרבה מה לעשות
לא הגעתי לדרגה הזו....
אבל אפשר להיות תלמיד גם באופנים אחרים כיום... - לפחות זה....
אשמח לקבל טיפים - או כאן בפורום - או בפרטי...
 
אם אתה מפחד מההתקפות שמגיעות מעזרת הנשים - תוכל להשיב לי בפרטי.... - מעניין אותי מאוד הגישה שלך....

זה פשוט מרתק.
אקסיומה שלא נתונה לבחינה מחדש אצל כמה מהמשתמשים, שהנשים מדברות כאמהות והגברים כמחנכים.
למרות שיש כאן כמה שכתבו באיזה תפקיד הן משמשות במערכת החינוכית.

עובדה שכדאי לשים לב אליה, גם אם היא לא נעימה, שגם אם היו הדברים נכונים, רוב האמהות, עברו הכשרה כלשהיא, או קיבלו מושגים במהלך שנות הלימודים שלהן, לגבי התפתחות תקינה אצל ילדים.

מה שאי אפשר לומר על מרבית המלמדים.
 
זה פשוט מרתק.
אקסיומה שלא נתונה לבחינה מחדש אצל כמה מהמשתמשים, שהנשים מדברות כאמהות והגברים כמחנכים.
למרות שיש כאן כמה שכתבו באיזה תפקיד הן משמשות במערכת החינוכית.

עובדה שכדאי לשים לב אליה, גם אם היא לא נעימה, שגם אם היו הדברים נכונים, רוב האמהות, עברו הכשרה כלשהיא, או קיבלו מושגים במהלך שנות הלימודים שלהן, לגבי התפתחות תקינה אצל ילדים.

מה שאי אפשר לומר על מרבית המלמדים.
אמא תמיד מרגישה את הילד שלה הכי טוב בעולם, ואין פחד בכלל ממה יאמרו הנשים פה בפורום, וזה ממש לא נכון על המלמדים שלא קיבלו הכשרה, אבל כן אפשר לומר שדעתם של המלמדים פעמים שונה מדעת האם, כי הם רואים מהמבט שלהם, ובמרבית הפעמים מתוך דאגה כנה לתלמידיהם....
ואחסוך ממני וממך כרגע דוגמאות אף שיש למכביר
 
זה בדיוק מה שכתבתי לעיל / אנו הצוות לא יודעים מה זה בדיוק דמיון כ"כ חזק או שקר
הצוות לא מבין מה קורה לילד.
ליבי יותר נוטה שזה שקר - מכיון שאנו רואים כמה נהנה לשקר,
ואתם לא מבינים למה נהנה לשקר גם במקום שברור שהוא מפסיד! ואיך משקר בלי למצמץ.
יתכן שזה כח דמיון - מאוד מאוד מאוד מאוד מפותח שלא אני נתקלתי בו ולא צוות ההנהלה והיועץ נתקלו בו
יש כאן תופעה שלא הכרתם עד עכשיו! אתם לא יודעים מה זה. זו לא תופעה רגילה.

האם לא ברור שהילד חייב אבחון של מומחים? שעל הצוות לעשות כל מה שהוא יכול להסביר ולשכנע את ההורים ולעמוד על כך שחייבים לערב מומחים?
מתגלה תופעה אצל ילד, שהצוות לא יודעים, לא מכירים, לא מפענחים מה זה, והילד לא נלקח לאבחון ולהדרכה של מומחים!
אם חלילה, והלוואי שלא, הילד יסתבך נפשית או רוחנית, האם יוכלו לומר: ידינו לא שפכו...?
 
אני מסכים עם זה ורק רוצה להוסיף כמה דברים.
הזכירו פה את הגר"א שאמר לאישתו (לא לכם) להכות על שקר.
ואני שואל
הרי ידוע שהחפץ חיים לא חיבק ולא נישק את הילדים שלו.
אז אולי ניקח את הגישה הזו גם לבית ולא נחבק ולא ננשק את ילדינו ?! הרי ברור שהחפץ חיים ידע מה הוא עושה, ואם כך הוא החליט - אז כך נכון לעשות !

התשובה לזה:
כשאנחנו שומעים על הנהגה כל שהיא בחינוך בפרט ובחיים בכלל מגדולי ישראל, צריך להעתיק את הבית שבו הרב גדל וגידל וחינך. את כל האווירה שהייתה.
זה כמו שאחרי השואה, נולדו לניצולים ילדים, וכדרכם של ילדים (אתם בטח מכירים את זה) שאמרו "לא רוצה את האוכל הזה ! כל יום אותו אוכל !" או שיש כאלה ילדים שזורקים לחם ברחוב וההורים שלהם הניצולי שואה היו מזדעקים "מה זה ?! בשואה היו עומדים בתור ושמחים לקבל כל קליפת תפוחי אדמה ואתה מפונק שכמותך מקבל סעודת מלכים וכבר מעקם את האף ??!":mad:
ברור שצריך לחנך את הילדים להעריך את האוכל ולא לזרוק אותו ולא להשחית, אבל אי אפשר לדרוש מהם שהם יתייחסו אליו כמו איך שהוריהם מתייחסים

אותו דבר כאן
לקחת הנהגה למשל של החפץ חיים שלא היה מנשק ומחבק את ילדיו בלי האווירה והקשר שהיה לו עם ילדיו זה דבר לא נכון.
האם אתם יודעים מה היה עושה לילדים שלו מבט וחיוך של החפץ חיים ?
ידוע הסיפור שהגיע אליו גביר שרצה לתרום לישיבה והחפץ חיים שמח ושיבח אותו מאד. והוא שאל אותו אם הוא שומר שבת.
הגביר ענה שלא.
ואז החפץ חיים לקח את ידו של הגביר והתחיל לבכות, ואמר "יד כל כך נדיבה ותומכת בלומדי תורה, מחללת שבת ?
הגביר נמס והבטיח שישמור שבת מעתה.

לגבי המכתב של הגר"א בנושאי הענישה על שקר - איך אתם יודעים מה הייתי החומרה בבית שלו ורמת התדירות של שקר אצל הגר"א ?
אולי אצלו החומרה של זה זה כמו שילד יאכל חזיר ויתחתן עם גויה ?

(אין בדברי שום ביקורת על דברי @סמינר דוד רק היא הזכירה את זה ועוד מישהו, אז כתבתי את זה בציטוט שלה)

יישר כח.
מי שרוצה לחנך כמו הגר"א, שיהיה הגר"א.
מי שרוצה לחנך כמו הח"ח שיחבר את המשנה ברורה.
אגב, המחנכים ששואפים לחנך כך, מוכנים גם לגור בבית של הח"ח?
ועוד הנהגות?

אני קוראת את האשכול ומתמלאת כאב.
על ילדים חסרי ישע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה