הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
אמת. שלא קשורה לכאן.
המלמד לא חושב שהילד צריך אבחון וניסה לגייס את ההורים והם אמרו לא.
בכל אופן זה לא מה שהוא מספר.
לא אמרתי שזה מה שהיה, רק אמתרי שיש כזו מציאות
 
נדמה לי שהאמהות יותר 'נזעקות' כי הן פשוט יותר מבינות את הנזקים.
תקראו לזה 'מכרת באורחים' 'בינה יתרה' או כל שם אחר.
בעיר הולדתי היה חידר ספרדי עם אלימות מזעזעת.(ואת פירות הביאושים שלו....)
אני זוכרת את עצמי כילדה בת 9 שקונה במכולת, וראיתי אישה עומדת בפינת הקמח, סוכר שמן וממתינה...
ואחרי כמה דקות הגיע לשם אחד המלמדים והיא "שטפה" אותו על מה שהוא עשה לבן שלה.
הוא אמר: מחילה, מחילה, באמת מחילה.
והזעקה שלה מהדהדת עד היום באוזני:
מחילה, מחילה, אבל מי ימחול על הילד?מי ימחול?
היא לא וויתרה , שוב ושוב עלה המשפט הזה: מחילה, מחילה, אבל מי ימחול על הילד מי ימחול?

כל פעם, לפני שאני צריכה לעשות צעד משמעותי בהוראה, המשפט הזה עולה בי,האם את בטוחה?
לא מפסידים שום דבר אם לא נוקטים פעולה, אבל יש פעולות שהתוצאות שלהם הרות אסון!!!
ויש פעולות שעלולות לגרום נזק לכל החיים ואחת מתוכן היא לביש ולהשפיל.
טוב לו לאדם להפיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים!
יהודי בן חמש ויהודי בן חמישים, מצוות של בנ"א לחברו תקפות אצל כוללללם!!!
 
אולי פספסתי איזו הודעה
אבל לא ראיתי שהמלמד כותב שהוא פנה להורים והם סרבו לגשת לבדוק/ לטפל
לא בטוח שהם רואים את זה כמו המלמד
המלמד כותב בביטחה גדולה על כך שהוא תופס את הילד על חם. ממשיך לחשוב שהכיוון הוא להראות לילד שהוא משקר.
כתבו לו שוב ושוב ואז הוא דיבר על התקפות מעזרת נשים
חשבתי לעצמי שנכון ליידע שההתקפות הללו הן זעקות לעזרת הילד
ויש כאן נשים (אני למשל) שלו היינו האימהות באמת והיינו יודעות מכך, זה לא היה נותר בתחום הדיבור וההמלצות הכתובות.
בעיני זו פגיעה ממשית בילד שאסור לאפשר אותה
זה מה שניסיתי להעביר פה
הרי הנשים כאן מייצגות משהו
הן מייצגות אימהות לילדים ולפעמים גם נשות חינוך.
לא אוהבת את הביטוי איש חינוך כי אני מאמינה שכל הורה הוא כזה ולכן למרות שזה המקצוע שלי, כאן בפורום זו פעם הראשונה שהשתמשתי בו.
וזה מה שחושבות אימהות על הצעדים שלך.
אני יכולה לחשוב שהמבצע שעשתה המורה של הבת שלי הוא מטופש, אני יכולה לחשוב שהמלמד מחמיר מדי עם נושא הזמנים, שהמורה מביא מדי הרבה שיעורי בית, שהמלמד ממהר מדי ולכן הילד קולט פחות טוב את החומר- כל אלו לא יזעיקו אותי ויגרמו לי להילחם. הוא המלמד/ היא המורה- ואני חושבת שיש לתת להם מרחב פעולה.
מרחב פעולה בשום אופן אינו כולל השפלה.
אם הם סבורים שכן ואינם מפסיקים גם אחרי שמעירים את תשומת ליבם- נכון בעיני לעשות הכל כדי שהם לא יהיו המלמדים של ילדינו.
כל מבוגר היה פעם ילד
ואני זוכרת כחויה איומה ומשפילה מורה שנהגה בשיטות של המלמד הנ"ל.
הייתי בכיתה ה', חלפו הרבה שנים והמון מים זרמו בנהר.
יום אחד באחת הכיתות בקריאת שמות אני מזהה שאני מלמדת את ביתה.
כל הרגשות הקשים קפצו לי ועלו ושאלתי את עצמי איך אצליח לתת לילדה הזו יחס טוב וחם כפי שראויה כל ילדה לקבל
עד סוף קריאת שמות נזכרתי שבעצם מה שאני חויתי שנה אחת, חווה התלמידה שלי כבר הרבה שנים...
וכבר הייתי נינוחה והארתי לה פנים יותר מהרגיל...
אבל זה זעזע אותי לחשוב כמה כאב צף בי, ממש נאבקתי בדמעותי
אז היה נכון להשאיר את המורה הזו? לתת לה שנים להשפיל תלמידות?
אגב, היא ממש השקיעה בתלמידות, אבל בכיוון הלא נכון
דאגה לגלות מי העתיקה שיעורי בית ולגלות קלונה ברבים, לנער ילקוט מפוזר לקול צחוקן של החברות ועוד
השקעה ורצון טוב אינם מספקים!!!!
והתפקיד שלנו ההורים לעמוד על המשמר


נכון מאוד!
אבל בקשר להשפלה - לא נעשתה שום השפלה מצידי - מכיון שהילד בעצמו נופף בקלמר/ ספר - כאשר הגיע אלי, ולא הרגיש כלל מושפל - אלא - הנה עוד הפעם הצלחתי לסובב את הרב......

בקשר לכל השואלים / מנסים לדלות בפרטי - אם אני הוא זה המלמד של הילד שלהם - הרגעו ! - לא זכיתם....

כל המתקיפים - נראה אתכם מנהלים כתה עם ילד (תקראו לו מדומיין) - המלמד אחרים לשקר
שכשילד מאחר - הוא אומר לו - תגיד שהיית אצל המפקח - סליחה - כך לא מנהלים כתה - וחייב לעצור את זה איפשהוא....
 
כל המתקיפים - נראה אתכם מנהלים כתה עם ילד (תקראו לו מדומיין) - המלמד אחרים לשקר
שכשילד מאחר - הוא אומר לו - תגיד שהיית אצל המפקח - סליחה - כך לא מנהלים כתה - וחייב לעצור את זה איפשהוא....

שאלתי האם הבעיה היא השקרים של הילדון,
או בעית ניהול הכיתה?
 
כל המתקיפים - נראה אתכם מנהלים כתה עם ילד (תקראו לו מדומיין) - המלמד אחרים לשקר
שכשילד מאחר - הוא אומר לו - תגיד שהיית אצל המפקח - סליחה - כך לא מנהלים כתה - וחייב לעצור את זה איפשהוא....

שאלתי האם הבעיה היא השקרים של הילדון,
או בעית ניהול הכיתה?
 
כל המתקיפים - נראה אתכם מנהלים כתה עם ילד (תקראו לו מדומיין) - המלמד אחרים לשקר
שכשילד מאחר - הוא אומר לו - תגיד שהיית אצל המפקח - סליחה - כך לא מנהלים כתה - וחייב לעצור את זה איפשהוא....

שאלתי האם הבעיה היא השקרים של הילדון,
או בעית ניהול הכיתה?
 
נכון מאוד!
אבל בקשר להשפלה - לא נעשתה שום השפלה מצידי - מכיון שהילד בעצמו נופף בקלמר/ ספר - כאשר הגיע אלי, ולא הרגיש כלל מושפל - אלא - הנה עוד הפעם הצלחתי לסובב את הרב......

בקשר לכל השואלים / מנסים לדלות בפרטי - אם אני הוא זה המלמד של הילד שלהם - הרגעו ! - לא זכיתם....

כל המתקיפים - נראה אתכם מנהלים כתה עם ילד (תקראו לו מדומיין) - המלמד אחרים לשקר
שכשילד מאחר - הוא אומר לו - תגיד שהיית אצל המפקח - סליחה - כך לא מנהלים כתה - וחייב לעצור את זה איפשהוא....

צר לי שאינך קולט שילד שמנופף עלול לחוש מושפל מאד
למרות שהוא מחייך
כמחנך צריך לדעת את זה כבסיס
 
שאלתי האם הבעיה היא השקרים של הילדון,
או בעית ניהול הכיתה?
גם וגם
אם נטפל בשורש הכל מסתדר
ניהול הכתה ב"ה מעולה!!!!
אבל דבר כזה כמו הדוגמאות שהבאתי לעיל - הורסות המון וחייב לטפל בשורש
 
צר לי שאינך קולט שילד שמנופף עלול לחוש מושפל מאד
למרות שהוא מחייך
כמחנך צריך לדעת את זה כבסיס
אילו היית בכתה באותו רגע היית מבינה- מי שהיה בדיוק בכתה זה אני!!!!! וב"ה יש לי נסיון רב
ולצוות שאני עובד איתם יש נסיון רב - אבל לא עם כזה דבר... (- ולפי תגובותייך - ברור לי שעדיין אין לך נסיון עם כזה דבר - אלא עם משהו כמו 10% מזה)
 
@Avshalom05
מלמד יקר!
הקב"ה זימן לכיתתך תלמיד עם קושי, ואתה עומד על המשמר, מתייעץ ולא מוותר לו, אתה דורש בטובתו, ולא פחות מכך, הקב"ה יזמן לך את העיצה הכי נכונה ומדוייקת, אחרת הוא היה מגלגל אותך לעיצה אחרת.
חזק ואמץ!

לקהל הקוראים,
בספרו של הר' דיאמנט "זכנו", חדש יחסית, יצא בשנת תשעט יש התייחסות ממש נרחבת לנושא השקר, והוא אכן מפרט התנהלות כזו עם ילד. (כמובן שזה עמוק ומפורט יותר) עמוד266
היות והמלמד כאן התייעץ עם הרב דיאמנט, מי שיקרא את הפרק הזה יוכל להבין יותר את המהלך שהתווה הרב. ( @חני ליבוביץ אני רואה שהנושא בעצמותייך, ממליצה לך מאוד)
 
@Avshalom05
מלמד יקר!
הקב"ה זימן לכיתתך תלמיד עם קושי, ואתה עומד על המשמר, מתייעץ ולא מוותר לו, אתה דורש בטובתו, ולא פחות מכך, הקב"ה יזמן לך את העיצה הכי נכונה ומדוייקת, אחרת הוא היה מגלגל אותך לעיצה אחרת.
חזק ואמץ!
כל מילה = זהב
 
כל מילה = זהב
על העידוד?
או על ההפניה לספר?

בספר שם ממש מפורט התנהלות עם שקר, והמהלך שהתווה הרב מפורט שם בספר

אגב, הרצאה בנושא ADHD באנגלית, שממממממש מפרטת ונותנת למבוגר להרגיש מה עובר ילד כזה
פה:
https://www.torahanytime.com/embed/?v=29128
או פה: https://www.keiravtuni.com/lectures/ לגלול למטה עד לסוף. הרצאה חזקה ביותר.
(שם ההרצאה: -ADHD- rabbi mordechi weinberger )
 
למה הקשבתי למנהל ולא לו?
אני מגיבה לציטוט הנ''ל, בלי קשר לאשכול.
מה שכבר היה - היה. ובודאי ההורים עשו אז את הכי טוב שהיה לפי יכלתם וידיעתם. ובסופו של דבר הכל משמים. והלוואי ולפחות עכשיו יצליחו להרעיף עליו אהבה והקשבה ללבו. להיות אתו. כמה שאפשר. עם מה שפחות עצות. ומה שיותר הקשבה וקבלה ואמון בדבריו ובהרגשותיו.

אמנם זו זעקה גדולה ומרה, שחשוב מאוד שהורים יקחו אותה עמוק עמוק ללב! להקשיב לילדים! מי אם לא ההורים יקשיבו לילדם? מי אם לא הם יהיו אתו בזמני מצוקה וקושי?
איך ילד מרגיש כשקשה לו, והוא לבד, בודד! כי אבי ואמי עזבוני. ההורים שלו, האנשים הכי קרובים לו, לא קולטים את מה שהוא עובר, ולא נמצאים אתו ובשבילו בשעות ובמצבים הכי קשים לו! ולא נותנים בו אמון!

כמה זה שובר את נפש הילד חוץ מכל הקשיים שלו!

הקשבה לילד זה לא אומר לעשות מייד בפועל את מה שהוא רוצה. כן לשמוע עם הלב. כן להבין ולהאמין למה עובר עליו. כן להחליט יחד אתו: אולי ננסה עוד קצת? אולי בצורה כזו או אחרת? ואולי כן צריך לחשוב על מסגרת אחרת.
לעולם אל תשמעו למי שבשם הסמכות או מכל סיבה אחרת, גורם לכם לנתק מהילדים. אל תנטשו אותם. הם צריכים אתכם לצידם ואיתם. גם ובעיקר כשהם נופלים.
 
נערך לאחרונה ב:
אין ספק שלהתמודד עם הבעיה יום יום במשך שעות רבות, זה לא כמו לשמוע מרחוק.
אמנם כפי שכתבו, הגדרת הבעיה היא מאוד חשובה, ומאוד משנה.
בתחילת האשכול היה נשמע שמדובר בילד שמשקר ביודעין, שעובד על הצוות, נהנה לשקר, וכו'.
בהמשך, נשמע מהמלמד, שהילד מערבב בין מציאות לדימיון. הוא בכלל לא יודע שהוא משקר, ולא מתכוון לזה.
זו הגדרה כל-כך שונה! זה משהו כל-כך אחר!
ועל זה המלמד המסור משקיע כעת: על עזרה לילד להבחין מתי מדובר במציאות ומתי בדימיון.
במחילה, מלמד מסור, הולך להתיעץ, ולקבל דעה שונה, ולישם את העיצה, ולא מתדין, בפורום ציבורי כ" כ, נניח שאני האמא של הילד הזה, וקוראת את ההודעה , כמה המלמד מזלזל בבעיה של בני, לא מספיק קשה לי אם זה בבית, גם המלמד , מוכיח אותו בכיתה על שקריו, לא מבין שדמיון ושקר זה שןנה, אם היה יודע שההורים עוקבים אחריו, האם היה ממשיך להדיין כאן בפורום, או היה רץ לטפל בעצמו, ובשורש הבעיה, ומפסיק לקבל כאן צומת לב, ולהעצים את הבעיה, הבנו יש כאן צרוף של בעיה , הגיע הזמן לטפל, להתיעץ, ולהפסיק לדשדש, יש כאן הלבנת פנים, על הילד , שאולי סובל, מקש" ר או כל בעיה רגשית אחרת, ובמקום ללכת ליעוץ, ממשיכים לדשדש. ומה עם זה שלמלד יש מחשב/ מכשיר, שלא לצורך העבודה?? לכתוב כאן זה בטח לא לצורך.
 
מפורש לא קראתי את כל האשכול, הזה, רק כמה הודעות, והתרשמות האישית שלי הייתה, כזאת, ועל סמך זה כתבתי, כיוון שזה עלה בפורום ציבורי, יש דעות ויש דעות, לכן צריך לקחת בחשבון שיכתבו דברים שלא נעים לשמוע.
 
במחילה, מלמד מסור, הולך להתיעץ, ולקבל דעה שונה, ולישם את העיצה, ולא מתדין, בפורום ציבורי כ" כ, נניח שאני האמא של הילד הזה, וקוראת את ההודעה , כמה המלמד מזלזל בבעיה של בני, לא מספיק קשה לי אם זה בבית, גם המלמד , מוכיח אותו בכיתה על שקריו, לא מבין שדמיון ושקר זה שןנה, אם היה יודע שההורים עוקבים אחריו, האם היה ממשיך להדיין כאן בפורום, או היה רץ לטפל בעצמו, ובשורש הבעיה, ומפסיק לקבל כאן צומת לב, ולהעצים את הבעיה, הבנו יש כאן צרוף של בעיה , הגיע הזמן לטפל, להתיעץ, ולהפסיק לדשדש, יש כאן הלבנת פנים, על הילד , שאולי סובל, מקש" ר או כל בעיה רגשית אחרת, ובמקום ללכת ליעוץ, ממשיכים לדשדש. ומה עם זה שלמלד יש מחשב/ מכשיר, שלא לצורך העבודה?? לכתוב כאן זה בטח לא לצורך.

חלילה להסיק מסקנות על מלמד נקי כפיים...
אין שום סיבה לשום אשה, לקחת את הנכתב כאן בצורה אישית.
מדובר על אשכול שנכתב בטעות לקהל הרחב, והנכתב בו היה בצורה של המחזה.
אין במה שנכתב כאן זלזול בילד, מכיוון שיתכן שבכיתה הוא נוהג איתו אחרת.
כך אני חושב...
 
במחילה, מלמד מסור, הולך להתיעץ, ולקבל דעה שונה, ולישם את העיצה, ולא מתדין, בפורום ציבורי כ" כ, נניח שאני האמא של הילד הזה, וקוראת את ההודעה , כמה המלמד מזלזל בבעיה של בני, לא מספיק קשה לי אם זה בבית, גם המלמד , מוכיח אותו בכיתה על שקריו, לא מבין שדמיון ושקר זה שןנה, אם היה יודע שההורים עוקבים אחריו, האם היה ממשיך להדיין כאן בפורום, או היה רץ לטפל בעצמו, ובשורש הבעיה, ומפסיק לקבל כאן צומת לב, ולהעצים את הבעיה, הבנו יש כאן צרוף של בעיה , הגיע הזמן לטפל, להתיעץ, ולהפסיק לדשדש, יש כאן הלבנת פנים, על הילד , שאולי סובל, מקש" ר או כל בעיה רגשית אחרת, ובמקום ללכת ליעוץ, ממשיכים לדשדש. ומה עם זה שלמלד יש מחשב/ מכשיר, שלא לצורך העבודה?? לכתוב כאן זה בטח לא לצורך.

נראה שמנסים בכוח לדון את המלמד לכף חובה. לא מסכימה עם רבים מהדברים שנכתבו כאן. לדוגמא, הוא כן התייעץ עם יועצים. ובעקבות המלצות כאן - פנה גם ליעוץ אצל רב מסוים. ולא נשמע כלל מזלזל בבעיה, אלא מתמסר ומנסה, וכדו'.
לא אמשיך בזה, כי ממש לא נראה לי הדיון על המלמד והפרשנויות עליו והשיפוט של האישיות שלו וכדו'. ואין לי כל עניין להשתתף במשפט כזה לשום כיוון, כי זה לא הנושא. ולא אמור להיות הנושא. ולא אמור להיערך כאן משפט.

כדאי שנישאר עניניים. יש כאן מלמד שהתייעץ בפורום, וכל אחד מוזמן לנסות לקלוט את המצב שהוא מתאר על בוריו (ולא מצב קצת דומה שהכירו ממקום אחר).
וכל אחד מוזמן לכתוב כאן עניינית בכל אורך שרוצה - ובכמה הודעות שרואה לנכון - מה לדעתו אפשר להועיל במקרה כזה. וגם מה לדעתו מזיק במקרה כזה.
ואפשר לכתוב דברי טעם בכל מיני צורות ואופנים, וגם לחזור עליהם אם רוצים. וגם להתווכח.

רק לעצור רגע לפני התקפה אישית, ובמקום זה לדבר על דרכי פעולה מומלצות או לא מומלצות, על התועלת או הנזק שלהן, ניתוח המצב והסיבות למצב וכדו'.
 
נערך לאחרונה ב:
חלילה להסיק מסקנות על מלמד נקי כפיים...
אין שום סיבה לשום אשה, לקחת את הנכתב כאן בצורה אישית.
מדובר על אשכול שנכתב בטעות לקהל הרחב, והנכתב בו היה בצורה של המחזה.
אין במה שנכתב כאן זלזול בילד, מכיוון שיתכן שבכיתה הוא נוהג איתו אחרת.
כך אני חושב...
חבל שכך, נשמע שיש זלזול בילד, כיוון שמוכיח אותו ברבים, לעיני התלמידים!! הייתם מסכמים שכך ינהגו, בילד שלכם, לא משנה עם זה בעיה , של שקרים, או קש" ר, או התנהגותי, שמלמד יעלה את בעיתו , של בינכם , בכזה פורום?? בשביל מה יש , יועצים, מנהל, מורה חינןכי, רבנים, לקבל עיצה , ממי שגדול ממני, זה מעלה, וענווה, האם אתם מכירים, את המלמד באופן אישי, למה אתם כ" כ מגוננים עלי?! , רק לו מותר , להשפיל ילד בכיתה, ולגרום לו להיות דחוי, חברתתית, רגשית, להיות נחיתי? האם חיבתם פעם כזה דבר?, יש אנשים שעליהם עומדים העולם, ואלו הם, אנשים שנותנים אמון מלא בחינם, אנשים שרוצים לעזור, אנשים שמכילים, את השונה ממנו, אנשים שלא בזים, לקושי של השני, גם אם נראה שעושה להכעיס, אין ילד רע!!! יש ילד שרע לו!!!
גם אם נראה שבא , מבית טוב , שלו , רגוע , מכיל, לפעמים זה הדמוי העצמי, ופרשנות, שהילד, נותן לעצמו, מכל מיני סיבות, הגיוניות , וגם לא, נפש של ילדים , ואנשים, מורכב מהרבה, הרבה חלקים!!!
 
אלא - הנה עוד הפעם הצלחתי לסובב את הרב......
ייתכן שכך הרגיש, אך ייתכן שזה רק נראה כך.
העובדה - שהגיש ספר אף שאמר קודם שאין לו - זה דבר ברור.
מה בדיוק חשב לעצמו באותה עת - אי אפשר להיות בטוחים, כי זה בגדר פרשנות, ולא בגדר עובדה.
וצריך אבחון של מומחה להבין יותר מה קורה אתו באופן כללי מבפנים.
שכשילד מאחר - הוא אומר לו - תגיד שהיית אצל המפקח
אולי יש כאן הזדמנות לשאול אותו בנחת ובהתעניינות: איך הוא יכול לומר שהיה אצל המפקח, והרי הוא לא היה אצלו? - ולשמוע מה הוא מסביר, כשזה לא על עצמו. האם השאלה בכלל ברורה לו? ומה התשובה שהוא נותן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה