הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
עיצה קטנה ופצפונת עם 100% הצלחה
לא תמיד חייבים לדעת למה הגיע השקר
אבל תמיד חייבים לנהוג באופן שישתלם לילד לומר את האמת
אז איך עושים את זה? בשביל זה אתה המחנך ותהפוך עולם למצוא את הדרך המתוקה והמשתלמת
ואין הכוונה ח"ו להאשים אלא ההיפך, התפקיד הגדול מחייב אותנו המחנכים לאחריות עצומה!
 
חבל שכך, נשמע שיש זלזול בילד, כיוון שמוכיח אותו ברבים, לעיני התלמידים!! הייתם מסכמים שכך ינהגו, בילד שלכם, לא משנה עם זה בעיה , של שקרים, או קש" ר, או התנהגותי, שמלמד יעלה את בעיתו , של בינכם , בכזה פורום?? בשביל מה יש , יועצים, מנהל, מורה חינןכי, רבנים, לקבל עיצה , ממי שגדול ממני, זה מעלה, וענווה, האם אתם מכירים, את המלמד באופן אישי, למה אתם כ" כ מגוננים עלי?! , רק לו מותר , להשפיל ילד בכיתה, ולגרום לו להיות דחוי, חברתתית, רגשית, להיות נחיתי? האם חיבתם פעם כזה דבר?, יש אנשים שעליהם עומדים העולם, ואלו הם, אנשים שנותנים אמון מלא בחינם, אנשים שרוצים לעזור, אנשים שמכילים, את השונה ממנו, אנשים שלא בזים, לקושי של השני, גם אם נראה שעושה להכעיס, אין ילד רע!!! יש ילד שרע לו!!!
גם אם נראה שבא , מבית טוב , שלו , רגוע , מכיל, לפעמים זה הדמוי העצמי, ופרשנות, שהילד, נותן לעצמו, מכל מיני סיבות, הגיוניות , וגם לא, נפש של ילדים , ואנשים, מורכב מהרבה, הרבה חלקים!!!

ברור שמצידי להוכיחו ברבים ולבייש אותו - במיוחד שהוא מלמד ילדים אחרים לשקר
סליחה!
אם הבן שלך דובר האמת - יהיה בכתה שיש בה ילד מדומיין - שקרן והוא ילמד את הבן שלך לשקר
האם היית יושבת בשקט?
האם אני כמחנך ל 24 ילדים דוברי אמת (חוץ מהמדומיין) - אתן יד לילד המדומיין לגדל 24 שקרנים?????????
האם איבדתם את השפיות

- רואים שאתם לא נמצאים בכתה (אלא מרחמים על מישהו שצריך טיפול שורש ) ואם כדי לגדוע את התפשטות המחלה זה בא על חשבון שצריך לבייש את השורש - עושים את זה.....

סליחה שאני מתבטא כך - אין רצוני חלילה לבייש - אבל רק שתבינו מה זה מחולל - הופך 24 ילדים טהורים אמיתיים לשקרנים - מלמד אותם לשקר (ועוד בפני - ומה קורה כאשר אני לא רואה???????......)
 
ברור שמצידי להוכיחו ברבים ולבייש אותו - במיוחד שהוא מלמד ילדים אחרים לשקר
סליחה!
אם הבן שלך דובר האמת - יהיה בכתה שיש בה ילד מדומיין - שקרן והוא ילמד את הבן שלך לשקר
האם היית יושבת בשקט?
האם אני כמחנך ל 24 ילדים דוברי אמת (חוץ מהמדומיין) - אתן יד לילד המדומיין לגדל 24 שקרנים?????????
האם איבדתם את השפיות

- רואים שאתם לא נמצאים בכתה (אלא מרחמים על מישהו שצריך טיפול שורש ) ואם כדי לגדוע את התפשטות המחלה זה בא על חשבון שצריך לבייש את השורש - עושים את זה.....

סליחה שאני מתבטא כך - אין רצוני חלילה לבייש - אבל רק שתבינו מה זה מחולל - הופך 24 ילדים טהורים אמיתיים לשקרנים - מלמד אותם לשקר (ועוד בפני - ומה קורה כאשר אני לא רואה???????......)
אתם טועים!!! הייתי מלמדת את הילד שלי, לרחם על השקרן/ מדומין, לקרב אותו, להזמין אותו, ולהתרחק מדבר שקר,
ילד שלומד לשקר, בעקבות שקרנים אן מדומנים, זה ילד שיש לו את זה בבסיס, אתם עוסקים, בדיני נפשות, רחמנות, נשמע שיש לכם הרבה שיפוטיות, תקיפות, והמניע שלכם לא ממקום טהור. הייתי בודקת , מול עצמי, למה זה באמת כ" כ מציק.
בכנות, אני מרחמת על הילד הזה, היום דברים השתנו, להשפיל ילד, זה אלימות!!! לעזור לו לצמוח , להיות גדול הדור , הבא.
זה צריך טיפול שורש.
אין קיצורי דרך,
חבל שמי , שמציר את עצמו , מלמד,
שוכח לבדוק את עצמו.
 
אין רצוני חלילה לבייש - אבל רק שתבינו מה זה מחולל - הופך 24 ילדים טהורים אמיתיים לשקרנים - מלמד אותם לשקר (ועוד בפני - ומה קורה כאשר אני לא רואה???????......)
קודם כל, העסק שלך איתם, זה כשאתה בכיתה, שאתם לא איתם בכיתה, השקר שלהם לא אמור, לענין אתכם, יש עוד מלמדים, יש הורים, מה לקחתם על עצמכם? אחריות של מעבר,
לתקן את כל העולם ברגע?
ב. שאלת השאלות, האם 24 ילדים משקרים גם אצל , המלמדים האחרים?
ג. האם המשמעת שלך בכיתה , היא אבסלוטית?
האם יש לך מעמד, בעיני התלמידים שלך?
ד. איך הקשר שלך לכל התלמידים, ובפרט לילד המדומין?
ה. איזה סוג ילד היית אתה , כשלמדת אתה בכיתה.
ו.ויש עוד שאלות
 
ברור שמצידי להוכיחו ברבים ולבייש אותו - במיוחד שהוא מלמד ילדים אחרים לשקר
סליחה!


בבקשה בבקשה בבקשה, לא לבייש!
חייבים למצוא מוצא לבעיה הסבוכה הזו, אבל בדרך של כבוד.
צריך לזכור שהנשמה של הילד הזה, כן, הילד הזה, שלא תמיד דובר אמת, חוצבה תחת כיסא הכבוד. הוא ילד של ה'. הוא נסיך. הוא יקר. יש לו ערך אינסופי. איך אפשר לבייש אוצר כזה?
 
בבקשה בבקשה בבקשה, לא לבייש!
חייבים למצוא מוצא לבעיה הסבוכה הזו, אבל בדרך של כבוד.
צריך לזכור שהנשמה של הילד הזה, כן, הילד הזה, שלא תמיד דובר אמת, חוצבה תחת כיסא הכבוד. הוא ילד של ה'. הוא נסיך. הוא יקר. יש לו ערך אינסופי. איך אפשר לבייש אוצר כזה?
תודה שהסברת, את דברי, בצורה נעימה, וברורה, כי אני הלכתי לאיבוד...
 
ברור שמצידי להוכיחו ברבים ולבייש אותו - במיוחד שהוא מלמד ילדים אחרים לשקר
סליחה!
אם הבן שלך דובר האמת - יהיה בכתה שיש בה ילד מדומיין - שקרן והוא ילמד את הבן שלך לשקר
האם היית יושבת בשקט?
האם אני כמחנך ל 24 ילדים דוברי אמת (חוץ מהמדומיין) - אתן יד לילד המדומיין לגדל 24 שקרנים?????????
האם איבדתם את השפיות

- רואים שאתם לא נמצאים בכתה (אלא מרחמים על מישהו שצריך טיפול שורש ) ואם כדי לגדוע את התפשטות המחלה זה בא על חשבון שצריך לבייש את השורש - עושים את זה.....

סליחה שאני מתבטא כך - אין רצוני חלילה לבייש - אבל רק שתבינו מה זה מחולל - הופך 24 ילדים טהורים אמיתיים לשקרנים - מלמד אותם לשקר (ועוד בפני - ומה קורה כאשר אני לא רואה???????......)

כיהודים אנו יודעים שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים!

אם אין לכם כלי אחד מלבד הבושה! לילד בן 7! כדי לחנכו, גשו לשאול רב!
כדאי להרגע. ילד בן 7 לא מצמיח 24 תלמידים.
אם אתם רואים השפעה על האחרים, קחו אותו לשיחה אישית רגועה ומכבדת ותשאירו אותו בבית ליום יומיים.

המטרה היא לחפש לא את הדרך הקלה והנוחה והנגישה למלמד אלא את הדרך שתבנה את הילד והכיתה. לתמיד!
כשהמחיר לאולי המנעות משקר הוא 24 ילדים לומדים לבייש כשמשהו לא מוצא חן! צריך לשקול דרכים אלטרנטביות באופן דחוף.

אנו אמורים להקנות לילדים סולם ערכים נכון.
אברהם אבינו ציוה לאליעזר לא לחפש אישה מבנות הכנעני ולא בגלל עברות אלא בגלל שחיתות במידות.
יש כל כך הרבה סיפורים על גדולי ישראל שנמנעו מלהעיר למבוגרים החייבים במצוות בשביל לא לבייש. אז כאן, בילד בן 7!!! - ילד שבקושי נכנס לגיל חינוך - בהדגשה על חינוך ולא על יישום - אלא על הקניית הרגלים חיוביים.

אין ספק שזו התמודדות ודילמה לא פשוטה. אך ברור שאם הקב"ה הקרה אותו לפתחם כנראה הוא מאמין שתמצאו את הכוחות להגיע אל הפיתרון המושלם שלא יהיה בבחינת יצא שכרו הלא ודאי בהפסדו הוודאי.
--
מצרפת עלון המסכם שו"ת עם הרב שטיינמן זצוק"ל בענייני חינוך ובו שאלות בנוגע לביוש תלמידים. שו"ת חשוב הראוי לעיון מדוקדק.

כמה דוגמאות:

לבייש תלמיד ש: האם אפשר לבייש תלמיד בפני חביריו, כדי לייסרו ללמוד או בהנהגה. לבייש תלמיד זה מאד לא טוב, כי זה יכול להזיק לו, עד שלפעמים לוקח שנים לתקן את זה. לפעמים הוא פשוט עושה לו "פצע בלב" שאח"כ קשה מאד עד שמתרפא מזה, ויכול בכך להזיק מאד לילד. האם אתם יודעים כמה ילדים אומרים אחרי שנים כי מלמד פלוני ופלוני בייש אותם, ועד היום הם לא יכולים לחזור לעצמם, וזה חסרון גדול מאד. המלמד חושב שילד זה משהו כמו בובה. אך ילד זה "נשמה"! אי אפשר לקחת נשמה ולשחק אתה! לא משחקים עם נשמות. צריך לדעת שכל ילד זו נשמה קדושה של הקב"ה, מה שהקב"ה שלח נשמות קדושות "יידישע קינדרלאך", וצריך להעריך אותם, ולא לבייש אותם חס וחלילה, אלא צריך לראות להתייחס אליהם באהבה. ושמעתי פעם בשם אדם גדול אחד שאמר על זה משל: הגמ' אומרת בהכונס שאם אחד נתן דינר זהב לאשה ואמר לה שזה של כסף, אם הלכה והזיקתו צריכה לשלם דינר זהב, ולא יכולה לומר חשבתי שזה כסף, כי גם אם זה של כסף, האם לכן צריך להזיק אותו? אבל אם נתן לה פקדון ואמר לה תשמרי את הפקדון כי זה כסף, ובאמת זה היה זהב, אם אחרי זה הוא נשרף, היא לא מחוייבת לשלם רק של כסף ולא של זהב, מפני שאומרת נטירותא דכספא קבילית עלי, נטירותא דדהבא לא קבילית עלי. והנמשל: בזמנינו, אם אחד יתן לשני פקדון ויאמר לו תשמור על זה, יש כאן עשרת אלפים דולר, בודאי שצריך לשמור עשרת אלפים דולר. אבל אם יתברר אח"כ שזה מליון דולר! הרי מליון דולר זה לא עשרת אלפים, ויכול לומר מליון דולר לא קבלתי על עצמי לשמור. ובודאי שגם עשרת אלפים דולר ג"כ לא זורקים, אבל יכול לומר לא קיבלתי על עצמי מליון דולר. וכך היא ההלכה, שאם זה נאבד אח"כ וכדומה ישלם רק עשרת אלפים דולר, כי יכול לאמר: קיבלתי על עצמי רק שמירה של עשרת אלפים דולר, על מאה אלף לא קיבלתי שמירה, ומליון דולר בודאי ובודאי שלא. ובאופן שהזיק, אין לו תירוץ. וכי עשרת אלפים דולר צריך להזיק? אבל אם היתה רק שמירה, יכול לומר נטירותא דכספא קבילית עלי, נטירותא דדהבא לא קבילית עלי. והיה אומר את הנמשל כך: כשרבי לומד עם ילדים, אם יחשוב שזה נטירותא דכספא, הרי לא יעריך מספיק מה שעושה. אבל אם יידע שזה נשמה! נטירותא דדהבא! נטירותא דדהבא זה כבר דבר אחר לגמרי, סוג אחר של אחריות. ממילא כל רבי צריך לדעת, שכשהוא לומד עם ילדים זו אחריות של נשמות, וכשמבייש אותו זה דבר נורא, וצריך את הזהירות הכי גדולה לא לפגוע בו חלילה וחס. לפעמים, כדי שילמד, אולי צריך קצת לגעור בו, אך לא יותר מדאי, שלא יהיה בצורה של בזיון גדול. והטוב ביותר היה אם יכול להוכיח אותו לבד, באופן פרטי, ואחרי שגומר את השיעור יקרא לו ויאמר לו קצת מוסר, זה בסדר. אבל לא יביישנו ברבים, כי מי יודע מה שהוא יכול לעשות עם זה. צריך לראות שיהיה בזהירות מה שיותר, קודם כל שיהיה באהבה, ואם צריך להוכיחו שידבר אתו לבד, הכל בפרטיות לא ברבים, כל מה שאפשר לעשות לא ברבים, צריך לעשות ביחידות, כי כשמדבר אתו פרטי יכול לדבר באופן שצריך, לפעמים חריף ולפעמים בעדינות, אבל זה לא כ"כ נורא כמו שמדבר ברבים, ברבים זה קשה מאד. ואל תחשבו שילד לא מתבייש. ילד יש לו בושה, וילד זוכר. הוא זוכר אפילו אחרי שנים כשהוא כבר אדם מבוגר. הוא זוכר שאצל הרבי הזה היה טוב, הרבי הזה העמיד אותי על הרגלים, הרבי הזה עזר לי והרבי הזה קלקל אותי. צריך לדעת שצריך להיות זהיר מאד. יש ספר מנוחה וקדושה, )שאומרים שהוא תלמיד של רבי חיים וואלוז'ינר(, והוא כותב שם בקורת חריפה על המלמדים. הוא עצמו היה ג"כ מלמד, אבל הוא עצמו עשה כדין. שם הוא כותב שיש מלמדים שמשחיתים את הילדים. ממילא זו אחריות גדולה, כשלומדים עם ילדים, צריך לדעת שעוסקים עם נשמות, ולגשת לטפל עם נשמות זה לא פשוט, זה לא נטירותא דכספא אלא נטירותא דדהבא, ויותר מנטירותא דדהבא...

כשילד גנב? פעם דובר בפני רבינו על דרכי תגובת מלמדים כשמגלים שילד גנב, אחד אמר שלא חייבים על גניבה מיתת בי"ד, ולכן אין לביישו ברבים. אמר רבינו יותר מכך, שלא מצינו עונש בושת על שום עבירה, אלא בסוטה שפרעו את ראשה וכו'. מצוי תופעה אצל ילדים שגונבים, אבל זה לא בהכרח שכך ישאר, אח"כ זה עובר. אחד אמר לרבינו מה לעשות לבנו שכשאומר לו להתפלל רואה שהופך כמה דפים ביחד כאילו התפלל. אמר רבינו גם לילדים יש יצר של "גניבה". ]גניבת דעת[.

לסלוח לילד ש. יש לפעמים ילד קצת חריג בהתנהגותו בכתה והרבי מוכן לסלוח לו על זה אבל הוא חושש שזה ישפיע על כל הכתה – איך להתנהג עם כזה ילד שהרבי מוכן לסלוח לו אך מה עם שאר הילדים. ת. אם עשה דברים שאינן ראויים, כולם יצחקו ממנו ולא ילמדו ממנו, שיסלחו לו.
 

קבצים מצורפים

  • 108_58_76_0.pdf
    KB 598.2 · צפיות: 49
נערך לאחרונה ב:
ברור שמצידי להוכיחו ברבים ולבייש אותו - במיוחד שהוא מלמד ילדים אחרים לשקר
סליחה!
וכשהילדים ילמדו לבייש זה גם גרוע מאוד.
ברור שחייבים לטפל בבעיה. אף אחד לא מכחיש את זה. השאלה באיזו צורה לטפל?
נראה מדבריכם כאילו קיימות רק שתי דרכים: לבייש אותו כדי להתגבר על הבעיה, או 'להזניח' את העניין.
חשוב למצוא דרך שלישית!
מה עוד , שהדרך של לבייש לא עזרה עד עכשיו כלל וכלל.

אלא מרחמים על מישהו שצריך טיפול שורש
ודאי צריך לרחם עליו. ובמקביל לטפל בו בדרך הכי טובה שאפשר.
קורה בהחלט שמרוב קושי עם ילד וכעס על התנהגותו, מאבדים את הרחמים עליו. האתגר במקרה כזה הוא להחזיר לעצמנו את הרחמים ולפעול עם הילד מתוך מקום חומל.
זה לא אומר 'להזניח' את הבעיה. להיפך. זה אומר לטפל בילד ממקום יותר טוב ונכון.
ילד בן 7 לא עושה דבר כזה בכוונה! להיפך. הוא מסובך עם בעיה. הוא צריך עזרה.

אני לא מכירה את סוג החיידר שלכם, ולא ברור לי למה ילד כזה שיש לו בעיות קשב וריכוז יחד עם בעיה קבועה של שקרים או דמיונות - לא מובא לאבחון של מומחה.
בעיניי להימנע מאבחון והכוונה של מומחים - זו הזנחת הבעיה. גם אם עושים המון מאמצים.
זה כמו ילד חולה חלילה, שסובל תקופה ארוכה, ולא לוקחים אותו לרופא ולא עושים לו בדיקות נחוצות! ומנסים לטפל בו בכל מיני צורות בלי שיודעים מה יש לו באמת, ובלי שיודעים דרכי טיפול למחלה שלו.

ד' יהיה בעזרכם,
 
אזור לבייש בשום פנים ואופן ילד ובוודאי שלא בפני חבריו יש הרבה פתרונות חילופיים, גם למעשים הכי לא נעימים. צריך למצוא ודחוף... אך לבייש יכול להרוס לו את הנפש גם אם לא רואים את זה עכשיו זה יכול להתנקם בהמשך החיים...
 
גם לי ב"ה יש בכיתה אמנם לא ילדים "מדומיינים" אבל גם ילדים שצריך לדעת איך לטפל בהם כדי שיהיו בדרך המלך ואני לא אתן עכשיו דוגמאות... ומנסיוני ראיתי תמידדדדדדד אפשר למצוא פתרון בלי לבייש להתחיל בצורה החיובית (אין לכם מושג עד כמה זה משפיע...) וכן לפעמים גם צריכים קשיחות, אבל קשיחות המתאימה ולא ההורסת... זה לא קל צריך לדעת לתמרן, והכי הרבה להתפלל להקב"ה שיתן את העצה הנכונה והראויה... ככה רב'ה צריך להתחיל את היום....
 
אשמח לתשובה מהמלמד המסור
הבנו שאתם חושבים שלילד יש קושי בקשב וריכוז.
הבנו גם שהוא לא עבר בשלב זה כל אבחון לכך.
האם היה ניסיון הידברות עם ההורים על הבעיה? הם מודעים לחשד? למה לא פונים לאבחון מסודר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה