מה הן הוצאות המחיה הסבירות למשפחה

[shira bira]

לא הבנתי - יותר או פחות?

יותר. ברוב המקרים.

 

[במקום שאין אנשים ;)]

יותר. ברוב המקרים.

כבר חשבתי שאני לא ריאלית.

 

[israelintop]

כמדומני ששמעתי פעם שבקופת העיר מחשבים את הצרכים של המשפחות
לפי 1,600 ש"ח לנפש לחודש.
לא כולל מגורים (שכירות/משכנתא)
וחינוך (ישנם פערים גדולים בין סוגי המשפחות).

ואולי שכחתי עוד פרט.

הלוואות (לפי תחשיב מסוים בחלוקה חודשית בלתי תלויה)
והחישוב הוא 1200 לזוג לחודש
ו500-700 לכל נפש (תלוי בגיל ובמין)

 

[israelintop]

שימו לב

סעיף ההכנסה כולל את:

עבודה
קצבת ילדים
קצבאות = דתות / סיוע בשכר דירה / השלמת הכנסה וכו'
מתנות / עזרה מההורים
מס הכנסה שלילי
קמחה דפסחה / וכו'
"ירושות"
כן ירושות , אם מעבירים בגדים מילד לילד אז זה גם מוריד מההוצאות
ולכן צריך לחשב את זה בהכנסות !
כמו"כ הנחה מהתלמוד תורה / ישיבה וכו' (למי שיש) זה גם נחשב להכנסה!
וכו' וכו' כל חיסכון בהוצאה נחשב להכנסה

תשבו עם עצמכם תחשבו כל הכנסה ותופתעו מהסכומים שאתם מגלגלים בחודש
1200 ש"ח לנפש (לחודש , בחישוב שנתי כמובן) לא כולל דיור זה סכום מינמלי ביותר
בהצלחה

מכיון שכל ילד אינו ישות אין אפשרות להגדיר אותו כהוצאה.
אם כן נתייחס לכל פעולה ברישום אז נמצא שאת הכסף שאת יתרת החובה שיצרנו בחשבון הילד המסוים אז זה מחייב הסתכלות כהוצאה מהמלאי לילד הקודם באותו סכום בידיוק.

תרומות שווי כסף ניתן להוסיף מסוימים מאוד.
הנחה בוודאי איננה יכולה להירשם כהכנסה.

 

[israelintop]

לא מדוייק.
רמת ההוצאה לא עולה ביחס ישיר לרמת ההכנסה (ע״ע מיסוי פרוגרסיבי) אך בהחלט עולה משלל סיבות הגיוניות לפני פרסומים.
המשפחה החסכנית שעוררה את הדיון גם היא לא תחיה כפי שהיא חיה אם תהיה לה האפשרות.

מעבר לזה הכנסות גבוהות זה אומר שעות עבודה שמחייבות סידורים שונים שעולים כסף כגון בייביסיטר/מעונות/חוגים, עזרה בבית, וכדו׳ וגם רצון להנות מהכסף.

גם בלי פרסומות אם אני עובד 9 שעות ביום אני רוצה ספה נוחה ליפול עליה כשאחזור. (סתם דוגמא, זה יכול להיות ״כריות״ רכב או כל מיני)

הטענה נכונה לגבי מי שחי ב110% מההכנסה שלו

ישנה תפיסה פסיכולוגית שטוענת שמכיון ואדם רוצה תמיד את מה שאין לו.
רמת ההוצאה תעלה ביחד עם ההכנסה
וגם הנפש לא תימלא וכו'

 

[בעצם...]

ישנה תפיסה פסיכולוגית שטוענת שמכיון ואדם רוצה תמיד את מה שאין לו.
רמת ההוצאה תעלה ביחד עם ההכנסה
וגם הנפש לא תימלא וכו'

זה נכון, אבל לא ביחס ישיר, כלומר אם אני מרויח 10,000 ש"ח בחודש אני מבזבז 9,000 מתוכם, ואם ארויח 100,000 ש"ח בחודש לא אבזבז 90,000 ש"ח.
ואדגיש שוב, רק למי שחי מתוך ההכנסות מי שחי ב110% ימשיך ככה כמעט תמיד, (כן, גם ב40 70 ו100 אש"ח לחודש, מכיר משפחות כאלו)

זו אחת הסיבות למיסוי הפרוגרסיבי.
כי מי שמרויח 10,000 ש"ח, רוב ההכנסה הפנויה שלו, מיועדת לצריכה, שמעלה ביקושים, ומייצרת מקומות עבודה, ובעצם מגדילה את התוצר.
ומי שמרויח 90,000, רוב ההכנסה הפנויה שלו, לא הולכת לצריכה, אלא להשקעות וכדו', ולכן המשק לא מפיק תועלת מהכסף שהוא הרויח, ולכן לוקחים לו אחוזים יותר גבוהים ממה שהוא הרויח.

 

[israelintop]

כשאני כתבתי, כתבתי על הרף ללא השקעות.
ואת הנקודה שציינת באתי לשלול.

אדם לא משתמש אף פעם פחות ממה שיש לו.
(בעיני חסכון הוא בחירת האדם להפיק בכסף ביטחון כלכלי)
אדם תמיד רוצה (לפעמים מוציא) יותר ממה שיש לו.

וביתר ביאור:
רצון הוא דבר ששיך רק כלפי דבר שאין לך אותו.
מעטים האנשים שמסתפקים בחלקם.
מי שאין לו רצון, תקווה, חלום, לא יכול לשאת כלום.
(האנשים שמסתפקים בחלקם במובן הכספי מנתבים את הרצון והשאיפה שלהם אל מקומו אחרים).

מכיון שרוב האנשים מנתבים את הרצון והתקווה למימושים באמצעים צרכניים,
לעולם לא נמצא אדם שירצה להוציא פחות ממה שיש לו.
הכסף הוא כלי להפקת הרצון, ומה שיש לו כבר אינו רוצה (המעגל הפשוט והרגיל)

 

[מכונתכתיבה]

אמהלה. זה מה שיש לי לומר.
מקצועי בלבד- כל החישבונים האלה נשמעים לי מופרכים (תסלחי לי )
ולא זורמים ברוח המציאות.
החיים הם כל כך דינמיים שאין מצב לעמוד בחשבון הזה כל הזמן.
רק תחשבי על הוצאות רפואיות חריגות חלילה (אפילו לא דברים נוראים, בקטנה...)
ועוד ועוד.
מסכימה שמי שאין לו אפשרות שימנע מבזבוזים על מסעדות וכד' .
אבל מכאן ועד לכל התיאור המחריד!
חוסכים במעשרות!!!!! מבחינתי זה מקומם ונוראי.
אמא שלי בדיוק אמרה לי משפט כל כך יפה שסבתא שלי אמרה(וכך היא חיה, זה לא רק בתיאוריה)
אני צריכה את הכסף בשביל לתת אותו!
בשביל עצמה הכל הכי פשוט כמעט לא אוכלת לא קונה וכו'. לאחרים- הכי ברחבות שיש!
זו הגישה היהודית בעיני. זה שלא כולנו עם לב ענק כזה לא צריכה לגרום לנו להפוך לטכנוקרט כלכלי.
החיים הם לא מתוכננים ובנ"א שכל פיפס אצלו מחושבן יותר מדי יכול גם ליפול לבור שיהיה עבורו הרבה יותר עמוק מאדם אחר שחי באמונה!
מסכימה שצריך להתנהל נבון. זו לא התנהלות נבונה!
גם אם הרב 'התיר' להם, זה עניין של השקפת חיים יהודית. של לתת לאחר. אחרת למה כתוב עשר תעשר בשביל שתתעשר? סתם? לעשירים?
אני מאחלת למשפחה ההיא את כל האושר בעולם רק אל תתני תחושה שאנחנו יכולים לנהל את העולם. כי זה ממש לא כך!!
דרך אגב - לא כל בנ"א, נפשית מסוגל להתנהל כך.
בבית הורי היה שפע(הרבה הרבה עבר למתואר) ועדיין חסכו לחתונות ילדים ועדיין לאבא שלי הייתה סייעתא דשמיא לא רגילה (הוא אברך) הוא חיתן בלי עין הרע יותר מ6 ילדים (מתוכם 5 בנות!) ללא חובות כלל! כולם עם דירות באזורים מעולים ומי שיש לו משכנתא היא לא גבוהה. היו לו ניסים! הוא באמת לא הגזים בהוצאות והאמין שהוא עושה מה שיכול לעשות וה' יעשה את השאר
נשמע לי אובר אובר השתדלות כל מה שאת מתארת ולהפוך את זה למצב הנורמטיבי שכביכול כל האחרים הם לא 'חכמים' זה אבסורד!!
אפשר לרשום הוצאות ולראות במה ניתן לחסוך בצורה הגיונית.

אני באופן אישי חסכתי סכום יפה בחודש ממיחזור הלוואות(לדירה)
כל אחד יפעל כפי ההזדמנויות שלו וכפי שמתאים לו.
נשמע לי קמצנות חולנית. ולא הגיונית.
זה מזכיר לי אנשים שמשקיעים בדירה להשכרה ולא לוקחים בחשבון שיש מצב שלא יהיו שוכרים! לא חושבים כמה זה יתקע אותם! הרי ברור שכל חודש הכסף יתקתק וישאר להם כך וכך הפרש וכו'.
אח שלי קנה דירה בפריפריה ובמשך שנתיים לא הצליח להשכיר אותה! רק הוא מכר היא הושכרה! בואו לא נשכח שהכל אבל הכל בידי שמים. אדם צריך ברכה בכסף על מנת שהוא יניב.
יכול אדם לחסוך 50 שנה ולהפסיד הכל ברגע. אז למה לאבד את כל החיים בשביל החיסכון??

דבר קטן נוסף לגבי דירות- מכירה משפחה ליטאית שלא נותנים הרבה, הילדים שלהם כולם נשואים באושר רב כולם התחתנו ראשונים במחזור. מסודרים יופי בעבודות מעולות ומכניסות עם דירות(כך שמסתבר שיש להם מאיפה לשלם את המשכנתא) . שוב, כל אדם ומה שנקבע לו מלמעלה.

מי שיש לו עצות יעילות לחיסכון (כמו הטבלה של מסילה) וזמן להעלותן אבל להתחיל לחשבן בדקדוקי עניות כאלה לא נשמע לי מועיל לאף אחד.
ולהוכיח שהחשבון חשמל 200 ש"ח הכי מצחיק. זה כמו שתקחי מבעל רכב שכמעט לא צריך את הרכב חשבון של דלק ותגידי הנה כך עולה לו הדלק תראו איך הוא חוסך, לעומת אחד שנוסע לעבודה כל יום שעה. בואי, זו לא דוגמא. ולקצץ במים חמים זו אכזריות לדעתי.

סליחה אם אני נסערת, אני בעד לחסוך, אבל זה הקפיץ אותי.

 

[בעצם...]

כשאני כתבתי, כתבתי על הרף ללא השקעות.
ואת הנקודה שציינת באתי לשלול.

אדם לא משתמש אף פעם פחות ממה שיש לו.
(בעיני חסכון הוא בחירת האדם להפיק בכסף ביטחון כלכלי)
אדם תמיד רוצה (לפעמים מוציא) יותר ממה שיש לו.

וביתר ביאור:
רצון הוא דבר ששיך רק כלפי דבר שאין לך אותו.
מעטים האנשים שמסתפקים בחלקם.
מי שאין לו רצון, תקווה, חלום, לא יכול לשאת כלום.
(האנשים שמסתפקים בחלקם במובן הכספי מנתבים את הרצון והשאיפה שלהם אל מקומו אחרים).

מכיון שרוב האנשים מנתבים את הרצון והתקווה למימושים באמצעים צרכניים,
לעולם לא נמצא אדם שירצה להוציא פחות ממה שיש לו.
הכסף הוא כלי להפקת הרצון, ומה שיש לו כבר אינו רוצה (המעגל הפשוט והרגיל)

שה' יברך אותך בכל הברכות האמורות בתורה ועוד 2 שלא כתובות בתורה לבחירתך...
נושא האשכול הוא הוצאות סבירות למשפחה, כלומר מה שמוגדר כצריכה פרטית.
"ביטחון כלכלי" מוגדר כ'השקעות' או 'מלאי', ואין להם שום שייכות לנושא האשכול.

בנוגע לרצון, כתבתי בימים האחרונים כמה מחברות, אז תמו כוחותי בנושא זה
בהצלחה.

 

[שוקוצ'יפס]

אמהלה. זה מה שיש לי לומר.
מקצועי בלבד- כל החישבונים האלה נשמעים לי מופרכים (תסלחי לי )
ולא זורמים ברוח המציאות.
החיים הם כל כך דינמיים שאין מצב לעמוד בחשבון הזה כל הזמן.
רק תחשבי על הוצאות רפואיות חריגות חלילה (אפילו לא דברים נוראים, בקטנה...)
ועוד ועוד.
מסכימה שמי שאין לו אפשרות שימנע מבזבוזים על מסעדות וכד' .
אבל מכאן ועד לכל התיאור המחריד!
חוסכים במעשרות!!!!! מבחינתי זה מקומם ונוראי.
אמא שלי בדיוק אמרה לי משפט כל כך יפה שסבתא שלי אמרה(וכך היא חיה, זה לא רק בתיאוריה)
אני צריכה את הכסף בשביל לתת אותו!
בשביל עצמה הכל הכי פשוט כמעט לא אוכלת לא קונה וכו'. לאחרים- הכי ברחבות שיש!
זו הגישה היהודית בעיני. זה שלא כולנו עם לב ענק כזה לא צריכה לגרום לנו להפוך לטכנוקרט כלכלי.
החיים הם לא מתוכננים ובנ"א שכל פיפס אצלו מחושבן יותר מדי יכול גם ליפול לבור שיהיה עבורו הרבה יותר עמוק מאדם אחר שחי באמונה!
מסכימה שצריך להתנהל נבון. זו לא התנהלות נבונה!
גם אם הרב 'התיר' להם, זה עניין של השקפת חיים יהודית. של לתת לאחר. אחרת למה כתוב עשר תעשר בשביל שתתעשר? סתם? לעשירים?
אני מאחלת למשפחה ההיא את כל האושר בעולם רק אל תתני תחושה שאנחנו יכולים לנהל את העולם. כי זה ממש לא כך!!
דרך אגב - לא כל בנ"א, נפשית מסוגל להתנהל כך.
בבית הורי היה שפע(הרבה הרבה עבר למתואר) ועדיין חסכו לחתונות ילדים ועדיין לאבא שלי הייתה סייעתא דשמיא לא רגילה (הוא אברך) הוא חיתן בלי עין הרע יותר מ6 ילדים (מתוכם 5 בנות!) ללא חובות כלל! כולם עם דירות באזורים מעולים ומי שיש לו משכנתא היא לא גבוהה. היו לו ניסים! הוא באמת לא הגזים בהוצאות והאמין שהוא עושה מה שיכול לעשות וה' יעשה את השאר
נשמע לי אובר אובר השתדלות כל מה שאת מתארת ולהפוך את זה למצב הנורמטיבי שכביכול כל האחרים הם לא 'חכמים' זה אבסורד!!
אפשר לרשום הוצאות ולראות במה ניתן לחסוך בצורה הגיונית.

אני באופן אישי חסכתי סכום יפה בחודש ממיחזור הלוואות(לדירה)
כל אחד יפעל כפי ההזדמנויות שלו וכפי שמתאים לו.
נשמע לי קמצנות חולנית. ולא הגיונית.
זה מזכיר לי אנשים שמשקיעים בדירה להשכרה ולא לוקחים בחשבון שיש מצב שלא יהיו שוכרים! לא חושבים כמה זה יתקע אותם! הרי ברור שכל חודש הכסף יתקתק וישאר להם כך וכך הפרש וכו'.
אח שלי קנה דירה בפריפריה ובמשך שנתיים לא הצליח להשכיר אותה! רק הוא מכר היא הושכרה! בואו לא נשכח שהכל אבל הכל בידי שמים. אדם צריך ברכה בכסף על מנת שהוא יניב.
יכול אדם לחסוך 50 שנה ולהפסיד הכל ברגע. אז למה לאבד את כל החיים בשביל החיסכון??

דבר קטן נוסף לגבי דירות- מכירה משפחה ליטאית שלא נותנים הרבה, הילדים שלהם כולם נשואים באושר רב כולם התחתנו ראשונים במחזור. מסודרים יופי בעבודות מעולות ומכניסות עם דירות(כך שמסתבר שיש להם מאיפה לשלם את המשכנתא) . שוב, כל אדם ומה שנקבע לו מלמעלה.

מי שיש לו עצות יעילות לחיסכון (כמו הטבלה של מסילה) וזמן להעלותן אבל להתחיל לחשבן בדקדוקי עניות כאלה לא נשמע לי מועיל לאף אחד.
ולהוכיח שהחשבון חשמל 200 ש"ח הכי מצחיק. זה כמו שתקחי מבעל רכב שכמעט לא צריך את הרכב חשבון של דלק ותגידי הנה כך עולה לו הדלק תראו איך הוא חוסך, לעומת אחד שנוסע לעבודה כל יום שעה. בואי, זו לא דוגמא. ולקצץ במים חמים זו אכזריות לדעתי.

סליחה אם אני נסערת, אני בעד לחסוך, אבל זה הקפיץ אותי.

האשכול כבר די מיצה את עצמו והערות מהסוג הנ"ל היו בו לרוב...
מסכימה איתך שא"א לחיות בדקדוקי עניות, ואני סתם חושבת שעדיף לא לדעת בדיוק על השקל את כל ההוצאות שיש לנו, צריך לתת מקום גם לניסים להתרחש...

אבל קצת מוזר שאת אומרת שאבא שלך חיתן 5 בנות, נתן לכולם דירה במרכז עם משכנתא זעומה (ולא לכולן יש משכנתא, כך הובן ממה שכתבת...)
בחישוב מהיר זה אומר שנתן לפחות 4 מיליון? איך יתכן??
אולי היתה לו ירושה גדולה? אולי חסך כסף רב ללא ידיעתך וקנה דירות בפריפריה? אולי הדירה של ההורים שלך שווה המון ויכל למשכן אותה?
כמובן שאני מאמינה שמתרחשים ניסים, אבל בואי, צריך להיות ריאלים. הרי אין מצב שקנה דירות ללא חסכונות, כסף לא גדל על עצים.
ידועה האגדה שפעם נכנס מיליונר לכולל חזון איש ואמר שרוצה לתת כסף לאברכים מעל גיל 60 שיש להם חובות מהחתונות, ולא מצא אפילו אחד...

 

[מכונתכתיבה]

כמובן שאני מאמינה שמתרחשים ניסים, אבל בואי, צריך להיות ריאלים. הרי אין מצב שקנה דירות ללא חסכונות, כסף לא גדל על עצים.

זה בדיוק הענין.
היו לו ניסים.
הוא חסך, הבהרתי את זה. כמה שיכל. ללא הגזמות. הוא ממש לא בזבזן. הכי לא.
אבל חיינו נורמלי.
וכן, היו כמה הפתעות בהמשך. (צד שני עם הרבה כסף ועוד ועוד)
מה שרציתי להבהיר בזה שיכול להיות אחד שיחסוך 20 שנה יחיה בצמצום הזוי ויפסיד הכל ואחר
שחוסך ולא מבזבז סתם אבל מאמין שמה שיגיע יגיע. ומקבל מתנות ענקיות מלמעלה. יכול להיות הכל, גם הפוך, העיקר להבין כמה אנחנו קטנים.
שוב, ברור שאם לא היה לו את הניסים הללו הוא היה נותן פחות. והיינו מסתדרים בעז"ה.

האשכול כבר די מיצה את עצמו והערות מהסוג הנ"ל היו בו לרוב...

דווקא לא ראיתי הרבה...(האמת שרפרפתי) הפריע לי מאד מאד הקטע האמוני. מאד.
מרגיש לי שבדור הזה נהינו מכונות של כסף. תשמעי סיפורים על אנשים מדורות קודמים שלא היה להם כסף והידרו ב4 מינים וכו' וכו'.
כל החישבון של המעשרות צרם לי בטירוף.
מבחינתי זה דבר שיש למחות עליו מכל בכל.
זו לא הגישה היהודית. נקודה.
זה מתחיל להזכיר לי חישוב של כמות ילודה עפ"י רמת ההכנסה שקיימת במגזרים אחרים.

בכל מקרה. לא מתחשק לי להגרר לדיונים בנושא כי זה לא ייגמר. רק חשוב לי שיביאו כאן התנהלות כלכלית הגיונית ונבונה למשפחה.
שלא ינסו להלביש את כולנו בבגדים חנוקים שלא מתאימים לרוב העם.
יש תבניות הגיוניות (רעיון כמו טבלה, ובטוחה שיש לאנשים עוד רעיונות לתרום) שאנשים יכולים לנסות להתייעל דרכן. אין עניין להוכיח שוב ושוב כמה דרך ספציפית והזויה תציל את כולנו. זה הכל.

 

[פוטושופר]

זה בדיוק הענין.
היו לו ניסים.
הוא חסך, הבהרתי את זה. כמה שיכל. ללא הגזמות. הוא ממש לא בזבזן. הכי לא.
אבל חיינו נורמלי.
וכן, היו כמה הפתעות בהמשך. (צד שני עם הרבה כסף ועוד ועוד)
מה שרציתי להבהיר בזה שיכול להיות אחד שיחסוך 20 שנה יחיה בצמצום הזוי ויפסיד הכל ואחר
שחוסך ולא מבזבז סתם אבל מאמין שמה שיגיע יגיע. ומקבל מתנות ענקיות מלמעלה. יכול להיות הכל, גם הפוך, העיקר להבין כמה אנחנו קטנים.
שוב, ברור שאם לא היה לו את הניסים הללו הוא היה נותן פחות. והיינו מסתדרים בעז"ה.



דווקא לא ראיתי הרבה...(האמת שרפרפתי) הפריע לי מאד מאד הקטע האמוני. מאד.
מרגיש לי שבדור הזה נהינו מכונות של כסף. תשמעי סיפורים על אנשים מדורות קודמים שלא היה להם כסף והידרו ב4 מינים וכו' וכו'.
כל החישבון של המעשרות צרם לי בטירוף.
מבחינתי זה דבר שיש למחות עליו מכל בכל.
זו לא הגישה היהודית. נקודה.
זה מתחיל להזכיר לי חישוב של כמות ילודה עפ"י רמת ההכנסה שקיימת במגזרים אחרים.

בכל מקרה. לא מתחשק לי להגרר לדיונים בנושא כי זה לא ייגמר. רק חשוב לי שיביאו כאן התנהלות כלכלית הגיונית ונבונה למשפחה.
שלא ינסו להלביש את כולנו בבגדים חנוקים שלא מתאימים לרוב העם.
יש תבניות הגיוניות (רעיון כמו טבלה, ובטוחה שיש לאנשים עוד רעיונות לתרום) שאנשים יכולים לנסות להתייעל דרכן. אין עניין להוכיח שוב ושוב כמה דרך ספציפית והזויה תציל את כולנו. זה הכל.

לסיכום דברייך- אנחנו לא צריכים הרבה כסף, אנחנו צריכים ברכה בכסף

 

[אבי עמנואל]

לדעתי למשפחה חרדית, הנורמלי זה באזור ה-3000 ש"ח לחוד

השאלה לכמה נפשות

 

[אסתי פעמון]

אדם לא משתמש אף פעם פחות ממה שיש לו.
(בעיני חסכון הוא בחירת האדם להפיק בכסף ביטחון כלכלי)
אדם תמיד רוצה (לפעמים מוציא) יותר ממה שיש לו.

וביתר ביאור:
רצון הוא דבר ששיך רק כלפי דבר שאין לך אותו.
מעטים האנשים שמסתפקים בחלקם.
מי שאין לו רצון, תקווה, חלום, לא יכול לשאת כלום.
(האנשים שמסתפקים בחלקם במובן הכספי מנתבים את הרצון והשאיפה שלהם אל מקומו אחרים).

אני ממש מתנגדת למה שכתוב כאן, יש הרבה אנשים שמסתפקים בחלקם יש להם רצונות תקוות וחלומות אבל לא בחלק הגשמי, הרצון שלהם הוא חזק מאד להגדיל תורה, להרבות במצוות, להדר במצוות, הם יוציאו על 4 מינים הרבה יותר מעל סעודת החג והם יתנו מעשר ואם נהיה להם יותר כסף יתנו חומש, הם ירצו לתת ויתנו מתנות לאביונים יותר משהם יוציאו על משלוח מנות וסעודת פורים- וממש הם יחשבו את זה אם הוצאנו על הסעודה ומשלוח מנות כך וכך עכשיו ניתן מתנות לאביונים יותר. הם לא מסתפקים במועט בחלק הרוחני.
אולי מספר האנשים האלו מועט, אני לא יודעת, אבל מכירה אישית כאלו.

ובענין של החסכון זה נכון שמרגישים עם זה בטחון כלכלי אבל לא זה הסיבה תמיד ששמים לחסכון, ומה זה נקרא שאדם לא משתמש אף פעם פחות ממה שיש לו?
כשאדם מגיע לסוף החודש ורואה שנשאר לו כסף שהוא לא צריך עכשיו בשביל הוצאות אז הוא מכניס לחסכון, אני אישית כשרואה שנשאר לי מעבירה מיד לגמ"ח יד שמשון ויודעת שגם זה נחסך לי וגם אני מקיימת בזה מצות הלואה.
(ואני לא מדברת על הכנסות גבוהות שבגלל זה נשאר לי, הרבה פחות מהשכר הממוצע.)

 

[גלינג]

האשכול כבר די מיצה את עצמו והערות מהסוג הנ"ל היו בו לרוב...
מסכימה איתך שא"א לחיות בדקדוקי עניות, ואני סתם חושבת שעדיף לא לדעת בדיוק על השקל את כל ההוצאות שיש לנו, צריך לתת מקום גם לניסים להתרחש...

אבל קצת מוזר שאת אומרת שאבא שלך חיתן 5 בנות, נתן לכולם דירה במרכז עם משכנתא זעומה (ולא לכולן יש משכנתא, כך הובן ממה שכתבת...)
בחישוב מהיר זה אומר שנתן לפחות 4 מיליון? איך יתכן??
אולי היתה לו ירושה גדולה? אולי חסך כסף רב ללא ידיעתך וקנה דירות בפריפריה? אולי הדירה של ההורים שלך שווה המון ויכל למשכן אותה?
כמובן שאני מאמינה שמתרחשים ניסים, אבל בואי, צריך להיות ריאלים. הרי אין מצב שקנה דירות ללא חסכונות, כסף לא גדל על עצים.
ידועה האגדה שפעם נכנס מיליונר לכולל חזון איש ואמר שרוצה לתת כסף לאברכים מעל גיל 60 שיש להם חובות מהחתונות, ולא מצא אפילו אחד...

גם אצלינו.
אבא שלי אברך כולל 40+ שנה
אמר מורה בעיר.
בלי ירושות משמעותיות (70K משני הצדדים)
והם חיתנו 10 ילדים (רוב בנות)
כולם גרים בב"ב (עם משכנתאות סבירות)
והם לקראת סיום החובות.
לא אני ולא הם יודעים איך זה קרה. אבל זה קרה!!

 

[עפולה]

לא אני ולא הם יודעים איך זה קרה. אבל זה קרה!!

נשמח שתברר איך זה קרה.

בדורנו לא מתרחישם ניסים דוגמת המן שירד לבני ישראל במדבר.

 

[שוקוצ'יפס]

גם אצלינו.
אבא שלי אברך כולל 40+ שנה
אמר מורה בעיר.
בלי ירושות משמעותיות (70K משני הצדדים)
והם חיתנו 10 ילדים (רוב בנות)
כולם גרים בב"ב (עם משכנתאות סבירות)
והם לקראת סיום החובות.
לא אני ולא הם יודעים איך זה קרה. אבל זה קרה!!

נשמח שתברר איך זה קרה.

בדורנו לא מתרחישם ניסים דוגמת המן שירד לבני ישראל במדבר.

ההתנהלות בחיי היומיום חייבת להיות חסכנית ביותר, חושבים על כל הוצאה!
מעבירים בגדים מילד לילד, שוטפים כוסות ח"פ וכדו' (מכירה משפחה כזאת מקרוב)
בנוסף יש קרן השתלמות שאפשר למשוך כל 7 שנים (אבל עדיין מורה לא מקבלת משכורת גבוהה...)

עדיין, קשה לי להאמין שלא היו להורים שלך השקעות/ חסכונות
אין דבר כזה שמחתנים מאפס.

 

[גלינג]

נשמח שתברר איך זה קרה.

לא אני ולא הם יודעים איך זה קרה. אבל זה קרה!!

בדורנו לא מתרחישם ניסים דוגמת המן שירד לבני ישראל במדבר.

(לג). ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת וכו' ר' אלעזר המודעי אומ' לדורות ר' יוסי אומ' לימות ירמיה לפי שהיה ירמיה אומ' להן ליש' ה<ת>עסקו בתורה אם נתעסק בתורה מאין אנו מתפרנסין [הו]ציא להן צנצנת המן אמ' להן אבותי[כם] שנתעסקו בתורה ראו במה [נתפרנסו אף אתם אם נתעסקתם] בתורה.

 

[גלינג]

חסכונות

היו..
אבל מתוך המשכורת/המילגה הרגילה.
בלי לשטוף ח"פ ובלי השקעות.

 

[שוקוצ'יפס]

היו..
אבל מתוך המשכורת/המילגה הרגילה.
בלי לשטוף ח"פ ובלי השקעות.

לא אוהבת להכנס לאחרים לתוך החיים אבל מלמעלה ככה:
מורה מקבלת גג 10,000 ש"ח (וכמובן זה לא מתחילת עבודתה כמורה, זה השכר הגבוה ביותר אלא אם עובדת בסמינרים ומקבלת שכר מרצים...)
אברך מקבל 2,500 ש"ח (נראה לי הגזמתי)
את אומרת שיש לכם 10 ילדים ורובם בנות...

איך אפשר מההכנסות הנ"ל גם לחיות וגם לחסוך (בלי להשקיע - כמו שכתבת) וגם לחתן וגם לקנות לכולם דירות בב"ב עם משכנתא נמוכה??