דרוש מידע ספר חרדי על גירושין

[פרפר סגול]

מדובר באנשים בוגרים שלא ינהלו את מלחמות היהודים על גבו של הילד.
נדיר, אבל קים.
ואני באמת חושבת שהגיע הזמן להרים את הכפפה ולהוציא ספר ילדים בנושא.
זה שיש צער- זו עובדה, וההדחקה שלו לא עוזרת בלשון המעטה.

 

[אייזיק]

יש בספר 'כל הילדים טובים' של משה גוטמן סיפור על ילד להורים גרושים.
כתוב מדהים!

 

[Ruti Kepler]

נכון, מכירה גם כאלו.
בכל זאת אפשר להבין למה יש אנשים שחווים את הספר 'בית בובות ' כאוטופיה.

הבעיה בעיניי היא לא בכבוד שבין ההורים אחרי הגירושין (כאלו עוד הכרתי)
אלא בתיאור שמתייחס רק לכאב של הילדה אחרי הגירושין.

לא כתוב כמה ההורים סבלו קודם.
לא כתוב כמה הילדה עצמה נפגעה קודם (אין אפס. ילדים בבית מעורער, בדרך כלל לא חיים בטוב ובנעימים).

ואז הקורא התמים אומר לעצמו: אוי, תראו כמה עצוב להתגרש. חבל שאנשים מתגרשים.

הוא לא חושב כמה עצוב היה לבני הזוג האלה קודם. ושיש ילדים שדווקא אחרי הפירוק, טוב להם יותר ורגוע יותר, במקביל לחסר הגדול.

 

[לא אני]

הבעיה בעיניי היא לא בכבוד שבין ההורים אחרי הגירושין (כאלו עוד הכרתי)
אלא בתיאור שמתייחס רק לכאב של הילדה אחרי הגירושין.

לא כתוב כמה ההורים סבלו קודם.
לא כתוב כמה הילדה עצמה נפגעה קודם (אין אפס. ילדים בבית מעורער, בדרך כלל לא חיים בטוב ובנעימים).

ואז הקורא התמים אומר לעצמו: אוי, תראו כמה עצוב להתגרש. חבל שאנשים מתגרשים.

הוא לא חושב כמה עצוב היה לבני הזוג האלה קודם. ושיש ילדים שדווקא אחרי הפירוק, טוב להם יותר ורגוע יותר, במקביל לחסר הגדול.

היופי בעיני הוא המכונה כאן אוטופיה.
נטרול האמת והצדק והנכון.
מתן במה למשו אחר - הילד והרגש הם לא המסגרת - הם הסיפור בעצמו.
וגם אם כולם טובים וצודקים לא כל כך משנה בסיפור - יש צלע נוספת לסיפור הזה ושימו לב אליה, אתם ערבים לה.
ולא בהכרח שהילד סבל קודם, במיוחד לא בחורה צעירה בת שלוש או ארבע
ודי בהכרח (למעט מקרים קיצוניים, בהנחה של הורים בריאים ותקינים) שהילד סבל אחרי. המון.

 

[kiwi]

ואז הקורא התמים אומר לעצמו: אוי, תראו כמה עצוב להתגרש. חבל שאנשים מתגרשים.

הוא לא חושב כמה עצוב היה לבני הזוג האלה קודם. ושיש ילדים שדווקא אחרי הפירוק, טוב להם יותר ורגוע יותר, במקביל לחסר הגדול.

חייבת להתנגד, בד"כ כשיש חילוקי דעות או אפילו גרוע מכך הכי 'קל' לחשוב על אופציית הגירושין.

למה לא לחשוב שאם יש בעיה עם בן הזוג, אז אפשר לעבור תהליך רחב של ניסוי וטעיה ולהגיע לפתרון.
למה לא לחשוב שאפשר להיבנות מהקונפליקטים הכי מרים, למצוא כוחות נפש גם במקומות החשוכים, להעצים את בן הזוג ואת עצמך, טעות לחשוב שנישואין זו רק הרמוניה בלי עבודה.

ואז, נניח מתגרשים? מקבלים התמודדות קשה יותר. נישאים מחדש? התמודדות נוספת.
החיים זה שדה אימונים, ולא מגרש כדורגל, וכמה שנלמד להניח את האגו בצד בחיי הנישואין יהיה לנו טוב יותר.

ואני לא כותבת דברים מהאויר, אלא מציאות שאני נתקלת בה.

 

[תמי אחת]

חייבת להתנגד, בד"כ כשיש חילוקי דעות או אפילו גרוע מכך הכי 'קל' לחשוב על אופציית הגירושין.

למה לא לחשוב שאם יש בעיה עם בן הזוג, אז אפשר לעבור תהליך רחב של ניסוי וטעיה ולהגיע לפתרון.
למה לא לחשוב שאפשר להיבנות מהקונפליקטים הכי מרים, למצוא כוחות נפש גם במקומות החשוכים, להעצים את בן הזוג ואת עצמך, טעות לחשוב שנישואין זו רק הרמוניה בלי עבודה.

ואז, נניח מתגרשים? מקבלים התמודדות קשה יותר. נישאים מחדש? התמודדות נוספת.
החיים זה שדה אימונים, ולא מגרש כדורגל, וכמה שנלמד להניח את האגו בצד בחיי הנישואין יהיה לנו טוב יותר.

ואני לא כותבת דברים מהאויר, אלא מציאות שאני נתקלת בה.

טוב, נו...
לא מכל קונפליקט מגיעים לרבנות. תגדלו מזה.
אם זוג החליט להתגרש זה לא בגלל שארוחת הבוקר לא היתה מטופטפת ובזמן

 

[kiwi]

לא מכל קונפליקט מגיעים לרבנות. תגדלו מזה.
אם זוג החליט להתגרש זה לא בגלל שארוחת הבוקר לא היתה מטופטפת ובזמן

ברור,
לא מתכוונת לקונפליקט פשוט.
בעיות בנישואין זו התנהלות, תפיסות שגויות, וגירושין ברוב המקרים לא יפתרו את זה.
(אלא אם כן יש מקרים חריגים שחובה להתגרש. ולא על זה דיברתי)

 

[תמי אחת]

בעיות בנישואין זו התנהלות, תפיסות שגויות,

!!!
מנין הביטחון?

 

[kiwi]

מנין הביטחון?

צודקת.
תודה על ההסתייגות, דבר לא בטוח.

 

[y&m]

בית בובות הוא ספר מקסים, שמדבר מנקודת המבט של ילדה, אבל הוא בהחלט לא ספר לילדים.
האם יש ספר חרדי שמיועד לילדים בנושא הזה?

לדעתי ילדים בסיטואציה כזאת יכולים בהחלט לקרוא,
חוץ מזה שהוא לא מנוקד, הוא בסדר גמור.

ליהפך, יש כאן ילדה עם שני הורים אוהבים שלא פוגעים אחד בשני בפניה והיא בקשר עם שניהם.
יש לה שתי סבתות בריאות בנפשן.
נהדר.

חייבת להתנגד, בד"כ כשיש חילוקי דעות או אפילו גרוע מכך הכי 'קל' לחשוב על אופציית הגירושין.

למה לא לחשוב שאם יש בעיה עם בן הזוג, אז אפשר לעבור תהליך רחב של ניסוי וטעיה ולהגיע לפתרון.
למה לא לחשוב שאפשר להיבנות מהקונפליקטים הכי מרים, למצוא כוחות נפש גם במקומות החשוכים, להעצים את בן הזוג ואת עצמך, טעות לחשוב שנישואין זו רק הרמוניה בלי עבודה.

ואז, נניח מתגרשים? מקבלים התמודדות קשה יותר. נישאים מחדש? התמודדות נוספת.
החיים זה שדה אימונים, ולא מגרש כדורגל, וכמה שנלמד להניח את האגו בצד בחיי הנישואין יהיה לנו טוב יותר.

ואני לא כותבת דברים מהאויר, אלא מציאות שאני נתקלת בה.

לא הבנתי למה את מתנגדת.
ברור שכשאין הרמוניה בבית הילדים סובלים מאד!
הרבה יותר.

וזה ברור שלא מגיעים לגט אחרי אפצ'י לא בעיתוי הנכון.

ואגב, את יודעת מה עובר על ילדים בתהליך הניסוי והתהיה/טעיה הנ"ל?
גיהנום. הם מסוגלים להתפלל לגירושין, למוות של אחד ההורים או במקרים מסוימים אפילו למותם שלהם.

 

[פרפר סגול]

ואגב, את יודעת מה עובר על ילדים בתהליך הניסוי והתהיה/טעיה?
גיהנום. הם מסוגלים להתפלל לגירושין, למוות של אחד ההורים או במקרים מסוימים אפילו למותם שלהם.

אלף צלצולי תודה.
קורבנות ה"שלום".

 

[kiwi]

לא הבנתי למה את מתנגדת.
ברור שכשאין הרמוניה בבית הילדים סובלים מאד!
הרבה יותר.

וזה ברור שלא מגיעים לגט אחרי אפצ'י לא בעיתוי הנכון.

ואגב, את יודעת מה עובר על ילדים בתהליך הניסוי והתהיה/טעיה הנ"ל?
גיהנום. הם מסוגלים להתפלל לגירושין, למוות של אחד ההורים או במקרים מסוימים אפילו למותם שלהם.

באמת שלא רוצה לדעת, רק מפריע לי היד הקלה על הדק הגירושין, פעם הלכתי ליועצת אחת שהמליצה לי להתגרש.
היא תיארה לי את החיים היפים שאחרי, הציעה לי תמיכה מלאה.
ואני, התקוממתי בליבי.
ככה? נכון שבאתי עם 'סיפור' אבל מי אמר שאני צודקת? אולי אני מעוותת את המציאות? אולי המבט שלי שגוי? אולי 'הוא' התנהג ככה בגלל...?
בתכל'ס גיליתי עם השנים שיש דבר שנקרא דינמיקה משפחתית ודינמיקה בכלל.
וזה דורש גמישות ועבודה ושינוי תפיסות, והעצמה אישית, והעצמת הסביבה, ולהבין שלכל מילה יש השלכות, ולכל התנהגות יש תגובה, ואת הופכת לפסיכולוגית בזעיר אנפין...
וזה קשה.
מאוד.
אבל עדיף מלסחוב את הבעיות לפרק ב'.

 

[איקס-עיגול]

באמת שלא רוצה לדעת, רק מפריע לי היד הקלה על הדק הגירושין, פעם הלכתי ליועצת אחת שהמליצה לי להתגרש.
היא תיארה לי את החיים היפים שאחרי, הציעה לי תמיכה מלאה.

אז נפלת על יועצת הזויה
זה לא הופך את כל השאר לכאלה

 

[מרחבית]

יועצת שממליצה להתגרש או לא להתגרש - חורגת מתפקידה. ואני לא רוצה לכתוב כאן במילים חריפות יותר.
תפקיד של יועצת הוא לעזור לזוג להבין מה קורה, להבין כל אחד את העולם של השני וגם של עצמו, להציע כלים איך להתנהל בשעת חילוקי דעות (ולא להחליט להם מי צודק), לתת להם כלים בונים, וכדו'.

 

[kiwi]

אז נפלת על יועצת הזויה
זה לא הופך את כל השאר לכאלה

יועצת שממליצה להתגרש או לא להתגרש - חורגת מתפקידה. ואני לא רוצה לכתוב כאן במילים חריפות יותר.
תפקיד של יועצת הוא לעזור לזוג להבין מה קורה, להבין כל אחד את העולם של השני וגם של עצמו, להציע כלים איך להתנהל בשעת חילוקי דעות (ולא להחליט להם מי צודק), לתת להם כלים בונים, וכדו'.

לא מצפות שאפתח כאן את הסיפור, נכון?
אבל לפי מה שהיא שמעה ממני (והצד השני לא הסכים בשום פנים לבוא לטיפול. לא היה עם מי לדבר בכלל.) באמת שלא היה מקום לטיפול זוגי.
הבנתי מאיפה ההצעה הגיעה, אך ממש לא בא לי לפתוח את הנושא.
ומכיוון שכל התמודדות שונה מרעותה, אין לי מילים, באמת.
אני רק יכולה לציין שמהמקום הזה בו מחליטים לבנות במקום להרוס, להיות סבלנים ולאמן את שרירי הנפש עד המקסימום, יוצאים ספורטאים מעולים

 

[מרחבית]

לא מצפות שאפתח כאן את הסיפור, נכון?

ודאי שלא.
אך הנה המילים שלך:

ואני, התקוממתי בליבי.
ככה? נכון שבאתי עם 'סיפור' אבל מי אמר שאני צודקת? אולי אני מעוותת את המציאות? אולי המבט שלי שגוי? אולי 'הוא' התנהג ככה בגלל...?
בתכל'ס גיליתי עם השנים שיש דבר שנקרא דינמיקה משפחתית ודינמיקה בכלל.

האם יועצת מקצועית לא אמורה לשאול את עצמה את כל השאלות הבסיסיות האלה ששאלת את עצמך? וגם לדעת על דינמיקה משפחתית וכו'?

 

[פרפר סגול]

בו מחליטים לבנות במקום להרוס

המשפט הזה יכול להתאים גם לצעד של גירושין.
והדבר הכי חשוב בשביל הציבור הוא לא להיות במקום של שפיטה.

 

[kiwi]

והדבר הכי חשוב בשביל הציבור הוא לא להיות במקום של שפיטה.

ומכיוון שכל התמודדות שונה מרעותה, אין לי מילים, באמת.

נכון לחלוטין. ממש.
אסור לשפוט, ולא רוצה לשפוט.
וכמה שננסה להיכנס ולהבין מה עובר הזולת,
לא נצליח בכך לעולם.

רק רציתי לציין שיש אפשרות נוספת, פחות משכנעת.
לא מדברים עליה כמעט. אפשרות בו האדם עצמו מפנה את חיצי הביקורת שלו כלפי העולם -
ומשנה בהם את ההתנהלות שלו עצמו.
ואז טוב יותר לו, וטוב לסביבתו.
אבל זה רק למיטיבי לכת, כמובן.

 

[במבה נוגט]

חייבת להתנגד, בד"כ כשיש חילוקי דעות או אפילו גרוע מכך הכי 'קל' לחשוב על אופציית הגירושין.

למה לא לחשוב שאם יש בעיה עם בן הזוג, אז אפשר לעבור תהליך רחב של ניסוי וטעיה ולהגיע לפתרון.
למה לא לחשוב שאפשר להיבנות מהקונפליקטים הכי מרים, למצוא כוחות נפש גם במקומות החשוכים, להעצים את בן הזוג ואת עצמך, טעות לחשוב שנישואין זו רק הרמוניה בלי עבודה.

ואז, נניח מתגרשים? מקבלים התמודדות קשה יותר. נישאים מחדש? התמודדות נוספת.
החיים זה שדה אימונים, ולא מגרש כדורגל, וכמה שנלמד להניח את האגו בצד בחיי הנישואין יהיה לנו טוב יותר.

ואני לא כותבת דברים מהאויר, אלא מציאות שאני נתקלת בה.

אלה טענות נפוצות מאוד, שלא לומר ממוחזרות. אבל לדעתי אין להן בסיס רחב או בסיס בכלל.

טעות לחשוב שנישואין זו רק הרמוניה בלי עבודה.

מי בדיוק חושב כך?

ואז, נניח מתגרשים? מקבלים התמודדות קשה יותר. נישאים מחדש? התמודדות נוספת.

מי לא יודע את זה?

יש מישהו שהתגרש כי שעמם לו, או בלי לנסות את כל האופציות האחרות, בוודאי כשיש ילדים בתמונה?
מיהי הקבוצה המושמצת הזאת שממהרת להתגרש על כל שטות בלי לחשוב על ההשלכות?

 

[מרחבית]

אני רק יכולה לציין שמהמקום הזה בו מחליטים לבנות במקום להרוס, להיות סבלנים ולאמן את שרירי הנפש עד המקסימום, יוצאים ספורטאים מעולים

ומשנה בהם את ההתנהלות שלו עצמו.
ואז טוב יותר לו, וטוב לסביבתו.

בלי לדעת מה, ומעבר לדיון כאן, מרגישה שמגיעה לך הערכה גדולה מאוד!!